"אינטליגנציה מלאכותית" היא מילת הבאזז הגדולה של הרגע בכל שדות התרבות והיצירה. AI. אייאיי. הביצועים המרהיבים של מכונות למידה כמו GPT3 וסטייבל דיפיוז'ן מציפים את הרשתות החברתיות ומעוררים שילוב של פליאה, התרגשות, פאניקה, פחד וזעם: כל מה שצריך זה לכתוב שורת טקסט, והמחשב מנפיק יצירה של טקסט, תמונה ובקרוב גם וידיאו וסאונד. כל אחד יכול. כולנו אמנים. אף אחד לא אמן. המחשב אמן. אמא'לה.

בין נבואות אימה חוצבות להבות על מחיקתם של שדות מקצועיים שלמים ובין תחזיות אוטופיסטיות על חופשה נצחית למין האנושי ושכר אוניברסלי, הדיון הנוכחי על אינטליגנציה מלאכותית מזכיר במידה רבה את הדיון על האינטרנט בראשית ימיו המסחריים בניינטיז. סביר להניח שכמו בדיון ההוא, גם הניסיונות העכשוויים לחזות לאן כל זה הולך יתגלו בעתיד הקרוב כמגוחכים ומביכים. המהפכה גדולה מכדי שנוכל לתפוס אותה בפרספקטיבה עכשווית. אנחנו העיוורים שממששים פיל ובטוחים שהוא בעיקר חדק מתנפנף או רגל עבותה. הנקודה היא שאנחנו לא יכולים להפסיק למשש את הפיל הזה. אנחנו, המין האנושי, אובססיביים לרעיון של מכונה תבונית שנפיח בה חיים עוד הרבה לפני המחשב הראשון.

וכבר מזמן החלטנו מה הכיוון: אפוקליפסה. לימדנו את עצמנו באלפי יצירות מד"ב שהמשמעות של "אינטליגנציה מלאכותית" היא בהכרח אפוקליפטית, כי זה המודל שאנחנו מכירים. האינטליגנציה של המין האנושי איפשרה לו לדרוס כל יצור אחר בסביבתו ולהשתלט על כל הביטאט אפשרי בכדור הארץ, והמסקנה המתבקשת היא שאינטליגנציה גדולה מאיתנו תעשה את אותו הדבר לנו. זה החזון הקולקטיבי של התודעה האנושית. אם שום חייזרים לא יבואו, אז אנחנו נברא את התבונה שתחריב אותנו. קודם היא תקח לנו את העבודה, אחר כך היא תקח לנו את הזכות לבחור ולהחליט, ובסוף, הו בסוף המר, רובוטים ולייזרים ושעבוד והשמדה ואיפה שוורצנגר כשצריך אותו. והנה זה מתחיל. זה קורה.

משאלת המוות של הציוויליזציה היא עניין לטיפול פסיכיאטרי המוני, אבל לפני שאתם נמלטים אל ההרים ויורדים לבונקרים כדי להימלט מעליית המכונות כדאי אולי לבחון רגע באינטליגנציה לא-מלאכותית את הנושא, כי אם מסירים את פילטר ההיסטריה מהדיון הנוכחי על AI אפשר להבין די בקלות שאנחנו עוד רחוקים מאוד מהרגע שבו רובוטים מעופפים שמופעלים על ידי יישות דיגיטלית תבונית ישמידו את תל אביב. התיוג של תופעת מחוללי הדימויים והטקסטים לפי דרישה כ"אינטליגנציה" רחוקים לא פחות מהמציאות הטכנולוגית.

בואו נרגיע: כל מה שיש כאן בשלב זה הן תוכנות מתקדמות שמסוגלות לערוך אינטרפולציה בין נקודות דאטה שהוזנו אליהן מראש, וללמוד עם הזמן מתגובות המשתמשים איזו תוצאה ויזואלית קרובה לאיזה טקסט. הן לא באמת מייצרות דימויים חדשים, אלא רמיקסים מורכבים של דימויים קיימים בטריליוני וריאציות אפשריות. מהר מאוד מתברר שהאמנות האמיתית כאן היא אמנות הפרומפט, כלומר באמצעות איזו פקודה טקסטואלית של אינטליגנציה אנושית נוצר הדימוי או הטקסט. בסך הכל, כרגע, זהו עוד כלי בארסנל המתרחב של יוצרים וכותבים, כלי שבהחלט מעורר מחשבה ודיונים מטלטלים, ובעיקר כלי שאין ולא יכול להיות לנו מושג כיצד יתפתח בעשור הקרוב.

הדיבור הציבורי-תקשורתי על AI ילך ויתפוס נפח רחב יותר, ההיסטריה תיגבר וגם האמונה המשיחית בכוחו, אבל מה שניסינו לומר ולעשות בגיליון הסופ"ש הנוכחי של טיים אאוט זה שאפשר גם פשוט ליהנות מההתפתחות הטכנולוגית הזאת עכשיו, ללמוד אותה, להשתעשע איתה, ולהמשיך לעבוד על רובוטים שיורים לייזרים מהעיניים. זה תמיד רעיון טוב. עכשיו תמשיכו לקרוא את הכתבות הבאות, אף אינטליגנציה מלאכותית לא תעשה את זה בשבילכם:

>> ביקשנו מ-AI לצייר לנו מקומות איקוניים בתל אביב. יצא יפה ומוזר
>> בינה מלאכותית היא כלי מבריק. הבעיה היא ההורים שלה. אנחנו
>> AI על המסך מגיע בשלושה טעמים: חמוד, מפחיד וסקסי
>> ביקשנו מהמחשב להמציא פרקים לסדרות מוכרות. יצא קצת אנטישמי
>> כולם מדברים על אמנות גנרטיבית. אבל מה זה לעזאזל?

• טור עורך
• הבועה
• אינטליגנציה מלאכותית
• אינטרנט
• ❤ תרבות
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 926 // מי הזיז את הבינה שלי

עד לא מזמן, מנועי AI המתרגמים טקסט לתמונה לא היו נגישים לציבור, ורק מעטים היו יכולים לגשת ולשחק באלגוריתם – אבל עכשיו שוק האינטליגנציה המלאכותית נפתח לציבור הרחב הגיע הזמן לנצל אותו לטובתנו. כולנו מכירים את תל אביב כמעט בעל פה, אבל רק דרך עיניים אנושיות – לא דרך עיני מכונה שיכולה לחשוב, לדמיין, ללמוד וליצור. אז החלטנו להביא לכם את תל אביב כפי שלא ראיתם מעולם.

מגדלי עזריאלי

נתחיל עם הכניסה האייקונית לעיר: שלושה מגדלים שהחלו להיבנות כבר אי שם ב-1996 ומאז הפכו לחלק בלתי נפרד מסמלי העיר. המקום הזה גם ליווה רבים מאיתנו בילדות ובנעורים – מי לא זוכר את עזריאלי כנקודת מפגש, את המשחקייה האגדית או את הג'ימבורי במרפסת, כשההורים היו רוצים לעשות קניות בלי ילדים על הראש? בתמונה שלמעלה תוכלו לראות את הגרסה הקודרת, שרחוקה מלהיות יום כיף בג'ימבורי, שם המגדלים ככל הנראה משמשים כביתם של כת סתרים סודית ששולטת בתל אביב מן הצללים, אבל כאן מתחת תמצאו את הנוף לעזריאלי רומנטי יותר משקיים בעיר.
מה כתבנו:שלושה בניינים גבוהים בצורת ריבוע, משולש ועיגול.

>> בינה מלאכותית היא כלי מבריק. הבעיה היא ההורים שלה. אנחנו
>> AI על המסך מגיע בשלושה טעמים: חמוד, מפחיד וסקסי
>> ביקשנו מהמחשב להמציא פרקים לסדרות מוכרות. יצא קצת אנטישמי
>> כולם מדברים על אמנות גנרטיבית. אבל מה זה לעזאזל?

כיכר הבימה

כיכר הבימה הפכה לאחד המקומות האהובים בעיר, ולא רק לצורכי הפגנות. הכיכר עצמה מלאת פרחים, מיצגים ומיצבים אמנותיים, תיאטרון ופינות ישיבה. את רוב הדברים האלה האינטליגנציה המלאכותית לא הצליחה לקלוט, אבל בדבר אחד כן שמרה על נאמנות למקור – היעדר הצל.
מה כתבנו:שלושה כדורי מתכת ענקיים מונחים אחד על השני באלכסון בכיכר מלאת פרחים.

התדר

בית רומנו הוא אחד המתחמים המורכבים בתל אביב. כמות הפעמים שהלכתי שם לאיבוד מתקרבת לכמות הפעמים בהם הלכתי לאיבוד בסנטר. זה גם אחד הקונספטים הכי מורכבים שצריך לפרט לאינטליגנציה המלאכותית. התלבטתי מה תהיה הדרך הכי טובה לתאר את המתחם ל-AI, אבל גוגל נתן את התיאור הכי מדויק, והתוצאה של ה-AI מסכמת את זה יפה.
מה כתבנו:תחנת רדיו אונליין עם פיצרייה פופולרית וסצנת סופי שבוע תוססת עם הופעות חיות, והופעות של תקליטנים.

דיזינגוף סנטר

המבוך הכי קשה בתל אביב מקבל גרסה די מדויקת למציאות – עם הפיתולים, החנויות הצבעוניות והמורכבות המיותרת – ומדהים שכל מה שהיה צריך לתאר לתוכנה כדי שתבין את אופי המתחם הפתלתל הוא "קניון שבנוי כמו מבוך":
מה כתבנו:קניון שבנוי כמו מבוך מלא בחנויות וילדים אימואים עם סקייטבורדים.

שוק הכרמל

שוק הכרמל זכה לאיור הכי מדויק – הרטיבות של הרצפה גם בימים החמים ביותר, דוכני המתכת האפורים והמעברים הצרים שבאים לידי ביטוי בתמונה שיצרה האינטליגנציה המלאכותית, מה שמוכיח שגם בעולמות וירטואלים מקבילים, יש מקומות שפשוט לא יכולים להשתנות.
מה כתבנו:שוק צר בתל אביב עם רצפה רטובה ועכברושים.

מזרקת "מים ואש" בכיכר דיזינגוף

אתם זוכרים את הימים בהם הייתם הולכים בדיזינגוף ומגיעים למבנה מכוער ועגול שתקוע על הכיכר ואז מבינים שבסך הכל מדובר במזרקת "מים ואש" של האמן יעקב אגם? טוב, קשה לשכוח מזרקה אגדית שיורקת אש. אז אם התגעגעתם, הנה היא כאן בגרסה קצת אחרת ממה שזכור לכם.
מה כתבנו:מזרקה בתל אביב שיורקת מים ואש.

פארק המסילה

פארק המסילה הפך די במהירות לאחד מהלוקיישנים האהובים ביותר בעיר. לא רצינו להעמיס על מנוע ה-AI, ובגלל ששם הפארק די מסביר את עצמו, זה כל מה שנתנו לה. יצא יותר גולמי ממה שאנחנו מכירים.
מה כתבנו:פארק המסילה בתל אביב.

כיכר רבין

כיכר רבין היא אחד הנקודות המרכזיות על אבן גבירול וכמו כיכר הבימה, גם היא ידועה בשל ההפגנות, העצרות ומגוון המסעדות הרחב שמאפשרות לחטוף מהן איזה משהו, וללכת לאכול בכיכר. או לפחות, היה אפשר כשהיא לא היתה בשיפוצים. אבל יש דבר אחד שגם האינטליגנציה המלאכותית לא יכולה לשכוח.
מה כתבנו:כיכר בתל אביב עם גופתו המתה של איש זקן בחליפה לאחר שנורה שלוש פעמים בגבו.

• דיגיטל
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 926 // מי הזיז את הבינה שלי
• מחשב
• אינטליגנציה מלאכותית