העיר תל אביב הולכת ומתפתחת לכיוונים שונים, אבל ההתפתחות המשמעותית והמסקרנת ביותר בשנים האחרונות היא זו שקורית בדרום החדש של העיר. שכונות כמו קרית שלום, שפירא, גבעת הרצל, תל כביר ונווה שאנן הולכות ומצטרפות לשכונות השכנות פלורנטין, מתחם נגה וגן החשמל, ומתמלאות במוקדי תרבות, בילוי וחינוך. במקביל, היתרון הגדול ביותר באזורים הללו הוא כנראה השטחים הירוקים הנרחבים שכמעט ולא קיימים באזורים אחרים בעיר.

מאז פתיחתו לקהל של פארק החורשות הנרחב, הולך האזור ומתמלא גם בפרוייקטי מגורים, שמאפשרים למשפחות, לצעירים ולצעירים ברוחם ליהנות מכל היתרונות שיש באזורים הללו; בסמוך לתחבורה ציבורית נגישה ולצירים הראשיים למרכז העיר.

בימים אלה נבניתפלורה, שכונה חדשה סמוך לפארק החורשות, שהפך לאחד הספוטים האהובים בעיר. מלבד הפארק הסמוך, השכונה עצמה תכיל עוד ריאה ירוקה שלמה בשטח של 30 דונם.

לטובת מי ששוקל לעבור לגור באזור, וגם לטובת כל מי שרק רוצה לבלות בו מדי פעם, מיפינו עבורכם את המקומות הכי שווים בדרום החדש ואת הסיבות המרכזיות שבזכותן מדובר באזור הלוהט בעיר.

תרבות, אמנות ומוזיקה

דרום העיר היתה מאז ומעולם שם נרדף למוסדות תרבות ואמנות, אבל בשנים האחרונות גם מרכזים תרבותיים שעד כה היינו מוצאים בעיקר במרכזה – העתיקו את מקומם דרומה.

קריית המלאכה היא אולי הדוגמה הכי מובהקת לעניין: מתחם של בלוקים תעשייתיים ששוכן בין רחוב שוקן במערב לשדרות הר ציון במזרח, ומכיל ברדיוס הקטן ביותר את מספר הגלריות וחללי התצוגה הגדול ביותר בארץ של אמנות עכשווית. בקריית המלאכה גם סטודיואים של יוצרים ויוצרות מכל הסוגים: אמנים.ות, צלמים.ות, מעצבי.ות אופנה, קרמיקאים.ות ועוד, לצד חדרי חזרות ובתי מלאכה ותיקים שיחד הופכים את המתחם למיוחד במינו.

מאז סוף העשור הראשון של שנות ה-2000, כשהחלו להיפתח בו גלריות וחללי תצוגה, הפך המתחם של קריית המלאכה לכזה שהוא שם נרדף ל"אמנות עכשווית". הוא כולל כמה עשרות חללי תצוגה – גלריות מסחריות, שיתופיות, חללים של עמותות ועוד; שבהם מוצגים כדרך קבע תערוכות מתחלפות של האמנות הישראלית הכי עדכנית ובועטת. ביניהם אפשר למצוא, בין השאר, את בית בנימיני, ארטפורט, גלריה רוזנפלד, גלריה רו ארט, גלריה חנינא, גלריה בנימין, מקום לאמנות ועוד ועוד ועוד.

בשנים האחרונות נוספו למתחם כמה תוספות מרגשות: חלל המופעים המרץ2 שבו ההופעות הכי מסקרנות בעיר; סטודיו אנט למוזיקה קלאסית; קיר הטיפוס הבלוק שמושך אליו מטפסים ומטפסות מקצועניים וחובבים, וגם מקומות כיפיים לשבת לאכול או לשתות בהם: מסעדת א-לה רמפה, מסעדת לה-מעלה המקסיקנית ובית הקפה הנהדר קופי-לאב.

כל הסצנה הזו חורגת מהגבולות הרשמיים של קריית המלאכה וממשיכה גם ברחובות הסמוכים בשכונת גבעת הרצל, שבה פועל, לדוגמה, התואר השני באמנות של האקדמיה בצלאל, המתחם החדש מבצר שכולל בית קפה, מועדון לילה, חלל לתערוכות והופעות מוזיקליות, ועוד.

בבית פנורמה הגדול שבשכונת תל כביר השכנה פועל תיאטרון הפרינג' הוותיק – תיאטרון החנות – עם תכנית של מופעים והצגות למבוגרים ולכל המשפחה, כולל הצגות הילדים הכי חמודות בארץ.

בשכונה הצפונית מעט יותר, נווה שאנן, פועלת גלריה צימבליסטה החדשה שהושקה לפני שנה בלבד, וקירות של מבנים רבים מתהדרים בציורי קיר של מיטב אמני ואמניות הרחוב העכשוויים במסגרת פרויקט "הקירות המצויירים של נווה שאנן" של המחלקה לאמנות בעיריית ת"א-יפו – מה שהופך אותה במובנים מסוימים לגלריה חיה 24/7. ואם כבר מדברים על 24/7, במרכז השכונה, לצד קפה זוהר המתוק שנפתח השנה, פועלת גלריית בית המשאבות – גלריית חלון שמציגה אמנות כל יום, כל היום.

בעתיד הלא רחוק בכלל עתיד להיפתח בנווה שאנן גם הקמפוס החדש של להקת המחול הבינלאומית בת שבע, שיהפוך את מגרש הרציפים ההיסטורי של התחנה המרכזית הישנה בנווה שאנן לכיכר תרבות ציבורית ירוקה.

היהלום שבכתר התרבותי שבדרום החדש הוא כמובן מתחם 3426 ובית רדיקל – שהפכו מאז פתיחתם לפני כשנתיים וחצי לאחד ממקומות הבילוי החביבים על תל אביביים (וגם על אורחים מבחוץ). את המתחם, שממוקם במה שהיה בעבר שוק הדגים הסיטונאי ברחוב התחייה, הפכו האדריכלים אביטל גורארי ונתנאל אלפסי, בעלי משרד האדריכלים AN+, לכזה שמשלב יצירתיות, חינוך וקיימות. הוא כולל את בית רדיקל – אופרציה נרחבת שכוללת הוצאת ספרים, אירועים, הרצאות, הקרנות סרטים וכל מה שרלוונטי או יכול להיות רלוונטי לאנשים חושבים; לצד בית קפה, גינה פסטורלית, חלל גלריה, סטודיואים, חברות סטרט-אפ ועוד.

טבע עירוני

פארק החורשות, שכבר הזכרנו, הוא אחד הפארקים הגדולים בעיר בפרט ובאזור המרכז בכלל. הוא משתרע על פני שטח של כ-80 מ"ר. הוא מבוסס על חורשות נרחבות שנטעו בראשית שנות ה-50, וכולל בתוכו לצד מתחם הכנסייה הרוסית (שהמבנה היפהפה שלה בולט לעין כמעט מכל מקום באזור) גם את בית הספר לטבע, סביבה וחברה וגני הטבע או בשמם העממי – הגן הבוטני.

הגן הבוטני כולל סוגים של צמחים, שיחים, פרחים, עצים ומדי פעם גם פירות. יש בו שבילים, פינות שקטות לפיקניק, שילוט המסביר על הצומח ובריכות קטנות עם דגים.

בשנת 2024 נפתח לציבור חלק חדש בפארק שמרחיב את שטחו ומשדרג אותו דרומה בכיוון נווה עופר. התוספת לפארק מגדילה את שטחו עם מרחבים קהילתיים ירוקים, מתקן משחק חול ומים שילכלך היטב ילדים מכל הגילאים, פינת משחק יפהפיה לפעוטות, גינת כלבים מדוגמת, מדשאות חדשות, תאורה משודרגת, 225 עצים חדשים, וגם פרויקט נאה במסגרתו הועתקו לתוך הפארק עצי הפיקוס הוותיקים מאזור הבנייה הסמוך של הרכבת הקלה, ובונוס אמנותי: פסל סביבתי חדש – פסלו של האמן אוהד מרומי, "ביכורים".

בנובמבר 2025 קיבל הפארק תוספת משמעותית – "מצפור" – בית קפה, תרבות וקהילה בתוך הפארק עם אגמון צמוד, רחש ציפורים מצייצות והיצע אוכל שכולל פיצות וסמאשבורגרים. במהלך שעות היום והערב מתקיימות בו הקרנת סרטים על מסך גדול, הופעות, הרצאות, סדנאות לילדים ומבוגרים, ושיעורי יוגה. הכל תחת כיפת השמיים.

פארק החורשות הפך במהלך השנים גם לקרקע פוריה למסגרות חינוך – פורמליות ואלטרנטיביות. בסמוך אליו פועל בית הספר לטבע הוותיק, מדרום לו שוכן תיכון פרס להייטק ואמנויות שהושק לפני חמש שנים והוא כנראה אחד מבתי הספר היפים בעיר. במרחק לא גדול ממנו נמצא גם בית הספר השכונתי שפירא שפועל מזה שבע שנים במתכונת ייחודית, ובמתחם הפארק עצמו פועלים כמה גני יער במודלים שונים.

בשכונת שפירא הסמוכה פועל גם מרכז קהילתי פורה גם מגוון חוגים ופעילויות למבוגרים וילדים, והספוט הכי משפחתי להיות בו הוא ביום שישי בבוקר ברחבה של קפה שפירא, על מחצלת עם חברים, ילדים ומשפחות רבות אחרות שחשות קצת בקיבוץ – בתוך העיר.

ההיילייט של שכונת קריית שלום עצמה הוא כמובן הקאנטרי הקהילתי גורן-גולדשטיין, שמושך אליו קהל גם מאזורים אחרים בעיר ולא רק מדרומה. בשנים האחרונות הפך הקאנטרי לאחד המוצלחים בעיר, במחירים מסובסדים חסרי תקדים לתושבי האזור. הוא כולל מרכז ספורט, בריכות וחוגים תוסס, מתקנים חדשים ומשוכללים מהטובים בארץ, בריכה מקורה ומחוממת חצי אולימפית, סאונה רטובה ויבשה, בריכה קייצית ובריכת פעוטות מהחמודות בעיר, מכון כושר ענק ומאובזר, חדרי סטודיו איכותיים, אולם ספורט, מגרשי כדורסל, טניס וקט רגל, וגם אודיטוריום חדיש המכיל 300 מקומות ישיבה ומשמש במה להופעות והצגות.

קולינריה

גם מבחינה קולינרית הולך הדרום החדש ומתמלא, ונותן פייט לפלורנטין על שלל מוסדות הקפה והלילה שבה. בתוך פארק החורשות עצמו, כאמור, פועל קפה מצפור עם תפריט משתנה לכל המשפחה, נשנושים ודרינקים.

במתחם קריית המלאכה פועלת א-לה רמפה הוותיקה, הצמחונית הכי כיפית בעיר; וגם לה-מעלה המקסיקנית שמופעלת על ידי אותם הבעלים שכל ביקור בה הוא חגיגה. באחד המבנים הסמוכים שוכן משכנה הנוכחי של ג'וז ולוז, אחד המוסדות התל אביביים האהובים בכל הזמנים, עם עיצוב ואווירה שאין בשומקום אחר והכי חשוב – אתם מחליטים כמה לשלם. בגזרת הקפה פועל בה הקופי לאב, אחד מבתי הקלייה הכיפיים שניחוחות הקפה שבו יכולים רק הם לעורר ולשלוח אתכם להתחיל לעבוד.

בשכונת שפירא פועלת חנן מרגילן האייקונית, המסעדה הבוכרית שמכל הארץ נוהרים לעבר מרק הדושפרה שלה (גם בקיץ); קפה גרגר הטרנדי שבו נכתבו כמה מהתסריטים של הסדרות הכי מצליחות בשנים האחרונות; קפה שפירא שהוא בעצם המרכז האמיתי של השכונה, וגם סוד שמור למביני עניין: האטלס בר.

בשכונת נווה שאנן תוכלו למצוא קולינריה בשלל סגנונות, אבל על אמת – מסעדות הודיות, תאילנדיות, סיניות, סודניות ועוד – כולן הכי אותנטיות שיש. גם נווה שאנן זכתה לא מזמן לקפה חדש ועכשווי משלה – קפה זוהר הקטן והחמוד (אח לקפה גרגר משכונת שפירא).

תחבורה

ברכב פרטי, בתחבורה ציבורית, באופניים ואפילו ברגל: הגישה משכונות הדרום החדש למרכז העיר ולאיילון היא קלה ונוחה. ממזרח נמצאת צומת חולון שתוציא אתכם אל מחוץ לעיר (וגם קניון קטן – מגה אור וולפסון, למקרה הצורך). באותה הצומת ממש פועלת תחנה של רכבת ישראל; ובמרחק לא גדול נמצאות תחנות הרכבת הקלה של יפו. ובעתיד הקרוב הבא עלינו (בתקווה רבה) לטובה, כשיתחיל לפעול הקו הירוק של הרכבת הקלה – היא תגיע אפילו קרוב יותר. יש למה לחכות.

>> פרויקט פלורה בדרום העיר

• הבועה
• ❤ תרבות
• טבע עירוני
• חינוך
• אמנות
• מוזיקה
• משפחה
• תחבורה
• עם הילדים
• פארק החורשות
• דרום העיר
• קרית שלום
• קריית המלאכה
• גבעת הרצל
• נווה שאנן
• שכונת שפירא
• תל כביר
• קאנטרי גורן גולדשטיין
• בית רדיקל
• מסעדות
• בתי קפה
• פלורה

1. הוויויאן

2. מונאר

3. חוף הקשתות

4. קפה שפירא

בגדול אני אוהבת את כל המקומות בעיר שגורמים לי להרגיש שאני לא בעיר. זו חד משמעית התחושה בקפה הקסום הזה עם גינת ירק מטורפת מאחורה. בכל ערב ישנה הברקה קונספטואלית אחרת – מהקרנות של סרטים ועד שווקים של יד שנייה. תמיד יש שם ילדים מתוקים ודמויות צבעוניות שגורמות לך לתהות למה אין עליהם סרט, אבל בעיקר המון-המון ווייבים טובים.
רלב"ג 15

5. קרית שלום

אחרי OH MY LIFE שיצא כחלק מפסקול "המפקדת", אקו מוציאה בימים אלה את "חיימשלי" שיר אהבה על כל מה ששרוט ודפוק. היא תופיע בקרוב בפסטיבל אינדינגב, פסטיבל התמר ופסטיבל אימג'ן וב-23.10 תשיק אלבום חדש בבארבי

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• מונאר
• קרית שלום
• קפה שפירא

• Facebook
• Twitter
• Email

דיסקרטיות

מתכננים לשכור דירה שמתגוררים בה תושבים ותיקים מהשכונה ו/או מהגרי עבודה? קודם כל תדחיקו והשתדלו לא לבוא לראות את הדירה בזמן שהדיירים הנוכחים נמצאים.

דרוויניזם

לא משנה באיזה הקשר, אל תשתמשו בביטויים ״אוכלוסיות חלשות/ חזקות״, זו רק עוד הוכחה שאתם אוכלוסייה ״חזקה״ שמחליפה אוכלוסיה "חלשה".

הקול כלול

לעולם, אבל לעולם, אל תתלוננו במשטרה או במוקד העירוני על מנהגים של האוכלוסייה הוותיקה, אפילו אם הם מטרידים את מנוחתכם. המואזין מרעיש מדי? בעיה שלכם. בתי הכנסת משמיעים ברמקול שירים לפני כניסת שבת? תזרמו. הדבר היחיד שאתם יכולים להיאבק בו הוא מסיבות קריוקי רועשות (וגם זה מבלי שידעו שזה אתם).

תנביטו שעועית בבית

נכנסתם לבניין עם אוכלוסייה ותיקה? אל תנסו לשנות סדרי עולם. אל תתחילו לשתול זרעי עגבניות בחצר האחורית ואל תדביקו קולאז'ים מגניבים בחדר מדרגות.

לתת בשביל לקבל

לקחתם מהקהילה תדמית מחוספסת, דירה זולה בתל אביב וחניה 24/7. המעט שאתם יכולים להחזיר הוא פעילות התנדבותית במיזמים משותפים עם התושבים. זכרו – היום זה הם שנאלצים לעזוב את הדירות שלהם כי המחירים עולים – מחר זה יכולים להיות אתם!

• תל אביב
• הקוד האתי
• יד אליהו
• קרית שלום
• עירוני
• ג'נטריפיקציה

• Facebook
• Twitter
• Email

תהליך השלום:"מה זה?" איפה זה?", שאל נהג המונית בדרך לשכונת קריית שלום. הוא לא היחיד שאין לו מושג: רבים מעכברי הבועה המושבעים טרם גילו את סוד אחת השכונות הדרומיות ביותר בעיר, אבל לאט לאט יותר ויותר עולים על הסוד. רובם, כרגע, זוגות שזה עתה נישאו ומחפשים היכן לקנות בית בתל אביב במחיר הגיוני כמעט, וצעירים שמבקשים לא להוציא את כל המשכורת על שכר הדירה. גם הנתונים היבשים מוכיחים שלפחות לפי המגמה הנוכחית, קריית שלום היא הדבר הגדול הבא.

מדרום לקיבוץ גלויות, מצפון לדרך בן צבי, ובין תל כביר לנתיבי איילון, השכונה שהוקמה בשנות ה-50 על ידי ההסתדרות ושוכנה בהמשך על ידי עולים התקשתה למשוך אליה אוכלוסיה ממעד גבוה. רוב מוחלט מבין תושבי השכונה עד לשנים האחרונות לא נהנו מהשכלה אקדמית או מהכנסה גבוהה מהממוצע. כעת, נשבעים המקומיים, יש אווירה של שינוי. "השכונה מתעוררת, מתרעננת ונהיית מגניבה", אומר בהתלהבות העיתונאי חיים לוינסון (33), שקנה בשנה האחרונה בית בקריית שלום. "הרבה אנשים מתעניינים ומחפשים כאן דירות, הדמוגרפיה משתנה. אני לא מבין איך השכונה נחשבה בעבר ללא טובה. אנחנו קרובים ליפו, לאיילון, והבתים פה שונים מאלה שאפשר למצוא במרכז העיר במחירים מופקעים. יש לנו חצר!".

"זה כמו לגור בתל אביב, רק במושב", מצטרף דניאל (30) להתלהבות. "אנחנו זוג מעורב, אני ישראלי ואשתי מהולנד. חזרנו לישראל לפני שמונה חודשים, ומאז גרנו במקומות שונים ברחבי תל אביב, וזה פשוט לא הסתדר מבחינת המחיר ביחס למה שקיבלנו בתמורה. מישהי בעבודה סיפרה לנו על השכונה, התחלנו לחפש באזור ודי מהר מצאנו דירה מדהימה".

אף שנדמה שהשכונה היא מעין שלוחה חוץ תל אביבית, מבט קצר במפת העיר מגלה שהמרחק הוא בעיקר עניין של תפיסה. כך למשל, המרחק בין הרחוב המרכזי בשכונה, ישראל גורי, לפינת הרחובות אלנבי-רוטשילד שבלב העיר עומדת על 2.8 ק"מ – כחצי קילומטר פחות מהמרחק שבין רחוב בזל היוקרתי לפינה הסואנת. "זה לא רחוק כמו שכולם חושבים. קיבלתי הרבה תגובות מאנשים שגרים בתל אביב ופשוט לא מצליחים לדמיין את עצמם עוברים", מספר דניאל. "אני תוך עשר דקות באופניים מגיע לעבודה במרכז העיר. יש פה את המעלות של להיות קרוב לכל, אבל בלי לגור בתוך ההמולה. יש כאן הרבה שקט ואווירה משפחתית".

חצי מיליון שקל בשלוש שנים

הנתונים בשוק מראים שהסוד של קריית שלום הוא כנראה כבר לא כל כך סוד. אם ב-2014 עמד מחיר דירה ממוצעת לקנייה בשכונה על 1,185,000 ש"ח, בשנה האחרונה הוא כבר זינק ל-1,690,000 ש"ח בקריית שלום – עלייה של לא פחות מ-43% בשלוש שנים. זה לא שבתל אביב כולה המחירים לא עלו, אבל ודאי לא בשיעור כזה; הממוצע העירוני עמד לפני שלוש שנים 1,982,000 ש"ח וכיום הוא עומד על 2,606,000 ש"ח, אבל אצל הדרומיים החביבים הזינוק היה גבוה בהרבה. גם הרשויות כבר הבחינו בפוטנציאל ובקרוב אמור לצאת לפועל בשכונה מכרז "מחיר למשתכן" – היחיד מסוגו בתל אביב. גם בעירייה שמו לב להתעוררות, ושם מספרים שהם משקיעים סכומים רבים בהקמת גינות ציבוריות ושדרוג גינות אחרות, סלילת כבישי אופניים ואפילו חידוש הקאנטרי השכונתי.

ובכל זאת, לא הכי ירוק עדיין בקרית שלום ומגלי האוצרות שהגיעו לשם מודעים שזה עדיין לא זה. "מי שלא מגיע לקאנטרי בשכונה לא יודע איך להגיע לקריית שלום", מפרט לוינסון. "אנשים לא עוברים כאן אלא רק יודעים להגיד שזה ליד אבו כביר, 'איפה שהגופות'. מבחינת עסקים – בתי קפה וכו', השכונה עדיין לוקה בחסר. יש פה בית קפה אחד ומאפייה בוכרית (מדהימה). מוכרים שם גוז'גוז'ה, מעין בורקסים ממולאים בבשר או בדלעת, וזה הדבר הכי טעים בעולם. חוץ מזה אין ממש מקומות בילוי". דניאל מסכים, אבל טוען שההפסד בא בשכרם: "אנחנו זוג צעיר, אין לנו עניין בלשבת בבית כל היום מול הטלוויזיה, אבל גם אם אנחנו רוצים לצאת ולבלות בסופי שבוע, זה יוצא בערך 60 ש"ח למונית הלוך-חזור שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו כי שכר הדירה נמוך. בקיצור, אנחנו מאוד מבסוטים".

"מתייחסים אלינו כמו חייזרים"

ואיך מקבלים המקומיים את האוכלוסיה החדשה? "יש תחושה שהמקומיים מתייחסים אלינו כמו חייזרים, הם לא מבינים מה אנחנו עושים פה", אומר דרור ליברמן (29), רקדן וכוריאוגרף שמתגורר בשכונה כבר ארבע שנים. "קוראים לי ולשותפים שלי סטודנטים, אפילו שאף אחד מאיתנו לא סטודנט. אנחנו גרים בדירה שאנחנו קוראים לה בית, והאווירה כאן שכונתית לחלוטין. השכנים שלנו מתים עלינו, במרכז תל אביב אתה בקושי אומר שלום לשכנים שלך. אני די בטוח שאמשיך לגור כאן בעתיד, ומקווה שהשכונה תמשיך להתפתח".

אם שואלים את הוותיקים, לא בטוח שהם כל כך מרוצים. קרן לוי (29), שגדלה בשכונה כל חייה ומתגוררת בה גם כיום, חוששת שהיהלום שלה יאבד מערכו ככל שהשכונה תתפתח. "מפחיד אותי שהשכונה תאבד את האותנטיות שלה, חשוב לי שהיא תשמור על הצביון הסמי קיבוצי שלה. יש פה לא מעט אנשים שמזהים פוטנציאל עסקי, קונים דירות בגלל המחיר הנמוך וממהרים להשכיר, וזה פוגע באופי של השכונה". בר (34), שנולד בקריית שלום ומתגורר בה עד היום, לא מבסוט בהכרח מתהליך הג'נטריפיקציה שעוברת השכונה שלו. "מגיעות לכאן אוכלוסיות חדשות חזקות, עם כוח ויכולת פיננסית גבוהה. לתחושתי התושבים הוותיקים לא מבינים את התהליך הפוליטי מאחורי העניין, אז הם מבסוטים". גם ההשלכות החיוביות של המעבר מעוררות את זעמו של בר, תושב השכונה שעד לאחרונה לא זכתה בעיניו לתשומת לב כמו של שכונות חזקות יותר. "פתאום יש תקציב לשנות, פתאום בית הספר טוב יותר. השכנים הוותיקים שמחים שערך הדירה שלהם עולה, אבל איך אומרים, זה כסף קטן לעומת הפוליטיקה של הדברים שקורים בחוץ.

ואיך עונים בעיריית תל אביב לטענות התושבים המקומיים?"העירייה השקיעה בשכונה בעשור האחרון מעל ל-70 מיליון שקלים בשיפוץ ובשדרוג תשתיות, הקמת גנים ופארקים ושדרוג המרחב הציבורי, זאת לאחר שנים ארוכות של הזנחה. בין היתר הוקמו מרכז צעירים שכונתי, מרכז למידה ומרכז לגיל הרך, נסללו שבילי אופניים, שופצו בית הספר היסודיים בשכונה, שודרגו הגינות הציבוריות והוקם פארק החורשות – 250 דונם של ריאה ירוקה בצמוד לשכונה בעלות של 30 מיליון שקלים. כמו כן שופצו וחודשו כבישים ומדרכות ברחובות רבים, הוקמו מתקני כושר במרחב הציבורי ובימים אלה מבוצעות עבודות לחידוש הקאנטרי השכונתי, הסתיים שיפוץ הבריכה ואנו נמצאים בתכנון מכון הכושר ומלתחות נוספות. כך שניתן לראות שאין בסיס לטענה כי רק עתה דואגת העירייה להשקעה בשכונה. את התוצאה של השקעות ארוכות אלה ניתן לראות בהגירה החיובית של משפחות צעירות לשכונה ועלייה במספר התחלות הבנייה בה. העירייה תמשיך להשקיע בשכונה ולמנף את האזור כולו מתוך תפיסת עולם המעמידה את התושב במרכז העשייה העירונית".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• ג'נטריפיקציה
• קרית שלום
• עירוני