Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מחר (שישי) יפגינו בכיכר הבימה הורים לילדים בכיתות הדו-לשוניות ביפו בדרישה לשמר את החינוך השיוויוני בעיר. לטענתם, המערכת אינה ערוכה להפנמת הקונספט: "עבודה של שנים עלולה לרדת לטימיון"
המאבק לשימור החינוך הדו-לשוני ביפו עולה שלב: מחר (שישי) יפגינו הורים לילדים הלומדים בגנים העירוניים הדו-לשוניים ביפו והורי כיתות א' הדו-לשוניות בעיר, בדרישה מעיריית תל אביב-יפו להתאים את מתכונת הלימודים לקונספט הייחודי.
מדובר בהתמודדות מתמשכת של ההורים מול הנהלת בית הספר קרית חינוך עירוני ז' ביפו. לטענתם, בית הספר לא נערך להפנים את המערכת המורכבת של חינוך דו-לשוני שוויוני המיושם בגני הילדים, שם מועברים התכנים בערבית ובעברית על ידי שתי גננות. הבעיה מתחילה כאשר הילדים עולים לכיתה א':לטענת ההורים,בבית הספר עירוני ז' חסרה האוריינטציה המתאימה, ולכן ביקשו להמשיך את המתכונת במסגרת בית ספרית ציבורית חדשה שתיפתח לשם כך. משנדחו הצעותיהם לשינוי פדגוגי – המבוססות על ניסיונה של עמותת יד ביד שמפעילה בתי ספר דו-לשוניים בירושלים, בוואדי ערה ובגליל ושני אשכולות גנים בחיפה וביפו – איימו במרץ האחרון שלא ירשמו את ילדיהם לכיתה א' בבית הספר, עד שיתקיים עמם דיאלוג.
המפגינים מחר יידרשו מהעירייה לאפשר בעיר חינוך דו-לשוני תוך הקפדה על שיוויון מלא בין התלמידים הערבים והיהודים. בהפגנה ינאמו בין היתר האמנים תאמר נפאר מדאם, סיסטם עאלי, יהושע סובול, רננה רז, בועז ריינשרייבר, מחמד ג'בלי ואחרים. אסף רונאל, מחברי קהילת יד ביד ביפו, מספר: "לא יתכן שבגלל קשיים בירוקרטיים ואילוצים מבניים נשליך לפח רעיון כל כך חשוב שזכה להצלחה גדולה. אנו קוראים לעירייה לעשות מאמץ ולהסיר את המכשולים שעלולים להוריד לטימיון עבודה של שנים וקשרים בין העמים שנטוו בעמל כה רב, וקוראים לציבור לבוא ולתמוך בקהילה".
הפגנה למען החינוך הדו-לשוני ביפו, שישי (11.3), 12:00 בכיכר הבימה
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בשנת הלימודים הנוכחית רשמה יפו היסטוריה כאשר לראשונה נפתחו בה שתי כיתות א' דו לשוניות של ילדים יהודים וערבים, במסגרת בית הספר קריית חינוך יפו (עירוני ז'). אך פתיחת הכיתות הדו לשוניות לא עברה חלק, ומהר מאוד התעוררו קשיים נוספים שטרם נפתרו.
פתיחת הכיתות הייתה תוצאה של דרך ארוכה ומפותלת שעברו מול עיריית תל אביב ההורים ועמותת יד ביד, שמפעילה בתי ספר דו לשוניים בירושלים, בוואדי ערה ובגליל ושני אשכולות גנים בחיפה וביפו.
הורי ילדי הגן הדו לשוני של יד ביד ביפו, שפועל בשלוש השנים האחרונות מטעם העירייה ונתמך על ידיה, רצו שיתאפשר לילדיהם להמשיך ללמוד במתכונת דומה של לימודים בעברית ובערבית, שמועברים על ידי שתי מורות, גם במסגרת בית ספרית ציבורית חדשה שתיפתח לשם כך. העירייה מצדה התעקשה ששתי הכיתות החדשות יפעלו תחת בית ספר קיים שבו לומדים מכיתה א' עד כיתה י"ב. לטענת ההורים, נציגי העירייה הבטיחו להם בעל פה שאין מה לדאוג.
שנת הלימודים אכן נפתחה ברגל ימין, אבל אז החלו לצוץ בעיות. לטענת ההורים, בית הספר לא נערך להפנים לתוכו את המערכת המורכבת של החינוך הדו לשוני ולא מקיים איתם דיאלוג למציאת פתרונות מאחר שאינו חש חובת דיווח כלפיהם. כך למשל, כחודש בלבד לאחר פתיחת שנת הלימודים הפסיק בית הספר את עבודתה של רכזת עמותת יד ביד שליוותה את שתי הכיתות החדשות. עבודתה הופסקה בעקבות מחלוקת בסוגיה כיצד לציין את החג המוסלמי עיד אל־אדחא, ובעקבותיה נוספה מתיחות למארג הדו לשוני העדין שזה עתה נוצר.
"בית הספר לקח על עצמו משימה חשובה, אבל כדי לעמוד בה הוא חייב לקיים איתנו הידברות ולהביע נכונות להשתנות ולבצע התאמות פדגוגיות, בנראות המרחב הציבורי ובציון החגים היהודיים, המוסלמיים והנוצריים", אומר אילן לונאי ויינר שבתו לומדת בכיתה א' הדו לשונית ומבינה ערבית. "אנחנו לא מבקשים שזה יהיה במקום אלא בנוסף".
ג'לאל סיקסיק, שבנו החל ללמוד גם הוא בכיתה החדשה, אומר שכדי לגשר על הפערים חייבת להיות מחויבות חזקה יותר של בית הספר לחזון הדו לשוני ולצרכיו המיוחדים. ״הילדים שלנו ינקו מהגן חשיפה רב תרבותית, ואנחנו רוצים שזה יתפתח גם בבית הספר״, הוא אומר. "בגן הדו לשוני זה עובד מעולה אבל הקפיצה לכיתה א' לא הייתה חלקה. הכוונות אמנם חיוביות אבל העירייה ובית הספר חייבים לתמוך חזק יותר בקהילה הדו לשונית, אחרת הכל יירד לטמיון".
בעמותת יד ביד אופטימיים לגבי סיכויי הצלחת הפרויקט ומעדכנים שמתקיימים ניסיונות הידברות בין העמותה, בית הספר והעירייה כדי להגיע בקרוב לפתרון מוסכם. "לצד האתגרים, אנו רואים את העבודה עם העירייה כתהליך לטווח ארוך ומאמינים כי בעוד 11 שנים נחגוג יחד ביפו את סיום המחזור הראשון של כיתה י"ב דו לשונית".
מהעירייה נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, הכיתות מתנהלות כסדרן. מדובר בשנה ראשונה שבה מופעלת המערכת הדו לשונית, ולכן יש נוכחות של מלווים ממשרד החינוך, נציגי עירייה והעמותה במטרה לפתור בעיות ודילמות העולות במהלך השנה. כמו כן, לבית הספר מנהל וההורים יכולים לפנות אליו בכל בעיה".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
נתחיל בנתון המשמח – באוקטובר האחרון פרסם משרד החינוך את אחוז הזכאות לבגרות בקרב תלמידי ישראל בשנת הלימודים תשע"ג (2013). בת"א נרשמו 76 אחוזי זכאות, יותר מירושלים (44%), וחיפה (75%) כאשר מבין הערים הגדולות רק ראשל"צ מקדימה אותנו במעט.
כמו כל עיר גדולה, ת"א מחולקת לאיזורים ורובעים וכיאה לכרכים מסוגה, ישנם איזורים טובים יותר וטובים פחות. אם התמזל מזלך נולדת למשפחה הנכונה שמתגוררת בשכונה הנכונה, אך מה קורה כשזה מגיע לתחום החינוך? האם יש לתלמידים זכות בחירה בנוגע לבית הספר בו ילמדו או שמא גם ההשכלה היא תלוית מיקום? עיריית ת"א משתדלת לאפשר לתלמיד לעבור בין בתי ספר במידה ואינו מרוצה מהשיבוץ אך איננה מחויבת לאשר כל בקשה.
הרישום לבתי הספר העל יסודיים מתבצע באופן אוטומטי ונגזר מהמרחב החינוכי של בית הספר היסודי בו התחנך התלמיד. עד לפני חמש שנים ניתן היה לדרג את בתי הספר המבוקשים והעירייה היתה משבצת את התלמיד ע"פ שיקוליה עם התחשבות ברצונו אך כעת אין אפשרות לבחור את בית הספר העל יסודי והבקשה למעבר מוגשת לאחר שהתקבל השיבוץ האוטומטי.
"בשיטה הקודמת ילד היה הולך לבי"ס מרוחק מאיזור מגוריו וכך מתנתק מהקהילה והפעילות אליה היה רגיל" מסבירה דפנה לב מנהלת מינהל החינוך בעיריית ת"א. "לנו חשוב שקבוצות חברים ימשיכו יחד ולכן ראוי שיהיה קשר בין בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, לכן נוהגים בשיטה של מרחבי חינוך". א', אם לתלמידת תיכון בביה"ס אליאנס שבצפון העיר מסכימה עם דבריה של לב: "פרט לכך שבית הספר קרוב לביתנו הוא משמש כחלק אינטגרלי מהקהילה והשכונה" היא מספרת "בתי המשיכה עם חברים מהגן ומהיסודי, זה יוצר אווירה משפחתית ונותן תחושת בטחון. בנוסף, ישר קשר הדוק בין שבט הצופים לבית הספר שבסופו של דבר מצמיח נוער נפלא".
זאב דגני, מנהל הגימנסיה הרצליה. צילום: בן קלמר
כאמור, מרחבי החינוך אינם גזירה משמיים ובמידה והתלמיד מעוניין ללמוד במוסד שונה מזה אליו שובץ, הוא יכול להגיש בקשה לעירייה שנוטה לאשר את שינוי השיבוץ ברוב המקרים. "אמנם חשוב לנו לשמור על המשכיות אך אנו לא מונעים מעבר במידה והתלמיד מעוניין וברוב המקרים הבקשה מאושרת. הקבלה נעשית על בסיס מקום פנוי ולתושבי יפו ודרום העיר יש זכות קדימה" מבהירה לב.
מבחני המיצ"ב האחרונים נערכו בשנים 2010-2013 ועל פי בחינת נתוניהם, כפי שפורסם באתר מדלן, ניתן להסיק כי ברוב המקרים הפערים בין בתי הספר באיזורים השונים בת"א משמרים את הפער החברתי הקיים בין אותן שכונות. חמישה מתוך עשרים בתי הספר התיכונים הממלכתיים שנבדקו הגיעו לעשירון העליון של בחינות המיצ"ב אך ארבעה מתוכם, לא קשה מדי לנחש, ממוקמים בצפון ובמרכז העיר. בתי הספר המובילים (לא ע"פ סדר) הם עירוני יד', עמל ליידי דייויס, תיכון חדש, עירוני א' ושבח מופ"ת. שלושת הראשונים ממוקמים בצפון ת"א וקולטים תלמידים מאותו המרחב, עירוני א' ממוקם במרכז העיר ובנוסף לתלמידים המתגוררים באיזור הוא קולט גם תלמידים המוגדרים כ"מוכשרים באמנות". לעומת עירוני א' בו רוב התלמידים מתגוררים בת"א, בביה"ס שבח מופ"ת רוב התלמידים גרים מחוץ לעיר. תושבי ת"א מהווים בסביבות 30 אחוזים מתלמידי ביה"ס ושיטות החינוך המיוחדות למצוינות הנהוגות בו מושכות אליו גם היום רוב של תלמידים יוצאי בריה"מ לשעבר. בי"ס מיוחד נוסף הוא התיכונט ע"ש אלתרמן שנפתח לפני שלוש שנים בקריית החינוך שבצפון העיר ושם לעצמו למטרה להיות התיכון של המאה ה-21. "מדובר בבי"ס מפותח מאוד גם מבחינה טכנולוגית וגם בשיטות העבודה" מספרת לב "האדם של המאה ה-21 צריך לדעת ללמוד לבד, לעבוד בצוות ולהיות מסוגל לאסוף מידע ממקורות מגוונים". התיכונט מתפתח ובשנה הבאה תפתח בו לראשונה כיתה י' "כרגע לומדים בביה"ס תלמידים בכיתות ז'-ט' והשאיפה היא להגיע למוסד שש שנתי".
אלי נחמה, מנהל בית הספר ביאליק רוגוזין
בנוגע לדרום העיר, כאשר בודקים את מוסדות החינוך בתחתית הרשימה בהם רוב התלמידים משתייכים למגזר היהודי-חילוני, מתגלה כצפוי שארבעה מהם ממוקמים בדרום ת"א וביפו וביניהם ניתן למנות את עירוני ט', עירוני ז', אורט סינגאלובסקי וביה"ס רוגוזין המגוון בו לומדים יחדיו ילדי עולים חדשים, ישראלים ותיקים ועובדים זרים. "אני לא מתייחסת לבחינות המיצ"ב" אומרת לב "הזכאות לבגרות בעירוני ט' עומדת על למעלה מ-90 אחוזים, כמו בבי"ס אליאנס בצפון העיר ובאורט סינגאלובסקי מדובר על קרוב ל-90 אחוזים. הגיע הזמן לשבור את התדמית של בתי הספר בדרום העיר. מנהל החינוך משקיע המון במוסדות האלו, גם כלכלית וגם פדגוגית. הדבר החשוב ביותר עבורנו הוא שהתלמידים יוכלו להמשיך לחינוך גבוה ובשנתיים-שלוש האחרונות אנחנו מגיעים לשם". בנוגע לביה"ס רוגוזוין מספרת לב כי "לומדים בו ילדים מ-48 לאומים שונים, חלקם מגיעים מרקע לא פשוט ולמרות זאת אחוז הזכאות לבגרות בו עומד על 86%. העבודה עם התלמידים מתבצעת מכיתה א' עד יב' ומטרתו היא לתת להם כלים שיעזרו להם להשתלב בחברה. ביה"ס מקיים חוגים, מגיש ארוחה חמה והעבודה בו היא מאוד קפדנית".
משיחה שערכנו עם ר', אם לתלמידה בכיתה ו' המתגוררת באיזור יפו, מצטיירת תמונה הממחישה את הפערים בין הצפון לדרום: "יש המון ילדים שגרים באיזור ואם עירוני ז' היה אלטרנטיבה ראויה אין ספק שהיינו שולחים אותם לשם. אמנם בשנים האחרונות ביה"ס נמצא במגמת שיפור אך העובדה היא שגם היום הורים רבים מהאיזור מעדיפים שילדיהם ילמדו בבתי ספר במרכז או בצפון". בנוגע לביה"ס בו תלמד בתה, ר' עדיין מתלבטת "הייתי רוצה מאוד שתלמד באליאנס, בגלל שלומדים שם צרפתית אך לצערי זה מאוד רחוק. מתארת לעצמי שהיא תלך לגימנסיה או לעירוני ד'".
אחד ממוסדות החינוך ששובר את הסטיגמה על דרום העיר הוא ביה"ס הערבי אג'יאל ביפו. ביה"ס הוקם בשנת 2006 והוא מדורג בעשירונים העליונים של בחינות מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה. באג'יאל לומדים כ-300 תלמידים בכיתות ז'-יב' ו-90 אחוז מהם הצהירו כי טוב להם בבית הספר – הנתון הגבוה ביותר מבין כלל בתי הספר העל יסודיים בת"א אך נכון להיום, לומדים בו רק תלמידים מהמגזר הערבי. לב מסבירה כי "ביה"ס אג'יאל הוא המשך לביה"ס היסודי בעל אותו שם והכניסה אליו היא על פי בקשה. אם יש עודף רישום מתקיימת הגרלה. נכון להיום לומדים בו תלמידים מהמגזר הערבי בלבד מכיוון ששפת הלימוד היא בעיקרה ערבית אך לא מדובר בחובה, גם תלמידים שאינם משתייכים לסקטור הערבי יכולים להגיש בקשה להרשמה". באותו הקשר, חשוב לציין כי בשנת הלימודים הקרובה תפתח, לראשונה בחינוך הממלכתי בת"א, כיתה א' דו לשונית בקריית חינוך יפו אך מה בנוגע לכיתות דו לשוניות בבתי ספר על יסודיים? "כרגע מדובר בסוג של ניסוי. אם הכיתה הדו לשונית תוכיח את עצמה אני לא חושבת שתהיה בעיה להרחיב את העניין ואני מאוד מקווה שזה יהיה מוצלח".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
