טבעון הפכה בתקופה האחרונה לדסטיניישן חביב על א.נשים מרחבי הארץ, אבל מלבד קורסי ליבוד פיות וסדנאות מיינדפולנס פועל בה גם מרכז תרבות ואמנות שלא כדאי לפספס. נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים, אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדש ולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.

>>לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק

מרכז ההנצחה בקרית טבעון הוא מרכז תרבותי וחינוכי שכולל ספרייה ציבורית עשירה ומעודכנת; שלוש גלריות לאמנות; אולם קולנוע; סדרות שנתיות של הרצאות; סדנאות כתיבה, צילום, אמנות ועוד; וגם ערבי זמר, ימי עיון, פתיחת תערוכות ושיח גלריה, שעות סיפור לילדים ואירועי תרבות מגוונים.

את הרעיון להקמתו של מרכז ההנצחה יזמה קבוצת משפחות שכולות, שראו בחזונם מפעל הנצחה ייחודי לבניהם ובנותיהם, חללי צה"ל: בית פעיל ויוצר, שכל הבא בשעריו נוטל חלק במלאכת ההנצחה המתקיימת בו.

בלב הבית נמצא חדר הזיכרון, ובו חקוקים בבטון שמות הנופלים בני הקריה. חרכי הזכוכית שבקירות החדר מחברים את תוכנו אל החלל המרכזי, והצורה נמזגת במהות: הזיכרון אינו נותר בגדר כתובת על הקיר, אלא משתלב בחיי ההווה ומטעין אותם במשמעות.

הגלריה לאמנות ישראלית שפועלת במרכז ההנצחה היא חלל תצוגה מוזיאלי, שבו מוצגות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות של אמנים מהשורה הראשונה. על אוצרות הגלריה אמונה מיכל שכנאי, ובימים אלה מוצגות בה שתי תערוכות יחיד: לאמנית גבריאלה וילנץ ולאמן דוד (דוכי) כהן.

לפני כשנה נוספה תוספת מרעננת למרכז: גלריה אילו (מהמילה illustration) לאיור ועיצוב ישראלי, שמופעלת על ידי קולקטיב מאיירים ומאיירות צפוניות. הגלריה מציגה תערוכות מתחלפות ומקיימת הרצאות, אירועי תרבות, יצירה ואיור. בימים אלה מוצגת בגלריה "כמה מוזר היה החלום" – תערוכת מחווה לנורית זרחי, שבה איורים ועבודות בתלת ממד מתוך ובהשראת ספריה של נורית זרחי: איורים מתוך ספרי הילדים שכתבה, איורים לשירים, איורים בהשראת טקסטים מתוך ספריה למבוגרים, ועבודות שנעשו במסגרת לימודית, המתייחסות לכתיבתה.

אבל רגע, זה לא הכל. במרחק קצר מהמרכז נמצא מגדל המים ההיסטורי של טבעון, שמשמש גם הוא כחלל תצוגה לפרויקטים אמנותיים תלויי מקום (או כמו שאומרות בטרמינולוגיה המקצועית – סייט ספסיפיק). בימים אלה מוצג במקום המיצב "פתחתי את דלת האש" של האמן אביב גרינברג – ציור בודד המוצב כגליל מרחף במרכז החלל ומתנשא לגובה 10 מטר, דבר המאלץ צפיה דינמית בו בטיפוס במדרגות הלוליניות של המגדל. לצידו, עבודת סאונד שמגיבה לחוויית הקריאה של הציור.

בתום כל הסיבוב האמנותי-תרבותי הזה, יש רק דבר אחד שאתם עוד צריכים לעשות. נכון מאוד – לפתוח בקבוק פורטה 6, להנות מהאוויר הצפוני והשקט (היחסי, שהלוואי ויישמר). אגב, לא נשפוט אתכם אם תעשו את זה גם לפני הסיבוב. או תוך כדי.

מרכז ההנצחה טבעון, להשיג ברח' המגדל 2 קרית טבעון
לאתר Porta 6//אינסטגרם//פייסבוק

• צאו לגלות משהו חדש
• Porta 6
• אמנות
• אמנות ישראלית
• ❤ תרבות
• איור
• קריית טבעון
• ספריות

החיים שלי השתנו ב-18 ביולי 1995.
כמה חודשים לפני הגיוס לצבא הגעתי לפסטיבל ערד, שהיה אז האירוע החשוב ביותר ברוק המקומי וכונה ה"וודסטוק הישראלי". באותו היום פגשתי שם את נטלי, נערה שהגיעה מחיפה.הייתי מלא בתקווה והתרגשות, פרשתי את שק השינה על הדשא עם החברים, והתרגשתי מאוד לקראת הופעת הפרידה של להקת משינה שכל כך אהבתי.בכניסה להופעה שלהם מצאתי את עצמי נקבר תחת ההמוןבאסון שבו נמחצו למוות שלושה בני נוער: איטן פלד (15), חן יצחק (17) ונעמה אלקריב (15), ויותר ממאה נוספים נפצעו.

>> החיים הם כל מה שאי פעם התכוונו. עם המוות כבר נתמודד
>> אני נאבקת לחיות. אני מסרבת ליפול. אני פשוט אמריא אל על

הרגע הזה נשאר איתי.האסון הפך לחלק בלתי נפרד מחיי.ולמרות שניסיתי להניח לו, הוא תמיד היה שם.הספרים שלי תמיד היו אוטוביוגרפיים ודוקומנטריים, פסיפס של חיי במקביל לאירועים שקורים במדינה, וביחד מרכיבים פורטרט נרטיבי.וכך במשך 29שנים, רציתי לחזור לסיפור הזה. היצירה הזו בערה בי. בשש השנים האחרונות חזרתי לערד, ערכתי מחקר מעמיק, ראיינתי אנשים ויצרתי שיחזור של היום ההוא באמצעות קומיקס.

רציתי להעביר את הסיפור מנקודת המבט שלי, ולהשמיע את הקול של הדור שלי.כל פרט בסיפור נבחר כדי לשחזר את התחושות והחוויות שלי, מבלי לייפות או לשפוט את האירועים.היה לי חשוב שהקוראים יחוו את הסיפור דרך העיניים שלי, ללא קריינות. רציתי לקחת את הקוראים איתי למסע, להראות להם את מה שראיתי ואת מה שחוויתי, כך שהם יהיו חלק מהחוויה שלי ולא רק צופים מהצד. וכך אנחנו מלווים את הדמות שלי, מהרגע בו היא מתעוררת ועד הרגע בו היא הולכת לישון. ההחלטה הזו שמה גבול או מסגרת לעלילה.

העבודה על הספר הייתה אינטנסיבית. סצנת האסון, במיוחד, דרשה ממני לילות ארוכים של עבודה, שבסיומם הקיר שלי היה מלא באיורים המתארים לפרטי פרטים את רגעי האסון. בתהליך העריכה עבדתי עם ענת לוין, לקחתי צעד אחורה ודייקתי כל סצנה כדי למצוא סדר בתוך הכאוס.הצבע שיחק תפקיד מרכזי בעבודה. השתמשתי בדיו צבעוני על שקף פלסטיק, בטכניקה שבה הצבע מתערבב ונוזל, כדי לשקף את הטראומה והתחושות שלי.

"ערד 95" אינו רק סיפור על אסון פסטיבל ערד; הוא גם מסע פנימי שלי, חזרה לנקודת זמן שנשארה חקוקה בלב ובזיכרון. הוא הדרך שלי להתמודד עם הילד שהייתי ועם האובדן שהרגשתי באותו יום.אני לא מתאר את כל פסטיבל ערד ולא פגשתי את הנערים שנהרגו. היה לי חשוב לתת להם מקום, אבל לא הכרתי אותם אישית. חוץ מהחוויה שלי, לא ראיתי את המוות של אחרים ביום ההוא. לכן בחרתי להקדיש להם את הספר, וזו הייתה מבחינתי הדרך הכי משמעותית להעניק מקום לזיכרון שלהם.

מאז ועד היום, אסון ערד נקבר תחת שלל אסונות אחרים, והספר חוזר ומהווה תהליך של התמודדות עם טראומה דרך האמנות. אני מקווה שהוא יאפשר לקוראים להבין את הסיפור שלי, לחוות אותו ולהתחבר אליו בדרך ייחודית.
>> הספר "ערד 95" יוצא לאור בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאומנות, ויושק ב-26.9 (חמישי 20:30) באירוע מיוחד במרכז ענב לתרבות, במפגש בימתי בין גלעד סליקטר לזמר והיוצר עמיר לב, באירוע תחת הכותרת "סיפורים: מילים, צלילים ואיורים".עוד מידע והזמנת כרטיסים כאן

• יוצרים כותבים
• ❤ תרבות
• איור
• קומיקס
• אסון
• ספרים

אוכל ותרבות תמיד הולכים טוב ביחד, והמקומות שמשלבים ביניהם תמיד אהובים עלינו במיוחד. אחד המקומות שעושים את זה נכון באופן שיטתי הוא Foodish, אגף הקולינריה של ANU, מוזיאון העם היהודי המעולה שספון בתוככי אוניברסיטת תל אביב, ובחודש הבא הוא ידגים את זה יפה בתערוכת פופ אפ ייחודית שתימשך חמישה ימים בלבד, ותציב בשורה אחת את מיטב השפים הישראלים והיהודים בארץ ובעולם.

>> גיבורים: הפופ אפ התל אביבי שעושה קולינריה מפירות וירקות שהוצלו מהצפון

"שלוש כפות שמן ושני מכחולים" תושק ב-5.9 ותציג לקהל הרחב 14 עבודות אמנות חדשות ומעוררות מחשבה, שבבסיסן מעילי שף מאוירים שנוצרו בעזרת צמדים של אושיות קולינריה מהארץ והעולם ומאיירים ישראלים מובילים שנרתמו לפרויקט בהתנדבות. כל עבודות האמנות שבתערוכה יוצעו לרכישה במכירה מיוחדת שהכנסותיה קודש לפעילויות תרפיה באוכל לאזרחים ותיקים ובני נוער, מפונים מהצפון והדרום.

אירוע הפתיחה לקהל הרחב יערך ביום שישי הבא (6.9), ובמסגרתו יוזמנו המבקרים לקחת חלק ביצירת מפת שולחן שבת שיתופית שתכלול את סיפורי האוכל של המבקרים. במרכז החלל יוצב שולחן שבת גדול והמבקרים יוכלו לשתף סיפור אוכל בעלי משמעות אישית עבורם מהמטבח המשפחתי. במהלך האירוע תעבור המאיירת רחלי שלו בין המשתתפים ותאייר בזמן אמת את הזיכרון האישי שלהם. המפה כיצירה שיתופית על שולחן השבת תהווה חלק מהמיצב האמנותי ותוצג לאורך תצוגת תערוכת הפופ-אפ לכלל המבקרים.

התערוכה, בניהולו האמנותי של עמית טריינין, עוסקת כמו אגף Foodish כולו בזהות ובתרבות יהודית דרך האוכל, בחיבורים בין יוצרים מדיסציפלינות שונות, ובין הנפש שלנו והבית בו גדלנו למציאות שבה אנו חיים, ומבטאת בעושר חזותי את הפסיפס הקולינרי הייחודי לעם היהודי בארץ ובעולם. התצוגה האמנותית תלווה בסדרת אירועים לקהל הרחב העוסקים בזהות, תרבות ואוכל, ומחברים בין אמנות לקולינריה, ביניהם מפגש בין המאייר זאב אנגלמאיר והשף ישראל אהרוני על זהות, אמנות ואוכל; מפגש בין דורי חד פעמי בין המאייר והקריקטוריסט הנודע מישל קישקה לבנו, דוד קישקה, יזם קולינריה ויו"ר העמותה הישראלית לתרבות קולינרית; סדנת ציור על סינרים עם המאיירות מיכל דבואה וענת ורשבסקי ועוד.

נבחרת מרשימה במיוחד של אמנים, מאיירים ואנשי קולינריה נרתמה בהתנדבות למען תערוכת הפופ-אפ החדשה ובין יצירות האמנות תמצאו מפגשים מרתקים שתורגמו ליצירה מפתיעה על בד מהחיבורים וסיפורי החיים של אנשי האוכל והמאיירים, וביניהם השף ישראל אהרוני והאמן זאב אנגלמאיר, אשת הקולינריה מיכל אנסקי והמאייר סרגיי איסקוב, המסעדנית רותי ברודו והמאיירת ענת ורשבסקי, השף יובל בן נריה והיוצרת ג'ודית אשר, השף חיים כהן והאמנית מיכל דיבואה, אושיית הקולינריה מניו יורק ג'ייק כהן והמאיירת נורית גרוס, כהנת האוכל היהודי ג'ואן ניית'ן והאמנית הדס חיון, השף הבינלאומי מייקל סולומונוב והמאייר איציק רנרט, שף רז רהב והאמנית קרן שפילשר, השף מושיק רוט והמאיירת מאיה איש שלום, אשת הקולינריה רותי רוסו והמאייר עמית טריינין, חוקרת האוכל המיתולוגית קלודיה רודן והצייר נדב מצ'טה, השף איל שני והמאייר מישל קישקה ושף יוסי שטרית והמאייר איתן אלוא.

"מאז השבעה באוקטובר האיור הפך לאחד מכלי התקשורת החזותית הפופולריים", מסביר טריינין את הקונספט, "ו-14 המאיירים והמאיירות הלוקחים חלק בתערוכה, מודעים לכוחו ולחשיבותו של האיור בעת הזו. המאיירים, חברו לנבחרת השפים המצוינת ואיירו בהתנדבות את סיפורם האישי של השפים על גבי מעיל שף, שהפך לקנבס פיסולי וסיפורי ייחודי המציע גישה חדשה לאופן בו אנחנו קוראים ורואים סיפור. המיזם מתאר לא רק את סיפורם של השפים עצמם, אלא את סיפורה של תקופה, מקום וקהילה ואת סיפורו מלא הרבדים של העם היהודי, הניצב במרכז המוזיאון, כאומר שבסוף – זה הסיפור של כולנו".
>> "שלוש כפות שמן ושני מכחולים", 9.9-5.9, מוזיאון ANU.עוד פרטים וכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• אוכלים שותים
• שפים
• איור
• מוזיאון אנו ANU

שדרות ויצמן, שמחברות בין שני הרחובות הראשיים של רמת השרון, אולי מוכרות הודות לבניין העיריה או הפלאפל הוותיק שנמצא בפינתן. אבל מה אם נספר לכן שהשדרה הזו הפכה בשנים האחרונות למוקד שוקק של אמנות ועיצוב? נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים,אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדשולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.

לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק

בשנת 2019 נפתחה הגלריה לאמנות עכשווית של רמת השרון, במבנה יפהפה שנבנה במקום שבו שכנה באר המים ההיסטורית, אותה באר שנחפרה בשנת 1927 והגיעה לעומק של 45 מטרים. היא נועדה לאגור מים שיספקו את צריכת היישוב הצעיר. באותן השנים הקימו על גג מבנה הבאר עמדת שמירה של ההגנה ומאחוריה הוצב מפעל קירור שבו הוסתרו כלי נשק. במהלך השנים הבאר ננטשה, המפעל נסגר והמתחם הפך למגרש גרוטאות.

אחרי כמה שנים של עבודה, הושקה הגלריה שהמבנה שלה תוכנן ועוצב ע"י משרד האדריכלים של רותי וערן יעקבי. באר המים ההיסטורית זכתה לכבוד מיוחד ולחלל שמוקדש לה: דק עץ מוגבה מרצפת הגלריה מקיף אותה מכל עבריה והפתח כוסה בזכוכית שקופה שממנה ניתן לצפות בעומק הבאר. אותו החלל משמש להצגת אמנות כמו כל חלל אחר בגלריה, וההצבה משחקת לא פעם עם האלמנטים הקיימים כדי להעניק פרשנויות נוספות לעבודות.

את הגלריה אוצרת מאז פתיחתה רווית הררי, ובמהלך השנים הוצגו בה תערוכות קבוצתיות, חלקן מתכתבות עם ההיסטוריה של המקום; וגם תערוכות יחיד של בכירי האמנים והאמניות המקומיים. המבנה הגדול והוורסטילי של הגלריה מאפשר להציג בה כמה תערוכות במקביל, או תערוכת יחיד אחת גדולה – כמו זו שמוצגת בה בימים אלה – התערוכה "בורות נשברים" של האמן מיכה אולמן.

אולמן, חתן פרס ישראל ומהאמנים החשובים בדורנו, מציג סדרה של עבודות עשויות חול חמרה אדום בלבד, שמהם הוא יצר את אבני הבניין שיוצרות ״בית״ – דלת, חלון, שולחן, מדרגות, אסלה. מדובר בהצבה מרהיבה, מרגשת וחכמה שבאמצעים פשוטים מאוד מחברת אותנו לדבר אולי הכי חשוב עבור כולנו, בית.

ואם בבית עסקינן, בבית הקטן שניצב ממש ממול, בצידן השני של שדרות ויצמן, ניצבת גלריה POST ששוכנת בבית קטן עם גג אדום, כזה כמו של פעם. גם המבנה של הגלריה הזו הוא מבנה היסטורי, ששימש כבית הדואר של העירייה (ומכאן גם שמה). הגלריה מוקדשת לאמנויות היצירה החדשות של העידן הדיגיטלי במאה ה־21: עיצוב, גיימינג, איור, קומיקס, אפליקציות, אנימציה, עולמות וירטואליים, מציאות רבודה ועוד, תחת אוצרותו של יובל סער.

>> לגלות את ירושלים מחדש: הספריה הלאומית החדשה היא פלא תרבותי
>>> לגלות את בת ים מחדש: המתחם שמשלב עיצוב, קיימות וקהילה. וקפה

אבל רגע, זה לא הכל: בין לבין, בשדרה עצמה, בדיוק בחלק שמחבר בין שתי הגלריות הנ"ל, מוצבת גלריה חיצונית שבה מוצגות תערוכות חוצות במרחב הציבורי, 24/7. לעיתים מדובר בתערוכה נפרדת לחלוטין ולעיתים, כמו בתערוכה הנוכחית, היא חלק מהתערוכה שבגלריה פוסט שמוקדשת למאייר האיקוני אבנר כ"ץ ז"ל: בעוד שבגלריית החוצות מוצגים איורים של כ"ץ עצמו, בתוך מבנה הבית הקטן מוצגות פרשנויות של מעצבים ומאיירים עכשוויים לעבודות שלו.

שלא תחשבו ששכחנו את הדבר הכי חשוב: השדרה היפהפיה שבה מוצבת תערוכת החוצות היא גם מקום נהדר להפסקת שתייה קצרה (או ארוכה. זה תלוי בכם). מצאו לכם פינה מוצלת מתחת לאחד העצים הגדולים, פתחו בקבוק של פורטה 6 ושתו לחיי אמנות, עיצוב, והאפשרות לנשום ביניהם.

הגלריה לאמנות עכשווית וגלריה POST, להשיג בשדרות ויצמן20 ו-27, רמת השרון

לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק

• צאו לגלות משהו חדש
• Porta 6
• אמנות
• אמנות ישראלית
• רמת השרון
• עיצוב
• איור

ספרי אמן הם לא בדיוק ספרים. הם גם לא בדיוק יצירת אמנות. הם גם דבר שקצת קשה להגדיר, כי כל אחד מהם עומד בפני עצמו. אין יחס קבוע בין טקסט לדימוי, אין אורך מקובל, אין פורמט מקובל. ספרי אמן יכולים לצאת מתוך גבולות הדף המודפס לעבודות תלת ממד שמתחבאות בתוכו. הם יכולים להיות יצירת מקור חד פעמית או כאלה שמודפסים במהדורות מוגבלות. הם יכולים להגיע גם במודל הספר הקונבנציונלי שאנחנו מכירים – שמודפסים בלי סוף.

>> שופינג של רגשות: 17 תערוכות חדשות לרכוש בהן השראה השבוע
>> הספרון החדש של דנה ברלב הוא שיר אהבה לתל אביב. זאת העיר שלה

יש ספרי אמן שמורכבים רק מדימויים של עבודות, יש כאלה שמלווים במאמרים אקדמיים, יש כאלה שהאמנים אמונים בהם גם על הטקסט. יש רומנים גרפיים ופנזינים וספרי צילום ודוקו; יש ספרים שמקיפים גופי עבודות של שנים ויש כאלה שמוקדשים לפרויקט אחד. בקיצור – אין חוקים, אין חוקיות ואין גבול לדימיון. וזה מה שהופך אותם לכל כך שווים. ספרי אמן הם גם דרך יחסית נוחה לצרוך אמנות, ואם חושבים על זה – זו גם דרך יחסית נוחה לצרוך ספרות. לא חייבים להתעכב על כל מילה, אפשר לעלעל, להתרשם, להחליט בעצמכם מה עושה לכם את זה ומה לא – ועדיין להבין את העלילה במלואה.

כמו הרבה דברים בעולם התרבות (ובכלל), גם לתחום ספרי האמן וספרי האמנות לקח זמן לתפוס בארץ הקודש. אמנים ואמניות פרסמו ספרים תמיד, אבל להכרות של הציבור עם הז'אנר בשנים האחרונות אחראיים בעיקר שני דברים: הראשון הוא יריד ספרי האמן של ארטפורט, שמתקיים מאז שנת 2015וייפתח שוב ביום רביעי הקרוב (5.6); השני הוא חנות ספרי האמן של מגזין 3 ביפו, ששותפה גם היא ביריד, ומאפשרת חלל קבוע שמארח ספרים – רק מהסוג הזה. ביריד יוצגו ויועמדו למכירה מאות ספרים, מכל דת, מין וגזע. אבל לא חייבים לבוא בשביל לרכוש. גם העלעול בספרים האלה, כאמור, מספק חוויה אמנותית לא פחותה. לצד אינספור הספרים שיוכנסו כמדי שנה לארגזי פלסטיק אדומים ואטרקטיביים, יתקיימו ביריד גם שלל אירועים סביב הנושא שיכניסו עוד עניין לכל האירוע (ואנחנו אוהבים עניין): שיחות, מפגשים, סדנאות, אירועי פרפורמנס ואפילו אפשרות להתנסות ביצירת פנזינים במקום.

לרגל חגיגת ספרי האמן השנתית בחרנו 10 ספרים שיהיה נחמד אם עיניכם ינוחו עליהם בזמן הביקור (היה קשה לבחור); אבל גם אם לא ספציפית על אלה – אנחנו בטוחים שכל אחד ואחת מכם ימצא בו משהו להניח עליו את העיניים (ואל תעזו לפספס את החדר הקטן עם הספרים שמותר לדפדף בהם רק עם כפפות לבנות. בהחלט שווה את ההתלבשות).

1. שעון הקוקייה // ורד אהרונוביץ

ספר פופ אפ שיצרה אהרונוביץ בעקבות תערוכת יחיד באותו השם שהציגה במוזיאון הרצליה. את דפי הספר המצוירים, שכולל סצנות משפחתיות בתוך ומחוץ לבית, גזרה והדביקה בעבודת יד אחד-אחד, ואם זו לא יצירת אמנות בפני עצמה, אנחנו לא יודעים מה כן.

2. העין היא דלת // ניצן מינץ

מינץ, ששירת הרחוב שלה מעטרת את קירות העיר (והארץ, והעולם) כבר שנים, איגדה טקסטים של מה שהיא מגדירה "שירה חזותית", יחד עם צילומים של עבודות שלה מהמרחב הציבורי; וכריכה שהיא יצירה שנעשתה בעבודת יד, בכל ספר בנפרד.

3. שוטטות // ג'רי שי שריג

ספר חדש (שנוצר במיוחד ליריד) של תשע עבודות שמשלבות צילום ורקמה. את התמונות צילמה שי שריג בפריז בחורף האחרון, הדפיסה אותם בשחור לבן ועליהם רקמה אלמנטים של צמחייה ועצים בחוטים בגוונים ורודים. מהדורה אחת, כפפות לבנות נדרשות.

4. From the River to the Sea… // עידו גורדון

פנזין חדש שהוא סאטירה על אנטישמיות: קריקטורות אנטישמיות הופכות סוריאליסטיות ומגוחכות בבוטותן, והמשפט From the river to the sea עובר היפוכים הומוריסטיים המוציאים אותו מהקשרו המקורי.

5. חתולה וינשוף // סופי ברזון מקאי וגל אדמתי; עפרה אייל

האמנית והאוצרת סופי ברזון מקאי ואחיה גל אדמתי תרגמו לעברית והפיקו את הוצאתו של הספר The Owl and the Pussy Cat של משורר הנונסנס האנגלי אדוארד ליר, קלאסיקה בריטית שליוותה את חייהם של ברזון ואדמתי לאורך כל השנים – מילדותם באנגליה, דרך עלייתם לארץ ב-1990 לקיבוץ בארי ועד העזיבה של הקיבוץ ב-7 באוקטובר. על האיורים אמונה עפרה אייל הנהדרת.

6. עולמות מופלאים // שחר סריג ושרון קנטור

ספר שהוא בכלל לא ספר אלא משחק רביעיות (כן, כן), שיצרו האמן והמאייר שחר סריג והכותבת והמוזיקאית שרון קנטור. כל משחק מגיע עם סיפור שמלווה אותו ומובטחות בתוכו גם הפתעות נוספות. איך אתן אומרות? סיקרנתם.

7. פלומביר // אלעד רוזן

ספר שיצא לפני שנה בדיוק והושק ביריד ספרי האמן דאשתקד, שהוא סיכומו של פרויקט מתמשך שערך רוזן בעמוד הפייסבוק שלו, במסגרתו ביצע, לדבריו, "צלילת עומק אל האגף המזרח אירופאי של מקפיאי השלגונים במינימרקט", וטעם כחמישים שלגונים שמקורם במדינות ברית המועצות לשעבר. "כאשר יוצאים מגיעים לשלגונים נפלאים ומה שהתחיל משיטוט אסוציאטיבי בעקבות עיצוב עטיפה מעניין ושילוב טעמים מפתיע – נגע בלי להתכוון בהיסטוריה, פוליטיקה וזכרון".

8. דרך הברזל // אירה אדוארדובנה

רומן גרפי מרגש וקריאייטיבי שליווה את עבודת הווידיאו (באותו השם) שהציגה אדוארדובנה בשנה שעברה במוזיאון ת"א, ובו היא מתארת את המסע שעברה עם משפחתה בדרכם מאוזבקיסטן לישראל, כשהיתה בת 10. בין האיורים במונוכרום מסתתר גם צבע, וגם דימויים שקופצים מתוך הדף החוצה, אל העולם.

9. אהבה גאה // מיכאל ליאני

מזה ארבע שנים מסתובב מיכאל ליאני ברחבי הארץ ומצלם מודלים שונים של אהבה גאה. זוגות, משפחות, פורמטים מגוונים של אהבה יפה על כל סוגיה וגווניה, שמגיעה מכל רחבי הארץ ומכל שכבות האוכולוסיה. מסוג הדברים שגורמים לנו לחוש לרגע שאולי כן יש לנו במה להיות גאים.

10. היכל הנצח // רותם מקרית גת

המאייר שמכנה את עצמו "רותם מקרית גת", עובד כבר שנים בפורמט של פנזינים מאוירים, גדושים מאוד, בקווים שהם לרוב דקיקים ואקספרסיביים ומלאי פרטים. בספר הנוכחי הוא עוסק בתגליות תודעﬣ גוף ונפש, ולדבריו "בעומדנו על סף שואה דיגיטלית, יצירת ספר זה, כנגד כל הסיכויים – היא מחווה לספרים כחפצים מוחשיים ולמסורת של הכנת ספרים". אנחנו בעד.

>> יריד הספרים של ארטפורט, רביעי-שבת 8.6-5.6, העמל 8.עוד פרטים כאן

• ❤ תרבות
• אמנות
• אמנות ישראלית
• ספרים
• ספרי אמן
• ארטפורט
• עיצוב
• איור