בעיר שעדיין אין בה מספיק ירוק בעיניים, למרותהפארקים החדשים שהתווספו להבשנים האחרונות, כל גינה ציבורית היא נווה מדבר ואוצר אקולוגי, לא רק מקום נעים ומוצל להימלט בו מהשמש הקופחת ומהשאון העירוני, אלא מקום מפגש קהילתי חי ותוסס לכל תושבי האיזור. עיריית תל אביב-יפו משקיעה לא מעט בתחזוקת הגינות, אבל השבוע שתיים מהגינות האהובות ביותר בעיר קיבלו גלואו-אפ רציני כמו שצריך אחרי שלל עבודות פיתוח.

גן רות, הידוע יותר בתור גינת רות ומסתתר בין הרחובות שולמית, יעל, רות ואסתר המלכה בצפון הישן, הוא מהוותיקים בגני העיר שהוקמו החל משנות ה-30 כחלק מתוכנית "גינות הבלוק של גדס" (על שמו של מתכנן העיר פטריק גדס, שדווקא לא היה מעורב בתכנון הגינות המפורט ובהקמתן בפועל), והוא מככב באופן קבוע למדי במדור "העיר שלי". בין התל אביבים שבחרו בו כמקום האהוב עליהם בעיר אפשר למצוא גם את הבמאית מיכל בת אדם, שאמרה על הגינה ש"התוודעתי אל קיסמה רק כשעברתי לגור באחד הרחובות על שם ארבע הנשים המקיפים אותה מארבעת צדדיה. הקיוסק הקטן בו אפשר לשתות קפה ולאכול עוגיות גרנולה הוא פינה קטנה שמרחיבה את הלב".

במסגרת העבודות לחידושו הותקנו מתקני משחק חדשים מעץ, הותקן גידור להגנה על צמחיה, הותקנו משטח יוגה ובמת-דק עם דשא סינטטי והותקנה גם ספריה קהילתית חדשה. בנוסף נשתלה צמחיה חדשה, עצי הפיקוס העצומים עברו פעולות שימור, חודשו גם שבילי הגן, הותקנו ריהוט רחוב חדש וברזיה נגישה, וברחבה הסמוכה לקפה רות שממוקם בגינה הוצבו פינות ישיבה ועכשיו הגינה הזאת היא ממתק אמיתי שמרחיב את הלב עוד קצת אקסטרה.

במקביל קיבל גם גן פרנקפורט הוותיק והאהוב בשכונת הדר יוסף את המייקאובר שלו. מדובר באחת הגינות הגדולות בעיר, כמעט פארק, המהווה נקודה מרכזית ביותר בשכונה הצפונית וסיים השבוע שיפוץ נרחב על ידי עיריית תל אביב-יפו. במסגרת העבודות לחידוש הגן הוותיק חודשו שבילי הגן, הרחבות והמעברים, הורחבו שטחי ההתכנסות לטובת פעילויות, חודשו עמודי התאורה ברחבי הגן תוך שימור של שלושה עמודי תאורה היסטוריים מתנת עיריית פרנקפורט, והמזרקה הוותיקה הוסבה לבריכה ביולוגית תוך הכפלת שטחה.

ויש עוד: באזור החורשתי של גן פרנקפורט הותקנו מתקני משחק חדשים מעץ, ברחבי הגן הותקנו פינות ישיבה מגוונות ושולחנות פיקניק באזורי ישיבה ייעודים, כמו גם ברזיות נגישות של מים קרים, מתקנים לקשירת אופניים, מתקני כושר חדשים והצללות חדשות לפינת הכלבים. גם מגרשי הספורט בגינה חודשו וקיבלו משטחים חדשים, כולל צביעה אמנותית וריהוט רחוב חדש. והכי כיף: 50 עצים חדשים כולל עצי פרי – תאנה, רימון, שסק ותפוז ננסי – נשתלו ברחבי הגן, יחד עם מדשאות, זרעי פרחי בר ושיחים רב-שנתיים מושכי מאביקים. כל מה שנשאר לכם זה לצאת מהבית עם מים קרים ושמיכת פיקניק ולבלות.

• הבועה
• ריאות ירוקות בתל אביב
• עיריית תל אביב
• פארקים

אנחנו לא בני אדם של טבע. כמעט כל תל אביבי.ת יעידו כך על על עצמםן. זה חלק מהזהות שלנו. אנחנו יצורים אורבניים בעיניי עצמנו, חיה מסוג חדש שאינה זקוקה למרחבי טבע והירוק שלה מגיע בשקיות של 10 גרם. זה מה שאנחנו מספרים לעצמנו. זה שקר כמובן. הניתוק מהטבע מאמלל אותנו, וכדי להצדיק ולהדחיק אותו אנחנו מספרים סיפור מגניב על לייף סטייל עירוני. זה אחלה נראטיב ורוב הזמן הוא מחזיק מעמד, אבל הוא מתנפץ בכל מפגש מחודש עם מרחבים ירוקים. מקומות כמו טיילת הפארק החופי פשוט מרסקים אותו.

>> מה שיותר ירוק: דירוג הפארקים שאנחנו הכי אוהבים בתל אביב
>> הפינה הירוקה שלי: היתרון של פארק המסילה הוא שזה לא פארק

הפארק החופי הוא נס בקצה הצפוני של תל אביב, פרויקט אקולוגי מרשים שהצליח לבצר ולשמר עבור הציבור פיסת טבע יפהפיה, נדיבה ונדירה על קו החוף ועוד יתפתח בשנים הבאות. זה קורה בתוך כל הטירוף הנדל"ני שמתרגם כל מ"ר לעשרות אלפי ש"ח, זה מאוד לא מובן מאליו, ויש בזה משהו מרגש ברמה האידיאולוגית. טיילת הפארק החופי נמתחת למעשה מרידינג ועד חוף הצוק הצפוני, והיא יצירת מופת של השתלבות בטופוגרפיה ושל עיצוב סביבתי עדין ואלגנטי, עם אפס מסחור ולכלוך עירוני ומקסימום ספייס פתוח לתועלת הציבור. זה ניצחון גדול לתושבי העיר.

אבל כל זה הוא רק ניסיון שכלתני להתמודד עם התחושה המשונה שמשתלטת על הגוף כשצועדים סתם כך בטיילת הזאת, מתבשמים מהנוף ומאוויר הים, וכל תא ועצב מתמלאים בידיעה שהיינו צריכים את המקום הזה. היינו צריכים אותו מאוד. לא פארק מסודר וגזום היטב עם מתקנים ובית קפה, אלא חתיכת טבע פתוחה ופראית שנשמרת כזאת, עם הים התיכון מצד אחד, דיונות עם תנים ודורבנים מהצד השני, ומינימום מגע עם העיר עצמה. זה לא מרגיש כמו חלק מתל אביב, אבל זה חייב להיות חלק מתל אביב אם היא לא רוצה למות מחנק עצמי.

וזה כל כך יפה. זה פשוט וזה יפה. זה פשוט כל כך יפה. הפארק החופי מלא בספוטים נפלאים ומרחיבי לב, ולפחות כרגע הוא עדיין פארק בתולי למדי שמרבית תושבי העיר טרם גילו. אפילו בשבתות די נעים שם. בעוד עשור הוא כבר יוצף מן הסתם בתושבי רובע שדה דב החדש שיהפכו אותו בוודאי לזירת ג'וגינג וקרוספיט, אבל עד שזה יקרה מציע הפארק חוויה מושלמת של יציאה מחוץ לעיר בלי לצאת מחוץ לעיר, הלייף-האק התל אביבי המושלם. רק אל תגידו שאתם לא בני אדם של טבע. אתם פשוט לא בני אדם של לצאת מהעיר.

• ❤ תל אביב
• טיילת הפארק החופי
• חוף הצוק
• ריאות ירוקות בתל אביב
• שטחים ירוקים
• טבע עירוני

אחד היתרונות שיש בחיים ברמת גן הוא שפארק הירקון נמצא תמיד במרחק הליכה. רק כשהתחלתי ללמוד במכללה בתל אביב והייתי צריך לחצות אותו באופניים חשמליים, הבנתי שלא הערכתי אותו כמו שצריך, במיוחד אחרי רכיבה בכבישים המסוכנים של ישראל.

>> מה שיותר ירוק: דירוג הפרקים שאנחנו הכי אוהבים בתל אביב
>> הפינה הירוקה שלי: היתרון של פארק המסילה זה שהוא לא באמת פארק
>> הפינה הירוקה שלי: באין ציפור שיר, גם גינת אלוף בצלות היא זמיר

השנים עברו, האופניים נמכרו, ורוב התנועה שלי עברה לרכב הפרטי. כעת, כשאחד ממקומות העבודה שלי נמצא ברמת החייל, אני מוצא את עצמי מוותר על הרכב הפרטי, עולה על הקורקינט החשמלי ונרגע כל הדרך בירוק של הפארק. גיליתי גם פינה חדשה: הנספח החדש של פארק הירקון בקצה רמת החייל. קוראים לזה "טיילת ירקון מזרח", ומדובר בנקודה שהופכת את ההגעה לעבודה, שיכולה להיות מייגעת (ללא קשר לתוכנה כמובן, אלא רק מעצם העובדה שאני חייב לעבוד), להרבה יותר נסבלת.

טיילת ירקון מזרח (צילום: לב וקסמן)

את הדרך הזאת אני מכיר גם כי הייתי עושה אותה בדרך לעבודתי כצ'קר במסעדת שגב אקספרס, אי שם בשנת 2017 הרחוקה. אז היא הייתה חשוכה, הרוסה ומוזנחת ואילו כיום – פנינה ירוקה של ממש. כל פינה בדרך היא תחנת עצירה פוטנציאלית, החל בגשר המכביה שליד קניון איילון וכלה בפנייה לרמת החייל מול אסותא. אני יכול לעצור לעשן מול מבצר שנמצא בלב האגמון (אמרנו ריאה ירוקה, לא?), לשבת ולכתוב במחברת מול הנחל או לפתוח את הלפטופ באחת מעמדות העבודה ולעבוד מרחוק קצת.

אבל אחד הדברים היותר נחמדים שיצאו לי לעשות שם בזמן האחרון זה דייט פיקניק בפארק. אני נשוי לאישה דתייה, וזה אומר שאני לא יכול לנסוע איתה בשבת לצפון או לדרום, ולכן היינו צריכים למצוא משהו אחר לעשות בשבת מלבד לרבוץ בבית. הכנו מראש סלסלה עם פוקצ'ות, גבינות, יין וכל טוב, שמנו פעמינו אל הפארק במרחק חצי שעה הליכה מהבית, מצאנו פינה נחמדה מול המבצר עם ערסל מובנה, השתכרנו ואכלנו גבינות ופירות כאוות נפשנו, ולבסוף רבצנו על הערסל, שזה ממש כמו לרבוץ בבית רק עם בריזה נחמדה על הפנים וקצת שמש.

אם נמאס מהספוט הזה אפשר להמשיך הלאה ולמצוא פינות נוספות בפארק, פינות ישיבה וסתם סביבה מוצלת נחמדה להתמקם בה, באמת שלא חסר. הפארק הפך באותו יום להיות המפלט הקטן שלנו מהדילמות היומיומיות בין אורח החיים החילוני שלי לאורח החיים הדתי שלה, והפך להיות קו המשווה, מקום שבו אפשר להנות מהטבע ולא להתרחק יותר מדי מהבית, באזור שבאמת אין בו יותר מדי טבע. יש את הפארק הלאומי בקצה השני של רמת גן, ובתל אביב יש את הים ועוד כמה גינות, אבל שניהם לא במרחק הליכה.

כשהייתי ילד, פארק הירקון היה בשבילי מקום לעל האש. כשהייתי נער הוא הפך בלילות למפלט עבור מסיבות רוויות אלכוהול ולילות לבנים עם נרגילה וגיטרות. כאדם מבוגר הוא הפך להיות הטבע הכי קרוב לסביבת המחייה שלי, ונחמד לחזור וללמוד אותו מחדש כל בוקר וצהריים על הקורקינט החשמלי. החיים על קו התפר בין רמת גן לתל אביב מעולם לא היו נעימים יותר.

• ❤ תל אביב
• פארק הירקון
• ריאות ירוקות בתל אביב
• שטחים ירוקים
• פארקים

כמו כל תל אביבית טובה, גם אני לא חסידה גדולה של ירוק וטבע. מבחינתי, יותר מרגיע ומעודד מרווח נשימה לדעת שיש בקרבתי אםפם או כל חנות נוחות אחרת פתוחה בכל פינה ובכל שעה ביום. אני מוצאת את זה מרגיע ונוסך תחושת וודאות ושלווה הרבה יותר מאשר עצים, פרחים ואוויר נקי. "ירוק" בשבילי זה עציץ פוטוס שמונח בסלון וטרם איבד את חייו. הצ'יל שלי זה עיר ללא הפסקה.

>> מה שיותר ירוק: דירוג הפארקים שאנחנו הכי אוהבים בתל אביב
>> הפינה הירוקה שלי: היתרון של פארק המסילה זה שהוא לא באמת פארק

אבל מחקרים טוענים שלאדם מוטב להיות בטבע, במיוחד בשעת סטרס, ואני לא מתכוונת להתווכח עם מחקרים. ברור גם לי שטבע עשוי להיות נחמד, במיוחד אם הוא קרוב הביתה. ולכן הפינה הירוקה האהובה עליי בעיר היא ההתגלמות של רעיון הגינה האורבנית בתוך כל ההתחדשות המואצת: פארק קריית ספר כמובן.העובדה שהוא ממוקם בלב העיר ובשל כך בלב ההמולה מעצימה את האפקט שלו. כי למרות שהוא קרוב לשינקין, לאיזור המסחרי של החשמונאים ולרחוב הארבעה-קרליבך האומללים, הוא מיטיב להישאר שקט ונעים ומספק אשליה שהוא רחב ידיים. את העיר מסביב בקושי מרגישים.

נסו תגלו בעצמכם: אין כמו לפרוש שמיכה על הדשא ולערוך בו פיקניק של דברים טובים שקניתם מגרציאני הסמוך (בונוס נוסף ומרכזי ללוקיישן), לשבת סתם על הקרקע בשמש ולקרוא ספר, או לבדוק מה יש בספסל הנתינה אבל לא לקחת כלום כי זה תכלס קצת מגעיל ואנשים משאירים ממש שמטעס.

אז נכון שנערכות בפארק מסיבות יומולדת רבות ומרובות, כי הוא קהילתי ושכונתי, אבל גם הן לא משתלטות ברעשי ילדים וצעקות מבוגרים על המרחב, ודווקא מספקות הצצה חמודה ונאיבית לרגעים ילדותיים מלאי בלונים ותום, שנחמד לחשוב שילדים בעירנו ובמדינתנו עדיין מצליחים לחוות כאן. אגב, אם אתם ממש אמיצים אפשר גם להתגנב ללב המסיבה ולקחת במבה וביסלי בחשאי, או אף לזכות בפרוסת עוגת יומולדת. לא שאי פעם עשינו את זה, כן? סתם רעיון, לא ברור מאיפה הוא בא לנו.

גולת הכותרת של פארק קרית ספר היא כמובן הבריכה האקולוגית שבקצה הגינה, שנותר נקיה, צלולה באופן יחסי ומלאה בצמחייה ובברווזים חמודים ששטים להם בנחת כאילו הם בכפר הררי נידח באירופה ולא על פיסת נדל"ן יוקרתית בלב העיר. תענוג לבהות בהם ולתהות לאן הם עפים כשהאגם קפוא, ובאותה נשימה להיזכר שאנחנו לא במנהטן ופה האגם פשוט לא קופא אף פעם. וגם לא ראינו אותם עפים אי פעם, עכשיו כשחושבות על זה.

בקיצור, כנראה שהמחקרים שוב צודקים ופינות טבע וריאות ירוקות הם אכן הכרח לוול ביינג שלנו. ואת הוול ביינג הזה ניתן לשפר לא מעט על ידי בהייה חסרת פשר בברווזים שטים, זלילה של עוגת פיסטוק ודובדבני אמרנה על הדשא או האזנה לשירת היום-יום-הולדת מעוררת תקווה. אגב לא דיברנו על אלה שעושים תרגילי לוליינות על החבל בין העצים שבפארק, כי הם לא מעוררים שלווה אלא סלידה, אבל אנחנו בוייב של וול ביינג, אז רק נגיד לאנשים שאומרים שזאת גינה ולא פארק – אתם בעצמכם לא פארק.

• ❤ תל אביב
• קריית ספר
• פארקים
• שטחים ירוקים
• ריאות ירוקות בתל אביב

תל אביב אף פעם לא הייתה עיר ירוקה, ככה זה כשצומחים מהחולות, וגם מעט הפארקים והגינות שנפתחו כאן בעשור הקודם – כמו פארק החורשות וגינת קריית ספר – הגיעו אל חזקת הציבור רק אחרי מאבקי תושבים סוערים. אבל בעשור האחרון החליפו בעירייה את ההארד דיסק ומשאבים רבים הושקעו בפיתוח פינות ירוקות חדשות בעיר ושדרוג הגנים והפארקים הקיימים. הדבריםהגיעו לשיא במהלך 2023, עם השקתם של לא פחות משבעה פארקים, גינות ושטחים ציבוריים חדשים ומרעננים, ופתאום ירוק לנו יותר בעיניים וצריך להתלבט קצת לפני שמחליטים על לוקיישן לפיקניק עירוני.

>> הפינה הירוקה שלי: באין ציפור שיר, גם גינת אלוף בצלות היא זמיר
>> הפינה הירוקה שלי: היתרון של פארק המסילה הוא שהוא לא באמת פארק

בואו לא נתבלבל, יש עדיין הרבה מה לעשות בתל אביב בתחום ולא יזיקו לנו כמה פארקים נוספים איפה שרק אפשר, אבל אחרי עשורים עם דימוי של עיר טיח וערפיח, תל אביב-יפו מציעה לתושביה לא מעט מרחבים ירוקים לנשום בהם. לא מפתיע כלל שהתל אביבים לגמרי מאוהבים בפארקים ובגינות שלהם, וממליצים עליהן בהמוניהם במדור "העיר שלי". דירוג הפארקים והגינות שלפניכם מבוסס על המלצות שהתקבלו במאות מדורים בארבע השנים האחרונות, ובשקלול העדפות אישיות ופרוטקציות של חברי מערכת "טיים אאוט".

11. גינת דובנוב

הגינה הוותיקה הוקמה בשנת 1995, ובמהלך 30 שנות קיומה הפכה לאחת מנקודות הצ'יל המוצלחות בעיר, כמו גם זירת הורים-ילדים שכונתית והומה בשעות אחה"צ (אל תחמיצו את עץ המוצצים המיתולוגי בכניסה מרחוב דובנוב). זאת גינה אולד-סקול, והיא נעדרת את האלמנטים העיצוביים שמשוכפלים במרחבים חדשים יותר, וזה חלק ממה שנותן לה את הקסם והייחוד שלה. הקרבה למוזיאון תל אביב ולמשכן אמנויות הבמה נותנת לה אפיל תרבותי, האוכלוסיה האליטיסטית מהשכונה מוסיפה את הטאץ' שלה, ובית הקפה שנפתח לאחרונה בכניסה לגינההוא כל מה שהיה חסר כדי להכתיר אותה כגינה התל אביבית המושלמת. החסרון היחיד שלה הוא שאם אתם לא גרים בשכונה, אין הרבה סיכוי שתקלעו אליה במקרה. אבל זה הרי גם היתרון שלה.

10. פארק חסן ערפה

הפארק הזה כל כך חדש שאפילו אין לו שם, אבל החלטנו לקרוא לו "פארק חסן ערפה" על שם בעליו המקוריים של המתחם שבו התפתח הפארק החדש בין המגדלים החדשים של יצחק שדה-המסגר, פעם אזור מוסכים מעופש ועכשיו נווה מדבר רוגע באווירת הייטק. זאת יותר גינה גדולה עם בריכה אקולוגית עצומה ואזור נהדר לילדים מאשר פארק של ממש, אבל עצם קיומה הוא מהפכה דרמטית באחד האזורים הכי מפויחים בעיר, וזה גם מה שגורם לנו להתאהב בו – חותכים דרך המגדלים ולפתע הוא מתגלה, כמו נס. היתרון הגדול של הפארק כרגע הוא שאיש לא שמע עליו, כך שהחל משעות אחה"צ יהיה לכם אותו לגמרי לעצמכם.

9. פארק אריאל שרון

הפארק הזה משתרע על שטח עצום בין חיריה לשכונת הארגזים, לא קל להגיע אליו בלי רכב (אם כי אפשרי באופניים), אבל המאמץ שווה את זה: חוות שלם המשוחזרת, בקטע הפארק שקרוב יותר לתל אביב, הוא מרחב ציבורי מדהים של טבע ומים, מתוכנן ומעוצב בתבונה אקולוגית רבה, עם כמויות של ספייס ואוויר וירוק שקשה לדמיין שאשכרה קיימות בעיר הזאת. יש בית קפה נהדר של מחלבות עברי, יש אזור משחקים יפהפה לילדים, אגם צפרות, מבנים משוחזרים, והסיבה היחידה שהוא לא ממוקם גבוה יותר במצעד היא שרוב התל אביבים נחשפו לפלא הזה רק במסיבות טכנו ועוד לא הספיקו לאמץ אותו. יומו עוד יגיע.

8. פארק וולפסון

עוד פארק שתקוע לו בקצה העיר, במקרה הזה על גבול גבעתיים, אבל וואו איזה פארק. גם אחת מנקודות התצפית היפות בעיר, גם הפסל המעולה של דני קרוון "כיכר לבנה" (שופץ לאחרונה), גם המון ספייס ירוק בטופוגרפיה גבעתית נדירה במחוזותינו, ומגוון ספוטים נפלאים להתמקם בהם לפיקניק או סתם רביצה, בעיקר באגף הדרומי של הפארק ליד האגמון המלאכותי היפה בצילם של עצי הענק. חסר מאוד: בית קפה. בעיקר שאין שום דבר בסביבה ברדיוס של חצי קילומטר.

7. גן מאיר

במשך שנים רבות גן מאיר היה האופציה היחידה שלנו בלב העיר, הגו-טו לכל פיקניק, גן יפהפה עם גינת כלבים שהיא קהילה בפני עצמה. פתיחתם של גינת קריית ספר ומאוחר יותר של פארק המסילה לקחה לו את כל הטראפיק, אבל פתיחתו של המרכז הגאה החדש בשנה שעברה החזירה לו הרבה מהגרוב שאבד לו, והשיפוץ הנוכחי בקינג ג'ורג' אמור לפתוח אותו יותר אל הרחוב, כך שאנחנו צופים לו תקופת זוהר חדשה בעתיד הקרוב. כדאי שתלכו לתפוס מקום על הדשא כבר עכשיו.

6. גן הפסגה

אין בעולם יופי כמו של גן הפסגה. הרגע הזה שבו מסתיים הטיפוס אליו מתוך יפו העתיקה והנוף הפנורמי של חופי תל אביב נפתח הוא מה שמתכוונים אליו כשאומרים "פרייסלס". בשנים האחרונות הצליחה העירייה לסייע לציבור לגלות אותו בהופעות קיץ ולילות לבנים, ובעיקר ביוזמה הנהדרת של קולנוע הפסגה, שמקרין מדי יום רביעי סרטים נהדרים בחינם תחת כיפת השמיים, אבל לא צריך אטרקציות מיוחדות כדי ליהנות ממנו. מדובר בפריים לוקיישן לכל שקיעה בכל יום, ואולי הספוט הכי רומנטי בעיר לפיקניק. הפסגה, נו.

5. פארק החורשות

הפארק הפרוע של דרום תל אביב. לא ניסו לפנפן אותו יותר מדי, פשוט אפשרו לחורשה האדירה הזאת עם הכנסיה היפהפיה במרכזה להמשיך ולהתקיים כשהיא מוקפת בקריית שלום, שכונת שפירא, גבעת הרצל ונווה עופר. לקח לשוכני פלורנטין וקריית המלאכה הרבה זמן לגלות את הפארק, אבל בשנים האחרונות הפופולריות שלו גוברת ובצדק. ההרחבה החדשה שלו בכיוון דרום שדרגה אותו עם אזורי משחק חדשים לילדים, מדשאות נעימות ובית באר שצפוי לארח שלל פעילויות תרבותיות ובית קפה שבהחלט חסר כאן.

4. גינתקריית ספר

המקומיים קוראים לה "פארק", וזה חמוד מאוד מצידם. בפועל מדובר באחת הגינות היפות והמוצלחות בעיר, והעובדה שהיא קיימת רק בזכות מאבק עיקש של תושבי השכונה לא רק ממתיקה את ההצלחה, אלא גם מכתיבה את האופי המאוד קהילתי של הגינה. כשמגיעים אליה אחה"צ זה מרגיש קצת כאילו הגעתם למסיבה שבה כולם מכירים את כולם חוץ מכם, אבל כל מה שאתם צריכים כדי להשתלב זה כוס קפה מהתחתית או גרציאני הסמוכים ופרצוף של מישהו שמחכה לאימון TRX שלו. לחשוב שבמקום כל היופי הזה היה אמור להיות פה איזה מגדל? מצמרר.

3. פארק הירקון

הוא עצום בגודלו, הוא הסנטרל פארק שלנו פרט לעובדה הבעייתית שהוא לא סנטרל בכלל, הוא המקום שבו הכוכבים הכי גדולים מגיעים להופיע, וכולנו מקנאים במי שחולפים בו מדי יום בדרכם לעבודה (אבל אז מבינים שהם עובדים ברמת החייל וזה עובר לנו). פארק הירקון – או גני יהושע בשמו הרשמי – מכיל כל כך הרבה ספוטים מיוחדים, החל מהאזור המשוקם והיפהפה של שבע טחנות, דרך הטיילת החדשה שעוברת מאחורי רמת החייל, הספורטק, הגן הטרופי, גן הקטטוסים, האגם, הגן החווייתי והגן החושי ועוד ועוד פינות חמד ותיקות וחדשות, שכל מה שצריך זה לבחור אחת ולהתאהב בה. זה מה שכולם עושים.

2. טיילת הפארק החופי

איזה.מקום.מושלם. הפארק החופי שמשתרע בין רדינג לחוף הצוק הוא פרויקט אקולוגי מדהים וייחודי, והטיילת החדשה שלו שנפתחה בשנה שעברה היא המתנה הכי גדולה שתושבי העיר קיבלו מזה עשורים. כל כך הרבה טבע פתוח ואוויר ים, בלי שמץ של הפרעות מסחריות, בלי פיח מכוניות, בלי מנגלים, בלי מתקני שעשועים ובעיקר עם עיצוב נהדר שמתמזג בסביבה ומשרת גם את החי והצומח, ותוכניות עתידיות מרשימות לפיתוח הפארק תוך שמירה על ערכים סביבתיים. העובדה שאפשר פשוט ללכת לאורך החוף ברגל או לרכוב באופניים מהרצליה ועד בת ים היא אחד ההישגים הגדולים של עידן חולדאי, והפארק הזה הוא היהלום שבכתר. עדיין לא כולם מכירים אותו ושווה לנצל את התקופה הזאת כי זה לא הולך להישאר כך.

1. פארק המסילה

כן כן, שמענו, זה בכלל לא פארק, זאת גינה ארוכה מאוד. נכון. אבל אם היו מודדים פארקים במידת האהבה שרוכשים להם התושבים, פארק המסילה היה אחד הגדולים בעולם. מאז השקתו בימי הקורונה העליזים הוא הלך והתפתח כאזור הכי חם ומגניב בעיר, בתי קפה ומזללות נפתחו לאורכו, וכל פלורנטין הפכה אותו לסלון המפגשים שלה. וזה כנראהבדיוק כמו שכתבה רעות ברנע: "בניגוד לפארק החורשות למשל, ריאה ירוקה נאה שביליתי בה לא מעט שעות בעבר, שבית הקפה הקרוב אליו הוא במרחק של רבע שעה הליכה; בפארק המסילה בכל רגע נתון אני נמצאת מרחק שתיים וחצי דקות מהאמריקנו הבא שלי". אין ולא יכול להיות ספק, זה הפארק התל אביבי המושלם.

• הבועה
• ❤ תל אביב
• פארקים
• ריאות ירוקות בתל אביב
• עיריית תל אביב