"להעיר את הדב" מעמתת את הצופה עם הצד האפל של עצמו

הסדרה החדשה של יוצרת "פלפלים צהובים" עוסקת בנושא אוניברסלי – אובדן הפרטיות – אך מכוונת אל הבורגנות הישראלית. והיא יודעת בדיוק איזה דב היא רוצה להעיר

מתוך "להעיר את הדב"
מתוך "להעיר את הדב"
13 בפברואר 2018

"להעיר את הדב", שפרק הבכורה שלה שודר אתמול (שני) בקשת, עוסקת בנושא עכשווי ואוניברסלי: אובדן הפרטיות וחוסר האפשרות לשלוט בתפוצתו של מידע אישי מרגע שהתגלה ברבים – בחסות, כמובן, הטכנולוגיות הדיגיטליות. זה מוטיב החולש על סדרות רבות, מלהיטי מתבגרים ("שקרניות קטנות") ועד דיסטופיות פופולאריות ("מראה שחורה"). גם אם הפרוטזות הטכנולוגיות עדיין לא משחקות תפקיד בסדרת המקור החדשה, תחושת המצור המאפיינת את מקבילותיה נוכחת בה כבר מהפרק הראשון. הגיבורה (הדס), עובדת הוראה המגלה כי סיכומי הפגישות שערכה עם הפסיכולוג שלה נחשפו לעיני גורם לא ידוע, נרדפת על ידי ההפקעה של פרטיותה, וכל אדם הנקרה בדרכה נחשד כמי שיודע עליה יותר ממה שהיא הייתה רוצה. השוט שנחגג בקדימונים לסדרה, ובו מבטו של נהג אנונימי משתקף דרכה בעת עצירה שגרתית בצומת, ממחיש את תחושת המצור במלאכה עדינה ומדויקת.

עם זאת, מה שמסמן את "להעיר את הדב" כהבטחה הוא הקיבוע של המוטיב האוניברסלי הזה בתפאורה מקומית אותנטית להפליא. ידוע כי "פלפלים צהובים", יצירתה הקודמת של קרן מרגלית, נמכרה ל-BBC וזכתה להצלחה גם מעבר לים. אף על פי כן, "להעיר את הדב" איננה מוותרת על העוגן המקומי במטרה להחניף לקהל החו"לי: זהותה הישראלית באה לידי ביטוי בפרטים הקטנים ביותר, בספטומים ובכובעים של תלמידי בית הספר, דרך תפאורת המושב הצפוני וכלה בדיאלוגים שמנהלת הדס עם חברתה לעבודה איריס, שטעונה בהם אינטימיות מזן מקורי ביותר. כך מרגלית איננה מסתפקת בלפרוט על פחדים בורגניים גנריים, אלא חודרת במישרין לנבכיה של הבורגנות הישראלית ועושה את המצופה ממנה כסדרת מקור הנולדת מתוך אקלים תרבותי מובחן.

מן הנקודה הזאת תזקק "להעיר את הדב" אמירה הנוגעת לכולנו, הישראלים. אילו עובדת הוראה כריזמטית וחביבה, המחלקת כיפים לתלמידיה בבוקר, יכולה להתוודות בפני הפסיכולוג כי היא חשה "נאנסת" על ידי בעלה החולה, ולהסגיר את כל הסיאוב העולה ממחלתו, עלינו להשיב מן המודחק את העובדה שגם חברינו לעבודה מייחלים לפעמים למותנו, ושאנחנו לא חפים מאותן המחשבות – ולעתים מוסיפים להן חזיונות מדוקדקים של ייסורים. מבעד לשיחות הברזייה הסתמיות, מאחורי להג הסרק הישראלי המוכר היטב, מסתתרת אלימות, נרקחים זה לזה ומתלבים מיאוסים ומתחים תת קרקעיים. זה הדב שאותו רוצה להעיר מרגלית, ועד כה היא עושה זאת מצוין.

← "להעיר את הדב", קשת 12, שני 22:30