Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
פיצחו את הקוד: האלבום השביעי של הפה והטלפיים יצא, והחגיגה בדרך
נתראה בהשקה או ב-2031. הפה והטלפיים (צילום: Dirk Bleicker)
בדיוק שש שנים מאז אלבומם הקודם, להקת הקאלט של אהד פישוף, אסף גברון ורם אוריון חוזרת עם "חופי קרשלטון", אלבום חדש שעומד (כמעט) בכל חוקי הקוד הנוקשה. וגם: תתכוננו לאירוע השקת/מחווה/האזנה לאלבום בהשתתפות המסך הלבן, ניקו טין, רייסקינדר ועוד
שבועיים לפני סוף השנה האזרחית, שנת 2025 הלוא היא שנת הפה השביעית לשמה, ואפשר להיות רגועים – האלבום החדש של להקת "הפה והטלפיים" יצא לאוויר העולם, והקוד נשמר לעוד שנה. להקת הקאלט של אהד פישוף, אסף גברון ורם אוריון הוקמה ב-1988 והוציאה את אלבומה הראשון שנה לאחר מכן, עם כלי נגינה בסיסיים וילדותיים, הומור תואם וקוד נוקשה שמגדיר את יצירת הלהקה לפי כללים קבועים.
במסגרת הקוד, שנקבע עם הקמת הלהקה כדרך לשמור על שרידותה, האלבום החדש יוצא 6 שנים אחרי האלבום הקודם, וגם לו יש כותרת גאוגרפית ("חופי קרשלטון", שמתייחס לחוף שכונה בדרום לונדון). גם בו יש שיר קצרצר עם מעט מילים והרבה נגינה ("אנשים טובים"), שיר הנושא את שם האלבום הקודם ("קו המשווה"), שיר עם מוטיב סופני ("כאן סיפורנו תם"), שיר בו הוזמנו חברים להתארח ("The Soul Of The World", שנכתב ע"י הפזמונאי הבינלאומי המצליח בילי סטיינברג) וגרסת כיסוי מחופפת בטייק אחד לקלאסיקה ישראלית פטריוטית ("הימים האחרים"). וגם הפעם עטיפת האלבום היא תמונתו של אסף גברון בכובע ומשקפיים, והפעם בצבע כתום – אם כי איש המוזיקה חד עין תומר קריבציין בטוויטרכי תמונת העטיפה הפעם היא לא אותה אחת בה השתמשו עד כה (לזה הגיב גברון "לא מדויק").
את האלבום החדש, וההערכה הכללית ללהקה, יציינו במופע מיוחד שיתקיים בהשקה מיוחדת שתתקיים במרכז פליציה לאומנות הצליל ב-8.1, במה שמוגדר כשילוב בין אירוע השקה, מופע מחווה וסשן האזנה לאלבום במפגש עם חברי ההרכב. במופע המחווה ישתתפו אמני אינדי שונים שגדלו על המוזיקה והרוח של הפה – המסך הלבן, ניקו טין, פלג, רייסקינדר וצוף/זוהר/ענבל. ומכיוון שהפעם הבאה שיצא אלבום של הפה והטלפיים זה שנת 2031, לא כדאי לכם לפספס את החוויה. תהיה זו שנת פה מוצלחת על כולם, ושנראה את הימים האחרים. השקת האלבום "חופי קרשלטון", 1.8, בית פליציה (ביאליק 26, תל אביב).לפרטים וכרטיסים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אש על הרחבה: 9 המסיבות הכי טובות לשרוף איתן את הסופ"ש
בית הוא המקום שאתה מחייך בו. הבלוק (צילום: TheBlockTLV)
מסיבה איטית במיוחד בכיכובו של אהד פישוף // ערב מחאתי-מסיבתי של תנועת "שוברות קירות" באירוע סביב שיקום אסירות משוחררות // לגמרי מסיבה של עפרה, רק בלי החלק של העפרה // ניק הופנר מגיע לבלוק // וגם הופעה של אסף אמדורסקי עם בריזה מהים
החיים המודרניים מתישים אותנו, אז לא פלא שגם למונח "מסיבה" מתחשק לעשות פרשנות מחודשת. אחת שתכלול פורמטים חדשניים שלא בהכרח כוללים ריקודים, או אפילו עמידה על הרגליים לצורך העניין. סלואו ריליס הוא פרויקט חדש ומעניין של חיים ויטלי ורביעיית מיתר, במסגרתו הם מפגישים בין מוזיקה אלקטרונית למוזיקה קלאסית ומטשטשים את הגבול בין קונצרט למסיבה, והכל לייב ומאולתר! את האירוע הקרוב יפתח אוהד פישוף (נושאי המגבעת, בני המה) בהופעת סולו עם שירים חדשים שיכניסו אתכם לאווירה ובהמשך תוכלו לחקור את האיזורים הנסתרים של מוזיקת המועדונים ברייב שחרור עד הזריחה. השאירו את הריטלין בבית ותגיעו. המרץ 2, חמישי (11.8) 22:00, 50 ש"ח
שואוקייס מאת איציק מור // סטודיו ג'לדה
אם אתם גם ככה מתכננים לבלות את ערב יום חמישי באוגנדה, או באחד ממתחמי התדר (כי לאחרונה קשה שלא למצוא את עצמך באחד מהם), כדאי לכם לעצור בסטודיו ג'לדה שנמצא ממש ליד. כל מה שתוכלו לבקש תמצאו שם: צילומים מהרסים (באמת) של הצלם איציק מור, מוזיקה מדהימה של נדב שפיגל (דיג'יי אוטרקי) יין טוב של מנו וינו, ולייב ויז׳ואלס מאת נטלי פלדסמן. נשמע די מושלם. סטודיו ג'לדה, סמטת בית הבד 3 חמישי (11.8) 19:00-0:00
שישי עם ניק הופנר וחברים // מועדון הבלוק
ניק הופנר הוא יותר מעוד רזדינט של הברגהיין. הוא אחד מעמודי התווך של אוסטגוט טון, הלייבל שמביא את הסאונד הייחודי של המועדון האגדי גם למי שלא זכה לבקר בו. מעבר לכך, הופנר הוא מספר סיפורים מוכשר. הוא לוקח את הבליינים על הרחבה למסעות ארוכים הכוללים מלודיות האוס אנרגטיות, ווקלאס מלאי נשמה וביטים טכנואידים דרמטיים. האהבה של הופנר למוזיקה ולהיסטוריה שלה מורגשת בכל סט, והופכת כל תקלוט לחוויה אימרסיבית שלא תרצו שתסתיים. הופנר יבצע את סט הבכורה שלו בחצר של הבלוק, כשלפניו תעלה הילו ואחריו יסגרו אמיר פאר ורועי שפילמן בק טו בק. בלאונג' תוכלו להנות מטייקאובר של קולקטיב הטכנו Tacheles AtNacht שיארחו את רפאל, ואחריהם לושה, E-bony ודויד וחנון בלייב אנלוגי מסקרן. מומלץ לכל מי שרוצה להרגיש לשנייה בברלין מבלי לעבור בנתב"ג. הבלוק, סלמה 157, שישי (12.8) 23:30, 50-110 ש"ח
פלורסנט #3 // סטודיו 7
לכל מי שהשבוע האחרון לא ממש עשה לו חשק להרים, יש לנו בדיוק את האירוע בשבילכם. קולקטיב פלורסנט אוצר בפעם השלישית אירוע על טהרת המוזיקה האקספירמנטלית, ומאפשר לכם לברוח לרגע מהמציאות המזרח-תיכונית אל תוך מסע מוזיקלי אתכם מכל הרעלים. את המסע יובילו אביעד סינמנס, שיוצר מוזיקה אלקטרונית עמוקה ונוגעת המשלבת סינת'ים אפלים, כלי מיתר סינמטיים וסאמפלים מעובדים; גנרייטה, שתגרום לכם לצלול איתה עמוק אל תוך צלילים אנלוגיים וספוקן וורד מלנכולי; והצמד LOGS, שיוצר מוזיקה באימפרוביזציה חופשית. הכנסות מהאירוע יועברו כתרומה לאזרחי אוקראינה. סטודיו 7, רבניצקי 7 שישי (12.8) 20:00, 30 ש"ח
לילה שחור 2022 // פנתרה
"שוברות קירות" היא תנועת שטח פמיניסטית שנותנת בית למאבקים העוסקים בקשיים הספציפיים של נשים החיות בפריפריה. השנה, האירוע המרכזי שלה יעסוק בנושא חשוב במיוחד – שיקום אסירות משוחררות. דלאל דאוד, אחת ממייסדות התנועה ופעילה חברתית, תציג את קהילת הנשים של התנועה ואת שלל הפרויקטים המרגשים שהן מקדמות. אבל חכו, יש עוד! כל מי שירצה לצרוך קצת תרבות פריפריאלית (כולנו. כן) יוכלו ליהנות ממופע דראג/שירה קווירי מבית היוצר של ג'נט בלאי, מעין ועקנין מעיוניק וסמירה סריה, חאפלה נוסטלגית בניצוחו של אודי צברי ולהקתו, ודוכני מופלטות וטורטיות שחבל על הזמן. אבל איך אפשר בלי איזו מסיבה טובה? אז טוב ששאלתם – דיג'יי חיים אליהו יגרום לכם לפזז אל תוך הלילה עם מוזיקה ערבית ומזרחית, ויארח את נטע חממי טביב, שיתן בראש עם מוזיקת היפ הופ ודאנסהול. בקיצור – חינגה רצינית, שכולה תרומה למטרה חשובה. פנתרה, הארבעה 19 חמישי (11.8) 20:00, כרטיסים בתרומה מומלצת של 50 ש"ח
טופיסטוק + Adam Pits // אוזן קלאב
אחרי ששחרר לעולם קומפיליישן חדש, הלייבל המבטיח של תל אביב קורא לכם לרחבת הריקודים הכי חמה בעיר (כה חמה שאפילו כבר עופרה באה לעשות לה כבוד – אבל נגיע לזה בהמשך). על הלייבל, שכבר עשה לעצמו שם בקרב דיג'יים בינלאומיים, חתומים אולסבנגר, לילי האז ומייקי חורש, שלושה דיג׳יים מקומיים, מקוריים ובעיקר מאוד מרימים. לשלושה קשר חזק לעולמות האסיד האוס, UK גאראז׳, ברייקביט, ג׳אנגל, ובכלל כל מה שמזכיר רייב טוב בבריטניה של הניינטיז. לכן, זה רק טבעי שיחבור אליהם דיג'יי כמו אדם פיטס הבריטי הידוע בסטים המשלבים טק-האוס, טכנו, טראנס וברייקבריט. מלבד פיטס, יאיישו את העמדה ברחבה דור ציפורי, אולסבנגר ומייקי. קלוז יור אייז אנד ת'ינק אוף אינגלנד. אוזן קלאב, קינג ג'ורג' 48 שישי (12.8) 23:00, 70 ש"ח
פאי קלאב גרדן // פאי גרדן
כמדי שבוע נתכנס ביום שישי בפאי לרקוד ולפזז לצלילי הדיג׳יים האהובים עלינו. למקדימים, תעלה ותבוא Haya, אחריה תוכלו להנות מסטים של יולי רומנו ואדווה. עם תחילתו של היום החדש יפתחו לכם את הצ'אקרות יואב סער ועמית סטארק, שאמנם יעלה בשבע בבוקר, אבל סמכו עלינו כשאנחנו אומרות שיהיה שווה לחכות. פאי, אחד העם 54 שישי (12.8) 22:00, חינם עד 0:00
עופרה בלי עופרה // סלמה 38
ובכן, לאחר שעלתה במפתיע במסיבה של ליין ה-PTSD באוזן קלאב בשישי שעבר, והפילה את כל הנוכחים לרצפה מרוב הפתעה (גאגינג), קשה להתחייב שאיזושהי מסיבה בעיר תהיה נטולת עופרה, אפילו שהכותרת כאן היא חד משמעית "בלי עופרה". מצד שני, כתוב גם "עופרה" אז לכו תדעו. בכל מקרה, המסיבה הזו, שמכירת הכרטיסים אליה מתנהלת כאירוע מתגלגל, היא גולת הכותרת של ההרמות בעיר. אם קשה לכם לחכות לאירועי הפרייד בשנה הבאה – זו הכתובת בשבילכם, רק שמרו על ערנות והקפידו לרפרש את האינסטוש אחרת לא ישארו לכם כרטיסים. סלמה 38, שבת (13.8) 14:00, כרטיסים מ-90 ש"ח
תחנה אלקטרונית – אסף אמדורסקי בהופעה // פארק התחנה
שנייה לפני שמתחילים שבוע חדש, יש לכם הזדמנות להשחיל עוד מסיבה ללו"ז. גם הפעם, מדובר באירוע שהוא בין הופעה לרייב עם לא אחר מאשר אסף אמדורסקי, שמגיע בהרכב חדש לערב חד פעמי מול השקיעה. אמדורסקי יפנק אתכם במופע אלקטרוני מחשמל עם כל הלהיטים הכי מוכרים, שיטעין לכם את המצברים וישקיט לכם את המנועים. מתחם התחנה, שבת (13.8) 23:00, 20:30, כניסה חופשית
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
באוגנדה יש חלל חצי סודי. בקרוב אופיע בו: העיר של אהד פישוף
אהד פישוף
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: המוזיקאי שיופיע בסופ"ש במסגרת אירועי 'רדאר' בחיפה. הוא בוחר את הגינה המרכזית בחייו, אבל יש לו עוד כמה גינות אהובות
אוהב את המוסד ואת הבעלים והמייסד איתמר ויינר. עשינו הרבה דברים ביחד לאורך השנים, בהתחלה באוגנדה ירושלים ז״ל ובהמשך בסניף התל אביבי. כיום אני עוצר שם לעיתים קרובות אחרי יום עבודה בסטודיו, פוגש או מהרהר לבד באירועי היום וחומוס בסופ״ש. ההופעה הבאה שלי בתל אביב תתקיים לקראת סוף החודש בחלל הסטודיו החצי סודי שמתחת לאוגנדה (פרטים בהמשך). סמטת בית הבד 5
אוגנדה. צילום: דין אהרוני רולנד
2. גן יעקב
לא בחירה מקורית, אבל מה לעשות, זה גן כל-כך מוצלח, תמיד ועדיין. את רוב הפגישות שלי בעיתות הסגרים קיימתי שם. בחורף כיף לשבת למעלה כשיורד מבול ולהשקיף על כיכר הבימה.
גן יעקב. צילום: דר' אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי
3. קרית ספר
הגינה המרכזית בחיינו, מבלה שם כמה פעמים בשבוע עם הבן הקטן שלי. אוהב את הדגים, את הצב, את ציפור המים הוותיק עם הרגל המסובבת, את השלדג שמבקר לפעמיםוגם את הברווזים שהועלמובנסיבות מסתוריות ואפלות.
הבריכה האקולוגית בפארק קריית ספר. צילום: shutterstock
4. רום 25
גלריית הסאונד הקטנה והמיוחדת בקומת הגג של הרצל 16, הבייבי של אוצרת הסאונד חגית וורנר. זו גלריה שתופסת את עצמה כבועה וכמקום מפלט. נכנסים עם קוד ושוהים בה לבד. הרעיון מאחורי הגלריה הזו כל-כך טוב והביצוע בכל התערוכות תמיד עומד בסטנדרטים הגבוהים של הרעיון.
5. פארק המסילה
חוויתי את התהוותו, כי הוא נמצא שתי דקות מהסטודיו שלי. אני נהנה לבלות שם את ההפסקות המתודיות והפחות מתודיות במהלך היום ומחבב אותו יותר בימי החול ובערבים, עם החבורות החמודות של הפיקניקים עם היין. זה מקום שכיף לחלוף בו לא פחות מאשר לעצור ולשהות בו.
פארק המסילה (צילום: IREEB מתוך וויקישיתוף)
בסטודיו אני עובד עכשיו על מחזור השירים החדש, שמרכיב את ההופעה החדשה שלי. זה מופע יחיד של שירים, משהו שלא עשיתי בעצם אף פעם. כל השירים בו נכתבו בשנה וחצי האחרונות. שלושה מהשירים כבר יצאו כסינגלים. ההופעה הבאה תתקיים בחיפה במסגרת 'רדאר', סוף שבוע אמנות סובב הדר. אני מופיע בשבת ב-14:15 בצהריים במוזיאון חיפה לאמנות.לפרטים נוספים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הם צעירים, הם בוערים, הם מוכשרים ואתם הולכים לשמוע מהם ממש בקרוב. 16 אמנים, מעצבים, צלמים, דוגמנים, במאים, שחקנים, רקדנים, מוזיקאים ושפית אחת ש־2016 הולכת להיות השנה שלהם. פרויקט מבטיח במיוחד
מיכאלי התחילה את דרכה כזמרת בלהקת Pאנק ירושלמית כשהייתה בת 17. בערך כל סיפור טוב במוזיקה ישראלית מתחיל במילים דומות. אבל ההופעה ששינתה את המסלול שלה התרחשה לפני חמש שנים, במהלך לימודיה לתואר שני בבצלאל, בשיעור סאונד אצל אהד פישוף. "זה היה מעין טקס שבו תופפתי ושרתי בעודי חובשת פאה בלונדינית ארוכה. בקושי ידעתי לנגן אבל זה בכל זאת היה רגע די מרגש בשבילי", היא נזכרת. בשנה שעברה החל שיתוף הפעולה שלה עם ניסים טרטיאקוב, שאותו פגשה כשהשתתפה באירוע בביתן הלנה רובינשטיין, והשניים יצרו יחד את הפרסונה המוזיקלית העדכנית של מיכאלי, Karma She. "שנים התחבטתי איך לשלב את העולמות שלי יחד. אני עושה וידיאו ארט או קליפים? מתישהו הבנתי שלא מעניין אותי להגדיר. דרך האלטר אגו שלי אני מרכיבה את האהבות הגדולות שלי – אסתטיקת היפ הופ, תרבויות רחוקות, ענטוזים. הכי חשוב לסמוך על האינסטינקטים".
וורד. מה את מתכננת? "אני עובדת על וידיאו לשיר חדש שנקרא 'Coconut Breez' שצולם במידברן (הגרסה הישראלית לפסטיבל ברנינג מן) ובקובה, שיהיה הסינגל הראשון מתוך אי.פי הבכורה שלי. ב־4.2 יהיה גם פרפורמנס פופ נרטיבי בשם שאנ־גרי־לה במוזיאון תל אביב".
"דרך האלטר אגו אני מרכיבה את האהבות הגדולות שלי". כרמל מיכאלי (צילום: איליה מלניקוב)
הדר מורג (32), במאית קולנוע
כשצופים ב"למה עזבתני" (כבר בקולנוע) קשה להאמין שזהו סרטה הראשון של הדר מורג. מדובר ביצירה מורכבת, מטלטלת ומלאת רבדים שהצפייה בה לא יכולה להשאיר אף צופה אדיש, בייחוד אם הוא חרד לגורל איבר המין הזכרי שלו. מורג היא בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, וסרט הגמר שלה עשה מסלול פסטיבלים נאה שכלל את פסטיבל קאן ופרסים שונים לסרט ולה כבמאית. "למה עזבתני", הבחירה הרשמית של פסטיבל ונציה וזוכה פרס סרט הביכורים ופרס תא המבקרים האירופי בפסטיבל חיפה, מסמן אותה באופן מובהק כקול קולנועי חזק ודומיננטי. בימים אלה היא שוב בחדר העריכה, בעבודה על סרט דוקומנטרי בשם "מנעי קולך רחל", המגולל את סיפורה המשפחתי המורכב של השחקנית תהל רן, שכלל התעללות נפשית בה ובאחותה מצד הוריה ותועד בספרה "בשם אחותי". מורג גם שוקדת על כתיבה של סרטה העלילתי השני, אבל בינתיים לא מוכנה לספק עליו יותר מדי פרטים.
ובכל זאת? "אני יכולה להגיד שהוא יותר קיצוני מ'למה עזבתני', יותר כואב, והפעם תהיה במרכזו אישה".
קול קולנועי חזק ודומיננטי. הדר מורג (צילום: איליה מלניקוב)
תומר קאפון (30), שחקן
2016 היא השנה שבה תומר קאפון עומד להתבגר מתפקידי משנה לתפקידים ראשיים. עד לעמדה הזאת הוא עשה את הדרך הארוכה, למרות הקשר המשפחתי לבמאי שי קפון (הוא בלי א', תומר עם). "אחרי הצבא וכמה טיולים בעולם, פגשתי את סוכן האמנים אריק קנלר בחוות סוסים שעבדתי בה, והוא עורר בי מחדש את האומץ לתת צ'אנס למשחק. הגעתי לבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין ואחרי שנה עזבתי. הרגשתי שהספיק לי". מאז הוא נחת בשתי סדרות שלא היו יכולות להיות שונות יותר זו מזו – "גאליס" ו"פאודה". "אני בר מזל שאני אוהב את מה שאני עושה ואני מתכוון להמשיך. זה לא מובן מאליו".
איפה נראה אותך השנה? "בעונה החדשה של 'בני ערובה' וגם ב'שבוע ויום', פיצ'ר מופלא על החיים והמוות ומה שביניהם של הבמאי אסף פולונסקי. בתמונה הגדולה – רוחניות ואהבה חשובים לי. מאחל לעצמי לקחת את הזמן, לזהות אופציות, ליהנות מהחיים, להיות נוכח. אה, וללמוד לנגן במפוחית".
עומד להתבגר. תומר קאפון (צילום: איליה מלניקוב)
אביתר חלימי (31), קומיקאי וכותב
אביתר חלימי הצחיק אותנו כבר ב־2007 ברדיו תל אביב, כשהגיש עם מתן בלומנבלט (יוצר הקומיקס "הו לא") את תוכנית המערכונים "ץ סופית". מאז הוא למד קולנוע במכללת ספיר, יצר שני סרטים קומיים (אחד מהם, "החבורה האחרונה", הוקרן בפסטיבל אוטופיה האחרון) וכמה סרטונים ויראליים, וכיום הוא אחראי על פינת המתיחות הטלפוניות הידועה גם בכינויה "הדבר הטוב ביותר שיש ללייט נייט של גורי אלפי להציע".
פרגן למתחרים מאסף הראל. "כולם שם חברים מוכשרים שעושים ויעשו דברים מצוינים. עמית הרשקוביץ וקארין כהן מעולות, גיא אדלר עושה פינה נפלאה ככתב מהעתיד, ואסף 'קראטה' קפלנסקי נורא מצחיק אותי. אולי למישהו זה נראה כמו תחרות, אבל מבחינתי יש לנו אתגר – להראות ששווה להשקיע ביוצרים קומיים. בכל פעם שמשהו מצליח, זה טוב לכולנו. חוץ מזה, יש לנו פי אלף יותר לייקים בעמוד, אז מה מתחרים? זה מתחרים זה?".
זה מתחרים זה? אביתר חלימי (צילום: איליה מלניקוב)
הדס נסטל (21), רקדנית פלמנקו
הדס נסטל התחילה לרקוד בגיל 4 בסטודיו למחול ברעננה, אבל היא זוכרת את עצמה מתבטאת בתנועה כ"תגובה פנימית למוזיקה" (זו אכן ההגדרה המדויקת של ריקוד), פחות או יותר מאז שידעה לעמוד על שתי הרגליים. "צרובה לי בראש תמונה ברורה שלי כילדה משמיעה בטייפ מוזיקה צוענית ורוקדת לצליליה. מבחינתי הפלמנקו תמיד הרגיש כמו בית". בגיל 15, בעודה תלמידה בתלמה ילין, היא טסה עם שתי רקדניות נוספות לקורס באקדמיה לפלמנקו במדריד, ושנה לאחר מכן קטפה את המקום השלישי בתחרות הפלמנקו הארצית על שם קרן עדי בסוזן דלל. מהר מאוד היא התברגה כסולנית בלהקת הפלמנקו הישראלית, המופיעה כ־200 פעמים בשנה, ובמסגרתה היא רוקעת ברגליה עד היום.
לאן הרגליים ייקחו אותך בשנה הקרובה? "כיום אני סטודנטית לתואר ראשון במחול בסמינר הקיבוצים. אני מקווה להשאיר את העתיד לבן ופתוח, כך שאוכל בסיום לימודיי לצבוע אותו כראות עיניי עם כל הצבעים שברשותי, כשהמכחול הוא הפלמנקו".
"הפלמנקו תמיד הרגיש כמו בית". הדס נסטל (צילום: איליה מלניקוב)
עדה זמורה (20), דוגמנית
האם אי פעם תהית איך זה להגיע לאודישן לצילומי קמפיין של יוז'י ימאמוטו כשאת אחת מתוך 50 (!) בנות הדומות לך באופן מטריד? זה נשמע כמו התחלה של חלום בלהות, אבל לעדה זמורה זה המשיך יפה מאוד. טלפון אחד מהסוכן שלה למחרת בסוכנות יולי בישר לה: "חמודה, את בפנים". זמורה, במקור מניר צבי ועדיין משרתת בצה״ל, פרצה אל תודעת הציבור כשדגמנה עבור המותג Twentyfourseven שלו היא גם משמשת כפרזנטורית, ובדיוק בעת ההודעה חזרה מזנזיבר, שם צילמה את קמפיין הקיץ שלו. "לא מזמן הסוכן שלי התקשר אליי בקשר לשלוש אופציות. אחת הייתה הסוכנות בפריז, השנייה הסוכנות במילאנו ועוד אחת דרך הסוכנות בניו יורק. פתאום הבנתי: עשיתי את זה – אני דוגמנית בינלאומית עובדת ואני בדרך הנכונה".
מה צפוי בהמשך המסלול? "מפני שאני חיילת אני לא יכולה להיות כל השנה בחו"ל, לכן אני מתרוצצת מפה לשם. לאחרונה חזרתי מחודש בפריז ובמילאנו, הצטלמתי להפקה מדהימה למגזין 'מאדאם פיגרו' שיצא בפברואר וצילמתי עונה נוספת ליוז'י. אני משתחררת בעוד פחות משנה, ואז הבסיס שלי כבר יהיה באירופה".
"פתאום הבנתי: עשיתי את זה". עדה זמורה (צילום: איליה מלניקוב)
יהב סבן (27), דוגמן ומוזיקאי
יהב סבן הגיח אל חיינו מעכו הרחוקה, והוא ללא ספק המוזיקאי והדוגמן עם הזקן המרשים/המפחיד ביותר שראינו אי פעם. מה הוא יודע לספר על עצמו? בגיל 15 הוא עבד בחוף קאן בקריות בתפקיד חשוב מאין כמוהו: לחסום עם הרגל את התור למגלשה המפחידה. "אבא שלי ניהל את המקום והוא היה משלם לי בטילון עוגיות", הוא נזכר. מהון להון ועם כל הכבוד לטילון, בקיץ האחרון סבן חתך לדוגמנות ביום שסוכנת הדוגמנים אלינור שחר פרשׂה עליו את חסותה. מאז הוא מדגמן לגולף, דורון אשכנזי, פולגת, רנואר ועוד. "שום דבר לא קורה ביום בהיר, הדרך עוד ארוכה", הוא אומר, "אני מתקדם בעיקר על ידי מודעות, חיבור וחיפוש אחר האני הפנימי. כוח החיים עושה את שלו והאמת כבר תגיע החוצה".
סבבה, בכיף. מה התוכניות שלך ל־2016 ? "אני הולך להוציא את האלבום הראשון עם הלהקה שלי, ילדי השדה. הופעת ההשקה לסינגל הבא תתקיים בתמונע ב־4.3. על יד שמאל שלי מקועקעת האמרה Seize The Day. אני פחות חושב על העתיד הרחוק ויותר חי את הדרך. חשוב לי להביא לעולם כמה שיותר שירים יפים".
"כוח החיים עושה את שלו". יהב סבן (צילום: איליה מלניקוב)
עידן נויברג (32) וגל בולקא (30), מעצבים תעשייתים
עידן נויברג וגל בולקא הכירו בלימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל. החיבור שלהם עבד מיד והניב כבר בשנה ד' אטבים סולריים שהפכו לאחד מהאייטמים הכי לוהטים בבלוג העיצוב הנחשב Designboom וכן את הפרויקט המשעשע "יש פיל בחדר" – בובת פיל המתלבשת על שקעים חשמליים כך שהכבל המחובר יוצר חדק. פרויקט נוסף שלהם מתקופת הלימודים, שבו עיצבו מוצרים למטוסים, קיבל סיקור נרחב בעיתונות העולמית והמקומית. כך מצאו את עצמם נויברג ובולקא הצעירים וחסרי הניסיון ביחסי עבודה צפופים עם אל על, וכיום הם מבלים את עיקר זמנם בסטודיו בעיצוב מוצרים עבור חברת התעופה – שמיכה מפנקת למחלקת התיירים שבימים אלה נכנסת באופן קבוע לקו תל אביב־טורונטו, עיצוב מגשי אוכל קונספטואליים למחלקת העסקים (בשיתוף עם השף משה שגב) ולאחרונה – עיצוב מחדש של המחלקה הראשונה במטוסי 777. עכשיו כבר מותר לספר שהם נמצאים במגעים מתקדמים להפוך לסטודיו הבית של אל על.
עפים על עצמכם? נויברג: "בהחלט. אם היו שואלים אותי בזמן הלימודים מה אני הכי רוצה לעשות, הייתי אומר שלעצב לחברת תעופה. פיליפ סטארק מעצב לאייר פראנס ופה בארץ שני צוציקים איכשהו הצליחו להיכנס לעסק".
עפים על עצמם. עידן נויברג וגל בולקא (צילום: איליה מלניקוב)
עמית דרוקר (19), שחקנית
ילדות פלא – מתברר שהן עדיין קיימות. לדרוקר הצעירה אין ברזומה ניסיון במשחק ואפילו לא לימודים במגמת תיאטרון. היא גם לא נולדה ולא גדלה בתל אביב כמו רוב השחקנים שמתברגים לברנז'ה בגיל צעיר. מדובר פשוט בנערה כריזמטית להפליא אשר הגיעה לאודישן אחד להצגה "האזרח ק'" על פי קפקא בבימויה של יעל קרמסקי, שרצה בימים אלה בתיאטרון הקאמרי, וקיבלה את התפקיד מיד. דרוקר, שנולדה בכפר סבא אבל נדדה בכל הארץ בעקבות אביה מאמן הכדורסל, כבר הספיקה לתחזק בלוג אופנה בגיל 14, להצטלם להפקות אופנה ולדגמן לרוני קנטור ולאנה קיי.
מה הלאה? "אני עוד בוחנת אופציות כי אני לא באמת יודעת. אני חושבת שאתחיל ללמוד משחק, אבל אני גם אוהבת לדגמן, ויש לי גם חלום להיות פסיכולוגית".
חושבת להתחיל ללמוד משחק. עמית דרוקר (צילום: איליה מלניקוב)
בני אסתרקין (26), ראפר
אסתרקין, שנולד בבלרוס וגדל בבת ים, הוציא לאחרונה אלבום בכורה (בעל השם האופטימי "יום אחד כל זה יהיה שלנו") ומנסה לזכות להכרה שזכו לה בשנה החולפת חבריו קפה שחור חזק, טונה ונצ'י נצ' (שכבר כמה שנים מתפקד על תקן המנטור של אסתרקין). ״אני לא חושב שעליתי על איזשהו גל, כולה אחד השירים מתוך האלבום שלי ('ווילי') נכנס לפלייליסט ערב של גלגלצ. זה שימח אותי, אבל עדיין לא באמת הצלחתי. אני פשוט בעשייה מתמדת, אוכל המון חרא, אומר על זה תודה ומתענג על רגעים קטנים ומתוקים״.
2016 תהיה שנת הפריצה שלך? "התחלתי לעבוד על האלבום הבא שלי שיראה אור בתקווה עוד השנה. ב־21.1 יש מופע סיום טור חגיגי במועדון גגרין. חוץ מזה ממשיך לבשל, להבשיל ולתת בראש".
מיכאל סוויסה (20), ראפר
"אני סוויסה. ראפר לפעמים, וכשאני לא – אני עושה דברים אחרים כמו לאכול פלאפל, להאזין למוזיקה ולעשות סרטונים מפגרים". זו התשובה של מיכאל סוויסה לשאלה "מה בעצם אתה עושה?". טייטל אמורפי לבחור אמורפי, שבכל זאת כבר ראה במות ותפס פינת ראפ קומית בתוכנית הלילה הטרייה של אסף הראל. הראפר הצעיר והקצת מוזר הזה, שעושה מוזיקת טראפ הזויה ועדכנית בעברית, הוא הדבר הבא, ויש לו מספיק גב בסצנה בשביל להעיד על כך שמדובר בחוות דעת נפוצה.
תספיק להוציא אלבום לפני גיל 21? "האלבום נמצא כרגע בשלבי סיום. בינתיים התארחתי בשיר של כהן@מושון, שיתפתי פעולה עם די.ג׳יי מאש ועם לוקץ׳, וכאמור עם אסף הראל. אני תמיד פתוח לעבוד עם אנשים חדשים ולהתנסות. לא מינית, אבל גם".
בני אסתרקין (מימין) ומיכאל סוויסה (צילום: איליה מלניקוב)
לארה סנואו (27), מוזיקאית
ללארה סנואו אמנם יש שם של גיבורה מסרט אקשן, אבל היא בכלל מוזיקאית. "אני מאמינה בלבחור שם לכל פרויקט שאנחנו יוצרים. זה משאיר לאמן את האופציה להיות המון דברים שונים במהלך חייו אם הוא רוצה בכך. השם 'לארה' תמיד הלך איתי ו'סנואו' הגיע כשחיפשתי משהו משלים. רציתי משהו אמיתי, טהור, רך אבל סוער. מה יותר טהור משלג?". לאורך השנים למדה לארה סנואו – טוב, ולרי שרמן – פיתוח קול, פסנתר וגיטרה. היא גם בילתה קצת זמן בבית ספר רימון, אבל התפנית האמיתית קרתה בקורס קיובייס (תוכנה להפקת מוזיקה) שלקחה במכללת BPM. מאז היא מסומנת כמי שיכולה להיות עדי אולמנסקי הבאה – כיפית, מתוחכמת, עם ביטים עדכניים והמון כריזמה. לצד החבר הכי טוב שלה, יונתן חרפק (המתופף של (Useless ID), היא כבר עמוק בפרויקט הבא.
מה אתם מבשלים שם? "אי.פי חדש. באפריל נצא לטור ראשון באירופה ומשם נטוס לקנדה להשתתף ב'שבוע המוזיקה הקנדי'. שיר שלנו נכנס לא מזמן לפלייליסט ערב של גלגלצ והתקבלנו לפסטיבל החשיפה CMJ בניו יורק. זה היה אחד הרגעים הראשונים שהבנתי שיש לנו פה משהו אמיתי".
"מה יותר טהור משלג?". לארה סנואו (צילום: איליה מלניקוב)
עידית פדידה (30), שפית
פדידה, במקור מבית שמש, היא מסוג האנשים החכמים שלא ממהרים לשום מקום, ובמקצוע תובעני ומונע מאגו כמו שלה זה מוסיף לה לא מעט נקודות. היא החלה את דרכה בקורס בישול במכללת הדסה ומשם הספיקה לצבור רזומה מרשים כטבחית וכסו־שפית במטבחים מובילים בתל אביב – מול ים, כתית, הוטל מונטיפיורי ופרונטו, לצד התמחויות במסעדות מישלן בסן סבסטיאן ובסטוקהולם. לפני חמישה חודשים, אחרי שמיצתה את הטייטל "מספר 2", החליטה לעשות את הצעד המתבקש ולפרוץ קדימה. היא קיבלה מדיוויד פרנקל את ההובלה של הרסטו־בר זו ביזו, ובקרוב היא תעזוב אותו לאחר שהוכיחה שהיא יכולה להיות גם מספר 1 מצוינת. היא ללא ספק מוכנה לצעד הבא – מקום עם מטבח משלה.
שהוא? "אין משהו על הכוונת. אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל אני צריכה הפוגה כדי לנוח ולהחזיר לעצמי כוחות. ההקמה בזו ביזו הייתה מאוד קשה ולקחה ממני הרבה אנרגיות. השאיפה היא לפתוח מקום משלי, שהוא יותר מסעדה מבר".
מטבח משלה. עידית פדידה (צילום: איליה מלניקוב)
שי צבי הורודי (22), אמן
צבי הורודי עשה את מה שנראה בלתי אפשרי: הוא רק בן 22 ולפני שבוע ננעלה תערוכת יחיד שלו ("בית הבליעה") במוזיאון תל אביב, היכל שלא בדיוק מורגל בזיהוי כישרונות צעירים. ככה זה קרה: "לקראת תערוכת הגמר במדרשה הפגישו את הסטודנטים עם אוצרים ואמנים והתחלתי לפנטז על האפשרות, שנראתה אז קלושה, להציג משהו במוזיאון. בטקס הסיום של תערוכת הגמר הוענק לי פרס של 4,000 ש"ח על שם רפי לביא, ובשילוב עם הפנטזיה להציג במוזיאון, התגלגל בראשי הרעיון לעבודה ׳אכילת המלגה על שם רפי לביא׳. מגיל צעיר אבא שלי חזר באוזניי על הססמה 'צריך להיות חצוף', וזה נותן הרבה כוח במקרים כאלה, בייחוד כשרעדתי מול המקלדת בניסיון לנסח את המייל שמציע לאוצרת אלן גינתון להיפגש".
אילו מלגות אתה מתכוון לאכול ב־2016? "כרגע אני ברזידנסי דיסלדורף, יש לי פה זמן לחשוב ולעבוד על דברים, אולי אצור פה באזור קשרים. אירופה מעניינת אותי כמקום שבו אפשר לחיות וליצור בנוחות. לפני שטסתי עבדתי בכמה עבודות נוראיות בשכר מינימום".
"עבדתי בכמה עבודות נוראיות בשכר מינימום". שי צבי הורודי (צילום: איליה מלניקוב)
גיא נחום לוי (21), צלם אופנה
גיא נחום לוי היה בולט בנוף צלמי האופנה המקומי גם אם היה מבוגר בעשור, אבל הוא עילוי בן 21 וכבר הספיק לצלם עבור דורין פרנקפורט, לארה רוסנובסקי, אפרת קסוטו, פטיט מלר ולהקת בת שבע (שאת חבריה הוא הפשיט לטובת קמפיין התכשיטים של אלון ליבנה ואפרת קסוטו). נחום לוי, שגדל בדרום תל אביב ולמד בבית הספר לאמנויות ובתלמה ילין, עשה את הדרך ללב תעשיית צילום האופנה דרך חיי הלילה (הוא היה צלם הבית של הברקפסט) ומספר שהגיע לצילום במקרה. "צילמתי את החבר'ה בבית הספר. תמיד נמשכתי ליופי, והעובדה שהייתה לי שליטה ביצור מהמם שעומד מולי ריגשה אותי. זה התחיל כמשהו שטחי, עד שהבנתי שאני נמצא בסיטואציות מדהימות. קצת כמו טיפול פסיכולוגי מבחינתי. מרגש אותי קונספט הקדושה והזונה. אני אוהב דברים עם מתח, עם סיפור. המתח שבין גועל נפש לאלגנטיות בלתי נתפס".
אילו מתחים אתה הולך לחקור ב־2016? "אני כרגע עובד על פרויקט לאדידס ועם עוד כל מיני לקוחות מגניבים. בינתיים זה סוד. לא יודע מה צופן לי העתיד. נולדתי לפני דקה, אני מרגיש שלא התחלתי עדיין".
חוקר מתחים. גיא נחום לוי (צילום: איליה מלניקוב)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
שמענו עליכם, המלעיזים שאומרים דברים רעים ונבזיים על חיי הלילה של עיר הקודש. נפתח ביתרון המרכזי והבלתי מעורער של לילה, כל לילה, בירושלים על לילה בתל אביב רבתי – אוויר. מלא אוויר. בירושלים קריר בלילות, גם באוגוסט. עכשיו כשאתם משוכנעים בטיעון המשמעותי הזה ומצוידים בסוודר קליל, הרשו לנו לקחת אתכם למסע קיצי בין המקומות והאטרקציות המומלצים ביותר לביקור בירושלים במהלך הקיץ. תרשמו:
חמישי בלילה בשוק מחנה יהודה
עם רדת החשיכה הדוכנים בשוק מחנה יהודה נסגרים, אבל אם חשבתם שזה אומר שהשוק הולך לישון, שכחו מזה – ברים, מסבאות, מזללות, חללים אלטרנטיביים עם הופעות חיות של פצועים/פצועות ירושלמים שעוד רגע יהיו הדבר הכי חם בתל אביב ואווירה של חופש ויצירתיות של ההרים. אנחנו ממליצים להתחיל את הערב בדרינק עם צלחת מקודשת ביודל'ה, לעבור להופעה בבר התחריר ולקנח במכות מטובי 60 בסירא.
גם אם אתם לא יודעים מי זה אלן קאפרו, תעשו כאילו אתם יודעים. האיש הזה המציא את המושג "הפנינג" עוד לפני שנולדתם, ויצר אירועי תרבות בני חלוף הרבה לפני שזה הפך לטרנד. בראשית שנות ה-80 של האלף הקודם, ביקר קאפרו בירושלים ויצר קיר מקרח שעמד בניצב לכותל המערבי. אתם יודעים, חומות נמסות וכאלה… במסגרת פסטיבל מתחת להר תוכלו להשתתף בשחזור של העבודה, באישור מנהלי העיזבון של קפרו, ולבנות את הקיר הזמני של הבית השלישי. לבני הקרח יוצבו בחמישי. בשישי – הכל יהפוך למים.
שוב שלום לכם, תל אביביים מלעיזים. נכון, בירושלים אין ים ולא תמיד בגדי ים מתקבלים פה יפה, אבל לטבילה במעיין ירושלמי תקני יש, תופתעו, לא מעט יתרונות. ראשית, לעומת חופי תל אביב, המים כמעט תמיד צלולים, ונוסף עליהם, הזולות מוצלות ומציעות לא מעט פינות להתבודדות (עדיף בזוג). הוסיפו את העובדה שאין מדוזות ומטקות, וקיבלתם פיסה של גן עדן עלי אדמות. מעיינות ישנם לא מעט באיזור שעוטף את ירושלים – אנחנו הכי אוהבים את עין לבן שממקום בקרבת גן החיות התנ"כי – שיסחוף אתכם לנקודת מפגש מרתקת של בני אדם מכל הסוגים, ביניהם מתנחלים, חרדים וערבים. לא יכול להיות יותר ירושלים מזה.
הליין Headz בשיתוף עם התדר מביאים את החזית לנקודת רתיחה במתחם הרכבת עם ליינאפ שהיה עושה כל אמא גאה. ירושלים מארחת אושיות מתל אביב, ארה"ב, צרפת ואנגליה לערב של הזיות, גרוב מהצד האפל, אלקטרוניקה לא ארוזה וניימדרופינג שכולל את מפיק העל הבריטי לוק וייברט שמגיע לביקור ראשון בירושלים; הופעה נדירה של תופעת הקאלט מסן דייגו Drumetrics Collective; ביצוע חי ובימתי ראשון לאלבום החדש של מארקי פאנק בהרכב של 12 משתתפים (Instinct Sound Company); תקלוט של הגאונים הצרפתים מ"זומבי זומבי" אטיין ז'ומה וקוסמיק נמן; ועוד מחסנית שלמה של תקלוטים וביטים מאת: הקטיק, יונתן בירי, גוביבוש, גילי דה קיד, סטינקי ראשנ'ס ויוג.
פעם מזמן, כשעוד היה תהליך שלום ומזרח תיכון חדש, אמריקן קולוני נחשב לברנז'ה הדיפלומטית – כמו שדובנוב 8 שייך לברנז'ה המזדקנת, המרסנד לברנז'ה הצעירה והפורט סעיד לברנז'ה שבוחלת במונח העתיק והלא רלוונטי הזה. אם הייתם נקלעים לכאן בראשית שנות ה-2000 העליזות, הייתם יכולים, פוטנציאלית, כמובן – לישון כפיות עם נלסון מנדלה, ביל קלינטון, סאיב עריקאת או טוני בלייר (לבחירתכם!). היום, המקום קצת פחות שוקק. מזל שהסטייל לא נפגע אפילו במעט. לילה במזרח העיר עם אווירה אירופאית והמון המון אנגלית. ללא כל ספק הדבר הכי קרוב לחו"ל שאתם יכולים לאפשר לעצמכם בלי לעבור בנתב"ג.
הפועל ירושלים כפי שהכרנו אותה מתה במשחק האחרון של העונה שעברה. החבורה של אורי אלון לקחה אליפות בענק, הם עשו היסטוריה, הפכו לאגדה, ואיבדו לנצח את מה שהגדיר את הקבוצה הזו מאז ומעולם – עמדת האנדרדוג. האדומים מירושלים, שהיו לוזרים כמעט כמו האחים הוותיקים מאוסישקין (השם יקום דמו), הפכו פתאום למעצמת כדורסל. כזו שמשלמת בזמן, כזו שגונבת שחקנים למכבי, כזו שלוקחת תארים. אנחנו מבולבלים ומוכי תדהמה עד עכשיו, וכעת מוכרחים לדעת מה ילד הצעד הבא: התרסקות או התפכחות.
אם יש משהו שמצדיק התייצבות בשבע בבוקר ברחבה הנפיצה של הכותל המערבי בירושלים, זה סיור קסום על רחבת הר הבית – ולא, תל אביביים, לא מדובר בבר שצץ בהרסי לשניה ונעלם. אפשר להסתובב שם לבד, בלבוש צנוע ובלי להיכנס למסגדים, להתרשם מהקדושה ומפיסת היסטוריה מרתקת – לא משנה לאיזה צד אתם שייכים, או להירשם לאחת מההתכנסויות של פסטיבל "מתחת להר" של עונת התרבות הירושלמית – וכך לזכות בהרחבת הדעת על אחד המקומות הכי מורכבים שידע העולם מראשיתו.
הכירו את עדי גלברט – מלחין מחונן, בונה כלי נגינה ואוטודידקט שמנגן על שלל כלים: מקלדות, קונטרבס, גיטרה, צ'מבלו, בס, תופים, סקסופון, קלרינט ו"גם חצוצרה די גרוע, אבל מספיק בשביל תפקידים קטנים שאני כותב". אחרי כמעט עשור שבמהלכו לא הופיע גלברט בארץ, החזית ביקשו מהפנומן האלקטרוני ליצור הופעה מיוחדת עבורם. כנראה שביקשו יפה, כי התוצאה היא מסע הזייתי חד פעמי שבהחלט מצדיק עלייה לעיר הקודש. הכינו שנורקל, שחררו את התודעה, והתכוננו לצלול לתוך פסקול מוטרף בצבעים פסיכדליים. לפני ההופעה של גלברט יעלה לבמה אהד פישוף (הסולן של נושאי המגבעת שעלו לכותרות לאחרונה), עם המופע שלו HD.
16 מופעים, אינסוף סגנונות מוסיקלים, אמנים מכל העולם, לוקיישן בן אלפי שנים, פרצופים מוארים מסביב כל הלילה ומופע סיום של הבנות נחמה לאור הזריחה על רקע חומות העיר העתיקה. אם יש משהו יותר מרומם נפש, ספרו לנו – בינתיים זה השיא שהצלחנו למצוא.
אנחנו לא באמת יודעים אם המפעל של אחלה יושב באזור חיוג 02, אבל בגלל שאי אפשר לעשות כתבה על ירושלים בלי אזכור של חומוס – אז הנה המלצה – חומוס תאכלו איפה שטוב לכם. אנחנו מעדיפים קישואים בטעם כבד.
בשיתוף עם עונת התרבות בירושלים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו