אנחנו מאוד מתבעסים להודות בכך שזו היא לא שעתן של המסעדות הטבעוניות. אחרי שאלו זכו לפריחה מכובדת בסיום העשור הקודם, שנים האחרונות ראו תקופות קשות לעולם המסעדנות שפגעו אנושות בלא מעט מוסדות טבעוניים שנאלצו לסגור את שעריהם – דוסה בר, אלגריה, באנה ו-416 הם רק חלק מהמקומות שנשאר רק להתגעגע אליהם, אבל אנחנו כאן כדי לעשות כבוד למי שעוד איתנו, שומר על קו מוסר וקולינריה על טהרת הצומח, ועושים זאת נפלא.
>>הממלכה המיוחדת: קלארו של שף רן שמואלי נכנסה למדריך מישלן

1. OPA

ארוחה באופה, מסעדה עילית שמנצחת עליה בכישרון וביד מיומנת השפית שיראל ברגר, היא הרבה מעבר לארוחה שגרתית. לפני שנתיים השפית סומנה על ידי מגזין 50 בסט, אבל אנחנו סימנו אותה עוד מההתחלה כשפית יצירתית, מעניינת ורבת פעלים. למדנו לאכול אצלה קליפת מלון, ליצ'י מותסס, עלי צנון מאודים ועוד כל מיני דברים שמי האמין שהם אכילים. ברגר לימדה אותנו שלא רק שהם אכילים, אלא כשהם יוצאים מהמטבח שלה הם כה טעימים ויחודיים, ומציעים ערב רב של טעמים, מרקמים וניחוחות. כמה טוב שיש בעיר יציר מיוחד שכזה.
375 ש"ח לאדם לארוחה של עשר מנות, החלוצים 8 תל אביב

>> 12 עגלות הקפה הכי טובות וקרובות לתל אביב
>> 36 הברים הכי טובים בתל אביב

2. משק ברזילי

מוסד אייקוני בתל אביב שחרט על דגלו להיות טבעוני, אורגני ולפעול במתכונת פארם טו טייבל שנים לפני שזה הפך טרנדי. המסעדה, שהחלה את דרכה לפני שני עשורים במושב ירקונה, התמקמה בבניין מרהיב לשימור לפני 12 שנה, ומאז מאכילה אותנו בירקות מצוינים שהגיעו הישר מהערוגה, תבשילים נהדרים ומנות ערבות לחיך שלא הייתם מנחשים שהן טבעוניות. מעבר לכך, פשוט נעים לשבת במשק, לנשום אוויר ולאכול טרי ובריא. צמוד למסעדה יש גם מעדנייה מופלאה וטבעונית למהדרין, שתוכלו למצוא בה אוכל מבושל ונשנושים הביתה.
אחד העם 6 תל אביב

3. J17

מסעדת J17 שבירמיהו מציעה אוכל בוייב ביתי ועממי בדמות תבשילים שונים, כמו קוסקוס נהדר בעבודת יד עם ירקות, שעועית פקיילה, אושפלאו בוכרי מסורתי, תבשיל אפונה וארטישוק ואחרים. מלבד זאת, יש צד בתפריט שכולו נוטה לכיוון סליזי יותר, כמו נקניקיות בלחמנייה עם תוספות שונות, שניצל טבעוני עם צ'יפס מטוגן כהלכתו, קבב, עראייס עדשים ושלל בורגרים עסיסיים. האוכל טרי, בריא וטעים מאוד, והמקום נעים ונוח לישיבה. חוץ מזה, יש גם לציין לטובה את פועלה החברתי של המסעדה, שגם כיום ממשיכה לשנע בהתנדבות אוכל טרי וחם לפצועים, מפונים וחיילים טבעוניים.
ירמיהו 17 תל אביב

4. גרין רול

אם תשאלו את היפנים על סושי טבעוני, הם כנראה יגידו לכם שאין דבר כזה סושי בלי דגים. אבל עם כל הצער שבדבר, אנחנו לא יפן, והנה ההוכחה שיש לכך גם יתרונות: הסושי של גרין רול הוא נפלא, מגוון ומבוסס על ירקות ועל תחליפי חלבון מוצלחים ויצירתיים. כמו למשל גבינת קשיו, "טונה" מחלבון אפונה או מוצרלה צרובה. הרולים מוכנים בעבודת יד, והם מושקעים ומפתיעים בזכות קריספי בטטה, טופו בתצורות שונות, שבבי טמפורה, אושיניקו יפני ועוד ועוד. חוץ מזה – אין רק סושי, יש גם גיוזות במילוי ירקות, ירקות בטמפורה ושאר פאן שמגיע לכם לצלחת מבלי לדוג אף אחד.
אחד העם 16 תל אביב

5. ליקווידיום

לא מדובר במסעדה, אם כי מעבדת קוקטיילים ארטינזלית, מהודקת ומהוקצעת, שבמקרה היא גם טבעונית. הקוקטיילים כולם מבוססים על תזקיקים ותמציות שמכינים במקום, במיטב מכשירי וטכניקות מעבדה מעולם הכימיה, לא תמצאו קוקטיילים חלביים או עם ביצה, אלא רק קוקטיילים צלולים ומופלאים. ממש לאחרונה המקום פתח את שעריו לקהל הרחב עם שני ערבים בשבוע בהם יש לצד הקוקטיילים, גם מגוון מנות קטנות טבעוניות מוגשמות במקום, דוגמאת רושטי זוקיני עם יוגורט טבעוני ולימון או לחם קסטן עם פטה פקאן, ורמוט מצומצם ופינגר ליים וגם מנת לחוח עם חציל במיסו. מקום לשתות ולאכול בו בשיא הסטייל, מבלי לפגוע באף יצור חי. נייס.
התעשייה 2 תל אביב

6. גודנס

גודנס נפתחה תחילה כדיינר טבעוני שנתן מענה לכל חשק תזונתי מושחת ככל שיהיה, וכיאה לכך היו שם בורגרים, נקניקיות, הום פרייז ועוד מאכלים נוסח אמריקה שאנחנו אמנם מאוד אוהבים, אבל הגוף שלנו, מה לעשות, אוהב פחות. על כן המטבח של המקום עבר לאחרונה מתיחת פנים משמעותית – והוא כמובן נותר טבעוני למהדרין – אך הדגש באוכל הוא על ירקות, חלבונים בריאים מהצומח ומנות ארוחת בוקר נפלאות במתכונת בית קפה. לברקפסט תמצאו למשל חביתה מחלבון חומוס מוגשת עם פטריות פורטבלו וטחינה, קרואסון סלט "ביצים" עם רוקט, עגבנייה וחמוצים, בעוד שלצהריים מנות מסקרנות כמו קרפ כוסמת במילוי ירקות, מוסקה חצילים ורדיפיין מיט ועוד ועוד יספקו את תאבונכם נטול האשמה.
קינג ג'ורג' 32 תל אביב

7. אנסטסיה

אנסטסיה שבפרישמן היא הרבה מעבר לבית קפה טבעוני. מדובר בבית אוכל של ממש, שמפר את כל הסטיגמה על אוכל טבעוני ומראה שאם עושים אותו טוב ונכון, מדובר באוכל מצוין שלא מרגישים שחסר בו ולו דבר. לא בכדי סלט אטריות הסובה והכרובית שלהם כבר הפך אייקוני, יחד עם השקשוקה שמוגשת עם כדורי פולנטה נימוחים, השווארמה בול שמבוססת על סייטן איכותי, קציצות הקארי ועוד רבים וטובים. מעבר להכל מדובר באוכל מושקע מאוד, בריא וכזה שמבוסס על מיטב חומרי הגלם – וזה מורגש בביס, אין מה לומר.
פרישמן 54 תל אביב

8. החתול הירוק

פיצריית החתול הירוק נפתחה לפני יותר מעשור בימים בהם גבינת קשיו היתה ביטוי שרק הנרקומנים זעקו ברחוב. אבל הנה נולד החתול הירוק, שלימד אותנו שהדבר לא רק אפשרי, הוא גם טעים בהחלט. החתול ידועים בעיקר בזכות המתכון המיוחד שלהם לשכבת הגבינה, אותו הם מרכיבים באמצעות שילוב של ממרח קשיו ומוצרלה סויה, מה שזיכה אותם באהבת נצח של הסצנה הטבעונית. הפיצה עצמה מבוססת על בצק דק, נאפית בתנור אבן ולגמרי טעימה לאללה גם עבור אוכלי כל. התוספות האפשריות של ארטישוק, פפרוני טבעוני, טונה טבעונית, פרמז'ן שקדים ורוקט רק מוסיפות עוד יוקרה למוסד הטבעוני הזה.
לבונטין 7 תל אביב

9. ריינבו

דיינר טבעוני כהלכתו שידוע לטבעונים כמוסד זלילה מושחת ומהנה. תמצאו בו המבורגר פורטובלו, ביונד מיט, רידיפיין וכן את הסנסשיונאל בורגר. מדובר במגוון קציצות שמנסות לדמות את הנגיסה בבשר בקר עסיסי, או לפחות לייצר נגיסה מענגת לא פחות. דומה או לא, על זה אפשר להתווכח, אך לא נתווכח על הטעם הנהדר ואווירת המקום שמספקים חוויית בורגר מצוינת. נציין לטובה גם את הלחמנייה הנימוחה, שמהווה בסיס מעולה לקציצה. נראה שבקצב הזה אנחנו לא רחוקים מהיום שבו הבורגר הטבעוני ינצח.
אבן גבירול 88

10. אלפקה בר

זו אמנם לא מסעדה, אבל בבר הטבעוני הזה תמצאו לא מעט אוכל טבעוני, בעיקר באווירת אוכל ברים, וקלאסיקות שטבעוני העיר כבר מכירים ומוקירים. מעבר לזה שכמובן שכל הקוקטיילים טבעוניים, תמצאו שם אוכל פאבים קלאסי וסופג הנגאובר כמו שאנחנו אוהבים – טבעות בצל, צ'יפס, פרחי כרובית מטוגנים בשמן עמוק, שניצל טופו פריך ומטוגן בחלה אוורירית, בורגר ביונד, ראפ מקסיקני, סלט קיסר או סנדביצ'ים דשנים ועבותים עם רדיפיין מיט ושלל תוספות טעימות ומושחתות. שותים בלב שקט.
פלורנטין 40 תל אביב

• אוכלים שותים
• מסעדות טבעוניות
• אוכל טבעוני
• המבורגר טבעוני
• טבעונות
• טבעוני

• Facebook
• Twitter
• Email

לפני שנים אחדות התוודה בפניי שף שנחשב לעילוי בתחום האטליז שהוא הפסיק לאכול בשר מכל סוג שהוא. במסעדות שלו, גילה, הוא יורק את הבשר שהוא נאלץ לטעום. ביקשתי ממנו להתראיין בנושא, אך הוא העדיף שלא. היום השף היורק כבר לא לבד. לא מעט שפים, טבחים ועיתונאים בסצנה הקולינרית עוברים לטבעונות, אבל לא תמיד יוצאים מהארון. באירוע עיתונאים שנערך לפני חודשים אחדים במסעדה שזה עתה נפתחה, כמה כתבי אוכל מוכרים ביקשו מהשף שיוציא להם מנות טבעוניות בלבד, אף שתפריט המסעדה בשרי ברובו. מה עובר עליהם, תהה השף.

מגמת הטבעונות רק מתחזקת. סלבריטאים, מוזיקאים, ספורטאים ואמנים בארץ ובעולם מזדהים בפומבי כטבעונים. אסף אמדורסקי, מיקי חיימוביץ', רותם סלע, נטלי פורטמן, סרינה וויליאמס, מייק טייסון – אפשר להמשיך את הרשימה הזו לנצח. אז למה טבעונים רבים מתעקשים לא לחשוף את עצמם ושומרים על טבעוניותם דיסקרטית? הבלוגרית אורי שביט מבינה מה מניע אנשים מתחום האוכל לא לפרט על העדפותיהם הקולינריות בפומבי. "הייתי כתבת אוכל במגזין 'על השולחן' והעיסוק באוכל היה חלק מהזהות שלי", היא אומרת, "ואז הפכתי לטבעונית בבת אחת, בהחלטה של רגע. אני זוכרת שהגעתי לאיזו מסעדה כולי רועדת ומבולבלת, כי הבנתי איזה שינוי הולך להיות בחיי, וחשבתי שאצטרך למצוא לעצמי עבודה חדשה. סיפרתי לשף שהפכתי להיות טבעונית. התגובה שלו לא איחרה לבוא. 'ביזיון', הוא סינן אליי".

שירה הרצנו מארגון אנימלס (לשעבר אנונימוס) מנמקת את התופעה: "הרבה פעמים ההחלטה האישית של אנשים לעבור לטבעונות נתפסת כביקורת על הסובבים. לפעמים הסובבים חשים מותקפים כי זה מאתגר את החשיבה ומערער על הסדר הקיים. זאת הסיבה שקשה לעדכן את הסביבה בשינוי באורח החיים, ואנשים לא רוצים להתעסק בזה. לא נעים לחשוב על בעלי חיים סובלים, למשל על משלוחי בעלי חיים צפופים באונייה, אז אף אחד לא רוצה לייצג את זה ולהציף את הנושא. נוח לכעוס על מי שמעלה את זה, והוא נתפס כמתנשא. מצד שני קל מאוד להסתיר טבעונות, כי אם מישהו אוכל פלאפל, הוא לא דווקא 'חשוד' מיד כטבעוני".

ליאת צבי, מייסדת שותפה של מיטלס מאנדיי (פרויקט שהפנים שלו היא מיקי חיימוביץ'), מונה לא מעט בעיות שכרוכות בחשיפה כטבעוני: "מי שעוסק בתחום האוכל באופן מקצועי לא רוצה לאבד את מקור הפרנסה, מי שחדש בטבעונות חושש להגיע ולבאס לכולם את ארוחת הערב, ובאופן אישי נורא קשה לי להסביר מה הסיפור שלי. אני 90 אחוז טבעונית, מה שאומר שאני מתנזרת לגמרי מבשר אבל לעתים רחוקות יוצא לי לאכול דגים, ואני כן אוכלת דבש, לפעמים גם גבינות עזים אבל רק במקומות מסוימים. אז מתחיל הדיון הזה ששואלים אם אני טבעונית, ואם כן אז איך זה שאני אוכלת דגים".

כי טבעונות היא בעצם לא עניין דיכוטומי אלא נזיל, כמו נטייה מינית?

"כי רבאק, צאו לי מהצלחת. גם במיטלס מאנדיי אנחנו לא מטיפים לטבעונות אלא לצמצום צריכת הבשר. אנחנו אומרים לאנשים אל תתקעו בשר בלי הכרה. זה כמו לשאול יהודי מסורתי אמריקאי – אם אתה אדם מאמין למה אתה נוסע בשבת לבית הכנסת? המוטיבציה משנה את ההתנהלות. אם זה מסיבות של חמלה על בעלי חיים, הגנה על הסביבה, בריאות – המטרה היא לצמצם את צריכת המזון מהחי, וכל אחד עושה את זה בדרכו. זה מורכב".

אז רצוי או לא להוציא אנשים מהארון הטבעוני?

"כמו כל הוצאה מהארון – מצד אחד זה עניין פרטי, מצד שני האג'נדה חשובה. הייתי נזהרת בלהוציא מהארון. בכל מקרה יש הבדל בין מי שלא מגלה על עצמו שהוא אוכל באופן מסוים למי שהוא אקטיביסט ופעיל בנושא, ואז רצוי גילוי נאות".

"לא כולם חייבים להיות טבעונים מוחלטים ממחר"

אם אתם עוקבים בשנה האחרונה אחרי חשבון האינסטגרם של מיכל אנסקי בטח הגעתם למסקנה שהיא טבעונית. היא מבשלת מנות טבעוניות, ממליצה על מנות טבעוניות, מקושרת לוויגן פרנדלי, ונראה שהיא מקיימת אורח חיים טבעוני לגמרי. באתר הלייף סטייל החדש שלה היא מנחה איך לעבור לתזונת חורף מושלמת ושם היא ממליצה על תזונה טבעונית לגמרי. בכל זאת, בשיחת טלפון היא עונה בדיסקליימר דומה להפליא לזה שכתוב בפוסט אצלה באתר: "חשוב לי להבהיר שב'מאסטר שף' אני טועמת הכל ושופטת הכל ללא משוא פנים", ומוסיפה בחידתיות: "לגבי חיי הפרטיים אני לא יכולה להגיב בגלל עניין משפטי".

כאמור, גם בעולמות הספורט והלייף סטייל יש לא מעט אנשים מוכרים שהם טבעונים בארון. אתרים ועמודי פייסבוק שמוקדשים לטבעונות מתגאים בספורטאים שמדברים על התזונה הטבעונית שלהם כראיה לכך שהימנעות ממזון מן החי לא מזיקה לגוף אלא להפך. והנה, במהלך הראיונות לכתבה עלה שמם של שני ספורטאים מוכרים ששיטת התזונה שלהם טבעונית לגמרי, אולם הם סרבו להגיב.

לעומת זאת, הדוגמנית יערה בנבנישתי, שכבר אמרה בעבר שמרבית התזונה שלה טבעונית, יוצאת בימים אלה מהארון באופן מוחלט עם סדרת כתבות קצרות בסיוע ויגן פרנדלי בנושאים שמעסיקים טבעונים כמו איך לאכול בחוץ ומה לבשל בבית, וראיונות עם נטורופתית ורופאה על איך עושים את זה נכון ובאופן בריא. לדבריה, "אני לא אוכלת מוצרי חלב כבר שש שנים ובמשך שנתיים בבית הייתי טבעונית ובישלתי רק אוכל טבעוני. בחוץ לא אכלתי בשר אבל השתדלתי להיות גמישה, כלומר אם משהו הוקפץ בחמאה במסעדה לא עשיתי בעיות. ההחלטה לעשות את סדרת הכתבות הייתה מבחן לעצמי וניסיון לראות איך אני מרגישה לגבי זה".

ואיך את מרגישה לגבי זה?

"שאני לא יכולה להיות טבעונית רק לתקופת הסרטונים ולחזור לאותו מקום נוח שהייתי בו טבעונית רק בבית. למעשה חייתי חיים כפולים. נכון שזה מקום שיש בו ויתורים אבל משהו נרגע, ופשוט יותר להיות חד משמעית".

אז למה לא יצאת מהארון הטבעוני קודם לכן?

"אני לגמרי מבינה אנשים שלא רוצים לצאת מהארון הזה. אני חששתי שיגדירו אותי כצבועה אם אהיה טבעונית מחוץ לבית, כי אני מדגמנת לחברות שלא כל המוצרים שלהם מסומנים כ'קרואלטי פרי'. אני אוהבת את העיסוק שלי ולא מתכוונת לוותר על זה, ויש לי גם פריטים מעור בארון שאני לא מתכוונת להיפטר מהם. הבנתי שמהמקום שאני נמצאת בו היום יש לי הרבה יותר כוח להשפיע, ויש עוד פרמטרים לחברה טובה ומתחשבת שאינה קרואלטי פרי. אז אני מבינה אנשים שמעדיפים להישאר בארון הטבעוני. אחת הסיבות שאכלתי בחוץ כלא טבעונית היא שלא רציתי להיות האדם המעיק הזה בשולחן. אחרי שחקרתי בפרויקט הזה אני מבינה איך להתנהל כטבעונית. טבעונות היא התפתחות טבעית של העולם וזה בסדר כתהליך, לא כולם חייבים להיות טבעונים מוחלטים מחר".

עוד כתבות מעניינות:
הפקת אופנה טבעונית במקלט שיקומי לבעלי חיים
המנות הטבעוניות הכי טעימות בתל אביב
האם אנחנו בדרך לעולם אופנה שכולו טבעוני?

מטבענים 20% מהעולם

מיקי חיימוביץ' הפכה בשנים האחרונות לפנים המאירות של הטבעונות. היא מבינה מאיפה מגיעה המצוקה של הטבעונים בארון ומתעצבת. "זה מטריד אותי שאנשים חושבים שיש משטרת הטבעונות, זה חבל. בסופו של דבר זאת החלטה שדורשת פשרות כל יום. כולנו בני אדם ולפעמים יכולות להיות התחלקויות, אז אם פעם אחת אכלת ביצה זה לא ייהרג ובל יעבור. לחלק מהאנשים קל יותר ולחלק קשה, לא צריך לשפוט בצורה מחמירה. הפחתה של מוצרים מהחי חשובה מאוד. כשגרי יורופסקי, נביא הזעם של הטבעונים, ביקר בארץ, שאלתי אותו בחשש ואפילו הוא ענה שמסר של הפחתה מאוד חשוב. אם 100 אחוז יפחיתו 20 אחוז, זה כאילו הפכנו 20 אחוז מאוכלוסיית העולם לטבעונים. צריך להרגיע את משטרת הטבעונות והעליהום כי השיח הזה גורם לתפיסה של טבעונות כמשהו קיצוני".

להרבה טבעונים אין כוח לזה שכל ארוחה שלהם נחשבת להתרסה.

"מצד אחד כשאתה הופך להיות אקטיביסט טבעוני אתה מתעד ורואה ונחשף לזוועות, וקשה לך שאנשים בוחרים לא לדעת, לא להסתכל ולא לראות. מצד שני אני לא רוצה לייצג את כל העמדות האלה בכל אירוע חברתי שאני נמצאת בו, כי יש עוד דברים לדבר עליהם. אבל אם מישהו שואל הוא כבר יקבל ממני מידע".

הרצנו מאנימלס טוענת שהזהירות הזאת מלהזדהות כטבעוני באה לידי ביטוי לא רק בסוגיות אישיות. "קחי למשל מסעדנים שלא מגדירים את המסעדה שלהם כטבעונית, אפילו שאין בה שום דבר מהחי. הם נזהרים מלהיות מזוהים עם טבעונות", היא מצביעה על מה שמוכר כיום כמסעדות מבוססות צמחים כמו opa ובאנה.

"לא הייתי ממהרת להוציא אנשים מהארון הטבעוני", יועצת שביט. "קודם כל לאנשים שעוסקים בתחום האוכל הצהרה כזאת יכולה לפגוע בפרנסה. מהניסיון האישי שלי אני מבינה עד כמה זאת החלטה שמערערת את תחושת הזהות וכמה קשה להודות בפני עצמך על השינוי, אז בטח לצאת עם זה באופן מיידי לעולם".

אלא שיש מי שיוצא באופן טוטאלי נגד האנונימיות הטבעונית. התסריטאית והקומיקסאית דניאלה לונדון דקל, שטוריה מעידים ללא ספק על היותה טבעונית גאה, אומרת: "הייתי צמחונית הרבה מאוד שנים ואז נסעתי עם חברתי מירי חנוך לחוות החופש והפכתי לטבעונית. תוך שבועיים יצאתי עם זה בטור בעיתון. אני לגמרי לא מבינה מה יש להסתיר את זה. הרי זה כמו להצהיר על מעשה מוסרי. למה שלא תרצי להזדהות כמישהי שפועלת למען רווחתו של העולם? הטבעונות היא תנועה חסרת התנגשות, אין שום דבר להגיד כנגד טבעונות. על מדף הרעיונות אין פנים לכאן או כאן בעניין טבעונות. אי אפשר להגיד נגד זה שום דבר חוץ מבשר זה טעים, כי אין שום טיעון נגד טבעונות. יכול להיות שבהצהרה על טבעונות אני גורמת אי נוחות לאנשים ואני מעצבנת אותם, אבל זאת עבורי דרך לעורר שיחה. אני לא רוצה לצאת צדקנית, אז אם אני מעצבנת מישהו, זאת סיבה נפלאה לעורר מודעות. אני גאה שאני טבעונית ואני לא מוכנה להסתיר את זה או להתבייש בזה".

• אורי שביט
• יערה בנבנישתי
• טעים רצח
• אוכלים שותים
• טבעונות

כששאלו אותי ב־Time Out אם מעניין אותי לנסות להיות טבעוני לכמה ימים ולכתוב על זה הייתי בעיצומה של ארוחת בוקר במכולת של רפי ועליזה: כריך חביתה מביצה שנעקרה מאמה התרנגולת ופסטרמת עוף שנפרסה מבת דודתה זצ"ל. זו המכולת שבה אימא שלי רושמת מאז שהיא נפתחה וכריך מכולות זו הסוגה האהובה עליי, המערב הפרוע של הכריכים. לפני שנפתחה המכולת הייתה שם המסעדה של אבא ואימא שלי, שהגישו מאכלים אוסטרו הונגרים על טוהרת החזיר לבוהמה הישנה כמו טומרקין וקניוק וטומי לפיד. נראה לי שהמסעדה גרמה להורים שלי להיפרד בסופו של דבר, מה שהופך את המקום ללוקיישן מרכזי בטראומת הילדות שלי, שמתקשר לאוכל, שאליו אני הולך לפחות פעם בשבוע לרשום סנדוויץ' על חשבון אימא שלי ולשחזר את הטראומה. אני אוהב לבוא לשם תלוש, בטרנינג ושיער שומני. ברגע שאני נכנס רפי, שמכיר אותי מגיל אפס, מתעורר משביזות הדלפק ושואג עליי: "ירמי, נו מה יהיה איתכם, מה אתם רוצים מביבי? מה עם להביא ילד? תאמין לי אתה, חבל לא גדלת אצלנו הבוכרים, בבפנוכו שלך אתה אחד מאיתנו, חבל חינכו אותך ככה להיות שמאלני. לרשום על אימא?".

אכלתי את הכריך כשאני יושב על שרפרף מול מקרר הגלידות המשמש כשולחן. החלטתי לענות לעורך ששלח אותי למשימה אחרי שאסיים לאכול. פתחתי ישראל היום וקראתי שטל גלבוע, אקטיביסטית למען זכויות בעלי חיים וזוכת "האח הגדול", מצטרפת לליכוד. תמיד היה לי מוזר שיש דבר כזה ימנים טבעונים או מתנחלים טבעונים ותהיתי כיצד הם מפשרים את הסתירה העצומה בין לתמוך בגזל ושליטה על פלסטינים לבין התגייסות למלחמת שחרור הפרות והעופות. הידיעה על טל גלבוע נדמתה לי כסימן אלוהי. אם היא מסוגלת להתפקד לליכוד, אני מסוגל להיות טבעוני חמישה ימים. טפטפתי מיונז על הפרצוף שלה וכתבתי לעורך ש"כבר אכלתי בשר היום, אולי נתחיל ממחר?", והוא ענה: "עוד לא 11, תהיה בריא". אחר הצהריים הלכתי לקצביית שוק על ירך שמתחת לביתי ורכשתי לבבות עוף, פרגיות וכבד בקר והכנתי לי ארוחה מפסקת של מעורב שלא היו מעורבים בו ולו טיפה אחת של רגשות אשם.

ב־31 שנותיי ניסיתי להפסיק לעשן סיגריות, לשתות אלכוהול ולצרוך פורנו, אבל מעולם לא עלה בדעתי להיות טבעוני. תמיד אכלתי בשר, ביצים וחלב ואף פעם לא חשבתי להפסיק. בהיררכיית המוסריות שלי, טבעונות הייתה בתחתית הרשימה. שמאלנות בסיסית הכוללת לייקים לדב חנין, תמיכה בהדסטארטים חברתיים ותרבותיים, השתתפות בהפגנות נגד השחיתות והכיבוש, אי צריכת זנות, תרומת שקלים וסיגריות לסימה הנרקומנית וסבלנות אין קץ לאימא שלי הספיקו לי מצפונית להמשיך את חיי הגרגרניים והקרניבוריים. גדלתי לאבא שף שהנחיל בי משיכה כמעט ארוטית לבשר נא ואכילתו לפני הבישול, וכבר ביסודי הייתי מגיע לכיתה עם כריך מפוצץ בשמאלץ הרינג ופפריקה. לאחד הטיולים השנתיים אפילו הגעתי עם קופסה מלאה בלשון בקר. כל המקרים הללו, שבדיעבד מסבירים למה עשו עליי חרם בכיתה ה', גם מסבירים למה הפכתי להיות ילד שמן ומפוטם, סוג של ראלף, עולה חדש הונגרי קצר גפיים שחונך לאהוב בשר ולא להטיל ספק בכשרות המוסרית שלו. אם כך, הניסוי הטבעוני תפס אותי לא ערוך. כמו ילד חילוני שנזרק לישיבה חסידית הייתי צריך ללמוד הכל מאפס. זהו יומן מסע של נער פוחז (עם פני פחזנייה) שנזרק לעולם לא שלו.

יום 1: סורי אחי, אני טבעוני

קמתי רעב. ארוחת הבוקר הרגילה שלי, כריך מכולת או ביצים קשות וקוטג', יצאו מחוץ לחוק. פתחתי כמה אתרים כדי לקרוא תפריטים טבעוניים ונבהלתי לאללה. להיות טבעוני זה סיוט. מלא זמן ואנרגיה כדי לשרוד ולא לגווע ברעב. מה אני, צייד לקט? אתם יודעים כמה עולים כל האגוזים האלה שאתם ניזונים מהם? טבעונות זה תחביב יקר לאללה. כל תפריט שראיתי מתחיל בכמות לא הגיונית של שייק פירות. ליטר וחצי שייק אבטיח? מה אני, עבד? החלטתי לערבל את הפירות באמצעות הבטן שלי ופתחתי את היום בבננה, שני תמרים וקלמנטינה. המשכתי לקרוא את התפריטים הטבעוניים וערכתי רשימת קניות: בטטות, תרד, קייל, במיה, סלק, ברוקולי, כרוב, שומר, עדשים, קינואה, אגוזים, שקדים וטופו. הרגשתי בריא ויעיל, אותה תחושת דמה שעוטפת אותך אחרי כל רשימת מטלות שאתה אף פעם לא מגשים, והתיישבתי לעבוד. דחיתי את הקניות למאוחר יותר. הזמן עבר כמו שהוא אוהב לעשות ובצהריים הייתה לי פגישת עבודה מחוץ לבית. יצאתי לאכול חומוס והכרתי תודה על כך שניכסנו לעצמנו את המאכל המופלא הזה, נכס צאן ברזל טבעוני ומקומי.

חיסלתי את החומוס ונסעתי לפגישה בבית של חבר וקולגה. עבדנו עד הערב והרעב כרסם במוחנו. הוא אמר שיש לו קציצות מטורפות של אימא של אשתו. בפעם הראשונה בחיי אמרתי את המשפט "סורי אחי, אני טבעוני". זה הרגיש לי זר ולא טבעי, כאילו אני מגלם בצורה לא אמינה את דמות "הטבעוני" בדרמה יומית בינונית. רציתי את הקציצות האלה. החבר התנצל כאילו הרגע הציע חזיר לאדם דתי והתחיל לחטט במקרר רדוף אשמה. ניסיתי לעצור אותו אבל הוא היה בשוונג. "מה עם חצילים? שיט יש בזה מיונז! סליחה סליחה". "עזוב אחי, הכל טוב", אמרתי לו, "בוא נאכל בחוץ". ירדנו למסעדה שליד הבית שלו. שנינו לא רצינו להוציא הרבה כסף, אז התפשרנו על מסעדה מז'אנר העיקרית ב־35 ש"ח. הוא אכל קרפצ'ו בקר ופסטה עם סלמון ואני התעמתתי לראשונה בחיי עם האגף הטבעוני בתפריט. בלית ברירה בחרתי בשקשוקה טבעונית שהתגלתה כמנת שאריות: רוטב עגבניות מקופסה עם בטטות, חצילים ופלפלים עייפים מהאנטיפסטי של המנה הראשונה. אכלתי כדי לשבוע. לבי יצא אל טבעונים שנאלצים לאכול מנות טבעוניות במסעדות לא טבעוניות. ההתייחסות הקולינרית אליהם הוא כאל ילדים נודניקים חסרי כל אנינות טעם. הגעתי הביתה לקראת 22:00 ושכחתי שלא ערכתי את הקניות. המקרר היה ריק. זוגתי חששה לעשות קניות כדי לא להתגרות בי עם מיני מוצרי חלב וביצים. מחר אעשה קניות.

יום 2: יצרים חייתיים והבן של מוש בן ארי

בימי שישי אני מלמד קולנוע בבית הספר שבו למדתי, שזה סוג של אזור הדמדומים. אני פוגש מורות שלימדו אותי ולומד את פשר הריח המוזר ששולט בחלל חדר המורים: שילוב של בושם זול, נס קפה עלית וסקס של מבוגרות. אבל זה לא הסיפור. קמתי למקרר ריק ואלתרתי ארוחת בוקר: פרוסת לחם עם טחינה ועגבנייה. ידעתי שזה לא יחזיק, אבל זה מה יש. בהפסקה נשארתי בכיתה. אחד התלמידים שנשאר גם כן הוציא כריך מושקע: לחמניית חלה עם סלמי וירקות. הוא נגס בה. הפה הקטן שלו נאבק בכריך העצום. המאבק גבה את מחירו. פרוסת סלמי ניתקה מהכריך ונחתה על הרצפה בהילוך אטי. "המורה, הכל בסדר?". מתברר שבהיתי כמו מטורלל בסלמי המיותם.

יצר חייתי התעורר בי ורציתי לזחול אל הסלמי ולטרוף אותו מתחת לכיסא. התעשתתי ויצאתי לעשן סיגריה ליד השומר. יצאתי מבית הספר והרעב מנע ממני לחשוב בבהירות. לא היו לי כוחות לצלוח עכשיו קניות של יום שישי אז שוב תקעתי חומוס. כבר שנים שאני לא אוכל פיתה בחומוסיות, אבל הרעב הכריע אותי. הודיתי שוב למזרח התיכון ולמאכלו האלוהי והלכתי לעשות שנ"צ. השמש החלה לשקוע. שוב לא עשיתי קניות. מה נאכל לארוחת ערב, סעמק. ללכת לאכול אצל אבא שלי לא בא בחשבון, יש צלי בקר ואני לא אעמוד בפיתוי. גם אצל ההורים של זוגתי יש שפע של מזון מן החי. תמיד מוגשים דגים כבושים, סלמון ומנה בשרית. אני איש חלש, חברים, איש חלש.

הצעתי לזוגתי שלכבוד הטבעונות נתנסה במסעדה טבעונית פר אקסלנס. הזמנו מקום, התלבשנו יפה והלכנו למסעדת באנה. זוגתי אמרה שהמקום נראה כמו אינסטגרם. הסכמתי איתה. הסתכלתי סביבי וניחשתי שמדובר לרוב במשפחות שנאנסו לארוחה טבעונית בגלל אחד מבני המשפחה, בדרך כלל הצעירים יותר. משפטים נבחרים: "זה דווקא נחמד", "מזל שלנעמי יש יום הולדת רק פעם בשנה הא?" ו"אין מנה לבשריים? חחח אני צוחק". הזמנו ארבע מנות חלוקה. הכל היה טעים והכל הרגיש כמו מנה ראשונה. סירבתי להזמין את ההמבורגר הטבעוני כי ראיתי בזה מן הרמאות. אם כבר טבעוני, אז בלי מצגות שווא. אני לא אוהב את הניכוס הקולינרי שטבעונים עושים למנות מן החי, תמציאו מנות משלכם. זה כמו שאני בז לסיגריות אלקטרוניות, בירה ללא אלכוהול וניתן בן ארי, הבן של מוש. סיימנו לאכול והמסקנה העיקרית הייתה שלא הייתה מנה עיקרית. סתם. המסקנה העיקרית הייתה שאוכל טבעוני הוא כמוני – בהיעדר ביצים, הוא לא יציב. יצאתי לא שבע אך מרוצה והלכנו הביתה. בלילה הפלצתי את עצמי לדעת. הריח היה בלתי נסבל. יומיים של חומוס ומיני קטניות עשו את שלהם. זוגתי ביקשה שאעבור לספה. רציתי גם לעבור מהגוף של עצמי.

יום 3: רצח בטטות וסיוט על בשר

שבת בבוקר. קמתי עייף וחלש ועצוב. זוגתי יצאה מוקדם לטיול שבת ביער בן שמן. אני ויתרתי על התענוג. הטבעונות הייתה תירוץ טוב. אמרתי לה שאני מרגיש מנוון כמו עגל חלב. היא השאירה לי ארוחת בוקר: סלט ירוק גדול עם גרעיני דלעת. מזגתי לתוכו כמויות לא הגיוניות של טחינה גולמית ואכלתי בדממה. הרעב התחפש לאשמה והלכתי לבקר את סבא שלי. גם אבא שלי היה שם. הם היו בעיצומו של בראנץ'. גבינות, ביצים, קישים ועוגות. כבר שנים שאני לא אדם של מתוקים, אבל הטבעונות החזירה לי את התשוקה. הם אכלו בשקיקה ואני הסתפקתי בכרסום של גזר וקולרבי. חזרתי הביתה ונכנסתי לאווירת צום יום כיפור. התחבאתי במיטה וקראתי עד שהשמש שקעה והבטן שלי התהפכה מרעב. על המקרר הייתה תלויה רשימת הקניות האוטופית מיום חמישי שטרם בוצעה.

איזה אפס אני. פתחתי אותו ובחנתי עוגת בראוניז פתיינית שזוגתי קנתה טרום הניסוי. טרקתי את המקרר והתחלתי ללקט מזון במטבח. לקחתי שתי בטטות שזוגתי הניחה בצנצנות מים להנבטה. תלשתי את השורשים והעלים, קילפתי אותן, בישלתי ואפיתי בתנור. משהו בפעולה הזו גרם לי להרגיש כמו רוצח. שטפתי עלי חסה, צלחתתי, שפכתי על הכל טחינה גולמית והתיישבתי לאכול. ידעתי שהמנה לא תשביע אותי, אז אכלתי לאט וניסיתי לדמיין את הבטטה כבשר רך ונימוח. אחרי שתי דקות סיימתי את הצלחת. השעה הייתה 17:00. רציתי למות. עוגת הבראוניז לחשה לי מהמקרר. מהמרפסת עלה ריח על האש של השכנים. סאונד של צריבת קבב חרך את אוזניי.

עוד כתבות מעניינות:
המנות הטבעוניות הכי טובות בתל אביב
המספרים מוכיחים: כולנו נהיה טבעונים
הפקת אופנה טבעונית במקלט שיקומי לבעלי חיים

החלטתי להשתמש בנשק יום הדין. התיישבתי מול המחשב ופתחתי עשרות טאבים של סרטונים מבתי מטבחיים. תמיד נמנעתי מלצפות בהם, כמו שנמנעתי מטו גירלס וואן קאפ, אבל לא הייתה לי ברירה. בהיתי בסרטונים. אחרי כל כך הרבה שנים של פורנו על שלל סוגיו – מין, דאע"ש, סוריה, פיגועים, "קארפול קריוקי" עם ניקי גולדשטיין – הפכתי קהה חושים. הסרטונים היו קשים לצפייה, אבל ריח הקבבים גבר על תחושת האשמה. עישנתי סיגריות בשרשרת ושמתי את ההרצאה המפורסמת של גארי יורופסקי. לקח לי זמן להשתחרר מזה שהוא נראה כמו מישהו שמשחרר פרות וכולא נערים. ברגע שזה קרה התמסרתי למילים שלו. אחרי שעה ורבע הרגשתי שאני בכיוון הנכון ושאני יכול ורוצה להמשיך עם הטבעונות גם אחרי הכתבה. זוגתי חזרה בערב וגילתה שאכלתי לה את עציצי הבטטה. העצבות מהרעב הפכה לפרץ של עצבים. היא אמרה לי שאני מתנהג כמו תינוק רק כי אני רעב. הלכתי לישון זועף. אני במסעדת יוקרה עם חברים. המלצר הציע מנת בשרים המורכבת מכל חלקי הפרה. היו שתי אפשרויות להגשה: מטוגנת או מוגשת נא. בחרנו נא משום שהיא תומחרה זול יותר. על השולחן הונחו צלעות פצועות אדומות נוטפות דם, כבד פרה צמיגי חי, עיניים ריריות בקערה, נתחים לא עשויים בערמה מרשימה. החברים נרתעו למראה חלקי הפרה החיים ולא העיזו לטעום. רק אני הסכמתי. בתאווה, לקחתי צלע עסיסית ונגסתי בה בגרגרנות. ככל שהתקדמה לעיסתי חשתי גועל – בטני רטטה וגרוני התכונן לפליטה מהירה. הבשר היה קמחי והתפורר לי בפה כמו עצם יבשה או אבטיח שימי תהילתו חלפו.

יום 4: נבל בסרט גרמני אקספרסיוניסטי

מעולם לא היה לי סיוט על בשר. קמתי מזועזע ותלוש, תלשתי את רשימת הקניות מהמקרר ויצאתי סהרורי מהבית. כדי לא לעשות קניות תחת הזיות רעב הלכתי לאכול במכולת של רפי ועליזה. להפתעתה ביקשתי כריך טבעוני, עם חומוס ואבוקדו. רפי התעורר משביזות הדלפק ושאג: "עכשיו גם נהיית לי טבעוני? תכף תהיה גם הומו וזהו? וואלה יופי, תראה איך אתה נראה, עוד שנייה הזקן נושר ממך". אמרתי לו שזה לכתבה לעיתון. הוא אמר: "אז תרמה. מי יראה אם אכלת פסטרמה?". אמרתי לו: "אז למה שלא תאכל חזיר? אלוהים לא יראה, מה הבעיה?". הוא שתק ואני בלסתי את הכריך בחייתיות מעל מקרר הגלידות. שבע ואנרגטי רכשתי את כל המוצרים ברשימה. השריתי חומוסים ועדשים, קצצתי ירקות, בישלתי. המקרר התמלא בחיוניות. אכלתי ארוחת בוקר מזינה והתחלתי את יומי באופטימיות.

בערב הופעתי סטנדאפ. שתיתי ערק, שיתפתי על הבמה את חוויותיי מהטבעונות והלך לי מעולה. חזרתי הביתה בחצות שיכור ובמיני אגו טריפ. הזעזוע מהחלום שכך והתחלתי להרגיש רצון עז לעוגת הבראוניז במקרר. הבנתי שלא צפיתי בפורנו מהיום שהתחלתי עם הטבעונות. פתחתי כמה טאבים והבשר האנושי התערבל לי עם סרטוני בית המטבחיים. סגרתי את הטאבים. תהיתי אם לצרוך פורנו כטבעוני זה אוקסימורון. הדלקתי ג'וינט וחשבתי שכל פעולה שאעשה כחלק מהציוויליזציה נוגדת טבעונות. הבגדים שאני לובש, המקלדת שבה אני מתקתק, הטלפון שבו אני גולל – הכל תוצר של תיעוש וניצול של חלשים. ניגשתי למקרר ובחנתי אותו. ידי נשלחה ברפלקס אל העוגה. עמדתי מולה בחושך, כשרק אור המקרר מאיר אותי כמו נבל בסרט גרמני אקספרסיוניסטי.

יום 5: החלום ושברו

קמתי מבלי שאזכור את אירועי אמש. דידיתי למטבח שנראה כמו זירת רצח. צלחת עם פסי גבינת פטה שנקרשה, קופסת טונה חצי אכולה ופירורי שוקולד שמובילים אל תבנית עוגה ריקה על השיש. אירועי אמש התחילו לחזור אליי. הורדתי את העוגה בעמידה מול המקרר ומיד דחפתי גוש גבינת פטה לתוכי. את קופסת הטונה אני כבר לא זוכר. העלמתי את הראיות בזריזות ונגסתי בעצב בבננה בוסרית. בערב הכנתי תבשיל מושקע של אורז וטופו עם ירקות, אבל זה כבר לא היה אותו הדבר. מבלי שתכננתי, אמש בחצות הפכתי מנסיכה טבעונית לדלעת רצחנית.

• אוכלים שותים
• טבעונות
• באנה
• טעים רצח

• Facebook
• Twitter
• Email

תל אביב היא בירת הטבעונות העולמית. המשפט הזה כבר הפך לאקסיומה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כחמישה אחוזים מהישראלים מגדירים את עצמם טבעונים, ועמותת Vegan Friendly מעריכה שבתל אביב הנתון הזה גבוה פי שניים. אין להתפלא על כך כשירקות, פירות וקטניות נגישים כאן כל כך. קשה לקבוע אם יש ממש בתואר הזה, אבל מה שבטוח הוא שהמיתוג עושה רק טוב. הגידול המהיר הזה – ב־2012 עמד שיעור הטבעונים באוכלוסייה הכללית על אחוז אחד בלבד – לא רק השפיע על מסעדנים לפתוח מקומות טבעוניים בכל פינה, אלא הגיע עד החברות הכי גדולות במשק. על פי נתוני סטורנקסט ב־2018 עמדו המכירות של תחליפי חלב וגבינה על 273 מיליון ש"ח, זינוק של כ־40 אחוז מ־2015. תנובה, למעשה, סימנה את השוק הטבעוני כמנוע צמיחה אסטרטגי שלה.

10 המנות הטבעוניות הכי טעימות בתל אביב

להאגן דאז ובן אנד ג'ריז יש גלידות טבעוניות, ליצרניות החלב והגבינות יש מוצרים טבעוניים, פיצה האט, דומינוס, מקדונלד'ס – כולם מבינים לאן הרוח נושבת, וכל הטועמים העיוורים של "מבחן הקציצה" שנערך אחת לזמן מה בתוכניות הצרכנות בטלוויזיה כבר צריכים ממש להתאמץ כדי להגיד: "זה רק כמעט הדבר האמיתי"; כך שגם התלונות בסגנון "אבל זה לא מספיק טעים" הופכות אט אט לבלתי רלוונטיות. האופציות מביטות על הצרכן מכל עבר, אלא שהפעם הן עושות את זה בלי עיניים שעברו עינויים.

כי למה בעצם שנרצה את "הדבר האמיתי" כשמדובר בתוצר של סבל נורא? למה שנרצה חביתה שמשמעותה עשרות אלפי תרנגולות במתקן אחד שמחולק לכלובים בגודל קופסת נעליים, כשכל אפרוח זכר הולך מיד למוות בגריסה או בחנק – כשאפשר לעשות מקושקשת מטופו? למה שנרצה חלב שמשמעותו הפרדה אלימה של עגל מאמו, מכות, חשמול ועטינים בגודל מפלצתי – כשאפשר פשוט לקנות חלב אורז או חלב שקדים?

למה שנרצה בכלל מזון מהחי, שהאו"ם עצמו הגדיר "אסון סביבתי" שתופס 83 אחוז משטחי החקלאות בעולם בעודו מספק רק 18 אחוז מהקלוריות ו־37 אחוז מהחלבון שאנחנו צורכים? תעשיית המזון מהחי פולטת יותר גזי חממה מכל כלי התחבורה גם יחד, והיא אחד הגורמים המרכזיים לכריתת יערות גשם, להתרבות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולהתחממות הגלובלית. כדי להפיק ק"ג שעועית דרושים כעשרה מ"ר של קרקע, בעוד ק"ג בשר בקר מצריך כ־160 מ"ר, שלא לדבר על כמות המים שצריך כדי לייצרו (9,000 ליטר, אם אתם מתעקשים). ברור שכדי להאכיל את אוכלוסיית העולם הגדלה ולשמור על כדור הארץ אין ברירה אלא להעלים בהדרגה את התעשייה הזאת ולעבור לתזונה שמבוססת על הצומח (שנוסף על כך אינה מסרטנת כמו בשר אדום ובשר מעובד).

מספר הטבעונים בארצות הברית זינק פי שישה בשלוש שנים, המכירות של מוצרים טבעוניים בצרפת עלה ב־24 אחוז במהלך השנה החולפת, וענקי הטכנולוגיה של סיליקון ואלי קופצים על עגלת המזון הטבעוני. ואתם, מה איתכם? להיות טבעוני זו לא בעיה – יש המון מנות טבעוניות מעולות בתל אביב ואינספור מסעדות טבעוניות שוות – תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם מעיינים בתפריט או הולכים לסופר.

• אוכלים שותים
• טבעונות
• טעים רצח
• משבר האקלים

• Facebook
• Twitter
• Email

אתון במצוקה, עגל שנפל ממשאית בדרך לשחיטה – לשרון כהן לא משנות הנסיבות, אם ההולך על ארבע זקוק לעזרה, היא תהיה שם בשבילו עם החווה השיקומית להתחיל מחדש. כהן מקדישה את כל זמנה ומרצה לחווה שהקימה עם צוות מסור והיא מלאה בבעלי חיים שנאספו מהרחובות ומתעשיות החי למיניהן.

החמורים, העזים, הכבשים, התרנגולות, הארנבים, החתולים והיונים שנמצאים בחווה הגיעו חבולים קשות, לעתים קרובות אחרי התעללות קשה, ולאחר טיפול אוהב וממושך הצליחו לשרוד ואפילו לחזור לסמוך על בני אדם ולאהוב את החיים.

>>הרמנו גם הפקת אופנה חמודה להפליא עם כלבי "תנו לחיות לחיות"

כהן מנסה למצוא לחיות המשק בתים חמים ואוהבים לאחר תקופת השיקום שלהן, אם כי קשה להאמין שמישהו מחבורת החמורים האימתנית שלה יהיה מוכן לעזוב את המקום. כשהגענו לצלם בחווה הם המטירו על הצוות שלנו סשן ליקוקים עוצמתי והם מתייחסים לכהן ולשאר הצוות כאל נקבות האלפא של הלהקה כולה, שכוללת כמובן גם את וואזי האווז שחושב שהוא לברדור ומתנהג בהתאם.

כדי להמשיך את מפעל החיים הזה, שפועל ללא מטרת רווח, כהן זקוקה לסיוע עבור מזון, עבור מחסה לחיות מפני מזג האוויר החורפי ועבור המשך הפעילות של החווה, שגם תשמח למתנדבים).לפרטים נוספים ומידע על תרומות גללו מטה.

החמור בוקר

מכנסיים וחולצה:TRES
נעליים:טופשופ

עם דינו הגדי ובמבי הסוס

חולצה:אתא
מכנסיים:טופשופ
נעליים:טופשופ
עגילים:שירלי מרסר ווד, דיזינגוף 135

עם הסוסה עדי, הכבשה דייזי, הגדי רוזמרי, התיש חמי, החמור חופש והאתון בילבי

מעיל:טופשופ
חולצה:ביונסה.קום
מגפיים:אוסף פרטי

עם החמור המחייך זוהר והאתון הלבנה אמילי

עם לוטם האתון שאוהבת לרחרח רגליים ואבישי החמור

שמלה:משכית

בקי התרנגולת

חולצה ועוד חולצה שנלבשת כסרט לראש:בר זוטרא
חצאית:אסוס
עגילים:שירלי מרסר ווד, דיזינגוף 135

הסוס חן

שמלה:טופשופ
כפכפים:שוק רחובות

***

הפקה וסטיילינג: נועה הרשקוביץ
צילום ועריכת ווידאו: אדם רבינוביץ'
צילום: רוי גיא
דוגמנית:רותם בר
איפור ושיער: תום אידלסון

***

תרומות למקלט השיקומי "להתחיל מחדש":
בנק דיסקונט, סניף 145 ויצמן גבעתיים, חשבון 167650.
תרומות באתר העמותה,או דרך אפליקציית ביט או פפר פיי – 0543314881
הפייסבוק של "להתחיל מחדש"

• טבעונות
• אופנה ישראלית
• טעים רצח
• אופנה
• החיים היפים