"העיר שלי" הפך להיות אחד המדורים האהובים היותר בטיים אאוט, עם רשימת המתנה לא קצרה, אבל מה שבאמת מעניין בו הוא התמונה הגדולה – ואחרי יותר מ-250 מדורים היא גדולה כמו שלט חוצות באיילון. ישבנו, בדקנו ושיקללנו את בחירותיהם של התל אביבים שהופיעו במדור לאורך השנהומתוכן ערכנו את הפרויקט שלפניכם בשלל קטגוריות. מסקרנת מכל הייתה השאלה שהרשימה שלפניכם עונה עליה: מהם המקומות שהתל אביבים הכי אוהבים? מתברר שבניגוד לתדמית רודפת הטרנדים של תושבי העיר, התל אביבי הממוצע מעדיף דווקא את המקומות שנדמה שהיו כאן תמיד או לכל הפחות הפכו למוסד מיד עם הקמתם.

>> לכל מדורי "העיר שלי"

10. איש האתרוגים

"במיצייה הקטנה בכיכר מגן דוד אני שותה צ'ייסר כורכום, ג'ינג'ר, שמן זית ופלפל שחור ומרגישה שקיבלתי בוסט בריאות. המחיר נגיש, כעשרה ש"ח, ולי באופן מעוות המשקה טעים, אבל הטעם הוא הארדקור. פעם לקחתי עובדות שלי לשם ואחר כך הן שאלו 'למה עשית לנו את זה'". (דניאל קיציס, אופה ואושיית רשת)
אלנבי 60

9. פינת הגבינות והיין

"אני גרה ליד החניון בקצה שוק הכרמל ועושה את רוב הקניות בסביבה. בפינת הגבינות והיין יש מבחר גדול במחירים טובים ואני קונה שם ברמה יומית גבינות לעבודה ולבית. בסופר מגעיל לקנות גבינות והן תמיד יקרות, ובפינת הגבינות יש אלטרנטיבות להכול – מבולגרית ופטה ועד גבינות יוקרתיות יותר כמו רוקפור, ברי ופרמזן". (שוב,דניאל קיציס)
הכרמל פינת יעבץ

8. דווקא גורמה

"המקום של הגבינות המיובאות שכולם מכירים והדוכן הכי כייפי בשוק. אני קונה שם שנים והם מתים עליי, מפנקים ונותנים לטעום מהכול. שפע ומבחר מטורף של גבינות מכל העולם. ארוחות שבת בבוקר שלי ושל בעלי לרוב הן מאפים וגבינות משם ועוד כמה דליקטסים ליד שעושים לנו סופ"ש מנחם ומענג" (נופר זוהר, שפית)
הכרמל 34

7. ינעל העולם

"ליאור ומני דלאל, צמד האחים שירשו את החנות מאביהם ז"ל וממשיכים את דרכו, הם הירקנים שלי בשוק הכרמל. סחורה מעולה אבל אנשים לא קלים. רק על זה שהם סובלים אותי בתור לקוח מגיע להם להדליק משואה ביום העצמאות. הפרזנטור של הדוכן "אינעל העולם", ששמו למעשה עבד, הוא חבר יקר ואוהד הפועל כמוני. תמיד נעים לי ללטף את החתול שלו ולדבר איתו על כדורגל וכדורסל". (יהונתן בורוביץ', שף)
הכרמל 5

6. אטליז מעתוק

"המקום לכל חלקי החזיר ונקניקיו. תמיד טרי. תמיד מצוחצח". (איתי הרגיל, בעל מסעדה)
רמב"ם 2

5. בוצ'ר שופ

"הקצבייה שבה אני קונה כבר שנים וכולם שם חברים שלי. הבשר תמיד טרי ואיכותי והמחיר סבבה". (קובי בוריקה. נו, אתם יודעים מי הוא ומה הוא עושה)
יום טוב 15

4. מעדניית בזאר

"מישל בעלי המעדנייה הוא חבר טוב, אך בלי קשר לכך אני אוהב את המקום כי הוא תמיד מצליח לחדש. אחד התחביבים שלי הוא להגיע למעדנייה ולחפש מה חדש על המדפים, מן משחק שאני משחק עם עצמי. תמיד אני מצליח למצוא חומר גלם חדש ממדינה כלשהי בעולם, משהו חדש לוויטרינה או סלט חדש. המעדנייה אף פעם לא משעממת אותי". (אלכס ויינר, שף)
הכרמל 16

3. האחים כוחלני

"את יובל וגואל כוחלני אני אוהב מאוד אישית. יש אצלם הכול, ומה שאין – הם יכולים להשיג בזמן קצר. החנות נמצאת בדיוק במעבר בין הדגים לבשר לירקות, שזה טוב לזרימה הגיאוגרפית בשוק, וכיף מאוד לקנות שם". (יוגב ירוס, שף)
יום טוב 21

2. כרמלה

"אני מכיר את הבעלים באופן אישי, זוג הורים כבדי שמיעה שהחזיקו בבסטת עשבי תיבול בשוק הכרמל והפכו אותה לאימפריה שמנוהלת על ידי הבנים, שבעיני הם גאונים אחד אחד. יש להם את כל חומרי גלם הטובים ביותר שכל המסעדות עובדות איתם, והם נגישים גם ללקוחות פרטיים. זו אינה ירקנייה אלא היכל השראה לשפים". (אור גינסברג, שף)
הכרמל 3

1. קפה תמתי

"בכל בוקר בשעה 6:30 אני נפגש עם חברים מהשוק לפתוח את היום על קפה וכריך אצל מיקי. הקפה שלו ברמה גבוהה מאוד ותמיד נעים לשבת שם" (זיו גרטי, שווארמייר)
הכרמל 12

• העיר שלי
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 903 // העיר שלנו
• שוק הכרמל
• אוכלים שותים
• דווקא גורמה
• כרמלה
• איש האתרוגים

• Facebook
• Twitter
• Email

[tmwdfpad]

• תל אביב
• אהלן
• איש האתרוגים
• אתרוג
• אתרוגים
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

ענף הבטחות השווא נחלק היום לשני שווקים עיקריים: שירי אהבה (הוא לא יביא לך את הירח) ורפואה אלטרנטיבית (זה לא יעביר לך את האנגינה). אבל גם בשוק זיוני המוח יש מזיינים ויש זיינים. כמו שלא כל אחד הוא אייל גולן, ככה גם לא כל אחד הוא עוזי־אלי חזאי – זיין מוח ברמות שייקספיריות ביותר. חזאי בן ה־72, הידוע גם בשם הקליט "איש האתרוגים משוק מחנה יהודה", פתח לאחרונה סניף שני בכניסה לשוק הכרמל. ככרמלי שהוא גם תושב שוק הכרמל – רציתי לבדוק על מה כולם מזיינים את המוח. אז הלכתי לדוכן המיצים של איש האתרוגים.

אך ראשית סיפור ומוסר השכל בצדו: אני פוחד מדבורים. לפני כמה שבועות נסעתי למצפה רמון. המצפאים ערכו פסטיבל היפי־פגאני כלשהו. בין היתר היה שם דוכן גת. אחרי שתי כוסות חשבתי שהכל דבורה. ברחתי מזבובים. ברחתי מאנשים. ברחתי מהאף שלי. ומוסר ההשכל: ההבדל בין מיץ גת מרוכז שהוצא מן החוק ב־2012, למיץ גת טבעי כמו זה שמוכר עוזי־אלי – הוא כמו ההבדל בין אספרסו לאקסטה.

בכל אופן, הדוכן מלא הבטחות כרימון. על מיץ הגת נכתב: "ויאגרה מהטבע, גורם להיזכר בנשכחות, מאפשר לך להירגע ולנשום עמוק ובקלות, זהו גן עדן של השכל, מחזק ומשמח את האדם, כך הוא יוכל לעבור כל מכשול ולכבוש כל הר, מעורר את שמחת הלב ומשמש כחגורת הצלה בשעות הצורך להגיע לפסגה". לא פחות. זה נשמע נחמד והכל, אבל לא חשבתי שגן עדן של השכל, שמחה והצלחה בכלל שווים עשרה ש"ח.

אז הלכתי על האתרוגת – שילוב מנצח של אתרוג וגת. איש האתרוגים מבטיח שהמיץ הזה "מרומם מצב הרוח לאהבת אדם, מרחיק עייפות ומתחים, לגיל המעבר, מפעיל אותך שכלית וגופנית, מגביר פוריות, מעניק היי טבעי וכיף, להיות מחובר בכל (! – ע"כ), מחזק את מערכת העיכול ומביא שלום בית בשבת". או! זה כבר נשמע לי יותר רציני. קניתי בקבוק גדול ב־50 ש"ח ושתיתי את זה כל סוף השבוע.

להלן מסקנותיי:מרומם מצב הרוח לאהבת אדם – זה היה טעים אבל לא צריך להגזים, בנאדם. לגיל המעבר – אז למה מכרת לי את זה? מפעיל אותך שכלית וגופנית – לא הפעילו אותי גופנית מאז הטירונות. מגביר פוריות – אנחנו לא מנסים. מעניק היי טבעי וכיף – היה היי, אבל הוא לא היה טבעי. להיות מחובר בכל – כולנו יצאנו מהמפץ הגדול! כולנו מהגרי עבודה מאפריקה! מחזק את מערכת העיכול – הכי לא. מביא שלום בית בשבת – שלום. אני חוזר לבננה־תמר־פקאן.

• איש האתרוגים
• הנה זה בא: המדריך המלא לקיץ 2015
• גת
• ויאגרה
• מחנה יהודה
• שוק הכרמל
• מיוחדים