כשלאחד מבני הזוג אובססיה לפריטי וינטג' ולשני אובססיה לספרים וכלי נגינה, מתקבלת דירה אקלקטית וצבעונית שמארחת על בסיס יומיומי מגוון מכובד של א.נשים. האירוח אגב הוא על בסיס פנסיון מלא, אז במקומכם היינו מנצלים את ההזדמנות
מי:לירן צ'רנוב(27),יפתח אופיר(42), טוקיו (3.5)
איפה:רחוב לכיש
ותק:8 שנים ליפתח, מתוכן 4 שנים משותפות
מטראז':85 מ"ר
כשאחד מלקט ספרים מרחבי העיר והעולם ולשני יש התמכרות לפריטי וינטג' מיוחדים – יוצא שילוב מלא בסטייל ששוקל לא מעט, "אבל בשביל יופי סובלים". ללירן היו גלגולים בעולמות המחול, המשחק והקולינריה עד שהגיע להייטק, וכיום הוא מתאמן גם בסחיבת רהיטים כבדים הביתה. יפתח לעומתו נשאר בעולם המשחק והרחיב אותו לתחומים נוספים כמו כתיבה, בימוי ותרגום. הוא דווקא יותר בקטע של פילאטיס מכשירים.
"לפני שנכנסתי לגור פה עם יפתח, הוא גר בדירה הזו עם שותף במשך כמה שנים טובות", מספר לירן. "הדירה נראתה נורא. דירת רווקים תל אביבית של בנים על כל המשתמע מכך. עבורי, גם אם המקום זמני – אני אשקיע בו את כל כולי. הרי הכל זמני גם ככה, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לייצר מקומות שירגישו כמו בית. כך עשינו, יחד".
הסלון
"הסלון היה המרחב הראשון שהתחלנו לעצב יחד. ידענו שאנחנו רוצים ספה ירוקה ומזנון קליל ומודרני. את שניהם מצאנו בקונטרסט והם הרגישו בול. גם השטיח הצטרף די מהר מחנות בחיפה ששלחתי אליה את יפתח, והשולחנות הגיעו מבית הילדות של יפתח בלונדון. הוא גדל שם תקופה וההורים שלו הביאו משם רהיטים מדהימים. התמונה היא העתק של ציור שאנחנו אוהבים מאוד של אגון שילה, שהדפסתי ומסגרתי ליפתח באחד הטיולים באירופה".
הפסנתר
"אני מנגן בפסנתר ויפתח מנגן בגיטרה. את הפסנתר קיבלתי ממורה שלי בביה"ס למשחק של יורם לוינשטיין. לצידו מוצב פסל מטורף של אישה, עשוי עץ מלא, שמצאתי ברחוב. הוא שוקל יותר ממני אבל הייתי חייב לקחת אותו".
בספריה, כמו בכל הבית, מפוזרים הספרים של יפתח. הוא מסדר אותם לפי צבעים ונושאים. מעל הפסנתר יש ספרי שירה, מוזיקה, מחזאות ועוד. לצידם מונח פרס קיפוד הזהב שיפתח קיבל על התפקיד של היטלר במחזמר 'שמואל', ותמונה יקרה שלו כהיטלר עם לאה, השכנה שלנו מלמעלה, ניצולת שואה שיש לנו איתה קשר מיוחד".
פינת האוכל
"יש לנו חבר טוב שמעצב דירות לדוגמה ואנחנו מקבלים ממנו מדי פעם הפתעות, כמו כסאות האוכל המטורפים האלה. אנחנו אוהבים לארח. כמעט כל ערב מגיעים אלינו אנשים – לדרינק או לארוחה של ממש. השולחן הוא של שומרת הזורע משנות ה-60, והוא נראה קטן אבל יודע להיפתח. התאגדו סביבו לא מעט מפגשים מדהימים. את המנורה הבאנו מזקן חמוד שמשפץ מנורות ישנות ומוכר אותן במחירים מעולים במרקטפלייס".
המטבח
"ארונות המטבח מפוצצים בסרוויסים עתיקים וכלים מכל העולם שלירן אוסף", מספר יפתח. "מלאכת הבישול אצלו מתחילה מהמחשבה על האסתטיקה של המנה. קודם כל הכלי, הצבעוניות, הקומפוזיציה – ואז מה שיהיה בתוכו. את השידה הכתומה הוא מצא ברחוב ושיפץ, והיא מכילה אוסף יינות נדירים יותר ופחות שהוא מזמין בכמויות מסחריות. יין הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, לפחות מהרגע שלירן נכנס לחיי".
חדר העבודה של יפתח
"החדר הנוסף הוא חדר עבודה, נגינה, יצירה, קריאה ואירוח. כשמתארחים אצלנו מקבלים פנסיון מלא, ככה שמי שרוצה תמיד יכול להישאר לישון במיטה הנוספת. רוב הזמן יפתח עובד מפה, כותב או קורא. את הספרייה והשולחן מצאנו ברחוב ושיפצנו, והם מכילים ספרי עיון, היסטוריה או עלילה. יש ליפתח גיטרה אקוסטית וחשמלית וגם גיטרה אקוסטית מיוחדת שסחבנו כל הדרך מתאילנד".
חדר השינה
"מאוד ברור מהו הצד שלי ומהו הצד של לירן. בצד שלי שידה פשוטה ופרקטית, מנורת לילה, ספרים, ותמונה של תמנון – שהרבה לפני הסרט 'מורתי התמנונית' הבנתי שהוא הספיריט אנימל שלי, אז יש כל מיני אלמנטים תמנוניים מפוזרים בבית".
"בצד של לירן יש שידת וינטג', ראש של פרה שהוא סחב מהודו ושני רובוטים משוק פשפשים בסין שהם הפריט השנוא עליי בבית, אז מבחינתי מקומם היחיד הוא ליד הראש של לירן בלילה. על הקיר יש צילום של חבר טוב שלנו, של משתנות בדרום קוריאה. נדלקנו עליו ממבט ראשון אז קיבלנו אותו במתנה".
