דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

השבוע נדבר על אחד הסמים הכי פופולריים בארץ ובעולם משנות השמונים ועד היום – MDMA. נסקור את ההיסטוריה שלו ואת הדרך הפתלתלה שלו מעולם הטיפול, לעולם הרייבים והמסיבות, אל מחוץ לחוק וחזרה לעולם הטיפול בשנים האחרונות. נדבר קצת על ההשפעות של החומר ולקינוח ניתן כמה טיפים לשימוש אחראי.

שיעור בהיסטוריה

ה-MDMA התגלה לראשונה אי אז ב-1912 בחברת הכימיקלים Merck, אך לא נעשה בו שימוש עוד שנים רבות לאחר מכן. בשנות ה-60 הוא סונתז שוב על ידי מי שיהפוך להיות הכימאי הפסיכדלי החשוב ביותר – אלכסנדר שולגין – שהיה מסנתז מולקולות רבות ומנסה אותן עם קבוצה קבועה של אנשים. לאחר שהוא התנסה ב-MDMA לראשונה ה-1967, הוא זיהה שיש לחומר פוטנציאל טיפולי רב והחל להמליץ עליו לפסיכותרפיסטים ופסיכיאטרים שהכיר. החומר נעשה פופולרי בקרב מטפלים בארה"ב, במיוחד בקליפורניה, ואלפים רבים של אנשים עברו טיפול באמצעות MDMA במהלך שנות ה-70 וה-80. במקביל, MDMA חלחל גם לחיי הלילה ונעשה בו שימוש הולך וגובר במועדוני לילה ובתרבות הרייבים, אך הגיע לשיא הפופולריות שלו רק בשנות ה-80 כשהוא משווק בצורה של כדורים שנקראו – איך לא – אקסטזי.

החגיגה בחדרי הטיפול וברחבות הריקודים הסתיימה ב-1986, כשה-DEA (הרשות האמריקאית למלחמה בסמים) החליטו לסגור את השאלטר. על אף עדויות של מטפלים רבים על הסגולות הרפואיות של החומר ואף פסק דין של שופט שהשתכנע בכך, ראש ה-DEA עקף אותו והחומר הוגדר מבחינה חוקית כחומר מסוג Schedue I, כלומר חומר מסוכן ללא כל שימוש רפואי. על אף שהחומר יצא מחוץ לחוק, הוא המשיך להיות אחד החומרים הפופולריים ביותר – בסקר שנעשה בארה"ב ב-2017, 7% מהנסקרים ענו שהשתמשו ב-MDMA לפחות פעם אחת במהלך חייהם.

ב-2011 חודש המחקר בפוטנציאל הטיפולי של MDMA כחומר עזר לטיפול באנשים שסובלים מ-PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) והתוצאות היו מבטיחות – 83% מהמטופלים ב-MDMA במחקר חוו הקלה כה משמעותית בתסמינים, שהם כבר לא עמדו בקריטריונים של אנשים הסובלים מ-PTSD. נתון זה חריג מאוד משום ש-PTSD מוגדרת כהפרעה שההחלמה ממנה נדירה מאוד. מאז נעשו עוד מחקרים רבים, כולל כאן בארץ, והטיפול ב-PTSD באמצעות MDMA צפוי להפוך לחוקי וזמין לכל מי שזקוק לו כבר ב-2022. אחד המוקדים העולמיים למחקר הוא כאן בישראל, ואפילו יש סרט תיעודי בעברית על 3 מטופלים שעברו את התהליך. הסרט נקרא "טריפ של חמלה" וניתן לצפות בו ללא תשלום באתר של כאן. בנוסף ל-PTSD, ישנם כיום מחקרים שבוחנים את היעילות של טיפול משולב MDMA באלכוהוליזם, התמכרויות, והפרעות נפשיות אחרות.

חשוב לציין ש-MDMA בפני עצמו הוא לא תרופה, אלא כלי שעושים בו שימוש במסגרת תהליך טיפולי ארוך טווח. טיפול ב-PTSD באמצעות MDMA הוא תהליך טיפולי שמורכב ממספר רב של פגשים שרק שניים מהם כוללים שימוש בחומר, לנטילת החומר ללא המעטפת הטיפולית אין ערך טיפולי בפני עצמו.

אז מה זה MDMA בכלל?

MDMA הוא מולקולה סינתטית בעלת קרבה כימית לאמפתמין ומת'אמפתמין, לכן יש לה השפעות ממריצות על הגוף – האצת קצב הנשימה ודופק הלב, עליה בחום הגוף, ועוד. אבל האפקטים המשמעותיים ביותר של החומר, אלו שבגללם הוא נהיה כל כך פופולרי גם בחדר הטיפול וגם ברחבת הריקודים, הם האפקטים על הנפש. MDMA משתייך למשפחת האמפתוגנים, כלומר החומרים מעוררי האמפתיה, או בשמם האחר האנטקטוגנים, חומרים המייצרים "חיבור עם הפְנים". הוא מוריד פחדים וחרדות, פותח רגשית, מייצר תחושה של אהבה וחיבור לעצמי, לאחרים ולעולם, ומגדיל את היכולת להכיל רגשות אינטנסיביים, נעימים וקשים כאחד. לא פלא אם כך, שהוא פופולרי גם בקרב בליינים וגם בקרב מטפלים.

בשימוש סביר ואחראי, MDMA נחשב לחומר בטוח יחסית, הסכנה הכי גדולה שלו היא לחשוב שהתאהבתם בבחורה האקראית הזאת שהחלפתם אתה שני משפטים במסיבה, אבל גם זה בדרך כלל עובר תוך שבוע-שבועיים לכל היותר. עם זאת, כשחורגים מגבולות השימוש האחראי הוא יכול להיות חומר מאוד בעייתי ולגרום לנזקים משמעותיים לגוף וגם לנפש. מובאות לפניכם ההנחיות לשימוש בטוח ב-MDMA, מבוססות על המדריךבערוץ היוע"סים בטלגרם, עם קצת תוספות שלי בסוף. למידע נוסף אפשר ללכת ל-RollSafe, אתר שכולו מוקדש להנחיות לשימוש בטוח ב-MDMA. אזכיר גםשהטור מלפני כמה שבועותהתמקד בפרקטיקות כלליות לשימוש אחראי, והן תמיד רלוונטיות. חשוב לזכור שעדיין חסר הרבה מאוד ידע על שימוש בטוח ב-MDMA בבני אדם, לכן הרבה מההנחיות מבוססות בעיקר על חכמת ההמונים של הקהילה ועל ניסויים שנעשו בעכברים (וחיות אחרות). זה עדיין יותר טוב מכלום ועד שנדע באמת – עדיף לנקוט באמצעי זהירות.

איך לעשות MDMA בלי לשרוף את המוח?

בדיקת החומר
קודם כל, חשוב לוודא שהחומר שיש בידיכם הוא אכן MDMA. ניתן לעשות זאת באמצעות מספר ערכות בדיקה – Marquis, Folin, Mecke ו-Mandelin. מספיק לבדוק עם מרקיז ועוד אחת מהאחרות בשביל לקבל זיהוי בוודאות גבוהה יחסית. ניתן לרכוש ערכות בדיקה בארץ דרךReageSheepוכן דרך מגוון חנויות אינטרנטיות מחו"ל.

מינון
הדבר הראשון לשים לב אליו בשימוש ב-MDMA על מנת למנוע נזק הוא להקפיד על מינון נכון. מומלץ לא לעלות אף פעם מעל 150 מ"ג (0.15 ג') בתור מינון ראשוני ועוד 75 מ"ג (0.075 ג') בתור חיזוק לאחר שעה וחצי. יש לקחת כל מנה במכה ולא לאט ולאורך זמן (הסבר בהמשך), ואין לקחת יותר מחיזוק אחד. הדרך הקלה ביותר היא לשקול את הכמות המבוקשת ולשים אותה בתוך נייר גלגול או בקפסולה ולבלוע.

תדירות
על מנת לאפשר למוח ולמאגרי הסרוטונין להתאושש לאחר שימוש ב-MDMA, יש לתת לו הפסקה של לפחות 5 שבועות, עם המלצה חמה מאוד להפסקה של 3 חודשים.

שתייה במהלך ההשפעה
בהיבט השתייה קיימים שני מצבים מסוכנים אפשריים במהלך ההשפעה:

1. שתייה מעטה מדי והתייבשות.
2. שתייה מרובה מדי והפרה מסוכנת במאזן המלחים בגוף בעקבות תופעת אצירת שתן שנגרמת מהסם.

על כן יש להקפיד על שתייה מבוקרת, במידה.

כמות השתייה הנדרשת משתנה בהתאם לסיטואציה ולכמות ההזעה אך כלל אצבע הוא חצי ליטר כל שעה. ניתן להיעזר בבקבוק בגודל מתאים לצורך הבקרה. כמו כן ניתן לשתות נוזלים המכילים אלקטרוליטים כגון משקאות איזוטוניים, מי קוקוס וכו' על מנת לרענן את מאגר המלחים בגוף. ניתן גם לנשנש חטיפים מלוחים לצורך כך.

טמפרטורה
ככל שהטמפרטורה עולה, כך עולה הנזק החמצוני למוח. עקב כך, מומלץ לא לצרוך MDMA בסביבה שהטמפרטורה שלה היא מעל 25 מעלות. כן, מסיבות הן לא הסביבה האידיאלית לכך.

תוספי תזונה
על מנת למזער עוד יותר את הנזק החמצוני למוח, מומלץ לשלב נטילה של נוגדי חמצון עם ה-MDMA. בתור התחלה, מומלץ לקחת 300 מ"ג של חומצה אלפא ליפואית (ALA) כשעתיים לפני, ואז כל שעתיים במהלך ההשפעה. על מנת לצמצם את נעילות הלסת והשרירים במהלך ההשפעה מומלץ לקחת גם תוסף מגנזיום (רצוי גליצינאט, אבל הכל הולך חוץ ממגנזיום אוקסיד) – 400 מ"ג כשעתיים לפני ועוד במהלכו על פי הצורך. למחמירים, יש פרוטוקול תוספי תזונה מורחב ומפורט מאוד באתרRollsafe.

עדיף להימנע מאקסטות
אקסטה היא כדור שאמור להכיל MDMA, אבל אי אפשר לדעת כמה MDMA בדיוק יש בו, אם יש בו MDMA בכלל, או אם יש בו חומרים נוספים שאתם לא בהכרח רוצים להכניס לגוף שלכם. על פיהאתר DrugsDataבו מתפרסמים נתונים מבדיקות של סמים מרחבי העולם, חלק גדול מהכדורים שנמכרים כאקסטזי מכילים חומרים נוספים, חלקם מסוכנים, וחלקם אף לא מכילים MDMA כלל.

לא לשתות MDMA בשלוקים
בישראל יש הרגל מגונה מאוד של לזרוק גביש של MDMA לתוך בקבוק מים ואז לשתות אותו לאט לאורך הרבה זמן. הפרקטיקה הזאת לא רק לא יעילה, היא גם מסכנת אתכם הרבה יותר. זה לא יעיל, כי לשתות את החומר לאט לאורך זמן אומר שבשום שלב לא תגיעו להצטברות של מספיק MDMA בגוף שלכם בנקודת זמן, מה שאומר שההשפעה תמרח לאורך הרבה זמן ותהיה חלשה יותר ביחס לכמות החומר שצרכתם. זה מסוכן, משום שהנזק של MDMA למוח גדל ככל שהוא חשוף אליו למשך יותר זמן ברצף. אז מה כן? מודדים מראש את המינון שרוצים לקחת, שמים אותו בתוך חתיכת נייר גלגול ובולעים. לאחר מכן ניתן לחזק עוד פעם אחת בלבד, עד שעה וחצי מרגע הלקיחה הראשונית. באופן הזה ההשפעה של החומר מרוכזת בחלון זמן מוגדר כך שניתן להרגיש אותה היטב, עד שהיא עוברת ואז המוח יכול לנוח, זאת בניגוד לסטרס המתמשך שנגרם לו עקב שתייה איטית לאורך זמן.

• משנה תודעה
• סמים
• MDMA
• MD

הפעם אתחיל מלהזמין אתכם לעצור לרגע ולחשוב על הסמים שאתם עושים – בין אם זה סמים חוקיים כמו אלכוהול, קפאין וניקוטין, סמים במרשם כמו רטלין או אטנט, או סמים לא חוקיים על כל המגוון העצום שלהם. מה הסיבות שלכם לעשות את הסמים שאתם עושים? מה התדירות שבה אתם צורכים את הסמים השונים? האם אתם מגדירים את עצמכם כמשתמשים של חומרים מסוימים? אולי אתם מגדירים את עצמכם כמכורים לחומרים מסוימים? קחו לכם כמה דקות להרהר בשאלות האלה.

התשובה לשאלה משתנה מאוד מאדם לאדם, מסם לסם, וגם מפעם לפעם, אבל נראה שמתחת להכל יש לכולנו דחף טבעי לשנות את התודעה שלנו, בין אם זה באמצעות דברים כמו תפילה או מדיטציה, ריקוד, סמים חוקיים, או סמים לא חוקיים. הדחף הזה לא קיים רק אצל בני אדם, אלא גם אצל בעלי חיים – פילים אוכלים פירות שתססו כדי להשתכר מהאלכוהול, דולפינים משחקים עם דגי "אבו נפחא" בשביל ההפרשות הפסיכואקטיביות שלהם, חתולים אוהבים להתמסטל מקטניפ, כבשים וחיות מרעה אחרות מנשנשות פרחי אופיום להנאתן,וישנן עוד אינספור דוגמאות.

ובכל זאת, מעבר לדחף הבסיסי שיש לנו לשנות את תודעתנו, ישנן גם מוטיבציות יותר ספציפיות שבגללן אנשים צורכים סמים שונים, שמתוכן צומחות מערכות יחסים שונות בין הסמים למשתמשים. דרך ההבנה של הסיבות השונות שמביאות אנשים לצרוך סמים, ניתן הרבה פעמים גם להעריך כיצד תראה מערכת היחסים בין האדם לסם. מערכות היחסים השונות נעות על גבי הספקטרום הרחב שבין שימוש מטיב (לדוגמה, זוגות שלוקחים יחד MDMA אחת לתקופה כדי להעמיק את החיבור שלהם), שימוש קז'ואלי לא מזיק (שתיית אלכוהול מתונה עם חברים בסופי שבוע), שימוש בעייתי (התמכרות לסיגריות שפוגעת במשתמש בריאותית וכלכלית), ועד ליצירה של תלות כרונית ארוכת טווח (למשל, אלכוהוליזם). שימו לב שכל מערכת יחסים אפשרית עם כל חומר, יכולים להיות אנשים שיש להםמערכת יחסים מטיבה עם הרואין, או לחילופין אנשים שיש להם מערכת יחסים בעייתית עם קפאין.

המוטיבציה

אז אילו מוטבציות שונות ישנן לצרוך סמים? הנה הגדרות של טיפוסים שונים על פי המוטיבציות שלהם. קחו בחשבון שההגדרות הן תצפיתיות בלבד ואין בהם נימה של ביקורת או שיפוטיות כלפי המוטיבציות של הטיפוסים השונים. כמו כן, הרשימה הזאת רחוקה מלהיות ממצה, וכמובן שגם כל אחד מאיתנו יכול לעבור בין מוטיבציות לאורך זמן, להיות בעל יותר ממוטיבציה אחת בכל רגע, וגם להיות בעל מוטיבציות שונות עבור סמים שונים.

• הטיפוס המרדן– ניגש לצריכת סמים מתוך יצר של מרדנות. צריכת הסמים בדרך כלל תהיה קשורה קשר הדוק לזהות והתפיסה העצמי שלו כמרדן או אנטי-ממסדי והוא אף עשוי להפסיק להשתמש בסם מסוים רק משום שהוא נהיה מקובל חברתית. כשזו המוטיבציה העיקרית לצריכת החומר זה נדיר מאוד שתיווצר מערכת יחסים בעייתית.
• הטיפוס בוחן הגבולות– ניגש לצריכת סמים מתוך יצר של הרפתקנות, בחינה ושבירה של גבולות. המוטיבציה בפני עצמה לא נוטה לייצר מערכות יחסים בעייתיות, אך רבים מאלו שניגשים לסמים מהמקום הזה הם אנשים צעירים יותר שלעתים קרובות אין להם את הכלים למזער נזקים אפשריים לצרוך אותם בצורה אחראית.
• הטיפוס הסקרן– ניגש לצריכת סמים מתוך עניין וסקרנות, בדרך כלל יהיה בוגר וזהיר יותר מהטיפוס בוחן הגבולות. בעוד שהאחרון צולל ראש פנימה בלי לחשוב יותר מדי, הטיפוס הסקרן בדרך כלל נכנס לעולם הסמים בהדרגתיות וחשדנות תוך כדי שהוא אוסף מידע על מזעור נזקים ושימוש אחראי.
• הטיפוס ההדוניסטי– ניגש לצריכת סמים לשם ההנאה שבדבר. זה יכול להיות באירועים חברתיים, במסיבות, לצורך העצמה של חוויות מיניות, ועוד. בדרך כלל אנשים מהסוג הזה לא מגיעים למצב של התמכרות מסוכנת, אבל עלולה להתפתח אצלם תחושה של תלות בחומרים וחשש שהם איבדו את היכולת להפיק הנאה בלעדיהם. כמו כן, טיפוסים מהסוג הזה לרוב לא יקפידו על שימוש אחראי ועלולים לפגוע בעצמם כתוצאה מכך.
• הטיפוס החברתי– ניגש לצריכת סמים כחלק מקהילה שהוא משתייך אליה. השימוש בסמים מגיע מתוך רצון בתחושת שייכות ובחוויה קהילתית, והוא נתון יותר ללחצים חברתיים. הסיכון האפשרי עבור הטיפוס הזה תלוי בעיקר בדפוסי הצריכה של הקהילה אליה הוא משתייך – החומר והתדירות בו הוא נצרך, מידת האחראיות שבה הקהילה מתייחסת אל צריכת החומר, והרגישות של הקהילה לצרכים של הפרטים בתוכה.
• הטיפוס המפצה– ניגש לצריכת סמים עקב קשיים רגשיים, נפשיים או חברתיים, בניסיון לפתור אותם או לפצות עליהם באמצעות צריכת הסמים, מה שנקרא לעתים Self-medicating. משום שסמים באופן כללי לא מהווים פתרון בר קיימא לאף אחד מהקשיים הנ"ל, הטיפוס הזה הוא המועד ביותר למערכות יחסים בעייתיות עם חומרים ולהתמכרות מסוכנת.

הקונטקסט

ככל שאנחנו מבינים טוב יותר את המוטיבציה של עצמינו (ושל אחרים) לצרוך סם מסוים, כך קל לנו יותר להבין את מערכת היחסים שנוצרת בינינו לבין החומר, להעריך את הסכנות הגלומות בה ולמזער אותן. בנוסף למוטיבציה שמביאה אנשים שונים לצרוך סמים, יש גם את המסגרת שבה הסם נצרך, כלומר הקונטקסט שבו זה מתרחש (קצת כמו סט וסטינג, זוכרים?). נהוג לחלק את המסגרות ל-4 סוגים.

• שימוש במסגרת טיפולית– המסגרת המקובלת ביותר לצריכת סמים. הכוונה בהקשר הזה היא בעיקר לאופיאטים (לשיכוך כאב), בנזדודיאזפינים (נוגדי חרדה), קנאביס וחומרי משפרי תפקוד כגון רטלין ואטנט. בעוד שהקונטקסט הזה נחשב הכי בטוח, גם בו גלומות מספר סכנות שונות למשתמשים. ישנם הרבה מקרים של אנשים שמפתחים תלות בבנזודאיזפינים או אופיאטים בעקבות שימוש במסגרת טיפולית ולא מצליחים להתנער ממנה גם לאחר שהטיפול מסתיים. ישנם גם לא מעט מקרים של פגיעה גופנית ואף מוות כתוצאה משילובים לא אחראיים מצד המשתמש, עקב הסברים לוקים בחסר מצד הרופא המטפל, או עקב אי השמעות אליהם.
• שימוש לפנאי– שימוש בקונטקסט של מסיבות, פסטיבלים ואירועי פנאי אחרים. הסכנות בשימוש בקונטקסט הזה נובעות בעיקר מחוסר ידע ומודעות לפרקטיקות של מזעור נזקים ושימוש אחראי. לשם כך בפסטיבלים רבים בעולם (וגם בארץ) הוקמו מרחבים בטוחים שמטפלים באנשים שנמצאים במצב נפשי או גופני בעייתי עקב שימוש בסמים (או פשוט עקב השהיה בפסטיבל שיכולה להיות מטלטלת בפני עצמה).
• שימוש עצמאי– מסגרת חסרת מסגרת שכוללת בתוכה 2 קבוצות שונות מאוד של אנשים – הטיפוסים המפצים שצורכים סמים כדי להתמודד עם קשיים נפשיים או גופניים, וכן אנשים שצורכים סמים להתפתחות אישית ורוחנית, וכפרקטיקה לחקר התודעה. עקב המסגרת המאוד עצמאית שבה זה נעשה, הסכנות העיקריות עבור שימוש מהסוג הזה נובעות מחוסר ידע ומודעות לפרקטיקות של מזעור נזקים ושימוש אחראי. בנוסף לכך, ישנה גם סכנה נוספת כתוצאה מכך שאלו בדרך כלל אנשים שצורכים סמים כשהם לבד, ובכך חושפים את עצמם לסיכונים שהיו נמנעים אם היה אתם אדם נוסף (כגון מוות ממנת יתר של אופיאטים שניתן למנוע בקלות כשיש אדם נוסף בסביבה שיודע מה לעשות).
• שימוש מונחה– שימוש שנעשה במסגרת טקסית, קבוצתית או מאורגנת אחרת, כגון טקסי איוואסקה או טיפול פרטני באמצעות פסיכדלים. מה שמאפיין שימוש במסגרת הזו זה שהשימוש תמיד יהיה מלווה על ידי דמות מקצועית (או מקצועית לכאורה) שמלווה את האדם או הקבוצה במהלך השימוש. הסיכונים העיקריים בשימוש מהסוג הזה נובעים מכך שהתחום הזה פרוץ לחלוטין וקשה מאוד להבחין בין מלווים ראויים לכאלה שלא. כל עוד דברים מסוג זה אינם חוקיים, אין שום רגולציה על מי רשאי ללוות תהליכים כאלה. ניתן ליפול על מלווה מקצועי ורציני, אך באותה מידה ניתן גם ליפול על מלווה חסר הכשרה וחסר אחראיות שיכול לעשות יותר נזק מתועלת.

אז למה כל זה טוב בכלל? מה זה משנה למה אנשים עושים סמים ובאיזו מסגרת?

קודם כל, בעולם שבו צריכת סמים היא טאבו, זה מאפשר לנו לשפוך קצת אור על הנושא, לראות שצרכני הסמים הם פשוט אנשים רגילים בעלי מוטיבציות רגילות, ולא אנשים חולים או תתי-אדם כפי שהם לעתים קרובות מוצגים לנו על ידי התקשורת. שנית, ככל שאנחנו מבינים טוב יותר את הנסיבות בהן אנחנו צורכים סמים, כך אנחנו מבינים טוב יותר את הסכנות הגלומות בשימוש שלנו ומה עלינו לעשות כדי למזער אותן. והרי בעצם על זה אני חופר לכם פה כל שבוע – צריכת סמים, על אף היותה אפופה בסיפורי אימה, שקרים והפחדות, לא שונה מכל דבר אחר שאנחנו בוחרים לעשות במהלך החיים שלנו. יש לה תועלת, יש לה סכנות, ואם נדאג לחנך את עצמינו ואת האנשים הקרובים לנו במקום להפחיד אותם באמצעות שקרים וסילופים, נוכל למזער את הנזקים שלהם ולמקסם את התועלות.

בונוס: דגלים אדומים

איך אפשר לדעת איפה אתם נמצאים על הספקטרום שבין שימוש מטיב לתלות מסוכנת עם חומר מסוים? הנה כמה שאלות ששווה לשאול את עצמכם. שימו לב שאפשר להכיל אותן על כל סוגי הסמים ולא רק על סמים לא חוקיים.

• האם יש לי רצון להפסיק או להפחית את השימוש בחומר, אבל אני לא מצליח\ה לעשות את זה?
• האם השימוש בחומר ו\או תופעות הלוואי שלו בימים שאחרי פוגעים בתפקוד היומיומי שלי בלימודים, בעבודה, או בבית?
• האם לשימור שלי בחומר יש השלכות שליליות על מערכות יחסים חשובות בחיים שלי?
• האם השימוש שלי בחומר שם אותי במצבים שמסכנים אותי שלא לצורך?
• האם השימוש שלי בחומר מחמיר בעיה נפשית או גופנית קיימת שיש לי?
• האם אני מוצא\ת את עצמי צורכת יותר מהחומר משהתכוונתי באופן קבוע?
• האם ישנם דברים שנהניתי מהם בעבר וכיום מרגישים לי פחות מהנים ללא החומר?
• האם אני מוצא\ת את עצמי חוסך או מוותר על צרכים בסיסיים כמו מזון או תחבורה כדי שיהיה לי כסף לסמים?

אם עניתם בחיוב לשאלה או שתיים אתם כנראה בסדר, אבל ככל שאתם מוצאים את עצמכם מזדהים עם יותר מהמשפטים למעלה – כך יש סיכוי גדול יותר שמערכת היחסים שלכם על החומר היא בעייתית ויתכן שכדאי לכם לשקול לגשת לטיפול.

• משנה תודעה
• סמים
• סמים פסיכדליים
• סמים קלים
• MDMA
• פסטיבל

• Facebook
• Twitter
• Email

בראשית שנות ה־90 פרסם אלכסנדר שולגין, כימאי העל שפיתח בין היתר את ה־MDMA, ספר המסכם את רשמיו שלו ושל אשתו כנסיינים של פיתוחיו הכימיים. שולגין, שהקפיד בימי חייו לשמור על מראה וגישה של פרופסור משוגע, הרעיף בספרו שבחים על אחד מפיתוחיו המוקדמים, בן אהוב במיוחד בתוך משפחה נרקוטית עליזה. מדובר ב"2C-B", אבקה לבנה בעלת השפעות פסיכדליות מינוריות במינון הבסיסי שלה (0.25 מ"ג), שממעיטות לחרוג מעולם הוויזואליה לעולם הפסיכולוגיה, ואינן מכבידות על הגוף כמו תרכובות ה־MDMA. השולגינים אהבו אותו בדיוק מאותן סיבות: הוא לא מחייב, לא מכביד, ובכל זאת נחשב למשנה תודעה לכל דבר.

>> תל אביבים משתפים בסטלות הרעות שחוו תחת השפעת סמים

דווקא בשבועות האחרונים ה־2C-B הותיק הופך רווח יותר ויותר בתל אביב, על פי עדויות שהגיעו ל־Time Out. בעוד השימוש בו היה פופולרי באמסטרדם או בניו יורק כבר בשנות ה־90, וביתר שאת מראשית המילניום, בתל אביב הוא לא נכח מעולם כפי שהוא נוכח בה כעת. על פי מומחה עלום שם, קל להסביר את התופעה מבחינה היסטורית. בעקבות רגולציה על שימוש בחומרים בסכנת התכלות (לדוגמה שמן העצים שממנו מייצרים MDMA), נדיר עד מאוד להשיג LSD או MDMA שאינם מזויפים במידה זו או אחרת. 2C-B, גם אם יימצא באיכות ירודה מזו שנרשמה בעבר, יהיה מזויף בסבירות נמוכה למדי, שהרי פשוט עד מאוד לשים את היד על החומרים המרכיבים אותו. עליית השימוש בטלגרם מרחיבה את תפוצתו והופכת את השימוש בו לשגור, גם מחוץ לקהילות פסיכדליות של מביני עניין.

"מבחינת השפעה אנשים נוטים להתייחס לזה כמעין הכלאה בין MDMA ל־LSD", אומר מתן בנמוש, שמנחה את הפודקאסט "תודעה רבה" עם יהב ארז. "מבחינה כימיקלית התרכובת שונה לחלוטין משניהם אבל יש קווי השקה בהשפעות. באשר ל־MDMA, ה־2C-B עשוי לעורר אמפתיה. ההשפעות הפסיכדליות באות לידי ביטוי במידה מתונה של הזיות, בחידוד של צבעים וצורות גיאומטריות". המומחה עלום השם, לעומת זאת, מסייג ואומר כי "בעוד שאקסטזי מושפע מאוד מהסביבה, 2C-B מושפע מצלילים, ממה שהוא שומע". שתי העמדות, כך או כך, מסבירות מדוע ה־2C-B מאפשר חוויה פסיכדלית נעימה גם בתוך מועדון לילה קלאוסטרופובי; משהו ש־LSD מאפשר רק למשתמשים מנוסים ובטוחים בעצמם.

הסם אמנם מסונתז לאבקה, אך בתל אביב תשיגו אותו בצורת קפסולה או כדור מוכנים מראש למנה, במחיר ממוצע של 70 ש"ח. לכן צריך לסמוך על האדם שקונים ממנו באשר למשקל המנה שתקבלו. כמו כן, רצוי להישמר משילובים בלתי רצויים. "השולגינים כינו אותו 'הטופו של הפסיכדליה', כי הוא אמור לשמש כמצע לשימוש בדברים אחרים", מוסיף בנמוש. "עם זאת, לא מומלץ לשלב אותו עם תרופות ממשפחת ה־MAOI, בנזודיאזפינים כמו קלונקס, ממריצים כמו קוקאין או אלכוהול". אחרים מוסיפים כי דווקא קנאביס נחשב לבן לוויה נאמן.

*מערכת Time Out אינה מעודדת שימוש בסמים

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• סמים
• MDMA
• MD
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

דראקריס:בימים מדאיגים אלה,כשבלייני העיר פוחדים להסניף קוקאו לשתות MDMA בדאגה שמא יסיימו את הערב בבית החולים, הולך ומתעצם לו הדיבור בעיר על סם חדש, שמתיימר להיות אלטרנטיבה מושלמת לשניים. הכירו את "השורף": סם שלפי השיח בעיר מגיע באבקה מעט יותר קריסטלית מאבקת הקוק, ומכיל אמפטמינים, כמו MDMA, כך שהוא יוצר תחושת ביניים בין השניים. המתנסים בסם מספרים שהוא מפקס כמו קוק, רק בלי תחושת פיק מוגברת (שיורדת בדרסטיות מעיקה), ונותן אופוריה דומה לזה של MDMA, שמחירה הוא רגישות יתר. זה גם החיסרון שלו, כנראה.

"כל דבר הכי קטן, ברמת הלא להצליח לפתוח בקבוק בירה, הופך למשהו שאתה לוקח ממש קשה", אומר נ', בליין שהתנסה בסם כמה פעמים. שמו של השורף מגיע מתופעת הלוואי הראשונה שלו, זו שמורגשת ברגע שתיקח את הסם – צריבה בוערת במערות האף ובגרון. "זה שורף מאוד", משתף נ', "אתה חושב שאתה מתרגל לכאב בכל פעם שאתה עושה את זה, ואז אתה נזכר כמה שאתה לגמרי לא יכול להתרגל לזה". גם א', בליין אחר שהתנסה בסם, מצביע על תופעת הלוואי שהקנתה לסם את שמו. "יש אפטר טייסט דוחה, שמזכיר לי זונות בתאילנד", הוא משתף ביצירתיות תמוהה.

עוד כתבות מעניינות:
פרויקט סיפורי הסקס הגדול של Time Out
מזמינים מונית מגט טקסי? כך תמנעו מחיובים מנופחים
"היא איימה עליי עם מחבת": אוסף סיפורי השותפים הנוראיים ביותר

לעומת תופעות הלוואי, השורף מציע גם כמה יתרונות ברורים. מעבר לעובדה שיכול להיות שהוא ללא ספק אחד מהסמים שהביאו תל אביבים רבים לחדרי המיון בבית החולים בשבועות האחרונים – למרות שעל מידת הבטיחות שבו אנחנו כמובן לא יודעים להעיד ובוודאי שלא להתחייב – מדובר קודם כל בחומר זול במיוחד. גרם של השורף יעלה לכם כ־300 ש"ח בלבד, ומתנסיו טוענים ששורה אחת שלו תספיק לפרק זמן ארוך משמעותית מקוק. א' מזהיר את הבליינים כי הסם הזה "נותן לך בראש וגורם לתחושה מזעזעת ביום שאחרי בדומה ל־MD", ומספר שהוא פחות ממליץ. "אני בדרך כלל מנסה לא לחשוב על מה שאני מכניס לגוף שלי כשזה מגיע לסמים, אבל השורף מרגיש לי קרוב לשימוש בקריסטל מת'". ד', לעומתו, בליין שטוען שהוא בין היחידים בקהילת הבליינים הגאה שמשתמש בסם אומר: "זה טוב לקשוחים שרוצים להחזיק עד הבוקר בבילוי. עכשיו בכלל עם כל הסיפור שאנשים מתמוטטים לנו פה מסמים כל סופשבוע – זאת האלטרנטיבה הכי טובה".

לפי עדויות הבליינים, מאחורי הסם עומד בחור דרום־תל אביבי, שמחזיק כרגע במונופול על החומר, ועל המתכון. מאמצינו לתפוס אותו לשיחה עלו בתוהו. "הוא לא מוכן להתראיין בחיים", מספר נ'.

אין לראות בטקסט כל המלצה לצרוך סם כלשהו, ובוודאי לא חומרים שאינכם מכירים. שמרו על עצמכם.

[interaction id="599ed34a1868a8c438dfb7cc"]

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• סמים
• MDMA
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

אי אפשר לצפות את זה מראש. מתחילים משורה, שתיים, נחמד. כל הערב על הקו בין השירותים לרחבה. בשורה הרביעית פתאום כבר לא כיף כל כך, הגוף מתחיל לאבד שליטה. ספק שורה אחת יותר מדי, ספק טריפ רע, לא משהו שאמור לעצור את הערב – ואז בבת אחת מאבדים הכרה. בשביל רוב צרכני הסמים זה מרגיש כמו תרחיש רחוק, כזה ששומעים עליו רק בסיפורי "זה קרה לבן דוד של חבר"; אבל מהידיעות על סדרת התמוטטויותבעקבות שימוש בסמים אי אפשר היה להתחמק. בזה אחר זה, בלי שיש כל קשר ביניהם, הובהלו בשבוע שעבר ארבעה גברים לבית החולים וולפסון במצב קשה לאחר שצרכו קוקאין, וביום ראשון השבוע מתה אישה בת 39 מקריית אונו שלקחה MDMA. רבים טענו מיד כי זהו בסך הכל צירוף מקרים מוזר, אך אזהרת המשטרה רמזה אחרת. "חומרים רעילים עורבבו בסמים ומופצים בכל רחבי הארץ", נמסר בהודעה החריגה שהשאירה ניחוח של "המשך יבוא".

עוד כתבות מעניינות:
היי בנטורל: 5 דרכים להידלק ולהתמסטל בלי סמים
עושים סמי מסיבות? כך תצמצמו סיכונים
מדינת ישראל היא האשמה במותם של צרכני סמים
טלגראס: ריאיון עם מייסד הרשת שעשתה מהפכה בשוק הסמים

למרות החשש שהתעורר בקרב הבליינים בתל אביב בעקבות האזהרה, נראה שהמתורגלים שבהם מעדיפים לסמוך על ניסיון העבר. "המקרים האחרונים מדאיגים. באתי לבר הקבוע שלי וכולם דיברו על זה, אבל אני עדיין ממשיך לעשות סמים ולא שמעתי בן אדם אחד שאמר שהוא יפסיק בגלל זה", מספר ע' הנוהג לצרוך קוקאין על בסיס שבועי. "כששמעתי על האשפוז של ארבעת הגברים בהתחלה אמרתי 'טוב, זה חד פעמי', אבל המוות של האישה כבר הכניס יותר לפאניקה. כרגע אמרתי לחברים שלי להזמין רק דרכי, כיוון שאני עובד עם המקדונלדס של התחום ויוצא מנקודת הנחה שאם החומר המורעל היה מגיע מהם – היו 100 איש באיכילוב כל ערב. כך או כך, כשאני מקבל את החומר אני טועם מעט ממנו כדי לבדוק שהוא בסדר".

לדבריו, אנשים רבים הביעו זעם על חוסר הפירוט בהודעת המשטרה. "יש סם מורעל שמסתובב ברחובות? תגידו במה מדובר, איך נראית השקית, מה היו התסמינים של אלו שנפגעו, תנו משהו שיעזור. אנשים מתמוטטים בגלל סמים בגלל המשטרה לא מפרידה בין הבריאות שלנו לזה שזה לא חוקי. צריך לעודד שימוש נכון ובטוח. לו היו עושים את זה, והתחום היה תחת הגדרה ברורה ופיקוח – החומר שהיה מסתובב היה הרבה יותר טוב".

חוקים בשירות עבריינים

למרות המיתולוגיות על סוחרים שמערבבים במכוון רעלים קטלניים בסמים, לדברי ד"ר עידו הרטוגזון, סוציולוג והיסטוריון של סמים משני תודעה, אלה לרוב היו שמועות שהופרכו. "דרך אחת להימנע מלעשות שימוש בסמים מורעלים היא להשתמש בערכות בדיקה שמזהות את החומרים הפעילים במנת סם, אם כי אלו ברוב המקרים לא יזהו רעל אם אכן זה הוחדר לחומר".

לכן בדומה לע', הפתרון הטוב ביותר בעיניו הוא הפתרון הקלאסי – לקנות ממקורות שסומכים עליהם ולצרוך רק חומרים שיודעים בוודאות שמכרים התנסו בהם וחזרו בשלום. "עדיף תמיד להתארגן באופן מרוכז על חומר איכותי מגורם שמכירים מאשר לנסות להתארגן במסיבה עצמה על כמות קטנה ולהידרש באופן כזה שוב ושוב לקחת את הסיכון שבמגע עם גורמים מפוקפקים והחומרים השונים שהם מחזיקים", אומר ד"ר הרטוגזון.

אך לטענתו אופי הקנייה חסר הוודאות יכול להיראות אחרת לו הייתה המדינה ממסדת את השימוש בסמים ומפקחת עליו. "כל הטרגדיות הללו יכלו להימנע אילולא היינו נתונים תחת חוקי סמים דרקוניים שמונעים מאנשים לעשות שימוש בחומרים שבפני עצמם הם בטוחים למדי, אבל עקב המלחמה בסמים המסחר בהם נתון בידיהם של גורמים עברייניים שיכולים לשחק בחיים של הציבור על ידי החדרת כל מיני רעלים או חומרים בלתי מזוהים אחרים". עקב כך האצבע המאשימה לא צריכה לדעתו להיות מופנית לצרכנים, ש"רוצים בסך הכל לעבור חוויה חיובית של שינוי תודעה, גם אם הם לא מאוד אחראיים או זהירים", אלא כלפי המדינה "שיוצרת אקלים שבו כל מי שמבקש להתנסות בחומרים מסוימים – צריך להסתכן בכך שיימכר לו חומר מורעל".

מתוך ההבנה שצריכת הסמים כנראה לא תיעלם, בעמותת עלם מעניקים סיוע באירועי טראנס ופסטיבלים. "הגישה של מזעור נזקים מתרחבת בכל העולם. יש מדינות שבהן ארגונים מספקים מעבדה ניידת שעוברת בפסטיבלים ונותנת שירות של בדיקת חומרים. אפילו סוחרי סמים משתמשים בזה ובודקים שהחומר שברשותם נקי", מספר אביתר, שעושה עבודת רחוב מטעם העמותה. "אם יקדמו את הדבר הזה גם בארץ יהיו הרבה פחות נפגעים. צריך לתת כלים כדי להתייחס לנושא הזה ברצינות. אי אפשר להסתיר מידע או להגיש מידע לא אובייקטיבי לציבור ולצפות שלא יהיו נפגעים – יש לנו תופעה קיימת שאי אפשר להתעלם ממנה. צריך לתת לצרכנים מידע כך שיהיה להם הכוח לעשות בחירות מושכלות".

אין עלון לצרכן

המסתורין האופף את פרטי המקרים האחרונים נובע מהמתנה לתוצאות חקירת המשטרה ותוצאות המעבדה של הרכב הסם. "קיים חשד שמלבד הקוקאין היו בסם חומרים נוספים, אך אנו לא יודעים עדיין אילו. אנחנו בודקים אם מדובר בהרכבי חומרים חדשים או לא, אבל הצפי הוא שזה לא היה סם נקי", מסביר מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, ד"ר רוני ברקוביץ'. "יש סיכוי גדול שהחומר בא מאותו המקור כיוון שארבעת הגברים הגיעו לבית החולים עם סימפטומים דומים של פרכוסים וקשיי נשימה למרות שלא היה קשר ביניהם".

עד שתתבהר חומרת המצב, צרכני סמים רבים מגששים באפלה ומנסים להבין אם מדובר בסכנה ממשית. נראה כי שיטת "לסמוך על המוכר" עשויה להתגלות כבעייתית. "יש תופעות לוואי שרבים לא יחוו אותן. הגוף יכול להגיב ל־MDMA בצורה שונה בהזדמנויות שונות", קובעת ד"ר מיכל רוטנברג, מנהלת מעבדת המכון לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית בבית החולים שיבא. "פעם אחת נהנים מכל הטוב שהסם מציע ובפעם אחרת חוטפים התקף פסיכוטי, אפילו אם זה אותו החומר בדיוק. כשאנחנו קונים סמי רחוב אנחנו לא יודעים אף פעם מה יש בפנים, הרי זה לא בא עם עלון לצרכן ותעודת ניקיון. בכדור אקסטזי יכול להיות מינון של 50 מ"ג בפעם אחת, ובפעם אחרת – של 100 מ"ג".

אמנם עוד מוקדם מדי לקבוע, אך לדבריה "יש להניח שגל ההרעלות ייצור הרתעה אצל הצרכנים. אנשים לא רוצים ללכת ממסיבה לחדר מיון, למרות התחושה ש'לי זה לא יקרה'", טוענת ד"ר רוטנברג. "תמיד כשיש פרסומים על התמוטטויות יש ירידה בצריכה ואחר כך לאט לאט זה מרים ראש. ברגע שיש תקופה של שקט כולם אומרים 'זה היה סתם מקרה חד פעמי'". אם אכן מופץ חומר מורעל ברחובות, מדובר ככל הנראה בעניין של זמן עד שנשמע על התמוטטויות נוספות. "אף אחד לא יודע באמת מה הוא לוקח", מבהיר ד"ר ברקוביץ'. "זו רולטה רוסית".

• תל אביב
• סמים
• MDMA
• קוקאין
• פשע תל אביבי
• עירוני