Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט
טיים אאוט סופ"ש // גיליון 922 // הקינג והסנטר

טיים אאוט סופ"ש // גיליון 922 // הקינג והסנטר

מה זה פה, קרקס? ובכן, כן. דיזנגוף סנטר  (צילום: אריאל ארבל)

מסע בנפתולי הסנטר: החנויות הקטנות הכי שוות במבוך האהוב בעיר

מסע בנפתולי הסנטר: החנויות הקטנות הכי שוות במבוך האהוב בעיר

מה זה פה, קרקס? ובכן, כן. דיזנגוף סנטר  (צילום: אריאל ארבל)
מה זה פה, קרקס? ובכן, כן. דיזנגוף סנטר (צילום: אריאל ארבל)

המבוך הקסום שהוא דיזנגוף סנטר מחביא בתוכו אינספור פינות קטנות ונסתרות והמון חנויות קטנות ויוצאות דופן. יצאנו לשוטט ביניהן וחזרנו עם כמה סיפורים מרעישים. נגיד, ידעתם שאתם יכולים לקנות בסנטר דילדואים בצורת זרועות תמנון? זה נראה לנו כמו משהו שאתם צריכים לדעת

18 בנובמבר 2022

דיזנגוף סנטר הוא קניון מאוד לא קניוני. יש בו את הרשתות הגדולות ואת החנויות של נינטנדו ולגו, כמו בכל קניון עיר עולם שמכבד את עצמו, אבל יש בו גם מערת עטלפים וגג אקולוגי וקומפוסטר עצום ושלל יוזמות חברתיות וסביבתיות, ובמסדרונות המפותלים שלו מסתתרות חנויות קטנות רבות שלא היו מוצאות מקום באף קניון אחר. הנוכחות שלהן בדיזנגוף סנטר היא אנומליה שמוציאה את המילה "קניון" מהקונטקסט המסחרי המקובל שלה. חנויות כאלה הייתם מוצאים פעם ברחובות צדדיים ובסמטאות נידחות של ערים בועטות. החנויות הקטנות האלה מעניקות למבוך הספירלי של הסנטר את האופי היחודי שלו ומוצאות בו קהל ומסתור. הן מרכיבות יחדיו תמונה של עולם מוזר ואחר, כמעט מקביל למציאות הקניונית השגורה, מקום שבו חנויות קטנות מתקבצות בו כדי להימלט מעריצות השופינג התאגידי. כמה משעמם היה בלעדיהן.

קרקס: כי כולנו דראג קווינס

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

מה מוכרים פה?נעליים ופאות. נעליים במידות גדולות, עד מידה 48 (!), אביזרים להופעות של דראג קווינס ותחפושות לפורים.
איפה זה בסנטר?בניין B, קומה 2.
כמה זמן העסק קיים?6 שנים.
מי הבעלים של החנות?רועי (או מלכת הדראג קלריסה).
עם מי אנחנו מדברים?לין, מוכרת בחנות שנה וחצי.

לין. צילום: אריאל ארבל
לין. צילום: אריאל ארבל

איך הגעת לעבוד בחנות?"אני מופיעה כדראג קווין בעצמי, ככה שתמיד אהבתי את החנות. כשהייתי בין עבודות ראיתי שהם מחפשים מוכרים, והחלטתי ללכת על זה".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות?"דראג קווינס! וגם רקדניות על עמוד, חשפניות, ילדי סנטר ואנשים שנוסעים לפסטיבלים".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות?"הייתה ילדה בת 12 שבאה עם אמא שלה ורכשה נעלי פלטפורמה. זה הכי לא צפוי שהיה לי".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים?"מאוד מפוצל. יש גם וגם. יש אנשים שאני כל כך מכירה שמגיעים לפה שכבר נהייתי חברה שלהם מחוץ לחנות".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות?"יש נעל שאני מאוד אוהבת. כבר רכשתי אותה בצבע סגול ועכשיו אני מחכה שהיא תגיע בורוד כדי לקנות גם אותה. הנה יש אותה באדום אני אראה לך".

יומני הנעל האדומה. צילום: אריאל ארבל
יומני הנעל האדומה. צילום: אריאל ארבל

מה הפריט הכי יקר כאן?"יש לנו פלטפורמה מאסיבית אדומה בחלון ראווה שעולה 1,480 ש"ח. היא גם הנעל הכי גבוהה בחנות כמובן, 25 סנטמטרים פלטפורמה. עדיף להצטלם איתה בעמידה, לא הייתי ממליצה לעשות איתה ווג".

קצת פחות מ-1500 ש"ח וזה שלכם. צילום: אריאל ארבל
קצת פחות מ-1500 ש"ח וזה שלכם. צילום: אריאל ארבל

יש חנות קטנה בסנטר שאת אוהבת במיוחד?"יער הפיות. אה ו-UFO! קניתי מהם איזה 4 חולצות של להקות".
איפה אוכלים צהריים בסביבה?"קפה גרג פה זה לגמרי ה-Go To שלי. בימים שיש דוכנים אני קונה באיטלקי ובמרוקאי".
יש פינה סודית בסנטר שאת אוהבתבמיוחד?"כשעולים לגג מהכיוון של מקדונלדס יש את הגג הירוק, אני אוהבת לשבת בו".
מה החלומות של החנות לעתיד?"מנסים להגיע לכמה שיותר יעדים, לא מזמן פתחו סניף גם בראשון לציון. רוצים לתת לכמה שיותר אנשים את המקום לבטא את עצמם דרך לבוש מיוחד וצבעוני".

UFO: כי המטאל לא ימות אף פעם

UFO. צילום: אריאל ארבל
UFO. צילום: אריאל ארבל

מה מוכרים פה?"מרצ'נדייז של תרבות שוליים. רוק, מטאל, די סי, הארי פוטר וכל מה שבאמצע".
איך הארי פוטר קשור למטאל ולדי סי?"הבאתי את הדברים לחנות מתוך האהבה שלי והחיבור שלי לכל העולמות האלה. אני יודע שהרבה מהקהילה שאני משתייך אליה הם גיקים, וזה סוג הדברים שהם מתעניינים בהם. למרות שבישראל הרבה פעמים הנושא הזה של מרוול ומוזיקת רוק מתקשר לילדים עד גיל 16-17, אני יצרתי פה סצנה של מבוגרים. כל עולם ההיי טק, שמתעניינים בנושאים האלו ורגילים לבוא בטישרטים, גילו אותי".
איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר?בניין B, קומה 2.
כמה זמן העסק קיים?20 שנה.
עם מי אנחנו מדברים?מתן בריל, מנהל ואחד הבעלים של החנות.
איך הגעת לעבוד בחנות?"שותף שלי הקים את החנות בתור חנות מוזיקה בירושלים שמתעסקת ברוק ומטאל. אני באותו הזמן ניהלתי מסעדה בירושלים. מתוך האהבה שלי למוזיקה התחברתי אליהם והצטרפתי לנהל את החנות".

מתן בריל. צילום: אריאל ארבל
מתן בריל. צילום: אריאל ארבל

למה החלטתם לעבור לתל אביב?"בירושלים אי אפשר למכור מוזיקה. בטח לא רוק ומטאל. ירושלים עיר קשה. כל חנויות המוזיקה נסגרו בה".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות?פריט שהוא לא למכירה, הבאטמן. רדפתי אחרי הבעלים של התו השמיני שנתיים וחצי שימכור לי אותו. הוא ייצג את וורנר ברדרס, אז היה לו אחד כזה של באטמן, אחד של סופרמן ואחד של הארי פוטר. אני רציתי את של באטמן כי זה רפליקה של דארק נייט של כריסטיאן בייל, שהוא מבחינתי הבאטמן הכי טוב שהיה. בסוף שכנעתי אותו לתת לי את זה כשהוא סגר את החנות ומאז זה פה. וזה המגנט הכי טוב של החנות שלי. זה מביא גם הרבה אנשים להרוס אותו, אז כבר גנבו לו את הגלימה. זאת לא הגלימה המקורית שלו. זאת גלימה של דרקולה בכלל".

באטמן עם גלימה של דרקולה. צילום: אריאל ארבל
באטמן עם גלימה של דרקולה. צילום: אריאל ארבל

מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות?"בעיקרון דוגמן הבית שלי זה טל פרידמן. כל חולצה שטל פרידמן לובש ויש עליה שם של להקה זה כנראה מהחנות שלי. הוא לקוח שלי המון שנים".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים?"אני חושב שרובם קבועים. באים אליי אנשים עם הילדים שלהם שהיו קונים אז ב-2006".
מה הפריט הכי יקר כאן?כנראה תיק של חברת Sprayground. זה מותג אמריקאי מאוד יוקרתי. יש לי דובי של call of deuty והוא הכי יקר. הוא עולה 550 ש"ח".

הדובי הכי יוקרתי שתקנו. צילום: אריאל ארבל
הדובי הכי יוקרתי שתקנו. צילום: אריאל ארבל

יש חנות קטנה בסנטר שאת אוהבת במיוחד?"ברוריה פעם הייתה קטנה, אבל היא כבר לא קטנה, היא מפלצת. קומיקזה ממש חמודים. גם ממותה! חרבות, מגנים והם גם מייצרים הרבה דברים בעצמם".
איזה שינויים הסנטר עבר בזמן שהיית פה?"הוא השתנה מאוד. הסנטר פעם היה מקום של פאנקיסטים ומטאליסטים. היום הוא יותר בכיוון של אנימה, להט"ב וכו'. הילדים של היום הם לא חד מימדיים, הם רב מימדיים. הם לא אוהבים רק מטאל. הם אוהבים מטאל, פופ, אנימה. גם יותר מקפידים על אופנה. פעם זה היה 'יש לך XL? יאללה שים עליי, העיקר שיהיה על זה סמל של נירוונה'. רצינו להיות מוחצנים. היום שום דבר כבר לא מוחצן, כי הכל מוחצן".
מה דעתך על זה שבעבר תרבות המטאל הייתה מיוחסת לגיקים, והיום זה במיינסטרים?"כשאני הייתי ילד אז ההורים שלנו לא הרשו לנו את זה. היום הילדים הפכו להיות ההורים, והם משרישים את זה בבית. היום משמיעים מטאל בלייט נייט בארצות הברית. זה חלק מהעניין. ראיתי סרט של ילדים עם שיר של System of a Down, ככה משנים תרבות.ברמה העסקית זה טוב לי. למרות שגם ברשקה וכל אלה מביאים לי Iron Maiden. אבל אני אוהב את זה בסך הכל. אם לפחות אחוז קטן מהאנשים שלובשים את זה מקשיבים למוזיקה סימן שעשינו משהו טוב".

UFO. צילום: אריאל ארבל
UFO. צילום: אריאל ארבל

איפה אוכלים צהריים בסביבה?"עכשיו אכלתי ב-Eatme, סנדוויץ' בשר. אני נע ביניהם לבין ההמבורגר של פורט 19, לבין הקוסם".
יש פינה סודית בסנטר שאתה אוהב במיוחד?"יש מיליון פינות סודיות בסנטר. הסנטר הוא מבוך אחד גדול. זאת הסיבה שכל התרבות שוליים והילדים שבורחים מהבית באים לפה, כי הם יכולים למצוא את הפינות הכי חשוכות שלא ימצאו אותם אף פעם. אבל פינה אחת שאני אוהב זאת מאורת העטלפים. יש פה בית גידול לעטלפים בחניון ספקים. אסור לסנטר לגעת בזה. זאת שמורה. רואים עלפי עטלפים מסתובבים מסביבך. מסריח חבל על הזמן. לפעמים אנשים עושים שם את הבגרות בביולגיה. דיזנגוף סנטר מומחים בקיימות, זה חלק מהסיבה שאני אוהב את המקום הזה. למעלה יש כוורות של דבורים, גידול הידרופוני, כל החקלאות העירונית נמצאת פה למעלה. הם עכשיו השתתפו בועידת האקלים במצרים".
מה החלומות של החנות לעתיד?"לחזור למכור מוזיקה".

אויישי: כי חטיפים יפנים זה החיים

אויישי. צילום: אריאל ארבל
אויישי. צילום: אריאל ארבל

מה מוכרים פה?מאכלים וחטיפים יפניים.
איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר?בניין B, קומה 1.
כמה זמן העסק קיים?חודש
עם מי אנחנו מדברים?איתי, 37. בעלים של שלוש חנויות בדיזנגוף סנטר, כולן בתחום תרבות יפן: "מימז" (חנות אנימה), "הנטאי" (פורנוגרפיה יפנית) ו"אויישי" (אוכל יפני)

איתי באויישי. צילום: אריאל ארבל
איתי באויישי. צילום: אריאל ארבל

איך התוודעת לכל העולם הזה של תרבות יפן?"זה קרה לי בגיל מאוחר יחסית, בשנות ה-20. כשהייתי ילד זה לא היה כל כך פופולארי, למרות שהסדרות שגדלנו עליהם, כמו מרקו, זה אנימה. אבל היום זה הרבה יותר מיינסטרים. לפני כמה שנים חייתי בקומונה ואחת החברות הביאה את כל הסרטים של ג'יבלי. התאהבתי בזה".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות?"זאת חנות קצת חדשה מדי בשביל שאני אוכל לאפיין, בנתיים זה מרגיש רנדומלי מאוד".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים?"בהתחלה בחנות אנימהכל הלקוחות שלי היו קבועים, הייתי מכיר את כולם. עם הזמן כשקצת גדלתי, יש מלא פרצופים שאני לא מזהה וזה קצת מוזר לי. פה זה בכלל קהל אחר כי זאת הקומה הראשונה אז יש יותר מבוגרים. למעלה בחנות אנימה והאנטיי זה יותר צעירים".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות?"זאת שאלה קשה כי יש פה מלא דברים מגניבים. הדבר הכי טעים שטעמתי פה זה העוגיות מאצ'ה".

תביאו לנו הכל! צילום: אריאל ארבל
תביאו לנו הכל! צילום: אריאל ארבל

מה הדבר הכי מוזר שטעמת פה?"חטיפי שרימפס".
מה הפריט הכי יקר כאן?"אבקת מאצ'ה. היא עולה 59 ש"ח. לא יקר מדי. זאת חנות ממתקים בסופו של דבר".
יש חנות קטנה בסנטר שאתה אוהב במיוחד?"ממותה. חנות מטורפת ממש".
איפה אוכלים צהריים בסביבה?"מאז שיש לי חנות של אוכל אני נהנה מכל הראמנים שיש לי כאן. לפני זה הייתי אוכל בבוסטון דלי, מסעדת אוכל ביתי. או שווארמה בחוץ".
מה החלומות של החנות לעתיד?"מייד קפה זה משהו שחשבתי עליו. אבל צריך להתאים את זה לקהל הישראלי. כמו שזה ביפן אני לא חושב שזה יכול לעבוד, שהכל מוקפד וכל הבנות בקוספליי. אם אני אפתח כזה אני חושב שזה יהיה בית קפה רגיל אבל עם נגיעה. שאנשים עדיין יוכלו לבוא על הבוקר ולשתות קפה, כי בכל זאת צריך הכנסות בשוטף, ואני מאמין שאם אנשים יבואו רק בשביל החוויה זה לא יהיה עסק רווחי. שזה יהיה חוויתי, אבל לא ירגיש כמו להכנס ללונה פארק".

הנטאי: כי כולנו יפנים סוטים עכשיו

אזהרת טריגר. צילום: אריאל ארבל
אזהרת טריגר. צילום: אריאל ארבל

מה מוכרים פה?חנות מין עם גוון של אנימה בז'אנר ההנטאי. מוכרים גםחוברות מאנגה (קומיקס פורנוגרפי) וצעצועי מין מיוחדים.
איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר?בניין B, קומה 3.
עם מי אנחנו מדברים?איתי, 37 (גם הבעלים של אויישי) ושירה, 20.
כמה זמן העסק קיים?חודש.

איתי ושירה ב-"האנטיי". צילום: אריאל ארבל
איתי ושירה ב-"האנטיי". צילום: אריאל ארבל

איתי, איך הקרובים שלך הגיבו לזה שפתחת חנות מהסוג הזה?"מבחינת סבתא שלי, נגיד יש לי שתי חנויות, לא שלוש. אבא שלי כבר רגיל לזה שאני עושה דברים מוזרים. יש לי כמה חברים שהבאתי לחנות והם היו ממש נבוכים להכנס. בגלל שאני כבר רגיל לזה ובתוך העולם הזה, זה כמו כל חנות לכל דבר מבחינתי".
שירה, איך החוויה לעבוד בחנות עם תכנים מיניים בתור אישה?"ממש כיף לי לעבוד פה. אם אני מרגישה מוטרדת תמיד יש לי מה לעשות ולמי להתקשר. זאת החנות האנטיי היחידה בארץ. הרבה אנשים מסתקרנים ונכנסים. זה גם דיזנגוף סנטר, יש הרבה אנשים מעניינים. נכנסים לפה הרבה פעמים אנשים דתיים שחזרו בשאלה. אני אישית מנסה להכניס לפה אווירה לא שיפוטית, שכל אחד יוכל להכנס ולהרגיש בנוח לשאול שאלות".

שירה ב-"האנטיי". צילום: אריאל ארבל
שירה ב-"האנטיי". צילום: אריאל ארבל

מה המוצרים הכי מסקרנים שיש לכם?"יש לנו ספריי בניחוחות. ריח של מסכה משומשת, זיעה של בחורה, פות, ציצים מיוזעים. יש גם תחתונים שאפשר לקנות ולרסס את הריחות עליהם".

מי שמסניף. "האנטיי". צילום: אריאל ארבל
מי שמסניף. "האנטיי". צילום: אריאל ארבל

"יש גם דילדואים בצורה של טנטיקלז, זרועות תמנון. זה ז'אנר מאוד פופולרי בהאנטיי. בעבר אי אפשר היה להראות פין בפורנוגרפיה יפנית, וזה הפך להיות אחד התחליפים שלהם. משהו מעולמות התוכן שהם מכירים".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"חוץ מאלה, אחד המוצרים הכי פופולריים שלנו זה חוברות של BL – בויז לאב. סיפורי אהבה בין שני בנים. זה ז'אנר מאוד פופולרי, רוב הלקוחות בחנות זה בנות שמעריצות את הז'אנר ובאות לקנות את החוברות".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות?"אנחנו לא נותנים לבני נוער להכנס, בודקים תעודות זהות בכניסה. אנחנו מפספסים הרבה מהלקוחות אבל אין מה לעשות. באים הרבה אספנים בגלל שיש שם דברים של אנימה שאין בשום מקום אחר".
בגלל שזה חנות פורנוגרפית, נתקלתם גם בטיפוסים שלא הייתם רוצה שיבלו בחנות?"כן, מין הסתם זה מושך גם טיפוסים כאלו. צריך בעדינות להוציא אותם החוצה ואם זה לא עוזר אני קורא לאבטחה. יש לי הרבה מוכרות, אז אם הן מרגישות מוטרדות הן מתקשרות אליי או לאבטחה".
מה הפריט הכי יקר כאן?"אחד הפריטים הכי יקרים זה ראש מסיליקון שאמור לדמות מציצה. יש גם פאה בפנים שאפשר לשים עליו ולעשות לזה קוסטמיזציה".

ראש ממש טוב. צילום: אריאל ארבל
ראש ממש טוב. צילום: אריאל ארבל

מה החלומות שלכם לעתיד מהחנות?"שכמה שיותר אנשים יוכלו להחשף לעולמות התוכן האלו ולהתחבר למה שמעניין ומושך אותם".

יער הפיות: כי איך אפשר לא לאהוב אותה

יער הפיות. צילום: אריאל ארבל
יער הפיות. צילום: אריאל ארבל

מה מוכרים פה?"כל דבר שמשמח אנשים.החנות מתמקדת בלהגשים חלומות".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר?בניין B, קומה 2.
כמה זמן העסק קיים?21 שנה.
מי הבעלים של החנות?בני הזוג אורן ושרון לוי.
עם מי אנחנו מדברים?נדב, עובד בחנות מעל לשנה.

נדב ביער הפיות. צילום: אריאל ארבל
נדב ביער הפיות. צילום: אריאל ארבל

מה משך אותך לעבוד פה?"אני אוהב את החנות הזאת מאז שהייתי קטן. חבר טוב שלי עבד כאן, שאלתי אותו אם צריכים עובדים, אמרו לי שכן אז באתי. בהתחלה לא חשבתי שאני אעבוד פה כל כך הרבה זמן אבל התאהבתי במקום. כל כך כיף לי פה שאני לא יכול לעזוב".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות?"יש הרבה סוגים של לקוחות. יש אנשים יותר מבוגרים שבאים לחפש דברים מפורצלן, קריסטלים, ספרים. ויש את הנערים שבאים לאנימה, מארוול וכו'".
מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות?"פעם מירי מסיקה הגיעה. לא זיהיתי אותה, עזרתי לה ואחר כך היא אמרה שאני ממש חמוד ושהיא מקווה שאני אהיה פה פעם הבאה שהיא תבוא לקנות".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים?"גם וגם. יש כאלו שהתחברתי איתם והכל, כבר חברים שלי ויש כאלו שלא ראיתי אף פעם".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות?"יש לנו חרבות אמיתיות ממתכת".

נדב ביער הפיות. צילום: אריאל ארבל
נדב ביער הפיות. צילום: אריאל ארבל

מה הפריט הכי יקר כאן?"המטאטא הזה של הארי פוטר עולה 2,000 ש"ח. זה רפליקה של מה שיש בסרט שהאולפנים הוציאו".
יש חנות קטנה בסנטר שאתה אוהב במיוחד?"את קרקס. אני קונה שם הרבה בגדים. יש להם דברים מיוחדים".
איפה אוכלים צהריים בסביבה?"בניו דלי יש סנדוויצ'ים טעימים".
יש פינה סודית בסנטר שאתה אוהב במיוחד?"אניאוהב לשבת על הגג עם חברים".
מה החלומות של החנות לעתיד? "המנהל שלנו אורן קורא בקלפים לפי הזמנה בחנות. עכשיו הוא בונה פינה ייעודית לזה. את כל החנות הוא בנה לבד. אני חושב שהשאיפה של החנות זהלשמח כמה שיותר אנשים. לתת לאנשים את ההרגשה הזאת של נוסטלגיה".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

טיפת שמן: כי קצת רוחניות לא תזיק לכם

מה מוכרים פה?"בריאות טבעית. הרבה ספרות על מודעות והתפתחות אישית, חנות שנותנת את האספקט של הרוחניות לחיים, שחשובה להתפתחות של האדם".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר?בניין B, קומה 1.
כמה זמן העסק קיים?20 שנה.
עם מי אנחנו מדברים?מיקו, הבעלים של החנות.

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

מאיפה הגיע הרעיון להקים אותו?"למדתי ארומתרפיה, טיפול בשמנים אתריים. תמיד הייתה לי משיכה לספרים ועם הזמן הציביון נרקם".
איך זה לעבוד במקום שהוא כזה רגוע, כשבחוץ דיזנגוף סנטר הסואן?"זה קונטרסט שהוא מתאים לי. אני חושב שגם התרבות תשנה בסופו של דבר את פניה, כי הקצב שהדברים קורים ב-20 שנה האחרונות מהיר מדי לבן אדם ורואים מה קורה לחברה בעקבות זה".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות?"כולם.בני אדם".
מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות?"אחד הלקוחות הקבועים היה נגן עוגב בכנסיית עמנואל ביפו, קוראים לו חואן. טיפוס מעניין. הוא היה הולך על שני קביים. הוא כבר בבית אבות עכשיו. אנחנו עדיין בקשר".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים?"גם וגם. זאת חנות שנתקלים בה. לפעמים חולפים על פניה ולפעמים מגלים אותה".
מה הפריט הכי יקר כאן?"פעמוני רוח מיובאים מארצות הברית. יכולים להגיע עד 600 ש"ח".

למי צלצלו הפעמונים? למי שיש 600 שקל. צילום: אריאל ארבל
למי צלצלו הפעמונים? למי שיש 600 שקל. צילום: אריאל ארבל

מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות?"הספרות. קשה לי להגיד איזה כי לכל ספר יש את הזמן שלו. ספר שמאוד פופולרי עכשיו מבחינת קהל זה 'דרך גבר'. כנראה שיש בלבול ואנשים מחפשים תשובות. אני קורא עכשיו את 'אלות בכל אישה'".
יש חנות קטנה בסנטר שאתה אוהב במיוחד?"UFO, יער הפיות, דיסק סנטר".
איפה אוכלים צהריים בסביבה?"לפעמים חומוס אבו דאבי, לפעמים אני מכין לעצמי אוכל, ולפעמים סתם קופץ לסופר".
יש פינה סודית בסנטר שאת/ה אוהב במיוחד?"אני לא נוטה להסתובב פה יותר מדי. אני הולך לבר גיורא מאחורה".

דיסק סנטר: כי הניינטיז לא הלכו אף פעם

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

מה מוכרים פה?דיסקים ותקליטים.בניינטיז החנות הפכה לאינסטנט מיתולוגיה, חלשה על שטח עצום בקומת הקרקע והייתה תחנה קבועה בסיבוב של הסופ"ש להצטיידות במוזיקה אלקטרונית חדשה.
איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר?בניין A, קומה 2.
עם מי אנחנו מדברים?אסי, מנהל את החנות 22 שנה.

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

כמה זמן העסק קיים?36 שנים.
איך מחזיקים כל כך הרבה שנים עסק?"זה כבר סוג של מוסד. אנחנו גם בסנטר כל השנים האלה. אנחנו מציעים פה את המבחר הכי גדול לדיסקים במחירים הכי זולים, ויש פה צוות שעובד המון שנים והוא מאוד מוצלח ומקצועי".
איך הגעת לעבוד בחנות?"אהבה למוזיקה כל חיי. זה היה צפוי וברור שאני אגיע לעסוק בתחום בצורה כזאת או אחרת. בין אם זה נגינה או התעשייה עצמה. הייתי מנגנן בעבר על כינור ופסנתר. הייתי צעיר ולא הייתה לי סבלנות להתמיד בזה. אני מתחרט על זה שהפסקתי עם הכינור".
מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות?"יש אינסוף מוזרים, אנחנו בדיזנגוף סנטר. אבל זה חלק מהקסם. אם אני צריך לבחור אחד יש לנו הומלס שקונה פה קבוע, מידי יום".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות?"הכל מהכל. צעירים, מבוגרים, נשים, גברים".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות?"אלבום של faithless. הרכב של מוזיקה אלקטרונית פורץ דרך משנות ה-90. הם האהובים עליי".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

מה הפריט הכי יקר כאן?"יש פה מארז של פינק פלוייד ב-2,500 ש"ח. הוא כולל דיסקים, די וי די, ספר, תקליטונים, חוברות ועוד".
יש אמן ישראלי חדש שאתה יכול להמליץ עליו?"אביב בכר והדס קליין. צמד אינדי. למרות שהם כבר התפרקו אבל המוזיקה עדיין נשארת".
יש חנות קטנה בסנטר שאת אוהבת במיוחד?"הדרוזית בשוק האוכל. זה כבר הפך להיות משפחה. אנחנו מתכתבים בוואטסאפ. אני אוהב גם את קולנוע לב".
אז מיותר לשאול איפה אתה אוכל צהריים אני מבינה."תראי שוק האוכל זה רק יומיים בשבוע. בשאר הזמן אוכלים בניו דלי".
יש פינה סודית בסנטר שאתה אוהב במיוחד?"אני אוהב את האיזור של הבריכה על הגג. היא גם מה שגורם לסנטר להשאר פתוח 24/7, כי הבריכה פתוחה כל הזמן".
מה החלומות של החנות לעתיד? "שהיא תמשיך להצליח ושהמוזיקה תמשיך לשגשג לנצח. אני רוצה להיות בחנות הזאת עד סוף ימי חיי או עד שהיא תיסגר. להיות האחרון שמכבה את האור".

פריק: כי צריך לשחק את המשחק

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר?בניין B, קומה 1.
למה קוראים לחנות פריק?"כנראה חלק מהחזון של מי שפתח את החנות, אליק. זה כביכול מקום לאנשים שנקראים פריקים, שזה מה שהם אוהבים. משחקי קלפים וקבוצה".
מה מוכרים פה?"משחקי קופסא, קלפים, זו חנות תחביבים. הרבה אנשים באים לשחק פה גם".

טורניר יוגי הו. צילום: אריאל ארבל
טורניר יוגי הו. צילום: אריאל ארבל

מה המשחק הכי פופולרי פה?"שאלה קשה. המון אנשים באים לשחק מג'יק (מבית היוצר של מבוכים ודרקונים). פוקימון ויוגי הו גם די פופולרים".
עם מי אנחנו מדברים?מאור, מנהל בחנות כבר כמעט שנה.

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

כמה זמן העסק קיים?בערך 20 שנה.
איך הגעת לעבוד בחנות? "אני מתעסק במשחקי קלפים מאז שאני בן 8. הייתי הולך לפה מאז שאני קטן מהבית של ההורים לפחות 4 פעמים בשבוע".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות?"יש פה לאחרונה בחור קבוע שמגיע עם הכלבה שלו, מתיישב על הכורסה במשך שעה או שעתיים ומדבר איתי על קולנוע".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות?כל הסוגים. פעם זה היה רק גיקים אבל היום אנשים נפתחו לזה. לכל משחק יש את הקהילה שלו, הם מתכתבים בוואטסאפ ובאים לשחק פה לפחות פעם בשבוע. הם הופכים לחברים ומבלים גם אחרי שעות המשחק".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים?"יש כמות נכבדת של קבועים אבל יש גם אנשים שבאים לקנות משחק קופסא ספציפי והולכים".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות?"אני אוהב בוסטרים של מג'יק. בוסטר זאת חבילה של קלפים רנדומליים. זה כיף כי זה הפתעה וזאת הדרך היחידה להגדיל אוספי קלפים חוץ מלקנות קלפים ספציפיים".
מה הדבר הכי יקר שקנית כאן?"קניתי רביעיית מארזים של דאקי קומנדר שיצא לא מזמן, המחיר שלהם ביחד הוא 4,000 ש"ח. למזלי זה יצא פחות עם ההנחת עובד".

האירועים הקרוב בפריק. צילום: אריאל ארבל
האירועים הקרוב בפריק. צילום: אריאל ארבל

מה הפריט הכי יקר כאן?"משחק קופסא שנקרא nemesis ועולה 900 ש"ח".
יש חנות קטנה בסנטר שאתה אוהב במיוחד?"ממותה. הם מתעסקים בדברים דומים לנו אבל אנחנו לא באמת מתחרים, יש לנו יחסים טובים. נפתחה פה גם חנות למשחק מיניאטורות של צבא".
איפה אוכלים פה צהריים?"או שאני קונה בגט בסופר או שאני קונה בניו דלי".
יש פינה סודית בסנטר שאת/ה אוהב במיוחד?"אני לרוב מוצא את השקט שלי בחנות. אני לא בן אדם של סנטר כל כך".
מה החלומות של החנות לעתיד?"הרעיון הוא להגדיל את הקהילות האלה ולתת לאנשים עוד מקום לשחק פה ולהנות פה. שאנשים ידעו על המקום כדי שיוכלו להגיע לאירועים".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

עמרי ומוטקה מחוץ לגלריה. צילום: אריאל ארבל

אמנות הדיור: איך להכניס גלריה ובית לדירת 30 מ"ר בשוק הפשפשים

אמנות הדיור: איך להכניס גלריה ובית לדירת 30 מ"ר בשוק הפשפשים

עמרי ומוטקה מחוץ לגלריה. צילום: אריאל ארבל
עמרי ומוטקה מחוץ לגלריה. צילום: אריאל ארבל

המשימה: להפוך דירה קטנה ליד שוק הפשפשים לגלריית אמנות שוקקת - ולהמשיך לגור בה. זה בדיוק מה שעמרי טאוב עשה, פתח את הבית שלו אל הרחוב, ומאז כל מי שמציץ וסקרן מוזמן להיכנס, הדלת תמיד פתוחה והחיים מעניינים וקומפקטיים

19 בנובמבר 2022

מעוניינים שהדירה שלכם תופיע במדור "דירה להכיר"? כתבו לנו

מי:עמרי טאוב, 35, בעל גלריה ביתית ומנהל את סטודיו ג'לדה לעיצוב ואמנות
מוטקה, 9 וחצי, אוהב צומי
איפה:בן תרדיון 3
ותק:שנתיים
מטראז':הקומה התחתונה 30 מ"ר, הקומה העליונה 20 מ"ר
כמה משלם שכירות?4,350 ש"ח

ספר לי על עצמך.
"אני בעיר מ-2008, רוב הזמן ביפו, הייתה לי הפסקה כשגרתי בפיליפינים ויצאתי לנווה שאנן לתקופה קצרה, אבל ישר חזרתי. אני מאוהב בה. כיף פה. במיוחד באיזור הזה. אני קרוב לים. יש שכנות ממש טובה. סוג של קהילה. כמעט כל השכנים פה הפכו לחברים, אנחנו מבלים בבית קפה פה ממול, עוזרים אחד לשני, עושים ארוחת ערב ביחד. הדלת שלי תמיד פתוחה ואנשים עוברים ונכנסים".

*שתי שכנות מגיעות לכניסה להגיד שלום לעמרי*

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

זה לא מעייף להיות מוקף תמיד באנשים?
"אותי לא. אני כזה. הייתה לי עוד דירה שפתוחה לרחוב לפני זה ואני ממש אוהב את זה. הדלת שלי רוב הזמן תהיה פתוחה ואם אנשים מציצים והם סקרנים להסתכל הם תמיד מוזמנים להיכנס. אני מאוד בן אדם של הרחוב. תמיד פתוח להכיר אנשים ולחוות דברים. זה חלק מהחיים שלי."

איך החלטת להקים גלריה בתוך הדירה?
"זה היה בשיחה עם חברה טובה ביום ההולדת שלי לפני שנה וחצי בערך. דיברנו על החיים ועל חלומות. שיחות של יום הולדת. סיפרתי לה שתמיד רציתי להקים גלריה. היא מתחום האמנות, עובדת במוזיאון תל אביב ומתעסקת עם הרבה גלריות, אז היא מבינה בזה. פתאום היא אמרה לי, 'למה שלא תקים גלריה פה? המיקום מצוין ויש לך את החלל המדהים הזה שפתוח לרחוב'. מאותו הרגע התחלנו בתהליך של הפיכת הקומה התחתונה לגלריה. כמה חודשים אחר כך כבר הייתה הפתיחה".

החלל אכן מדהים. צילום: אריאל ארבל
החלל אכן מדהים. צילום: אריאל ארבל

מה אתה מציג בגלריה?
"עד היום הוצגו פה רק צילומים שלי. פנו אליי כבר כמה אמנים להציג אבל כרגע עוד לא הצלחתי לדייק את זה. אני מאמין שזה יקרה בקרוב. אני מצלם בעיקר ברחפן, אבל לפעמים גם בסטילס או ציוד שמיועד למים. אוהב מאוד לתעד בטיולים שלי. הייתיבהרבה מקומות בעולם, תמיד לפני שאני טס לאנשהו אני פותח Google Earth ומסתכל מה מעניין באיזור שאני הולך לבקר בו.עשיתי פה פיצ'ר מגניב שאנשים מנסים לזהות איפה כל דבר צולם, יש ברקוד שתלוי ליד כל תמונה שאפשר לסרוק והוא מוביל לנ.צ בגוגל מפות עם המיקום המדויק שצילמתי בו את התמונה. יש צלמים מאוד קנאים למיקומים של התמונות שלהם. פה החלטתי כן לשתף ולהביא את האנשים לחוויה, אני מאמין שזה יכול לעורר בהם את הסקרנות לצאת ולטייל בעצמם, אם לא פיזית אז לפחות שטיילו במפות עם הדימיון."

הגלריה

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"אחרי שהחלטתי להקים את הגלריה, נעזרתי בחברה שהיא מעצבת פנים שלקחה גם את עבודת האוצרות, קוראים לה שיר שקלים. היא ואני כיתתנו רגליים בכל העיר כדי למצוא תאורה מדהימה. דאגנו לתלות את התמונות בצורה שתבליט אותם. הכנסנו לסלון עמודי הצגה ניתנים להזזה כדי שהספייס ישמש לי גם סלון בעת הצורך. את הספה הזאת קניתי פה בפשפשים, היא הייתה הרוסה לגמרי ובצבע אחר, שיפצתי אותה וביחד עם שיר חיפשנו באינספור מקומות את הבד המתאים בשבילה".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"חוץ מהעבודות שלי יש פה גם פסלים של אמנית שקוראים לה אנה אלימלך, הכרתי אותה דרך חברים וכל כך התלהבתי שביקשתי להכניס את היצירות שלה לגלריה. בכל פסל יש רגש וסיפור. היא עברה תהליך ביחד עם הפיסול שעזר לה להתגבר על המון דברים. אני אוהב שהפסלים שלה מסודרים בזוגות ויש ביניהם תנועה".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"תמונות שצילמתי בסיני".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"אבן שקניתי מכמה ילדות בדואיות שמוכרות על החוף. הן שוברות אותה לשניים ואז מתגלה קריסטל יפהפה".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"תמונות שצילמתי מהרחפן באיזור בתרונות רוחמה. הן שני תמונות נפרדות אבל כשאצרנו את העבודות מצאנו את השילוב הזה ושמנו לב שבלי להתכוון נוצרה סוג של דמות שיושבת. בדרך כלל צלמים מגיעים לשם אחרי החורף כשהכל ירוק ופורח. אני רציתי להגיע לשם דווקא בתקופה של השנה שהכל חרוך ויבש. אנשים נמשכים בדרך כלל למה שחי ופסטורלי, אבל אותי זה הדליק להוציא משהו יפה ואסתטי דווקא כשהכל כביכול מת".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"לפני כמה שנים טיילתי בים המלח ובדרך חזרה ראיתי משתלה עם כמה צמחים זולים, קניתי שניים ומאז התאהבתי. לפני שעברתי לגור בפיליפינים לא רציתי להשקיע הרבה כסף בקניית רכוש אז התחלתי לנסות לייחר. תמיד אני מחפש את הצמח הכי גדול ולוקח ממנו את החתיכה הכי קטנה כדי לא לפגוע בו. לראות צמח שצומח מעלה קטנטן זה הדבר הכי מספק בעולם. בקרוב אני הולך לעשות פה אירוע קהילתי ולמכור בו צמחים מיובאים וייחורים".

מטבח

גלויות שנמכרות בגלריה. צילום: אריאל ארבל
גלויות שנמכרות בגלריה. צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"אני לא מבשל פה הרבה. רק כשמגיעים חברים או בנות זוג. אם אני רעב אני הרבה פעמים הולך לאכול בבית קפה שממול, מיכאלנג'לו, יש להם אוכל מעולה".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"הכלי הצהוב מיוצר מתלת מימד. קניתי אותו מאמן קוריאני. הוא מחורר ככה שאפשר להניח את הצמח בתוך קערה והוא סופג את המים מכל הכיוונים".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"אני לא קונה הרבה דברים מהמסעות שלי בעולם, אבל בדרך כלל אני חוזר עם מגנט או פאץ' כדי לתלות על המקרר. אני אוהב להסתכל עליהם ולהזכר איפה טיילתי".

חדר השינה + מקלחת + שירותים

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"אני חי בצורה פשוטה וקומפקטית. אין לי שולחן אוכל גדול, הוצאתי את הטלוויזיה ואת מערכת הסאונד. הגלריה גרמה לי להוציא הרבה דברים אבל זה עזר לי להבין במה אני באמת משתמש ובמה לא. אני עולה לחדר רק כשאני רוצה ללכת לישון. את רוב הזמן שלי אני מבלה בגלריה או בחוץ".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"הנה מגזין גלישה שפירסם תמונה שצילמתי".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

בחוץ

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"זה כסא שמצאתי ברחוב. בגלל שאני גר ליד שוק הפשפשים יש הרבה מציאות".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל

"הכלים שאני משתמש בהם כדי לטפח את הגינה שלי".

צילום: אריאל ארבל
צילום: אריאל ארבל
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

קינג ג'ורג' (צילום: דין אהרוני רולנד)

מצאנו מלוכה: קינג ג'ורג' שוב לוהט. והנה המקומות השווים

מצאנו מלוכה: קינג ג'ורג' שוב לוהט. והנה המקומות השווים

קינג ג'ורג' (צילום: דין אהרוני רולנד)
קינג ג'ורג' (צילום: דין אהרוני רולנד)

הוא נקרא על שם המלך ג'ורג' החמישי אבל אין שני לו: הרחוב שנוגע גם בשוק הכרמל, גם בדיזנגוף סנטר וכמעט בכיכר רבין הוא ההתגלמות של תל אביב, אז יצאנו למפות אותו לאורכו ו... טוב, בעיקר לאורכו. והפעם: משוק הכרמל ועד הסנטר. חלק א'

18 בנובמבר 2022

זה הא החלק הראשון מפרויקט בן שני חלקים.לקריאת החלק השני

קינג ג'ורג' הוא אחד הרחובות המרתקים של תל אביב. הוא ראשי ביותר, סואן ביותר, רובנו ממש לא היינו רוצים לגור עליו, אבל הוא גם טומן בחובו קסם אמיתי והיסטוריה מרתקת – וגם כמה מהמקומות הכי טעימים בתל אביב. הוא נפרש בין כיכר מסריק הצפונית ועד לכיכר מגן דוד שממנה מתחיל שוק הכרמל, וכמובן שבמרכז שלו נמצא דיזנגוף סנטר, המהווה חוצץ בין הצפון לדרום. חלקו הצפוני של הרחוב מאופיין במראה נקי, מסודר ו(מעט) ירוק יותר ביחס לחלקו הדרומי אליו כבר מזדחלת אווירת השוק המחוספסת, ולאורכו משובצים מבנים היסטוריים מיוחדים במינם, סמטאות סודיות, גן מאיר האהוב, ובעצם כל דבר שתעלו על דעתכם – מטמבוריות ועד חנויות לברווזי פלסטיק. המיפוי שלנו יתחיל מתחילתו של הרחוב, בדרום, לו מוקדש הפרק הזה, וימשיך בחלק הבא שיוקדש לחלקו הצפוני.

קונדיטוריה וייס

העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים – אלה שאוהבים פרג ואלה שלא יכולים לסבול אותו (אם כי שעורקים עם הזמן ממחנה השונאים לאוהבים, הודות לקסמו של הטעם הנרכש). במידה שכבר רכשתם את חיבתכם לפרג – זה המקום עבורכם. כבר 66 שנה שמספקת הקונדיטוריה את פרסבורגר הפרג הכי טעים בתל אביב (אם לא בכל מחוז מרכז).
קינג ג'ורג' 4

קונדיטוריה וייס. צילום: נועם רון
קונדיטוריה וייס. צילום: נועם רון

Lilies

מחובבי הפרג לחובבי הבוהו: חנות קטנה אך כל כך יפה, שקשה לפספס אותה. שירן מעצבת בעצמה קימונואים, שמלות, חצאיות, טופים ועוד פריטים היסטריים בסגנון בוהו צבעוני וייחודי. את הבגדים היא תופרת בהודו ומשתפת בעמוד האינסטגרם של החנות את כל תהליך היצירה המרתק, שמחבר בין המפעלים במזרח הרחוק לחנות הקטנה במרכז תל אביב.
קינג ג'ורג' 10

ליליז. צילום: נועם רון
ליליז. צילום: נועם רון

שוק בצלאל

שוק בצלאל (שהוא כבר מזמן לא מה שהיה פעם) פוגש את רחוב קינג ג'ורג' ומשתלב בתוכו היטב. לצד דוכני הבגדים הזולים, נפתחו בשנים האחרונות כמה נקודות קולינריות שעדיין משתלבות בו מוזר אבל מכניסות לו טעמים אחרים וטובים: גלידת פרדיסו, מאפיית השואורום, היווני וגם חומוס בצלאל – כשכל אחד מהם מעולה בתחומו.

שוק בצלאל. צילום: שאטרסטוק
שוק בצלאל. צילום: שאטרסטוק

המסדרון

כבר שנים על גבי שנים שנערות צעירות מכל קצוות הארץ מגיעות עד לחנות הוורודה כדי לרכוש את הג'ינסים הגזורים של ליוויס, שאיכשהו לעולם לא יוצאים מהאופנה. ערימות של כל גווני הכחול מסודרים לפי מידות, בכל אורך, גזרה וגובה אפשריים. קצרים ב-150 שקלים, ארוכים ב-220. אם לא תאכלו יותר מדי פלאפל – הם ישרתו אתכן לכל החיים.
קינג ג'ורג' 15

המסדרון. צילום: נועם רון
המסדרון. צילום: נועם רון

פלאפל רצון

לעומת זאת, אם כן תרצו לאכול יותר מדי פלאפל ולהשלים עם הצורך לחדש מדי פעם את מלאי הג'ינסים בארון – זה המקום הנכון. מנה עולה 7 שקלים בלבד והתשלום במזומן בלבד. החל משעות הצהריים המוקדמות תאלצו לעמוד בתור שמחדש את עצמו באופן תמידי, אבל לעולם לא ייארך יותר מ-10 דקות. זה כי אין חצי מנה, אין תחכומים, אין תוספות מיותרות. רק פלאפל, סלט, בצל, חמוצים וטחינה. זהו. וזה טוב מאוד. הצהריים הכי משתלמים בעיר הזו.
קינג ג'ורג' 17

פלאפל רצון. צילום: נועם רון
פלאפל רצון. צילום: נועם רון

הנסיך הקטן

חנות הספרים ובית הקפה המיתולוגי, בחצר הקסומה שמהווה קצת יותר מעשור את האסקפיזם הכי טוב על קינג ג'ורג'. מקום נפלא לשבת לעבוד בו עם מחשב, לקרוא בו ולאכול אוכל פשוט וטוב.
קינג ג'ורג' 19

הנסיך הקטן. צילום: יולי גורודינסקי
הנסיך הקטן. צילום: יולי גורודינסקי

וינטג' סטור

מסתבר שלא צריך לטוס לשווקים באירופה כדי להשיג מותגי על משומשים במחירים הגיוניים: קלאצ' של מיו מיו, עקבים של ג'ימי צ'ו, עגילים של ורסצ'ה ועוד שפע מציאות שוות נמצאות בחנות הקטנה של איתי גונן, שזכתה לשם הגנרי וינטג' סטור – למרות ששום דבר בה לא גנרי.
קינג ג'ורג' 21

וינטג' סטור. צילום: נועם רון
וינטג' סטור. צילום: נועם רון

פלאזמה

חנות "מעבדה" שמחזיקה במותג בית ייחודי שברשתות בטח יזכה לכינוי "פסיכדלי", לצד מותגים שווים מכל העולם. זאת החנות לרכוש בה פיס ייחודי לפסטיבל, קז'ואל ליומיום ומדי פעם אפשר למצוא בה גם שמלות מיוחדות לאירועים, במחירים שלרוב נשארים בגבול השלוש ספרות.
קינג ג'ורג' 14

פלאזמה. צילום: נועם רון
פלאזמה. צילום: נועם רון

רטרו

החנות שמזוהה עם אריחי הקרמיקה הצבעוניים שישר תופסים את העין, ובצדק. רטרו במקומה כבר יותר מ-20 שנה, באווירת סטריט בוטיקי שמשתלבת מעולה ברחוב ההומה. תמצאו בה כמה מהמותגים הכי איכותיים כמו Lee, ,Wrangler וד"ר מרטינס.
קינג ג'ורג' 16

View this post on Instagram

A post shared by Retro_Tlv (@retrotlv)

פיצה שירוקו

הפיצרייה, שנפתחה ב-2004, הפכה עם השנים למוקד עלייה לרגל עבור הצעירים מדירות השותפים הסמוכות, תיכוניסטים רעבים, הורים מותשים מלווים בילדיהם ובעיקר בלייני העיר – הודות לעובדה שהיא פתוחה עד שעות הלילה המאוד מאוחרות (ואין מאנצ' טוב ממנה). זו כנראה לא הפיצה הכי טעימה בעיר, אבל היא מוכרת סלייסים דקים ושמנוניים עם טרופית ורק על החזרה לילדות שהיא מספקת לנו יש לנו פינה חמה בלב שלנו.
קינג ג'ורג' 23

פיצה שירוקו. צילום: איליה מלניקוב
פיצה שירוקו. צילום: איליה מלניקוב

סמטה פלונית וסמטה אלמונית

קשה לכתוב על רחוב קינג ג'ורג' בלי להתייחס לשתי הקסומות האלו שעכשיו נמצאות בשיפוצים. פלונית ואלמונית הן שתי סמטאות קטנות, המקבילות זו לזו, שנבנו בשנת 1922 ושמן טומן אגדה אורבנית משעשעת: מאיר דיזנגוף החליט לנקום במאיר שפירא, שביקש לכנות אותן על שם אשתו סוניה (רומנטיקן משו), ובמקום זאת דאג לאי ההנצחה המושלמת. בקצה סמטת פלונית ניצב אחד הבניינים הכי יפים של תל אביב – ששימש כבית מגורו של שפירא – והוא ממש שווה ביקור.

סמטת פלונית. צילום: shutterstock
סמטת פלונית. צילום: shutterstock

קלבריה

האחות הדרומית והחדשה לכפרה מיו הצפונית. השף בנצי ארבל מביא את דרום איטליה לדרום קינג ג'ורג' על ידי טרטוריה אמיתית, בצורתה הראויה וכנראה הקרובה ביותר למקור, עם אווירת מסעדת פועלים שמשתלבת בהמולה האנושית והתחבורתית של הרחוב. תמצאו בקלבריה הרבה אוכל מטוגן, הרבה חריף, פסטות מדהימות, פיצות, פירות ים, ועוד מטעמים – כשאף אחד מהנ"ל לא חוצה את רף ה-80 שקלים –ולהלן ההתרשמות של מבקר האוכל שלנו.
קינג ג'ורג' 29

קלבריה. צילום: אלי ריבקין
קלבריה. צילום: אלי ריבקין

ביאטריס סלון

הביאטריס סלון הוא מיקום שלישי למיני-אימפריה ההולנדית שקמה ברחוב: גם המעדנייה ההולנדית מצפון קינג ג'ורג' וגם לסניף המעדנייה הסמוך ברש"י. מדובר בגסטרו בר שמגיש דליקטסים ואלכוהול במחיר נוח ואווירה לא פורמלית, עם מספר מאוד מצומצם של מקומות ישיבה. במקום יש האפי האור שמח ביותר והוא נפלא לכל פגישה אינטימית שהיא.
קינג ג'ורג' 22

ביאטריס סלון. צילום: הדס ירוחם
ביאטריס סלון. צילום: הדס ירוחם

למפור

עד לא מזמן שכן במקום המלוכלך של אייל שני, שכעת הוסב למסעדה אסייתית מלהיבה מבית האנוי. אוכל טוב, אווירה קלילה ומחירים סבירים – השילוש הקדוש שמאפיין כל כך את הרחוב. המסעדה כבר יצרה הד תקשורתי גדול ובכל ערב בשבוע (מלבד שישי) תמצאו סביבה המון שמתפזר בספסלי הרחוב וממתין לקארי שלו – אז תגיעו מוקדם (והנה מה שמבקר המסעדות שלנו חשב עליה).
קינג ג'ורג' 30

למפור. צילום: אריאל עפרון
למפור. צילום: אריאל עפרון

אמסטרדם פרייז

אין בעולם דבר טעים יותר מצ'יפס ולכן מקום שמגיש רק צ'יפס הוא מקום ראוי לחלוטין (והלוואי והיו עוד כאלה). הצ'יפסרייה בקינג ג'ורג' מגישה צ'יפס תפו"א או בטטה או גם וגם, בקונוס נייר כמיטב המסורת ההולנדית, לצד מגוון רטבים תמוהים יותר ופחות ביניהם צ'דר, שום, צ'יפוטלה ואפילו נוטלה. כן, נוטלה.
קינג ג'ורג' 30

אמסטרדם פרייז. צילום: דני גולן
אמסטרדם פרייז. צילום: דני גולן

טומי פרחים

כל רחוב צריך חנות פרחים, ורחוב כמו קינג ג'ורג' צריך אפילו כמה. בטומי יש זרים מוכנים או בהרכבה אישית, אריזה מוקפדת ויפה, כלים ואקססוריז נלווים להרכבת המתנה המושלמת, והרבה צבע שמוסיף עוד גוונים לרחוב הצבעוני גם ככה.
קינג ג'ורג' 30

טומי פרחים. צילום: נועם רון
טומי פרחים. צילום: נועם רון

גן מאיר

הגן הכי גדול של מרכז תל אביב, שמהווה מפלט נדרש בלב הג'יפה האורבנית. הבריכה קטנה, העצים הגבוהים, מגרש הכדורסל, גינת המשחקים, גינת הכלבים, ספסלי הפיקניק ואזור המתקנים – מאפשרים לכל תל אביבי באשר הוא (בתנאי שיש באמתחתו חומר נגד יתושים) למצוא בו את מקומו. תודה גן מאיר על פיסת החמצן שאתה, כן ירבו.

בריכת הדגים בגן מאיר. צילום: שלומי יוסף
בריכת הדגים בגן מאיר. צילום: שלומי יוסף

ראמה

בית ז'בוטינסקי, שנחשב לאייקון ברוטליסטי, מאכלס בתוכו את מוזיאון האצ"ל, את המטה של מפלגת הליכוד (למי שבמקרה לא הבחין בשלטי הענק) וגם בר שכונתי המגיש פיצות בוטיק כבר משנת 2016. בישיבה על המרפסת המוגבהת מהרחוב תוכלו להזמין פיצות אישיות מתוחכמות, דרינקים טובים ולהנות משעה שמחה משתלמת מאוד.
קינג ג'ורג' 38

בית ז'בוטינסקי, קינג ג'ורג'. צילום: שאטרסטוק
בית ז'בוטינסקי, קינג ג'ורג'. צילום: שאטרסטוק

גודנס

גודנס נפתחה בשנת 2017 כדי לתת מענה טבעוני לאוכל מושחת. מזללה שמשלבת בין אוכל רחוב לדיינר אמריקאי, ותמצאו בה את כל המנות המוכרות והקלאסיות בגרסתן הלא קלאסית בכלל: שווארמה, המבורגר, סלופי ג'ו, נאגטס ועוד – כולן ללא בשר וללא רגשות אשם. טוב, אולי קצת רגשות אשם, מסוג אחר – כי מטוגנים יש פה בשפע.
קינג ג'ורג' 41

פה גדול. המבורגר טבעוני בגודנס. צילום: אנטולי מיכאלו
פה גדול. המבורגר טבעוני בגודנס. צילום: אנטולי מיכאלו

וודו

הוודו יושב בצומת ההומה בין שדרות בן ציון לקינג ג'ורג', ובגלל הלוקיישן המרכזי גם כולנו מכירים אותו. איכשהו תמיד יהיה איזה חבר שיחגוג שם יומולדת ונמצא את עצמנו יושבים בחוץ, לוגמים את הקוקטייל המושלם עם האננס והרוזמרין ואז יורדים כמה מדרגות לפזז בקלאב שכל ערב מארח דיג'יי אחר.
קינג ג'ורג' 48

וודו. צילום: בן פלחוב
וודו. צילום: בן פלחוב

האוזן השלישית

מצד אחד לא באמת צריך לספר על האוזן השלישית, מצד שני מוזר לדלג עליו במדריך שכזה. המקום מכיל את כל התקליטים שבעולם, ארכיון סרטי DVD שמעלה נוסטלגיה מרגשת ובית קפה קטן עם מרפסת חמודה. תמיד כיף להסתובב בפנים, ללטף תקליטים ולהעלות זיכרונות.
קינג ג'ורג' 48

האוזן השלישית. צילום: שלומי יוסף
האוזן השלישית. צילום: שלומי יוסף

המשתלה האורבנית

המשתלה האורבנית היא לא סתם חנות צמחים קטנה שנמצאת בכל רחוב שני בעיר, אלא לגמרי משתלה. צעד אחד פנימה מהמקטע הכי עמוס של הרחוב יביא אתכם לעולם ירוק ושקט עם מגוון אדיר של צמחים, פרחים ועצים, לצד הדרכה צמודה שתתאים לכם את הזן הזה שכולנו מחפשים -זה שיצליח לגדול גם בלי שנגדל אותו.
קינג ג'ורג' 53

המשתלה האורבנית. צילום: נועם רון
המשתלה האורבנית. צילום: נועם רון

נינג

נינג התאילנדית משוק הכרמל הפכה די מהר לאופציה פופולרית בגזרת האוכל התאילנדי המהיר והזול. אורז מוקפץ עם ירקות או עוף, נודלס, פאד קפאו וסלט פפאיה – כל האהובים והמוכרים נמצאים בתפריט, מוכנים בזריזות ומוגשים בתמחור נוח, כמעט כמו בשוק בבנגקוק.
קינג ג'ורג' 52

נינג. צילום: יח"צ
נינג. צילום: יח"צ

דיזנגוף סנטר

מרכז הקניות האייקוני והוותיק ביותר של תל אביב, שעל תכנונו אחראיים האדריכלים עליזה טולדו ויצחק ישר, נפתח לציבור בשנת 1977 ומאז אין שני לו . ההתמצאות בו מאתגרת ותמיד נלך בו הרבה יותר צעדים ממה שצריך עד שנגיע למחוז חפצינו (אבל היי, מד הצעדים שלנו ישמח), וחווית השיטוט בו חזקה בהרבה מהחוויה הפונקציונלית. מעצבן? אולי לפרקים קצרים, אבל הסנטר הוא הסנטר. ואנחנו אוהבים אותו. כולנו. ואין על זה בכלל עוררין. מי שעדיין לא ביקר בשוק אוכל שמתקיים בתוכו בכל יום חמישי ושישי, או רק צריך תזכורת לקיומו, אז הנה – לכו לקנות שם קובה.

דיזינגוף סנטר. צילום: יח"צ
דיזינגוף סנטר. צילום: יח"צ

זה הא החלק הראשון מפרויקט בן שני חלקים.לקריאת החלק השני

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בתמונה: פשוט ומעולה. קלבריה (צילום: דין אהרוני רולנד)

שובו של הקינג: המקומות הכי שווים ברחוב המלך ג'ורג' המתעורר

שובו של הקינג: המקומות הכי שווים ברחוב המלך ג'ורג' המתעורר

בתמונה: פשוט ומעולה. קלבריה (צילום: דין אהרוני רולנד)
בתמונה: פשוט ומעולה. קלבריה (צילום: דין אהרוני רולנד)

הוא נקרא על שם המלך ג'ורג' החמישי אבל אין שני לו: אז יצאנו לדרך לאורך הרחוב, עזבנו את שוק הכרמל ונגזרותיו מאחורה והגענו עד לסנטר - המשכנו צפונה, לחלק הקצת יותר מהוגן ומפונפן שלו (אבל הכיפי באותה מידה). והנה המקומות הכי טובים שמצאנו שם (חלק ב')

18 בנובמבר 2022

זה הוא חלק שני של פרויקט בן שני חלקים.לקריאת החלק הראשון

קינג ג'ורג' הוא אחד הרחובות המרתקים של תל אביב. הוא ראשי ביותר, סואן ביותר, רובנו ממש לא היינו רוצים לגור עליו, אבל הוא גם טומן בחובו קסם אמיתי והיסטוריה מרתקת – וגם כמה מהמקומות הכי טעימים בתל אביב. הוא נפרש בין כיכר מסריק הצפונית ועד לכיכר מגן דוד שממנה מתחיל שוק הכרמל, וכמובן שבמרכז שלו נמצא דיזנגוף סנטר, המהווה חוצץ בין הצפון לדרום. חלקו הצפוני של הרחוב מאופיין במראה נקי, מסודר ו(מעט) ירוק יותר ביחס לחלקו הדרומי אליו כבר מזדחלת אווירת השוק המחוספסת, ולאורכו משובצים מבנים היסטוריים מיוחדים במינם, סמטאות סודיות, גן מאיר האהוב, ובעצם כל דבר שתעלו על דעתכם – מטמבוריות ועד חנויות לברווזי פלסטיק. המיפוי שלנו התחיל מתחילתו הדרומית של הרחוב (בפרק הקודם) ועד לחלקו הצפוני הנושק לכיכר רבין בחלק שלפניכם.

טריאנגל

בקיץ האחרון ניסינו להכריע בין חנויות הוינטג' האהובות טריאנגל ופלאשבק בקושי רב, כי שתיהן עושות את זה נכון. טריאנגל מציעה סגנון סטריט קז'ואלי ומחזיקה מותגים מוכרים מהתחום כמו נייקי, סטוסי וצ'מפיון. החנות מסודרת במראה שובה לב לפי צבעים שישר משך אותנו פנימה. איכות הבגדים גבוהה והכל נקי ומאורגן עד כדי כך שקשה לזהות שמדובר בחנות יד שניה.
קינג ג'ורג' 69

טריאנגל. צילום: נועם רון
טריאנגל. צילום: נועם רון

מרקטו

למעדניית מרקטו מספר סניפים פזורים בעיר, כשזה בקינג ג'ורג' הוא דווקא מהקטנים שבהם. ההתמחות המרכזית היא הבשרים, ויסדרו לכם פה כל נתח בשר שתזדקקו בליווי ייעוץ איכותי. במקררים ובמדפים תמצאו גבינות, נקניקים, דים סאם קפואים ויינות – שישלימו את סל הקניות לכל ארוחה.
קינג ג'ורג' 77

מרקטו. צילום: נועם רון
מרקטו. צילום: נועם רון

חומוס אבו דאבי

חומוסיה שפועלת כבר למעלה מעשור למרגלות דיזינגוף סנטר, עם מוזיקת רגאיי והרבה גוד וייבס. תזהו אותה כנראה על פי שורת הממתינים לשולחן (בסבבה) על המדרכה. תמצאו פה חומוס גלילי טרי וטעים, משאוושה אוורירית, פול, מחלוטה ופלאפל חם.
קינג ג'ורג' 81

חומוס אבו דאבי. צילום: דניה ויינר
חומוס אבו דאבי. צילום: דניה ויינר

Eat Meat

כבר הרבה שנים שאיט מיט מתנהל ככוך קטן ומתפקע מלקוחות, ונחשב למקום הנכון לאכול בו כריך בשר ראוי. ההתמחות האחת והאבסולוטית במקום היא פרוסות דקות של 150 גרם אנטריקוט, שמגיעות בלחם פראנה עם צ'ימצ'ורי הום מייד ומיונז, או בקערת סלט עם רוקט ,עגבניה ובצל סגול.
קינג ג'ורג' 68

איטמיט. צילום: אנטולי מיכאלו
איטמיט. צילום: אנטולי מיכאלו

דנים

החלק הצפוני של קינג ג'ורג' מכיל לא מעט ברים שכונתיים, ועדיין – כל אחד מהם מתאפיין בסגנון ייחודי משלו. דנים הוא בר של פעם, תרתי משמע. הוא פה כבר ממש ממזמן ומקדש את טהרת האלכוהול. בלי קוקטיילים, בלי יינות טבעיים מתוחכמים. פה תשתו וויסקי און דה רוקס ותקשיבו למוזיקת רוק, אבני היסוד של הברים של פעם.
קינג ג'ורג' 83

הדנים. צילום: אנטולי מיכאלו
הדנים. צילום: אנטולי מיכאלו

ג'ין קלאב סופרים

בצמוד לדנים המוכר והוותיק, תמצאו את ממלכת הג׳ין של תל אביב. על המדפים מצטופפים מאות בקבוקי ג'ין מכל העולם, ברקע מוזיקה סליזית והעיצוב סליזי גם הוא (על טהרת המנומר). התפריט, כמובטח, כולו על טהרת הג׳ין, עם מגוון אדיר של קוקטיילים מעניינים, מושקעים ומוקפדים.
קינג ג'ורג' 83

ג'ין קלאב סופרים (צילום: רן בירן)
ג'ין קלאב סופרים (צילום: רן בירן)

הקוסם

אין הגדרה יותר טובה שאפשר לתת לקוסם מלבד מקום שעולים אליו לרגל, השווארמיה או הפלאפליה העירונית הראשית. מוסד תל אביבי מהולל שהכל בו טעים ככה שההמתנה בתור (הארוך לעיתים) תמיד משתלמת.
קינג גורג' פינת שלמה המלך (שלמה המלך 1)

הקוסם. צילום: אנטולי מיכאלו
הקוסם. צילום: אנטולי מיכאלו

פורט 19

הוויכוח על ההמבורגר הטוב בעיר מתיש, אבל ההמבורגר של פורט 19 תמיד נמצא ברשימת הפיינליסטים. הוא התחיל את דרכו כמזללת נקניקיות איכותיות (שעדיין שם) והפך עם השנים למזללת המבורגרים איכותיים (ומושחתים). הקציצה הקלאסית והג'וסית ניצבת במקומה, אבל ייחודיות המקום טמונה בתוספות המשתנות והספיישלים העונתיים שמתחלפים מדי חודש.
קינג ג'ורג' בפינה השנייה עם שלמה המלך (שלמה המלך 2)

בורגר ואגיו בפורט 19 (צילום: ארקדי פורטנוי)
בורגר ואגיו בפורט 19 (צילום: ארקדי פורטנוי)

וינונה פוראבר

בר היין הכבר לא כל כך חדש של זוכה משחקי השף אביתר מלכה ושותפים ותיקים מהמקומות השכנים. מלבד תפריט יין עשיר ומעניין, יצר מלכה מנות קטנות שמשלימות את חוויית השתייה, כמו ברוסקטת גבינת רכס ופרי עונתי או סלטים פרשים וקריספיים. המקום, שהוקם על חורבות בר הטאפלה, שינה לחלוטין את פניו – הוא נפתח אל הרחוב, השולחנות מוצבים על המדרכה והעיצוב קיבל אופי נורדי – כך שגם במחוזות האוכל וגם במחוזות העיצוב תקבלו את מה שמכונה מינימליזם מנומק.
קינג ג'ורג' בפינה השנייה עם שלמה המלך (שלמה המלך 2)

אביתר מלכה (מימין), ווינונה פוראבר (צילום: רן בירן)
אביתר מלכה (מימין), ווינונה פוראבר (צילום: רן בירן)

סילון

בר שכונתי במעמד מכובד (מפאת גילו המופלג), נעים, זול ופשוט. מיטיבי לכת יגיעו מוקדם לתפוס את ההאפי האוור, השאר פשוט יגיעו להנות מהאווירה הכיפית. לצד בירות, יינות וקוקטיילים יש תפריט אוכל שמציע קצת יותר מאדממה וצ'יפס, וברקע מוזיקת רוק שמשלימה את החוויה.
קינג ג'ורג' 89

סילון. צילום: יח"צ
סילון. צילום: יח"צ

פלאשבק

חנות הוינטג' שהיא כבר כמעט מוסד, ולה שני סניפים על קינג ג'ורג' ואחד בשינקין. שפע אדיר, ריח של הארון של סבתא בקטע טוב ופלייליסט אולד סקול ברקע. מזכירה הכי במדויק את חנויות הווינטג' השוות של אירופה, ויש פה סיכוי גבוה במיוחד למציאת פריטים שווים, משתלמים וייחודיים.
קינג ג'ורג' 72

פלאשבק. צילום: נועם רון
פלאשבק. צילום: נועם רון

טויסים

חנות צעצועי הילדים הכי שווה באזור, שהשיקה לפני כשנה את משכנה החדש והגדול הרבה יותר (גם הקודם שכן בקינג ג'ורג', מעט צפונה משם). צוף, דור רביעי לבעלי חנויות צעצועי, מנהל את החנות שהקימה אמו לפני יותר מ-30 שנה. הצעצועים מעוצבים, עדכניים, בינלאומיים ומרשימים וכך גם המחירים (למה שביצים מזויפות למטבח מזויף יעלו יותר מביצי חופש אורגניות?), אבל אם כבר לקנות צעצועים – כנראה שזה המקום הנכון.
קינג ג'ורג' 74

טויסים. צילום: נועם רון
טויסים. צילום: נועם רון

מונסו פלור

רשת חנויות הפרחים הצרפתית שזהו הסניף הראשון שלה בתל אביב. היא גדולה ומציעה צמחי בית, צמחי מרפסת וגם זרי פרחים בהרכבה. ריח הלחות עוטף את האוויר והצבעוניות כובשת את העין.
קינג ג'ורג' 80

מונסו פלור. צילום: נועם רון
מונסו פלור. צילום: נועם רון

לה גאטרי

לה גאטרי, או בתרגום חופשי מצרפתית – פינוק, היא מאפייה צרפתית ותיקה בעיר שידועה בעיקר בזכות הקרואסון המעולה שלה שממולא שלה בנקניק, גבינה וביצה עלומה. הרואי פישמן, בעל המקום, טוען שהוא "דילר של סמים חוקיים" ולצד הקרואסונים מציע מגוון מאפים מתוקים ומלוחים, עוגות, טארטים וכל הדברים הטובים שצרפת הכניסה לחיינו בתחום הבצק.
קינג ג'ורג' 97

קרואסון שחיתות, לה גאטרי. צילום: גיא בן ישי
קרואסון שחיתות, לה גאטרי. צילום: גיא בן ישי

הפינר

בשעות הערב מתווסף למטבח הקטן של לה גאטרי הפינר, או בתרגום חופשי מצרפתית – היין, בר יין שמשמש גם כחנות (ליינות צרפתיים כמובן). זהו בר שכונתי בו מלווה חווית בחירת הבקבוק בהסברים והמלצות. את היין שזה עתה רכשתם יפתחו לכם בשולחן בחוץ, אליו תוכלו להזמין את הקרואסון מהסעיף הקודם, או פלטות גבינות ונקניקים, לצד מעט מנות קרות מתחלפות.
קינג ג'ורג' 97

הפינר. צילום: נועם רון
הפינר. צילום: נועם רון

נאם

קצת כמו לפני כל סייל אינטרנטי טיפוסי בו מסדרים מראש את סל הקניות כדי להספיק, כך מסודרת אצלנו ההזמנה החוזרת מנאם בוולט: סום טאם, מיאנג קאם, ופאד סי יו מחכים בהיכון כדי שהמקום יפתח להזמנות ונספיק ללחוץ על הכפתור המיוחל של ה"הזמן". כמעט שכחנו שיש לה סניף פיזי בקינג ג'ורג' שאפשר פשוט להגיע אליו, אם כי גם פה נמתין בתור.
קינג ג'ורג' 84

נאם. צילום: אנטולי מיכאלו
נאם. צילום: אנטולי מיכאלו

שתיים

חנות בוטיק לאופנת נשים של שרה וקרן. קו העיצוב נקי, מינימליסטי ופשוט. כל הבגדים מיוצרים בישראל, מכותנה איכותית אורגנית, בצבעים סולידיים שיתאימו להכל וגזרות שישרתו אתכן לזמן רב, בהיותן לא-טרנדיות ועל-זמניות. תמצאו שם גם תיקים, נעליים וכלים של מעצבים ישראלים שישלימו נהדר את הלוק.
קינג ג'ורג' 86

שתיים. צילום: נועם רון
שתיים. צילום: נועם רון

ביאטריס

בסניף המעדנייה המפתה, שפגשנו את הבר שלו בפרק א', אפשר למצוא כ־100 סוגי גבינות הולנדיות, מטבלים, ירקות מוחמצים, כריכים שמוכנים במקום, יינות ומוצרים נוספים המיובאים מהולנד כמו עוגיות, מיונז הולנדי, גבינת גאודה אמיתית, דגים מעושנים. המראה המיידי של המקום הוא של שפע, ועושר, והיא לגמרי ברשימת המעדניות הטובות ביותר בתל אביב.
קינג ג'ורג' 88

ביאטריס. צילום: נועם רון
ביאטריס. צילום: נועם רון

יונתן אשורK24

גלריית התכשיטים של יונתן אשור היא חנות קטנטנה על הרחוב, אבל טומנת בחובה עולם שלם. יונתן למד את מלאכת הצורפות מסבו כשהיה ילד, וכעת משתמש באותן שיטות עתיקות ששימשו את סבו במרוקו בכדי ליצור יצירות עצמאיות כמו שרשראות זהב מרוקעות, עגילי טיפה עדינים וטבעות משובצות באבני חן מיוחדות.
קינג ג'ורג' 90

גרציאני

בית קפה ומאפייה שכונתית שיש שמכירים אותה מיהודה הלוי (או לאחרונה מביצרון) עם מאפים מצוינים, לחמי שאור מעולים, דליקטסים וכריכים שתמיד כיף לחזור אליהם, או לחילופין ללקט מהשפע שהיא מציעה לטובת ארוחה ביתית.
קינג ג'ורג' 105

גרציאני. צילום: חגית גרציאני
גרציאני. צילום: חגית גרציאני

כפרה מיו

הטרטוריה האיטלקית הצפונית האותנטית של בנצי ארבל, ומהאהובות ביותר של תל אביב. היא נולדה אי שם בקורונה ממקום הישרדותי אחרי שהכל נסגר, ונחלה הצלחה מסחררת מאותו הרגע ועד היום, מה שגם הביא לפתיחת האחות הדרומית – קלבריה (מפרק א'). האווירה קז'ואלית והמנות המעולות שנעשו כולן בהשראת המטבח של רומא גורמות לנו לחזור לשם שוב ושוב.
קינג ג'ורג' 105

טנרינה פיסטוק של כפרה מיו. צילום: אלי ריבקין
טנרינה פיסטוק של כפרה מיו. צילום: אלי ריבקין

זה הוא חלק שני של פרויקט בן שני חלקים.לקריאת החלק הראשון

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!