>> "יוקה ומפלצות" היא קבוצה של מיזמים חדשניים בתחומי תרבות הפופ, האומנות והתקשורת החזותית, שהוקמה למען יוצרים וצרכנים של זרמים תרבותיים שנדחקו עד כה לשוליים. הקבוצה, שהוקמה ב-2021, מביאה לציבור הרחב את היקומים התרבותיים של גיקים, בוני עולמות, חולמי חלומות וגיבורי-על.אם עוד לא ביקרתם בחנות אז אנחנו מקווים שהכל בסדר איתכם.
המסיבאסה היא אירוע פתיחה של עוד שנת דיכאון קיומי, והיא תתרחש ביום שישי הקרוב (2.1 החל מ-10:00 בבוקר) בחנות הספרים והקומיקס של "יוקה ומפלצות" (מקווה ישראל 23 תל אביב), בכיכובן של ארבע קומיקסאיות שעבודותיהן מציגות את הצד המבאס של החיים, כולל דוכני קומיקס ומרצ', מוזיקה וקפה ופחמימה לנפש עצובה. ביקשנו מהקומיקסאית אפי קישון (תעקבו) להבהיר ולנמק.

>> כשהוט מתיימרים לספר את "הסיפור של כולנו" הם לא מתכוונים לכולכם
>> אנושיים אחרי הכל: שכונת שפירא היא ה-DNA של תל אביב במיטבה

יש משהו נוח בלצחוק מדברים שלא מצחיקים. לא כי הם פתאום נהיו סבבה, אלא כי ברגע שהם נהיים בדיחה – הם יוצאים ממך. הופכים לפאנל. למשפט. למשהו שאפשר להסתכל עליו בלי להתפרק. וברגע שמישהו אחר צוחק, אפילו קצת, זה כבר לא סיפור אישי שלי אלא משהו משותף.

בקומיקס שלי אני עוסקת בחלקים הפחות מחמיאים של החיים. חרדות, דיכאון, עייפות כללית מהקיום והמחשבות הקטנות שמגיעות כשכבר אין לי כוח לעבד אותן כמו שצריך. הומור לא הופך את הדברים האלה לפחות רציניים, הוא פשוט מאפשר לדבר עליהם בלי נאום ובלי סיכום. לצחוק רגע, ולהמשיך להיות באי־נוחות.

הדמות שאני מציירת היא אני, אבל גם לא. אין לה שם, אין לה סיפור רקע, ואין לה שאיפה להפוך לגרסה טובה יותר של עצמה. היא גנרית בכוונה. היא שם כדי שכל אחד ואחת יוכלו להיכנס אליה, להגיד "כן, זה מוכר", ולהמשיך הלאה. לא הזדהות גדולה. הזדהות קטנה. יומיומית.

הרבה פעמים אני מרגישה כמו חייזר שנחת בכדור הארץ וצופה בבני אדם. איך הם מדברים, איך הם מזיזים ידיים, איך הם אומרים “הכול טוב” ומתכוונים למשהו אחר לגמרי. גם על עצמי אני מתבוננת ככה. ההתנהגות האנושית מעסיקה אותי, בעיקר ברגעים שבהם היא לא לגמרי מחוברת למציאות. הציניות שלי מגיעה משם – לא מזלזול (למרות שגם את זה יש בשפע) אלא מעודף תשומת לב.

היום מותר לשתף קושי. מותר לבכות בריל. מותר להגיד "לא הכל זוהר למרות שנראה". וזה אחלה. ועדיין, איכשהו, גם הכנות נהייתה קצת מופע. אפילו ברגעים הפחות יפים, הכול נראה יחסית מסודר. עם התחלה, אמצע, וסוף אופטימי. הקומיקס שלי לא עובד ככה. הוא לא מחפש קתרזיס ולא פתרון. הוא פשוט עוצר על רגע אחד לא פתור, ומשאיר אותו שם.

יש גם עניין של עצלנות, אי אפשר להתעלם מזה. הקומיקס הפשוט שלי, שמצוייר תמיד עם אותו עט שחור, הוא הדרך הכי מהירה להגיד משהו ולהמשיך הלאה. אין לי כוח להסביר, להעמיק או ללטש. משפט אחד, ציור אחד, וזהו. אולי בגלל זה זה עובד – כי אין זמן להיות חכמים מדי.

ב-2.1 נחגוג את הקושי במסיבאסה – אירוע של ארבע יוצרות (ואני בתוכן) – שעוסקות באותם אזורים אפורים. לא כי זה טרנדי, אלא כי זה פשוט מה שיש. חרדות, דיכאון, ציניות, והתנהגות אנושית מוזרה. זה לא אירוע שנותן תשובות, ולא כזה שמבטיח ש"יהיה בסדר". זה מקום שבו אפשר לצחוק יחד על דברים שלא באמת מצחיקים, ולגלות שזה מספיק. 🙂
ואם זה בכל זאת לא מספיק – לפחות יש דוכנים, קומיקס, את יוקה ומפלצות ועוד אנשים שמרגישים קצת חייזרים.
>> מסיבאסה, 2.1 15:30-10:00, יוקה ומפלצות, מקווה ישראל 23 תל אביב

• יוצרים כותבים
• קומיקס
• יוקה ומפלצות
• אירועים בתל אביב
• טור אישי

ישנם מעט מאוד יוצרים שאובדנם מורגש גם בחלוף שני עשורים כמו דודו גבע ז"ל. הקריקטוריסט, הקומיקסאי והאמן יצר כמה מהדימויים המפוכחים ביותר של התרבות הישראלית – לרבות הברווז, שאם לא ידעתם אף זכה לתואר אזרח כבוד של העיר תל אביב-יפו, לציון הקשר הסימביוזי בין העיר ליוצר. ואנחנו עדיין זוכרים, גם אם כבר פחות אופטימיים. בסוף החודש (28.10) גם בבית אריאלה יזכרו את גבע באירוע מיוחד הכולל תערוכות קריקטורות, סדנאות, הרצאות, יריד פנזינים והענקת אות ברווז הזהב לקומיקס ויצירה עצמאית.
>>ביחד בחושך: 8 תערוכות להתחבא בהן בסופ"ש, חג, חול ומועד

האירוע, שזכה לשם הראוי "עדיין אופטימי", יתקיים בחללי בית אריאלה בניהולם האמנותי של שאול בצר ושרון קנטור, ויכלול מגוון פעילויות בחינם לקהל הרחב, ביניהן שוק פנזינים שיציע דוכני פנזינים ישראלים באוצרות ג'קי פאנק וברוח הברווז, הופעה של הרכב הג'אז New Horizon Trio, סדנת פנזין אישי של חבורת A4 (שזה אומר שיעור לא פרטי בבניית סיפור עם יוצרי הקומיקס הנהדרים גלנדון ואיזבלה), הרצאה של צחי פרבר על המדור המיתולוגי "שירת הברווז" של גבע, הרצאה של מנהל ספריית הקומיקס בבית אריאלה גבי טרטקובסקי על דמותו של יוסף הפקיד ביצירתו של גבע. ואם אתם לא זוכרים מיהו יוסף, במהלך החודש תוכלו למצוא בתחנות האוטובוס ברחבי העיר מבחר מעבודותיו של גבע, יחד עם קובי ניב, מתוך רצועת הקומיקס "יוסף ואחיו", שפורסמה בעיתון "העיר".

לאורך הערב גם תוכלו להביט בתערוכת קריקטורות פוליטיות מאת דודו גבע ומיצירתו המשותפת עם קובי ניב, כי מה הטעם בלי כמה סטריפים מיוצר עצמו. בנוסף, תתקיים סדנת יצירת ספרון קומיקס אישי עם דנה בר לב באופן בלעדי למחזיקי דיגיתלובתשלום סמלי של 20 ש"ח. בשיאו של הערב, ב-21:00, יתקיים בפעם השלישית אירוע הענקת אות ברווז הזהב ע"ש דודו גבע לקומיקס ויצירה עצמאית, בעלות קלה של 40 ש"ח. הפרס, שמוענק לפועלים ופועלות בשדה הקומיקס הלא מי יודע מה מתגמל, יוגש בערב שחוגג את קהילת הקומיקס, הקריקטורות והיצירה העצמית בהנחיית רועי אלעני, ובהשתתפות זאב טנא, רחלי רוטנר, קרן כץ ויואל רון, עופרה רודנר, רומן אייזנברג, רונה ישראל קולת, חגי פרשטמן ודניאל סינאיסקי, שגם יעניקו את האות לזוכה שיוכרז במהלך הערב. חיפשתם אופטימיות תל אביבית חבוטה? זמן טוב לחזור למקור.
"עדיין אופטימי" – 20 שנה ללכתו של דודו גבע, 28.10, 18:00-23:00, בית אריאלה, שדרות שאול המלך 25, תל אביב
לפרטים נוספים וכרטיסים

• ❤ תל אביב
• ❤ תרבות
• דודו גבע
• קומיקס
• בית אריאלה

בין כל הרעש והריאליטי שעולים מדי שבוע לשירותי הסטרימינג, "האתרנאוט" של נטפליקס מרגיש אחרת. ראשית, כי על אף ערכי הפקה הוליוודים מדובר בהפקה ארגנטינאית רחבת היקף. שנית, כי דווקא מהחצי השני של העולם זה מרגיש כל כך קרוב אלינו, וזה לא משנה שאצלם האסון מתבטא בשלג מסתורי שמתחיל לרדת מהשמיים ולהרוג כל מי שבא במגע איתו – כי גם אצלנו יודעים איך מרגיש האדם הפשוט שצריך להתמודד עם אסון, עם מלחמה ועם עריצים תאבי שלטון.

>>מארוול מספיילרים לכולם את הסרט "ת'אנדרבולטס*" כמהלך שיווקי

הסדרה המושקעת (הערכת התקציב היא 15 מיליון דולר) היא עיבוד לקומיקס ארגנטינאי באותו השם משנות החמישים של העיתונאי הרדיקלי הקטור חרמן אוסטרהלד, אדם ששילם בחייו (ובחיי ילדיו) על התעקשותו למרוד נגד המשטר הצבאי ששלט בארגנטינה דרך היצירה שלו. עד היום "האתרנאוט" נחשב ליצירה פוליטית חשובה בארגנטינה, וכשתצפו בששת פרקיה תוכלו להבין בדיוק למה, אבל גם בלי הסאבטקסט הפוליטי שמתאים גם אצלנו, ההפקה המרשימה והבנייה המותחת של הסיפור יספקו לכם בינג' מעולה.

ואם שמתם לב שאנחנו נזהרים מספוילרים, אז זה לא במקרה – גם לירון רודיק ניסה להתחמק מלהרוס לכם את חוויית הצפייהבביקורת שכתב על הסדרה: "אני לא רוצה להרוס לאף אחד אז אני לא יכול להגיד יותר מדי, אבל כשתגיעו לפרק האחרון, אתם תבינו בדיוק מה המסר ולמה הסיפור סופר כפי שהוא סופר, וזה לא שיש כאן טוויסט מטורף וחסר תקדים, אבל זה פשוט עשוי כל כך טוב שבאמת חבל להרוס. אני כן אגיד שנורא קל, דווקא בישראל של שנת 2025, להזדהות עם הנושאים בהם הסדרה עוסקת: מלחמה, הישרדות ועריצות. והיא לא מתביישת להגיד באיזה צד היא בוחרת". יופי, כי אלו בדיוק סוג הסדרות שאנחנו רוצים לראות דווקא עכשיו.
"האתרנאוט", 6 פרקים, עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• נטפליקס
• אפוקליפסה
• קומיקס

תרבות הקומיקס בישראל מתפתחת יפה אחרי עשורים של נמנמת, עם חנויות מעולות, יוצרים נהדרים, ירידים ופסטיבלים מגניבים. את פסטיבל אנימיקס הנהדר אנחנו מקבלים מדי שנה בזרועות פתוחות בתל אביב, אבל עכשיו קורה דבר נהדר לא פחות, והוא מתפצל ושולח שלוחה חדשה לעולם בפסטיבל אנימיקס מוזיקלי מיוחד שייערך לראשונה בסוף החודש בסינמטק הרצליה (31.5-29.5) בניהולו האמנותי של ניסים (נוסקו) חזקיהו.

>>

"אנימיקס מוזיקה", שמו של הפסטיבל החדש, מחדש מחדש מסורת ארוכת שנים של אנימיקס – הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קריקטורה וקומיקס – במסגרתה מתקיימים, לצד הפסטיבל התל אביבי שנערך מדי אוגוסט, פסטיבלים מקומיים ברחבי הארץ המוקדשים לנושא ספציפי. בין האירועים המרכזיים בפסטיבל: תערוכת מחווה קריקטורית לגדולי הזמרים במוזיקה הישראלית, ערב מחווה יצירתי לחוזה המדינה בנימין זאב הרצל, מפגשי אמן מוזיקליים וציוריים עם דני רובס, קובי אוז ואורי פינק, מופעים מקוריים של דורית פרקש עם תמר שאוקי (בתו ונכדתו של הקריקטוריסט "זאב") ודניאל וייס המלווים באנימציה ועוד.

מה עוד? לצד מפגשי האמן והאירועים המרכזיים, יתקיימו הקרנות סרטים קצרים וסרטים באורך מלא, מפגשים וסדנאות אמן למבוגרים ולילדים, ביניהן "סימפוניות טיפשיות" על אוצרות האנימציה של"דיסני; הפיצ'רים "אנזו חתול הרפאים", "מטאליסטים מתוקים" ו"ארנסט וסלסטין"; "הקול שבידיים" – סדנה מרתקת לאפקטים מוזיקליים בסרטי אנימציה; "100 קולות" סדנת דיבוב עם קובי ליקוורמן ("בליפי"); "זבנג בועות ורוקנרול" על הקשר בין זבנג לעולם המוזיקה הישראלי לאורך השנים, סדנה חתולית עם אילנה זפרן ועוד.

במבואת הסינמטק יתקיים בימי הפסטיבל מיני-שוק קומיקס עם דוכנים של מיטב היוצרים בהם נעה כ"ץ, אורי פינק, אילנה זפרן, עומר אלמליח ועוד. הלובי יציג גם את "שדרת שירת הכוכבים", תערוכת המחווה הקריקטוריסטית המרכזית בפסטיבל, ובה גלריה מכובדת של דמויות מפתח מוכרות ואהובות מתחום המוזיקה העברית הקלאסית כפי שצוירו בקווים של געגוע בידי זאב אנגלמאיר, מישל קישקה, אורי פינק, מושיק לין, איתמר דאובה, דנה ברלב, שלמה כהן ועוד. התערוכה תיפתח לקהל בלובי הסינמטק הרחב עוד טרם פתיחת הפסטיבל החל מ-25.5.
>> פסטיבל אנימיקס מוזיקה, 31.5-29.5, סינמטק הרצליה

• ❤ תרבות
• קומיקס
• מוזיקה ישראלית
• פסטיבל אנימיקס