סוף לפזרנות: מה קרה כשהחלטתי לבזבז פחות כסף
משימת העל: להוזיל את ההוצאות החודשיות ב-1,000 ש"ח. האמצעים: יצר התבודדות, מבצעים, נטפליקס וחברים ביתיים. אמצעי חירום: כרטיס גירוד זוכה מ-2015. דף חדש: פרוייקט קבלת החלטות
זאת עיר של עניים ושמחי לבב. או מדוכאי לבב. או משהו בין לבין. יש לנו הכל; את בתי הקפה, המועדונים והחנויות, אבל אין לנו כסף. זאת סוגיה זעירה – כסף – בעיקר כשיש לו תשובה כמו חינמים, אשראי ופנטזיות על ביטקוין. כל האין, השפע של האין, הוא גן המשחקים שלי – ללכת בלי, להרגיש עם. לעבוד, לעבוד, לעבוד, להוציא חשבוניות, לדווח למס הכנסה, לשלם לביטוח לאומי, לגלות שלא נשאר כלום, לגמור את היין הלבן של סופר קופיקס. איזה לופ משגע. וצריך להגיד: זה לא מצג שווא של סבל וגם לא סבל ממשי, זו בחירה מודעת שיש לה לא מעט אלטרנטיבות. בין היתר לגור בראשון לציון, לאכול תבשילים מהבית ולהפסיק להתנחם בשיתופיות המדומיינת של העוני המודרני ובמשפט "אבל כל החברים שלי ככה". למי לעזאזל אכפת?
עוד כתבות שיעניינו אותך:
כשהחלטתי לעשות ספורט כל יום
כשהחלטתי להיות צמחוני
כשהחלטתי להיות נחמדה
אז המצב בקאנטים, ונעים בקאנטים. אף פעם לא לבד, תמיד משכר. הפזרנות היא תנאי ראשון – להזמין חבר לדרינק, לחזור במונית כי יורד גשם, לעצור בסופר כי המאנץ' מטמטם, לקנות טבעול תירס למחר כי אין אוכל, לברוח מהמדפים הבוהקים של הטיפוח כי מסנוור. להיתקל במדפי הניקיון, להיישיר מבט לספוג הפלא, לרצות אותו כל כך – קצ'ינג. תנאי שני: שום דבר טוב לא ייצא משום דבר – אז תיהני. תיהני חזק. תיהני הרבה. תיהני כל הזמן. תיהני הכי. תיהני מהר. תנאי שלישי: לשמור מרחק סביר מפרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג (שוחטי דור ה־ Y), שנושפים, פיזית, בעורפי. זה מענה כמו שזה נשמע. תנאי רביעי: לעצור מדי פעם. לא להתגונן. לשאול אם אפשר להמשיך בדיוק ככה (כי כיף), אבל קצת אחרת. זה נקרא, במילים של אימא ואבא, "להיות שקולים".
שנת 2018 היא שנה ככל השנים. היא העתיד. היא ההווה. היא העבר. היא מספר. היא תעבור בנמנום. היא תעבור בשקיקה. היא תעשה אותנו אומללים. היא תעשה אותנו שמחים. היא גם הזדמנות נוספת למנוע אוברדרפטים ובהלות. משימת העל: להוזיל את ההוצאות החודשיות ב־ 1,000 ש"ח. משימת ביניים: לא לדבוק עוד באידיאולוגיה של אי סדר. האמצעים: יצר ההתבודדות, מצרכים זולים, מבצעים, ספרים, נטפליקס וחברים ביתיים. אמצעי חירום: כרטיס גירוד זוכה מ־ 2015 , מזל גדי.
לפני שמתחילים, צריך להודות – החיים הם שערורייה. יש ברוקרים בני 25 שמסתובבים בקונסיירז' בדיזנגוף ומתאמנים לוול סטריט. יש מהמרים. הרפתקנים. משקיעים. לוקחי סיכונים. מכורים לאקזיטים. ויש, מה לעשות, לייט בלומרים ממערב ראשון לציון שנחמתם טמונה בכרטיס גירוד ישן. עכשיו זהו צו השעה: טבעול תירס אאוט, קציצות הום מייד אין (חיסכון של 30 ש"ח). גט טקסי נטמן בבית הקברות האנדרואידי, אופני העיר שומנו (חיסכון של 29 ש"ח לכל צד). יציאות תדירות שייכות לעבר מעורפל (חיסכון של 100 ש"ח). החיובים המשונים באשראי – מנורה, פניקס, הראל, מגדל – נעצרו (חיסכון של 150 ש"ח). עלי אקספרס כבר לא במקוצרים של הדפדפן (חיסכון של 50 ש"ח). אפילו צ'ק הזיכוי מהאוניברסיטה הופקד בהצלחה.
סך הכל, בחישוב מפוקפק, העלויות של ינואר צומצמו ב־ 370 ש"ח. נותרו רק עוד 630 ש"ח שצריך לגרד מהאין ב־ 14 ימים לערך. וממה להוריד, אם נשארה רק התשתית ההישרדותית? שכר דירה, חשבונות, לימודים, קולה זירו ואפל מיוזיק. תקראו שוב: שכר דירה, חשבונות, לימודים, קולה זירו ואפל מיוזיק. תקראו את החיים הקטנים. המיניאטוריים. חיי מיקרו. מיקרו־ מיקרו. תקראו ותראו איך הם זוהרים. החסכנות מספקת דמי כיס יותר מאשר נחת. הפזרנות (היחסית מאוד) מייצרת עונג יותר מאשר חרדות. במה תבחרו?
