אמרנו לכם שההצלחה המטורפת של "סיפורו של משה רבנו" הטורקית בנטפליקס תייצר גל של סדרות המבוססות על סיפורי התנ"ך? אמרנו. אז הנה זה בא: שירות הסטרימינג של אמזון, פריים וידאו, ישגר אל המסכים את "House of David", סדרת דרמה על חייו של דוד המלך שהפקתה יצאה לדרך בימים אלה ביוון.

>> מה לא ראיתם: 20 הסדרות הכי טובות בטלוויזיה כרגע

בתום ארבעה חודשים של אודישנים מסביב לעולם הוצג במהלך הימים האחרונים הקאסט של הסדרה, וכמו שאפשר היה לדמיין יש בפנים כמה וכמה שחקנים ושחקניות מישראל, ובראשם איילת זורר שלוהקה לתפקיד המלכה אחינועם, אשתו של המלך שאול. זורר, בת 54, נהנית בשנים האחרונות מתחייה מחודשת לקריירה הבינלאומית שלה, אחרי הופעות משכנעות בסדרות "דרדוויל", "You", "Moonhaven" ו"חוק וסדר: פשע מאורגן". בישראל אתם עדיין יכולים ליהנות ממנה בסדרה של קשת 12 "חולי אהבה".

אל זורר יצטרפו גם יהלי טופול-מרגלית שתגלם את מרב, בתו הבכורה של שאול המלך; עודד פהר בתפקיד אבנר בן נר, שר הצבא של שאול המלך; ואשרף ברהום המצוין תמיד בתפקיד דואג האדומי. באופן שמן הסתם יגרד את עצביהם של לא מעט ישראלים, לתפקיד המלך דוד נבחר דווקא השחקן המצרי מייקל איסקנדר, בעוד לתפקיד שאול המלך לוהק עלי סלימאן המצוין שנשבע לפני כשנתיים לא לעבוד יותר בהפקות ישראליות בגלל ש"האמנים פה משתפים פעולה עם הממשלה הפשיסטית".

סיפורו של המלך דוד, עם שלל האינטריגות שהובילו להמלכתו ומערכת היחסים המתוחה וסבוכה עם שאול המלך ובני משפחתו, כמו גם הקרבות נגד הפלשתים ובראשם גוליית (שיגולם על ידי מרטין "הסיוט" פורד מ"מורטל קומבאט 2"), נראה כמו החומרים שמהם עושים אפוס טלוויזיוני רציני בהפקה עתירת תקציב. יוצר הסדרה, הבמאי והמפיק ג'ון ארווין, מוכר בארה"ב בעיקר כחצי מהצמד "האחים ארווין" שמתמחים בהפקות קולנוע וטלוויזיה נוצריות. בקיצור, בני כל הדתות בפנים, יאללה קינג דיוויד.

• המסך
• אמזון פריים
• איילת זורר
• ישראלים בחו"ל

ב"אגף הסרטן", ספרו של זוכה פרס הנובל אלכסנדר סולז'ניצין מ-1966, יש דמות של רופאה, ראש מכון הקרינה, המגלה שהיא חולה בסרטן ומסרבת לשמוע על טיפול. נזכרתי בדמותה של לודמילה במהלך הצפייה בשני הפרקים הראשונים של "חולי אהבה", הדרמה החדשה של קשת 12. גיבורת הסדרה, עמליה לוי, היא כירורגית במחלקה האונקולוגית באיכילוב, שמגלה שיש לה גידול ממאיר בשד. בניגוד להנחיות שהיא נותנת למטופלות שלה, עמליה (איילת זורר) לא הקפידה על בדיקות שגרתיות, והגוש גדל עד שהבחינה בו במישוש מקרי. בתגובה לגילוי, עמליה מתכנסת בתוך עצמה, לא עונה לטלפונים מהרופאים (אמנון וולף, חנה לסלאו) ודוחה שוב ושוב את הניתוח. רופאים, כך נאמר, הם המטופלים הכי גרועים.

>> מצעד העשור: 20 הסדרות הישראליות הכי טובות מאז 2014
>> מה רואים החודש: 27 סדרות חדשות ששוות בדיקה בפברואר

עמליה מנחה את שירין (שאדן קנבורה), הרופאה המתלמדת שמלווה אותה, לתפוס מרחק רגשי מהמטופלים, שאם לא כן היא תתקשה לעשות החלטות רפואיות נכונות. למטופלות היא נוהגת לומר "נעשה כל מה שאפשר ונקווה לטוב". גם למחלה שלה היא מנסה להתייחס בריחוק מקצועי, אבל כשאף אחד לא רואה היא מרשה לעצמה להתפרק. איילת זורר מגלמת היטב את הניגוד הזה בדמותה של אשת הקריירה המצליחה, ומעצבת גיבורה שנרצה לעקוב אחריה בפרקים הבאים.

"חולי אהבה" היא סדרת הטלוויזיה הראשונה שיצרו צמד הקולנוענים שרון מימון וטל גרניט ("מיתה טובה"). בשנה שעברה יצא למסכים סרטם דובר האנגלית "סוף טוב", עיבוד בעייתי למחזה של ענת גוב על שחקנית מפורסמת שמתאשפזת במחלקה אונקולוגית ומתמודדת עם ההכרה בקיצה הקרב. על התסריט לסרט ההוא חתומה רונה תמיר, שכתבה איתם את הסדרה. אני לא יודעת מה קדם למה, אבל על פי שני הפרקים הראשונים שנשלחו לביקורת נראה ש"חולי אהבה" היא יצירה שלמה ומשכנעת יותר, כתובה ומבוימת טוב יותר, שמצאה את הטון הנכון לעיסוק בחומר הלא משובב נפש.

עמליה נמצאת ביחסים ידידותיים עם האקס הנחמד שלה (זוהר שטראוס) ואבי ילדיה בני העשרה. אחותה הצעירה ממנה עדי (נלי תגר) היא סטנדאפיסטית כושלת, שמתקשה למצוא את הסיפור האישי שבאמצעותו תוכל ליצור קשר עם הקהל במועדון שבו היא מופיעה. כשעדי מגלה את עובדת מחלתה של עמליה היא פורצת מיד בבכי, שלא כמו אחותה המאופקת. ואז היא מאמצת לעצמה את הסרטן שלה כבסיס למופע שכולו הומור גרדומים וכובשת את הקהל. התרמית הזאת היא קו עלילתי ודרמתי מוצלח, שמכניס לסדרה תבלין של הומור מחודד, וציפייה לקונפליקט עתידי, והתפקיד יושב על תגר כמו כפפה. אולג לוין תורם נוכחות גברית כריזמטית ומחוספסת כמנהל המועדון ששם עליה עין.

דמות יותר חלקלקה וחמקמקה היא זו של מיכה חדאד (עמוס תמם), חבר כנסת ושר הבריאות לשעבר, שמגיע לשולחן הניתוחים של עמליה בשל סרטן שד. חדאד נמצא בעיצומו של קמפיין בחירות – הוא שואף להיות ראש ממשלה – ומלווה ביועץ שלו (יואב לוי) שרק חושב איך להעלים את המחלה הלא גברית מעין הציבור. נראה שחדאד נבנה בדמותו של יאיר לפיד, ולפחות בפרקים הראשונים הסדרה אינה מגלה לנו מהי נטייתו הפוליטית. בימים אלה של מלחמה ופילוג, הדימוי הזה של הפוליטיקאי הפופולארי נחווה כאנכרוניסטי.

מיכה מפיץ חיוכים לכל עבר, ובעיקר לעבר עמליה, ועל פי שם הסדרה והתקציר בוויקיפדיה נראה שבהמשך יתפתח ביניהם רומן המבוסס על שותפות הגורל. אלא שמיכה נשוי (לדנה סמו) ובשלב זה של הסדרה עדיין לא נוצר מתח מיני בינו לבין עמליה. נראה שהחיוכים שלו הם חלק מהתדמית הפוליטית שבנה לעצמו – עמליה מכנה אותו "נער הפוסטר של איגוד מגדלי הטופו" – והשאלה היא אם בהמשך יתגלה מאחוריהם אדם שלם וראוי לאהבה.

קשה לכתוב ביקורת מושכלת על בסיס צפייה בשני פרקים בלבד. שרה פון שוורצה, שעל פי הדיווחים מגלמת דמות מרכזית של חברה במפלגה של מיכה שחותרת תחתיו, תופיע רק בהמשך, וככל הנראה תחזק את הרובד הפוליטי. יש אופציה שהיא תהיה הנבל המסומן של הסדרה, כי בינתיים כל הדמויות סימפטיות, וזה נאמר לחיוב. האם "חולי אהבה" תעמיק את הכאב והחרדה של ההתמודדות עם המחלה? האם האהבה בין שני הקרייריסטים, שהדחיקו את הסרטן עד שהוא גדל לממדים מסוכנים, תתפתח באופן משכנע ותיגע ללב הצופים? האם הרובד הפוליטי יהיה בעל משמעות? בשלב זה מוקדם מדי לדעת, אבל ההתחלה בהחלט מזמינה להמשיך לצפות.
>> "חולי אהבה", שני 21:30, קשת 12

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• סדרות ישראליות
• קשת
• איילת זורר
• עמוס תמם
• נלי תגר

מזמן לא שמענו שום דבר מ-AMC, רשת הפרימיום המצוינת שאחראית ל"סמוך על סול" ולפני כן גם ל"מד מן". מזמן גם לא קיבלנו סדרת מד"ב חדשה ומבטיחה. ומזמן גם לא ראינו את איילת זורר מרהיבה בביצועיה באנגלית. אז הנה, עכשיו נקבל את כל זה בסדרה אחת חדשה: "Moonhaven" היא דרמת מד"ב מושקעת בכיכובם של אמה מקדונלד ודומיניק מונהאן ("אבודים") שמתרחשת 100 שנה בעתיד כשעל כדור הארץ האקלים כבר כמעט ואינו מאפשר חיים ועל הירח משגשגת מושבה אנושית אוטופית.

העלילה עוקבת אחר טייסת חלל ומבריחת סחורות שמתרסקת על הירח ומואשמת בפשע שלא ביצעה, כחלק מקונספירציה סבוכה להשתלט על האינטליגנציה המלאכותית שאחראית לפלאות גן העדן של מושבת הירח, מה שיחסל את תקוותו האחרונה של כדור הארץ כמקום שבני אדם יכולים לחיות בו. היא חוברת לבלש משטרה מקומי ומשם ההרפתקאות כבר כותבות את עצמן.

היוצר הוא פיטר אוקו (שהיה אחראי ל"לודג' 49" המצוינת), איילת זורר מגלמת בסדרה את מאיטה ווס, ראשת הממשלה של מונהייבן, ועל פי הטריילר אפשר כרגע להסיק בעיקר שהיא בלונדינית במפתיע. המבקרים בארה"ב שצפו בפרקי הפריוויו שנשלחו אליהם מתלהבים מממנה ומהסדרה כולה. ב"וראייטי" טענו שמדובר ב"סדרה חכמה, כיפית במפתיעה ועמוסה ביותר", ב"אינדיווייר" מדברים על "סדרת המד"ב הכי מסעירה מזה שנים", וגם ב"הוליווד ריפורטר" התלהבו מההומור, הפנטזיה והאיפוק האידיאולוגי של הסדרה. יש למה לחכות.

>> "מונהייבן / Moonhaven", עכשיו בשירות הסטרימינג AMC+ (טרם ידוע היכן תשודר בישראל)

• המסך
• מה רואים הלילה
• מדע בדיוני
• איילת זורר
• המלצות צפייה

כמבקרת קולנוע אני מורגלת בכתיבה על טקסטים שבהם צפיתי בשלמותם. לא רק זאת, אלא שמבקרי קולנוע שהעזו לבקר סרט שלא צפו בו עד כותרות הסיום, הואשמו בחוסר מקצועיות ואף איבדו את עבודתם. לכן זה תמיד מוזר בעיניי שמה שהוא על תקן יהרג ובל יעבור בביקורת קולנוע, הוא שגרה בביקורת טלוויזיה. והרי לא פעם קורה שהמבקרים עצמם משנים את דעתם על סדרה אחרי שכבר פרסמו ביקורת על בסיס הפרקים הראשונים. לרוב זה מתבטא בביקורות שהם כותבים על העונה השנייה (מי שהתחבר ליצירת המופת "הסמויה" כבר בפרק הראשון, שיקום). בימי הקורונה התחלתי לכתוב על סדרות טלוויזיה, לרוב על בסיס צפיית בינג' בעונות שלמות. הפעם אני מתמודדת עם האתגר הלא פשוט (שלא לומר מתסכל) לכתוב על בסיס צפייה בשלושה פרקים בלבד מתוך עונה בת שמונה פרקים של סדרה ישראלית חדשה – "לאבד את אליס".

סיגל אבין, שיצרה בין השאר את סדרות הדרמה הקומיות "האקס המיתולוגי" ו"טלנובלה בע"מ", פונה הפעם לסמטה אפלה יותר. על פי תיק העיתונות "העלילה שואבת השראה מסיפורו המיתולוגי של פאוסט" ו"משלבת אלמנטים של מותחן פסיכולוגי ופילם נואר". בהתאם, אבין, שגם ביימה, העניקה לה מראה אפל עם משחקי תאורה תואמים, וזה המקום להחמיא לעבודתו של הצלם רותם ירון ("ג'רוזלם", "הגולם").

סצנת הפתיחה מכתיבה את הטון. צעירה נכנסת למלון, מבקשת לעלות לחדרו של גבר שהיא טוענת שהוא אביה אף שהוא לא שם, מתיישבת על המיטה, מכניסה אקדח לפיה ולוחצת על ההדק. הסצנה הבאה מתרחשת ברכבת – אתר התרחשות פופולרי במותחנים זרים – שם אישה צעירה (ליהי קורנובסקי) פונה לאישה בוגרת ממנה (איילת זורר), ומתברר שמדובר בבמאית קולנוע נערצת עליה, הנשואה לשחקן מצליח (גל תורן), שהצעירה שלחה לו תסריט פרי עטה. "עף לו הראש", היא אומרת פעמיים, ובהקשר של סצנת הפתיחה נראה שבחירת המילים אינה מקרית. אחר כך בבית הבעל מאשר – מדובר בתסריט למותחן ארוטי על יחסים סאדו-מזוכיסטיים בין נערה לאביה של חברתה הטובה, שהוא כל כך קיצוני ואפל שקשה להאמין שאינו מבוסס על התנסות אמיתית של הכותבת.

האם הסצנה במלון היא קטע מהתסריט? מהסרט שייעשה על פיו? או שמה זוהי התרחשות אמיתית? הפתיחה העזה והמסקרנת מפתה אותנו עם פיזור רמזים לדרמה מסוכנת. אליס גינור כבר מזמן לא יצרה משהו משלה, והיא מתמקדת בגידול שלוש בנותיה ובימוי פרסומות, פה ושם. בעלה דויד הוא כוכב נחשק – בהופעתו הראשונה על המסך תורן מתפשט וחושף שרירי בטן ממכון הכושר – והיא נדחקה קצת הצידה. עכשיו יש תסריט, חבילת הפקה, כוכב ובמאי שנעלם באופן לא מוסבר, ואליס קופצת על ההזדמנות למלא את מקומו. העובדה שסופי מרציאנו נוטה לצוץ בחצר ביתה ללא הזמנה מעוררת את נורות האזהרה של הצופים, אך לא של אליס. גם העובדה שדויד לא מתלהב מהרעיון לעבוד עם אשתו דווקא בסרט הזה, אינה עוצרת בה. אליס מזמינה את הצעירה היפה והתוססת שמייצגת עבורה את "האני שיכולתי להיות" (כדברי סופי ברכבת) אל תוך חייה, ונראה שהיא תצטער על כך.

יפה לראות סדרה שבמרכזה מערכת יחסים בין במאית בוגרת לתסריטאית צעירה, שמעצם עיסוקן ביצירה הן יודעות לנסח היטב את התמות של הסדרה. אף שתיק העיתונות, כאמור, העלה את פאוסט שמכר את נשמתו לשטן כמקור השראה, האסוציאציה היותר מיידית שעלתה בי היא לסרט הקלאסי "הכל אודות חווה", שבו שחקנית צעירה ומניפולטיבית שואפת לתפוס את מקומה של כוכבת וותיקה, על הבמה ובחיי בעלה.

זורר וקורנובסקי טובות מאוד, וגם תורן (שהרשים עד כה בעיקר בתפקידים קומיים) מתמודד היטב עם תפקיד דרמתי, ועם המצלמה שמציגה אותו כאובייקט מיני. בתפקידי משנה בולטים יוסי מרשק כשכן שלפעמים מציץ על אליס דרך החלון, ושי אביבי כבן זוגה (ככל הנראה) של סופי – מה שכמובן תורם לתחושה שהתסריט שלה אכן אוטוביוגרפי. חלי גולדנברג עושה את שלה כסבתא שמתערבת יותר מדי.

למרות כל זאת, ואף שהתסריט חושף טפח ומכסה טפחיים, אחרי הפתיחה המצוינת, בפרק השלישי התחלתי להרגיש שאני די יודעת לאן כל זה הולך, והמהלכים העלילתיים הפכו למעט מכאניים בעיני. (זהירות: ספוילר קטן) תעלול טיפוסי כמו סצנת פיתוי ארוטית שנחשפת כהזיה רק אחרי שהצופים פותו להאמין שהיא המציאות עצמה, תרם לתחושה שהדרמה נתפרה על פי גזרות בסיס מיובאות. נראה ש"לאבד את אליס" יכולה הייתה להתרחש בכל מקום בעולם (לפחות זה המכונה מערבי), ובניגוד לסדרות מתח משובחות כמו "כבודו" ו"עיר מקלט", שהתגבשו מתוך כור ההיתוך של המציאות הישראלית, חסרים בה מרכיבים מקומיים ניכרים לעין. זה עורר בי ניכור מסוים להתרחשויות. יש כמובן אופציה שאני לגמרי טועה – בכל זאת נותרו עוד חמישה פרקים – אבל בשלב זה של הצפייה לא התעורר בי צורך עז לגלות מה יקרה לדמויות בהמשך.

יש לציין ש"לאבד את אליס" נבחרה להתחרות בפסטיבל הטלוויזיה הבינלאומי "Canneseries" (שהיה אמור להתרחש במרץ, אך נדחה לאוקטובר), לצד "הקבר" של עומרי גבעון. אין לי מושג אם עורכי הפסטיבל צופים בעונות שלמות, או רק בפרקים נבחרים.

← "לאבד את אליס", HOT3, ימי חמישי (החל מ-18.6) 22:15 וב-HOT VOD

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• סדרות
• טלוויזיה ישראלית
• איילת זורר
• גל תורן
• HOT

• Facebook
• Twitter
• Email

אפשר להירגע: דחייתו של פסטיבל הקולנוע ה-37 בירושלים, שאמור היה להתקיים בחודש יולי, עוררה חששות שהנהלתו תאלץ להודיע על ביטולו השנה. אבל יש גם הפתעות טובות בחיים בימי הקורונה: הנהלת הפסטיבל מבשרת הבוקר כי הוחלט לקיימו בין ה-20 ל-30 באוגוסט, בכפוף להנחיות משרד הבריאות והרשויות.

ד"ר נועה רגב, מנכ"לית סינמטק ירושלים ופסטיבל הקולנוע ירושלים, מסרה ש"אין ספק שכולנו כבר משתוקקים לצאת לעולם שמחוץ לבית – ולחזור גם לקולנוע ולחיי התרבות, שהם חלק מהותי ובלתי נפרד משגרת חיינו. ההחלטה לקיים את הפסטיבל בנסיבות המיוחדות של השנה הזאת נובעת מתוך מחויבות עמוקה לקהל שלנו, ליוצרי הקולנוע וליצירותיהם החדשות שטרם הגיעו למסך. פסטיבל הקולנוע ירושלים יציע כמדי שנה עשרה ימים של הקרנות בכורה למיטב הסרטים הישראליים והבינלאומיים, מסגרות תחרות הנושאות פרסים בגובה מיליון שקלים ואירועים באוויר ההרים הצלול של ירושלים. מי שמכיר את האווירה המיוחדת הזאת לא יוותר עליה – במיוחד לא השנה". עוד הוסיפה כי "חזרתו לפעילות של עולם התרבות בישראל כרוכה בהשגת מתווה כלכלי שיאפשר זאת, כולנו מקווים שעניין מהותי זה יוסדר בהקדם".

במקביל, משתתף פסטיבל הקולנוע ירושלים באירוע הגלובלי הענק "We Are One: A Global Film Festival", פסטיבל מקוון ראשון מסוגו הכולל שיתוף פעולה של 21 פסטיבלי הקולנוע המובילים בעולם כולל קאן, ברלין, ונציה וסאנדנס. הפסטיבל, המופק ומאורגן בידי Tribeca Enterprises וחברת YouTube, יימשך עשרה ימים ויתקיים החל מיום שישי הקרוב ועד ה–7 ביוני.התוכנית האמנותית כוללת יותר מ-100 סרטים ותוכניות מ-35 מדינות, לצד שיחות עם אנשי קולנוע (בהם פרנסיס פורד קופולה, סטיבן סודרברג ובונג ג׳ון-הו), תכני מציאות מדומה והופעות מוזיקה. כלל התכנים יוצעו לצופים ללא עלות ובמהלך הפסטיבל יגויסו תרומות למען המאבק בנגיף הקורונה.

בין התכנים שתרם פסטיבל הקולנוע ירושלים לאיוונט תוכלו למצוא הקרנה מיוחדת של "חתונה מאוחרת" בבימויו של דובר קוסאשווילי במלאת 20 שנה לבכורתו, כולל דברי הקדמה של קוסאשווילי וליאור אשכנזי, הקרנת בכורה לסדרה המבטיחה של סיגל אבין, "לאבד את אליס", בכיכובה של איילת זורר, הקרנה של "Love Chapter 2"', הדוקו המהפנט שמתעד את עבודתם הסוערת של הכוריאוגרפית שרון אייל ושותפה ליצירה גיא בכר, וכיתת אמן של הבמאי נדב לפיד.

• המסך
• פסטיבל הקולנוע ירושלים
• יוטיוב
• ליאור אשכנזי
• הישרדות: קורונה
• איילת זורר
• שרון אייל
• קולנוע