שגיא כהן תיאר את המקום החדש של השף המוערך כ"מקום למכורי ריאליטי", והאחרון פרסם פוסט נוקב שבו אף קרא בתגובות למבקר: "תעשה טובה ותזדכה על עצמך, אבל אמיתי. תזדכה ומבטיח לך איש לא ירגיש בחסרונך". לצד זה גם איחל לו בריאות
במערכת יחסים בין מבקרי מסעדות ושפים נשמר לרוב איזון עדין: הראשונים מנסים להיצמד לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, והאחרונים נושכים שפתיים ומשתדלים להבליג. השבוע נדמה שהגבול נחצה בביקורת שהתפרסמה ב"הארץ" (1.7) על Mèli Mèlo, מסעדה־בר בגג מלון בובו (Hôtel BoBo) ברחוב יבנה.
"פסיכולוגיה, אומרת הקלישאה, הוא תחום שבו נותנים שמות חדשים לתופעות ישנות ובטוחים שהמדע מתקדם. אותו הדבר מאיר אדוני", פותח מבקר המסעדות של העיתון שגיא כהן את דבריו. "במרץ אשתקד הוא פתח בירושלים את 'ים'. בתפריט נכלל, בין השאר, 'קרפצ'ו חציל': טחינה, פיסטוק, סילאן, פרחי ורדים, פטה. 65 שקלים. בתפריט של 'מלי מלו' החדשה שלו יש: קרפצ'יו חציל, טחינה, פיסטוק, סילאן, פרחי ורדים, פטה. רק שהפעם קוראים לזה 'סימטאות איסטנבול'. 73 שקלים. וזה בדיוק מאיר אדוני של השנים האחרונות. איש לא ייקח ממנו את מה שהוא תרם למטבח הישראלי. אבל איש גם לא יסלח לו את מה שהוא מעולל לו עכשיו".
בהמשך פורט כהן את טענותיו במילים נוקבות כלפי אדוני ("לא מחדש כלום. ההרגשה שהמסעדה הזו, כמו רבות מקודמותיה, מותירה היא שאת כל שהיה לו להגיד הוא כבר אמר. ודי מזמן"), ומקטלג את המקום כ"מסעדה למכורי ריאליטי". מאידך הוא מציין לטובה שתי מנות, "הקצב מסן ז'רמן" ו"הרובע הלבנוני בבנגקוק", אלא שהשבחים הם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.
השף מאיר אדוני לא נותר חייב. בפוסט שאינו תואם את תדמית המאמי הלאומי שכולו אור ואהבה הוא משיב לכהן מנה אחת אפיים. "שגיא כהן כבר שנים חובט ואז מלטף לעיתים מפלרטט ואז שוב נוגס. מעולם לא ביקשתי את אהבתו וגם כשהחמיא זה היה כהבל פה חולה וסרוח. גם תמיד נפלא לקרוא את עוקביו נשפכים בהתמוגגות על פרצי הזוהמה שנובעים מביבי נשמתו, עפים על הטינופת שנשפכת ממנו וכמו חלק לא קטן מעמנו מתמוגגים שוב ושוב שהנה נשחט מישהו חדש, מהסלב, מהברנז'ה, שאיזה כיף 'שחשפו את ערוותו'. הפעם האושייה שגיא בחר לרמוס את מלי מלו. בר מסעדה במלון בובו בתל אביב. בר שאני יועץ קולינרי שלו ועדיין גאה להיות חלק ממקום שמעביר מאות אנשים בערב עם מוסיקה איכותית אלכוהול משובח ואנשים יפים וכן קצת אוכל כיפי", לשון הפוסט.
בהמשך הטקסט הסכסוך מסלים, במה שבכמה טוקבקים מתפרש כקריאה מדאיגה לכהן לסיים את חייו: "אני אכתוב בשם הרבה אנשים, תעשה טובה ותזדכה על עצמך אבל אמיתי תזדכה ומבטיח לך איש לא ירגיש בחסרונך". בסוף מעיד אדוני כי הפוסט נכתב בעודו "מחייך ברגעים אילו מעבר לים מעוד מסעדה מצליחה ומשגשגת" והוא שב אל הפרסונה המחבקת, במעט ציניות בקצוות – "מאחל לך בריאות איתנה ושהעולם והחיים יעניקו לך את אשר מגיע לך. שבת שלום ורק בשורות טובות".
ואנו ממליצות להנמיך את הלהבות ולחזור ולקרוא אתהביקורת שכתב המבקר שלנו, עניינית יותר ומתלהמת פחות.
