מיטב העיתונאים התגייסו לגונן על הפודקאסט של נדב פרי, קולגה ועיתונאי לשעבר ויד ימינו של יצחק תשובה בהווה, המקף המחבר בין הון, שלטון ועיתון. אם הם לא מבינים איפה הבעיה בהלבנת ההתחזות המתמשכת שלו לאיש תקשורת - לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, כאן כדי להסביר
מצער שאנשים שאני מאוד מעריכה לא רואים את הבעייתיות בקידום לוביסט של מונופול פרטי שבונה לעצמו ערוץ כוח כדי להשפיע על הפוליטיקה הישראלית. מאחר וזה בלבול חוזר, אסביר מדוע זו בעיה שפוליטיקאים ואנשי ציבור יתראיינו בפודקאסט של לוביסט מטעם מונופול הגז, ושעיתונאים בשידור הציבורי יתמכו בזה. ראשית גילוי נאות (פרקטיקה שחייבים להרבות את השימוש בה): איני מכירה את נדב פרי אישית ומעולם לא החלפנו מילה. אין פה שום ענין אישי כלפיו אלא מהותי בלבד.
נדב פרי בחר לפני שנים לעזוב את תפקידו ככתב הפרלמנטרי של ערוץ 10 ולעבור לעבוד במשרה מלאה כסמנכ"ל הרגולציה של "דלק קידוחים", כדי לקדם את הכוח של מונופול הגז. זה אומר שהתפקיד שלו בכל בוקר הוא להתקשר אל גורמי ממשל, לפגוש אותם ולשוחח עמם – פוליטיקאים, רגולטורים, עוזרים ויועצים – ולהשפיע על ההחלטות שלהם לטובת תשובה, גם אם זה נגד הציבור. התפקיד שלו הוא להיות חבר של התקשורת כדי להשפיע על האופן שהיא מסקרת את נושא הגז, לטובת תשובה.
פרק 8!
ירון לונדון, גימלאי בן 82, נכנס לאולפן.
על מה מדברים?
על הזיקנה והיעדר הרלוונטיות, על קירשנבאום שלעומתו חתך באבחה מהעולם, על הדרך שבה הורידו את תוכניתו (״גועל נפש״), על נתניהו (״האליטה טפלה עליו האשמות נוראיות״) ועל מקומו בהיסטוריה.
האזנה נעימהhttps://t.co/6rcPtfO0OBpic.twitter.com/Y0yLz8Xe4S— נדב פרי Nadav Perry (@NadavPerry)January 13, 2022
הרוח הגבית שנותנים לו עיתונאים בהזמנתו להופיע ולהתראיין כפרשן פוליטי בערוצים השונים, ובקידום אקטיבי של הפודקאסט שלו ברמה הפרסונלית וכאילו במנותק לחלוטין מתפקידו הנוכחי כלוביסט הראשי של מונופול הגז; התווך הזה, שבו מתאפשר לו לייצר איזו תדמית אובייקטיבית נייטרלית, הוא בבחינת הכשרת השרץ. כמי שנאבקת כבר שנים כדי למזער את הכוח החריג של מונופול הגז ובעל השליטה בו יצחק תשובה על כל מוקדי הכוח בישראל, כוח שבו הוא משתמש כדי לנצל את משאבי הציבור (וגם מצליח), יש פה נזק אקטיבי. ראיתי במו עיני ח"כים שלא מודעים לכובעו הכפול של נדב פרי, ואלה שמודעים מחשבנים לו כפליים בגלל שיודעים שיש לו כוח תקשורתי.
שרשור ׳על העיוורון׳. הקשבתי בפעם הראשונה לפרק בפודקאסט של נדב פרי, כדי שאתן לא תצטרכו להקשיב. אני לא בר סמכא כמו@asaf_libבענייני פרי, אבל אני מבין דבר או שניים בענייני הגז, וה״דיבייט״ שלו עם@mikihaimovich1לא נכלל בהגדרה שלי ל״תענוג״, וכך גם לא העובדה שמי שמכהנת כיו״ר מרכז השלhttps://t.co/dsIqgL0alp
— Niv Hachlili (@NivHachlili)January 7, 2022
כשהערתי בעבר על העובדה שעיתונאים מקדמים את הפודקאסט שלו, נענתי ש"אי אפשר להגדיר אנשים שלא מסכימים איתם כשטנים או מצורעים ולהדיר אותם מהמרחב הציבורי". זה בכלל לא העניין. פרי בוחר לעבוד עבור איש עסקים בעל כוח כלכלי ופוליטי עצום שרווחיות עסקיו נגזרת ישירות מהטבות שהוא מקבל מהמדינה, שפוגע קשות באינטרס הציבורי, ומנסה במקביל ולכאורה ללא קשר, ליהנות מהאהדה הטמונה בכוח התקשורתי. אבל זו הטעיה. גניבת דעת ממש. הפודקאסט שלו הוא חלק בלתי נפרד מיצירת הדימוי הנייטרלי, שמשרת גם את תשובה בכל פעם שפרי מתראיין (בטח ובטח ללא גילוי נאות), מגיע לכנסת או משוחח עם ח"כים או רגולטורים. זה משמר אותו כדמות תקשורתית חזקה שצריך להתחבב עליה, לרצות אותה ולשמור איתה על קשר.
כשאנשים חושבים על שחיתות הם מדמיינים מעטפות מזומנים, אבל זה המיעוט שבמיעוט. הנזק הגדול ביותר שמייצרות נורמות מושחתות הוא דווקא באזורים האפורים של קבלת ההחלטות, בשמור לי ואשמור לך, בצורך למצוא חן ולרצות מקורב או בעל כוח על פני המון רב וחסר פנים שאינך מכיר. המקומות האפורים מייצרים השחתה סמויה ומתוחכמת, שבטווח הארוך גורמת לפגיעה עמוקה פי כמה באמון הציבור במערכת וביכולתה לדאוג לאינטרסים שלו. השחיתות החוקית, זו שבמסגרתה מוקדי הכוח מארגנים את חוקי המשחק ואת אכיפתם לטובתם, היא המסוכנת מכל.
דעה שלא אכפת לי מה מידת הפופולריות שלה: נדב פרי רוקד על שתי חתונות. מי שלא יהיה "נחמד" אליו בכובע המקצועי, לא יזכה לקבל שירותי יח"צ בפוד שלו. אם אתם לא מבינים את זה, אתם חלק מהבעיה
— odedkramer – عودد كرمر (@odedkramer)January 15, 2022
לא בכדי מככבים לוביסטים ו"יועצים אסטרטגיים" בתיקי 2,000 ו-4,000. הערבוב בין לוביסט/יועץ/עתונאי, הוא הדרך הסמויה והמאד אפקטיבית להרעיל את העיתונות והפוליטיקה. חייבים להבין את הקשר בין הדברים: המוכרות התקשורתית, הקשרים בתקשורת ובפוליטיקה, והנגישות למקבלי ההחלטות הנובעת מהן היא הרי בדיוק הסיבה שתשובה שכר את פרי, והנה הוא קוצר את הפירות.
זה לא עוד פרק בפודקאסט. זה עוד חלק בשליחת הזרועות של תשובה עמוק לתוך המיינסטרים. אין לי הרבה ציפיות מהתקשורת המסחרית הנשלטת על ידי סבך האינטרסים של בעלי ההון, אבל כשמי שנותן את הבמה הם גם עיתונאים מוערכים מאד, שעובדים בגוף ציבורי, שמשלם המיסים מזרים לו יותר מחצי מיליארד שקל בשנה כדי שהעיתונאים שם יהיו משוחררים מהלחצים והתמריצים שיש בעיתונות הפרטית, אז בראייה של מאבק ציבורי עיקש מול הבוס שלו ולמען הציבור – הנזק גדול פי כמה.
אוקי שתי המלצות פודקאסטים שונות מאוד זו מזו:
הפרק של@NadavPerryעם@amit_segalhttps://t.co/aTZAacW1vs— Shaul Amsterdamski ❤️???? ???? (@amsterdamski2)January 14, 2022
כאשר עיתונאים מרכזיים בתאגיד השידור מקדמים פודקאסט שמטרתו לתת יותר כוח והון פוליטי ללוביסט של המונופול הפרטי הגדול ביותר בישראל – ברור שיש קלקול עמוק בתפיסה למה מחויב עיתונאי בישראל. הטענות כאילו זה שוק חופשי והכל גלוי וידוע הן משוללות יסוד. עיתונאי בכיר שמקדם לוביסט – נותן לגיטימציה ללוביסט במקרה הטוב או מטעה את הציבור במקרה הרע. כך מנרמלים נורמות מושחתות.
אז בפעם הבאה לפני שאתם מעלים את פרי לשידור או משווקים לו את הפודקאסט, קחו רגע לחשוב למי יש אינטרס שהפודקאסט יצליח ומהן השלכות הרוחב של ההצלחה הזאת, שגם אם לא התכוונתם אליהן, מתרחשות בכל פעם שנותנים לו במה תקשורתית בזמן שהוא עדיין עובד אצל תשובה. אני רואה את ההשלכות האלה במו עיני בכנסת ואצל הרגולטורים, פעם אחר פעם.
>> עו"דלינור דויטשהיא מנכ"ליתלובי99והלוביסטית הציבורית הראשונה
![בת שבע מארחת: "KULUKULUPA" ו"Black Box: Little Black Book Of Red". צילום: גדי דגון](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/02/sizes/בת-שבע-מארחת_p_wo_500_281.jpg "בת שבע מארחת: "KULUKULUPA" ו"Black Box: Little Black Book Of Red". צילום: גדי דגון")
