>> ד"ר גיא מורג-צפלביץ' וקרן שפילשר נפגשו לפני 15 שנה בדייט שסידרה לה חברה ומאז לא הביטו לאחור. בשישי הקרוב (14.11) תיפתח במוזיאון ANUהתערוכה הקבוצתית "הפרשת חלה", הוא אוצר התערוכה והיא מפיקת התערוכה ואחת מ-54 האמנים והאמניות שמציגים בה, והתערוכה עצמה היא אחת מאירועים רבים שמתרחשים במסגרתפסטיבל החלה הראשון של Foodish, הזרוע הקולינרית של מוזיאון העם היהודי. ביקשנו מהם לכתוב משהו על החיבור בין החלה לתרבות הישראלית ועל החיבור ביניהם, ותראו מה יצא.

קרן:לפני כ-15 שנים, חברה טובה סידרה לי דייט עם בחור שפגשה במקרה שעתיים קודם.
"הוא רופא, בן של רופא, ואתם ממש מתאימים. הוא גם אוהב אמנות", היא אמרה. זה נשמע מבטיח.
נפגשנו בסושי בר בשדרות רוטשילד, ואני התאהבתי מהרגע הראשון. הוא היה יפה תואר, דברן, מלא בסיפורים שחלקם נשמעו כמעט דמיוניים. ידעתי שאיתו לעולם לא יהיה משעמם. מרוב התלהבות לא שמתי לב בכלל שיש לו כיפה על הראש. אף אחד לא טרח לספר לאמנית החילונית בת ה-32 שגרה בפלורנטין שהבחור דתי.

גיא:הנושאים שאני בוחר לעבוד איתם כאוצר הם תמיד כאלה שנוגעים בי אישית. האהבה לאוכל מלווה אותי מילדות. את העולם הדתי פגשתי לראשונה בגיל 16. החיבור בין קדושה ליומיום, בין טעם ומשמעות הוא לא מקרי, אלא מתבקש בעיניי.
אני בא לספר סיפור, לחשוף צדדים שהצופה לא תמיד מכיר ולהתעמק במצווה כחוויה אנושית ותרבותית. בסופו של דבר – אנחנו, האנשים, הם כל הסיפור.

קרן:כבר בדייט השני היה ברור שזה זה. הוא הזמין אותי לארוחת קידוש שישי אצלו בבית. כששאלתי מה הקונספט, הוא ענה: "אני אשמח אם תבואי לפני כניסת השבת להדליק נרות – אישה בבית, אור בבית. אני מבשל מרק קובה סלק, ואת לא צריכה לעשות דבר". אז התחתנו. נולד לנו ילד, ולפני שנתיים עברנו לכפר תבור שבצפון.

גיא:התערוכההפרשת חלהנולדה לפני שלוש שנים, כהמשך טבעי לשורה של תערוכות שאצרתי ועוסקות באוכל ובתרבות, בהן "אם אין לחם שיאכלו עוגות", "המנגליסטים", "דימוי גוף והפרעות אכילה", ו"עץ הדעת". על הפרשת חלה עבדתי יחד עם אשתי, קרן, והיא מספרת בעצם את הסיפור שלנו – כמו דיוקן זוגי הנצבע באהבה, בחום ובלי חוקים. מסביב לשולחן יש שמחה, אבל כמו בחיים, לפעמים גם ימים פחות טובים. בבית שלנו – ובחלה עצמה – יש הרבה נחמה. וזה דבר שכולנו זקוקים לו בעולם הזה.

החלָּה – לחם השבת היהודי – היא לא רק מאפה, אלא סמל. סמל של מסורת, של בית, של זהות.
במקורה, הפרשת חלה הייתה פעולה שבה הופרש חלק קטן מן הבצק וניתן בתרומה לכוהנים בבית המקדש. עם השנים הפכה המצווה לסמל של השבת, של קהילה ושל שייכות. החלה הקלועה, שמקורה ביהדות אשכנז, אומצה בחום על ידי עדות ישראל כולן והפכה לאחד הדימויים המובהקים של התרבות היהודית־ישראלית.

התערוכה עוסקת בחלה כסמל, בלחם השבת שהפך בשנים האחרונות לאייקון קולינרי ואמנותי. היא מעוררת בדמיון דימויים של שולחן שבת, חיטה, חלות מפתח, מסיבות רווקות, סגולות וברכות נשיות עתיקות.

הפרשת חלה היא מצווה עתיקה, אך גם פעולה טעונה יופי ורגש. היא מגלמת את הקשר שלנו לאדמה, לשפע ולחיים עצמם. במשך דורות העבירו נשים את המנהג מאם לבת, מסבתא לנכדה — טקס של אחווה נשית וברכה. בשנים האחרונות אימצו גם נשים חילוניות את הטקס, והעניקו לו משמעות עכשווית של קהילה ותקווה. אחת התמונות הזכורות ביותר הייתה כשאִמה של החיילת החטופה אורי מגידיש קיימה טקס הפרשת חלה בשידור חי, יומיים לפני שבתה שוחררה מהשבי — רגע שבו הפכה המסורת לאקט של אמונה וכוח נשי.

בעינינו, כאוצר וכמפיקה ומציגה, ובעיניי 54 האמניות והאמנים המשתתפים, פעולת לישת הבצק, הפרשת חלק ממנו ועיצוב החלה הם מעשה אמנות לכל דבר: פעולה חושית, גופנית ויצירתית, שבה האישה הופכת את החומר לרוח. כל אחד מהמשתתפים מציע פרשנות אישית לחלה – סמל של זהות, אמונה וגעגוע.זוהי הזמנה להביט מחדש במנהג עתיק ולגלות כיצד טקס של בצק, אור ונשמה ממשיך לעורר השראה באמנות הישראלית העכשווית.
>> תערוכת "הפרשת חלה" תתארח בגלריה ע"ש ליידי שרה כהן ב"אנו – מוזיאון העם היהודי". הפתיחה בשישי, 14.11.25 במסגרת פסטיבל החלה של FOODISH, החטיבה הקולינרית של המוזיאון. תאריך סיום: 26/12/25.

משתתפים: שירה אבידור / נעמי אבליוביץ' / אלינור אבני / ורד אהרונוביץ' / עדן אוחנא / גילת אורקין / מתן אליקים / סטודיו אמית / קובי אסף / תמרה אפרת / כוכבית בן עזרא גולדנברג / כרמל בר ומיכל אביתר- סטודיו מ.ל.א. / לילך בר עמי / מוטה ברים / שמואל גולדשטיין / קובי גולן /דנה גור קרן / אהרון גניש / שירה גפשטיין / צביה גרין / החמ"ל של ענבל/ אופיר הללי / אריק וייס / שגית זלוף נמיר / נועם חורב / לי חן / ליהי חן / חן חפץ / איה טלשיר / דנה יואלי / אמילי יחזקאל / קרן יפרח / שאול כהן / עפרי ליפשיץ / שירלי מוניהון / דבי מורג / שרון לשם מורד / נועה מכבי / שחר מרקוס / נעמה נחושתאי / אילה נצר / אביבית סגל / שלי סתת, שלי בונה ואילון סתת / נסטיה פייביש / גליה הילי פסטרנק / רני פרדס / מיטל קובו / אלישבע ריוח / נעמי רפפורט (מערבי) ואיה רפפורט מערבי/ סיון שטרנבך / ליאורה שירר סער / רחלי שלו / ליהי שני / קרן שפילשר

• יוצרים כותבים
• חלה
• מוזיאון אנו ANU
• יהדות
• ❤ תרבות

במבט ראשון, פסטיבל החלה הראשון ב-FOODISH, אגף הקולינריה של "אנו – מוזיאון העם היהודי", עלול לעורר חשד פרנואידי להדתה בעוד מוסד ציבורי. במבט שני, לאור העובדה שהמוזיאון פועל בשבת, אפשר להשמיע צפירת ארגעה כי בסך הכול מדובר באירוע שתכליתו לחקור עוד פן במטבח היהודי-מסורתי. ואם האמן המולטידיסציפלינרי אילן פלד, לעולם מירי וטרילילי טרללה, נמצא ברשימת המשתתפים – אפשר לנוח ולתלוש עוד פיסת בצק רכה ומתוקה.

"אנחנו מתעסקים בזהות ותרבות יהודית דרך האוכל, ואם יש מאכל אחד שכל מי שיראה אותו בכל מקום בעולם ירגיש בית – זוהי חלה", מסבירה מרב אורן, מנכ"לית FOODISH. "בחלה יש כמובן אספקט דתי אבל גם תרבות, אמנות וקהילה. היא מנחמת ושמחה, היא סנדוויץ' ביום שישי בצהריים ונושא למאות אלפי חשבונות אינסטגרם. כל אלה הם הבסיס לפסטיבל החלה הראשון, שקיבל את שמו הרשמי לאחר שהחטופים החיים שבו הביתה ואפשר שוב לנשום קצת".

מצאנו את העוגה: 21 הקונדיטוריות הכי מומלצות בתל אביב
מבורקס אנשובי ועד קרוקומבוש: בתי המאפה הכי טובים בתל אביב

כדי לסקור את החלה מכל צדדיה, בנו אורן וצוותה יחד עם היזם הקולינרי דוד קישקה תוכנית פעילויות מגוונת, בתוך המוזיאון ומחוצה לו. את פני המבקרים במוזיאון מקבל המיצב "אולי תגיע יונה" של פלד, כחלק התערוכה הקבוצתית "הפרשת חלה", בהשתתפות עשרות אמנים ואמניות. כל הכלים שעל השולחן הם מאוספו הפרטי של פלד, והסידור שנותר פתוח בפרשת השבוע של שמחת תורה מדבר בעד עצמו.

הפופ אפ "חלה על מקל" מכוון לקהל רעב לא רק לתרבות ואמנות, אלא לפחמימות ממש. "זאת גולת הכותרת הפרטית שלי, שאני חופרת עליה כבר שלוש שנים", צוחקת אורן ומספרת שפיתוח המוצר ארך זמן רב כדי להקנות לבצק את התכונות הנחוצות. לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים נוצרו ארבע חלות על מקל קטנות ומתוקות בהגזמה: "החלה היוונית שלי" בהשראת מלבי, במילוי קרם קוקוס, ציפוי שוקולד לבן, רוטב פטל ושברי קדאיף; "מלכת אסתר" בהשראת המטבח הפרסי, עם מילוי קרם לימון ועלי ורדים; "בבושקה" בהשראה מזרח אירופית עם מילוי דובדבנים, קצפת וציפוי פטל קראנץ' ו"הדודה מאמריקה" במילוי חמאת בוטנים, זיגוג בייגלה מלוח ושברי אוריאו, מיני מרשמלו וסוכריות צבעוניות.

החלות יימכרו ברביעיית פלורנטין (חמישי 17:00-23:00, שישי 9:00-14:00) ב-18 ש"ח ליחידה, וכל הרווחים יוקדשו לפעילות תרפיה באוכל לתושבי העיר שפונו מבתיהם במערכה מול איראן. "מאז השבעה באוקטובר אנחנו עושים כאלו פעילויות בכל הארץ למפונים מהצפון והדרום, אבל יש תושבים מתל אביב שעדיין חיים בדירות שכורות ומלונות. זו הדרך שלנו לתמוך בהם".

איך נראית חלה עוד לפני שהיא כזו תוכלו לגלות בסיורי מאפיות בתל אביב, ירושלים וחיפה וגם בבני ברק, שבלעדיה אי אפשר. את הסיור בבאר שבע מחליפים סיורים בעוטף בהנחיית אשת הקולינריה דפי קרמר (סיר לסלאם), ושת"פ עם רולדין מניב סיור מאחורי הקלעים וסדנת אפייה במפעל המשוכלל של הרשת בקדימה צורן.

לילדים מיועד משחק בלשי חווייתי בשם "מי אכל את החלה?" שיתקיים במוזיאון, ובאירוע הפתיחה יוענק אות חלת הזהב של FOODISH ליצירה תרבותית וחברתית באמצעות החלה למאפיית אבולעפיה, מאפיית 'ילדודס', האמנית אלישבע ריוח ונסיך החלות עידן חבסוב (challahprince). האות יוענק גם לחמ"ל של ענבל, שישניצל וחבורת השניצל – שלושה מיזמים אזרחיים להכנת סנדוויץ' חלה ללוחמים מאז השבעה באוקטובר.

חגיגת חלה פתוחה לקהל תתקיים בפארק הירקון – פיקניק קהילתי ענק (חמישי, 13.11, 16:30, מול רח' קוסובסקי 56) עם סדנת אפיית חלות לילדים ומתחם משחקים של פעם כגון משחק זיכרון, קפיצה בשקי קמח וחיפוש מטמון בקמח. מוזיקה ואווירה כבר בילט אין, וסלטים, שתייה ומחצלת תביאו מהבית, רק לנגב וליהנות כי הכניסה חינם.
פסטיבל החלה, חמישי-שבת (13-15.11),קלאוזנר 15, קמפוס אוניברסיטת תל אביב, פרטים באתר FOODISH

• אוכלים שותים
• חלה
• מוזיאון אנו ANU
• רביעיית פלורנטין
• פופ אפ

הרגלים הם דבר שקשה לשבור, ומשום מה בעשור האחרון סצינת האוכל של תל אביב התרגלה רק למילוי אחד בחלה שלנו – שניצל. אז ברור, אנחנו מבינים למה שניצל בחלה הפך ללהיט כזה גדול, אבל גם שמנו לב שזה בא על חשבון דברים אחרים שפעם אהבנו להזמין בחלה. מה עם קצת יצירתיות? מה עם לצאת מגבולות הפריך? מה עם קצת חריף בבקשה? היום אנחנו ממליצים על 3 כריכי חלה שהשאירו את השניצל בצד, ודחפו משהו יותר מקורי לתוך החלה. לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> במערה מתחת לאדמה של שרונה מסתתר המקום הכי בריא בתל אביב

קציצות | מרחביה 7

למה כדאי:כי מאיפה בא בכלל השניצל בחלה? הרגלי ארוחת שישי ולא פחות, ארוחת השאריות משישי. נו מה, לא נתקע גם קציצות בשר עם החלה שנשארה? אל תגידו לנו שהיהודים שהמציאו את החלה לא חיכו שאמא תתפוס תנומה כדי לפתוח את סיר הקציצות ולגנוב איזה שתיים על פרוסה.
מה בכריך:קציצות בקר בסגנון ביתי עם אריסה, טחינה, סחוג, ארוגולה, בצל סגול, עגבניה וקורנישונים ולא תתעוררו לארוחת בוקר אחרי המנה הזו.
אווירה:הבית של אמא בשוק לוינסקי
>> מרחביה 7

דג קריספי | קפטן הוק

למה כדאי:בסדר, גם אנחנו מבינים את הקסם המיוחד של הקראנץ' השניצלי מול הרכות של חלה ספוגת מטבוחה, אבל מי אמר שחייבים עוף? גם דג אפשר לטגן, ובקפטן הוק עושים אותו לשלמות – יש לכם אפשרות לבחור אם יטגנו לכם דג קוד או סלמון, ואז לטרוף את זה בחלה עם כל טוב. שינוי קטן אבל כל כך משמעותי.
מה בכריך:מיונז, צ׳יפוטלה, אריסה, לימון כבוש , מלפפון חמוץ, חסה, עגבניות ובצל סגול – ביס מרענן וקראנצ'י למי שעוד חולם על שניצל, אבל גם רוצה לגוון.
אווירה:הים ביפו לא רחוק מהצלחת
>> קפטן הוק, עמיעד 13

קורנדביף | שישקו

למה כדאי:כי אם כבר הלחם יהודי, למה לא ללכת למסורת יותר עתיקה מהשניצל האוסטרי, ולדבוק בהרגל היהודי של נקניקי מעדניות כמו הדוד שלנו מאמריקה. החמארה של שישקו ידאגו לכך שזה יהיה מהרכיבים הכי טובים, ואתם רק צריכים לנגוס ולדמיין שאתם יושבים בכץ דלי, ומתנשאים על כל הגויים מסביב שאוכלים בלחם.
מה בכריך:פיסות קורנביף איכותי, חרדל, איולי פיקנטי, כרוב כבוש וקורנישון, ובאמת שלא צריך יותר מזה.
אווירה:בין מנהטן לשוק הכרמל.
>> שישקו, הכובשים 48

• אוכלים שותים
• אוכל רחוב
• חלה
• שישקו

יום שישי הוא היום שבו תל אביב נכנסת לשגעת פחמימות. כן, צריך לקנות חלה לשבת, וזה תירוץ טוב לקנות גם מאפים מושחתים, מתוקים ומלוחים, אולי לשבת על איזה קרואסון חמאתי מדופדף ומוגזם, אולי לנגוס באיזה בורקס פריך וחמים, אולי לרכוש איזה לחם ארטיזינלי מיוחד. בקיצור, זה היום לספק בו את כל תאוות המאפים שלנו, ולמרבה המזל העיר מלאה במאפיות, בייקריז, קונדיטוריות, פטיסריז ובולנז'ריז שמציגות ארסנל מפתה ביותר של אפשרויות – אבל צריך למהר לפני שייגמר. בחרנו להמליץ היום על שלושה בתי מאפה מיוחדים שעושים הכל קצת אחרת – אבל עושים את זה ממש טוב.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> נשמה של ברבור: הרחוב הכי חם בתל אביב נהיה לפתע חם יותר
>> רומנו מהפכה: פחות אייל שני קלאסי – יותר קלאסיקה בהשראתו

החלה הכי וואו // לחם אביגיל

למה כדאי:את לחמי המחמצת של אביגיל אבשלום דהן כל יפו כבר מכירה מאז שדיווחנו על פתיחת החנות שלהלפני כשנתיים. המאפיה הקטנה שקמה בימי הקורונה מתמחה בלחמים מזני חיטה קדומים, ואי אפשר לטעות בריח המשכר שבוקע ממנה: כאן אופים לחם מעולה. אבל באנו בשביל החלה.
מה טעים:הכל, אבל באתם בשביל החלה. זאת חלה להתחתן איתה או לכל הפחות לחיות איתה בחטא.
אווירה:יום שישי יום קצר.
>> לחם אביגיל, יהודה הימית 33, מ-08:00 בבוקר ועד שנגמר

המאפים הכי מדופדפים // סטודיו סניורה

למה כדאי:סטודיו סניורה הואאחד הסודות השמורים של שכונת פלורנטין, ומדי יום שישי (ורק בימי שישי) אפשר להתעלף שם מהניחוחות אם לא נזהרים ועוברים בסביבתו ללא הכנה מוקדמת. המכירה אכן מתבצעת מתוך הסטודיו שלהם, ובימים אלה הם מחפשים לוקיישן לחנות.
מה טעים:קחו אוויר, כי יש בוסטוק פרנג'יפן ופירות אפויים ופאן סוויס פיסטוק ושוקולד מריר, קרואסון שקדים ופרלינה לוז וברד פודינג שוקולד לבן, שוקולד חלב, פיסטוק ופטל והכל ברמה הגבוהה ביותר שאפשרית. וגם חלות יפהפיות וקובאנה רכה וניחוחית.
אווירה:סוד שרק אתם יודעים. אתם ועוד כמה אלפי פלורנטינאים.
>> סטודיו סניורה, אבולעפיה 5, מ-09:00 ועד שנגמר

המאפים הכי חמודים // קימצ'יז בייקרי

למה כדאי:את קימצ'יז כולם מכירים כחלוצת האוכל הקוריאני בעיר, אבל לאחרונה נפתח בה גםבייקרי יפני מתוק ומיוחדשפועל בשעות הבוקר המאוחרות עד אחר הצהריים. יותר חמידות מזה לא תמצאו היום.
מה טעים:מאפים יפניים מסורתיים ומטורללים ופלאפיים כמו פאן-מלון, עוגת ענן גבוהה ומרשימה בטעמי מאצ'ה ופאמפקין ספייס, באן דב פנדה מתוק למראה ממולא בממרח שעועית אדמה, באן חזרזיר ורדרד ממולא בשומשום שחור או באן דובי חביב ממולא בשוקולד.
אווירה:אסיה הקטנטנה.
>> קימצ'יז בייקרי, לילינבלום 21, 15:00-11:00

• אוכלים שותים
• מאפיות
• פטיסרי
• חלה

עכשיו כשאנחנו אחרי טרנד השניצל בחלה בשישי, סוף סוף אנחנו מוכנים להודות שגם אנחנו אוהבים את המנה הזו. סליחה, התעכבנו טיפה, אבל אתם חייבים להודות שיש משהו באלכמיה הכל כך ישראלית של חלה טרייה ממולאת במאכלי שולחן השבת ליצירת מזון כל כך מקומי עד שהוא מטריף כלבים. הנה, תראו את הכלב הטוב הזה רוצה את הכריך הזה כמעט כמונו.

>>זוכרים את משבר האקלים? בואו לפגוש אותו על הבר בתל אביב

ואנחנו מבינים אותו – הרכות של החלה ספוגת המטבוחה (חריפה, ברור שחריפה) פוגשת את הקראנצ'יות של השניצל, שעטוף בטעמם העשיר והכל כך מספק של החצילים המטוגנים. וזהו, באמת, לא צריך מעבר. מינימליזם קולינארי בשיאו. ביס אחד ואתם עם פלאשבקים לילדות שגם אם לא חוויתם, אתם מכירים. כל מה שצריך לקראת מחר. כן, גם באוכל אנחנו לוחמניים. אבל תנו לאכול קודם.

• מה מזמינים היום
• חלה
• שניצל
• שוק הכרמל