איך ליווי משקיעים יכול לשדרג את החלטות ההשקעה שלכם? השקעות הן לא עוד מספרים על הנייר, הן הדרך לבנות עתיד, להגשים חלומות ולהשיג חופש כלכלי אמיתי. אבל לצד ההתרגשות שבתחילת הדרך, חייבים לזכור שהשוק מלא באינספור הזדמנויות אך גם בסיכונים לא קטנים. כאן בדיוק נכנס לתמונה ליווי משקיעים: שותף מקצועי שיודע לקחת אתכם יד ביד, להאיר את הדרך, לחסוך מכם טעויות יקרות וליצור בהירות במציאות פיננסית שמרגישה לעיתים מבלבלת.

למה ליווי משקיעים משנה את כללי המשחק?

מי שנכנס לעולם ההשקעות לראשונה מגלה מהר מאוד שהוא עמוס אפשרויות – נדל"ן, מניות, קרנות, אג"ח, עסקאות פליפ, השקעות בחו"ל ועוד. כל אפיק נשמע מפתה, אבל לא כל בחירה מתאימה לכולם. ליווי משקיעים מעניק לכם יתרון ברור:

• ניתוח שוק אמיתיהמבוסס על ניסיון, ולא על תחושות בטן או כתבות בעיתון.
• אסטרטגיה מותאמת אישיתשמגדירה מטרות ברורות לטווח קצר וארוך.
• ניהול סיכונים נכוןשמאזן בין הרצון לשאוף רחוק לבין שמירה על הון וביטחון.
• קיצור תהליכים,אתם חוסכים חודשים של ניסוי וטעייה.

במקום להמר, אתם מקבלים כלים ותוכנית המבוססים על תוצאות מהשטח. זה מה שמאפשר לכם להתקדם בביטחון ולדעת שכל צעד שאתם עושים הוא חלק מתוכנית חכמה ולא צעד אקראי.

איך ליווי משקיעים משפיע על ההצלחה בפועל?

ליווי מקצועי הוא הרבה מעבר לעצה נקודתית הוא משנה תפיסה. היועץ הופך אתכם למשקיעים שמבינים את התמונה הרחבה, יודעים לשים לב לאינדיקציות בשוק ולא נבהלים מתנודתיות רגעית. הליווי מספק לכם:

• ראייה קדימה– לאן השוק הולך, ואיך להיערך מראש.
• זיהוי הזדמנויות בזמן אמת– איפה כדאי להיכנס ומתי נכון לצאת.
• תוכנית פעולה מסודרת– כל החלטה מתקשרת לאסטרטגיה כוללת.
• מעקב מתמשך– התאמה של התיק לשינויים בכלכלה ולמטרות חיים משתנות.

ההשקעה עצמה היא רק חצי מהסיפור. החצי השני הוא ניהול חכם לאורך זמן, עדכון מתמיד ובחינה מחודשת של כל מהלך. כך יוצרים צמיחה יציבה לאורך שנים ולא רק הצלחה חד פעמית.

ליווי משקיעים והשקעות נדל"ן

אחד התחומים שבהם ליווי משקיעים עושה את ההבדל הוא נדל"ן. עסקה אחת יכולה להפוך אתכם לעצמאיים כלכלית או להכביד עליכם בהתחייבויות לא נכונות. ליווי נכון כולל בחינה מדוקדקת של:

• מיקום הנכס והפוטנציאל העתידי שלו.
• מגמות תכנוניות ופיתוח תשתיות.
• אפשרויות השבחה וניהול נכס לאורך זמן.
• תנאי מימון ויכולת החזר מציאותית.

המשמעות היא שאתם לא רוכשים נכס רק כי הוא נראה יפה על הנייר, אלא כי יש מאחוריו ניתוח עסקי מבוסס. ההבדל בין עסקה טובה לעסקה גרועה טמון בליווי ולא רק בנכס עצמו. זו הדרך להבטיח שהשקעות הנדל"ן שלכם ישמשו כעמוד תווך ליצירת עושר לטווח ארוך.

ליווי משקיעים ושוק ההון

גם בשוק ההון ליווי משקיעים הוא קריטי. השקעה במניות או קרנות יכולה להיראות פשוטה, אבל בפועל היא דורשת ניתוח עמוק והבנת הסיכונים. יועץ מקצועי יודע איך לגוון את התיק, לשלב בין אפיקים סולידיים לבין השקעות נועזות יותר, ולבנות תוכנית שמאפשרת לכם גם לישון בשקט וגם לשאוף קדימה.

המשקיעים שמצליחים באמת הם אלו שפועלים מתוך אסטרטגיה מתוכננת, לא מתוך כותרות או תחושות רגעיות. הליווי הוא מה שהופך השקעה ממקרית לנבונה.

השקעות הן לא עניין של מזל הן עניין של ידע, אסטרטגיה וניהול נכון. ליווי משקיעים נותן לכם יתרון של ניסיון בשטח, תכנון מקצועי וראייה ארוכת טווח. כך אתם מצטרפים לצד של המנצחים: אנשים שקיבלו החלטות נכונות, בנו יציבות, והצליחו לייצר לעצמם עתיד כלכלי מבוסס.

אם גם אתם רוצים להפוך את ההשקעות שלכם למסלול אמיתי להצלחה, כנסו עכשיו לBP Group –ליווי משקיעיםותגלו איך הופכים שאיפה למציאות.

שאלות ותשובות

למי מתאים ליווי משקיעים?
לכל מי שרוצה לקחת את ההשקעות ברצינות, בין אם אתם בתחילת הדרך ובין אם יש לכם ניסיון ורוצים לשדרג את התוצאות.

האם חייבים להתמקד רק בנדל"ן?
ממש לא, ליווי משקיעים כולל נדל"ן, שוק ההון, קרנות, אג"ח ואפיקים נוספים, בהתאם לאסטרטגיה האישית.

מה ההבדל בין יועץ השקעות לליווי משקיעים מלא?
יועץ השקעות נותן המלצות נקודתיות ואילו ליווי משקיעים הוא תהליך הוליסטי, שמלווה אתכם לכל אורך הדרך ומאפשר עדכונים ושינויים לאורך זמן.

כמה זה עולה והאם זה משתלם?
העלות משתנה לפי היקף השירות, אבל לרוב מדובר בהשקעה שמחזירה את עצמה. טעויות קטנות ללא ליווי עלולות לעלות הרבה יותר = בזמן, בכסף ואובדן הזדמנויות.

האם ליווי משקיעים מתאים גם למתחילים לגמרי?
בהחלט, דווקא בתחילת הדרך הליווי קריטי כי הוא בונה לכם בסיס יציב, מסביר כל שלב ומונע מכם להיכנס לעסקאות לא נכונות.

כותב המאמר: אביתר בן פורת – מייסד BP Group, אשר יצא לעצמאות כלכלית לפני גיל 30. אביתר הוא מומחה להשקעות נדל"ן ומימון, עם ניסיון בליווי אלפי משקיעים ותיקי משכנתאות.

• השקעות
• כסף

להתחיל להשקיע זו אחת ההחלטות הכי חשובות שאפשר לעשות בשביל העתיד הכלכלי שלך. זה לא חייב להיות מסובך, אבל כן חשוב לעשות את זה בצורה חכמה, בלי לקפוץ למים בלי מצופים. בין אם המטרה שלך היא לחסוך לטווח ארוך, לייצר הכנסה פסיבית, או פשוט לגרום לכסף שלך לעבוד בשבילך וכדאי להבין את הכללים הבסיסיים כבר מההתחלה.

השקעות לעצלניםזו לא קללה זו גישה. מדובר בשיטות פשוטות, אוטומטיות ברובן, שמאפשרות לך לנהל את הכסף בלי לעקוב אחרי הגרפים כל יום.

למה בכלל להשקיע?

להשקיע בעצם נותן לכסף שלך לעבוד בשבילך. במקום שהכסף יישב בעו"ש ויאבד מערכו בגלל האינפלציה, הוא יכול לצמוח:

• שמירה על ערך הכסף– הגנה מפני שחיקת כוח הקנייה.
• צמיחה כלכלית– בניית הון לאורך זמן.
• הגשמת מטרות– קניית דירה, חופש כלכלי, פנסיה נוחה.
• פתיחת דלת להזדמנויות– גישה להשקעות שלא הייתה לך אפשרות להגיע אליהן בצורה אחרת.

בנוסף, השקעה נכונה מייצרת משמעת פיננסית ועוזרת לך לחשוב קדימה.

סוגי השקעות פופולריים למתחילים

לא כל השקעה מתאימה לכל אחד, אז הנה סקירה קצרה:

• שוק ההון– מניות, אג"ח, תעודות סל, קרנות נאמנות.
• נדל"ן– רכישת דירה להשקעה, נדל"ן מסחרי, קרקעות.
• השקעות אלטרנטיביות– קריפטו, מימון המונים, יזמות.
• חסכונות סולידיים– פיקדונות, קרנות כספיות.

*טיפ לעצלנים:עדיף להתחיל פשוט למשל עם קרן מחקה מדד ולהתקדם בהדרגה.

שאלות שכדאי לשאול את עצמך לפני ההשקעה הראשונה

1. מה המטרה שלי? הכנסה שוטפת או צמיחה לטווח ארוך?
2. איזה סכום אני רוצה להשקיע עכשיו?
3. מה רמת הסיכון שנוחה לי?
4. לכמה זמן אני אשאיר את הכסף בהשקעה?
5. האם יש לי ידע מספק או שכדאי שאקח ליווי מקצועי?
6. אם אפסיד – איך אתמודד עם זה?

טעויות נפוצות של מתחילים

• קפיצה להשקעה בלי תוכנית ברורה.
• ריכוז כל הכסף באפיק אחד.
• התעלמות מהסיכונים.
• מעקב אובססיבי אחרי ביצועים.
• חוסר סבלנות – ציפייה לרווח מיידי.

איך להתחיל בצורה חכמה

1. ללמוד, לקרוא, לשמוע, להתעדכן.
2. לקבוע מטרה ולהיצמד אליה.
3. להתחיל קטן, לא חייבים סכום ענק.
4. לפזר, לא לשים את כל הביצים בסל אחד.
5. לבדוק אבל לא כל יום.
6. להתייעץ כשלא בטוחים.

השקעה ראשונה לא חייבת להיות מלחיצה או מלווה בתחושת חוסר ודאות. כשניגשים אליה עם תכנון נכון, הבנה בסיסית של הכלים הזמינים ופיזור חכם של ההשקעות, הכסף שלך יכול להתחיל לעבוד בשבילך בצורה יציבה ומדודה. המשמעות היא שההון שלך יכול לצמוח ברקע, בזמן שחיי היומיום שלך ממשיכים כרגיל בלי להרגיש שההשקעות גוזלות ממך את כל האנרגיה או הזמן. המפתח הוא לשלב בין ידע, סבלנות וגישה עקבית, כך שההשקעה תהיה חלק אורגני מהחיים ולא פרויקט מלחיץ.

שאלות ותשובות נפוצות

האם צריך הרבה כסף כדי להתחיל להשקיע?
ממש לא, אפשר להתחיל בקטן ולגדול בהדרגה.

כמה זמן לוקח לראות רווחים?
תלוי באפיק ההשקעה, השקעות סולידיות לוקחות זמן, השקעות בסיכון גבוה יכולות להיות מהירות יותר (אבל גם מסוכנות יותר).

איך יודעים אם ההשקעה מתאימה?
בודקים את היעדים, הזמן הפנוי ורמת הסיכון שנוחה.

עדיף להשקיע לבד או עם יועץ?
בתחילת הדרך יועץ יכול לחסוך הרבה טעויות.

האם כדאי להשקיע בכל מצב שוק?
לא בהכרח, כדאי להבין את מצב השוק והכלכלה לפני, אך לעיתים השקעות בתקופות ירידה יכולות להוות הזדמנות לטווח הארוך.

כמה חשוב לפזר את ההשקעות?
פיזור הוא אחד הכלים החשובים להפחתת סיכון, שילוב של כמה אפיקים יכול למנוע הפסדים גדולים.

האם כדאי להתחיל בהשקעה אקטיבית או פסיבית?
לרוב המתחילים, השקעה פסיבית במדדים רחבים מתאימה יותר = פחות תחזוקה ועמלות נמוכות.

מה קורה אם צריך את הכסף באמצע התקופה?
יש לוודא מראש שחלק מההשקעות נזילות או שניתן לממשן בקלות במקרה הצורך.

נכתב על ידי: תמיר מנדובסקי – כותב רב המכר "השקעות לעצלנים", איש עסקים, משקיע, יזם, ומרצה.

• כסף
• השקעות

• Facebook
• Twitter
• Email

ישראל של שנת 2024 אינה בדיוק מקום, איך לומר זאת בעדינות, שעושה חיים קלים לבעלי עסקים קטנים ובינוניים. לא שבתקופות של רגיעה (קצרות ומועטות, למרבה הצער) הפעלת עסק עצמאי מקומי בקנה מידה קטן עד בינוני הינו דבר של מה בכך – הבירוקרטיה הסבוכה, המיסוי הגבוה וכו' – רק שעבור רבים מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, מה שעד לפני שנה היה "לא פשוט", בעקבות אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל המתמשכת, הפך למשימה כמעט בלתי אפשרית. ואלה עוד העסקים שאיכשהו שרדו את חודשי הקוביד האינסופיים…

על פי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, בישראל פועלים כ-600,000 עסקים קטנים ובינוניים; מאז תחילת המלחמה גויסו קרוב ל-300,000 אנשי מילואים, וקרוב ל-330,000 תושבים מהצפון והדרום פונו מבתיהם.

המספרים מדברים בעד עצמם, והם בהחלט מדאיגים, על אחת כמה וכמה למי שפרנסתו תלויה במידה רבה במצב הרוח הקולקטיבי, בכוח אדם זמין, במיקום גיאוגרפי, ובעוד גורמים רבים שהשליטה עליהם מוגבלת מחד, ושמאידך, השתבשו בשל המלחמה.

"כמות העסקים הקטנים והבינוניים שנפגעו ונותרו על סף קריסה תזרימית כתוצאה מחודשי הלחימה הארוכים היא עצומה" אומר סער זכריש, מנכ"לbizi,חברת סטארטאפ ישראלית אשר הוקמה לפני שלוש שנים ומתמחה במתן אשראי חוץ בנקאי לעסקים קטנים עד בינוניים. "בעלי עסקים רבים פנו לרשויות בצינורות המקובלים בבקשה לקבלת סיוע ממשלתי" מוסיף זכריש "אך תהליכי אישור הסיוע ארוכים ומורכבים, לעתים כרוכים בעלות נוספת להגשת בקשת האשראי ואילו הם זקוקים למענה זול ומיידי".

>> לבדיקת זכאות לחצו עכשיו

למה בעצם כל אותם בעלי עסקים לא נעזרים בבנקים לקבלת הלוואה?
"בגדול, כשמדובר בשירותים שמעניקים הבנקים, ובכללם הלוואות, עסקים קטנים ובינוניים "נופלים בין הכיסאות". כלומר, הצרכים שלהם שונים מאלה של "לקוחות פרטיים", אבל המחזור שלהם לא גדול מספיק כדי לקבל את התנאים וההטבות של חברות גדולות בקטגוריית "בנקאות עסקית". הדבר נכון לימים רגילים, ומקבל משנה תוקף בתקופות חירום כמו זו הנוכחית".

אז בשורה התחתונה – מי שבבעלותו עסק שנקלע לקשיים בעקבות המלחמה, כרגע מוטב לו לסגור את העסק כדי לצמצם את הנזקים וההפסדים העתידיים?
"בפירוש לא. בתור חברה שמאז הקמתה מעודדת יזמות עסקית בישראל ומטפחת את פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים, bizi חברה לפני מספר חודשים לארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), אשר גייס עשרות מיליוני דולרים בקרן חירום המיועדת לתמיכה בבעלי העסקים הקטנים והבינוניים מול אתגרי התקופה, ולהביאם לכדי התאוששות והתייצבות כלכלית".

מה כוללת התמיכה? האם מדובר בתחליף למענקי הסיוע הממשלתיים?
"מדובר בסיוע, אשר בפועל בא לידי ביטוי בהלוואות של עד 400,000 שקלים, הניתנות בתנאי החזר נוחים במיוחד של פריים מינוס 1%. אנחנו מאמינים ביכולתן של ההלוואות הללו לעזור לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים המקומיים לצלוח את התקופה הקשה הזו. חשוב גם לציין שמבחינת bizi, ההלוואות ניתנות לא למטרות רווח אלא מתוך תחושת אחריות ורצון לסייע בשיקום העסקים הקטנים והבינוניים".

כל בעל עסק שפונה אליכם בבקשה להלוואה נענה בחיוב?
"הסכום שגייס ה-JFNA הוא אמנם גדול, אבל בכל זאת מוגבל, ולכן ההלוואות מיועדות לעסקים קטנים עד בינוניים שעונים על מספר קריטריונים. לדוגמה – עסק שממוקם במרחק של עד 40 ק"מ מקו העימות, הדרומי או הצפוני, או עסק שהפגיעה בפעילותו היא מוכחת. לעומת זאת, עסק שפעילותו לא נפגעה כתוצאה מהמלחמה אך בעליו שירת או משרת במילואים עדיין זכאי ליהנות מההלוואה. כך, למשל, גם בעלים של בית קפה תל אביבי ששירת במילואים מוזמן לפנות אלינו".

תשובתך למי שחושש מהלוואה חוץ בנקאית?“
"ב-bizi אנחנו פועלים עם רישיון נותן אשראי מורחב מרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, עם רישיון משתמש בנתוני אשראי מבנק ישראל, ועם רישיון למתן שירות מידע פיננסי "בנקאות פתוחה" מרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. יתרה מכך, המשקיעים שלנו הם חברת הביטוח הפניקס, חברת אורשי, וענקית האשראי BlueVine , שאת מודל האשראי שלה הבאנו מארה"ב. בקיצור, אין סיבה לחשוש. ההיפך הוא הנכון – אנחנו כאן בשביל בעלי העסקים".

>> לבדיקת זכאות לחצו עכשיו

איך מגישים בקשה להלוואה?
"אין פשוט מזה – דרך האתר שלנו. תהליך הגשת הבקשה הינו ללא עלות, לוקח מספר דקות, ללא דו"חות ומסמכים מיותרים, וללא צורך בהעמדת בטוחות".

במקום לשלם ליועץ חיצוני על הכנת הבקשה, להגיע לסניף הבנק, להציג דוחות כספיים, לחכות מי יודע כמה זמן לאישור – ב-bizi מגישים בקשה להלוואה בחמש דקות ומקבלים אישור תוך 24 שעות.
https://www.bizi.co.il/

קבלת האשראי מותנית בהגשת בקשה ל bizi ובאישורה, לפי שיקול דעת החברה הבלעדית ובכפוף לתנאיה. אי עמידה בפירעון ההלוואה או האשראי עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל. הפרסום איננו מהווה הצעה ו/או התחייבות למתן הלוואה/אשראי.
bizi פועלת ברישיון למתן אשראי-מורחב שמספרו 63565 ובפיקוח של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

• עסקים קטנים
• כסף

מיתוס ראשון: כדי להתגבר על המינוס חייבים לצמצם בהוצאות.

מויאל: ברור שלמי שמתמודד עם מינוס תמידי מומלץ להתאפק עם בזבוזים מיותרים, אבל כדי לעבור מהמצב ההישרדותי של "להתגבר על המינוס" למצב של פלוס קבוע, יש צורךלשנות כליל את דרך המחשבה ואת המיינדסט הכלכלי. במקום לחשוב "איפה אפשר לצמצם עוד" צריך לחשוב "איפה וממה אפשר להרוויח יותר". מדובר בשינוי תודעתי מקיף שיעביר אתכם מחיים של הימנעות וצמצום לחיים של שפע ורווחה.

מיתוס שני: אם יש לי משכורת גבוהה אני לא צריך לדאוג להכנסה נוספת.

מויאל: כמו שכבר ראינו בתקופת הקורונה, ועל אחת כמה וכמה באוקטובר האחרון – החיים הם בלתי צפויים ועלולים להתהפך עלינו בן לילה. כדי לאפשר לעצמנו את הביטחון הכלכלי שכל כך נחוץ לכולנו, כרגע ובכלל, אנחנו צריכים לייצר מקורות הכנסה נוספים, ורצוי פאסיביים. כלומר, הכנסה מסוגים שונים של השקעות, המנותקת ממקור ההכנסה האקטיבי ושלא צריך "לעבוד" בשבילה.

מיתוס שלישי: כדי להשקיע נכון צריך להבין בכלכלה, בנדל״ן ובשוק ההון.

מויאל: כמו שאנחנו פונים לרופא, לאדריכל, לגנן, לטכנאי מזגנים או לכל בעל מקצוע אחר שמומחה בתחומו, כך גם בנושא השקעות. ממש לא חייבים לעשות תואר בכלכלה או לקרוא את המדורים הרלוונטיים בעיתונים. מספיק לפנותלבעלי המקצוע הנכונים, שמכירים היטב את עולם ההשקעות ואת כללי המשחק. לקוחות שפונים אליי זוכים לליווי צמוד בהתאם לשאיפותיהם ולסכומים העומדים לרשותם. אני מעלה אותם על מה שאני מכנה "רכבת ההשקעות", עומד לצידם לכל אורך הדרך, ומלמד אותם כיצד לזהות בעצמם הזדמנויות עתידיות.

מיתוס רביעי: השקעות זה תחום הפכפך, עדיף לשמור את הכסף בחיסכון בטוח ויציב.

מויאל: נכון שאפיקי חיסכון נחשבים לבטוחים, ועם זאת, כאשר אחוז האינפלציה גבוה מאחוז התשואה שמתקבלת מהפיקדון, אנשים למעשה מפסידים כסף (לדוגמא – מקבלים 4% ומפסידים 5%). בנוסף, על מנת לייצר ביטחון כלכלי משמעותי, אי אפשר להסתפק בהפקדת כספים בחיסכון וצריך לפעול להגדלת ההון. חשוב לזכור שבכל השקעה, פתיחת עסק ואפילו חציית כביש, יש מימד של סיכון – אך מגוון מסלולי ההשקעה הקיימים מאפשר לכל אחד את בחירה ברמה הנוחה והמתאימה לו. יתרה מכך, ברוב המקרים, ובניגוד למה שלימדו אותנו, מבחינה כלכלית מסוכן יותר לא להשקיע.

מיתוס חמישי: מי שרוצה להיכנס לתחום ההשקעות צריך לעזוב הכל ולעסוק רק בזה.

מויאל: אפשר, אבל ממש לא חובה. אני אומר – שכל אחד יעסוק במה שהוא אוהב וטוב בו. אני, למשל, כבר מגיל צעיר נמשכתי לתחום, למדתי אותווהפכתי אותו לדרך חיים,כולל הצלחות גדולות וכשלונות מחשלים, שגם מהם למדתי המון. לא הייתי מציע את שירותיי כמלווה השקעות אלמלא הקשרים העסקיים המעולים שיצרתי ברחבי העולם אשר מייצרים הזדמנויות פז, הניסיון שצברתי בקריאת המפה הכלכלית, בהבנת הלכי הרוח הגלובאליים ובמקומות הנכונים להשקעה, בכל זמן. הלקוחות שלי יודעים שהם יכולים לסמוך עליי בעיניים עצומות שאבחר עבורם בצורה אובייקטיבית את ההשקעות המוצלחות והמתאימות להם ביותר.
>> לאינסטגרם של עומר מויאל:https://www.instagram.com/omer.moy/
*הכתבה בשיתוף עומר מויאל

• כסף

הקפיטליזם המאוחר מצטלם נהדר. העשירים, העניים, מקומות העבודה, הכסף, הכוח, הכל פוטוגני וטלגני להחריד. כסף, והרבה ממנו, תמיד הצטלם נהדר, קודם בקולנוע ואחר כך בטלוויזיה, אבל הקפיטליזם המאוחר – מונח שהגיע למערב ב-1975 עם ספרו של הכלכלן ארנסט מנדל שנשא את אותו שם והפך טרנדי בתרבות בסביבות אמצע העשור הקודם – הביא איתו עיסוק חסר תקדים בממון ובהשפעתו המעוותת על הנפש האנושית, ובעיקר את התחושה שכך זה לא יכול להימשך, שאנחנו מתקרבים לנקודת קצה בה הגרסה האקסטרימית והחזירית של הקפיטליזם תשמיד את עצמה או אותנו. וגם זה יצטלם נהדר.

הסדרות של הקפיטליזם המאוחר נהנות מהילה של איכות ותחכום מעצם העובדה שהן עוסקות בנושא, בדרך כלל באופן ביקורתי וסאטירי. אפשר למצוא סדרות שנגעו בו עוד לפני שכל העולם דיבר עליו – "שובר שורות" ו"העשב של השכן" הן שתי דוגמאות מיידיות שקופצות לראש ויש גם מוקדמות יותר – אבל עכשיו הוא גם מונח עתיר באזז שפותחת דלתות לתסריטאים. בשנים האחרונות מדובר בגל מסיבי וחוצה ז'אנרים, והוא ילך ויגבר ככל שהקפיטל יהיה משוגע יותר וישגע את כולנו. יש מצב שהוא ישמיד את העולם כמו שאנחנו מכירים אותו, אבל לפחות תהיה לנו טלוויזיה טובה.

ניתוק // Severance

כן, הסאטירה החברתית-כלכלית של "ניתוק" – סדרת מד"ב-אימה-דרמה-קומדיה פילוסופית בה עובדים בתאגיד מסתורי עוברים הליך כירורגי שמנתק בין הזכרונות-עבודה שלהם לזכרונות-בית שלהם – פחות או יותר מקועקעת לה על המצח. אבל היופי והתחכום של הסדרה הם בכך שהיא אף פעם לא בוחרת בפניה הקלה והצפויה: זו לא סתם דרמה צפויה ודידקטית על תאגידים רעים ומקומות עבודה דורסניים, גם אם השורה התחתונה של הפרק האחרון של העונה היחידה שלה עד כה היא שכוחם של עובדים הוא באחדותם.

אבל למעשה, ככל ש"ניתוק" מקלפת את השכבות מאחורי החזות הקפיטליסטית הקרה של לומון, היא חושפת אירגון הרבה יותר מופרע מהצפוי, שמונע על ידי הרבה מאוד גורמים שאינם רק הדו"ח הרבעוני. למעשה, התאגיד מתגלה כסוג של כת דתית בניחוח סיינטולוגי שסוגדת לשושלת המייסדים של החברה – קצת בדומה לאופן בו "משחק הדיונון" היא סאטירה על הקפיטליזם הקיצוני של דרום קוריאה אבל בפועל החיים של הגיבורים שלו מרגישים יותר כמו של אזרחים בצפון קוריאה. ואולי שם מסתתרת הסאטירה האמיתית של הסדרה: אנחנו חושבים על תאגידי ענק בתור גופים רציונליים שמונחים על ידי רווח בלבד, ורוב הסאטירה עליהם גם היא תופסת אותם ככה. "ניתוק" מזכירה שהמציאות יכולה להיות הרבה יותר מופרעת והרבה פחות הגיונית.

משחק הדיונון // Squid Game

הרעיון הזה. משחק שהמשתתפים בו, עניים ופלבאים, נלחמים על חייהם והמנצח זוכה בפרס עצום שישנה את חייו. זה הרעיון שבבסיסם של סיפורי מד"ב עתיקים רבים מ"הנרדף" של סטיבן קינג (1982) ועד הרבה קודם לכן ב"מחיר הסכנה" של רוברט שאקלי (1958). זה הרעיון שבבסיסו של ז'אנר הריאליטי והגיים-שואו היפני. הרעיון הזה הוא וירוס במוח האנושי כבר שנים רבות כל כך, שכמעט מפתיע שהיינו צריכים את הדרום-קוריאנים כדי לקחת את הקונספט אל הקצה. ו"משחק הדיונון", למרות ואולי בגלל פשטותו העלילתית, בהחלט לוקח אותו אל הקצה. השרירותיות הרצחנית, הילדותיות המקריפה, המחיקה הטוטאלית של האנושיות, כל פריים בסדרה הזאת הוא המנון לקפיטליזם המאוחר, וכמו קודמיו בז'אנר גם הוא מטיף ומתריע מפני עתיד ששועט לעברנו במסלול התנגשות בלתי נמנע. בקיצור, זה ייגמר בדם והאסייתים יעשו מזה כסף.

הלוטוס הלבן // The White Lotus

העשירים, הם דפוקים. זה ידוע. וזה אמור לנחם אותנו. בשיא ימי הרייגניזם בארצות הברית פרחו אופרות סבון על חייהם המגעילים ועמוסי התככים של העשירים-בהגזמה, והסדרות של הקפיטליזם המאוחר משמשות באופן דומה כליא-ברקים לזעם המפעפע על אש קטנה על רקע הפערים הכלכליים המתרחבים. כל כך הרבה נכתב כבר על שתי העונות של "הלוטוס הלבן" ועל האופן האכזרי-אך-חומל שבו היא משפדת את אנשי האלפיון העליון ואת יחסם האדנותי, שלא לומר החזירי והמבחיל, לנותני השירותים מהמעמדות הנמוכים בריזורט המפונפן שלהם. זה עולם של פייק, עולם של סטרס, עולם של חרדות ושקרים שדוחה ומושך אותנו במידות שוות. אנחנו רוצים להקיא עליהם ואנחנו רוצים להיות הם. טריק יפה.

הדרמה הקומית השחורה של מייק ווייט ו-HBO היא הצייטגייסט בהתגלמותו, מלאה סתירות ואמביוולנטיות, מפתה את הצופה ואז צוחקת עליו שהתפתה. יותר משהיא ביקורתית כלפי הקפיטליזם המאוחר והאנשים שמרוויחים ומפסידים ממנו, היא פשוט מביטה עליו במבט צלול ומפשיטה אותו מהפוזה. "הלוטוס הלבן" לא מענגת רק בגלל שהיא עוסקת בצרות של עשירים מתוסבכים עם אגו מנופח. היא ממתק אינטליגנטי דווקא בגלל שיש לה לב ואין בה שנאה. היא לא מציירת את העושר המופרך הזה כגרוטסקה מתוך תיעוב. היא פשוט מציגה אותו כמו שהוא, מגוחך, הרסני, חסר פרופורציות וחסר פואנטה. אם כי תנו לנו שבוע בווייט לוטוס הוואי ואולי נשנה את דעתנו.

יורשים // Succession

די, כבר התעייפנו מלפזר על "יורשים" את כל השבחים האפשריים: כן, זו הדרמה הטובה ביותר בטלוויזיה כרגע, כן, היא גם יותר מצחיקה מרוב הקומדיות על המסך. וכן, כמובן שהיא גם היצירה הטלוויזיונית מספר אחת על קפיטליזם במאה ה-21. העונה הראשונה שלה התחילה כשהיא עוד משרטטת את העולם הזה בקווים גסים יחסית: הסצינה הבלתי נשכחת בפרק הראשון בה בני משפחת רוי מציעים לילד של העובדים שלהם לשחק משחק בייסבול עם צ'אנס לזכות במיליון דולר – גרושים בשבילם, והזדמנות חד-פעמית עבור המשפחה שנלקחת מהם באותה קלות בה היא מוצעת להם. או שאולי היה זה הפריים בו רומן רוי מאונן, מילולית, על הנוף מהמשרד החדש שלו. אבל בחלוף שלוש עונות היא כבר הרבה יותר מעודנת, שייקספירית וגם אכזרית לאין שיעור, כמו בהצצה שלה דווקא לאגף ה"הון" בצמד האהוב הון-שלטון, וכמובן גם במסע ההשחתה הפנימי שעובר האאוטסיידר המגושם והקומי של המשפחה, הדודן גרג.

בית הספר היסודי אבוט // Abbott Elementary

מה לסיטקום לבבי ומתקתק על חבורת מורים בבית ספר ציבורי וקפיטליזם? הכל. בין כל המתיקות של קווינטה ברונסון עובר קו מובהק של מערכות קורסות בראי החמדנות. בית הספר תמיד לא מתוקצב (למרות שכמו שמזכירים בפרק הראשון, את האצטדיון העירוני דווקא משפצים), המורים מתחננים לציוד, מאלתרים פתרונות ואם צריך, מארגנים שטיח חדש לכיתה מחברים של חברים במאפיה. כי אם ילד השתין על השטיח, בית הספר לא יכול לקנות חדש. המאבק התמידי של בית הספר הוא המנוע העלילתי של הסדרה, שאולי ניחנת במסר אופטימי שגורס שכמה אנשים טובים יכולים להשפיע על המערכת – אבל תמיד זוכר במרירות קלה את העובדה שכמה שאנשים טובים זה חשוב, כסף זה מה שאותם אנשים טובים צריכים.

העלאה // Upload

גרג דניאלס לא צריך להוכיח לנו כלום. אחרי "המשרד" ו"מחלקת גנים ונוף" מקומו בפנתאון מובטח, ואנחנו מוכנים לזרוק פנימה גם את העונות הראשונות של "המלך היל". הסדרות שלו תמיד היו קומדיות על המקום שבו פוגש הקפיטליזם המאוחר את אנשי המעמד הבינוני, הפקידים והמנהלים וסוכני המכירות – ומביס אותם. "Upload" נראית במבט ראשון כמו משהו אחר לגמרי: סיטקום מד"בי שמתרחש בעתיד הקרוב ובו אפשר להעלות את תודעתם של אנשים מתים אל גן עדן וירטואלי, שם יוכלו להמשיך להתקיים ולתקשר עם אהוביהם וקרוביהם. הגיבור, מתכנת בן 27, מתעורר במין גן עדן כזה שבו שיכנה אותו אלמנתו העשירה. עכשיו תחשבו שעל הסנריו הזה מופקד האיש שהמציא את מייקל סקוט.

אחרי 17 פרקים בשתי עונות – והעונה השלישית בדרך – "Upload" התגבשה כסאטירה מעמדית פרועה עם מידה של הומור שחור, על עולם שבו העשירים מנסים לשלוט בחייהם של האנשים הסובבים אותם גם אחרי מותם, וקצת בדומה ל"המקום הטוב" מסתמן שגן העדן המובטח הוא די גהינום. כל דייר חדש מקבל ליווי צמוד מנציגת שירות שהיא אדם חי, ממעמד נמוך יותר, שמחובר כל היום לעולם הוירטואלי כדי לשרת ולסייע. בגן העדן הזה, שמיועד כמובן לעשירים בלבד ומעוצב כמו ריזורט יוקרה, מתקיימת בדיוק אותה צרכנות-יתר רעילה וראוותנית ואותו אי שוויון. וכן, איכשהו זה גם מצחיק. אם כי גם לא.

אטלנטה // Atlanta

לסדרה המופרעת של דונלד גלובר היתה את הפרווילגיה לבחון את השיטה הקפיטליסטית משני צידי המתרס – בצמד העונות הראשונות השגת הכסף היתה המנוע של הסדרה. פייפר בוי, הראפר שבמרכזה, ליטרלי קרוי על שם כסף. ארנסט, בן הדוד שהפך למנהל שלו, חי במחסן. רק הפרק בו ארן מחשב אחורה את הכסף שיעלה לו הדייט מספיק כדי להיכנס לרשימה. אבל אז בעונה השלישית דבר מעניין קורה – הכסף הוא פתאום לא אישיו, אלא מותרות. וכמו שאמר פעם ראפר גדול, יותר כסף יותר בעיות. דרך הצגת מבנה ה"התחלנו מלמטה ועכשיו אנחנו כאן", אטלנטה לא רק הציגה את המוביליות החברתית המאוד מוגבלת לאפרו-אמריקאים, אלא גם הצביעה על הגזענות המובנית של הקפיטליזם. או כמו שניסחו יפה מאוד באחד הפרקים: "איפה שיש קוקה קולה, יש גזענות".

דופסיק // Dopesick

לפני הכל, מייקל קיטון. כלומר, מייקל קיטון. או מיי גאד מייקל קיטון. באלף הקודם תמיד אמרו עליו שהוא לא מספיק מוערך. ב-2021 הוא כבר היה מאוד מוערך. ועדיין לא מספיק מוערך. ואז הגיעה "Dopesick" ב-Hulu עם תפקיד שהביא לו זכייה משולשת באמי, בגלובוס הזהב וב-SAG כשחקן הטוב ביותר בסדרה מוגבלת. אפשר לגמרי לומר – בלי קשר לעלילה או לכל אספקט אחר של הסדרה – שצריך לראות אותה בגלל מייקל קיטון. זאת תצוגת משחק מהצ'מפיונז ליג של הוליווד, כזאת שמזכירה עידנים אחרים בקולנוע. אבל הסדרה הזאת היא גם הרבה יותר מזה.

"Dopesick" מבוססת על ספר לא עלילתי באותו שם, שמביא עדויות וחשיפות לגבי האופן שבו חברת התרופות של משפחת סאקלר גרמה לארצות הברית להתמכר לסם ההרגעה האופיואידי אוקסיקונטין, עם לא מעט עזרה מההון-שלטון, והסדרה מעבדת אותו לדרמה מוחצת לב על חיים שנקרעו במאות אלפיהם בגלל בצע כסף מחליא. העיסוק שלה בגורם המוות מספר אחת בארצות הברית הפך אותה לסדרה "חשובה", אבל פיתוח הדמויות והקאסט המעולה (גם פיטר סארסגארד ורוסריו דאוסון כאן, וגם ג'יימי ניומן שנשואה לבמאי הישראלי גיא נתיב) הופכות אותה לסדרה שאי אפשר להפסיק להסתכל עליה ואי אפשר להפסיק לחשוב עליה אחרי שהיא מסתיימת. אין כאן אנלוגיות, אלגוריות ומטאפורות. זה העולם שאנחנו חיים בו.

שיט'ס קריק // Schitt's Creek

לא מעט מהייצוגים של אנשים מאוד מאוד עשירים על המסך – בין היתר בסדרות המוזכרות ברשימה זו – נושאים לא מעט דנ"א, בין אם מרצונן או לא, מ"משפחה בהפרעה" (Arrested Development) – קומדיה שהייתה מהפכנית בהרבה מובנים, בין היתר בהצגה הגרוטסקית שלה את חיי משפחת בלות', טייקוני נדל"ן שירדו מגדולתם. "שיט'ס קריק" היא סוג של יורשת רוחנית מעודכנת לזמננו, בין היתר בגלל שהיוצרים שלה, יוג'ין ודן לוי, ביססו אותם על משפחות עשירות שראו בסדרות ריאליטי.

לכן, הטוויסט ב"שיט'ס קריק" הוא דווקא האמפתיה היחסית לדמויות: נכון, הם עשירים, מרגיזים ומנותקים, והמפגש שלהם עם פשוטי העם עמם הם נאלצים לחלוק עיירה (עיירה אותה הם קנו כמה שנים טובות קודם לכן) בדרך כלל לא מוציא אותם טוב – אבל זו סדרה עם הרבה יותר חמלה לעשירים מכל שאר הסדרות כאן. אולי גם זה חלק מתהליך עמוק יותר של להבין את השיטה לפיה העולם פועל (או מנסה לפעול) – להבין שאף אחד לא בדיוק יוצא מאושר מהסיפור הזה.

חסרי בושה // Shameless

הסדרה המוקדמת ביותר ברשימה שלנו היא גם הסדרה הכי נמוכה מבחינת המעמד הכלכלי. היא גם אחת הסדריות הכי כיפיות ברשימה, וזה לא במקרה – כבר בגרסתה האנגלית היא חגגה את הפאן שבתחתית חבית הכסף, מציגה טיפוסים מהעשירון התחתין שחיים פחות או יותר בזוהמה, אבל מרגע שהגיעה לאמריקה, בירת הקפיטליזם המודרני, היא הפכה את העוני הזה לאנושי, ואת הביקורת לחדה. שיימלס לא היתה סדרה מבריקה לרוב, והתמקדה יותר בספקטרום הדמויות המצוינות שלה (עם כל אהבתנו ל"הדוב", אנחנו מתגעגעים לליפ), אבל מבין השורות תמיד בלט המרדף התמידי של כולם אחרי כל דולר עלוב. בשנים האחרונות כולם מתמקדים בשחיתות שהכסף מביא איתו, אבל שיימלס דיברה על השחיתות שהיעדרו מביא.

• המסך
• סדרות
• קפיטליזם
• כסף
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 935 // עיר יקרה
• סדרות מומלצות