אלמלא מגפת הסושי של השנים האחרונות, קשה היה למצוא בישראל ז'אנר מסעדות פופולאריות יותר מאשר מסעדות איטלקיות. אין עיר או שכונה שלא תמצאו בה מסעדה איטלקית, אבל איטלקיות אמיתיות וטובות? קשה מאוד למצוא. הנה 8 המסעדות האיטלקיות הכי טובות בעיר, חלקן משפחתיות וחלקן מתוחכמות קצת יותר.
חוליה שלישית במובלעת האיטלקית של משפחת סלומון ברחוב אבן גבירול. זה מתחיל בפיצה פצה, ממשיך בגלידת פצה ומסתיים במסעדה איטלקית "כמו שצריך". התפריט עשיר ועמוס בכל טוב המטבח האיטלקי, ולכן מומלץ במיוחד ללכת על ארוחת הטעימות: תמורת 140 ש"ח (לאדם, מינימום הזמנה לשניים) תקבלו מבול של אנטיפסטי, פוקאצ'ות, פסטות ובשרים וגם שתייה וקינוח – עילפון מובטח.
מאז סוף שנות התשעים ממוקמת המסעדה של ארנסטו על סמולנסקין פינת בן יהודה ולא מקימה רעש וצלצולים. את ארנסטו, הבעלים, שעלה לישראל מרומא, לא עניינו אף פעם טרנדים חולפים. מכאן נובע עיקר חִנה של מסעדתו הצנועה והארכאית מעט. מלבד מנות האנטיפסטי, שכוללות מנות שקשה למצוא בשאר מסעדות איטלקיות מקומיות, יש לציין את מנות הפסטה, שכמה מהן מפגינות סוג של שלמות (למשל ספגטי קצ'ו אה פפה). מסעדת ארנסטו יכולה להיחשב כ"מסעדת תיירים", וגם המחירים המעט גבוהים יכולים לגרום לה להיחשב ככזו. למי שמפחד מפגיעה בארנק, מומלץ לבוא לכאן בשעות הצהריים (12:00־16:00) וליהנות מאחד מהדילים העסקיים המשתלמים בעיר: מנת פסטה בתוספת סלט או מרק וכוס שתייה במחיר 35 שקלים.
כבר כמעט עשור פועלת האיטלקיה בתוך מבנה באוהואוס בלב לבו של שוק הפשפשים, באחת הפינות העמוסות והמרכזיות שבו. המסעדה היתה אחת הראשונות בגל המסעדות שקמו בשוק ומשלבת עד היום תפריט שמתבסס ברובו על מגוון מנות פסטה ופיצות לצד מנות ראשונות לחלוקה. בשנה שעברה הצטרפה לקבוצת סן רמו (שמחזיקה בנוסף לאיטלקיה גם ב"קזינו סן רמו" וב"דייגו סאן") השפית נעה לוי (ג'וז ולוז) שאחראית מאז על המטבח. בין מנות הדגל של המקום: רביולי ספוריטו – רביולי תרד וריקוטה, שרי, חמאה, קרצ'ופי צלוי, שום קונפי ובזיליקום, לינגוויני די מארה- שרימפס, קלמרי, נתחי דג, עגבניות טריות, פטרוזיליה, שום וכוסברה ופיצה אמריקנו, עם רוטב עגבניות, מוצרלה, פפרוני, בצל סגול ופלפל ירוק.
כמעט ואין לנו מסעדות קטנות וביתיות כמו הס 4 של תמר כהן צדק. השפית הותיקה (קוצ'ינה תמר) מבשלת במסעדונת הקטנה בעיקר ארוחות צהריים פשוטות וביתיות, עם כיוון איטלקי וטאץ' של שפית מומחית. רק פעמיים בשבוע, ברביעי וחמישי, נפתחת המסעדה גם בשעות הערב ומגישה אוכל איטלקי קלאסי ומוקפד. חלק מהמנות מלוות את כהן צדק כבר שנים, כמו הבודינו פרמג'יאנו שלה או הסקלופיני הנהדר, וחלק מהמנות משתנות מדי יום, תלוי בעונה ובמצב הרוח. אם הזכרונות הכי טובים שלכם מהביקור באיטליה הם מהטרטוריה הקטנה ההיא שמצאתם בין הסמטאות, הס 4 היא המסעדה שתשחזר עבורכם את החוויה.
מאז שהיא הוקמה, הרפובליקה תמיד הייתה אחת המסעדות היותר נעימות וסימפטיות בסביבה, וגם הלוקיישן השני שלה ממשיך בדיוק את אותו הקו: צוות חייכני ומסביר פנים, חלל מרווח, קירות לבנים, שולחנות עץ פשוטים ועירומים. רונימוטי תמיד הייתה מסעדה נעימה, וכך ניתן לתאר את תפריט האוכל שלה, שהכוח שלו הוא דווקא בעדינותו. בתפריט מנות כמו מלנזה די ג'רדינו (מנה קלאסית שבה מבושלים החצילים במיץ עגבניות ובפרמזן); בוקצ'יני (כדורי מוצרלה די בופלו בפירורי לחם); ניוקי ברוטב עגבניות עם אנשובי; וקנלוני עגל כמו שלא אכלתם מימיכם.
אחרי שהשתלטו על עולם ההמבורגריות הישראלי בדמות מוזס, ותפסו מעמד הגמוני בעיר בתחום הפיצות בעזרת טוני ווספה, האחים יורם וארי ירזין השתלטו גם על הצד האיטלקי עם מגזינו. מסעדה איטלקית משפחתית בשותפות עם טל שטרן. הדי אן איי של מגזינו מוגדר כ"האחות הצעירה והמקועקעת של קפה איטליה" (קפה שהוא למעשה מסעדה נוספת מבית היוצר של האחים ירזין). המגזינו מורכב מרהיטי וינטג', מוזיקה רועשת, וממוצע של 80 שקלים לסועד. כל אלה אמורים להפוך אותו לאטרקציה בליינית נגישה, למרות המיקום הסמוך לאזור התחלואים ופקקי התנועה של אתר בניית הרכבת הקלה. מגזינו ממוקמת בהאנגר רחב ידיים, והחצר של המסעדה, שהיא פנינה נדל"נית אורבנית נדירה, היא הערך המוסף של הוויב במקום.
האיטלקיה של השף אביב משה היא אנטי תזה למסעדות המסורתיות משובצות המפות. קוואטרו נעוצה בעורף של מסעדת מסה, עם מרפסת אדירת מימדים הצופה לשרונה מרקט, ומציעה את הגרסה האישית והעדכנית של משה למטבח האיטלקי. זה קורה בחלל שרצפתו מעוטרת ציורים בסגנון אפריקני בשחור לבן, מעל הבר הארוך משתלשלות המוני שרשראות של חרוזי פלסטיק, ועציצי הדקלים יוצרים רושם של רזורט נופש. בתפריט רק מנה אחת של פסטה וגם היא קלילה יחסית. שאר המנות מורכבות ממוצרלה, טונה צרובה, כבד אווז ופרחי קישוא ממולאים באופן שמבהיר שזה אותו מטבח ים תיכוני של משה רק בהשראה שונה. שימו לב לקרם ברולה שהציפוי שלו מעוטר באותה הדוגמה המצוירת על הרצפה.
כמה שבועות לפני שפתחו האחים ירזין (מוזס, זוזוברה, עד העצם וצ'ימיצ'נגה, שעל חורבותיה נפתחה קפה איטליה) את המסעדה, כבר היה ברור שמדובר בשוס. לצמד המסעדנים הוותיק יש מגע של זהב. ואכן, מיום פתיחתה, קפה איטליה היא אחת האיטלקיות הפופולריות בעיר. קפה איטליה הוא מסוג המקומות שגורמים לך לשאול: "איך לא עשו את זה קודם?". נכון, תוכלו למצוא בתל אביב מקומות עם פסטה טובה יותר ועם תפריט מגוון יותר, אבל משהו בעיצוב האלגנטי והמדויק, ברחש הבלתי פוסק ובאוכל המינימליסטי מספק לסועדים סוג חוויה שאי אפשר למצוא במקומות אחרים. אל תחמיצו את הספגטיני נוצ'ה או הטירמיסו, שנראה כמו יציקה אגבית שנפלה לצלחת היישר מגן עדן.
רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?
(במקום 19.90 ש"ח)