שקל חדש: המפיק־ראפר שקל סוף סוף מתאושש
שקל, המפיק הקבוע של נצ'י נצ', כבר היה בתחתית: דיכאון, מערכת יחסים גרועה ועבודה סיזיפית בניקיון תחנות אוטובוס. כשהוא מצא את עצמו מצחצח כרזות שמפרסמות הופעת ענק של בורגור, די.ג'יי שהתחיל את הקריירה שלו לצדו, הוא הבין שהוא חייב לעשות משהו עם עצמו. והוא עשה. ריאיון
שקל איבד את עצמו. איבד את עצמו לציפיות להתפרנס, איבד את עצמו לזוגיות עם איטלקייה משגעת (לאו דווקא לטובה), איבד את עצמו ושקע לתוך מערבולת שמשכה אותו למטה. בסופו של דבר יצא מזה אלבום המפיק הראשון שלו, "רדיו ג'ונאם" – סוג של הפרויקט של עידן רייכל רק עם ראפ אפלולי, סול זועם, סימפולים אוריינטליים ממסטלים ולב מדמם שמוגש על ביטים מורכבים.
האזינו ל־"רדיו ג'ונאם" במלואו
אבל עד שזה הגיע, שקל היה בשפל. אחרי שהפיק לנצ'י נצ' את אלבומיו הראשונים ובנה ניצני קריירה בחו"ל (דווקא כמפיק דאבסטפ), שקל בחר להיעלם. חצי שנייה לפני המפץ הגדול של ההיפ הופ הישראלי למיינסטרים. חרא טיימינג. "הרגשתי שאני דועך כאמן עצמאי, שלעשות מוזיקה כל היום רק בשביל להרוויח כסף גובה מחיר כבד ממני", מספר שקל (אייל דוידי) על התקופה המחורבנת. "התחלתי להרגיש שאני רוצה להתרחק מזה. פשוט הלכתי לעשות דיי ג'וב".
רק שהדיי ג'וב הפך לדיי ג'ובז. "ניסיתי לעבוד בכל דבר שאני יכול להרוויח ממנו כסף", הוא נזכר. "ניסיתי להתקבל לעבודות היי־טק בלי שום ניסיון – משקר בקורות חיים והולך לראיונות ולא מתקבל, ואז מתבאס וחושב שאני מאכזב את החברה וההורים שלי. ניסיתי לעבוד אצל אבא שלי כפועל בניין. אפילו הלכתי לעבוד בניקיון של תחנות אוטובוס. שם אכלתי את הכאפה".
זה היה רק עניין של זמן. תקוע בעבודה שאף ילד לא חולם עליה, במערכת יחסים הרסנית ובשפל חסר תקדים בחייו. "באותו הזמן בורגור, שהתחיל יחד איתי בדאבסטפ, כבר עבד בחו"ל ונחשב למצליחן של הז'אנר. הוא בא לעשות הופעה בגני התערוכה והיו פוסטרים שלו בכל תחנות האוטובוס שניקיתי. היה לי חלומות אבל ויתרתי על המוזיקה, ועכשיו אני מנקה את הפרצוף שלו בתחנות אוטובוס".
[tmwdfpad]מערכת היחסים ההיא התרסקה, ואיתה שקל. "הגעתי למקום שבו אין לי כלום. ויתרתי על המוזיקה שלי, ויתרתי על החלומות, ניתקתי קשר עם החברים הכי קרובים שלי, הייתי ביחסים גרועים עם המשפחה שלי. הגעתי לתחתית ופתאום לא הייתה לי ברירה. הייתי הולך ברחוב והיו עולות לי שורות בראש. כל פעם רשמתי אותן ועלה לי חזון של לעשות אלבום ראפ. פתאום התחלתי לקבל את עצמי. לבנות את היחסים שלי עם אנשים מחדש. את האהבה שלי למוזיקה מחדש".
איך מוציאים את כל המערבולת הזו לתוך אלבום, ועוד אלבום שבו אתה משתתף כמבצע רק בשלושה שירים?
"כיוונתי שיהיה פה משהו שמספר סיפור אישי, אלבום שלוקח אותך לאיזה שהיא צלילה לתוך עצמך. כל מי שהגיע אליי לכתוב שירים לאלבום, אמרתי לו 'תחשוב על כיוונים אישיים, לא מה שאתה רגיל אליו'. מיכאל כהן (מכהן@מושון) הגיע אליי ושמע את הביט של 'לשנות את דרכי', הסתכל עליי ואמר 'מה, אני אכתוב עוד פעם על בנות?'. אמרתי לו 'פאק בנות, תחשוב על הרגע שבו אתה שוכב בלילה לבד, מה המחשבות שעולות לך'. פשוט כתב שיר מדהים. כיוונתי למקום שבו לא נוח לך עם עצמך".
גם הבאת קולות שלא דומים לך. יש כמה קטעי ראפ של בחורות באלבום. זה חסר לך בראפ ישראלי?
"היה מאוד חשוב לי שיהיו קולות נשיים שהם לא רק קולות רקע באלבום. הז'אנר שאנחנו עושים נורא גברי, וגם אם יש ראפרים שמדברים לבנות היום, עד שהן לא ישמעו אישה שרה ואומרת את האמת שלה הן לא יוכלו באמת להתחבר לזה. כשהופענו בפעם הראשונה עם 'לא ישנה' של סימה (ברמי, סולנית להקת הפאנק רוק Not on Tour ומשתתפת במחזמר "תיכון מגשימים" – מ"ש), קלטתי את התגובות בקהל. הבנות בקהל הסתכלו עליה פעורות פה, בהשתאות. בפזמון השני הן כבר שרו איתה. זה נגע בהן".
גם השיר שסוגר את האלבום מבוצע על ידי זמרת: אביגיל קובארי, שהייתה בזוגיות עם שקל בזמן הקלטת האלבום, מבצעת חידוש מפתיע ומהפנט ל"פרפקט דיי" של לו ריד. הבחירה אולי שחוקה, אבל טוויסט טריפ־הופי מלוכלך, ועוד בעברית, הופך אותו לפנינה של ממש. "אני מת על השיר הזה. מחובר אליו מאוד מהבית, עוד מאבא שלי. אני מבסוט על השיר הזה בטירוף. הטון הטריפי שלו נוצר כמו קסם. זה מאוד התחבר לי לעשות אותו טריפי ומעושן. השיר של לו ריד בא ממקום מאוד כואב, ושלנו דווקא יצא מהמקום הכי מאוהב. מהתחלה של משהו יפה".
אני חייב להודות שבפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה, פרצתי בבכי. הוא נגע לי במשהו מאוד אישי והוציא ממני משהו מפתיע גם עבור עצמי.
"זה מרגש ממש לשמוע את זה. עברתי כל כך הרבה עם האלבום הזה וכל כך הרבה ממקום של אמן שרוצה להוציא מוזיקה שאנשים יאהבו אותה ויזדהו איתה ושזה יעשה להם משהו. במודע או לא במודע, כל מוזיקאי שבאמת חייב להוציא את המוזיקה שלו, פשוט רוצה שיזדהו איתו. זה כל המהות. אתה רוצה לגדול, להצליח, לעשות בארבי. אבל בסופו של דבר אתה רק רוצה שאנשים יגידו 'אני מבין אותך'. להיות חלק מחיים של אנשים זה מדהים. זה שאתה לא תשכח את הרגע הזה, זה מדהים מבחינתי".
שקל, "רדיו ג'ונאם"
