יצאתי נקניק: מה קרה כשניסיתי לוותר על הבשר בצלחת

עד כמה אפשר להיכשל בניסיון לעבור לצמחונות? אפשר לשכנע את עצמך שזה תירוץ מעולה לאכול צהריים בפרונטו. דף חדש: פרוייקט קבלת החלטות

החלטה חדשה: צמחונות
החלטה חדשה: צמחונות
17 בינואר 2018

מספיק לקפוץ לסטורי שלי או לתמונת הקאבר שלי בפייסבוק כדי לראות שיש לי סופט ספוט לבעלי חיים, וספציפית לכלבים. אפשר גם ללכת איתי עשר דקות ברחוב ולראות איך הקול שלי משתנה לחלוטין למראה המהלכים על ארבע.

אצל אחותי האהובה זה הולך הרבה מעבר לחיבה לכלבים. היא הפכה בשנים האחרונות לטבעונית מובהקת, גיסי התאהב בדרך הזו בעקבותיה, וגם בתם הקטנה כבר מחונכת כטבעונית. הרבה דברים אני עושה בשביל אחותי, וכמעט כל מה שהיא מבקשת. להיות טבעוני בשבילה לא הצלחתי, ולא שהיא לא עובדת בלהעביר את המסר.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
כשהחלטתי להיות נחמדה
כשהחלטתי לחסוך
כשהחלטתי לבשל לעצמי

זה גם לא שאני לא מסכים איתה. אני אוהב בעלי חיים, ואני חושב שאנחנו עושים להם עוול כשאנחנו מתאכזרים אליהם – רוצחים ואוכלים אותם, או מעבידים ואונסים אותם כל חייהם בשביל מה שהגוף שלהם יודע לייצר (ולכן אכילת ביצים או חלב, לעניות דעתי הקרניבורית והרצחנית, גרועה בהרבה מלאכול בשר, לתשומת לב הצמחונים), בזמן שהטכנולוגיה והעולם המודרני מאפשרים לנו לחיות חיים שלמים ובריאים גם בלי זה. אבל מה לעשות, אני לא מצליח בלי. זה טעים לי מדי, זה מנחם אותי, זו אולי ההסתייגות המשמעותית היחידה שאני מרשה לעצמי ממה שאני רוצה להאמין שהם בסך הכל חיים מוסריים. כך אני מכניס לגופי לפחות מנת בשר אחת ביום. לעתים גם שתיים. השבוע קיבלתי החלטה ללכת את חצי הדרך ולהפוך לצמחוני, וזה לא היה לי קל.

ילדה טבעונית (צילום: Shutterstock)
ילדה טבעונית (צילום: Shutterstock)

זה גרם לי לאכול הרבה יותר גבינה. האוכל הוא בשבילי הפקטור הכי משמעותי למצב הרוח, ובהיעדר בשר, אין הרבה דברים שמסוגלים באמת לנחם ולעודד את הנפש כמו גבינה. והיא, כאמור, תוצר מוסרי עוד פחות בעיניי מבשר. ערמות של טוסטים, סנדוויצ'ים ופיצות נטרפו בשבוע הזה, הכל כדי לחפות על חיוכו של הקבב. לא רק תעשיית החלב נאלצה לעבוד שעות נוספות. הקולגות שלי לעבודה – אלה שדחפו אותי לקבל על עצמי את ההחלטה בשביל 500 המילים שאתם קוראים לפניכם – נאלצו גם הם לפתוח את הכיס כדי להחזיק אותי השבוע. כשהתלבטו מה לאכול לצהריים – בין המבורגר לפיש אנד צ'יפס – דחקתי בהם לתת כתף ולקחת אותי למקום שייתן לי אופציות צמחוניות הגונות ומשמחות, כמעט כמו שהמבורגר יודע לשמח. כך מצאנו את עצמנו אוכלים את העסקית של פרונטו באמצע יום עבודה, כאילו לא היינו שלושה עיתונאים עניים.

העובדה שלהחלטה הזו הוקצה רק שבוע סייעה לי להימנע לרוב מתחליפי הבשר למיניהם ולהתמקד במנות שהן צמחוניות מלכתחילה. בכל זאת, שבוע צמחוני אינו שלם בלי המבורגר צמחוני. שוב היו אלה הקולגות ששילמו את המחיר, וכשנכנסו בשערי הוויטרינה השבוע אכלו שתי הקולגות שלי את ההמבורגר הצמחוני, ממש כמוני. אולי טוסט הפטריות המעליב יכול להיחשב חלופה ראויה עבור חלק מהאנשים, אבל לא בשבילי. אם הייתי צמחוני, אמרתי לעצמי, את ההמבורגר הצמחוני שלי הייתי אוכל לבד בחושך. זה לא שלא היו לי מעידות לאורך השבוע הזה.

בסופו של יום שלישי המייגע, יום ירידתו לדפוס של העיתון שלפניכם, יום שבמהלכו אוכל הוא בערך החיבוק היחיד שהעולם נותן לך, הגיעו למערכת שישה מגשי פיצה, בהם מגש אחד עמוס פפרוני ריחני, הסמל המסחרי של הקומפורט פוד. שם נשברתי ואכלתי משולש אחד, אך מיד התפכחתי והסתפקתי בו. השאר היו משולשים אפרוריים עם פטריות או תירס. גם זה משהו: בכל סיטואציה אחרת הייתי ממלא את הבטן בחמישה משולשים מקושטים בנקניק. כך גם ביום שבת, כשהגעתי לארוחה המשפחתית: אין אייטם בעולם, אין כתבת עומק וגם לא הצדקה מוסרית ששווה את הפרצוף של אימא או של סבתא כשתסרב למנה שהן יודעות שאתה אוהב. גם הפרה היא ילדה של מישהו, אמרתי לעצמי גם היא תבין.

ברור לי שמתישהו אצטרך לשקול באמת אם לשנות את אורח חיי ולהפוך לטבעוני. זה הדבר הנכון, אני יודע. הטבעונים צודקים, אני בטוח. בינתיים, אני מודה, אני עוד לא מצליח. את החמלה שלי אשמור לכלבים בינתיים, או אולי ליום אחד בשבוע שבו אוותר על בשר, א־לה מיקי חיימוביץ'. יותר מזה אני עדיין לא מצליח. מצטער נודי.