הטלוויזיה הישראלית, אם נשתמש לרגע בהכללה, לא מחוברת יותר מדי למסורות של יצירות על ספורט. מה לעשות, אנחנו כנראה עסוקים יותר באתוס צבאי. אז נכון, היה לנו את "האלופה" (טלנובלה) ואת "אנחנו על המפה" (מערכונים), אבל כנראה שהאתוס הצבאי שלנו בא על חשבון האתוס הספורטיבי, ואם תרצו לראות יצירה ישראלית שעוסקת חבורת אנשים שמתאחדים לכדי קבוצה – עדיף שתחפשו את זה בדוקומנטרי ("ליגה ג'" היא אחלה התחלה) או בסדרות נוער ("שלי הכובשת"). אבל בכל הנוגע לעלילתי למבוגרים? שיהיה בהצלחה.

לכן מעניין לראות שדווקא "כל האימהות משקרות", שעולה הערב בכאן 11, היא הראשונה שבוחרת להשתמש במסורת הוותיקה – שלא לומר, קלישאה אמריקאית – של "קבוצה של חדלי אישים שעושה את הבלתי יאמן". מעניין, גם כי זו סדרה שעוסקת באימהות שמחפשות משמעות, וגם כי זו סדרה שנוצרה כולה על ידי קבוצת נשים – יעל כץ, נעם נבו, נטלי מיכאלשווילי-דרור על התסריט, עטרה פריש ("המפקדת") על בימוי – שעקפו את הגברים בכל הנוגע לטלוויזיה על ספורט. למרות שכמו בכל סדרה על ספורט, גם כאן הספורט הוא לא העיקר – אלא מה בונים בעזרתו.

אבל לפני הכל, "כל האימהות משקרות" עוסקת באם יחידנית ועייפה – אלי (מאיה מרון, "כנפיים שבורות"), שמנסה להראות לבנה הצעיר איתמר דוגמה ולהפסיק להירקב בבית מול סדרות שהיא לא אוהבת. כך היא מוצאת את עצמה כאחת מהשחקניות של "קבוצת הכדורשת הכי גרועה ביפו", שמורכבת כולה מנשים שבורות, כל אחת בדרכה. אגם רודברג, דיאנה גולבי, רינת מטטוב ובת אל מוסרי בתפקיד שאר השחקניות, כשעוד תמצאו בקאסט את עדי עזרוני בתפקיד של שחקנית יריבה, את שלום מיכאלשווילי כבן הזוג של רודברג ואת צחי הלוי בתפקיד מאמן הקבוצה שהוא גם במקרה האקס המיתולוגי של אלי. הדיבור עליה חם במיוחד, ונראה לנו שמדובר בעוד להיט מצוין מבית כאן 11. קדימה לניצחון!
"כל האימהות משקרות", פרק 1, כאן 11, 21:30

• מה רואים הלילה
• כאן 11
• ספורט
• יפו

לפני כ-18 שנה, כמה ימים לפני יום הולדתו ה-18, אמיר ארגמן נסע עם חברו על טרקטורון כאשר ג'יפ התנגש חזיתית ברכב. אמיר נפצע קשה וסבל מפגיעות ראש, היה מורדם ומונשם במשך שבועות ועבר ארבעה ניתוח ראש מצילי חיים. רופאיו חששו שלא יוכל לעמוד על רגליו, אבל במהלך שיקומו אמיר התנסה ברכיבה על אופניים עם מלווה, והתאמן במשך זמן רב לקראת אירוע הרכיבה החברתית הגדול בישראל, "גלגלים של תקווה" של עמותת "אתגרים" והמעועצה האזורית עמק יזרעאל. מאז הוא חברבעמותת "אתגרים", משתתף במגוון פעילויות ספורט לאנשים עם מוגבלות ועובד בעמותה.

>> וואן וומן שואו מושלם ובורקס שקפא בזמן. העיר של גיא ברטשניידר
>> מקום לשבור תקרת זכוכית ובר להתבצר בו // העיר של מיכל אהרוני
>> חוף מתל אביב של פעם וקפה מעולה על ספסל // העיר של יוסי ירום

1. חוף גורדון

המקום אליו אני מגיע בכל יום שלישי בשעה 7:30 בבוקר, נכנס למים וגולש גלים עם קבוצה מעמותת אתגרים, העוסקת בהעצמה ושילוב של אנשים עם מוגבלות באמצעות ספורט אתגרי בטבע, ובה אני חבר. פעילות כיפית, מאתגרת עם אנשים איכותיים וטובים – המתנדבים המדהימים שלנו, וגם כמובן חברי הקבוצה שכולם אנשים עם מגבלות שונות. כל כך נעים בשעות המוקדמות להסתכל על העיר שעוד לא ממש התעוררה, ואני נהנה להסתכל על סיטואציות יפות – בין אם זה שחפים נוחתים על שובר הגלים, ספורטאים בריצת בוקר או זוג מבוגר משחקים מטקות על החוף.

2. פול'ס קפה

ברח יפת ביפו. בית קפה ותיק ומקצועי עם אווירה ביתית, נעימה ומזמינה. קפה איכותי, אוכל טעים שמוכן במקום ממוצרים מקומיים, אנשים מעניינים. שווה להגיע, גם אם אין חניה בקרבת המקום.
יפת 142, יפו

3. בית שניאור – מרכז אתגרים

מועדון אופניים וריצה של עמותת אתגרים בפארק הירקון, אליו אני מגיע בימים ראשון ורביעי לעשות אימוני ריצה ולפגוש חברים ומתנדבים נהדרים (שהם, למעשה, מלווים באימון). בימים אלה התחלנו ההכנות והאימונים לקראת מקצה 5 קילומטר ריצה במרתון ת"א הקרוב. הסיפוק מהעמידה ביעדים שהצבתי לעצמי שווים את המאמץ וההשקעה – לא רק בקו הסיום, אלא בכל התהליך עצמו.
בכור שלום שטרית 8א, תל אביב

שלט הכניסה של "בית שניאור – מרכז אתגרים". (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק "ית שניאור – מרכז אתגרים")

4. המרפסת ליד כיכר השעון ביפו

הנקודה שצופה אל הים. אוהב להגיע אליה כחלק מהליכות וריצות בבקרים. הנוף מדהים וכמה כיף לראות אנשים בדרך אל הים, דייגים על מרכולתם, ולפעמים אני ממש מרגיש כמו בחוץ לארץ. אם אתם מחפשים מקום שווה לראות משם את השקיעה, המרפסת ביפו היא ההמלצה שלי.

5. קפה עלמה

קפה טוב, אווירה וצוות מעניין ומפנק. בדרך כלל עמוס במידה טובה, יש מקום לשבת בחברת אנשים מעניינים. דרכי גישה נוחות. אהה וגם מרחק הליכה מהבית.
שבטי ישראל 14, יפו

מקום לא אהוב בעיר

חנייה באזור חוף הילטון. אחרי פעמיים שחניתי את הרכב, וכשחזרתי חיכה לי קנס על החלון (למרות שיש לי תו נכה, בשל המגבלה הפיזית שלי). ברוב המקרים מגיע בלי הרכב או פשוט לא מגיע.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הרצאה של מכר – תום זולברג, מתנדב בקבוצת גלישת הגלים בה אני חבר – שחזר לאחרונה משייט חוצה האוקיינוס מספרד לארצות הברית. החוויות, הדילמות, האתגרים. מעורר השראה ונותן אנרגיה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"ביום שפפי שינה את תוכניותיו" של אפרת גרינברג.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת אתגרים.הכי שווה על אחת כמה וכמה בזמן הזה. התרומה מופנית כולה להרחבת פעילות העמותה, שפועלת לניצחון הרוח על הגוף ולמאמץ לשינוי פני החברה שלנו לחברה שבה אנשים עם מוגבלות משתלבים בחברה הכללית בכבוד, מתוך תחושת ערך עצמי והכרה ביכולות. בעיקר באמצעות עשיית ספורט אתגרי מגוון.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לצעירים שמגיעים לעיר למרות המחירים הגבוהים והקשיים הלוגיסטיים בשל העבודות – כמו לסטודנט שעסוק בלימודים, וצריך במקביל לעבוד, לתחזק בית, להיות עם חברים ולחיות.

מה יהיה?
מקווה ומאמין שיהיה טוב. חייב להיות טוב. אם כל אחד ידאג שיהיה טוב, זה מה שיהיה.

• העיר שלי
• חוף גורדון
• בעלי מוגבלויות
• יפו

מזה אחד עשר שבועות שמתקייםשוק איכרים בשוק הפשפשים, שיתוף פעולה של קבוצת "מִפֹּה" עם עיריית תל אביב, ועכשיו כשהשוק כבר מבוסס הגיע הזמן שלנו לצאת אל השוקה, ולהבין אם הניסוי המעניין הזה צלח. חזרנו ממנו עמוסים ומלאים בכל טוב הארץ, אופטימיים במיוחד לעתידו ועם בקשה חד משמעית מעיריית תל אביב – אנחנו רוצים עוד כאלו ברחבי העיר, ובהקדם, תודה רבה.

השמועה הגיעה לאוזננו שאם רוצים להספיק לטעום מהכל וחלילה לא להיתקל בהודעה המצערת "אזל", כדאי להגיע מוקדם. מה זה מוקדם? תכננתי להגיע לשוק ברחבת הפשפשים ב-15:30 – בסך הכל חצי שעה אחרי הפתיחה – וכשהגעתי ראיתי שהמקום הומה אדם. מי פנוי לטיול בשוק ביום רביעי ב-15:30?! מסתבר שאנשים רבים. סיבוב בשוק העמוס למדי הראה דוכנים שהציגו בזה אחר זה את מרכולתם המפוארת, והאווירה הרגישה מקומית ואירופאית בעת ובעונה אחת: ירקות, פירות, גבינות, פרחים ושאר טובין מאדמת ארצנו מוצגים לתפארת, בליווי ניחוח אירופאי מוקפד שמושג הודות ליין חם, ערמונים על האש וירקות שנקטפו באותו הבוקר – שינוי משמעותי מהירקות הסמרטוטיים שפוגשים בסופר.

״זו פעם שלישית שאני משתתף בשוק וכל פעם זה תענוג גדול", סיפר אסף גרושקובסקי, שאתם אולי זוכרים מפופ-אפ הקנולי שפעל לזמן מה ברביעיית פלורנטין, וכיום מציע בדוכן האיטלקי בשוק פסטות טריות, ספוליאטלה, טירמיסו משכר וכמובן גם את הקנולי הבלתי נשכח. "בכלל, כיצרן המסגרת הזאת מאוד נוחה ומאפשרת, הרבה יותר מליזום מכירה בעצמי ולדאוג לכל הלוגיסטיקה", הוא מסביר, וגם מוסיף עוד זווית ללמה שוק שכזה חשוב כל כך לתרבות האוכל המקומית. "נוצרים פה שיתופי פעולה מהממים. אני, למשל, התחלתי לקנות ירקות וגבינות לסדנאות שלי ממשק חביביאן וממחלבת פלורה שהכרתי כאן. יש פה הזדמנות ומפגש מדהים גם בין יצרנים, וגם עם הקהל, שחלק גדול ממנו חוזר ואני פוגש כבר בפעם השלישית״.

מעבר לבית נהדר ליצרנים, השוק הוא גם חוויית קניות כיפית וייחודית עבורנו, הצרכנים – כיף להסתובב ולשוטט בשוק, לפגוש חקלאים ויצרנים קטנים מכל רחבי הארץ (מהצפון הרחוק ועד עוטף עזה), ולהרגיש את החקלאות הישראלית חיה ובועטת אחרי שנים לא קלות. גם היצירתיות הגדולה של האנשים העוסקים בה, ובשאר המלאכות המוצגים בשוק, עושה טוב על הלב. הצמד של "ילקוט הרועים", למשל, החזיר לחיים מלאכת יבוש הפירות באופן מסורתי, לצד החייאת זני מורשת וליקוט זעתר וסומק מקומיים.

עוד פגשנו במקום את בנות הדוד אמירה אבו-דיה והודא אבו-חליפה, בעלות "קווין קפה" היפואי, שמוכרות מאפים ערביים בעבודת יד, שזה לא רק יצוג יפואי מכובד, אלא גם תענוג לחיך. לא יכלנו להחמיץ גם ביקור של השף קונדיטורית נעמה גאון שהגיעה כל הדרך מחיפה עם עוגיות רכות, שיצרו תור משמעותי לעמדה שלה, אבל בכל זאת חזרו איתנו הביתה. כן, עוגיית שוקולד צ'יפס במילוי קראק פאי, אנחנו לגמרי מדברות עליך. "אני משתדל לבוא לכאן כמעט כל שבוע״, מספר לנו גל קולוג, תושב העיר שדווקא לא גר ביפו, אבל מגיע במיוחד. ״זה חלק מהקצב הפועם של עיר, וזה חשוב מבחינה חברתית וכלכלית – לפגוש את היצרנים מקרוב, ולדעת בדיוק מאיפה אתה קונה את האוכל שלך״.

משיחה עם ניב טובול, שיחד עם לוטם ארז יזם ואוצר את השוק, אנחנו יודעים שהתכנית לאיזה יצרנים מגיעים לשוק מוכנה כבר שבועיים קדימה, לצד מספר יצרנים קבועים כמו אדון שיפון, שמגיע עם שלל לחמים בעבודת יד, או הדוכן המרשים של משק חביביאן. עוד שמענו ממנו כי פונים אליו יצרנים מרחבי הארץ שמעוניינים להשתתף בשוק כל הזמן, ושבעתיד הוא מקווה לפתוח שוק במתכונת דומה באזורים נוספים ברחבי העיר, ואף בארץ. כן, בבקשה, זה בדיוק מה שהעיר שלנו צריכה.
שוק האיכרים ברחבת שוק הפשפשים, מדי יום ד', 15:00-21:00

• אוכלים שותים
• שוק איכרים
• שוק הפשפשים
• יפו

היו זמנים שבהם שוק הפשפשים היה מקום הבילוי הכי חם בעיר, והם לא היו מזמן (מי היה מאמין שנתגעגע ל-2019). הקורונה ומלחמת שבעה באוקטובר פגעו בו דרמטית, אך בחודשים האחרונים ניכרת התאוששות ואפילו מגמה של פתיחת מקומות חדשים, שלא לדבר עלשוק האיכרים האיכותישמשתלט על הרחבה המרכזית של השוק מדי יום רביעי. מחפשים מקום טוב לאכול, לשתות או לנשנש בו בשוק הפשפשים? הגעתם למקום הנכון כי מצאנו לכם הכל.

>> הרובע הכי טעים בעיר: 39 מסעדות מומלצות לאכול בהן טוב ביפו
>> מרקט פלייס: 31 מסעדות ומזללות לאכול בהן טוב בשוק הכרמל

1. אדא חנינא

עוד לפני שהתענגנו עליו בלוינסקי, היה אדא קפה שייך לשוק הפשפשים. מאז פתיחתו ועד היום הקפה שמוגש שם הוא מהטובים בעיר ושייך למסורת הגל השלישי שמקפידה על סחר הוגן, תנאי ייצור מוקפדים תחת תו תקן מחמיר ואיכות בלתי מתפשרת. מה שאומר – ספל קפה מושלם, נעים, חמים וטעים. לצד הקפה יש שלל מאפים מפתים ופריכים, ואם תטפסו למעלה במדרגות תמצאו גם את חלל העבודה האידאלי, סוד עירוני שאופס סיפרנו לכם עליו.
רבי חנינא 9 יפו

2. איטלקיה בפשפשים

יש לנו המון ריספקט למקומות שעושים את עבודתם נאמנה במשך שנים, והאיטלקיה בפשפשים היא בדיוק כזו. אין פה יורקי אש ורקדניות, רק פיצה טובה ומנות פסטה עם טוויסט מקומי קטן, שולחנות על המדרכה ואפס פוזה. באפריטיבו מצטרפת לכל אלה הנחה יפה של 30 אחוז על כל התפריט.
עולי ציון 16 יפו

3. אלבי

במקום להיתקע בנתב"ג בציפייה להגיע ליוון פשוט יותר לקפוץ לשוק הפשפשים, כי באלבי יש ווייב של טברנה ואת כל הקלאסיקות מהמטבח היווני. עם מספיק אוזו אפשר לדמיין שהאורות של פיראוס מזכירים את יפו. המקום שרד יפה גם את המעבר מרחוב עולי ציון אל משכנו החדש והמדונדש והתקבע כאחד המוסדות האהובים והשמחים באזור.
עמיעד 14 יפו

4. אנטיליה

אנטיליה היא בר פסטה ויין יפואי ששוכן במבנה קשתות מרהיב בסמוך לשוק הפשפשים. במקום פסטה טרייה ומצוינת במגוון רטבים מתחלפים, החל מבולונז קלאסי, ועד חמאה ולימון עם ארטישוק או פסטה ים תיכונית עם סרדינים ופלפל שאטה. במקום גם סלטים רעננים, וטירמיסו וטארט לימון. מבחינת היינות תמצאו מגוון של יינות ביו-דינמיים, טבעיים ועוד במחירים נוחים.
רבי פנחס 4 תל אביב

5. אקבר

הוא משתלט על כל הסמטה ועושה זאת בחינניות קלילה ולא מתיימרת, כמו ברי רחוב במדריד ונאפולי. הגיל הממוצע באקבר הוא 20+ ולכן תמיד שמח כאן. תנו לעצמכם ללכת בעקבות המוזיקה, נקישות הכוסות והצחוק, ולא תתאכזבו. שריד נאה לימים שבהם שוק הפשפשים היה ממקומות הבילוי הפופולריים בעיר.
רבי נחמן 2 יפו

6. דאמה

בית הקפה המתוק שצמוד לשאפה, כבר לא בבעלות השאפה אך עדיין שומר על רמה, על קפה מצוין, מאצ'ה משובחת, ארוחות בוקר שמתאימות בתכלס לכל שעה ביום ומאפים נפלאים שעושים טוב על הלב ועל הבטן. עוגיות, פחזניות, בריוש וסקונס, ותמיד עם טוויסט פירותי או תיבול מסקרן. כן אנחנו ניקח אחד מהכל בבקשה.
נחמן 1 יפו

7. הגפן – חצר יין מקומי

בגפן יש מעל 140 לייבלים של יינות מקומיים – כן, גם אנחנו לא האמנו שיש לנו כל כך הרבה יקבים אז תודה לגפן – והוא מקום אידאלי לאוהבי יין אמיתיים, בו המלצרים ידעו תמיד להסביר לכם אודות זני הענב אך יחד עם זאת לשמור על חוויה נעימה בגובה עיניים שלא נופלת למחוזות משמימים. גם האוכל מצוין, ולמיטיבי לכת נמליץ גם לבקר ב"סוד" הסמוכה, חנות היין שבה תוכלו לרכוש יין נהדר מיקב ישראלי הביתה ולהמשיך את החוויה גם שם. ועוד לא דיברנו על כל הצמחייה הירוקה מסביב. לשתות יין בין הפרחים ולקוות לטוב.
נועם 3 יפו

8. TFWC

כמה שאנחנו אוהבים קפה ספיישלטי טוב וריחני, בבית הקפה הזה אוהבים קפה ספיישלטי איכותי אפילו יותר מאיתנו. תמצאו שם פולי קפה מכל העולם, ואפילו כאלה שקרוב לוודאי תמצאו רק שם. מדובר במקדש מיוחד לאוהבי קפה מושבעים שאפילו עורך אירועי קאפינג – סדנת טעימת קפה. בקיצור, אם בא לכם להראות את הבנתכם והידע שלכם בקפה, או לחילופין ללמוד על המשקה המר והנהדר הזה עוד ועוד – בית הקפה הקטנטן הזה בשוק היווני הוא לגמרי המקום בשבילכם.
פנחס בן יאיר 8 יפו

9. יאפא כנאפה

יאפא כנאפה היא זו שהתחילה את תור הזהב של הכנאפה בעירנו, ואנחנו זוכרים כמו אתמול את הפעם הראשונה שאכלנו בה כנאפה טרייה ונדירה עם גלידת חלב עיזים טורקית מרגשת. מאחורי המקום עומדים צמד החבריםאבו ניג'ם ושחאדה אבו שאחדה שבעקבותיהם עמדנו בשנים האחרונות שעות ארוכות בתור וחיכינו לכנאפה. חוץ מזה תמצאו שם גם בקלוואות, מלבי, סחלב בימים החורפיים וגם תה עם נענע וקפה טורקי. ובעיקר קצת שפיות.
עולי ציון 24 יפו

10. מאפה ליאון

מאחרוני השרידים של העלייה הבולגרית בשנות החמישים ליפו, קהילה מפוארת עם מורשת גסטרונומית שעוד מתקיימת במספר מסעדות ביפו. הימים שסבתא ג'ולי מתחה עלי פילו בבית חלפו ואינם, אך העסק המשפחתי נותר נאמן לטעמים ולמסורות, ללא מרגרינה ושאר מרעין בישין. תנו ביס בבורקס פילו תרד וגבינה עם קצת איירן ללגימה בצד, ותבינו למה מדובר באצולה יפואית.
עולי ציון 17 יפו

11. מילק בייקרי

מאחורי מילק עומדת השף קונדיטור המוערכת עדי קיהן, שהשתלמה ולמדה פטיסרי בפריז והביאה אלינו ללבנט את יכולותיה המרשימות ואת האסתטיקה המדויקת שלה. או במילים אחרות, קרואסונים מדופדפים לעילא ולעילא, מאפים אלגנטיים עם פירות טריים וקרמים ענוגים, קנלה די בורדו, פחזניות עמוסות קרם פטיסייר להשתגע מהן. וגם – לא פחות חשוב באזור – אווירה של קפה שכונתי אמיתי.
בית אשל 5 יפו

12. מי קאסה

הבר החדש של שוק הפשפשים שמבקש להחזיר עטרה ליושנה, ולגרום לכולם להרגיש בבית. ריהוט וינטג' שנרכש ברחבי השוק (ומוצע גם למכירה אם אהבתם אותו במיוחד), תפריט עם משקאות, שמוצעים במחירים הוגנים (קוקטיילים ב-48 ש״ח, ויינות ובירות ב30 ש״ח), ושלל נשנושים כמו קריספי צ׳יקן, קבב יפואי וגם ספינג׳ קבב שמדבר אלינו מלוכלך.
רבי חנינא 3 יפו

13-14. סלאס // קיצ'וקאי

השף אור גינסברג מתמקד בשתי מסעדותיו שבשוק הפשפשים במנות דגים נאים, המשלבות חומרי גלם ים תיכוניים עם השפעות יפניות. בסלאס ישנה אווירה אינטימית ויוקרתית ועד 32 סועדים כל ערב,ובמהלך הארוחה הסועדים רואים את השף מכין את המנות מול עיניהם. בקיצ'וקאי (בלאגן במטבח ביפנית) מבחר מנות דגה טרייה ורולים של סושי באווירה משוחררת יותר ומחירים נגישים באופן יחסי.
סלאס, תנחום 6 יפו // קיצ'וקאי, עמיעד 10 יפו

15. פועה

אי אפשר לדמיין את שוק הפשפשים בלי פועה שפועלת בו כבר עשרים וחמש שנה, כבוד בהחלט. פועה הוא ביתם של רבים, החל מחיילי גל"צ העייפים, דרך אנשי לפטופ שמנסים לשמור על פוקוס בחלל הייעודי שלהם, ועד גמלאי העיר שהגיעו לסיור יפואי והתיישבו לקפה ומאפה. כל אחד ימצא את עצמו בתפריט האוכל שמציע מגוון טרי, מזין, טעים ונעים. גם השירות החייכני והעיצוב במקום תורמים לתחושת הבית השורה במקום. בקיצור, לחיי עשרים וחמש השנה הבאות.
רבי יוחנן 8 יפו

16. פיצה פור דה פיפל

מדובר בפיצה בעלת לוק שכונתי אך היא לא שכונה בכלל. הבצק הנאפוליטני נהדר ודקיק בעל שוליים פריכים ונמתחים, הגודל נדיב ומבטיח והטופינגז טריים ומסקרנים עם ספיישלים מתחלפים. יש כמובן גם פיצת פפרוני קלאסית שהיא נהדרת ומזמינה, ולקינוח קלצונה נוטלה שאין לנו הרבה מה להוסיף עליו חוץ מזה שמדובר תמיד בסוס מנצח.
עולי ציון 26 יפו

17. קפטן הוק

ההוכחה לכך שלא בכל פעם שמתחשק לאכול פירות ים צריך לפדות קופת גמל. בקפטן הוק יגישו לכם מנות שרימפס וקלמארי לא מתחכמות ושלל מיני פיש אנד צ'יפס עם טוויסט ערבי מרענן במחירים סבירים – אם כי יש למשל קרפצ'יו תמנון אם אתם כן רוצים להתחכם – ויצ'פרו בצ'ייסר וחיוך. ובימינו זה שווה המון.
עמיעד 13 יפו

18. רעמסס By The Box

בחסות המלחמה התאחדו להם שני מוסדות אוכל יפואים, הותיק בינהם הוא רעמסס (מקבוצת 15\85) והשני הוא ביי דה בוקס בניצוחו של השף און משען. התוצאה אם כן, מרגשת מאוד ברמה הקולינרית: משען מבשל אוכל יצירתי ולא שגרתי, משתמש בחומרי גלם עונתיים לצד כאלה מסורתיים, שמאלץ פוגש בוטרגה, שיפוד דונר טורקי פוגש לחם רועים מהמנחמים שאכלנו ופטה מתאחדת עם מולים מרינייר. שלא לדבר על התפאורה של לשבת במסעדה לעת ערב, בין כל הבניינים והאורות היפואים שדולקים מסביב במופע רומנטי. חוויה.
הגימנסיה העברית 7 יפו

19. שאפה

אי אפשר לסגור רשימה כזאת בלי השאפה, מוסד יפואי ותיק שבכלל התחיל ממספרה והתרחב לעבר בר-קפה-מסעדה מהטובים בעיר. האוכל מעולה, יצירתי ורענן ויש התחשבות בכל הנטיות התזונתיות, האלכוהול כיפי ובאחלה מחירים וכשיושבים בשאפה יש את התחושה הזו שאתם פשוט במקום הנכון. בשעות הערב מתגברת המוזיקה, לפעמים יש די.ג'יי, וכמעט תמיד יש הרמות. איך אנחנו אוהבים.
נחמן 2 תל אביב

>> The most recommended Restaurants, Bars and Cafés in the Flea Market

• אוכלים שותים
• שוק הפשפשים
• חוזרים ליפו
• יפו

זה סיפור שמתחיל אי שם ב-1911, כשברחוב סלמה הוקם מפעל טחינת קמח קטן באחד מבתי הבאר שנבנו במאה ה-19 באזור שנודע אז בשמו "אל באסה" (הביצה), שם שגם הודבק לאצטדיון הכדורגל שהוקם באותו שטח והיה ברבות השנים לבלומפילד. אבל טחנת הקמח הקטנה גדלה, ובין שנות ה-30 לשנות ה-50 הוקמו בה מבנים תעשייתיים מרשימים יחסית לתקופה, ביניהם גם מפעל מודרני לייצור קרח. עד שנת 2018 עדיין פעל במקום מפעל קמח בבעלות משפחת פולטורק, ומאז הוא עומד דומם. המבנה ההיסטורי הזה במתחם טחנת הקמח נפתח בימים אלה לציבור הרחב כגלריה חדשה לאמנות רב-תחומית.

>> גלגל הצלה: 27 תערוכות חדשות לצוף איתן אל תוך הסופ"ש
>> "סיכוי להינצל": יצירה אפית שכל ישראלי צריך לראות

“אל-מטחנה" הוא שמה של הגלריה מבית סראיא יאפא, המוסד ההתרבותי תחתיו פועל גם תאטרון אלסראיא הערבי-יפו. על פי היזמים, פתיחת פעילות אלסראיא במבנה מפעל הקרח הישן תביא "בשורה תרבותית חדשה" לתושבי מבואות יפו והסביבה כולה, שיוכלו בקרוב ליהנות מתערוכות, מופעים, סדנאות ואירועי אמנות פתוחים לציבור שיערכו במקום.

"פתיחת פעילות התיאטרון במתחם טחנת הקמח היא צעד מרגש ומשמעותי עבורנו", אמר מחמוד אבו ערישה, מנהל אלסראיא ואל־מטחנה. "המתחם כולו בנוי על שכבות של זיכרון וסיפור יפואי, ואנחנו שמחים להחזיר אליו חיים ולפתוח אותו לקהל הרחב דרך אמנות, פרפורמנס ומפגש אנושי. בכוונתנו לקיים בו תוכן תרבותי רב־תחומי, תערוכות, מופעים ותהליכי יצירה פתוחים, ולארח אמנים, יוצרות ויוצרים מהעיר ומחוצה לה לשיח, עבודה משותפת וחיבור עם הקהילה".

מאחורי המהלך עומדות קבוצת ריאליטי וקבוצת יצחקי, קבוצות הנדל"ן שרכשו את המתחם בשנת 2022 תמורת כ-120 מיליון שקל. מתחםהטחנה נמצא בלב תכנית עתידית של עירוב שימושים – מגורים, תעסוקה ומוסדות ציבור – בהתחדשות העירונית של מבואות יפו. פעילות האמנות המתקיימת כעת במבנה, מהווה שכבה ראשונה בהחייאתו ובהפיכתו למוקד בעל חשיבות מרחבית.

קבוצת ריאליטי, המתמחה בהשבחת נדל”ן ובשילוב מיזמי אימפקט ואמנות בנכסים כחלק מהפיתוח וההשבחה – כמו במתחם התחייה 14 המצוין לא רחוק משם – פועלת יחד עם קבוצת יצחקי לקידום פעילות תרבותית במתחם הטחנה כחלק מחזון כללי לגבי מרחב מבואות יפו, בו ריאליטי מהווה שחקן מפתח. הפעילות נעשית לרווחת הציבור ובהלימה לאג’נדה של עיריית תל אביב-יפו לקידום אמנות במרחב העירוני, ומשקפת את התפיסה הרחבה של ריאליטי, לפיה נכסים המיועדים להשבחה יכולים להפוך למוקדי תרבות וחיים עירוניים כבר במהלך השנים הארוכות של תקופת הביניים התכנונית.

“ריאליטי ערכה מחקר עומק על טחנות קמח וממגורות ישנות בעולם, בו גילינו שמבנים אלה הופכים במקרים רבים למוקדי יצירה וקהילה המנצלים את המאפיינים הפיסיים הייחודיים של טחנות הקמח, לצד שימור המורשת התרבותית והכלכלית של העיר", הסבירה אביטל חפר, מנהלת פרוייקטים במחלקת אימפקט בקבוצת קרנות הנדל"ן ריאליטי. "החייאת מתחם הטחנה מבטאת את התפיסה שלנו כי נדל"ן בשילוב עם תרבות ואמנות הוא מנוע לשינוי חברתי וקהילתי. יחד עם אלסראיא, קבוצת יצחקי והעירייה אנו גאים להחזיר מתחם שהיה נטוש ללב החיים העירוניים".

• ❤ תרבות
• גלריות
• סלמה
• יפו