אקסים מיתולוגיים: כך שינתה "תיקים באפלה" את התרבות הפופולרית
רגע לפני ש"תיקים באפלה", מהסדרות המכוננות של הניינטיז, חוזרת לעונה עשירית אחרי 14 שנות היעדרות מהמסך - כדאי להיזכר בשש דרכים שבהן היא שינתה את הטלוויזיה
1. היא ידעה לפני כולם שאסור לסמוך על הממשלה
שנים לפני שאדוארד סנודן חשף לעיתונאי "הגרדיאן" גלן גרינוולד את תוכנית PRISM, שבאמצעותה ארגון הביון האמריקאי ה־NSA (הסוכנות לביטחון לאומי) ניטר כמויות סיטונאיות של מידע, שיחות ושדרים – בקיצור, ריגל אחר כל העולם בלי אבחנה, מהאזרח הקטן ועד לאנגלה מרקל – "תיקים באפלה" כבר סימנה את הסוכנות החשאית בתור נבלים פוטנציאליים. בעוד פוקס מאלדר ודיינה סקאלי היו סוכני FBI, אנשי שטח רציניים ויסודיים, מולם ניצבו אנשי "הסינדיקט" – אנשי NSA – שעבדו למעשה עבור ממשלת צללים שעשתה יד אחת נגד המין האנושי עם חייזרים מפוקפקים. אגב, יוצרי העונה החדשה כבר הבטיחו שהסדרה תתייחס, לצד שלל קונספירציות חדשות, גם לפרשת סנודן.
הטריילר הרשמי של "תיקים באפלה: התחיה"
2. היא הביאה את הגיקים למיינסטרים
לפני "תיקים באפלה", מדע בדיוני – ובעיקר עיסוק בשאלת קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ – היו נחלתם של גיקים וגיקיות. לעומת "מסע בין כוכבים", שהתרחשה בעתיד הרחוק, או "מלחמת הכוכבים", שהתרחשה "מזמן, מזמן, בגלקסיה רחוקה־רחוקה", "תיקים באפלה" התרחשה בארצות הברית בשנות ה־90, ולכן גם האופן שבו היא עסקה בחייזרים היה מיידי ועכשווי, עד כמה שהדבר ייתכן. הפופולריות של הסדרה והעובדה שהיא הצליחה לגעת גם בקהל שאינו נישתי סימנו התחלה של מגמה מחודשת: אחרי תור זהב של המדע הבדיוני בשנות ה־70, שיחות חייזרים בפינת הקפה הפכו לפעילות לגיטימית. שלוש שנים לאחר עליית הסדרה כבר יצא לאקרנים "היום השלישי", ככל הנראה הסמן המהותי ביותר להפיכתם של חייזרים לחלק מהתרבות הפופולרית, עד כדי כך שאפילו אימא שלכם ידעה מה ההבדל בין חייזר לעב"מ.
אבל הייתה זו "תיקים באפלה" שהפכה את העל טבעי לנחלת הכלל ובכך סללה דרך להיסטריה סביב סדרות שהגיעו אחריה, כמו "באפי ציידת הערפדים" (שצירפה באופן רשמי גם את המין הנשי לחגיגה הגיקית) ו"אבודים" (שההיסטריה סביבה החל מפרק הפיילוט לא הייתה מתאפשרת אלמלא מאלדר וסקאלי היו מכינים להם את הקרקע).
3. היא הגדירה מחדש את המתח הרומנטי
"בלשים בלילה" היא אמנם הסדרה המזוהה עם לידת הטרנד "Will they/won’t they", הנפוץ כל כך כיום בכל ז'אנר של הטלוויזיה האמריקאית, אבל ל"תיקים באפלה" הייתה תרומה משמעותית לפריחתו. בעוד בקומדיות מתח רומנטי הוא דבר שבשגרה עוד מאז ימי "חופשי על הבר", בסדרות דרמה קו עלילה רומנטי מהסוג הזה הוא עדיין אתגר. "תיקים באפלה" הצליחה לייצר איזון עדין בין הנושאים הלא רומנטיים בעליל לבין מערכת היחסים המתפתחת בין סקאלי למאלדר, מבלי להבריח את הצופים. הדבר היחיד שהטלוויזיה טרם הצליחה לפצח היא איך לשמור על עניין הצופים לאחר ששתי הדמויות הראשיות סוף סוף מתאחדות. לכן, לא מפתיע שעוד בטרם הסיבוב השני של הסדרה התקרב למסכים, היוצרים כבר טרחו להבהיר שמערכת היחסים הרומנטית שנרקמה בסופו של דבר בין מאלדר לסקאלי הגיעה לסופה, כך שמי שמצפה לראות את השניים חולקים דירת שלושה חדרים עם חיות מחמד ייאלץ להכין עצמו לאכזבה.
4. היא סובבה את הסטריאוטיפים המגדריים
גבר רומנטיקן שמאמין במה שמעבר לנראה לעין ואישה רציונלית ואנליטית? היום כבר יש הרבה דמויות כאלה בנוף הטלוויזיוני (שלא לדבר על המציאות), אבל בתחילת שנות ה־90 ההיפוך של הסטיגמות המגדריות הנפוצות ב"תיקים באפלה" היה פורץ דרך ולגמרי מתוכנן ומכוון מצד היוצר, כריס קרטר. הליהוק המדויק של ג'יליאן אנדרסון והטבעיות שבה היא נכנסה לנעלי האישה הרציונלית התווה גם את המשך הקריירה שלה, וסביר שלולא הסוכנת סקאלי לא היינו מקבלים את אנדרסון בתפקיד החוקרת המשטרתית חמורת הסבר סטלה גיבסון ("The Fall" או "החטא הקדמון"), אחת הדמויות הנשיות הכי מרשימות שנראו על מסך הטלוויזיה ומקור בלתי נדלה לציטוטים בטאמבלרים פמיניסטיים. המשחק עם הקלישאות המגדריות התברר כמהלך מוצלח, שהפך את הדמויות לפופולריות ואת מערכת היחסים שלהן לייחודית בנוף הטלוויזיוני, ובשתי העונות האחרונות של הסדרה קיבלה אנדרסון קדימות וזמן מסך רב יותר באופן משמעותי משותפה דוכובני (שהמשיך מ"תיקים באפלה" לסדרה קצת פחות פמיניסטית – "קליפורניקיישן").
5. היא המציאה מחדש את מבנה הדרמה הטלוויזיונית
"תיקים באפלה" התבססה על סכמה טלוויזיונית של סיפור מסגרת ארוך לצד דמויות/קווי עלילה שהופיעו לפרק אחד בלבד, מה שנקרא בז'רגון של הסדרה "מפלצת השבוע" (זהו מבנה שהדהד, למשל, בעונות המוקדמות של "המגן", שבהן במקביל לעלילה המתמשכת של הסדרה היו גם עלילות קטנות של חקירות בלשיות שתפסו פרק־שניים). המבנה הזה אפשר לצופים חדשים להצטרף לסדרה גם במהלך שידורה מבלי לעשות בינג' רטרואקטיבי שהיה משימה קשה מבחינה טכנולוגית בשנות ה־90, אבל גם נתן תירוץ למעריצים האדוקים לאסוף רמזים, להתאבסס על כל אזכור עבר ולייצר שיח שלם על הסדרה שחצה את גבולות המסך ותרם להפיכתה לאירוע תרבותי. אמנם לא מדובר במבנה ש"תיקים באפלה" הייתה החלוצה שלו, שכן הוא אפיין דרמות משפטיות ותוכניות משטרה כבר לפני כן, אבל עלילת העל במקרה של "תיקים באפלה" הצדיקה צפייה לאורך זמן ושמרה על קהל מעריצים נאמן לאורך כל תשע העונות, קהל שיחזור לצפות בה גם עכשיו מאותה הסיבה בדיוק.
6. היא ניבאה את תרבות הקונספירציות
פוקס מאלדר היה שם קודם, אבל כיום יוטיוב מוצף בסרטונים אפלוליים עם מוזיקה דרמטית שמבהירים לכל מי שמעוניין להקליק עליהם כיצד ג'יי־זי, טוני בלייר, הוליווד והיהודים שולטים יחדיו על העולם באמצעות הסדר העולמי החדש או סיפורים בסגנון. נכון שהרבה מהם צצו בעקבות ההצלחה הוויראלית המטורפת של "Loose Change", תיאוריית קונספירציה מופרעת שהאשימה את הממשל האמריקאי בפיגועי 11 בספטמבר, אבל התרבות הפופולרית חייבת לא מעט למאלדר, שבשלל הפרקים של "תיקים באפלה" הציג לציבור הרחב אינספור אגדות אורבניות וספקולציות מטורללות על העולם הנסתר. רוב הגיקים של הקונספירציות, אגב, מזכירים הרבה יותר את האקדוחנים הבודדים – האתנחתא הקומית של הסדרה, שלושה חברים מטורללים של מאלדר – מאשר את דיוויד דוכובני, אבל ככה זה עם הפער הבלתי נסבל בין הטלוויזיה למציאות.
תיקים באפלה: התחייהyes Action ו־yes VOD, פרק הבכורה ב־25.1 ב־5:00 ולאחר מכן בימי שלישי ב־22:00
!["הנערה ברשת העכביש" מאת דיוויד לגרקרנץ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/09/sizes/הנערה-ברשת-העכביש_wo_500_776.jpg ""הנערה ברשת העכביש" מאת דיוויד לגרקרנץ")
