שגיא זהבי הוא די.ג'יי ישראלי שמדלג בין טכנו לנגינת בוזוקי חיה ובין ישראל לזירה הבינלאומית. בחודש ספטמבר האחרון הוא שיחרר את "פאטה מורגנה", שיתוף פעולה ראשון שלו עם אמן ישראלי, שהוא במקרה הזמר המצליח איתי לוי. עם הבטחות לטומורולנד וערבוב בין מזרח למערב (וגם צלחת חומוס טובה), זו העיר שלו.

1. חוף גורדון

זה המקום שבו אני מרגיש הכי חופשי. הים, האווירה של המקום הפסטורלי, עם האנשים שעושים ספורט, ולצד המוזיקה, השקיעות, האוכל והתרבות. אתה נהנה מכל מה שקורה מסביב, מקבל השראה. יש משהו בחיים של תל אביב שמצליחים לשלב בין פשטות לפעלתנות, בין אנרגיה לרוגע. זה גם המקום שבו אני מקבל השראה. אני אולי מנגן על במות בינלאומיות, אבל הלב שלי תמיד נשאר בתל אביב.

2. גואט (GOAT)

זה הבית השני שלי. לאונג’־בר ברוטשילד שבו אני גם מנגן הרבה כדיג’יי קבוע. אני מבלה שם המון עם המשפחה והחברים הקרובים שלי, נהנה לבלות שם כל פעם מחדש. זו סצנה חיה: דיג’ייז מהשורה הראשונה, אמנים שמתערבבים אחד עם השני, שיח פורה לצד אווירה מגניבה וקהילתית. מבחינתי זה המקום שבו התרבות האלקטרונית המקומית באמת נושמת.
רוטשילד 24, תל אביב

3. קולנוע לב

יש בו משהו נוסטלגי, עתיק ואותנטי. קולנוע שנשאר נאמן לעצמו, בלי רעש ובלי פוזה. אני אוהב ללכת לשם לבד, לראות סרטים ישראליים. לאחרונה צפיתי ב‘קרוב אליי’ של תום נשר ויצאתי ממנו מרוגש ובוכה. הסרט הזה פתח לי את הלב. אני נהנה מהזמן איכות שלי שם.
דיזנגוף 50, תל אביב

4. קאסה מיה

מסעדת שף בלב רוטשילד עם גג פתוח, שמשלבת אוכל אסייתי מעולה. מקום מושלם לדייטים, זה המקום שאליו אני לוקח את רוב הדייטים שלי. יש משהו באווירה שלו שמאפשר פשוט להיות. זו תל אביב ברמה אחרת.
רוטשילד 24, תל אביב

5. חומוס אבו חסן

אני מכור לחומוס. אני אוכל שם כבר חמש עשרה שנה, וקוראים לי שם כל הזמן 'השייח זהבי' או 'אדון זהבי'. אני אוהב את השילוב בין התרבויות של הערבים והישראלים. מבחינתי, זה תל אביב האמיתית – הדיסוננס, השילוב תרבויות, והאהבה הפשוטה לאוכל טוב.

מקום לא אהוב בעיר:

הפקקים. הגיע הזמן למצוא פתרון אמיתי לפקקים האלו בעיר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט 'קרוב אליי’ של תום נשר. סרט אישי, אמיץ, כזה שמוציא ממך רגשות שלא ידעת שיש לך. הלכתי לראות אותו לבד בקולנוע לב, ובאיזשהו שלב פשוט מצאתי את עצמי בוכה. יצאתי ממנו מרוגש, בוכה, שמח – הכל ביחד. כשאמנות נוגעת לך בלב ככה, אתה יודע שהיא אמיתית. סרט משמעותי עבורי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסדרה ‘אור ראשון’, גילמתי בה תפקיד של קצין יס"מ. הסדרה מגוללת 4 אירועים אמיתיים מהשבעה באוקטובר שהשתלבו אחד בתוך השני. היא נותנת את הסיפור המתומצת של מה שחווינו באירועי השבעה באוקטובר מכל מיני זוויות שונות. אני חושב שכל אחד חווה את השביעי באוקטובר בצורה אינדיבידואלית. יש אנשים שלראות את הסדרה לוקח אותם לתהומות ומקומות חשוכים ואפלים, ומנגד, יש אנשים שהסדרה נותנת להם איזושהי תקווה ובעיקר תחושת הזדהות. יש מקום לשני בצדדים. אנחנו חיים בחברה מסובכת ורגישה שעברה טראומה. הסדרה מצליחה לתפוס את הרגעים האלה בצורה שמזכירה לכולנו גם את הכאב וגם את הכוח.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לתרום ולעזור ל'אחים לחיים’. ניגנתי בעצמי לחבר׳ה שנפצעו במלחמה, והייתה לי חוויה מדהימה איתם. אתה מבין כמה כוח יש לדברים הכי קטנים, הבנתי כמה זה עוזר להם ונותן להם טיפה יכולת לצאת מהמחשבות והכאבים שהם חווים. אני הבאתי מוזיקה, אבל כל אחד יכול להביא מעצמו משהו אחר – שיחה, חיבוק, אוכל, אוזן קשבת. בעקבות הפידבקים שקיבלתי מהעמותה לאחר שניגנתי להם, הבנתי כמה זה משמעותי עבורם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
דני קושמרו, אני נשבע לכם, כל ערב אני מחכה לשמוע אותו. זה הפך לטקס יומי – ארוחת ערב עם חדשות. יש משהו בקול שלו שמרגיש כמו ‘הכול יהיה בסדר’. אני אוהב להיות מול הטלוויזיה ולשמוע אותו, זה מרגיע אותי.

מה יהיה?
יהיה מוזיקה. יהיה אור. ויהיה טומורולנד! ניפגש שם.

• העיר שלי
• די.ג'יי
• אלקטרוני
• אבו חסן
• קולנוע לב

זואי אקוקה הוא אחד מבוגרי המחזור הנוכחי של בית הספר לאמנויות מוסררה, ובסוף השבוע האחרון הציג את עבודתו "Land Escape" כחלק מתערוכת הבוגרים של בית הספר. היצירה של אקוקה בנויה לארבעה רמקולים ומגדלור סאונד, ומרכבת ממספר אפיזודות שנאספו וגורדו מהים והאספלט של נמל יפו, בעזרת הקלטות שטח שנאספו לאורך כמה חודשים, בשילוב עם סינטיסייזר מודולרי, מתיחות של שלשלאות מתכת, חריקות סירה וחבלים, צעקות של דייגים. יש פה סיפור אהבה לים היפואי, דרך האוזניים. היצירה תוצג במסגרתתערוכת הבוגרים עד 4.8.
>>כל הפרחים בתל אביב יפרחו גם בלעדיו, אבל זו העיר של וודו דאדי
>>האוכל הביתי הטעים ביקום ומדיטציה בהליכה. העיר של שרון גבריאלוב

1. רחוב מיכ"ל

רחוב הולנדי שקט ומתוק להפליא שמארח כמה מהספסלים הכי טובים בתל אביב, ספריית רחוב ומרפסות מעוררות קנאה. ספוט מושלם במרכז העיר להיות מחוץ לזמן.
רחוב מיכ"ל, תל אביב

2. שוק הכרמל

שוק הכרמל אמנם מצרף אליו דוכן אוכל וברים חדשים בקצב שקשה להתעדכן בו, אבל מבחינתי הוא עדיין מקום עם ניחוח ישן ומלא בצעקות וחיים. בתור מי ששוק הוא בדנא המשפחתי שלו, והרבה מהילדות שלי ביליתי בלבחור מלפפונים מושלמים (אבל עדיין לא למדתי להתמקח) – משהו בכאוס המאורגן דוכנים הזה יכול לתת לי הרבה שקט.

3. חוף פרישמן

מצד ימין לסוכת המציל. חוף שתופס חצי מהזהות שלי בערך. נכון, יש חופים פראיים ויפים ממנו, וכן בקיץ לפעמים כבר לא רואים את החוף מרוב תיירים ומזרוני שיזוף – אבל בזמן הנכון ביום ובשנה הוא החוף המתוק ביותר שאני מכיר. במיוחד בחורף וביום כיפור.

4. תוצרת הארץ

הקפה של מישל בכיכר מסריק הוא קלאסיקה תל אביבית אסלית. לשבת בתוצרת אפשר שעות, להתבוננות, לתשחצים ולקרוא ספר. מקום מושלם לבסס בו פרלמנט קטן. לפחות ככה אני מדמיין בית קפה של תל אביב הישנה – שכונתי, איטי, עם קפה טעים ובלי גינונים מיותרים.
שדרות מסריק 12 תל אביב

5. אבו חסן

חומוס מופלא שאף פעם לא מאכזב, ובמיוחד אחרי כמה חודשים של הקלטות שטח בנמל יפו הטקס השבועי של לאכול מסבחה באבו חסן בשמונה אפס אפס זה אחד הדברים המנחמים שאפשר לפתוח איתם את הבוקר. נכון, צריך לקום בחמש בבוקר כדי שזה ירגיש כבר כמו צהריים מוקדמים – אבל השקט בלי התור והטעם שווים את זה לגמרי. מומלץ לנגב עם בצל כי פיתה בשמונה בבוקר זאת חתכת מכה לבטן.
שבטי ישראל 14/הדולפין 1 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר

אמנם לא מקום אחד אבל תופעה נפוצה – תמ"א. סאונד הילדות שלי, ועד היום הוא קדיחות באדמה ופקקים וצפירות בשש בבוקר ברחוב קטנטן בגלל משאית ענקית. אולי יש יתרונות לתמ"א, אבל שיפוצים ותמ"א נראים לי לפעמים כמו הדחף לשנות את המיקום של הספה בסלון בשתייים בלילה כי זה "ממש פותח את החלל".

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון (הצגה, מופע, סרט, תערוכה, הרצאה) סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הופעה של צוף/זוהר/ענבל במזקקה, לקראת השקת האלבום החדש שלהן בסוף החודש. ראיתי הרבה הופעות שלהן לאורך השנים, אבל זאת נגעה בי במיוחד. השירים החדשים הם נועזים יותר, מצחיקים יותר וההופעה הייתה בהתאם – קרובה, מחוספסת ויפהפה. הטו אוזן לאלבום החדש שלהן שיצא ממש בקרוב.

איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"מחשבת הלב ונשמת העולם" של ג'יימס הילמן.ספר שמצריך קריאה איטית, ומתעסק בנפש העולם ועל דמיון. קריאה שמפנה תשומת לב החוצה ולא מתייחסת רק לסובייקט ולאדם – אלא לעולם. בזמנים כאלה, הקריאה הזאת עזרה לי להתבונן על דברים שקיימים מעבר לקונפליקטים ואגו, ולחזור להביט באסטטיקה ויופי אינהרנטי שקיים בחוץ. מומלץ לקרוא עם עיפרון ביד.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"חוות החופש", ולמעשה כל ארגון שעוזר לבעלי חיים ופועל מתוך חמלה. בזמנים שהעולם מתעסק בפוליטיקאים לבושי חליפות ובטוקבקים בפייסבוק, יש את אלו שאנחנו לא מבינים את השפה שלהם ויש לנו אחריות כפולה כלפיהם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שקורא את זה כרגע, תרים לעצמך! מגיע לך בוודאות.

מה יהיה?
תהיה זריחה מחר בבוקר. כנראה.

• העיר שלי
• מוסררה
• אמנות
• אבו חסן

>> עמר גשן היא אחד הקולות המרהיבים שבקעו בשנים האחרונות מסצנת המוזיקה המקומית –אם לא עקבתם עד עכשיו זה לגמרי הזמן– ועכשיו היא בדרך לאלבום חדש שסינגל ראשון מתוכו, "יפו בת ים", הושק בשבוע שעבר בהופעה בלבונטין 7, כשהוא מלווה בקליפ חדש נהדר בכיכובה של נורית גלרון המלכה.כאן תוכלו להאזין או לצפות בו בכל הפלטפורמות.

>> החוף עם הקיר והבית של ההיפ הופ שגדלתי בו // העיר של נוה צור
>> דייט בשישי בבוקר ופיקניק אורבני בכיכר // העיר של מיכל גבע

1. חוף גבעת העלייה

החוף הכי טוב בתל אביב. אם אתם לא מכירים או לא מגיעים אליו זה דווקא טוב מאוד לי. ריק פה, יפה פה ונעים ואשמח אם זה באמת ישאר ככה. החוף הזה הוא המפלט והאוויר שלי, טובלת כאן כל יום, חברה של כל המצילים והכלבים, שוחה בכיף מהחוף של יפו לבת ים (גם קליפ חמוד צילמנו פה!).

2. חומוס אבו חסן (הדולפין!)

אם כבר יפו אז חומוס, אם כבר חומוס אז אבו חסן ואם כבר אבו חסן אז הדולפין. דמעות בעיניים מאדי הבצל באוויר. מנה שהיא פשוט טובה מאוד – חומוס בלי קונצים. טוב אולי רק קצת מהרוטב שום לימון הטוב הזה.
הדולפין 1 יפו

3. Jaffa Pizza Kitchen

נאפולי פינת יפו. ממש על יד המכללה האקדמית מתחבאת הפיצה הכי טובה בעיר, מקום קטן עם בעלים פשוט מקסים וחייכן, תנור גדול, חומרי גלם מעולים, בירה מהחבית ואווירה שכונתית – משפחתית נעימה ורגועה. פיצה כמו שפיצה אמורה להיות – בלי יומרות ובלי גימיקים, עם השקעה בכל פרט. הכל טעים – אבל תתחילו מהפפרוני.
חבר הלאומים 1 יפו

נאפולי פינת שדרות ירושלים. ג'אפה פיצה קיטשן (צילום: טל סיון)

4. פארק מדרון

הו פארק מדרון, כמה רגעים יפים. גבעות של דשא, ציפורים, עצים עקומים, שקט ואוויר. על הים. אווירה של קייפ טאון ביפו. בלי להכביר במילים – זה נפלא.

5. התיבה

ווניו פשוט מצוין ולא מספיק מדובר. קודם כל – אין מוזיקת רקע לפני ההופעה ואני כל כך מעריכה את זה – רגע להתכנס ולשמוע הופעה בלי לטחון את האוזניים לפני ואחרי, זה ממש נעים וטוב. כל הופעה שראיתי שם אי פעם הייתה פשוט מיוחדת ומילאה אותי בהשראה, בעיקר בזכות האווירה השלווה והסאונד המדהים של המקום.
שדרות ירושלים 17 יפו (חצרות יפו)

התיבה (צילום: פייסבוק/Hateiva)

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כל חורף מחדש מוזרמים מי נגר רבים לחופים שלנו, בגלל הצפות, תחזוקה לקויה של מערכות הניקוז והזרמות לא חוקיות אל הים. זה מזהם את הים ואת החופים וממש שובר לי את הלב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
דניאל סאן קריאף בהופעת השקת אלבומה השלישי "חיות" בתיבה ביפו (ספיקינג אוף). מאי סגל – חברה טובה ומתופפת (על) בלהקה שלי – ניגנה ובאתי לשמוע. זו הייתה פעם ראשונה ששמעתי את האלבום החדש (יש לי מקום חם בלב לאלבומים ששמעתי לראשונה בלייב), התרגשתי עד דמעות והתאהבתי, אולי כי לידי ישב חיות – בנה המתוק של דניאל שהאלבום נושא את שמו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"כימים אחדים"– מאיר שלו. פשוט ספר יפה על אהבה, קראתי אותו כבר כמה פעמים וכל פעם הוא תופס אותי אחרת. הפעם האחרונה הייתה ממש כמה שבועות אחרי ה-7.10, על סירה של חבר ביוון שנמלטתי אליה. הזכיר לי את היופי שבעולם ונתן לי השראה לכתוב שירים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום/להתנדב בזמן הזה?
מטה משפחות החטופים. קודם כל. אפשר לתרום, לתמוך או פשוט להגיע לעצרות. עדיף גם וגם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו כרגע?
וואלה –רוצה להרים לחבר שלי אולי דנון, כנראה הדמות התל אביבית ביותר שאני מכירה אחרי אריק איינשטיין ואלתרמן. מוציא אלבום שלישי מושלם באוגוסט הקרוב. חשוב שמוזיקה ממש טובה תמשיך להיות חלק מהחיים שלנו.

מה יהיה?
יהיה מה שנעשה מזה.

• העיר שלי
• מוזיקה ישראלית
• אינדי ישראלי
• פארק המדרון
• אבו חסן
• חוף העלייה
• ג'אפה פיצה קיטשן
• הופעות

>>נוה צורהוא שחקן ואמן היפ הופ מוערך, בן 31 אבל כבר ותיק מאוד בענף ואם אתם ממש זקנים אתם בטח זוכרים אותו בתור הוגו המחונן מ"גאליס", ואם אתם ממש אוהבים קולנוע ישראלי אתם זוכרים שהוא זכה ב-2018 בפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט "פרא אציל". עכשיו הוא מככב בהצגה "שני משוגעים", דרמה קומית מוזיקלית וסוחפת של ויקטור סבג ובבימויו. ההצגה תעלה בבכורה מחר (שני, 14.7) בבית ציוני אמריקה ולאחר מכן ברחבי הארץ.שווה לעקוב.

>> חנות שמרימה את הנשמה וראמן עם הייפ מוצדק // העיר של נועה כרמי
>> דייט בשישי בבוקר ופיקניק אורבני בכיכר // העיר של מיכל גבע

1. אטלנטה

מועדון היפ-הופ בלונדון מינסטור. הבית של ההיפ הופ בארץ. גדלתי שם משנת 2016. מרגש לראות את מקום גדל עם השנים עם קהל שבא לצעוק את המילים.
שאול המלך 2 תל אביב

2. חוף השעון

החוף עם הקיר ביפו. קרוב לבית, שקט, מים מתוקים יותר.

3. תיאטרון הנפש

מקום חם שליצירה ממעמקי הנפשברחוב דיזנגוף. בימים אלה, כאמור, אני משחק בהצגה "שני משוגעים" שהם מעלים עם ויקטור סבג שכתב וביים.

4. לייבררי בר

הבר של מלון נורמן. מקום בקלאס. אתה יכול לפעמים לשכוח שאתה לא בחופשה, כי הזמן שם פשוט טס ויש שם גם אחלה אוכל ואלכוהול.
נחמני 23 תל אביב

5. אבו חסן עלי קארוון

חצי מנה חומוס מסבחה שלוש פעמים בשבוע לפחות.
שבטי ישראל 17 יפו

מקום לא אהוב בעיר:

שיפוצים של הרכבת הקלה על אלנבי. יש איזורים שפשוט נגמר הכביש ואם אתה עם קורקינט אתה חייב לעלות על המדרכה לאיזה קילומטר לפחות. ואז באמצע הקטע לא ברור מאיפה קופץ עליך פקח ונותן לך דו"ח. יוזמה לא מבורכת.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעה האחרונה שאני זוכר שממש התרגשתי ונהניתי בה הייתה ההופעה של האחים סוויסה בהאנגר 11 בשנה שעברה. כיף לראות גדילה כזאת של חברים, ממלאים את האנגר 11 בקהל שקופץ וצועק את המילים. ההופעה נפתחה בקטע מצולם של שעת סיפור מפי האבא מאיר סוויסה שהזניק את ההופעה והדגיש את הטון של הסתלבט. ההופעה היתה בנויה כל כך מדויק, עם קטעי מעבר גאוניים תיאטרליים קורעים, הכל היה מצולם במעגל סגור ועל המסך בלייב והם פשוט שיחקו סצנות שהיו מבוימות כמו פרודיה על סרטי אימה. הייתה מיטת קומתיים (כשם האלבום) על הבמה ומלא שטיקים כל דקה וחצי. אני מחכה שהם יוציאו את ה-DVD, זה באמת היה בלתי נשכח.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ת'אמת שב-7.10 הייתי בשוק, מבוהל ומתוסכל איך זה לעזאזל מה שקורה קורה. ואז קפץ לי "כל הכוכבים" של טונה שפותח את האלבום "מזרח פרוע", שיר שהיה לי מדויק להרבה רגעים להזיה שאנחנו חיים בה. שורות בולטות: "גם אם זה לא נראה טוב וכל הכוכבים מראים שיש סיבה לדאוג, אין סיבה להתייאש". וגם: "פחד נגד אהבה בחר באיזה צד אתה".

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בתחילת המלחמה התנדבתי הרבה. הופעתי מול מפונים עם יוזמה מדהימה שארגן חברי הטוב דניאל גד. נסענו בוואן למלונות בארץ מים המלח לטבריה. זה היה ממש מרגש למרות שאתה רואה על האנשים שלא תמיד בא להם עוד הופעה, כי זה לא שבוע של קייטנה, הם כבר חצי שנה במלון ואין להם בית לחזור אליו. והאמת שמספיק פשוט לשמוע את הסיפורים הקשים ולהקשיב להם. התנדבתי גם בהכנת אוכל למשלוחים לחיילים ממסעדת האחים שתרמו המון בתחילת המלחמה. אלה היו ימים כל כך אבודים עם כאוס ענקי וזה נתן לי המון משמעות ותחושה של חיוניות. ברגעים האלה אנחנו ממש חזקים. בכנות, כרגע לצערי אני לא מתנדב בשום דבר חוץ מלצלם איזה סירטון בת מצווה פעם ב–. המלצות יתקבלו בברכה:)

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
חולדאי משקיף על נפילות של הטילים. זה פשוט אייקוני וזה מטורף שעוד שנים יחזרו לקטעי הארכיון מהמלחמה הזאת הסרטון הזה יהיה שם.

מה יהיה?
אני לא יודע מה יהיה אבל אני אופטימי, מאמין ומקווה שבקרוב מאוד כל החטופים יחזרו, שנלמד מהטעויות שלנו ונפסיק להיגרר לשנאה פנימית, נסתכל אחד על השני ולכל הפחות נבין את הכאבים של כל צד. ואם בכלל לפנטז על הסכמי שלום ונורמליזציות, נקפוץ כולם למזרקה בכיכר רבין ונרקוד. אמן.

• העיר שלי
• תיאטרון
• בית ציוני אמריקה
• אבו חסן
• חוף הים בתל אביב
• לייבררי בר
• רחוב אלנבי

>> מעין נבו היא מנהלת תחום אמנות במרחב הציבורי במחלקת אמנויות, אגף התרבות והאמנויות, עיריית תל־אביב-יפו. ביום שישי הקרוב (7.3) יתקייםאירוע מיוחדשיזמה במסגרת אירועי "במלוא הדרה" של העירייה לרגל יום האישה: סיור בעקבות ציורי הקיר שיצרו אמניות בפרויקט שאותו היא אוצרת בשם "הקירות המצוירים של נווה שאנן" וסדנת קולאז', בהדרכת האמנית תמר יוגב שתתקיים במרכז הקהילתי הגר"א בשכונת נווה שאנן. רק אומרות שכדאי לכם.

>> בין קולינריה לדראג ובין הזונות לגלים // העיר של אודי שניידר
>> המבנה הכי יפה בתל אביב ופארק עצום לרוץ בו // העיר של סמג'

1. הפסל "שמועות" של ניב גפני בחוף רידינג

פסל שהוא מקום, מקום שהוא פסל. הוצב בספטמבר 2023 בעיצומו של פרויקט פיסול עירוני חסר תקדים בשם "אבץ", בניהולה של מחלקת אמנויות בעיריית תל-אביב-יפו, שבו נוספו לעיר 30 פסלים חדשים. כל זה קרה רגע לפני שהחיים של כולנו השתנו מקצה לקצה. בפעם הראשונה שביקרתי בפסל הייתי בדייט עם יין וגבינות מהמגדלור (עוד מקום אהוב, ראו מקום 2), אבל זה סיפור ארוך, אותו אני (אולי) אספר במסגרתקול קוראשמאוד מלהיב אותי לאחרונה, שמובילים מוזיאון העיר תל־אביב-יפו ומחלקת אמנויות, לאיסוף סיפורים אישיים על פסלי העיר.

2. קפה המגדלור

כמו שציינתי, במגדלור יש יין טוב וגבינות משמינות היטב, זה מקום מעולה לקפה, שקיעות ומוזיקה, והמון פעילויות קהילתיות, תרבותיות וספורטיביות שהם פשוט לא מפסיקים לארגן ולהרים שם. נכון שהוא עמוס יותר בסופ"שים, אבל תמיד אפשר למצוא מקום להיזרק על דק העץ או על הדשא מסביב ואפילו על פסל נוסף (אוהבת את כולם מה לעשות) של האמן גיא זגורסקי "אין מציל (מגאפון)" שמוצב קרוב אליו ומזמין לשהות במחיצתו. כך או כך – שקיעה במגדלור היא פרייסלס.

3. ספורטק צפון

המקום הזה מתחבר לי לימי הנעורים המגניבים שלי, כשהחבורה שלנו נהגה לשהות שעות על גבי שעות במתחם הסקייטרים של רובי (נוסטלגיה), ברחבת הגלגיליות ובטרמפולינות. בימים ההם (לא משנה שנים), בילוי בחוץ שעות על גבי שעות היה דבר שבשגרה. היינו ילדי חוץ, נשמנו את אוויר פארק הירקון, וטבע עירוני היה התרבות והדת שלנו. כיום אני עדיין מגיעה אליו עם הבן שלי והוא תמיד מרגיש לי כמו הבית מחוץ לבית.

4. פארק מדרון יפו

כמו שהבן שלי נוהג לומר לי מהרגע שלמד לדבר והסתובבתי איתו ברחבי העיר: "אמא תראי פסל, את אוהבת, צלמי צלמי!", אז זה כבר המקום השלישי האהוב עליי בעיר שבו יש, נחשו מה, פסלים. וגם הם הוצבו במסגרת הפרויקט העירוני "אבץ". אבל לא רק בגלל הפסלים שיש בפארק אני אוהבת אותו כל כך. הפארק גדול ורחב, יושב ממש על הים ויש בו תחושה נעימה של שפיות. יש בו שילוב של טבעיות ובתוליות יחד עם פונקציונאליות, הוא סמוך לנמל יפו שתמיד יש שם משהו מעניין לראות וגם לנשנש – והכי חשוב בימינו, חניון ענק שתמיד יש בו מקום.

5. חומוס אבו חסן

אהבת חיי השלישית היא חומוס (הראשונה היא גל הבן שלי והשנייה היא האמנות), וליתר דיוק המסבחה של אבו חסן על כל סניפיו. אין סיור שטח ביפו שלא מסתיים שם, בכל שעה של היום ובכל יום בשבוע.
הדולפין 1/שבטי ישראל 14/ שבטי ישראל 17

מקום לא אהוב בעיר:

אין דבר כזה. יש מקום שלא אהבתי אבל למדתי לאהוב. אם הייתם שואלים אותי את השאלה הזו לפני 5 שנים הייתי עונה נווה שאנן, ובאמת שלא צריך להרחיב. מאז שהתחלנו את פרויקט "הקירות המצוירים של נווה שאנן" בתקופת הקורונה למדתי לאהוב אותה. גיליתי צדדים יפים בה, שכוללים כמובן את 30 ציורי הקיר שיזמנו והוצאנו לפועל בשכונה, את גלריית בית המשאבות, את המרכז הקהילתי הגר"א, אבל גם את המאמצים שמחלקות העירייה השונות משקיעות כדי לשפר את מצבה. זה מאוד סיזיפי וקשה, אבל יש עשייה ויש תקווה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יש דברים שנחקקים בזיכרון לעשרות שנים ואחד מהם זה מופע המחול "אנאפאזה". צפיתי בו כנערה מתבגרת וצפיתי בו בחידוש שעלה לאחרונה. חוויה מכוננת וחזקה בכל אחת מהפעמים, ותזכורת לכוחה של התרבות לרומם את הרוח והנפש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאורך כל תקופת המלחמה אנחנו עוטים עלינו סמלים ומביעים דרכם את דעותינו ועמדותינו. לרוב זו סיכת החטופים הצהובה שמוכרת לכולנו. אני גיליתי שמה שנותן לי כוח ועידוד זה ללבוש את עמדותיי, תחושותיי, ואהבותיי. ולכן קניתי חולצה במסגרת "עוטף", פרויקט שמקדמת מסעדת האחים לתמיכה ביישובי העוטף, יחד עם המותג "קון". אני בחרתי בחולצת בורדו של קיבוץ בארי, עם טיפוגרפיה נוסטלגית ודימוי גרפי של עץ, בית ומגדל מים. כשאני לובשת את החולצה הזו אני מרגישה הזדהות החוצה וחיזוק פנימה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ימי המלחמה שלא נגמרת הם תקופה קשה גם לעסקים מכל הסוגים. בתחום התרבות והאמנות זה עוד יותר קשה כי אלה תחומים שנתפסים כמותרות. אסופה היא חנות שנותנת במה לעיצוב ישראלי ולאחרונה כמו כולם גם הם נקלעו לקשיים כלכליים.הם השיקו קמפייןהדסטארט מוצלחשעדיין פתוח להשתתפות למי שמעוניין.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני מרימה לכל האימהות התל אביביות באשר הן, אלה שנלחמות ביוקר המחייה, אלה שמגדלות את ילדיהן בדאגה, אלה שמתנדבות ועוזרות ונותנות מעצמן, אלה שהפכו לתל אביביות כאשר פונו מהצפון והדרום, אלה שחולמות על עתיד טוב לילדיהן, קטנים כגדולים.

מה יהיה?
חייב שיהיה טוב.

• העיר שלי
• עיריית תל אביב
• פסלים בתל אביב
• יפו
• אבו חסן
• גני יהושע
• פארק רידינג
• אמנות
• נווה שאנן