סצינת הברים של תל אביב משתנה תמידית. היום הטרנד הוא ברים יוקרתיים שהם גם קצת קלאב טראשי, לפני רגע היו אלו ברי היין שהשתלטו על כל פינה, ולפני כן היה ברי קוקטיילים, גסטרו ברים ועוד המצאות שנועדו בסופו של דבר לשכנע אתכם שהדרך הכי טובה להוציא את המשכורת היא על משהו משכר. ופייר, זו באמת לא דרך רעה, בין היתר כי ככל ששותים כך שוכחים כמה הוצאתם, אבל היום אנחנו רוצים לחזור לאווירת אולדסוקל, ולהמליץ על 3 ברים שמרגישים כמו פעם, בלי שטויות ויומרנות מיותרת.לא מתאים לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>"פורט שף בנמל ת"א": מיטב השפים הישראלים ויותר מ-50 מנות מקוריות

בר ברבוניה

למה כדאי:אם לא יצא לכם לבקר באח הצעיר של ברבוניה – בטלו את התוכניות שלכם ולכו הערב. מסעדת האם מהצד השני של הרחוב כבר לא קיימת שם (הם בדיוק פתחו סניף ב… מצטערים לבשר – קריית אונו), והבר מכיל אמנם רק 30 מקומות ישיבה, אבל עדיין מדובר באחד המקומות המרימים בתל אביב. וברגע שיושבים על דלפק העץ עם צלחת ברבוניות איימתנית, נזכרים איך אהבנו לשלוק אותם הרבה לפני שכל מקום החזיק בסשימי.
מה טעים:נו מה, תגיעו לבר ברבוניה ולא תזמינו ברבוניות מטוגנות לשלמות?
אווירה:המקום אליו הדייגים היו רוצים לבוא כדי לשתות בסוף היום, אבל הם נרדמים מוקדם מדי.
>> בר ברבוניה, בן יהודה 192 תל אביב

אוקטובר

למה כדאי:כמעט 13 שנים עברו מאז הבר של יוצאי הפיקוק נפתח בקונספט של גסטרו־בר, אבל היום בעיקר נשאר ממנו בר קלאסי באווירה שכונתית. בגלגול הקודם פעלה כאן גלריה לאמנות, אז העיצוב נשאר ברקע, אבל די.ג'ייז מתחלפי והאפי האוור קלאסי (מ-6 עד 8 במהלך השבוע תקבלו 20% על האלכוהול) משאירים אותו כנקודת מפגש באווירה של תל אביב הרוקיסטית מהניינטיז.
מה טעים:בגלל שמדובר באוכל ברים קלאסי, אז כל מה שמטוגן.
אווירה:המקום אליו יוצאים כוכבי רוק מזדקנים בכפכפים.
>> אוקטובר, אחד העם 60 תל אביב

מוריס

למה כדאי:התגובה של אנשי הבסטה לאינפלציית ברי היין של תל אביב. בפועל, זה אומר בר מגניב על אמת – כזה שאפשר אפילו לכנות בכיף פאב, עם אוכל ברים מהודק מהמטבח של הבסטה, אלכוהול אמיתי ולא מתפנפן, ואטיטוד חד פעמי עם ברמן זועף שכבר יודע מה הדרינק הקבוע שלך. בר נירוסטה קריר משלים את האווירה, בדיוק כמו שהזמנו.
מה טעים:מלא צלחת קטנות של חריפים, פאקוס ושקדים, עגבניות ומנצ׳גו, אויסטר, איקרא ודג כבוש, הכל עם חותם האיכות הנדיר של הבאסטה.
אווירה:קלאס במינוס מאמץ.
>> מוריס, השומר 5, תל אביב

• אוכלים שותים
• אלכוהול
• בר ברבוניה
• אוקטובר
• מוריס

>> מוריס, הבר שמול הבסטה, נפתח לפני שמונה חודשים בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל.תום ניומן, השף הראשי– אם אפשר לקרוא כך למי שמבשל מה שבא לו בבר קטן שאינו מחויב לשום הגדרות – חווה את השינויים בהרגלי הצריכה. "המלחמה משפיעה עלינו כמו שהיא משפיעה על כולם. הייתה ירידה בתנועת הלקוחות אבל דווקא לאחרונה אנחנו בתקופה מאוד חזקה", הוא אומר באופטימיות.
ערב חזק ומעניין במיוחד התרחש לפני כשבועיים, כשמוריס אירח את כל משפחת ניומן, המקבילה הקולינרית למשפחת בנאי: המיקסולוג האגדי אדי ניומן והבן האמצעי אדם על המוזיקה, אמא אורלי על הבישולים והבן הבכור בר, שהוא מנהל הבר בבסטה, על הבר. בינתיים אין תאריך נוסף להשתלטות המשפחתית, אבל ניומן ג'וניור מבטיח שיש למה לחכות. יום אחד אולי הם אפילו יפתחו מקום יחד.

>>מקום רע באמצע: הגיע הזמן להודות בזה – נמאס לנו מארוחות בראנץ'

1. הבסטה

מכיוון שאני לא יכול לבחור במוריס, הבסטה היא הבאה בתור. גדלתי כאן וזו הבחירה הטבעית בעיניי. למרות שאני סוג של עובד שם, אני מאוד אוהב לשבת בבסטה, במיוחד כשאחי בר עובד על הבר.
השומר 4

2. קאב קם

אם נשים בצד את העובדה שאבא שלי עובד שם, בקאב קם יש את השירות הכי טוב בעיר והוא מספר אחת מבחינת אווירה ואוכל. אני מאוד אוהב להגיע כשאבא שלי עובד וגם כשלא – עדיין מאוד כיף שם.
לינקולן 11

3. הסינמטק

בייסיקלי גדלתי שם. למדתי קולנוע, הייתי מנוי לסינמטק וצפיתי במאות סרטים. מאז שמוריס נפתח אני לא כל כך מצליח להגיע לשם אבל המקום עדיין קרוב ללבי.
הארבעה 5

4. השניצל של ציון

מקום שמסמל עבורי את הילדות כי גדלתי ברחוב שלום עליכם, ובכל פעם שהלכנו לים היינו עוצרים לאכול שניצל אצל ציון. מדי פעם אני אוהב לחזור לשם להיזכר ולראות שכלום לא השתנה.
הירקון 61

5. חנן מרגילן

אחת המסעדות האהובות עליי, עסק משפחתי יציב בלי יותר מדי יומרות. הדושפרה שלהם זו המנה הכי מנחמת שאני מכיר. יש לי חלום לעשות מסעדה של הניומנים, ובחנן מרגילן אני מוצא השראה ומודל לחיקוי.
מסילת ישרים 15

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

רחוב נחלת בנימין, "מחלת בנימין" כפי שאני קורא לו, הוא מקום שמסמל תופעה שאני פחות אוהב – אסופת מסעדות ומקומות בילוי חסרי זהות, שסובבים סביב טרנדים ואינסטגרם ופונים לקהל חסר אופי. לפני שנה גרתי בצרפת, ואני זוכר שכשהגעתי לביקור לא זיהיתי את הרחוב. לא שלפני כן הוא היה מדהים, אבל הופתעתי מפיצוץ האוכלוסין. לצערי יוצא לי לעבור במחלת בנימין די הרבה והוא עושה לי חרדות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אני חובב קולנוע מושבע למרות שלצערי בקושי יוצא לי ללכת. הסרט האחרון שראיתי וגרם לי לחשוב הוא הברוטליסט, ומה שהכי תפס לי את הראש בו הוא שהסרט מדבר על אדריכל ניצול מחנה הריכוז בוכנוואלד, שבונה פרויקט מונומנטלי שאותו הוא מבסס על התא שבו הוא היה עצור. הוא יודע את המידות רק מהזיכרון ודרך זה הוא מנסה להשיג איזושהי גאולה, אולי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"מסע אל קצה הלילה"מאת לואי-פרדינן סלין, ספר אנטי מלחמתי שמציג עד כמה מלחמה היא דבר אבסורדי. העלילה מתרחש בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כשהגיבור הראשי עובר בחדות מסיטואציה תמימה כביכול, שבה הוא יושב עם חבר בבית קפה וחיילים חולפים על פניהם, אל שדה הקרב. משם, ככל שרמת האבסורד עולה, הוא הולך ומאבד את השפיות.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
להתנדב עם מכורים לסמים. זהו תחום שאינו מקבל מספיק תמיכה התנדבותית והייתי רוצה לעסוק בכך. באופן כללי צריך לשפר את הטיפול בהתנדבויות בארץ ולעודד אנשים לתרום.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אבא שלי אדי ניומן. סצנת הברים בתל אביב חייבת לו המון ומגיע לו לקבל את הפרחים. בהרבה מקומות שמצליחים כיום בעיר עובדים אנשים שלמדו אצלו, ואפשר לראות בהם את טביעת היד שלו.

מה יהיה?
אני רוצה לצטט את יצחק רבין שאמר "לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם – שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'". קחו את זה לאן שתקחו את זה.

• העיר שלי
• מוריס
• הבסטה
• קאב קם
• סינמטק
• שניצל ציון
• חנן מרגילן
• נחלת בנימין

כל מי שחי בתל אביב יודע שאת הסופ"ש צריך להתחיל מוקדם. בשעות הערב המאוחרות יותר וכלל שמתקדם הלילה, גוש דן כולו מגיע לבלות בעיר הקטנה שלנו ועדיף להתבצר במקומות מקלט מוסכמים מראש, אבל אם מתחילים את הסופ"ש ממש מוקדם, עוד לפני שהשמש שוקעת, אפשר להתחיל אותו בסטייל בכמה מהמקומות הכי טובים בעיר. בחרנו להמליץ היום על כמה מקומות מעולים שתצטרכו לעמוד בהם בתור לאורך הסופ"ש, אבל אם תחתכו מהעבודה בזמן ותבואו מספיק מוקדם או תמהרו להזמין, אולי ימצאו לכם מקום על הבר ושאר הסופ"ש כבר יסתדר מעצמו.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> שובו של הפופ אפ האהוב, שיפודים עם יהודה קיסר ועוד חדשות אוכל
>> אינטימי על הגג: הלילה של תל אביב מתעורר בשדרות רוטשילד

פלור

למה כדאי:בר היין הנפלא הזה, שמתמקד ביינות טבעיים, נפתח רגע אחרי תחילת המלחמה והפך תוך זמן קצר לאחד האהובים והמוערכים בעיר. הוא מתפקד גם כחנות יין מצוינת, כך שאפשר לבוא גם ממש מוקדם. מה השעה עכשיו אמרתם? שתיים בצהריים? נשמע לנו אחלה.
מה טעים:למה שתקשיבו לנו, תקשיבו לאשת הקולינריה מיכל לויט שהמליצה על פלורהשבוע במדור "העיר שלי": "התפריט משתנה מדי יום, משלב אוכל פשוט שעשוי בדיוק, יינות טבעיים ממיטב היבואנים.ות הנכונים והנכונות, נקניקים וגבינות שמגיעים בייבוא אישי, ומנות מקוריות שלא רק מצליחות להזיז אותנו מהקבעון – אלא בעיקר פשוט טעימות".
אווירה:כל כך נעימה שלא ברור איך זה עדיין חוקי.
>> פלור, וילסון 10

מוריס

למה כדאי:מוריס הוא למעשה בר הנקסט-דור של הבסטה, וכמו כל דבר שהבסטיונרים נוגעים בו, יש לו את האווירה הנון-שלנטית הקסומה ואת האוכל והאלכוהול המצוינים שבאים איתה, עם האקס-פקטור שהוא הברמן והתופעה מיכאל גורביץ'. מקום מושלם להתחיל ממנו סופ"ש של פורענויות.
מה טעים:ויטרינת מעדנים כמו בבר האירופי שתמיד חלמתם עליו ואף פעם לא מצאתם, מאויסטרים טריים ודגים כבושים ועד נקניקים משובחים וקציצות בסטיל. כל.כך.טעים.
אווירה:אין מצב ששתינו כבר שלושה בקבוקי יין.
>> מוריס, השומר 5

A.K.A

למה כדאי:אחרי פתיחה מעט לא יציבה וחלוצית בנחלת בנימין, הפך בשנה האחרונה AKA לאחד המקומות הכי מוצלחים בעיר וגם אחד המצליחים בהם, וכמעט בכל יום נתון תתקשו להשיג שולחן או כיסא באחד מחלליו המרובים. אבל אם תתחילו את הכיף בחמישי אחה"צ ותמשכו אותו אל תוך הערב המאוחר, תקבלו כיסא שורה ראשונה לצפות בכל העיר מתייצבת.
מה טעים:אחת הסיבות המרכזיות לנסיקה של AKA היא היד החזקה והיציבה של שף איתי קושמרו במטבח, ולא משנה אם זה בבר האוכל או בר היין או בבראנץ' המצוין. פשוט אוכל טוב מאוד עם טאץ' מקורי של שף.
אווירה:המקום הכי חם בעיר אומריםכם.
>> A.K.A, נחלת בנימין 44

• אוכלים שותים
• מסעדות מומלצות
• AKA44
• מוריס
• פלור Flor

>> מתן שופן, נשוי ואבא לשניים, הוא מומחה לתוכן קולינרי שהתחיל את דרכו המקצועית עם בלוג מתכונים משפחתיים בשם "טוניס שולחן". בהמשך שימש כעורך "וואלה! אוכל", כתב בקביעות למוסף "גלריה שישי" של עיתון "הארץ" ושימש כעורך משנה במגזין "השולחן". כיום הוא מאסטרנט בחוג ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית, ובמסגרת עבודתו כמנהל תוכן ראשי ב"אסיף" הוא עוסק במחקר ובהנגשת התרבות הקולינרית המקומית המגוונת. ברביעי הקרוב (5.3) הוא יערוך אירוע משותף של אסיף ובית רדיקל, מרתון הרצאות קצרות תחת הכותרת "פטריות נגד הממסד" על פטריות וכיצד הן משנות את העולם.עוד פרטים כאן."כמעט בלתי אפשרי מבחינתי לצמצם לחמישה מקומות אהובים בעיר", הוא מודה, "ולמרות שיש עוד רבים וטובים שאני נהנה לבקר בהם ומעריך את עשייתם, בסוף בחרתי באלו שאני מבקר בהם בתדירות הגבוהה ביותר".

>> בין קולינריה לדראג ובין הזונות לגלים // העיר של אודי שניידר
>> המבנה הכי יפה בתל אביב ופארק עצום לרוץ בו // העיר של סמג'

1. המכולת // אייבי

כמעט בכל יום שישי, בזמן שהילדים בגן, הבעל ואני מגיעים להתיישב במכולת לקצת זמן איכות זוגי ופחמימות מוצלחות. דיספליי המאפים המקוריים שלהם תמיד עושה חשק, תפריט הבוקר שלהם מצומצם אבל יותר ממנו לא צריך כלום (תמיד כדאי לזכור לבקש קוקוט נוסף של תטבילה, הגרסה שלהם לחריף הלימוני כוללת תוספת של צ'ילי מותסס והיא אחת הטעימות בעיר), אבל הסיבה האמיתית לחזור לשם שוב ושוב היא השירות והיחס.

לחילופין, אחת לכמה חודשים, כשאין לנו תוכניות לארוחת שישי (או ליתר דיוק, כשאין בי את הכוחות לעמוד ולבשל), אנחנו מגיעים ארבעתנו לחצר של האייבי. הילדים נצמדים לקלאסיקות של שניצל הלברק ונקניקיית הדג, ואם הם במצב הרוח המתאים הם מצטרפים להרפתקאות הקולינריות של ההורים – ונדמה שמביקור לביקור האוכל, שגם ככה הוא מעולה, מוסיף להגביה ולהציב רף גבוה לעיר. גם כאן, ולמרות שיש ילדים קטנים בתמונה, השירות מצוין ובעיקר סובלני.
אבן גבירול 26, לינקולן 16

2. מוריס

הבר של הבסטה הוא מקום שעושה לי חשק לשם שינוי לחזור לשתות בירה קפואה, גם בחורף, בטח כשהיא מוגשת לצד קציצת בסטיל לוהטת וביצים חומות קשות עם טופינג של בוטרגה, ירוקים ושמן זית.
השומר 5

3. רחוב יפת (בין חג' כחיל לשיפודי זיקה)

כאן החלטנו, כלומר אני החלטתי ובעלי נרתם, למסד מסורת משפחתית חדשה בימי שבת – שיפודים, מהמאכלים הבודדים שהילדים מוכנים לאכול. בשבועות האחרונים אנחנו מגיעים לרחוב משופע השיפודיות ומסעדות הבשר, ומתיישבים בכל פעם בבית אוכל אחר. אם יש זמן וחשק, בסיום אנחנו עוברים ב"אנדריי", פרוזן יוגורט בשבילי (מתכון מנצח בפרטי) וכדור גלידה עצום ממדים בשבילם.

4. בטשון

זאת גם החנות שבה לרוב אני קונה דגים לבישול, אבל גם אחת המסעדות החביבות עליי בעיר. מעבר לעובדה שמדובר אולי במקום הכי VFM מתוקף העובדה שהם ספקי הדגים של עצמם, האוכל שם פשוט טוב. האווירה קז'ואלית ולא יומרנית, והתפריט המשתנה תמיד מפתה וכולל מנות יצירתיות ועונתיות שמבוצעות היטב.
קרליבך 28

5. בית רדיקל

בין אם מדובר בבראנץ' שבת שמפעילים שם החבר'ה של ILU, ובין אם מדובר באירועי התוכן, מדובר במקום שלגמרי מצדיק את הנסיעה עד לקצה הדרומי של העיר. האירועים השונים שלהם מגרים את השכל, ולעיתים גם מעלים חיוך או מספקים נחמה ושביב של תקווה – וזה המון בתקופה הנוכחית. השבוע (רביעי, 5.3) נקיים אירוע משותף של רדיקל ואסיף על פטריות וכיצד הן משנות את העולם בהשתתפות של דוברות ודוברים שונים כמו נועה ברגר, מיכל לויט, רע סופר ועומר זרחיה.
מתחם 3426/התחייה 27

איזה חומר גלם הזיה. פטריות (צילום באדיבות מרכז קולינרי אסיף)

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

תחנות הרכבת הקלה. אמנם מדובר באמצעי תחבורה יעיל למדי שמשרת אותי המון, אף על פי שהיה רצוי שיפעל בשבת, אבל נדמה שאופן תכנון גישת הנוסעים לא לקח בחשבון, ובכן, את הנוסעים; מיקום הירידות לתחנה ובעיקר מיקום "קרוסלות הכניסה" מצריך עיקוף והליכה מרובה שמרגישה לא לצורך. אני נשמע טרחני להחריד, אני יודע.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה "צבע" במוזיאון העיצוב חולון, שכבר הספיקה להינעל מאז, וספציפית העבודה של נורית קוניאק וטל בלטוך. הם יצרו עבודת וידאו חכמה ורגישה, ישראלית מאוד שנשענת על רגעים איקוניים מתוך התרבות וההיסטוריה שמחברות בין כולנו אך מסתיימת בבעיטה ללב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"מהאדמה", התוכנית החדשה של "מכאן" בהנחייתה של ד"ר מוזנא בשארה. לתוכנית שמונה פרקים, וכל פרק מתחקה אחר חומר גלם משמעותי במטבח הפלסטיני דרך התמקדות בסיפור אישי – מזוג המגדל חצילים ביישוב בתיר ועד לקט של חלזונות סמוך לרמאללה. הסיפור של האדמה שלנו מורכב מדי, ואוכל הוא שער שדרכו ניתן ללמוד ולהכיר את האחר וכן, לפעמים גם לשמוע דברים שלא תמיד נעימים לנו.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מכללת מרשה, מיזם חברתי מבית היוצר של תנועת הבוגרים והבוגרות של איגי, המציעה תוכניות הכשרה מקצועיות ושיקום תעסוקתי לצעירים להט"ב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
המסעדנים והשפיות של העיר, שמתעקשים להמשיך בעשייה ובפיתוח תרבות האוכל למרות שהמציאות בלתי אפשרית. אם לבחור אדם אחד, אז דווקא שיר הלפרן, מייסדת שוק הנמל שפועלת ללא הפסקה לקדם חקלאים קטנים מרחבי הארץ ולפתח את הקולינריה המקומית, בדגש על קיימות.

מה יהיה?
אשקר אם אגיד שאני אופטימי. תחושת חוסר המוגנות והדריכות הבלתי פוסקת – כשהליכה ברחוב מרגישה כמו רולטה רוסית – יוקר המחיה, השיח הקרוע והמפלג, והעובדה הבלתי נתפסת שיש עדיין חטופים שלא שבו הביתה… הכול מרגיש כמו תהליך מתמשך של שחיקה. כמו הקו האדום של הכנרת, גם אנחנו כל הזמן מנמיכים את סף הסיבולת שלנו – בכל פעם נחצה גבול חדש, כזה שלפני עשר שנים, ואפילו חמש, לא היינו מעלים על הדעת שנישאר אחריו – אבל אנחנו עדיין כאן. כאבא, זו חרדה קיומית מתמדת – הפחד שנתעורר כשכבר יהיה מאוחר מדי. ומצד שני, לעזוב את הארץ, להרחיק את הילדים מהמשפחה שלהם? זה מרגיש כמעט לא מציאותי. בינתיים, אני משתדל להדחיק ולהיאחז בטוב: בזוגיות שלי, בילדים שלי, במשפחה שלי, ובעצם הזכות לעסוק במשהו שבאמת ממלא אותי ואולי, בתקווה, מוסיף קצת טוב לעולם.

• העיר שלי
• אסיף - מרכז קולינרי
• אייבי
• האחים
• מוריס
• רחוב יפת
• שוק הנמל
• בטשון דגים
• בית רדיקל

15 שנות ניסיון בתחום המסעדנות ועסק קטן לאירועים פרטיים שפעל בימי הקורונה הביאו את ירדן גולדנברג לכוסית, הבר של קבוצת הסורה מארה (מגדלור, קן הקוקיה, הנסיך, הגפן) בכיכר רבין, שנושא את שמו של בר מיתולוגי שפעל באותו מקום לאורך עשורים. "אחת הסיבות שבחרנו להחיות את הנוסטלגיה היא כי רצינו לעשות ורמוטריה מקומית", היא מספרת, "והשם 'הכוסית' הוא חלק מהשכונה ומחבר בין ישן וחדש".

המקום נפתח לאחר שיפוץ יסודי שבועיים לפני שבעה באוקטובר. עם פרוץ המלחמה, צוותים מבתי העסק של הקבוצה התכנסו בסורה מארה, בישלו מדי יום 700 מנות ושינעו אותן לדרום. כשתל אביב החלה לשוב לפעילות הכוסית נפתח בהדרגתיות עד לשובו לפעילות מלאה. "מאז אנחנו חווים גלים. לפעמים יש יותר לקוחות ולפעמים פחות. הצוות ביקש שנציין את הימים שחלפו מאז פרוץ המלחמה והעמדנו בכניסה שלט שבכל יום המספר בו מתחלף. כך אנחנו יוצרים חיבור למציאות שמעבר לחוויית הבילוי והאסקפיזם".

>> רחוב שלם בבר אחד ומקום של אמת // העיר של רועי פריצי פרידמן
>> קיבוץ בתוך תל אביב וחלום של כל גרגרן // העיר של עמרי הכהן

1. מוריס

אני גרה בכרם ולקוחה של הבסטה כ-15 שנים. מיכאל גורביץ' הוא דמות מופלאה ונפלאה ולמוריס אני מגיעה מתי שיוצא – אם זה להפי האוור אחר הצהריים או בתום סרוויס לשתות משהו. אפשר לבוא לבד או ביחד ותמיד יהיה מישהו שמכירים. מקום קליל ולא מחייב שאני מאוד אוהבת.
השומר 5

2. סאקה בה

אני כל כך אוהבת את המקום הזה שהספקתי להיות בו כבר פעמיים למרות שהוא רק נפתח. עשו שם עבודה מקצועית מאוד – מהנראות והסאונד ועד האוכל והחוויה, ואני יודעת להעריך מקצועיות. עוד לא הייתי ביפן אבל סאקה בה גורם לי לרצות לנסוע. הכול שם מאוד מדוק, בטח יחסית למקום שנפתח לפני זמן קצר.
זבולון 8

3. ברבוניה

גדלתי בתל אביב ואני ומאוד אוהבת גינס, ולכן זה המוסד שלי בעיר, לא משנה מתי. הכל כאן פשוט וקליל כמו שאני אוהבת.
בן יהודה 192

4. 85/15

השכנים ברחוב, שבשנה האחרונה גיליתי אותם קצת יותר. חבר'ה מקסימים שעושים אוכל טעים מאוד. אחרי סרוויס אני יכולה לקפוץ לשם לדרינק וביס.
מלכי ישראל 15

5.הדסון בראסרי

עבדתי בהדסון שש שנים וניהלתי את המקום עד שנת 2017, ואני עדיין מקפידה להגיע מדי פעם. הסטנדרט והרמה נשמרים לאורך 20 שנה ויש לי הערכה עצומה לעבודה של מתן ולטיפול בבשר. אני לא חושבת שיש בעיר מקום יותר טוב.
הברזל 27

מקום לא אהוב בעיר:

כיכר רבין החפורה, הנוף שלי בשנה וחצי האחרונות. כולנו מחכים שהעבודות יסתיימו ושייפתח הפארק הנפלא שמבטיחים לנו שעומד לקום. כרגע יש כאן בעיקר רעש ופקקים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעות של הכבש השישה עשר, שלא הספקתי להגיע אליהן. פתחו עוד תאריכים לקיץ ואני מצפה ומחכה, כי אלה זיכרונות ילדות ואנשים וזמרים שאני מאוד אוהבת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני אדם של פודקאסטים, ובחודשים האחרונים אני מאזינה לפודקאסט "דברים שלא לימדו אותנו על כסף", שעוסק בייעוץ להתארגנות כלכלית. המנחה דנה מליניאק, שיצאה לעצמאות בגיל מאוחר ונותנת מוטיבציה לנשים ללכת בעקבותיה, מראיינת אנשים על תהליכים ואיך צריך להסתכל על כסף בצורה נכונה. זה משהו שמאוד מעניין אותי, על אחת כמה וכמה במצב הכלכלי הלא יציב שהמדינה נמצאת בו.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני מאמינה שבבית ובעסק חשוב לשמר חומרי גלם ולצמצם פחת. ארגון"תרבות של סולידריות"מציל מזון ומסייע לנזקקים ואני ממליצה להתנדב אליו למי שמתאפשר.

מי התל אביבי שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
רסיטל בר – סומלייה ותיקה שעובדת במאנו וינו ובוחרת את פורטפוליו היינות שכולנו קונים. היא הרכיבה את תפריט היין הראשוני של הכוסית ולימדה אותי כל מה שאני יודעת על יין.

מה יהיה?
יהיה טוב. מכאן אפשר רק לגדול ולהתרומם.

• העיר שלי
• סורה מארה
• הכוסית
• הדסון בראסרי
• 85/15
• סאקה בה
• ברבוניה
• מוריס