המהדורה ה-19 של TLVFest, הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה של תל אביב, תצא לדרך בחמישי הבא (31.10) עם סרט הפתיחה המסקרן "היפהפיה מעזה" (על טרנסיות שבורחות מעזה כדי לשרוד בתל אביב). מבקרת הקולנוע יעל שוב צללה לתוכניה וחזרה עם כמה מציאות שלא כדאי להחמיץ ודיס אחד חשוב
ברוח הזמן, TLVFest, פסטיבל הקולנוע הלהטב"קי הבינלאומי מס' 19 של תל אביב, ייפתח ב-31.10 עם "היפהפייה מעזה" – סרט תיעודי צרפתי על טרנסיות שבורחות מעזה לתל אביב כדי לשרוד כמי שהן. לפני ההקרנה ייערך טקס הפתיחה בהנחיית השחקנים ליעוז לוי ("מלאך משחית") וגל ניסים ("בלאדי מורי"), ובמהלכו יוענקו פרסי הוקרה ליקירות הקהילה – השחקנית חנה לסלאו והמוזיקאית אליוט. בעשרת הימים הבאים יוקרנו המוני סרטים. בחרתי להמליץ על חמישה שאהבתי, ולהזהיר מאחר שאיכזב.
>> 30 דברים שלא ידעתם על "ספרות זולה" שיפתיעו גם את טרנטינו
>> אולי כדאי לדונלד טראמפ לראות את "המתמחה". לא בטוח שישנא אותו
1. צ'אק צ'אק בייבי // Chuck Chuck Baby
יותר ויותר סרטים מהעת האחרונה נוטים לשלב קטעים מוזיקליים בתוך תיאורים של מציאות מדכאת, כדרך לבטא את עולמן הפנימי של הדמויות ולספק להן מוצא רגשי. דרמת כיור המטבח בהפקת ה-BBC עושה את זה ממש יפה. הלן המופנמת (לואיז ברילי הזכורה מ"שרלוק") מתגוררת בצפון וויילס עם הגרוש שלה ורעייתו ההרה בבית אמו הנוטה למות, ועובדת בבית אריזה לעופות. את תחושת האיון שלה היא מבטאת ברגש כשהיא מצטרפת ל"I Am… I Said" של ניל דימונד המושמע ברדיו של מכוניתה. כשלבית השכן חוזרת אהובת נעוריה ג'ואן (אנבל סקולי מ"כמעט אנושיים"), הלן הכבויה מתעוררת לחיים. חברותיה לעבודה מבחינות בכך, ועוזרות לה לפרוח. פה ושם הן אפילו פורצות בשיר, והופכות את הסרט למחזמר של ממש, כולל פרצי צבע תואמים. ג'אניס פיו כתבה וביימה סרט שובה לב על אחוות נשים, ועל אהבת נשים, שחוטא רק בייצוג סטריאוטיפי מדי של דמויות הגברים.
2. אהבה ומהפכה // Love & Revolution
ב-1906 כתב מקסים גורקי את ספרו "האם", על פועלת אנאלפביתית, שמתקשה להבין ולקבל את הדרך שבחר בנה המהפכן, אך כשהמוסדות מתנכלים לו היא מפתחת מודעות פוליטית ומצטרפת למהפכה. "אהבה ומהפכה" מציעה וריאציה ספרדית להטב"קית על הסיפור הבסיסי הזה על אימא פשוטה שתעשה הכל כדי לגונן על בנה.
הסרט מתרחש ב-1977 בסביליה שבספרד, כשהומוסקסואליות היתה פשע במסגרת החוק שהגדיר אותה כ"סכנה חברתית". רמה (אנה וגנר הנהדרת) היא תופרת אלמנה, שאחרי מות בעלה הפקידה את המתפרה המשפחתית בידיו של גבר אחר, כי כך מקובל. כשבנה מיגל (עומר בננה המקסים, שוודאי יהפוך לכוכב) רוקד בחתונה של אחותו, רמה מבחינה שאנשים צוחקים עליו ומנסה לגרור אותו הביתה. אבל מיגל בן ה-17 רוצה להמשיך לרקוד, ומוצא את דרכו למועדון קווירי סודי. רמה מנסה להחזירו לדרך הישר, כולל טיפול המרה, אך כשמיגל נעצר על ידי המשטרה היא מצטרפת ל"תנועה הגאה לפעולה מהפכנית" ונאבקת לשחרורו ולשינוי החוק. סרטו של אלחנדרו מארין נכתב בהשראת אירועים אמיתיים בספרד שאחרי עידן פרנקו, והוא עשוי בחן ומשוחק היטב.
3. מתחת לזרם // Contracorriente
הפסטיבל מקרין השנה כמה סרטים משנים עברו שזכו לתהילה מסוימת. אחד מהם הוא הדרמה הרומנטית של חאבייר פואנטס-לאון מ-2009, המתרחשת בכפר דייגים קטן בצפון פרו. הדייג הפשוט מיגל אוהב את אשתו ההרה מריאלה, אך גם מנהל בסתר רומן עם הצייר העירוני סנטיאגו שמבקר במקום. בתחילת הסרט נזרק לאוויר השם דונה פלור, כרמז לסוג הסיפור שעומד להתפתח בהמשך.
כשסנטיאגו טובע בים, רוחו מתייצבת בביתו של מיגל ומבקשת ממנו למצוא את גופתו ולקבור אותה לפי מנהגי המקום, שאם לא כן הוא יישאר תקוע בין העולמות. העובדה שסנטיאגו נראה רק לעיניו של מיגל מאפשרת לשניים ללכת ברחוב יד ביד, ולכן מיגל אינו ממהר לשחרר את אהובו המת, מה גם שהסקס טוב כשהיה. אבל אנשים מסביב בכל זאת חושדים שהוא ניהל רומן עם הצייר הנעדר, ומיגל נדרש לפתח עמוד שדרה. הסיפור זורם בנינוחות, הדמויות נוגעות ללב באנושיותן והכל עטוף בחושניות טבעית.
4. מחנה קיץ קווירי // Summer Qamp
באלברטה שבקנדה יש מחנה קיץ המיועד לבני נוער קווירים, שמגיעים לשם כדי להשתחרר מהמתח של הכחשה עצמית ולפגוש אנשים כמותם בסביבה תומכת, שעוזרת להם למצוא איזון בחייהם ולהפסיק להתנצל על עצם קיומם. הסרט התיעודי הזה מלווה כמה צעירים עם סיפורים דומים ושונים, וגם חלק מהמדריכים. נערה אחת, למשל, מוצאת את האומץ לצאת מהארון כטרנסית בפני אימא שלה, בהודעה שהיא שולחת לה במסנג'ר. נערה אחרת, שחורה, מאומצת וקווירית, חוששת שאף פעם לא תפגוש מישהי ששייכת לכל אותן קבוצות ותוכל להבין אותה מתוך הזדהות מלאה. הסרט קצת דידקטי, אבל הוא סימפטי ונעים לצפייה.
המנון לאומי // National Anthem
דילן (צ'רלי פלאמר מ"להשען על פיט" ו"כל הכסף שבעולם"), עובד בניין המטופל באם לא אחראית ובאח צעיר, מוצא עבודה זמנית בחווה של אמני רודיאו קווירים בניו מקסיקו. במהלך שהותו שם הוא מתחיל לחייך בזרועותיה של סקיי (איב לינדלי), טרנסג'נדרית נאוה, שנמצאת בזוגיות פתוחה עם פפה השרירי. הסיפור לא מאוד מורכב, אך עיקר ההנאה נובעת מההיכרות עם קהילה כפרית יוצאת דופן ועם זאת כל כך אמריקאית. הכוכב העולה פלאמר מספק הופעה כובשת בתפקיד הקאובוי הצעיר שנפתח לחיים, ואף מגלה את כשרונו כאמן דראג, וכמה מהסצנות היותר מקסימות שייכות לאחיו הצעיר קאסידי (ג'ואי דהלאון).
דיס המלצה // גאות // High Tide
על פניו, זה אחד הסרטים האטרקטיביים בפסטיבל. יש לו כוכבים, פרסים ואפילו ביקורות טובות למדי. לכן אני חשה צורך לציין שמדובר בסרט שטחי ביותר, שנע מקלישאה לקלישאה, ובסיום מותיר את הצופים בלתי מסופקים מכל בחינה. זה סיפורו של לורנצו, רואה חשבון מברזיל, שהגיע לקהילה הלהטב"קית בעיירת החוף פרובינסטאון, עובד שם בניקיונות ושואף להישאר בארה"ב. ויזת התייר שלו עומדת לפוג אך הוא לא עושה שום דבר אקטיבי כדי להשיג אשרה חדשה. מרקו פיגוסי החתיך פלגמטי בתפקיד הראשי, ומריסה טומיי מבוזבזת לחלוטין בתפקיד שולי (נראה שעשתה טובה לבמאי). פה ושם יש צילומי נוף יפים.
>> TLVFest, פסטיבל הקולנוע הגאה הבינלאומי ה-19, 10.11-31.10,פרטים וכרטיסים כאן
![מתוך הקליפ "קרקס" של אריסה](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/06/aris4_H-500x281.png "מתוך הקליפ "קרקס" של אריסה")
