אנחנו מתים על תאילנד, ומתים על אוכל תאילנדי, ובעיקר מתים מהעובדה שאנחנו לא שם עכשיו, רובצים על החוף עם קוקוס ביד אחת וקוקטייל ביד השנייה, מנשנשים פאד תאי ב-5 שקלים ומחכים למסאז׳ ב-40 ש״ח. עשינו לכם חשק? אה, סורי, כי תל אביב לא יכולה להציע לכם את כל אלו. מה שהיא כן יכולה להציע בשפע זה אוכל תאילנדי מצוין במחירים ישראלים. אבל למרות הגל התאילנדי ששטף את תל אביב, מעטות הן התאילנדיות שמצטיינות באמת. דסק האוכל של טיים אאוט בחר מביניהן את 16 המוצלחות ביותר. ובהצלחה עם החריף.

1. בית תאילנדי

המלכה האם של שף יריב מלילי ולק סונן, זו שהביאה את הבשורה התאילנדית למחוזותינו לפני 29 שנים, ועד היום המסעדה התאילנדית הטובה בארץ. בית תאילנדי מציגה את מיטב הקולינריה התאית המסורתית, ועושה זאת עם תפריט עשיר ורב טעמים וניחוחות שלא מתחנף לחיך הישראלי ולא חוסך בחריפות או שימוש בחומרי גלם לא שגרתיים. תמצאו בה גם קלאסיקות כמו פאד תאי וסום טאם, וגם מאכלים שנפוצים בכפרים כמו ג׳אנגל קרי וסאיי קוק איסאן. בחדר הפרטי קואה קון לק ("המטבח של לק") נערכות ארוחות מיוחדות בסגנון מסעדה קטנה ואינטימית עם כשישה שולחנות המתאימים לזוגות או לקבוצות קטנות.
מנה חובה:פה פלה
בוגרשוב 8, תל אביב. 03-517-8568
>> מה סוד הקסם של בית תאילנדי?

>> 10 מסעדות הראמן הכי טובות בתל אביב
>> 30 המסעדות האסייתיות הכי מומלצות בתל אביב
>> 19 הסושיות הכי טובות בתל אביב

2. קאב קם

הישג נוסף של הצמד מלילי וסונן הוא קאב קם, שמביאה לידי ביטוי צד אחר של התרבות התאילנדית. צד המתבטא בבילוי, מפגש לילי, נשנושים ואלכוהול. כבר אהבנו. מתוקף כך בקאב קם יש אווירה ססגונית, מוזיקה מהנה ובעיקר קוקטיילים מתובלים ומחוזקים בניחוח תאילנדי ייחודי. בגזרת האוכל תמצאו נשנושים תאילנדים צבעוניים, עזי טעם וחריפים וגם מנות עיקריות נפלאות ומסקרנות.
מנה חובה:מיאנג פלה
לינקולן 11, תל אביב. 03-688-9960

3. תאי 148

מסעדה שמעוצבת כמו חופשה סטייל הלוטוס הלבן, רק בלי הקטע של הרצח והבגידות. כלומר מפונפן, נעים ומזמין בהחלט. במקום, שמשלב בין בר למטבח, תמצאו מנות תאילנדיות טיפוסיות למהדרין כמו לברק שלם מטוגן עם ג׳ינג׳ר ותמהרינדי, סום טאם קלאסי ונפלא או מיאנג קאם לפי הספר, לצד כאלה בפיוז׳ן מקומי כמו סיגר ממולא פרגית ושאר מתחלפות, צבעוניות ועזות טעמים. כמו להרגיש על החוף, רק בדיזינגוף.
מנה חובה:נאם טוק
דיזינגוף 148, תל אביב

4. נאם

טועים לחשוב שנאם היא מסעדה ויאטנמית בשל סיומת הנאם של שמה, אבל מספיק להתקשר למקום ולהיענות בברכת סוואדיקה כדי לדעת שהגעתם למסעדה תאילנדית למהדרין. חוץ מזה, נאם בתאילנדית הם מים נשפכים. שתדעו. ולעניינו, מדובר במסעדה תאילנדית נפלאה שנאמנה למתכונים מסורתיים ומרבית חומרי הגלם בה מגיעים מתאילנד והירקות מגודלים בשטח חקלאי של המסעדה. הישג נוסף לנאם הוא העובדה שהיא בערך המסעדה הכי קשה להשגה בוולט, אז בהצלחה עם להזמין ממנה משלוח. כשתצליחו, תקבלו מנת ענק, אז זה יהיה שווה את הכל.
מנה חובה:פאד פאק רום
קינג ג׳ורג׳ 84, תל אביב | דיזינגוף 275, תל אביב. 03-304-1413

5. אונאומה

אם כבר דיברנו על קשות להשגה, אין ספק שאונאומה זוכה בתואר הזה בגדול. היא סגורה בסופ״ש, ולמרות שהגוגל אומר אחרת, היא סגורה למשלוחים גם בצהריים, ונפתחת רק בשעה 17:00. כל זאת לא מפריע לה להיות מסעדה תאילנדית קטנה ומצוינת, שלעומת שכנותיה מהסעיפים שלעיל דווקא מתהדרת בתפריט קטן ומצומצם, ובמספר שולחנות שמגיע לתריסר בלחץ. בתפריט קלאסיקות תאילנדיות כגון סום טאם, לאב גאי, כנפיים מטוגנות בזיגוג מסורתי וגם מגוון מנות מהווק, וכל אחת מדויקת להפליא.
מנה חובה:לאב גאי
קרליבך 15, תל אביב. 03-698-1155

6. התאילנדית בסמטת סיני

הדבר הראשון שאנשים אומרים על התאילנדית בסמטת סיני הוא ״חריף״. והם לא טועים, קשה למצוא מנות שאינן פיקנטיות בכלל בתאילנדית (כפי שקוראים לה אוהדיה בקיצור), והדבר רק מעיד על נאמנות למקור. הדבר השני שקרוב לוודאי יגידו הוא ״טעים״, כי מדובר במסעדה תאילנדית מצוינת ואותנטית, עם הרבה אפשרויות גם לטבעונים ולנמנעים מגלוטן. גם התמחור הוגן, התפריט עשיר והאווירה שמחה ומשוחררת.
מנה חובה:פאד וון סן
סמטת הר סיני 1, תל אביב. 054-2017-132

7. מולאם

הבייבי השני של התאילנדית בהר סיני הוא וממש בדומה לאימו – שזה אומר, לא מרחם על החיך הישראלי, ונאמן למקור עם טעמים פיקנטיים, עזים וכאלה שממש לא פוגשים בכל יום. גם חווית הזלילה והשתייה הולמים את המסורת התאילנדית, כאשר מוצעת האופציה לפתיחת שולחן עם מגוון סלטים מסקרנים שמוגשים יחד בטמפרטורת החדר ועוד מנות קטנות ומרגשות. הקוקטיילים והיין הולמים את המנות והאווירה מעל הכל היא לוהטת, מכל הבחינות. כן, גם מבחינת החריף.
מנה חובה:אופ וואן סן
הר סיני 2, תל אביב

8. גברת קוטייאו

לגברת יש קהל מעריצים נלהב וקבוע שמוכן לאכול מרק תאילנדי חריף גם בימים הכי חמים של אוגוסט. מדובר במרקייה תאילנדית אותנטית, שפתח שף מתי נקש אחרי תקופה ארוכה של מגורים וחיים בתאילנד, שם הוא למד את רזי המרק המסורתי שמתבשל שעות ארוכות בטכניקה עתיקת יומין שמדגישה את כל טעמיו. מנת הדגל של הגברת היא מרק הקוטייאו שמוגש עם אטריות ומבוסס על ציר עוף ותוספות משתנות. חוץ מזה יש גם ראשונות מופלאות כמו כיסונים, יאם סון הון וסום טאם. במהלך הקיץ האחרון נקש הפעיל גם את פופ אפ הקינוחים קאנום, וצפוי להתחדש בעונה הבאה עם מתוקים מסקרנים שמוכיחים שקינוחים תאילנדיים הם הרבה מעבר למנגו סטיקי רייס.
מנה חובה:קוטייאו טום יאם גאיי
יום טוב 1, תל אביב. 053-884-8618

9. אהן תאי

מאחורי אהן תאי עומדת מיי, שהגיעה לישראל מתאילנד לפני 7 שנים, ופתחה מסעדת גריל תאילנדי שמגישה את המאכלים האהובים עליה מארץ מולדתה, והיא בעצמה מקפיצה על הווק את המנות השונות. בתפריט מגוון מרקים מסורתיים, מנות קארי תאילנדי בפיקנטיות מעודנת וגם מנות ווק עשירות. נציין גם את העובדה המשמחת שהמנות גדולות והמחירים קטנים.
מנה חובה:קארי ירוק בחלב קוקוס
ישכון 45, תל אביב. 0545-855-339

10. קאו סאן

קאו סאן הוא דוכן תאילנדי בשוק הכרמל, והוא הכי קרוב למקור עגלות האוכל התאילנדיות שאנחנו מכירים מהטיולים. ראשית בנראות, מדובר במעין עגלת נירוסטה שעליה מכינים את כל האוכל והיא מבריקה ומצוחצחת. שנית, בכלי ההגשה שזהים לכלי האכילה בעגלות בתאילנד. ושלישית, באוכל עצמו שמבושל על ידי זוג תאילנדי שהגיע ארצה והתגעגע לטעמי ביתו וילדותו, מה שיצר תפריט נוסטלגי, אותנטי ומרגש של כל הקלאסיקות התאילנדיות האהובות.
מנה חובה:טום יאם
הכרמל 5, תל אביב. 054-5855339

11. טייגר לילי

טייגר לילי היא מסעדה תאילנדית ותיקה שכבר הפכה לרשת משגשגת. ניתן לומר שהיא בעצם מסעדה תאילנדית תעשייתית יותר, בה אין דגש בהכרח על נאמנות למקור והיא מקשיבה לרחשי לבם של הישראלים, על כן האוכל בה יותר קרוב למתוק מחריף – עם זאת; שלא תטעו, המנות גדולות ומשתלמות, ערבות לחיך וגם מספקות מענה מבטיח לטייק אווי או משלוח וולט שלא מאכזב.
מנה חובה:פאד סאן ליאנג
שרונה מרקט, אלוף קלמן מגן 3, 1700-707-097

12. תאי סטריט פוד

כשתאחזו בתפריט של מסעדת תאי סטריט פוד החדשה, תרגישו לרגע במזרח אסיה. תפריט ענק עם מאה מנות בערך וכמובן צילומים צבעוניים שמסבירים אודות כל מנה ומנה, ממש לפי מיטב המסורת. את המסעדה פתחו צמד אחיות ילידות בנגקוק שהגיעו ארצה בעקבות נישואים לישראלים, ובמסעדה הן מבשלות אוכל תאילנדי לפי הספר שכולל סום טאם קלאסי ואחד עם שרימפס, מרק טום יאם מהביל וחריף, וגם קריספי פורק, מורנינג קלורי וכמעט עוד 90 טובים ונוספים.
מנה חובה:מורנינג גלורי
שלום עליכם 14, תל אביב

13. בננה לוטי

מקדש קינוחים שכולו הקינוח התאילנדי האהוב של כל הזמנים, בננה לוטי. אותה פיסת בצק ממולאת בננות, חלב מרוכז ונוטלה, מטוגנת קלות על הפלאנצ׳ה ונותרת חמימה, נעימה, טעימה ומתוקה. מלבד הקלאסי של הנוטלה יש גם במילוי תמרים ובננות, מילוי פקאן ובננות קראנצ׳י במיוחד וגם עם ריבת חלב למתיקות האידאלית.
אבן גבירול 137, תל אביב

14. קפה טאיזו

נכון, לא מדובר במסעדה תאילנדית למהדרין. אבל יש בה אגף תאילנדי מוערך וראוי לשמו, כמו שרק יובל בן נריה יודע לעשות. למעשה, רוב המנות באגף הזה יכולות להתברג גבוה בכל המסעדות ברשימה. האגף המדובר כולל למשל מנת קארי פאננג מופלאה שמוגשת עם אורז יסמין מאודה, סלט שרימפס פיקנטי עם סטייקי רייס או פרייד רייס עם שמן צ׳ילי וירקות וגם סלט לארב גאי מתובל כהלכה. תכלס בא לנו לבקש מיובל שיהיה גם מנגו סטיקי רייס לקינוח, אבל עד אז נסתפק בקראק פאי פיסטוק המופלא.
מנה חובה:קארי פאננג
כיכר גבעון 12, תל אביב 077-9800-510

15. ZO

עוד מסעדה פאן-אסייתית עם אגף תאילנדי מכובד שראויה להיכלל ברשימה הזו. במקום, שנראה כאילו נלקחה ישר מהמזרח הרחוק עם דרקון עצום מימדים ושאר תפאורה, יש אוכל שאפתני ומצוין. בזירה התאילנדית תמצאו סום טאם נפלא ורענן, סלט פאן סי פיקנטי, חציל צ׳אנג צ׳ה, נאמס צ׳ה יו ושלל קוקטיילים צוננים, כולל אחד שהזכיר לנו חופשה בקוסמוי – קוקטייל טפיוקה קוקוס עם למון גראס וסורבה קוקוס. יאם.
מנה חובה:דרגון בול
רוטשילד 11, תל אביב

16. נינג

לא מכל דבר צריך לעשות עניין, וכשמתחשק ביס תאילנדי פשוט וטעים, בלי טריקים ושטיקים – נינג עושה את העבודה. סלטים, מרקים, נודלס ומנות עיקריות מאורז ועוף, בקר, טופו ומעט דגים מוגשים באפס פוזה, במחיר שבעיר היקרה בעולם עדיין נחשב סביר. הסניפים ממוקמים בנקודות אסטרטגיות בקינג ג'ורג' והרצל, ודי מתבקש לאסוף משהו בדרך הביתה במקום להזיע מעל הכיריים. ולפעמים זה בדיוק מה שצריך.
מנה חובה:פאד תאי, אלא מה
הרצל 16, קינג ג'ורג' 52

17. איסאן

המטבח הבועט של צפון מזרח תאילנד חוגג את עצמו במסעדונת בשוק הכרמל, שמזכירה בפשטותה מסעדות משפחתיות בבנגקוק. בתפריט נמצאים כל החשודים המיידיים בביצוע חף מפוזה ונאמן למקור, ורק המחירים (הסבירים יחסית) מסגירים שזאת תל אביב. לכן כדאי להאמין לסימוני הפלפלים ליד כל מנה ולא לאתגר את עצמכם יותר מדי, כי כאן לא מרחמים על החך הישראלי.
מנה חובה:קארי פנאנג
רבי עקיבא 22, תל אביב

• אוכלים שותים
• אוכל תאילנדי
• תאילנד
• בית תאילנדי
• התאילנדית בהר סיני

1. דוכן לחם

האופה יונתן ג'וני הלר עושה דברים מאוד מיוחדים. אנחנו מגיעים אליו בשישי בבוקר, שהוא היום החופשי שלנו, ומתפנקים בלחמים ומאפים הביתה.
אבולעפיה 5

2. תמתי

יש לנו היסטוריה עם תמתי עוד מהימים שהיינו שכנים בשוק הכרמל. היינו מתחילים שם את היום, ואנחנו אוהבים מאוד את האווירה המשפחתית. בנוסף, יש שם זני קפה מיוחדים. מדי פעם כשאנחנו מגיעים לאזור שוק הכרמל זה המקום שלנו לעצור בו לקפה.
הכרמל 12

3. מנטנטן

אונאומה: "יש לי חברים במטבח ואני מאוד אוהבת את המקום בגלל הסדר, הניקיון, איכות הסושי והראמן המצוין".
נחלת בנימין 57

4. אל קלחה

זיזו איש מקסים ואנחנו מאוד אוהבים לאכול אצלו פאתה וקודסייה – חומוס מעורבב עם פול. המנות גדולות ואנחנו חולקים אותן, ומדי פעם כשלאונאומה בא לנגב היא מרשה לעצמה פיתה.
סלמה 3

5. פלאפל ג'וני בנין

מקום שאני אוכל בו מאז שהייתי ילד קטן והוא מוסד תל אביבי עבורי. אני זוכר שכילד אחרי ביה"ס היו לוקחים אותי לאכול פלאפל שם, והיום אני סוגר מעגל ולוקח את הבן שלנו שון. גם אונאומה אוהבת לאכול פלאפל רק כאן. זה הפלאפל היחידי ששניהם מאוד אוהבים והוא הכי טעים שיש.
טשרניחובסקי 4

• העיר שלי
• אונאומה
• אוכל אסייתי
• מנטנטן
• אל קלחה

היו ימים, ממש מזמן, שרחוב קרליבך היה מרכז חיי הלילה של תל אביב. בית מעריב הי"ד בדרום, טל בייגלס מצפון, וביניהם עולם ומלואו. בצד אחד של הכביש טור משאיות שתופסות תור לקראת פתיחת השוק הסיטונאי. מהצד השני ציפורי לילה, מחפשי מאנצ' וכאלה שרק רוצים מקום להתפרק. לקרליבך היה הכל, בכל שעה. תחנת דלק, מסעדות, מזללות, מאפיות שפתוחות מסביב לשעון, מועדונים שבתאי השירותים שלהם היו יותר שורות מאשר במחברת עברית.

ואז זה נגמר. אפשר כמובן להאשים את השיפוצים, אבל האמת שהרחוב מת הרבה קודם. כמו תמיד, תל אביב המשיכה קדימה, קרליבך נשאר מאחור והתמוסס לאיטו. שבע שנים של עבודות אינסופיות, שהפכו את הרחוב לאזור אסון, היו רק וידוא הריגה. היו מקומות שהצליחו לשרוד, למשל אולימפוס, פעם מוסד תל אביבי מפואר (והיום מקום שיותר מאוכל, מגיש נוסטלגיה), אבל לבוא במיוחד לאכול בקרליבך? זה לא קרה לנו לפחות 20 שנה.

>>כולם רוצים לתאילנד: המסעדות האסייתיות הכי טובות בתל אביב
>>בסמטה הכי כיפית בתל אביב יש מסעדה נהדרת שלא מוכנה להודות שהיא מסעדה

סקפטיות. זאת הייתה התגובה הראשונית כשקבוצות האוכל בפייסבוק התחילו לדבר על איזו תאילנדית מוצלחת בקרליבך. למרות סימני השאלה שריחפו באוויר ניסינו להזמין שולחן, מה שהסתבר כאירוע לא פשוט בכלל. לא מסיבות טכנולוגיות, אלא כי לא היה מקום מתי שלא ניסינו. אז עזבנו את זה ושכחנו מהסיפור.אבל כאשר אונאומה כיכבה פתאום ברשימת מנות המשלוח הטובות ביותר בוולט, כבר אי אפשר היה להתעלם. אם המשלוח כל כך מוצלח, הפוטנציאל של המסעדה שווה את המסע הנוסטלגי.

קרליבך של אחרי השיפוץ הוא כאילו רחוב אחר. ברגע שאתה יוצא מהשיקוע (איזו מילה זו "שיקוע", יא ראבי. אם יהיה לי עוד ילד, שמו יהיה שיקוע קרמר) והרחוב, שהשיל את מעטפת השיפוצים הכעורה שחנקה אותו, נפתח במין עדינות אירופאית. ברור שכל זה עובר אחרי 50 מטר כי התחנת דלק הלא קשורה עדיין שם, ועדיין יש בה מלא מוניות שתמיד מפריעות לתנועה. אבל למי אכפת. כי הנה אנחנו באונאומה ומלא דברים פתאום נעשים מאוד ברורים.

קודם כל מובן למה זה נשמע לנו מוכר (כי הם התחילו השוק הכרמל ועברו לקרליבך), אבל עוד יותר מזה למה זה כל כך קשוח להזמין שם שולחן. במונחים של מסעדה, מדובר במיניאטורה. 10 שולחנות בערך, 12 אם ממש מתאמצים, ולא מתאמצים. ולא רק לגבי השולחנות. הכל מאוד מסודר, אבל בסיסי. אין מפות, אין מתקני שולחן מפונפנים, אפילו אין תפריט – לפחות לא פיזי. סורקים ברקוד כדי לקבל אותו בטלפון. כן יש מלצר חביב שקנה אותנו כששאל "האם אני יכול להביא לכם קנקן מים קרים?". ככה עושים את זה נכון.

הצצה מהירה בתפריט כבר העלתה אצלנו חיוך. מסעדות תאילנדיות נוטות לעיתים ללכת על תפריטי ענק שכוללים עשרות מנות. זה אולי נשמע נחמד ומאפשר, אבל בפועל זה אין לך מושג מאיפה בכלל להתחיל לסנן, מה שהופך את תהליך הבחירה לקשוח עד מצלק. אונאומה לא שם. עמוד וחצי, מחולקים לארבע או חמש קטגוריות מובחנות, והסברי רמת חריף (אמ;לק – אפשר לבחור). ראינו, בחרנו והנה מגיע סלט הסום טם.

כבר מרחוק הר הפפאיה הירוקה עשה לנו נעים בגב, אבל רק אחרי שלקחנו ביס הבנו עד כמה. אין פה הרבה קולינריה, בסוף זה עדיין סלט פשוט – גם אם מוסיפים לו, כמונו, שרימפס בשרניים מצוינים. אבל בתור ביס פשוט, הוא נהדר. שילוב המרקמים בין השרימפס, הפפאיה והבוטנים, ומשחקי החמוץ-אומאמי-מלוח של הלימון ורוטב הדגים פשוט עובדים. אחת ממנות ה"פחות מ-50 ש"ח" היותר כיפיות שאכלנו.

הלארב גאי, הסלט השני שהזמנו, ושהגיע רק אחרי שסיימנו את הקודם (מסתבר שלהגיש כל פעם מנה אחת ולא לפוצץ את השולחן, זה גם כיף וגם חוקי! מי היה מאמין?!) שמר על הרמה. המרכז כאן הוא עוף עם נענע, שמרגיש שהוא אמור להיות קר, אבל הוא לגמרי חם. וזה לגמרי דבר טוב. השילוב בין העוף לרוטב הדגים הופך גם כאן את הפשוט למוצלח.

עכשיו, למה הזמנו גאי טור קאט יאם (שזאת דרך ממש מורכבת להגיד כנפי עוף מטוגנות)? כי היה כתוב ליד שם המנה בתפריט "חדש" ורצינו להרגיש הרפתקנים. והאמת? זה לגמרי השתלם. בסוף זה כנפי עוף מטוגנות, כן? אבל יחסית לז'אנר הן היו ממש מוצלחות, עם ציפוי שהיה גם קראנצ'י וגם טעים, ועם רוטב ששורף בלשון רק מלהסתכל עליו. מנה נהדרת.

במנות העיקריות החלטנו ללכת על פיצול. מצד אחד קוטיאו קוטה, איטריות עם בקר. מצד שני פאד פאג רואם, ירקות מוקפצים עם עוף ואורז. האיטריות, נגיד כבר עכשיו, היו דיסוננס קולינארי מופרע. מצד אחד מדובר באחת המנות הפחות אסטטיות שאדם יכול לדמיין. משהו שנראה כמו תמונה שעיצב מחולל AI שביקשו ממנו "צילום של מנת אטריות חומות שעליהם רוטב חום סמיך עם כתמי ירוק פה ושם". וכמה שזה כעור, ככה זה טעים. יש כאן אטריות אורז רחבות, שבעצמן יש להן מרקם שמטריף את הלשון, עם נתחי בקר עשויים נהדר, והכל עם רוטב שהוא וואו, וואו ושוב וואו. רק לשבת וללקק את הצלחת.

הירקות המוקפצים והעוף, למרבה הצער, לא הצליחו להגיע לשיאים האלו. זאת מנה מוצלחת לכל הדעות, והירקות, בעיקר הפטריות, עשויים נהדר, אבל זאת מנה עדינה וכל כך שקטה, שהיא כמעט מנת פנטומימה. היא אולי מסוגלת לעמוד בפני עצמה אבל הולכת לאיבוד לעומת הטעמים האנרגטיים של האיטריות. מצד שני היא מנה עם אופציה צמחונית לא רעה בכלל, אז יש כאן פוטנציאל.

בשלב הזה כבר היינו מפוצצים (על מי אנחנו עובדים? היינו מלאים כבר אחרי הסלטים. כל מה שקרה משם קרה מכוח האינרציה) אבל בכל זאת, יש קינוח. קוראים לזה בואה לוי, והתיאור הטכני של זה – כדורי אורז דביק ובטטה בחלב קוקוס – ממש לא מסבירים כמה מדובר בקינוח אדיר. קודם כל, כי הוא בא בספל, שזה כבר מעולה. אבל מה שיש כאן זה חלב קוקוס מתקתק שבתוכו מתחבאים כדורים במרקם שהמילה היחידה שיכולה לתאר אותו היא "קופצני". ויש גם קוקוס קלוי שמוסיפים מלמעלה. התוצאה היא ביס שמציף את חיישני הטעם, חיישני המרקם ובעיקר חיישני העונג. קינוח שפראייר מי שמתחלק בו. פשוט תענוג.

וזאת בדיוק התחושה שיש לך שאתה יוצא מאונאומה. שמחה פנימית משולבת בשביעות עצמית. כי לא רק שיש כאן אוכל תאילנדי טעים שלא מתעקש לשרוף לך את החך בשם האותנטיות (אלא אם תבקש) אלא שהוא מגיע עם חיוך, שירות נעים ובעיקר VFM מעולה. מקום שאתה יכול לבוא אליו (בהנחה שיש מקום), לאכול טוב ולשלם כמו בקרליבך של פעם (68 ש"ח למנה עיקרית זה לא קשור למציאות העכשווית). רק זו, סיבה טובה לחזור.

4 כוכבים, קרליבך 15, ראשון-חמישי 17:00-23:00, שישי-שבת סגור

סום טאם שרימפס 48 ש"ח
לארב גאי 48 ש"ח
כנפי עוף 46 ש"ח
פאד פאג רואם עוף 58 ש"ח
קוטיאו קואה 68 ש"ח
בואה לוי 36 ש"ח

• ביקורת מסעדות
• אוכלים שותים
• אוכל תאילנדי
• אונאומה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 926 // מי הזיז את הבינה שלי