>> רני בלייר אלקבץ (אתם עוקבים, כן?) הוא מגדולי יוצרי הטלוויזיה בישראל ("שבתות וחגים", "פרשת השבוע", "שביתה"), ראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר, ועכשיו גם סופר: "עלעלים", ספר הביכורים שלו, הואאסופת סיפורים אוטוביוגרפיים יפים וכואביםעל נעוריו בקיבוץ ניר עוז, כשברקע שלהם מהדהד יום האסון וההפקרה של שבעה באוקטובר שנמצא איפשהו בעתידן של הדמויות. "לפני חצי שנה עברנו אסתר רעייתי ואני לגור ביפו, סלאמה פינת שדרות ירושלים", הוא מעדכן. "אז לא אספר על מקומות מהעיר שלי אלא יותר מהשכונה החדשה שלי, שהיא מהמקסימות בתל אביב-יפו" .

1. קפה יאפא

קפה יאפא הוא קפה וחנות ספרים מהממת ומתוקה בבעלותם של יוצר הסרטים הדוקומנטריים טוני קופטי ואיש הספרים והמורה מישל אלרהב, שהשנה גם יצרו סרט מקסים בשם"המבריחים"ביחד עם הבמאי יניב ברמן. יאפא מקום נעים וקרוב לליבי שנים רבות, כשבשנה האחרונה עם המעבר של אסתר אשתי ושלי לגור ביפו, הפך בית הקפה/חנות הספרים למקום שאני פוקד אותו לפחות אחת לשבוע.
יהודה מרגוזה 33 יפו

2. אובלומוב

חנות ספרים מתוקה בשכונת נגה.לפני כמה חודשים עברתי ליד החנות ונכנסתי להתרשם. בחנות ישבה לני, בעלת החנות, ושאלתי אותה אם אני יכול להציע לה למכור שם את ספרי "עלעלים". היא מיד הסכימה, ומאז כבר הספקתי להשתתף ביום ההולדת (שנה לפתיחת החנות) בערב קריאה שכולו הוקדש לבטלנות, כיאה למקום ששמו הוא על שמו של האציל אובלומוב, בטלן הבטלנים.
נחמה 4 יפו (שכונת נגה)

3. עמיתה

פעם בשבוע בשישי בצהריים אני מהלך לבית המאפה עמיתה לקנות כיכר לחם מאה אחוז שיפון לשבת.בית המאפה הזה הוא ממש בוטיק של מאפים. מצד אבא שלי אני הונגרי, ולא צריך להסביר את הקשר בין המוצא לעוגות ומאפים, אבל כבר די נגמלתי ואני מאוד נזהר לאכול כמה שפחות פחמימות וכמה שפחות גלוטן. אבל המקום הזה… אני נכנס אליו לא רק כדי לקנות לחם שיפון מאה אחוז טעים להפליא, אלא גם לגנוב מבט אל המאפים הפרושים לפני כמו תכשיטים ולאתגר את הדחף לתקוף איזה קרואסון ממולא.
סלמה 10 יפו

4. רחוב הצורפים

רחוב קסום ביפו שאני אוהב ללכת בו, ותמיד מרגיש בו כאילו נגזר מזמן אחר. רחוב הצורפים יוצא מדרום העיר העתיקה, פינת מזל תאומים, ועולה צפונה, עובר ליד עץ התפוזים התלוי, ליד מועדון קרוואן, ליד בית קנדידוף, וגולש לחצר של שבתאי היפה עד רחוב רוסלאן… מימין לרחוב חומה, מאחוריה רחוב יפת, משמאל גן החמאם וגן המוזיאון. שבע דקות של עדן.

5. אל קלחה

חומוס במרחק הליכה קצרה זה איכות חיים, ואם מדובר באל קלחה אז זכיתי פעמיים.הפאתה של אל קלחההיא מנה עתיקה מהמטבח השאמי, המבוססת על שילוב מאוזן להפליא של חומוס, חתיכות פיתה מושרות, גרגירי חומוס, שקדים קלויים, רצועות בשר שייטל, יוגורט וסמנה. ולחשוב שהדייגים היו אוכלים את זה על הבוקר אחרי לילה של דייג.
סלמה 3 יפו

מקום לא אהוב בעיר:

מתחם התחנה.המתחם הכי מוזר בעיר. ניראה כי מיליונים הושקעו במתחם התיירות שהפך לפיל לבן, ריק ובעיקר חשוך בלילה. עם הקמתו של פארק המסילה השוקק והיפהפה, חיוורונו של מתחם התחנה בולט לעין כמעין שכונה מוזרה וחשוכה הצמודה לפארק המסילה. מתחם התחנה הוא המקום האידיאלי לתקומתו של מתחם סטודיואים לאומנים שכל כך חסר בנוף התל אביבי. אפשר להעתיק את המודל הנצרתי של גלריות קטנות, בתי קפה מתוקים, אמנות, אירועי תרבות ומוזיקת רחוב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"אתי", סדרת הדרמה של חגי לוי על פי הספר "השמים בתוכי", המוכר גם כיומנה של אתי הילסום. הסדרה היאיצירת מופת ייחודית ומטלטלתשלאורך שש שעות מגוללת את סיפורה של הילסום, צעירה יהודיה. במקור מתרחשת העלילה באמסטרדם של מלחמת העולם השנייה, אבל בסדרה היא מתרחשת באמסטרדם של היום, המודרנית, ועם זאת בהוויה תקופתית בה אין ניידים, אין מחשבים, היהודים חווים השפלה ואיסורים, קיים מצור על העיר וחיילים נאצים מסתובבים ברחובות. כל זה מקנה לאירוע הטלוויזיוני המופלא תחושות מכוונות שאירוע מסוג זה יכול לחזור על עצמו גם בימינו אנו, ולתפאורה העכשווית של אמסטרדם יש תפקיד עלילתי בחוויה העוצמתית כולה.הבחירה בשחקנית הגרמניה הצעירה והממגנטת יוליה וינדישבאואר לגלם את אתי היא מהבחירות הנפלאות של הפרויקט.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאחרונה קראתי את ספר העיון"איך נולדים מחדש" של יאיר אסולין. בספר 36 מחשבות על הזמן הגדול והשבור הזה, כפי שכותב יאיר, ואצטט מדבריו בשער הכריכה: "מטרת הטקסט הזה, היא יותר מכל לסמן את המקום שבו אנחנו עומדים, לסמן מגמה, להבין שכל מה שמתחולל לנגד עינינו, בישראל ובכלל, כולל הכאוס הפוליטי הישראלי והכאוס הפוליטי בעולם כולו, והמבוכה ותחושת חוסר האונים, וכל השדים שמרחפים סביבנו, הכל סימפטומים של תהליך רחב הרבה יותר, עמוק הרבה יותר, של שקיעת הסדר הנוכחי".כאחד ששואל את עצמו מדי יום "דרכנו לאן?", הספר נטע בי תקווה שיש לאן!אבל החברה הישראלית זקוקה לעוד יאיר אסולינים שיאירו את הדרך. החברה הישראלית אחרי שבעה באוקטובר זקוקה ל"ברנרים" חדשים שיכתבו על זמנים חדשים ויאפשרו שיח שיוביל למעשים.יאיר ואנינפגשנו לשיחת פודקאסט בנושאשהייתה עבורי מעוררת השראה

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
דעתי היא שעל מנהיגי המדינה להצהיר על הקמת מפעל לאומי לחוסן הנפש, אליו יופנו תקציבי ענק כיאה למפעל לאומי, כדי להשיב לחברה הישראלית אוויא לריאות. עד שמפעל לאומי כזה יקום, על כולנו למצוא דרך לתרום ולהתנדב לכל עמותה או ארגון שעוסקים ומטפלים בחוסן הנפשי הפרטי והלאומי של החברה הישראלית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
השחקנית עדי ארד,שלפני שנתיים עזבה הכל והתגייסה ברוח ובגוף למען משפחות החטופים. במאבק על השבת יקיריהן, היא הקימה קבוצות, היא הרימה מחאות, היא הייתה בקשר עם כל הורה והורה, היא יזמה קבוצת ווטסאפ ששמה "הכח הנשי" ובה מאות נשים חזקות, מעוררות השראה, משפיעות ומובילות דעה. הקבוצה הזאת הצליחה לטעמי, כאחד הגברים היחידים שזכו להיות בה, לשנות את המציאות הישראלית בדקות הכי קריטיות במאבק על השבתם של החטופים. לעדי ארד הכבוד על הנחישות והחריצות, והלוואי שתקום מהקבוצה הזאת תנועת כוח נשית עוצמתית שתלך לבחירות ותוביל את המדינה.

מה יהיה?
להפתעתי אני מוצא את עצמי עונה על השאלה הזאת ב"יהיה בסדר". להגיד "יהיה טוב" זה קצת מוגזם. להגיד "יהיה איום ונורא" זה פסימי. אז יהיה בסדר. תשובה ישראלית קלאסית שיש בה מן האופטימיות הזהירה.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• סדרות ישראליות
• קפה יאפא
• ספרים
• עמיתה
• יפו העתיקה
• אל קלחה
• מתחם התחנה

לאחר תקופה ארוכה מדי של קיפאון, נראה שמשהו טוב קורה במתחם התחנה. תרגעו, עדיין אין יותר מדי מה להתלהב כי המקום עוד רחוק מימי זוהרו, אבל נראה שדברים מתחילים לזוז, בין היתר בהשפעת הרכבת הקלה, ופארק המסילה הסמוך. מעכשיו, לניחוח קליית הקפה מקפה נחת נוסף ריח משכר של בצק מתוק מסניף כנאפה כעכ – בית המאפה של פרח רסלאן, שמגיע משוק הנמל.
>>איזה מזל: סניף ראשון בתל אביב ללהיט העוף המטוגן לאקי צ'יקן

"בחזון שלי תמיד ראיתי מקום שהוא בית לגליל", מסבירה רסלאן. "אני בדרך שלי כבר חמש שנים, שבתוכן עברנו קורונה ומלחמה, ולכאן אני רוצה להביא תרבות וקולינריה מהצפון. אמנם כשנכנסתי למתחם בפעם הראשונה הוא היה שומם, אבל האנרגיה מדהימה ומיד הרגשתי חיבור למקום". כמו אנשי אוכל רבים כיום, פרח רסלאן פרצה לתודעה הציבורית בריאליטי מאסטר שף. הסיפור שלה – מהילדות בכפר מוסלמי-שיעי בדרום לבנון כבת לאב לוחם צד"ל, ועד הבריחה לישראל – כבש את לב השופטים. את השאר עשה הכנאפה כעכ, מנת רחוב לבנונית שמורכבת מבייגלה שומשום פריך ממולא כנאפה חמה מגבינה נמתחת. עכשיו הוא יעשה את השאר גם לתושבי דרום העיר.

החנות שרסלאן ובעלה עלי פתחו בקניון אגמון מרקט, סמוך לאגם החולה, הפכה לתחנת עצירה חובה בדרך לצפון. תור ארוך השתרך מול הדלפק ועם ישראל הסתער על הפחמימות המתוקות, במיוחד בשבתות וחגים. בעקבות המצב בצפון המרקט נסגר, ורסלאן העבירה את הפעילות לשוק הנמל. מתוך הבנה שהשטח המצומצם העומד לרשותה שם אינו מאפשר התרחבות, היא מביאה את החזון במלואו למתחם התחנה – חלל מעוצב באבן ועץ, בסגנון שמזכיר את הבנייה בגליל, ובמרכזו שולחן ארוך שבעתיד יתקיימו סביבו סדנאות.

לרגל הפתיחה, השולחן עמוס בכל טוב מחבל הארץ הצפוני: זיתים ולאבנה, תערובות תבלינים ותה, קופסאות מעמולים בדוגמאות מורכבות וכלי קרמיקה בעבודת יד. על הקיר שמעל לדלפק תלויות בשורה אחת כפות עץ, שבעזרתן מכינים מעמולים. רסלאן שולפת מעל אחד המדפים מארז ובתוכו שלוש כפות עץ, ומסבירה שלכל דוגמה יש משמעות. "אני רוצה להמשיך את המסורת ולהעביר אותה מדור לדור, כפי שבילדותי ישבתי ליד אמא כשהיינו מכינות מעמול לחגים בכף עץ מיוחדת. היום אנחנו בעידן שבו נשים פחות מכינות מעמול בעבודת יד ואת הכפות מייצרים מפלסטיק זול, אז חיפשתי אמנים שיידעו להעתיק או לעצב אותן בפטיש ואזמל, והתחלנו מהכף של אמא שבה אני משתמשת עד היום".

המסורת נוכחת גם במנות ובמאפים, ובראשם כאמור הכנאפה כעכ – מנה שנולדה בבירות על הטיילת בקו המים. תמצאו כאן גם פטאייר תרד ופטאייר זעתר, ומוצרים חדשים כגון שמן זית שנמזג לבקבוקים מתוך מכל נירוסטה נוצץ, או פריקי וזהוראת – תערובת עלים לחליטה בעלת סגולות רפואיות. למאפים נוספו גזוז עם תערובת תבליני הבית ופרחים, גלידה מחלב עזים, ולבן אירן – משקה יוגורט צונן עם נענע שרסלאן מייבשת בעצמה, גרסת לבנון למשקה הטורקי המסורתי.

המנות מוגשות בצלחות קרמיקה, עוד דבר שלא מתאפשר בשוק הנמל, וניתן גם לשבת במרפסת הצמודה. בעתיד יתווספו עוד מאפים ומוצרים שימלאו את גבולות גזרת הכנאפה כעכ בתוכן קולינרי חדש. "לתל אביב יש את הקצב המהיר שאני לא רגילה אליו אבל הוא כבש אותי. אני אדם תחרותי ותל אביב גורמת לי ליצור יותר. בצפון הייתי יעד כמעט ללא מתחרים וכאן אני צריכה לעמוד בציפיות", אומרת רסלאן בחיוך צנוע שמסתיר אמביציה ונחישות. בדיוק התכונות שאנחנו אוהבים בתל אביב, וגם בייגלה שומשום פריך ממולא כנאפה חמה מגבינה נמתחת בהחלט לא מזיק.
פארק התחנה, שלישי-חמישי 22:00-14:00, שישי 17:00-09:00, שבת 21:00-10:00, ראשון-שני סגור

• אוכלים שותים
• כנאפה
• בייגלה
• מתחם התחנה
• לבנון

הקיץ, ואנחנו לא יכולים להגיד את זה מספיק, הוא הזמן הנכון ללכת להופעות. כן, חם ומזיעים גם בתוך אולם עם מזגן וגם בערב תחת כיפת השמיים, אבל המוזיקה היא מיזוג האוויר של הנפש וגם אותה חשוב לצנן. עיריית תל אביב-יפו מנצלת את חודשי הקיץ כדי לערוך הופעות חינמיות באוויר הפתוח בשלל לוקיישנים ומגוון סגנונות,ועל חלקן כבר סיפרנו, אבל הנה באה אחת המנות העיקריות והיא מוגשת בפארק התחנה המתחדש.

>> ויהי אור: המידברן חוזר לחיים ויתקיים בחודש נובמבר הקרוב
>> קצת רעש בבקשה: לבונטין 7 חוזר להשתלט על מוזיאון תל אביב

ליין ההופעות "תחנה לייב" – סדרת הופעות אקוסטיות חיות בשעת השקיעה לאורך חודשי הקיץ (של אמנים שהייתם משלמים כדי לראות) – חוזר זו השנה השלישית ברציפות במתחם הצמוד לפארק המסילה ומשקיף מקו ראשון אל הים עם כל הבריזה הכרוכה בכך. האירועים פתוחים לקהל הרחב, ללא תשלום, ונערכים במרחב העירוני ההיסטורי שמתעורר בימים אלה לחיים חדשים, אחרי שהעירייה החזירה לעצמה את השליטה במתחם עם תום תקופת הזיכיון של מפעיליו כשבכוונת להפוך אותו למרחב ציבורי חי המשלב תרבות, קהילה ופנאי.

הפרויקט מוקדש השנה לזכרו של גיא אילוז ז"ל, איש של מוזיקה, חופש ואהבה, שנרצח בשבי וגופתו עדיין מוחזקת בעזה. יחד עם משפחתו מנציחה אותו עיריית תל אביב-יפו במוזיקה חיה שהייתה מרכז חייו. אילוז היה מוזיקאי מחונן שנחטף מפסטיבל נובה בגיל 26. משפחתו ציינה השבוע את יום הולדתו ה-28 בכיכר החטופים עם הופעות של המוזיקאים איתם עבד במהלך חייו, ביניהם אהוד בנאי, איפה הילד, היהודים, ג'ירפות, ג'ימבו ג'יי וקליפורניה סאנשיין.

גיא אילוז ז"ל (צילום באדיבות מטה החטופים)

את הליינאפ של "תחנה לייב" לחודש יולי יפתח מחר טדי נגוסה הנהדר, שהופעה אקוסטית שלו היא חוויה שאסור להחמיץ (חמישי, 10.7 19:00), ובשבוע הבא באותו יום ובאותה שעה תופיע שם עלמה זהר, כשאחריה משובצים לאיוונט גם אקו (24.7) ודניאלה ספקטור (31.7); ההופעות הפתוחות לקהל הרחב יימשכו גם לאורך אוגוסט ועד לתחילת ספטמבר.
>> "תחנה לייב", כל חמישי ב-19:00 בערב, פארק התחנה תל אביב

• ❤ תרבות
• הופעות
• מתחם התחנה
• עיריית תל אביב

פעם, בסוף העשור הקודם, היינו מתרגשים מכל יוזמת פופ אפ חולפת של שף בכיר, אבל מאז התבגרנו והחכמנו וחטפנו כאפות מהמציאות, והבנו שאנחנו צריכים דברים קצת יותר יציבים בחיים. מרבית הפופ אפים אינם מרגשים יותר בדיוק בגלל זה, הארעיות הופכת אותם לסוג של גימיק נחמד או ניסוי כלים על חשבון הקהל. אבל פעם בכמה זמן עדיין מגיע פופ אפ שמצליח לעורר בנו שמחה קולינרית ותקווה שאולי יהפוך למשהו קבוע. בחרנו להמליץ על שלושה פופ אפים כאלה שמתחוללים ממש עכשיו.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> שיפוד ב-19 ש"ח, פיתה ב-27. לא חשבנו שיכולים להיות מקומות כאלה
>> טרי טרי: 11 מקומות חמים שתדברו עליהם ותאכלו בהם בחודש מאי

זזה // פופ-אפ יינות ואוכל בפארק התחנה

למה כדאי:האנשים הטובים של אוטו יין חברו אל האנשים הטובים מהקייטרינג היוקרתי "בסקט" ויצרו יחדיו בפארק התחנה אתאחד הפופ-אפים הכי כיפים שזכורים לנו, שעושה שימוש נהדר בחלל החיצוני של ויקי כריסטינה שהתפנה עם סגירתה. פתוח עד סוף יוני בשלישי, שישי ושבת.
מה טעים:דגמנו ברוסקטה ויטאלו טונטו נהדרת, ברוסקטה סרדין שבור בטעם של פעם ובריוש בשר מפורק עסיסי, שלושתם מענגים מאוד ובתמחור נמוך לצד היינות המעולים של אוטו יין.
אווירה:הגעתם למקום הכי נעים בעיר.
>> זזה, פארק התחנה 17 ב'

פיתה לוינסקי // פופ-אפ הפיתות של חמודי אבולעפיה

למה כדאי:כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, חמודי אבולעפיה שוב משתובב עם הפיתות שלו בפופ אפ עונתי חדש, הפעם בחלל שכבר אכלס פופ אפ שלו בעבר ("שיפודי דלידה"), וכמו שיודע כל מי שביקר אי פעם באחת מהגיחות הסדרתיות של אבולעפיה לחיינו, זאת סיבה טובה להתרגש.
מה טעים:יש כאן כמה פיתות שלא תמצאו בשום מקום אחר, למרות שבטח ינסו להעתיק. בימי שלישי יש פיתה חביתה וליה טלה, בימי שישי יש מעורב ירושלמי, ושניהם שווים הגעה במיוחד.
אווירה:תנו לטחינה לטפטף עליכם חופשי.
>> פיתה לוינסקי, זבולון 7

סנוקי // פופ-אפ הכריכים האיטלקים של גווידו

למה כדאי:הפופ-אפ הזה הולך להיות איתנו יום אחד בלבד בעוד כשבועיים וחצי, וכל הפרטים וההסברים כאן, אבל מילת הקסם "כריכים איטלקיים" מספיקה לבדה, ואם הם של מסעדת גווידו האיטלו-אמריקאית המשפחתית והנדיבה, זאת כבר סיבה להזמין מקום מראש ולצום ביום לפני.
מה טעים:אנחנו מנחשים שזה יהיה כרוך בבשרים עם גבינות. הולך להיות כריך סיזר-סלט נשמע כמו משהו שנהיה חייבים לנסות.
אווירה:זה עוד לא קרה, אבל אנחנו בונים על גשם של מיטבולז.
>> סנוקי, בן גוריון 34, ראשון (18.5) מ-18:00,להזמנות

• אוכלים שותים
• פופ אפ
• גווידו
• חמודי אבולעפיה
• אוטו יין
• מתחם התחנה

במשך שנים מאז השקתו ב-2010, מתחם התחנה המשוחזר (שאכלס בעבר הרחוק מאוד את תחנת הרכבת יפו) נחשב לאחד הכישלונות העגומים של עיריית תל אביב-יפו, נחבא ומנותק מהעיר ונטול גישה נוחה ללא רכב, אפילו לא מזמין מספיק להמונים הגודשים את חוף הים שמעבר לכביש. בשנת 2020 חזר הניהול שלו אל עיריית תל אביב-יפו וחברת הפיתוח העירונית אתרים, ובמקביל לפתיחתו של פארק המסילה הגובל בו, החל המתחם הכושל להתעורר לחיים חדשים. עכשיו קוראים לו פארק התחנה, ועכשיו יש לו מתנה גדולה להציע לתל אביב.

>> מתחת לצל של השמש: דרום תל אביב כמראה של המדינה // טור אישי
>> מתנה לתל אביב: מה הסיפור של הפסיפס המטורף בפארק המסילה?

המבנה המרכזי של מתחם התחנה, הלוא הוא המבנה ההיסטורי ששימש כתחנת הרכבת של יפו בין 1892 ל-1948 וחיבר אותה ללוד וירושלים, עומד כעת במוקד של קול קורא להצעות לשימוש במבנה שפתוח לגופים, יזמים ומפעילים בתחומים בעלי אופי ציבורי. על פי הקול הקורא, השימוש יכול להיות ממגוון תחומים, ובלבד שיהיו תואמים להגדרה של מבנה ציבור ולאופי המקום. בין היתר ניתן להציע הצעות בתחומי האמנות, התרבות, המוזיקה, הספורט, הבריאות, האקדמיה, ההיסטוריה, הקהילה ועוד.

החברה מעוניינת לקבל הצעות מגופים מפעילים בעלי אופי ציבורי, שכוללות הצעת רעיון ייחודי ובעל מודל כלכלי בר-קיימא לאכלוס המבנה והפעלתו באופן מיטבי ואיכותי בשנים הבאות. מטרת החברה היא לפתח במבנה פעילות שוטפת ומגוונת, שתשרת את הציבור הרחב בפארק וסביבתו, ותיתן מענה לקהלים מגוונים לאורך כל שעות היום, כולל תכנים, אירועים ופעילויות וחוויות עירוניות מעשירות, תוך התייחסות למודל כלכלי שיבטיח את הצלחת הפעילות לאורך זמן ויבססו את המבנה כמוקד
עירוני פעיל ושוקק בכל ימות השבוע, כולל פעילות בסופי השבוע.

דרישות הסף של הקול הקורא מבחינת הקריטריונים, הן קונספט ייחודי מושך קהל ותואם את אופי המקום, ניסיון של 5 שנים לפחות בניהול והפעלה של מיזמים בעלי אופי ציבורי הפונים לקהל הרחב, ניסיון מוכח ביצירת תכנים ושיתופי פעולה עבור הקהל הרחב, מודל כלכלי יציב ומוכח להפעלה ארוכת שנים, יכולת פיננסית (כולל ציון מקורות תקציביים), תואם ליעוד של מבנה ציבור על פי חוק התכנון והבנייה, פתוח לקהל הרחב ונותן מענה לאורך כל שעות היממה, כולל סופי שבוע ומהווה עוגן משמעותי ופוטנציאל להיות מוקד עירוני מוכר.

אנחנו יכולים לחשוב על לא מעט גופים מאזורי התרבות שעשויים להיות מועמדים מושלמים ללוקיישן הקסום הזה, החל מקולנוע קנדה המצוין שמחפש בית חדש, דרך קולקטיב קקדלארט המצוין, "תרבות של סולידריות" על שלל מפעלותיהם, ואולי תיאטרון קליפה החתרני-אך-קומוניקטיבי או מועדון הג'אז בית העמודים שגם הוא עוד מעט הומלס. לא חסרים גופי תרבות ואמנות מעולים ואולטרה-קהילתיים שיכולים להיות מוקד משיכה עצמאי לאחד המרחבים הציבוריים היפים והמושקעים בעיר.

לאורך השנתיים האחרונות נפתחו בפארק התחנה לא מעט מקומות חדשים וחביבים ביותר, כולל מקדש הקפאין של קפה נחת, קפה וילנד המקסים בבית וילנד הטמפלרי, הסניף של המלביה בקרון הרכבת ולאחרונה הפופ-אפ המעולה "זזה" שהשתלט על החצר היפה של ויקי כריסטינה זצ"ל, והוא נמצא במגמת קאמבק ברורה. מתישהו בשנים הקרובות תיבנה לצדו שכונת יוקרה במה שנקרא "מרחב מנשייה", לאחר שהתוכנית לפיתוח האיזור אושרה בוועדת התכנון בקיץ שעבר.את הקול הקורא במלואו אפשר לקרוא כאן, הצעות יתקבלו עד ה-15.5 בלבד.

• הבועה
• מתחם התחנה
• ❤ תל אביב
• מרחב ציבורי
• עיריית תל אביב