נופר סלמאן כובשת כל במה ומסך שעליהם היא מופיעההמבטיחיםנופר סלמאן כובשת כל במה ומסך שעליהם היא מופיעה
היא עשתה דרך ארוכה מאז ההופעה שלה ב"הכוכב הבא לאירוויזיון", והיום היא כבר מככבת בקאמרי. פרויקט המבטיחים
נופר סלמאן (צילום: איליה מלניקוב) מאתניצן פינקו4 בנובמבר 2019בקרוב כבר אי אפשר יהיה להתחמק מנופר סלמאן (21), הזמרת והשחקנית שממצבת את עצמה כחלק מהדור החדש של המוזיקה המזרחית בארץ. היא עשתה דרך ארוכה מאז ההופעה שלה ב"הכוכב הבא לאירוויזיון", כמלצרית־זמרת מראשון לציון. בקרוב היא תככב ב"עיניים", הדרמה המוזיקלית החדשה של קשת לצד אגם רודברג ואוולין הגואל, והיא גם מוציאה מוזיקה שמתכתבת עם הגל המסורתי־אמוני (למשל, בסינגל האחרון "אדון עולם") ומשחקת בתפקיד הראשי ב"זה אני", המחזמר משיריו של אייל גולן.
"הרגשתי שקיבלתי זכות לשים את המוזיקה המזרחית בפרונט", אומרת סלמאן על הליהוק שלה לתפקיד הראשי ב"עיניים". "גדלתי עליה ואני אוהבת אותה. הרגשתי לתפקיד הזה הרבה חיבורים, גם מבחינת ההומור והשירים וגם מבחינת התסריט כולו, שמבוסס באופן חלקי על סיפורי זמרות עבר, כמו שרית חדד וזהבה בן. יש פרק שלם שבו הן מספרות על דברים שהן עברו. זה תפקיד שהוא גם חלק ממני. זה מיסטי כזה. גם התפקידים שלי בקאמרי וב'כדברא' (סדרת נוער שבה שיחקה) מתקשרים לחיים האמיתיים ולאדם שאני".
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
התפקיד ב"עיניים" הוא התפתחות טבעית עבורה, אחרי שגילמה את הדמות של אדריאנה במחזה "זה אני" של הקאמרי. "שם היה לי חיבור רציני. מאור (זגורי, שכתב את המחזה) אמר לי לפני כמה זמן שלא הבינו למה הוא בחר אותי לתפקיד הזה. אני יותר טום בוי מאדריאנה. זה מה שהוא אוהב, כי בכל אדם הכי עדין יש גם שריטות ולוחמניות, ואת הרצון לפרוץ, כמו שהיא רוצה – לשיר, לצאת מהבית, להכיר עוד דברים. זה שילוב שלי ושלה, זה עמוק מדי כדי לדבר על זה. נזכרתי שהייתי יותר תמימה וילדה. אדריאנה זו אני בגיל צעיר. הבאתי אליה את נופר הצעירה, שעברה כמה דברים. הדמות היא לגמרי אני".
סלמאן לא מתרגשת מהביקורות נגד המחזה. "אני בעד אנשים שמוחים על דברים, ואם הם מרגישים שיש להם צורך למחות על מה שקרה שם זה בסדר. אבל זה לא קשור לאמנות. יש אנשים שכתבו את השירים האלה וגדלו עליהם. אני מעריכה את המוזיקה הזו, אי אפשר להעלים אותה. כשאני שרה את השירים של אייל גולן על הבמה אני מרגישה שיש להם מקום גדול במוזיקה הישראלית, הוא יוצר שאי אפשר להתעלם ממנו. אני לא רוצה להיכנס לפרשה עצמה. זה לא רלוונטי בשבילי, זו מוזיקה שגדלתי עליה ואני לא אכחיש אותה".
בעתיד סלמאן הייתה רוצה לשתף פעולה עם נצ'י נצ' ודודו טסה, ובעיקר להמשיך לנגן. "אני רוצה להשתפר בכתיבת מוזיקה, ליצור שיתופי פעולה, לעבוד בעבודה שאני אוהבת ושאנשים יחבקו את זה, בעזרת השם. נראה לי שאנשים יחבקו כשאני אחבק, וכשאני ארגיש שאני עושה דברים שאני שלמה איתם החיבוק יגיע".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
נופר סלמאן כובשת כל במה ומסך שעליהם היא מופיעה
היא עשתה דרך ארוכה מאז ההופעה שלה ב"הכוכב הבא לאירוויזיון", והיום היא כבר מככבת בקאמרי. פרויקט המבטיחים
בקרוב כבר אי אפשר יהיה להתחמק מנופר סלמאן (21), הזמרת והשחקנית שממצבת את עצמה כחלק מהדור החדש של המוזיקה המזרחית בארץ. היא עשתה דרך ארוכה מאז ההופעה שלה ב"הכוכב הבא לאירוויזיון", כמלצרית־זמרת מראשון לציון. בקרוב היא תככב ב"עיניים", הדרמה המוזיקלית החדשה של קשת לצד אגם רודברג ואוולין הגואל, והיא גם מוציאה מוזיקה שמתכתבת עם הגל המסורתי־אמוני (למשל, בסינגל האחרון "אדון עולם") ומשחקת בתפקיד הראשי ב"זה אני", המחזמר משיריו של אייל גולן.
"הרגשתי שקיבלתי זכות לשים את המוזיקה המזרחית בפרונט", אומרת סלמאן על הליהוק שלה לתפקיד הראשי ב"עיניים". "גדלתי עליה ואני אוהבת אותה. הרגשתי לתפקיד הזה הרבה חיבורים, גם מבחינת ההומור והשירים וגם מבחינת התסריט כולו, שמבוסס באופן חלקי על סיפורי זמרות עבר, כמו שרית חדד וזהבה בן. יש פרק שלם שבו הן מספרות על דברים שהן עברו. זה תפקיד שהוא גם חלק ממני. זה מיסטי כזה. גם התפקידים שלי בקאמרי וב'כדברא' (סדרת נוער שבה שיחקה) מתקשרים לחיים האמיתיים ולאדם שאני".
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
התפקיד ב"עיניים" הוא התפתחות טבעית עבורה, אחרי שגילמה את הדמות של אדריאנה במחזה "זה אני" של הקאמרי. "שם היה לי חיבור רציני. מאור (זגורי, שכתב את המחזה) אמר לי לפני כמה זמן שלא הבינו למה הוא בחר אותי לתפקיד הזה. אני יותר טום בוי מאדריאנה. זה מה שהוא אוהב, כי בכל אדם הכי עדין יש גם שריטות ולוחמניות, ואת הרצון לפרוץ, כמו שהיא רוצה – לשיר, לצאת מהבית, להכיר עוד דברים. זה שילוב שלי ושלה, זה עמוק מדי כדי לדבר על זה. נזכרתי שהייתי יותר תמימה וילדה. אדריאנה זו אני בגיל צעיר. הבאתי אליה את נופר הצעירה, שעברה כמה דברים. הדמות היא לגמרי אני".
סלמאן לא מתרגשת מהביקורות נגד המחזה. "אני בעד אנשים שמוחים על דברים, ואם הם מרגישים שיש להם צורך למחות על מה שקרה שם זה בסדר. אבל זה לא קשור לאמנות. יש אנשים שכתבו את השירים האלה וגדלו עליהם. אני מעריכה את המוזיקה הזו, אי אפשר להעלים אותה. כשאני שרה את השירים של אייל גולן על הבמה אני מרגישה שיש להם מקום גדול במוזיקה הישראלית, הוא יוצר שאי אפשר להתעלם ממנו. אני לא רוצה להיכנס לפרשה עצמה. זה לא רלוונטי בשבילי, זו מוזיקה שגדלתי עליה ואני לא אכחיש אותה".
בעתיד סלמאן הייתה רוצה לשתף פעולה עם נצ'י נצ' ודודו טסה, ובעיקר להמשיך לנגן. "אני רוצה להשתפר בכתיבת מוזיקה, ליצור שיתופי פעולה, לעבוד בעבודה שאני אוהבת ושאנשים יחבקו את זה, בעזרת השם. נראה לי שאנשים יחבקו כשאני אחבק, וכשאני ארגיש שאני עושה דברים שאני שלמה איתם החיבוק יגיע".
יואל רוזנקיאר הוא צוללן קיבוצניק שיהפוך לשם מוכר בכל ביתהמבטיחיםיואל רוזנקיאר הוא צוללן קיבוצניק שיהפוך לשם מוכר בכל בית
אחרי "הצלילה" שביים אחיו, רוזנקיאר יכב בקרוב ב"הקיבוצניקים" של HOT עם דינה סנדרסון ושי אביבי. פרויקט המבטיחים
יואל רוזנקיאר (צילום: איליה מלניקוב) 4 בנובמבר 2019פעם בכמה שנים מגיח משום מקום שחקן שנראה כה בשל ואפוי, עד כי נדמה כאילו היה שם כל הזמן. הפעם הזאת שייכת ליואל רוזנקיאר (33), שהתבשל כמה שנים בסמינר הקיבוצים ובתיאטרון חיפה לפני הפריצה הגדולה של "הצלילה" (שכתב וביים אחיו, יונה רוזנקיאר), שבמסגרתה זכה גם בפרס השחקן הטוב ביותר של פסטיבל הקולנוע בירושלים. הוא קיבוצניק, צוללן, רוכב על סוסים ודובר חמש שפות (כולל סווהילית) ובחודשים הקרובים אמורה לעלות ב־HOT "הקיבוצניקים" – דרמה יומית קומית בכיכובו (עם דינה סנדרסון, יניב ביטון ושי אביבי) שעשויה ואף צריכה להפוך אותו לשם מוכר בכל בית אם תתנהגו יפה.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
יואל רוזנקיאר הוא צוללן קיבוצניק שיהפוך לשם מוכר בכל בית
אחרי "הצלילה" שביים אחיו, רוזנקיאר יכב בקרוב ב"הקיבוצניקים" של HOT עם דינה סנדרסון ושי אביבי. פרויקט המבטיחים
פעם בכמה שנים מגיח משום מקום שחקן שנראה כה בשל ואפוי, עד כי נדמה כאילו היה שם כל הזמן. הפעם הזאת שייכת ליואל רוזנקיאר (33), שהתבשל כמה שנים בסמינר הקיבוצים ובתיאטרון חיפה לפני הפריצה הגדולה של "הצלילה" (שכתב וביים אחיו, יונה רוזנקיאר), שבמסגרתה זכה גם בפרס השחקן הטוב ביותר של פסטיבל הקולנוע בירושלים. הוא קיבוצניק, צוללן, רוכב על סוסים ודובר חמש שפות (כולל סווהילית) ובחודשים הקרובים אמורה לעלות ב־HOT "הקיבוצניקים" – דרמה יומית קומית בכיכובו (עם דינה סנדרסון, יניב ביטון ושי אביבי) שעשויה ואף צריכה להפוך אותו לשם מוכר בכל בית אם תתנהגו יפה.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
ענבר מרקו הגיעה מסרטי סטודנטים לתפקיד פריצה ב"רק להיום"המבטיחיםענבר מרקו הגיעה מסרטי סטודנטים לתפקיד פריצה ב"רק להיום"
למרות ואולי בגלל הניסיון המועט שלה בחרו ניר ברגמן ורם נהרי במרקו לצד לצד הכוכבים הנרי דוד וטל ליפשיץ. פרויקט המבטיחים
ענבר מרקו (צילום: איליה מלניקוב) מאתניצן פינקו4 בנובמבר 2019אחרי ששיחקה בכמה סרטים קצרים ובסרטי סטודנטים, השנה קיבלה ענבר מרקו (31) את התפקיד שמסמן אותה כהבטחה ענקית ב"רק להיום", הסדרה החדשה של ניר ברגמן ורם נהרי, שעוקבת אחרי פושעים ומכורים לשעבר שמתגוררים בהוסטל ומערכות היחסים המורכבות שלהם עם הצוות. לצד הנרי דוד וטל ליפשיץ בתפקידים הראשיים, בחרו הבמאים לשלב בפרויקט שחקנים מתחילים. למרות ואולי בגלל הניסיון המועט שלה, מרקו נבחרה לגלם עובדת סוציאלית רגישה ואחראית בשם מאיה, שמנסה להציל את אחד מדרי ההוסטל.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
"לניר יש אומץ לקחת שחקנים חדשים", היא אומרת. "כשאתה כותב כזה פרויקט, לתת בו תפקיד לשחקן שלא שיחק קודם ולא מכירים זה אומץ. מפחיד לעשות משהו כזה". החלטת הליהוק הלא שגרתית הזו הביאה משהו אחר לסדרת הדרמה, שרבים חשבו תחילה שהיא דוקו. "בהתחלה לא הבינו אם הסדרה אמיתית או לא. זה היה נראה מעורבב עם סיפורים אמיתיים. זה חלק מהכוח של הסדרה, היא מביאה משהו אמיתי. הרבה אמרו לי שאנשי ההוסטל הזכירו להם אנשים שהם מכירים. לא למדתי בתיכון בשכונה שלי בירושלים, אבל כשאח שלי ראה את הסדרה, הוא אמר שהדמות של שלומי הזכירה לו אנשים שלמדו איתו. משהו בסיפור כנראה סופר נכון וקרוב, ואנשים יכלו להזדהות עם זה".
עד כמה את מזדהה עם הדמות של מאיה?
"היא הרבה יותר חדורת מטרה, יודעת מה ואיך ולמה והיא תלך על זה. יש לי צד כזה, אבל הוא פחות חזק. היא הצד האחראי של המשפחה, המלכד. אני בת זקונים ומרגישה שיש לי את הצד הזה של לא לקחת אחריות. היא האימא והאבא של המשפחה, היא אימהית מאוד ואני מרגישה שאני פחות כזו".
למרקו המילניאלית יש אפס נוכחות בסושיאל מדיה: בלי סטוריז באינסטגרם או אפילו סתם פרופיל פייסבוק שלא מתעדכן. "לא אוהבת. מה אני אשים שם? כל הלצלם, להעלות ולהתעסק במה יגידו, איך זה נראה. ברמה של לעשות משהו ולרצות שאנשים ידעו, כשאין רשתות חברתיות קשה להוציא את זה. אנשים חושבים שזה מוזר. חשבתי על זה שאני באמת צריכה. אם אני אעשה את זה, זה רק כי צריך. אני יודעת שתהיה לי עבודה אם יראו אותי ברשתות ויראו מה עשיתי, כי ככה העולם הזה עובד היום".
מה את מאחלת לעצמך להמשך הקריירה?
"לעבוד. רוב השחקנים פשוט רוצים לעבוד, לא בכל מה שיציעו להם. לקום בבוקר ושתהיה עבודה. לשחקנים זה לא תמיד ככה".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ענבר מרקו הגיעה מסרטי סטודנטים לתפקיד פריצה ב"רק להיום"
למרות ואולי בגלל הניסיון המועט שלה בחרו ניר ברגמן ורם נהרי במרקו לצד לצד הכוכבים הנרי דוד וטל ליפשיץ. פרויקט המבטיחים
אחרי ששיחקה בכמה סרטים קצרים ובסרטי סטודנטים, השנה קיבלה ענבר מרקו (31) את התפקיד שמסמן אותה כהבטחה ענקית ב"רק להיום", הסדרה החדשה של ניר ברגמן ורם נהרי, שעוקבת אחרי פושעים ומכורים לשעבר שמתגוררים בהוסטל ומערכות היחסים המורכבות שלהם עם הצוות. לצד הנרי דוד וטל ליפשיץ בתפקידים הראשיים, בחרו הבמאים לשלב בפרויקט שחקנים מתחילים. למרות ואולי בגלל הניסיון המועט שלה, מרקו נבחרה לגלם עובדת סוציאלית רגישה ואחראית בשם מאיה, שמנסה להציל את אחד מדרי ההוסטל.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
"לניר יש אומץ לקחת שחקנים חדשים", היא אומרת. "כשאתה כותב כזה פרויקט, לתת בו תפקיד לשחקן שלא שיחק קודם ולא מכירים זה אומץ. מפחיד לעשות משהו כזה". החלטת הליהוק הלא שגרתית הזו הביאה משהו אחר לסדרת הדרמה, שרבים חשבו תחילה שהיא דוקו. "בהתחלה לא הבינו אם הסדרה אמיתית או לא. זה היה נראה מעורבב עם סיפורים אמיתיים. זה חלק מהכוח של הסדרה, היא מביאה משהו אמיתי. הרבה אמרו לי שאנשי ההוסטל הזכירו להם אנשים שהם מכירים. לא למדתי בתיכון בשכונה שלי בירושלים, אבל כשאח שלי ראה את הסדרה, הוא אמר שהדמות של שלומי הזכירה לו אנשים שלמדו איתו. משהו בסיפור כנראה סופר נכון וקרוב, ואנשים יכלו להזדהות עם זה".
עד כמה את מזדהה עם הדמות של מאיה?
"היא הרבה יותר חדורת מטרה, יודעת מה ואיך ולמה והיא תלך על זה. יש לי צד כזה, אבל הוא פחות חזק. היא הצד האחראי של המשפחה, המלכד. אני בת זקונים ומרגישה שיש לי את הצד הזה של לא לקחת אחריות. היא האימא והאבא של המשפחה, היא אימהית מאוד ואני מרגישה שאני פחות כזו".
למרקו המילניאלית יש אפס נוכחות בסושיאל מדיה: בלי סטוריז באינסטגרם או אפילו סתם פרופיל פייסבוק שלא מתעדכן. "לא אוהבת. מה אני אשים שם? כל הלצלם, להעלות ולהתעסק במה יגידו, איך זה נראה. ברמה של לעשות משהו ולרצות שאנשים ידעו, כשאין רשתות חברתיות קשה להוציא את זה. אנשים חושבים שזה מוזר. חשבתי על זה שאני באמת צריכה. אם אני אעשה את זה, זה רק כי צריך. אני יודעת שתהיה לי עבודה אם יראו אותי ברשתות ויראו מה עשיתי, כי ככה העולם הזה עובד היום".
מה את מאחלת לעצמך להמשך הקריירה?
"לעבוד. רוב השחקנים פשוט רוצים לעבוד, לא בכל מה שיציעו להם. לקום בבוקר ושתהיה עבודה. לשחקנים זה לא תמיד ככה".
אדם גבאי גרם לצופים לרחם על רוצח בתצוגת משחק מופלאההמבטיחיםאדם גבאי גרם לצופים לרחם על רוצח בתצוגת משחק מופלאה
תצוגת המשחק של גבאי ב"הנערים" דרשה ממנו המון, וזה השתלם - אי אפשר להתעלם ממנו. פרויקט המבטיחים
אדם גבאי (צילום: תום נשר) 4 בנובמבר 2019אף שהיה רק נער, את הקיץ של 2014 שבו התרחש מבצע צוק איתן יתקשה השחקן אדם גבאי (21) לשכוח. באותם חודשים סוערים נהרג חבר המשפחה רועי פלס בפעולה קרקעית בבית חאנון שברצועת עזה. "הקיץ הזה היה עבורי שלושת הנערים החטופים ורועי. חיילים וקצינים מתים, זה מה שהקיץ הזה היה בשבילי", הוא מספר. שנים מעטות אחר כך יחזור אליו אותו הקיץ בצורה קצת אחרת, כשיודיעו לו שקיבל את התפקיד של אבישי אלבז בסדרה "הנערים" בהפקת הענקית HBO. כמו כל הדמויות בסדרה (המבוססת על אירועי קיץ 2014), גם דמותו של אלבז מבוססת על דמותו האמיתית של אחד מרוצחיו של הנער מוחמד אבו ח'דיר.
"תמיד התעניינתי באקטואליה, והכרתי כמובן את מקרה הרצח של אבו ח'דיר", אומר גבאי, "אבל בעבודה על הפרויקט, כשצללתי לעומקי הסיפור ונחשפתי לחומרים מסווגים של המשטרה, כשראיתי את שחזור הרצח וככל שהעמקנו במקרה – רק אז הרגשתי שאני מכיר את הסיפור כמו שצריך", הוא משתף.
אחד הדברים המרשימים בסדרת המופת "הנערים" הוא תצוגת המשחק של גבאי. כישרונו בולט בכל סצנה שבה הוא משתתף: בגמגום העדין, במבט הקרוע ובמבטים רבי המשמעות, גם כשהוא שותק. "העבודה על הדמות של אבישי הייתה לא קלה. לאורך הדרך הייתי צריך לזכור שיש בן אדם אמתי כזה, שחווה את הדברים האלה ואת הקושי הזה. אני רק העמדתי פנים. זאת לא הייתה חוויה קלה להיכנס לעולם הרגשי והנפשי שלו. יוצרי הסדרה – יוסף סידר, חגי לוי ותאופיק אבו ואיל – הכניסו אותנו לעומד הדבר, לא הייתה אפשרות אחרת. הייתי לגמרי בתוך הדמות והסיפור, זה לא היה לבוא לעוד יום צילום".
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
לצילומים קדמו ארבעה חודשי חזרות שבהם התהלך גבאי בירושלים, ביקר בישיבות, נפגש עם קלינאית תקשורת שעבדה אתו על הגמגום, שיפר את מיומנות הנגינה בגיטרה ולמד על טיפול CBT שבו טופל אלבז כדי להתמודד עם ה־OCD שממנו סבל. "זה היה שונה מכל מה שעשיתי קודם", הוא מודה.
כעת שוהה גבאי בארצות הברית, שם הוא משחק לצד אביו, השחקן ששון גבאי, במחזמר "ביקור התזמורת" המבוסס על הסרט הישראלי המצליח. "אנחנו נמצאים בסיבוב הופעות בכל מיני מקומות ביבשת", מספר גבאי בשיחת טלפון טרנס אטלנטית. הוא מגלם את פאפי, בחור צעיר וביישן שעובד בקפה של דינה.
גבאי גדל בתל אביב, למד בבית הספר לאמנויות ולאחר מכן במגמת תיאטרון בתיכון עירוני א'. בצבא שירת ככתב בעיתון במחנה. בין לבין הספיק לשחק ב"פולישוק", בסרט "געגוע" של שבי גביזון ובסדרה "יש לה את זה".
"זו תקופה מרגשת מאוד. הסדרה יצאה בזמן שאני מופיע, וזו הייתה תוצאה של כמה חודשים מרגשים מאוד של עבודה קשה שבאה לידי ביטוי", הוא אומר. "אני מקווה להמשיך לשחק, לספר סיפורים ולגעת בלבבות של אנשים, כמו הדברים שעשיתי לאחרונה. בימים אלה אני כותב סדרה. בכלל, כתיבה ויצירה זה בטוח משהו שאמשיך לעשות בהמשך, ואני מניח שגם אגע במוזיקה, שזו תשוקה אמיתית שלי".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אדם גבאי גרם לצופים לרחם על רוצח בתצוגת משחק מופלאה
תצוגת המשחק של גבאי ב"הנערים" דרשה ממנו המון, וזה השתלם - אי אפשר להתעלם ממנו. פרויקט המבטיחים
אף שהיה רק נער, את הקיץ של 2014 שבו התרחש מבצע צוק איתן יתקשה השחקן אדם גבאי (21) לשכוח. באותם חודשים סוערים נהרג חבר המשפחה רועי פלס בפעולה קרקעית בבית חאנון שברצועת עזה. "הקיץ הזה היה עבורי שלושת הנערים החטופים ורועי. חיילים וקצינים מתים, זה מה שהקיץ הזה היה בשבילי", הוא מספר. שנים מעטות אחר כך יחזור אליו אותו הקיץ בצורה קצת אחרת, כשיודיעו לו שקיבל את התפקיד של אבישי אלבז בסדרה "הנערים" בהפקת הענקית HBO. כמו כל הדמויות בסדרה (המבוססת על אירועי קיץ 2014), גם דמותו של אלבז מבוססת על דמותו האמיתית של אחד מרוצחיו של הנער מוחמד אבו ח'דיר.
"תמיד התעניינתי באקטואליה, והכרתי כמובן את מקרה הרצח של אבו ח'דיר", אומר גבאי, "אבל בעבודה על הפרויקט, כשצללתי לעומקי הסיפור ונחשפתי לחומרים מסווגים של המשטרה, כשראיתי את שחזור הרצח וככל שהעמקנו במקרה – רק אז הרגשתי שאני מכיר את הסיפור כמו שצריך", הוא משתף.
אחד הדברים המרשימים בסדרת המופת "הנערים" הוא תצוגת המשחק של גבאי. כישרונו בולט בכל סצנה שבה הוא משתתף: בגמגום העדין, במבט הקרוע ובמבטים רבי המשמעות, גם כשהוא שותק. "העבודה על הדמות של אבישי הייתה לא קלה. לאורך הדרך הייתי צריך לזכור שיש בן אדם אמתי כזה, שחווה את הדברים האלה ואת הקושי הזה. אני רק העמדתי פנים. זאת לא הייתה חוויה קלה להיכנס לעולם הרגשי והנפשי שלו. יוצרי הסדרה – יוסף סידר, חגי לוי ותאופיק אבו ואיל – הכניסו אותנו לעומד הדבר, לא הייתה אפשרות אחרת. הייתי לגמרי בתוך הדמות והסיפור, זה לא היה לבוא לעוד יום צילום".
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
לצילומים קדמו ארבעה חודשי חזרות שבהם התהלך גבאי בירושלים, ביקר בישיבות, נפגש עם קלינאית תקשורת שעבדה אתו על הגמגום, שיפר את מיומנות הנגינה בגיטרה ולמד על טיפול CBT שבו טופל אלבז כדי להתמודד עם ה־OCD שממנו סבל. "זה היה שונה מכל מה שעשיתי קודם", הוא מודה.
כעת שוהה גבאי בארצות הברית, שם הוא משחק לצד אביו, השחקן ששון גבאי, במחזמר "ביקור התזמורת" המבוסס על הסרט הישראלי המצליח. "אנחנו נמצאים בסיבוב הופעות בכל מיני מקומות ביבשת", מספר גבאי בשיחת טלפון טרנס אטלנטית. הוא מגלם את פאפי, בחור צעיר וביישן שעובד בקפה של דינה.
גבאי גדל בתל אביב, למד בבית הספר לאמנויות ולאחר מכן במגמת תיאטרון בתיכון עירוני א'. בצבא שירת ככתב בעיתון במחנה. בין לבין הספיק לשחק ב"פולישוק", בסרט "געגוע" של שבי גביזון ובסדרה "יש לה את זה".
"זו תקופה מרגשת מאוד. הסדרה יצאה בזמן שאני מופיע, וזו הייתה תוצאה של כמה חודשים מרגשים מאוד של עבודה קשה שבאה לידי ביטוי", הוא אומר. "אני מקווה להמשיך לשחק, לספר סיפורים ולגעת בלבבות של אנשים, כמו הדברים שעשיתי לאחרונה. בימים אלה אני כותב סדרה. בכלל, כתיבה ויצירה זה בטוח משהו שאמשיך לעשות בהמשך, ואני מניח שגם אגע במוזיקה, שזו תשוקה אמיתית שלי".
בת אל מוסרי זכתה בפרס אופיר על סרט שכתבה כסטודנטיתהמבטיחיםבת אל מוסרי זכתה בפרס אופיר על סרט שכתבה כסטודנטית
"יום רגיל", שכתבה בסם שפיגל, סימן אותה כאחד מהקולות המעניינים בקולנוע הישראלי. פרויקט המבטיחים
בת אל מוסרי (צילום: מורן בן טל) מאתניצן פינקו4 בנובמבר 2019בת אל מוסרי (31) זכתה בפרס אופיר על התסריט הראשון שכתבה, עוד כסטודנטית. הסרט "יום רגיל" ("Committed") מספר על החיים כילדה להורה פגוע נפש, חוויה שהיא מכירה מקרוב. הסרט זכה בפרס אופיר לסרט הקצר, וסימן את מוסרי כאחד מהקולות המעניינים בקולנוע הישראלי העכשווי. בנוסף זוכה מוסרי לביקורות אוהדות גם כשחקנית: בשנת 2017 הייתה מועמדת פעם נוספת לפרס אופיר בסרט הדרמה "מוטלים בספק", בו שיחקה לצד רן דנקר. אנחנו בטוחים שגם הפרויקט הבא שלה יהיה משהו ששווה לחכות לו.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בת אל מוסרי זכתה בפרס אופיר על סרט שכתבה כסטודנטית
"יום רגיל", שכתבה בסם שפיגל, סימן אותה כאחד מהקולות המעניינים בקולנוע הישראלי. פרויקט המבטיחים
בת אל מוסרי (31) זכתה בפרס אופיר על התסריט הראשון שכתבה, עוד כסטודנטית. הסרט "יום רגיל" ("Committed") מספר על החיים כילדה להורה פגוע נפש, חוויה שהיא מכירה מקרוב. הסרט זכה בפרס אופיר לסרט הקצר, וסימן את מוסרי כאחד מהקולות המעניינים בקולנוע הישראלי העכשווי. בנוסף זוכה מוסרי לביקורות אוהדות גם כשחקנית: בשנת 2017 הייתה מועמדת פעם נוספת לפרס אופיר בסרט הדרמה "מוטלים בספק", בו שיחקה לצד רן דנקר. אנחנו בטוחים שגם הפרויקט הבא שלה יהיה משהו ששווה לחכות לו.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020