מקום חדש ואסתטי להתפנן בו? כן, בבקשה. הבוסתן החדש שהושק הבוקר בשטח מוזיאון ארץ ישראל הוא בדיוק כזה –מעין פארק שבו תוכלו לעשות פיקניק, לשוטט בין שכיות החמדה השונות ולשכוח לרגע מתלאות היומיום. אה ושכחנו לציין שהכניסה בחינם ולא מותנה ברכישת כרטיס למוזיאון. אלא אם אתם במצברוח תרבותי במיוחד ואז לכו על סיבוב בתערוכות ופיקניק בחיק הטבע.

המוזיאון הרמת-אביבי נמצא בשנים האחרונות במגמת התחדשות מתמדת: החל מהביאנלה הישראלית לאמנות ולעיצוב (שבימים אלה מוצג הסיבוב השני שלה), דרך תערוכת מתחלפות (כולל כאלה קבועות ופופולריות כמו "עדות מקומית") וכלה בבוסתן שהושק היום וייפתח לציבור מיד אחרי ראש השנה.

הבוסתן רחב הידיים משתרע על פני שטח של 50 דונם (בהמשך ייפרש על פני 90 דונם) וכולל עצי זית, גפן, תות ותאנה ועוד שיחים וצמחייה ים תיכונית שכן בכל זאת – מדובר בבוסתן, לא בסתם פארק. יש בו גם מדשאות גדולות ומוריקות, שטחי ישיבה רחבים לפיקניק, פינות צל אינטימיות וקרירות, ספסלים, שתי בריכות אקולוגיות פוטוגניות במיוחד וגם גישה לחלק מתצוגת המוזיאון כמו אלה של בית בד, טחנת קמח, הפלנטריום ושלל מוצגים ארכיאולוגיים.

השילוב של חלקים מתוך תצוגת המוזיאון בבוסתן הוא ביטוי לכך גם הוא חלק בלתי נפרד מהמרחב המוזיאלי, שפתוח גם לקהילה ולתושבי השכונה. בהמשך עתיד הבוסתן גם לארח תערוכות, פסטיבלים, סדנאות, הרצאות ואירועי חוץ. ריאה ירוקה, או אם תרצו – פנינת טבע אורבנית בתוך העיר. נוח ופשוט להגיע אליו, הכניסה חינמית ואפילו כלבים מוזמנים להתרוצץ בו.

הבוסתן תוכנן על ידי סטודיו אורבנוף, שעמל על תכנונו והוצאתו לפועל במשך שנה וחצי אינטנסיביות, והוא מהווה את השלב הראשון בביצוע תוכנית ההתחדשות הכוללת של המוזיאון, שעליה אמונים משרדי האדריכלים קימל אשכולות וסטודיו דה לנגה. הקמת הבוסתן התאפשרה בזכות מימון של עיריית תל אביב-יפו וקרן ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל.

"אני מתרגש להזמין את תושבי העיר ואת הציבור בכלל לגן המופלא של מוז"א", אמר מנכ"ל המוזיאון עמי כץ. "בשבועות האחרונים, בכל בוקר שאני נכנס למוזיאון, אני נפעם מהפארק היפהפה שקם פה לאחר שנה וחצי של עבודה מאומצת. הבריכה, מאות העצים והספסלים שפוזרו כאן, יוצרים ועוד ייצרו פינות חמד מופלאות. בעתיד נשתמש בבוסתן גם כדי להעשיר את החוויה האמנותית והאומנותית של מוז"א, תוך הידוק הקשר עם הקהילה והשכונות שמסביב".

בוסתן מוז"אעל שם ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ייפתח החל מהשבוע הבא והכניסה אליו חופשית, מדי יום בין השעות 8:00-18:00.לפרטים נוספים

• הבועה
• ❤ תל אביב
• פארקים
• ריאה ירוקה
• מוזיאון ארץ ישראל
• רמת אביב
• טבע עירוני
• פיקניק

טניה דדון צור, 45, נשואה +3. גרה בתל אביב כ-25 שנים, פעילה חברתית בעיר שלוקחת חלק משמעותי בתנועת "אופניים", פעולות נגד כריתות עצים ועוד נושאים חשובים. טניה עובדת כמורה לאנגלית בסטודיו אנקורי ומלמדת עולים חדשים עברית כמורה פרטית.

כמה זמן את פעילה חברתית בעיר?
"התחלתי ממש בקטנה בוועד כיתה של הילדים שלי. כל החיים אני עם מודעות סביבתית ואני מאוד מינימליסטית, רציתי להיות בוועד כדי שלא סתם נקנה דברים או שלמשל במסיבות שלא נשתמש בחד פעמי. הפעילות האקטיביסטית העירונית שלי התחילה באזור שנת 2016, כשעיריית תל אביב יפו, תלתה שילוט על קנסות באבן גבירול לרוכבי אופניים שנוסעים על המדרכה. לא הבנתי מה זה כי אופניים זה הכי אופטימלי לעיר, זה כלי העתיד, זה גם לא דורש דלק וזה גם נקי וגם מבחינת רעש ולא צריך חנייה. במקום לעודד זה מה שעושים? נותנים קנסות ברחוב שאין בו שביל? במקרה עלה פוסט של בחורה בשם ליטל על זה שהיא יוצאת על כך למחאה וחשבתי שזה גאוני. התקשרתי אליה, התחברנו והרמנו מחאה מדהימה. משם הבנתי שזאת אחריות שלי לפעול לטובת רוכבי אופניים".

אנשים מבינים אבל אולי לא מודעים. אנשים מבינים שעצים נותנים לנו חמצן אבל לא מודעים לכמה חמצן, במיוחד אם הם גדולים ומשמעותיים

איך העברתם את המסרים בנושא האופניים?
"צעקנו במחאות והיו לנו כל מיני גרסאות: 'רוכבי אופנים רוצים תשתית. לא להידרס ממכונית או משאית, לא להידרס מתחבורה ציבורית, לא להידרס מאופנוע או מונית'. עשינו הרבה פעולות של שבילים פיראטיים ומחאות כדי לקדם שאנחנו רוצים תשתית. בחלק מהפעולות המטרה הייתה לדבר עם הציבור ולשמוע אותו".

ההתארגנות לפעולות האלו הייתה מטעם תנועת אופניים?
"כן, תנועת אופניים זה ארגון של מתנדבים. לא היה לנו תקציב וזאת לא עמותה. לא התעסקנו עם כסף בכלל. הכל בהתנדבות. אחרי כמה שנים טובות, בערך שנתיים שלוש של פעולות הרבה מהפעילים התחלפו. המון התייאשו בדרך. אבל בסופו של דבר העירייה הבינה שצריך פתרון. הבעיה היא שאנחנו רצינו תשתית, ועיריית תל אביב יצרה שבילים, כאילו זה הפתרון היחיד שיש, ובשביל השבילים התחילו לכרות מלא עצים".

את העצים החדשים שותלים בתוך בתי גידול בגודל מטר מעוקב. זה אומר שהשורשים שלהם לא יכולים להתפתח. הם לעולם לא יגדלו לממדים של העצים הבוגרים

משם התחיל העיסוק גם במחאות נגד כריתות עצים?
"הייתי מעורבת בכל מיני פעילויות, והתחלתי להכיר אנשים. דרך המחאה של כיכר אתרים גיליתי מחאה על ארלוזורוב ושם גיליתי שהייתה תכנית לכרות את כל העצים בצד הדרומי של ארלוזורוב בשביל הרכבת הקלה. שמעתי את זה וחטפתי חום, לא ידעתי מה לעשות. חיברו אותי לאישה מדהימה בשם אסנת בנימין שהיא מומחית להצלת עצים, בכל רחבי הארץ. התחברתי אליה ואמרתי לה 'רק תגידי לי מה לעשות'. התושבים של ארלוזורוב לא היו שם, לאנשים לא היה אכפת. פניתי לכל מי שאת רק רוצה, התחננתי שאנשים ישימו לב ויעזרו לי בהפצה".

מה אנשים לא יודעים על הנושא של כריתת עצים, איפה זה פוגע בנו?
"אנשים מבינים אבל אולי לא מודעים. אנשים מבינים שעצים נותנים לנו חמצן אבל לא מודעים לכמה חמצן, במיוחד אם הם גדולים ומשמעותיים. כשיש להם אדמה אז הם מאפשרים חלחול של מים. אנשים לא מודעים לזה שעצים מגנים עלינו מפני קרני UV של השמש. אנשים לא מודעים שהעצים הבוגרים מורידים את הטמפרטורה בעיר בצורה משמעותית, הם מונעים יצירת איי חום, שזאת אחת הבעיות שמתמודדים איתה במשבר האקלים. הם מורידים את הטמפרטורה עד כדי כך שאם יש לך צל של עץ ליד מבנה את הרבה פחות משתמשת במזגן. העצים גם סופחים חלקיקים מזהמים מהאוויר כמו אבק, גזים מזהמים ועוד. העצים מעלים את ערך הנכס, הם טובים לבריאות הנפשית, עצים גם ממסכים בין בניינים וגם בולעים חלק מהרעש של מכוניות, תחבורה או שכנים רועשים. אני בטוחה שיש עוד דברים.כל מה שאמרתי עכשיו תקף לעצים בוגרים. אבל העירייה, נתע וכל מיני תכניות תמ"א, משרד החקלאות ועוד מאפשרים כריתות עצים למטרות חניונים, בניינים, כבישים, בנייה של עוד מרפסת ועוד".

ומה לגבי עצים חדשים שנשתלים בעיר?
"את העצים החדשים שותלים בתוך בתי גידול בגודל מטר מעוקב. זה אומר שהשורשים שלהם לא יכולים להתפתח. בניגוד לדעה הרווחת, השורשים של רוב העצים צומחים החוצה ולא כלפי מטה. הממדים של העץ לא יצמחו ככה אם יתנו להם מקום לשורשים. היתרונות של העצים שמניתי זה של עצים בוגרים. הגפרורים והמקלות האלה ששותלים היום כעצים לעולם לא יגדלו לממדים של העצים הבוגרים".

מה לדעתך אפשר לעשות אחרת?
"תעשו רכבת קלה בכביש אחד, כביש מקביל לאופניים וכביש מקביל למכוניות. יש מיליוני ואלפי פתרונות יצירתיים ברחבי העולם. הכל כבר קיים. לא צריך לשפוך בטון, יש משבר אקלים ואתם לוקחים לנו את העצים שלנו. לא יישארו עצים בוגרים לדור העתיד וזה מה שמפחיד אותי וזה מה שמקומם אותי".

איך המשפחה מגיבה לאקטיביזם שלך?
"המשפחה שלי ראתה אותי נכנסת לתוך זה יותר ויותר חזק. הילדים שלי מגיעים איתי למחאות ופעולות. הם חיים את החיים המינימליסטים והם מבינים ויודעים שזה חשוב. לפעמים יש להם יותר סבלנות ולפעמים הם רוצים להיות קצת יותר כמו החברים אבל הם מבינים. גם בן זוגי, לא חושב כמוני על הצורה שצריך לפעול בה על משבר האקלים, אבל הוא מאוד סביבתי יחסית לאדם הממוצע, הוא משתמש בכמה שפחות שקיות למשל".

זאת חוצפה לצופף ילדים ברמה הזאת כשמבוגרים כל כך מרווחים. חצי מעובדי העירייה לא גרים בעיר ואת הילדים שלנו מצופים בתוך מבני בטון

מהו הפרויקט שאת עובדת עליו עכשיו?
"העצים תמיד שם, זה מפעל חיי. אני אעשה בשבילם הכל. בנוסף כרגע אני תומכת במאבק של לוי יצחק – חת"ם סופר, שבו רוצים להקים מתחם גנים במקום ריאה ירוקה מדהימה שיש שם. הולכים לבנות שם מבני בטון בלי אדמה ובלי גינה. לעירייה יש נכסים מפה עד הודעה חדשה. עובדי העירייה יושבים במשרדים מרווחים עם חניונים ומה שאת לא רוצה".

את חותרת לזה שהפתרון הוא להשתמש במבנים קיימים במקום לבנות חדשים?
"אני לא חותרת לזה. אני אומרת את זה ומצהירה את זה, צועקת את זה וזועקת את זה. זאת חוצפה לצופף ילדים ברמה הזאת כשמבוגרים כל כך מרווחים. חצי מעובדי העירייה לא גרים בעיר ואת הילדים שלנו מצופים בתוך מבני בטון. זה לא הילדים שלי, זה לא בשביל הילדים הפרטיים שלי המאבק".

בשנה האחרונה הצלחת למנוע כריתה של עצים?
"בוודאי. כל העצים בארלוזורוב לא נכרתו. הרבה עצים ניצלו שם. היו שם כמה עצים ספציפיים שאסנת ואני נלחמנו עליהם בשטח פרטי בארלוזורוב. אבל התוצאות רחוקות מלהיות מה שהן צריכות להיות".

תל אביב עברה שנה קשה, קודם קורונה ולאחרונה גם מבצע שומר החומות. מה את מאחלת לעיר לשנים הבאות?
"האיחולים שלי זה לא מה שאנשים רוצים לשמוע. אנשים רוצים לשמוע שיהיה להם כיף ושיהיה להם טוב אבל אני לא חושבת שכיף זה לצאת לקניות ושופינג או לטוס. אני מאחלת שיהיו לנו עצים בוגרים שישמרו עלינו. מאחלת שיהיה לנו אוויר נקי ושלא ישפכו פה יותר מדי בטון. שתהיה לנו עיר גנים אמיתית עם עצים בוגרים שנותנים לנו צל וחמצן. מאחלת לנו ששטחי הציבור שלנו יישארו שלנו".

יש לך הרבה ביקורת כלפי אורח החיים בעיר והעירייה אבל את גרה פה המון שנים. היו לך מחשבות לעזוב? למה הבחירה במגורים בתל אביב?
"יש כל כך הרבה דברים לעשות. איך אני יכולה לעזוב באמצע של כל הדברים? גרתי גם בארצות הברית המון שנים, כמעט עשר שנים. אחיות שלי עדיין גרות שם. המשפחה שלי מפוזרת בגולה ואני חיה בארץ מתוך בחירה. כל המאבקים האלו שנכנסתי לתוכם זה בשנים האחרונות. תל אביב היא עיר מדהימה. המזג אוויר שלה מתאים לי בול ושמחת החיים מתאימה לי בול. אני גם לא ידעתי הכל על משבר האקלים, רק לפני שנה התחוור לי באיזה מצב קטסטרופלי אנחנו. אני אוהבת את תל אביב מאוד, את האנשים, המיקום ואת הים".

מה הכי תל אביבי בעינייך?
"לעקוף עם האופניים את המכונית שצפרה לך כשמגיעים לרמזור האדום".

• האנשים שעושים את תל אביב
• הבועה
• קיימות
• משבר האקלים
• עצים
• ריאה ירוקה
• ריאות ירוקות בתל אביב
• אקטיביזם ירוק
• אופניים
• שבילי אופניים