דניאל אלחסיד היא אמנית רב־תחומית הפועלת באנימציית סטופ־מושן, הדפס וביצוע חי, ועבודותיה עוסקות בזיכרון, נשיות ונדודים אורבניים. "צאו וראו בנות", תערוכתה האחרונה שמוצגת בימים אלה בספריית מגדל שלום, ביא מיצב וידאו המורכב משלושה סרטי אנימציה שבמרכזם הספר "צאינה וראינה", ספר שנכתב ביידיש, הודפס לראשונה באמסטרדם במאה ה17 ונודע כ"תנ"ך לנשים" שמציג פרשנויות שונות לסיפורי המקרא דרך סיפוריהן של דמויות נשיות. לקראת נעילת התערוכה יתקיים ב-30.9 (18:00) מפגש מקוון עם אלחסיד עצמה ועם חוקר ספרות היידיש ד"ר אליק אלחנן.פרטים והרשמה מראש (ללא תשלום) כאן.

השאלה איך היה נראה העולם אם נשים היו מנהלות אותו – היא שאלה רלוונטית מתמיד דווקא בימים של משבר מתמשך, מלחמה וחוסר יציבות. על השאלה הזו מצאתי תשובה מפתיעה בדמות ספר ביידיש מהמאה ה-17. ה"צאנה וראנה", התנ"ך ביידיש לנשים שהודפס לראשונה בתחילת המאה ה-17 ובמרכזו סיפורי התנ"ך – אבל מנקודת מבט של נשים, כשהגיבורות הן לב הסיפור.

הספר הודפס ביידיש, השפה שהייתה נפוצה ברחוב ולמעשה הקוראות והקוראים שלו היו כל מי שלא קרא/ה עברית, כלומר כל מי שלא היה אמיד או משכיל. לאורך השנים נוספו לספר גם ציורים לעיתים, ואפילו פרסומות, והוא נחשב (עד היום) לספר מאוד פופולרי בעולם היהודי-אורתודוקסי.

>> השמיים הם הגבול: 15 תערוכות מומלצות שיעיפו אתכם גבוה בסופ"ש
>> לאמנות צעירה יש את הכוח לפוצץ לכם את המוח // סיכום שנה
>> זאת צריכה להיות שעתה היפה של התרבות הישראלית // סיכום שנה

יש פה היפוך: הנשים במרכז והגברים זזים הצידה. אז איך נראה העולם שנשים במרכזו. אז איך נראה העולם שנשים במרכזו?הסיפור בו התמקדתי בעבודת הוידאו שלי, אחד מני רבים, הוא סיפור על ירושה – הסיפור של בנות צלופחד – סיפור על נשים שמתווכחות עם משה, וכשהוא לא משתכנע עוברות לדון ישירות עם אלוהים על הזכויות שלהן. והן מנצחות. אין להן אבא או אח שיגנו עליהן, הן משמיעות קול, ובסוף אלוהים מחליט לשנות עבורן את חוקי הירושה.

הסיפור הזה כל כך רלוונטי ומעורר גם תקווה. זכויות נשים על רכוש וקודם כל על גוף זה דבר בוער בישראל וגם בארה"ב בימים אלו ממש. אם בנות צלופחד הצליחו לשנות את החוקים והנורמות אולי גם לנו יש סיכוי.ֿ

דווקא אחרי שעברתי לגור בברוקלין היידיש דיברה אלי, למרות שאני תל אביבית מבית חילוני. היה משהו מנחם בשפה שסבתא שלי דיברה, שמזוהה גם כשפה של מהגרים ושל נשים, כמו שלמדתי, שפה שאין לה בית אחד אלא שהיא נעה, ממש כמו הספר הזה. את הספר היה ניתן למצוא בקלות בתל אביב בספריית הרמב"ם בכמה גרסאות, ובאמסטרדם בארכיון של מוזיאון אמסטרדם, שם הצגתי את הגירסה הראשונה של התערוכה, אבל גם בפולין, גרמניה, איטליה וכאמור בברוקלין, בין היתר. מאחורי המחקר לתערוכה עומד ד"ר אליק אלחנן שהוא מומחה בספרות יידיש ואיתו אנהל שיחה על מחקר, אמנות ומגדר כחלק מאירועי סגירת התערוכה (הרשמה מראש ללא תשלום כאן).

המיצב מוצג כרגע בספרייה במגדל שלום, מפוזר במסכים בין חלקים שונים של החלל, ולצד האנימציה מוצגים הספרים עצמם. לספר עצמו הגעתי בכלל דרך שיתוף פעולה שעשיתי עם ארכיון מוזיאון אמסטרדם בהולנד, ולאחר מכן המשכתי לעבוד עם גירסה אחרת בניו יורק, ומשם הגעתי חזרה לארכיון גם בתל אביב – העיר שבה גדלתי.

• יוצרים כותבים
• אמנות ישראלית
• תנ"ך
• יהדות
• טור אישי

אמש יצא לדרך פסטיבל זמן פיוט, שמציין 13 שנים של חיבורים בין עולמות – מצד אחד אוצרות הרוח והשירה היהודיים, מצד שני עיבודים מוזיקלים עדכניים שמבליטים את היופי העל-זמני שלהם – ועשה זאת אתמול שוב כשעל הבמה של מופע הפתיחה עלתה נונו, כאורחת של אברהם טל במופע מיוחד של שירים מהמקורות. את זה כבר הפסדתם. אל תעשו את הטעות הזאת שוב.

הפסטיבל הוא אירוע של מרכז ברודט לתרבות יהודית של עיריית תל אביב-יפו, ובמהלך שנותיו אירח כבר את מיטב היוצרים בארץ לצד אמנים חדשים שפרצו בו, מברי סחרוף ושלומי שבן ויוני רכטר ועד דיקלה ומירי מסיקה ושי צברי למאש-אפים בלתי שגרתיים בין רוק, פופ, אלקטרוני ומוזיקת עולם לבין המקורות. נאמן לאותו חזון, מארח הפסטיבל גם השנה מופעי מקור של אמנים מהשורה הראשונה עם שילובים בלתי שגרתיים וייתן במה למוזיקאים ומוזיקאיות מבטיחים בהפקות מקור ומופעים מיוחדים לרגל הפסטיבל.

>> זכות הצעקה: פסטיבל 2 הוא הפסטיבל שקריית המלאכה צריכה
>> אל תאבדו את הראש: 27 תערוכות להחזיק איתן מעמד השבוע

בין המופעים הבולטים: הרכב הפיוז'ן "פנחס ובניו" מארח את שירן אברהם הנהדרת במופע פיוטים אנרגטי בהשראת להקת צלילי הכרם; נגן הג'אז המוערך דניאל זמיר ולהקתו מארחים את שם טוב לוי במופע של פיוטים וניגונים חסידיים; אורי כל טוב, יוצר צעיר שפרץ לאחרונה לתודעה עם שני אלבומים חדשים שיצרו באזז ומופע גדול בהיכל התרבות, במופע של חומרים עכשווים לצד פיוטים ששמע בבית סבו; הפסטיבל יציע לראשונה גם משבצת לילדים עם קבלת שבת מוזיקלית של שירי פיוט בהובלת אוהד בן אבי שיאר את הקראש שלנו מהניינטיז אלינור אהרון.

את הפסטיבל יוזם ומפיק מרכז ברודט לתרבות יהודית, מרכז ייחודי של עיריית תל אביב-יפו, הפועל במטרה ברורה לקרב בין הישראליות העכשווית, כפי שהיא מתרחשת בתרבות ובאמנות, לבין הרוח היהודית והמסורת רבת השנים של יצירה יהודית.אנחנו ממליצים מאוד לקרוא את הטורשכתבה לנו המנהלת האמנותית של מרכז ברודט, שירה סיון מונסונגו, כדי להבין קצת יותר לעומק את הרעיון. לא יזיק לכם קצת יותר עומק.
>> פסטיבל זמן פיוט, עד ה-12.9 // מנהלת אמנותית: שירה סיון מונסונגו // ייעוץ אמנותי: דן יפת // מרכז ברודט, צייטלין 22 תל אביב // עוד פרטים ורכישת כרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• יהדות
• מרכז ברודט