בזו אחר זו נוחתות על הדלפק צלחות קטנות־בינוניות סקסיות, שזורקות את הדמיון לבר בכיכר קטנה במדריד. תתכוננו להתאהב ב"מלך השרימפס הספרדי", ולהתמכר לקרוקטס בשר סרטנים עם קציפת ביסק. אנחנו מקווים שנחלת בנימין מוכנה לבר ורמיני, כי אנחנו בוודאות מוכנים
זרם הברים ששוטף את העיר אינו עוצר לרגע. כנראה ששילוב אלכוהול ומנות צד קטנות ולא יקרות מדי (יחסית, הכל יחסית) מתאים לרוח התקופה, או שכולם פשוט צריכים להשתכר, ודחוף. כך או כך, ורמיני בר לוקח את הקונספט הלאה לספרד, עם טאץ' של שף ומינימום פוזה. מרפסת חמודה שפונה למדרחוב נחלת בנימין, וברז בירה מרשים מברונזה ("פריט נדיר שהפכנו עולמות כדי להשיג", צוחק אייל הברמן), לצד ארונות קירור ששומרים את האלכוהול בטמפרטורה צוננת, ואוסף מרשים של ורמוטים שמוכיחים שכאן מתייחסים למסורת בכבוד, ולא שוכחים לתבל בקורטוב חוצפה ישראלית.
>>וויסקיניישן: הוויסקי הישראלי חי, בועט ודוהר קדימה. בואו לשתות
על ורמיני בר חתומים אנשי הוורמוטריה, המוסד שמעברו השני של הרחוב. בעוד שהוורמוטריה היא למעשה מסעדה בתחפושת בר, ורמיני מאמץ אל לבו את הפשטות של מוסד הבר הספרדי. תצוגת צלוחיות כמו בסן סבסטיאן אמנם לא תמצאו כאן, אך פריטטה שמנמנה שממתינה בקצה הדלפק בהחלט כן. התפריט שיצר שף מיכאל גרטופסקי, מבעלי הקבוצה, שם דגש על חומרי גלם במינימום התעסקות – בעיקר ירקות, דגים ופירות ים. מלון עסיסי וחמון איבריקו עז טעם, סלמורחו (מרק עגבניות ספרדי קר) ועגבניות מגי קלופות עם שמן זית וחומץ שרי מתאימים לקיץ התל אביבי כשור למטאדור.
בזו אחר זו נוחתות על הדלפק צלחות קטנות־בינוניות סקסיות, שזורקות את הדמיון לבר בכיכר קטנה במדריד. פירות ים זוכים לייצוג נאה ומעודד, במיוחד לאור הכיוון הכשר שאליו הקולינריה הישראלית נוטה. קרוקטס בשר סרטנים מלווה בקציפת ביסק – הכי אגרוף ברזל בכפפת קטיפה – צפויים להיות מנת דגל. יש כאן גם קלמארי על הפלנצ'ה עם סלסה חריפה ושרימפס רול בלחמניית חלב, אבל מלך התפריט הוא ה-Carabinero – סרטן מעמקים נחשק ויוקרתי שמגיע מספרד ומטופל באותו מינימליזם.
לאחר שנצלה ונחצה לאורכו, הוא מוגש עם מזלג סרטנים ייעודי, כדי שאף פיסה מהבשר המתקתק לא תחמוק לה. משיחה עם אבי קשי, גם הוא מקבוצת הבעלים, מסתבר שמדובר בשיגעון פרטי. "אבא שלי היה הראשון שהביא לובסטרים לתל אביב ורציתי ללכת בעקבותיו", הוא מחייך ומספר על התלאות שכרוכות בייבוא המוצר העדין. "הקרבינרו הוא מלך השרימפס הספרדי ולא דומה כלל לשרימפס שיש בארץ". ולאחר טעימה אין לנו אלא להסכים.
הוורמוט, שהוא הסיבה שלשמה התכנסנו, מקשט את קירות הבר במגוון מותגים רחב מספרד, איטליה וצרפת. מזקקות הבוטיק ודטה ויוליוס מייצגות את פאר התעשייה הישראלית, ומי שיתעקש יוכל למצוא גם ורמוט מיוון. הוורמוטים מוגשים כמות שהם, כלומר עם קרח וקיסם נעוץ בזית מגולען ופיסת תפוז, או כחלק מקוקטייל. לדוגמה: Martini Manzanilla (ג'ין, שרי מנזניה, ורמוט יבש וזיתים) ונגרוני אקסטרה דרי בתוספת כשות.
תפריט היין נשלט ברובו על ידי אותן מדינות אירופאיות בתוספת מעט יינות מישראל, גיאורגיה, יוון ואוסטריה. המחירים כמקובל בענף, בממוצע כ-50 ש"ח לכוס יין וקוקטיילים בטווח שבין 45-56 ש"ח. ורמוט ברמת סטנדרט (דולין, נווילי פראט וכדומה) מתומחר ב-34 ש"ח, ועבור רמת הפרימיום תתבקשו להשאיר 38 ש"ח לכוס – לא אירו בודדים כמו בספרד אבל היי, אנחנו באחת הערים היקרות בעולם.
תפריט האוכל מתחיל ב-30 ש"ח לגבינת מנצ'גו בשמן זית, ומאמיר עד 78 ש"ח לקזואלה בשר סרטנים ואורז עם עגבניות צלויות וביסק. תמורת הקרוקטס, שני כדורי פינג פונג זהובים ופריכים על איולי חמצמץ, תיפרדו מ-56 ש"ח. השרימפ המלכותי כבר מגיע ל-78 ש"ח ליחידה אבל הטעם מושלם, וממילא לזיכרון אין מחיר. תשומת הלב לפרטים הקטנים – מצלחות ממותגות ועד לפס מתכת שנמתח למרגלות בר העמידה על תקן פח אשפה – משקפת את הרצינות שבה אנשי הוורמוטריה מתייחסים למקורות ההשראה וללקוחות. כנראה זו הסיבה שבחוגי המסעדנות הם נחשבים לאגדה חיה.
נחלת בנימין 20, תל אביב. א'-ש', 18:00-חצות (שעות פתיחה בהרצה)
