• Facebook
• Twitter
• Email

בישראל, ראש השנה העברי והאופנתי חלים במקביל. כלומר, בערך במקביל לפריחת החצב (בהתאם להתחממות הגלובלית, טל"ח) יוצאים גם ירחוני האופנה של חודש ספטמבר ומתקיימות תצוגות האופנה של העונה הבאה. באופן מסורתי, כל אלה אמורים להכתיב את הטון ל־12 החודשים הקרובים ולארבעת העונות הקרובות (כולל ריזורטים) בכל מה שקשור לצבעים, גזרות ומקורות השראה.

במקביל לשבוע האופנה הניו יורקי שילווה בשבועות אופנה בשאר קצוות עולם, מעצבי האופנה המקומית שחררו כבר את הקולקציות החדשות שלהם עם הטייק שלהם על המראה הנכון ל־2018־2017. רשתות גדולות כגון קסטרו, גולף ורנואר לצד בתי אופנה ומותגים בולטים כגון דורין פרנקפורט או SKETCH של יוסי קצב, הציגו פריטים שהפגינו זיקה למפת הטרנדים השלטת בעולם, אבל גם כאלה שנשאו באופן מובהק DNA אישי ומקומי יותר.

בגדול, לפני שצוללים לפרטים, אפשר לומר שהשנה ירד קרנו של הבוהו־שיק, אותו מראה היפי זרוק שכלל שמלות ארוכות, חרוזים וגדילים, ושהיה חביב הפאשניסטות כמה עונות ברצף. גם מגמת האוברסייז שעדיין קיימת במידה רבה, מפנה מקום לצדה גם לפריטים יותר קרובים לגוף שמדגישים גזרות וחובקים חמוקיים. מלבד אלה קיבצנו כמה מגמות חשובות שבלטו לטובה בחלק גדול מהקולקציות, ושבטח ימצאו את עצמן בארון שלכם בחודשים הקרובים בדרך כזו או אחרת. איך אומרים? לגזור ולשמור.

אייבי ליג – המראה המפונפן של ילדי קולג'ים מפונפנים

כידוע, האופנה – כמו ההיסטוריה – חוזרת על עצמה, אם כי יש לקוות שלא כטרגדיה או כפארסה. כך או כך, נראה שאחרי כמה עונות שבהן כאמור כיכב הבוהו־שיק הזרוק, המעצבים מחפשים שוב מראה נקי יותר. בהתחשב בכך לא מפתיע לגלות שכמה מהם שאבו העונה השראה מסגנון האייבי ליג שמקורו בארצות הברית של שנות ה־50. הסגנון קיבל את שמו מהקולג'ים של ליגת הקיסוס בצפון־מזרח ארצות הברית שבהם התהווה. הוא עושה שימוש נרחב בבדים עשירים כמו צמר ומשלב בהם אלמנטים קלאסיים כגון משבצות טרטן וסריגי פייר אייל.

האקלים בישראל אולי לא ממש מזכיר את זה של ניו הייבן, אבל אם תתאמצו לכמה שבועות בדצמבר, תוכלו לדמיין שאתם זוכים לחינוך הכי טוב שכסף יכול לקנות. או לפחות לבושים כמו האנשים שזוכים לו.

השחור שלך חזר

דורין פרנקפורט קוראת לו "הצבע הנשגב מכולם", ג'וני קאש אמר שהוא הסמל שלו למרד ודן שילון לבש אותו כי הוא מרזה. בכל מקרה מדובר בקלאסיקה על זמנית שחביבה במיוחד על הישראלים, שנוטים להירתע מצבעוניות. לשמחתם של אלה, הצבע השחור דומיננטי במיוחד בקולקציות של שלל מעצבים העונה.

פריטים שונים נותנים מענה גם לרוקר שאוהב למרוד וגם למתוקתקת שרוצה להיראות להכניס קצת רצינות למלתחה. מי שרוצה לסגנן את המראה שלו יכול להוסיף אביזר צבעוני כמו צעיף או גרביים, אבל כדאי להימנע מעומס יתר: ריבוי פריטים צבעוניים יהרסו את האפקט הדרמטי של טוטאל לוק שחור ויגרמו לכם להיראות כמו העיצוב של רכבת השדים בלונה פארק.

הצבא קורא לך

אולי זה אומר משהו על העולם שבו אנחנו חיים, אבל בניגוד למראה ההיפי, נראה שלא המעצבים ולא המתלבשים שבעים מהלוק הצבאי, שנמצא איתנו כבר כמה עונות טובות. בניגוד לעונה החמה, צבעי החאקי הכהים מתלבשים (הבנתם?) באופן מושלם על הפריטים עתירי הנפח של החורף. קשה לדמיין אדם שלא ייראה טוב בקלאסיקה כמו מעיל פארקה בצבע ירוק זית, או פאנקיסט שלא יגרום לדגמ"ח צבאי מנומר להיראות כמו הדבר הכי קול עלי אדמות.

אם אתם בכל זאת מרגישים קצת שמרנים או מבוגרים מדי בשביל כל זה (או אם אתם סתם סוחבים טראומה מימי הצבא), תוכלו להתפשר על בלייזר או אפילו על חצאית חאקי מבד רך כגון סאטן, שיאזנו את האדג' שהטרנד נושא איתו.

לנז'רי כדרך חיים

לפני שלוש שנים, כשקלווין קליין וורסצ'ה הצעידו על המסלול דוגמניות לבושות בקומבניזונים ובחלוקים מסאטן, היו מי שהרימו גבה וגיכחו. עם זאת, בראייה לאחור המלעיזים הפסידו, כי "אופנת הלינז'רי" הפכה להיות אחד מהמגמות החזקות ביותר בתעשייה, עם קבלות. אמנם יש מי שיאמר שמדובר במונח מכובס לפיג'מות, אבל איך שלא תקראו לו, קשה לומר לא לטרנד שחוזר אלינו לעונה נוספת: בקיץ הוא מספק בגדים אווריריים מטקסטיל קל ולא מורגש ובחורף הוא מאפשר לנו להתכרבל בפריטים שהיו יכולים לתפקד גם כמצעים, אילולא היתה להם חגורה.

למרבה המזל, האנושות נמצאת כרגע במצב שבו הטכנולוגיה והעיצוב מאפשרים לכל הנוחות הזאת להיראות טוב, גם עם לעיתים היא מגיעה עם תווית מחיר גבוהה.

חליפות כוח

היו ימים שבהם צחקנו על הבגדים של ג'ואן קולינס וגרייס ג'ונס, אבל בשלהי 2017 ושניה לפני 2018, מתברר שהבדיחה היא עלינו. פאוור דרסינג, הלבוש המוגזם שמעמיד במרכז את עוצמתה של האישה תוך שהוא משרטט את דמותה כמצליחנית עתירת הישגים, הוא שוב הדבר החם ביותר בגזרה.

החלוצה הגדולה של הסגנון הייתה דונה קארן, שהחליטה ב־1985 לשחרר את האישה העובדת מה"מדים" שהיו מקובלים עד אז: חצאית מתחת לקו הברך, חולצה לבנה, גרבונים בצבע גוף ונעלי עקב סגורות. קארן טענה כי רצתה לגרום לנשים "להרגיש כמו נשים" גם במקום העבודה, ומפה לשם כריות כתפיים התחילו להיראות כמו דבר הגיוני. עכשיו כשאותן כריות חזרו לבצבץ מתחת לכתפיות של ז'קטים וחולצות, אנחנו מהמרים שזה רק עניין של זמן עד שטיילור סוויפט תעשה קאבר ל"Slave to the Rhythm". מוות לבוהו־שיק.

הו, הקטיפה

היא רכה, עשירה, מחממת וגורמת לנו להיזכר בג'ורג' קוסטנזה. עם כל כך הרבה תכונות חיוביות, מה הפלא שגם הקטיפה זכתה בפסלון החסינות של הטרנדים והמשיכה איתנו לעוד עונה? עם זאת, ראוי לקחת רגע ולציין שמדובר בטקסטיל שעלול לגרום למפלה אופנתית בידיים הלא נכונות.

לבשתם יותר מדי קטיפה ופחות מדי בד אחד? יצא לכם פיג'מה – ולא מהסוג הטוב. לבשתם קטיפה עם גימור מבריק מדי? יצא לכם צ'יפי. לבשתם קטיפה בצבע בורדו? יצא לכם ספה. במילים אחרות, תיהנו אבל תיזהרו. טיפ למתחילים: כמו עם הרבה טרנדים אחרים, הדרך הקלה ביותר להצליח היא ללכת על שחור.

• קסטרו
• דורין פרנקפורט
• רנואר
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

היא המונית, זולה, קלה להשגה ומסממת אותנו באושר רגעי שחזק יותר מכל רגשות אשם. אופנת רשתות היא ג'אנק פוד שמנוני, היא טראש טלוויזיוני, היא צ'יק פליק – עמוק בפנים אנחנו אולי רוצים לצרוך נבטים אורגניים וסרטים של וים ונדרס, אבל הבטן זועקת צ'יזבורגר והלב רוצה להתבוסס בשלולית של שידורים חוזרים בערוץ E!.

בעוד ערכים כגון יצירתיות, חדשנות, אמירה והתפתחות שמורים לרוב למעצבים העצמאיים או לבתי אופנה, האופנה שמייצרות הרשתות המסחריות היא בת חלוף, קלה לעיכול ולא מתעליינת על הלקוחות שלה. אפשר לומר שמדובר בגילטי פלז'ר טהור. אך כשבוחנים מקרוב את ההיצע של רשתות האופנה המקומיות ביחס לזה של הרול מודלז מעבר לים, התחושה היא, איך לומר, יותר של גילטי ופחות של פלז'ר.

לפני כשבועיים הציגה קסטרו את קולקציית האביב שלה בפלטפורמה שאפתנית שנעה על הציר שבין תצוגת אופנה לבין מיצג אמנותי והתקיימה בתוך בריכת שחייה מרוקנת שנבנתה במיוחד לצורך השואו. אך השכלול של אופן התצוגה לא רק שלא חיפה על חוסר השכלול של הבגדים עצמם, אלא העצים אותו, וכך גם את אדי השעמום שעלו מהקולקציה. לא היה שם הרכיב החמקמק הזה שמצליח להשתלט על הרציונל, שאחראי לבולמוסי שופינג חסרי מעצורים ושגורם לזקפה רגשית.

לביקורת על תצוגת אביב 2017 של קסטרו

השבוע עלו על הגל רשתות מובילות נוספות, ובראשן רנואר, היריבה העיקרית של קסטרו על טייטל רשת האופנה המובילה בישראל. ברנואר החליטו לשמור את מפגן היצירתיות לאירוע ייחודי וחשאי שיתקיים לקראת הקיץ, להתמקד בקולקציה הנוכחית ובשאיפה להפוך אותה מקולקציה מסחרית ל"קולקציה מאוד מסחרית". לגיטימי.

המעצב הראשי של רנואר, רון קאהן (רונקו), לקח את המעבר מארון חורף לארון קיץ באופן הכי מילולי שיש. הקולקציה הוצגה לעיתונאים מתוך ארונות בגדים סטנדרטיים מהזן שגדל באיקאה. היומרות, כאמור, נותרו על רצפת חדר העריכה, ומה שנשאר זה אסופה של חטיפים – פריטים משוללי משקל סגולי שלא מותירים אפקט משמעותי אך סוגרים את הפינה כשצץ לו קרייבינג מטורף.

בקולקציית הנשים בלטו פריטים יומיומיים בהשראות שונות – חליפות ג'רזי ספורטיביות ונעלי סניקרס "מקועקעות" בפרחים רקומים, בהשראת בגדי מעודדות וסרטי קולג', וחולצות ופריטי ג'ינס מהמלתחה הגברית שתובלו בהדפסים וברקמות. בפריטים החגיגיים יותר, המיועדים בעיקר לעונת החתונות ולעונת החגים האביביים שבאופק, ניתן למצוא סטים של גופיות וחצאיות לצד שמלות תחרה וקרושה בלבן ובגרסה צבעונית בצבעי גלידה.

בקולקציית הגברים נרשמו הצלחות כגון חולצות פולו עם צווארון סיני ודוגמה של מפרשיות, חולצות פועלים במראה דמוי ג'ינס, מכנסיים מחויטים מבד פיקה וטי שירטס ספורטיביות בהשראת עולם ההיפ הופ.

בתחילת השבוע הציגה גם רשת גולברי את הקולקציה החדשה שלה. רשת האופנה שהתקבעה בזיכרון בעיקר בגלל הסכסוך המתוקשר עם האקסית איילת זורר, שהוחלפה בפרזנטורית הצעירה אסתי גיזנבורג, מתעקשת להתקבע גם כרשת דודתית להחריד. בנאום הפתיחה שקדם לתצוגה בגני התערוכה הופרחה לאוויר שוב ושוב האמירה הריקנית "מענה אופנתי", תוך פנייה ל"אישה שיודעת לדלג באלגנטיות בין קריירה לחיי משפחה".

על אף הקליפ הקצבי, הקיצי והלכאורה עכשווי שליווה את פתיחת התצוגה, הניסיונות להצעיר ולרענן את המותג כשלו לחלוטין. בפועל נראה כי בגולברי עדיין שבויים במודלים של נשיות מיושנת, נשיות מהסוג שחנוט בשמלות צינור הדוקות עם הדפסים סרי טעם ומאובזר בעגילי חישוק מוגזמים, נעלי סטילטו שגובהן שקול לגובה האגו של ביבי, וחיוך מזויף כאילו אין סימני מתיחה בעולם. דווקא כשהורידו את הווליום והתרחקו מצומת הדרכים של אימא־רעיה־קלדנית אפשר היה לאתר פריטים בעלי פוטנציאל, למשל שמלת טרנץ' משובצת ונטולת שרוולים, ומכנסיים שחורים בגזרה ישרה ואוורירית עם כפתורים זהובים.

"אני מבינה את הביקורת אבל אסור לשכוח שזה שוק פצפון ברמות בלתי נתפסות, ולכן לא הוגן להשוות בין הרשתות המקומיות לרשתות ענק כמו זארה. אני חושבת שהרשתות המקומיות עושות את המיטב במסגרת מגבלות השוק ואני מסירה את הכובע בפני כל מי שמצליח כאן", נחלצת להגנה עידית ברק, מעצבת אופנה ומרצה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, מוסד שרבים מבוגריו השתלבו ומשתלבים במשך השנים ברשתות האופנה המקומיות. "צריך להפעיל המון שיקולי עלות־תועלת בשביל לייצר את הגילטי פלז'ר הזה, מה שגורם להרבה רעיונות ליפול בדרך משום שהם לא רווחיים או שקשה לצפות איך הקהל יגיב אליהם. זארה או H&M, לעומת זאת, הן רשתות מטורפות שמייצרות בהיקף של זיליוני פריטים, אז הן יכולות להרשות לעצמן להסתכן ולקחת הימורים אופנתיים".

זיו קווין, לשעבר דוברת ומנהלת התקשורת של H&M וכיום מנהלת המותג Cos שעושה את דרכו לישראל, מעדיפה לא להיכנס להשוואות בין הרשתות המקומיות לזרות, אך זהו מבחינתה סודו של הקסם הזר: "אפשר למצוא בגדים בכל מקום, אבל מה שגורם לאנשים להתאהב במותג מסוים זה ה־DNA שלו. מובן שגם האפיל הבינלאומי מוסיף עניין, אבל לפעמים יש בכך סתם משהו פסיכולוגי. עניין נוסף הוא דיוק. H&M, למשל, מצליחה לרגש כי היא לא צפויה מצד אחד, ומצד שני הכל שם מאוד מדויק – אם בעיצוב, אם במיתוג ואם בטיימינג".

אם בדיוק ו־DNA מובהק עסקינן, אז זהו עיתוי מצוין להתייחס לסאקס. רשת האופנה המקומית, שגורפת הצלחה גם מעבר לים (כ־1,000 נקודות מכירה ב־14 יעדים ברחבי העולם, רובם באירופה), השיקה בשבוע שעבר קולקציה חדשה ומוצלחת למדי. לכאורה מדובר ברשת שמשחקת במגרש אחר מזה של קסטרו, רנואר ושות' – קהל היעד בוגר יותר, העיצוב טרנדי פחות וכך גם המחירים, שנחשבים לגבוהים מהממוצע. סאקס נתפסה תמיד כרשת איכותית אך סבלה מתדמית מונוטונית. העונה, לעומת זאת, מפתיעה הרשת בקולקציה עשירה ומגוונת: לא רק שמלות גלביה אווריריות אלא גם חליפות לנז'רי מודפסות, וסטים ומכנסונים אדג'יים מעורות דקיקים, הרבה פריטים נינוחים בהשראת עולם היוגה, וקו אקססוריז רחב מהרגיל שכולל תיקים מוצלחים ונעלי עור רקומות ויפהפיות. כאמור, לאיכות הזאת יש מחיר, אבל אם תשאלו את עידית ברק, המחיר של הימנעות מצריכה של אופנה מקומית יקר בהרבה.

"אם אנחנו בתור לקוחות רוצים לקבל מוצר אופנתי מקומי ראוי, אנחנו צריכים לגלות אחריות. כצרכנים אנחנו צריכים להיות מודעים לאפקט של הבחירות שלנו – למשל אם אנחנו בוחרים לקנות ירקות מטורקיה כי הם עולים שקל פחות מהירקות של החקלאים במושב, אנחנו נשלם על זה בהמשך. בסוף לא יהיו פה ירקות ולא יהיה לנו מה לאכול. בטקסטיל זה עובד בדיוק אותו דבר".

רנואר, 19.90־499.90 ש"ח, להשיג בחנויות הרשת ובאתר:renuar.co.il; גולברי, 99־499 ש"ח, להשיג בחנויות הרשת ובאתר:golbary.co.il; סאקס, 188־ 898ש"ח, להשיג בחנויות הרשת ובאתר:sacksfashion.com

• קסטרו
• סאקס
• רנואר
• גולברי
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

בריכת השחייה המרוקנת שבה הוצגה אמש (ראשון) קולקציית האביב של רשת קסטרו הייתה סימבולית להפליא. ללילה אחד הפך טרמינל העיצוב בבת ים לספק מיצב חי, ספק מסלול תצוגה שאפתני. הדוגמנים והדוגמניות ניצבו בחלל המרוצף כמו סטטיסטים, כאשר המוזמנים הסתובבו ביניהם ובחנו את הבגדים האביביים מקרוב ללא שום חציצה כפי שנהוג במסלולי התצוגות השגורים. אולם המחיצות הוסרו רק שם.

הקולקציה החדשה הוצגה תחת הטייטל הפתייני "Night Swimming", או כפי שהסבירו זאת אנשי קסטרו "הקולקציה נוצרה מתוך פנטזיה רומנטית על שחייה לילית, חלום על ימי קיץ חמים שמסתיימים בקפיצה קלילה אל המים הקרירים".

במקרה הזה, החלום הסתיים בירידה מגושמת במורד המדרגות ובפרשנויות שאינן ניחנות באותה רעננות מיוחלת: היו שם לא מעט רעיונות לעוסים שראינו אינספור פעמים – שוב שמלת קומות פרחונית, עוד פעם חצאית טול שקופה וז'קט אופנוענים וכמובן, איך אפשר ללא טי שירטס עם כיתובים נטולי אמירה? היה שם גם קורטוב של קריצות תקופתיות, והפעם בהשראת האייטיז, כפי שהעידו שמלת One Shoulder צמודה ואלכסונית וגופייה ורדרדה שדיברה באותו הז'רגון, אך בעיקר היה לא מרגש. את הפנטזיה, הסתבר, השאירו לעוגות הגלידה של שטראוס.

כמיטב המסורת, גם הפעם המצב היה טוב יותר בגזרה הגברית. איכשהו, כשמעורב בעסק טסטוסטרון, קסטרו משחקת אותה. ערכי המפתח של העונה, הלא הם קלילות ונונשלנטיות, זכו לפרשנויות מתוחכמות ועכשוויות בהרבה. קו הגברים כלל יציאות מוצלחות כמו ז'קטים קלילים עם דוגמאות גרפיות של קווים ומשבצות, מכנסיים מחוייטים באורך הברך וחולצות חלקות בגזרת קופסה שנראות כמו הכלאה בין טי שירט לסווטשירט.

הבריכה הריקה אינה משולה רק לקסטרו, כמו שהיא משל עגום למצב האופנה בסצנה המקומית ככלל. לקסטרו ולמתחרותיה אין חיים קלים. הן מתבקשות מדי עונה למצוא את נוסחת הפלא שתצליח גם לרגש, גם להסעיר, גם לחדש, גם להיות משתלמת לצרכנים וגם להניח את דעתם של עיתונאים קנטרנים. הרי שאם הרשתות יסתכנו ביותר מדי תעוזה הן יואשמו בניתוק, אך אם ימשיכו להיצמד אל הקרקע יואשמו בחוסר מעוף.

בעולם שבו לאף אחד אין כוח לקרוא יותר בין השורות, רשתות האופנה נדרשות לדלג ישר לשורה התחתונה. אין מקום למורכבות, אין זמן לחפש השראה ואין טעם לגבש סיפור. מצד שני, בעידן שבו פנטזיות רומנטיות סופן למות בטינדר, לא בטוח עד כמה זה בכלל הכרחי.

קסטרו 39.90-269 ש"ח, קסטרו מן 29.90-499 ש"ח, להשיג בחנויות הרשת ובאתר

• קסטרו
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

מיכל שפירא, זמרת ושחקנית (37)
שמלה – ג'ולייט; מעיל – קסטרו; נעליים – ג'פרי קמפבל

[tmwdfpad]

לימור ריחנה, סטייליסטית (44)
שמלה – H&M; מעיל – Vanucci; נעליים – מנגו; תיק – ג'וסי קוטור

נועם גורביץ', עורכת אופנה בעיתון ראש1 (23)
מעיל – My Urban Runway; חולצה – זארה; ג'ינס – קסטרו; נעליים – Public Desire

שירה ברזילי, 32, מאיירת ועורכת גרפית במגזין גו סטייל
אוברול – אסוס; חולצה, תיק ונעליים – זארה

דון לני גבאי, שחקנית (30)
אוברול ונעליים – קסטרו; מעיל – זארה; תיק – H&M

אלונה רחמים, סטייליסטית (51)
ז'קט – בלנסיאגה; חצאית ותיק – מארני; חגורה – גוצ'י; נעליים – ולנטינו

רעות חפץ-שוורץ, עיתונאית, תסריטאית ויועצת תוכן (37)
מעיל – ba&sh; תיק – לס; נעליים – מנגו

אביב וינברגר, בלוגרית אופנה (23)
ז'קט – זארה; חולצה – בוטיק ז'אן; מכנסיים: ברשקה; תיק – לואי ויטון; נעליים – גזית

אור גל, אפטריסט ואמן (22)
ז'קט – זארה; חולצה – טרשר מגזין; מכנסיים – ברשקה; נעליים – "עשיתי בעבודת יד".

טל קליינבורט, ארט דיירקטור במגזין את (34)
חולצה – פול אנד ג׳ו; חצאית – מקס מארה; נעליים – מיו מיו

ליטל קובי, סטייליסטית (31)
חולצה – פורטיי; חצאית ונעליים – זארה

עמית זאנטקרן, בלוגרית אופנה (19)
חולצה ומכנסיים – לירון יצחקוב; נעליים – זארה; תכשיטים – טיפאני'ס ופנדורה

הילה חילו, מעצבת אופנה וסטייליסטית (37)
חולצה – H&M; מכנסיים – מיקה בשן; נעליים – דיור; חגורה – לואי ויטון; תיק – דה קופלס

ליאת לוי עזרן, סטייליסטית (43)
חולצה – "תפרתי בעצמי"; מכנסיים – מחלקת הגברים של זארה; נעליים – קום דה גרסון ;משקפיים – פרייבט וינטג' קולקשן

• כללי
• קסטרו
• המתלבשים

• Facebook
• Twitter
• Email

לוקיישן:צפון דיזנגוף, תל אביב
גודל:50 מ"ר, 2 חדרים
ותק:9 שנים, בבעלות פרטית
כאן גר:שגיב גלעם (39), מעצב ראשי ברשת קסטרו

לפני חמש שנים עברה הדירה שיפוץ יסודי בעזרת האדריכלית גבי גור, תוך שאיפה לשמור על אופיה התל אביבי. לפיכך עמוד הבטון והמשרביות נותרו במקומן והדירה רוצפה במרצפות בגודל 20X20 כנהוג בדירות ישנות. בסלון: ספה של מותג היוקרה הצרפתי רוש בובאה, כורסאות וינטג' משוק הפשפשים שרופדו מחדש ושולחנות זכוכית ומתכת מאיקאה.

שידת וינטג' ועליה מיניאטורות אדריכליות מגולפות בעץ של מוג'י.

"אני נמצא מחצית מהזמן בחו"ל בגלל העבודה, מה שמקשה עליי לשמור על הצמחים בחיים. לכן לכל החברים שלי יש מפתחות לדירה, וכשאני נוסע הם עושים תורנויות השקיה".

פסלון במבי עשוי פליז ("נתקלתי בו בנסיעת עבודה בסטוקהולם ואמרתי שאין מצב שאני חוזר בלעדיו. הוא היה כבד כל כך שנאלצתי לקנות מזוודה נוספת במיוחד עבורו").

ציור פרי עבודתה של המעצבת והאמנית הרב תחומית קטיה אלפא.

יצירות אמנות מכל העולם.

רובוטים וצעצועים מתערוכת מחווה לקולנוען טים ברטון שהתקיימה בשנגחאי.

ערכת תפירה של סבתו של גלעם שנשמרה בקופסה המקורית.

פינת העבודה והספרייה הביתית.

מנורה מהונג קונג.

משחק פינים בדמות פינגווינים ותרנגולות של מוג'י.

חדר הרחצה.

ספסל עץ של מוג'י ועליו מטריושקות ובובת מיקי מאוס במהדורה מוגבלת.

• עיצוב ואדריכלות
• קסטרו
• דירה להכיר
• דירות בתל אביב
• שגיב גלעם
• החיים היפים