• Facebook
• Twitter
• Email

ב-2007 זכה "אמת מטרידה" בשני אוסקרים – לסרט התיעודי הטוב ביותר ולשיר "I Need to Wake Up" של מליסה אתרידג'. מבחינה קולנועית הוא היה בסיסי מאוד – יותר צילום של הרצאה של אל גור מאשר סרט של ממש – אך הוא קידם נושא אקוטי. "אמת מטרידה" יחצ"ן את דמותו של סגן הנשיא לשעבר כלוחם לקידום המודעות להתחממות הגלובאלית ולסכנותיה, והאוסקר חזה את פרס הנובל לשלום שהוענק לו כמה חודשים אחרי כן.

>>האמת רק הפכה מטרידה יותר, אבל אל גור עדיין אופטימי. ריאיון

זה לא שכיח שסרט תיעודי זוכה לסרט המשך. זה חסר תקדים ששני הסרטים זוכים להפצה מסחרית בארץ. "אמת מטרידה יותר" נפתח בקריאה שהשמיע הטייקון דונלד טראמפ במהלך נאום באחד ממועדוני הגולף שלו בפברואר 2010: "עם החורף הקר ביותר שתועד, והשלג שקובע שיאים לאורך החוף, ועדת הנובל צריכה לקחת את פרס הנובל בחזרה מאל גור". הקריאה המבישה הזאת מהדהדת מעל הסרט, שעוקב אחר פועלו של גור בשנים שחלפו, ומתמקד בהכנות לוועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים בפריז ב-2015 – ועידת פסגה של ראשי מדינות שנועדה להציל את העולם לפני שיהיה מאוחר מדי. בהתאם, "אמת מטרידה יותר" אינו עוד הרצאה מצולמת, אלא הוא מעוצב כמותחן/סרט אסונות בכיכובו של סוכן בינלאומי – ג'יימס בונד של האקלים, אם תרצו. וככזה, הוא מספק יותר עניין קולנועי.

אם נגד הסרט הקודם נטען שהוא הגזים בתחזיות האימה, שלוו באנימציה ממוחשבת של דרום מנהטן מוצפת מי ים, גור יכול עכשיו להראות שדווקא התחזיות הכי מופרכות התממשו – ב-2012 אתר הזיכרון לפיגוע 11.9 בדרום מנהטן הוצף כתוצאה מהוריקן סנדי, והפעם התמונות אינן ממוחשבות. נפנופי האצבע נגד נבואות יום הדין של "אמת מטרידה" גם עוזרים לו לחדד את הטיעונים בסרט החדש – הסערות הקטסטרופליות של השנים האחרונות אינן סותרות את "התאוריה" שהעולם מתחמם, אלא הן תוצאה של אותה התחממות. מקבץ שיטפונות ושרפות מרחבי העולם, והכי חשוב – בארצות הברית עצמה, מייצר דימוי מבהיל של אפוקליפסה עכשיו. הפעם גור, אל גור, יורד מהבמה ומבוסס במגפיו במי השיטפונות שהפכו לעניין שבשגרה במיאמי ביץ' עקב עליית פני הים (עוד לפני הוריקן אירמה), ומאלצים את העיריה להרים את הכבישים והגשרים. מי שלא מגיע לשם הוא מושל פלורידה, מכחיש התחממות ידוע, שמסרב לענות לטלפונים.

לקראת שיאו הדרמתי של הסרט, הודו מסומנת כנבל – טרוריסט אקלים שמאיים להקים 400 מפעלי פחם, ומאשים את האימפריות המערביות בהתנשאות ובניצול. במשך 150 שנה השגתם קידמה באמצעות מפעלי פחם, זועק שר הסביבה ההודי, אז מי אתם שתגידו שלנו לא מגיעות 150 שנה להדביק את הפער. במטרה להציל את העולם בדקה ה-90, יוצא יוצא סוכן-העל גור למסע מזורז בעולם, ומשיג להודו הנחות על אנרגיה ירוקה, שיאפשרו לה לוותר על מפעלי הפחם ולחתום על ההסכם הגלובאלי.

הסיקוונס הזה בנוי וערוך באופן אפקטיבי כמו מותחן הוליוודי, אבל אנחנו יודעים שלא נזכה לקתרזיס אמיתי. ואכן, הסרט לא עוצר בחתימה המרגשת על ההסכם, אלא ממשיך הלאה לימים אלו ממש, כמעט כמו היה מהדורת חדשות עדכנית. בעוד הנשיא האמריקאי טראמפ מודיע שיפרוש מהסכם פריז כי הכל שטויות של השמאל, ובהיפוך אירוני הודו דובקת בהסכם והופכת למגינה הגדולה של העולם.

גם הסרט הנוכחי מנסה להשאיר לנו מסר דק של תקווה ושל קריאה לפעולה, אבל עכשיו זה עוד יותר מפחיד מקודם, כי אפילו גור מתחיל להתעייף, והתקווה הולכת ונמוגה כמו הקרחונים של אנטארקטיקה.

סרט על:מאבקו של אל גור בהתחממות הגלובאלית בעשור שחלף מאז "אמת מטרידה"

ללכת?כן. סרט ההמשך יותר טוב מהסרט הראשון

• ביקורת סרטים
• סרטים
• אל גור
• דוקומנטרי

• Facebook
• Twitter
• Email

אני פוגשת את אל גור ביום גשום. מזג האוויר, כאילו כדי להתאים לשיחה שעומדת להתקיים, מפיל גשם על לונדון בבת אחת בכמות שבדרך כלל יורדת בחודש. המטר אינטנסיבי כל כך עד שהשירות המטאורולוגי מפרסם אזהרה על מזג אוויר מסוכן. אבל אל גור לא מתרגש מזה. "אירועי מזג אוויר קיצוניים, המושפעים משינויי האקלים, הפכו להיות שכיחים וחמורים בהרבה מאז שיצא הסרט 'אמת מטרידה' לפני עשור", אומר סגן נשיא ארצות הברית לשעבר בעודנו מתייבשים בלובי של מלון בפיקדילי. "השנה היו בבריטניה גשמים מטורפים והצפות, ואירועים קיצוניים כאלה מתרחשים יותר ויותר בכל רחבי העולם".

זו אחת הסיבות לכך שהפעיל הסביבתי, זוכה פרס הנובל (והאיש שג'ורג' ו' בוש עקף בסיבוב בדרך לנשיאות בשנת 2000) החליט להוציא סרט המשך, "אמת מטרידה יותר" (באנגלית הוא נקרא "An Inconvenient Sequel: Truth to Power"). הסרט – שיופץ בישראל רק בנובמבר – עוקב אחר גור כשהוא מרצה ברחבי העולם על כך שהשימוש בנפט ובפחם מחמם את כדור הארץ. הוא מתמקד בשני מסרים עיקריים: האחד הוא שהפתרונות לשינוי אקלים כבר כאן והם נעשים זולים יותר. השני הוא שההתחממות הגלובלית כבר משפיעה על עולמנו: מיליוני סורים הפכו לפליטים בגלל הבצורת; עליית גובה פני הים גרמה להצפת כבישים במיאמי (יש דגים ששוחים ברחוב!); ייתכן שההתחממות הגלובלית אחראית למזג האוויר המוזר שהיה באנגליה לאחרונה. אך במקביל קולם של מכחישי ההתחממות הגלובלית מתעצם, ברשת וגם בפוליטיקה העולמית. שוחחתי עם אל גור, בלב לונדון הגשומה, על התקוות ועל הפחדים שלו, ועל כך שהגיע הזמן לפעול.

מה הדבר שמדאיג אותך יותר מכל לגבי עתידנו?

"מדי פעם מתפרסם דוח מדעי שמראה ששכבת קרח חשובה עברה את נקודת האל חזור ועומדת להימס אל תוך הים. היא תעלה את גובה פני הים, לא חשוב מה נעשה, אבל אנחנו צריכים להתמקד בדברים שאנחנו יכולים לעשות".

האם היה מקום שבו ביקרת כשיצרת את הסרט ושהשפיע בעוצמה על רגשותיך לגבי המשבר הזה?

"המפגשים שהיו לי עם הניצולים מטייפון האיאן בפיליפינים. היו שם 4.1 מיליון פליטים, שלא לדבר על האלפים שמתו. זה היה עוצמתי".

איך הושפעה סערת הטייפון משינויי האקלים?

"הסערה עברה מעל מי האוקיינוס השקט, שהיו חמים בשלוש מעלות יותר מהרגיל, ולכן התפתחה להיות הרסנית כל כך. אנחנו לוכדים כל יום באטמוספירה של כדור הארץ חום מיותר, השווה לחום הנוצר מ־ 400 אלף פצצות אטום מהסוג שנפלו על הירושימה. זה קורה כל 24 שעות. 90 אחוז מהחום הזה נקלט באוקיינוס".

מכחישי שינויי האקלים קיבלו לאחרונה השפעה פוליטית שלא הייתה להם בעבר. האם מתרחשת גם תנועה בכיוון ההפוך?

"בוודאי. היה סקר גלובלי שהראה שהדאגה לגבי משבר האקלים צמחה באופן ניכר. כיום דאגה זו והדאגה לגבי הטרור העולמי הם שני הנושאים המטרידים ביותר את האוכלוסייה בעולם. אפילו אנשים שלא נוח להם פוליטית לדבר על התחממות גלובלית מרגישים שמזג האוויר מוזר".

זיהום האוויר בלונדון הגיע לכותרות הראשיות הקיץ כי האוויר בעיר הפך לרעיל.

"זה קורה כתוצאה מהמזהמים המשניים הנפלטים כששורפים נפט, וכשהאוויר חם יותר מהרגיל הוא מחזיק יותר זיהום".

האם יש ערים שאפשר לקבל מהן השראה בנושאים סביבתיים?

"סטוקהולם היא דוגמה טובה לעיר כזאת. הייתי בוחר גם בג'ורג'טאון, טקסס. יש עכשיו ערים רבות שעברו ל־ 100 אחוז אנרגיה מתחדשת ואינן מזהמות כבעבר. יש גם ערים שאוסרות על כניסת כלי רכב מנועיים למרכז העיר".

מה קורה בג'ורג'טאון?

"זו עיר בלב אזור הנפט בארצות הברית, שמתארת את עצמה כ'עיר הרפובליקנית הכי שמרנית במדינת טקסס הרפובליקנית'. ראש העיר תומך בטראמפ, אבל הוא עשה חשבון וגילה שכל תושבי העיר יחסכו כסף אם העיר תעבור ל־ 100 אחוז אנרגיית שמש ורוח. עכשיו חשבונות החשמל שלהם נמוכים יותר, וכרווח משני הם עוזרים להציל את העתיד של האנושות".

האם יש הרגל ירוק אחד שקשה לך להתמיד בו?

"לנתק את מטען הטלפון הנייד שלי כשהוא לא בשימוש. אני מרגיש אשם כשאני לא עושה את זה".

כשחיפשתי את השם שלך בגוגל, החיפוש השלים את השאלה "האם אל גור יכול לרוץ לנשיאות ב־2020?". יש סיכוי שתעשה את זה?

"אני 'פוליטיקאי בגמילה', וככל שעובר זמן רב יותר בלי נפילה מחודשת לסם הפוליטיקה, זה הופך לפחות ופחות סביר".

האם אתה חושב שהצלחת לגרום לשינוי גדול יותר ממה שהיית מצליח לעשות כנשיא?

"אני מרגיש בר מזל שמצאתי דרכים מחוץ למערכת הפוליטית, ושבהן אני מנסה להפוך את העולם למקום טוב יותר. אבל אין לי אשליות, המעמד שיש בו הפוטנציאל הגדול ביותר להוביל שינוי הוא נשיאות ארצות הברית".

דונלד טראמפ אמר שהוא לא מאמין בשינויי אקלים. עד כמה לדעתך הנשיאות שלו היא איום על כדור הארץ?

"הוא פחות מאיים ממה שחששתי. הוא עושה נזק כל יום, אבל חששתי שהוא יוביל מדינות אחרות לחקות אותו. כשהוא נאם את נאום היציאה מהסכם פריז, למחרת כל המדינות האחרות התחייבו להסכם ביתר שאת, כאילו כדי לומר לו: 'נראה לך מה זה, דונלד טראמפ'".

אנשים צעירים גדלים היום עם האמונה שיש משבר אקלימי, במקביל יש עניין גובר באקטיביזם מאז בחירתו של טראמפ. האם אתה חושב ששתי התופעות האלה יכולות לגרום לשינוי ממשי?

"יש לזה כבר השפעה עוצמתית מאוד. הדור שלכם הוא הגדול ביותר בהיסטוריה, והדעות שלכם מתחילות להשפיע על העמדות של הגופים הפוליטיים באופן כללי. זה קצת כמו נישואים חד מיניים – מבחינה זו שהרבה אנשים בדור שלי לא הצליחו להסתגל לרעיון של נישואים חד מיניים, והדור שלכם אמר: 'היי, למה אתם עושים מזה עניין? בואו נתקדם קצת!'. אנחנו קרובים לנקודת שינוי שאחריה נראה התקדמות הרבה יותר מהירה".

אילו סרטים תיעודיים אהבת לאחרונה?

"אהבתי את 'עבודה מבפנים' (סרטו של צ'ארלס פרגוסון על המשבר הכלכלי של 2008) – חשבתי שהוא טוב מאוד. 'מזלגות במקום סכינים' (Forks over Knives סרט תיעודי מ־2011 על התועלת הבריאותית בתזונה מבוססת צמחים), ו'מזון בע"מ' (סרט מ־2008 על תעשיית המזון האמריקאית), יש עכשיו הרבה סרטים תיעודיים העוסקים במזון".

נכון שאתה טבעוני זה חמש שנים?

"נכון. אני לא מנסה לשכנע אנשים אחרים לשנות את התזונה שלהם, כי זו בחירה אישית. התחלתי את זה כניסוי במשך 30 יום והרגשתי טוב יותר".

האם זה גם טוב יותר לסביבה?

"כן, צריך מעל שלושה ק"ג חלבון מהצומח כדי לקבל 400 גר' חלבון מהחי, אז ככל שאוכלים יותר בשר צריך יותר שטחי אדמה, ויש פליטה גדולה יותר של גזי חממה מחקלאות".

לסיום, יש משהו שנותן לך תקווה?

"כן. כשהנחיתי אימון אקלים בדנוור, קולורדו, הגיעה לשם ילדה בת 11. שאלתי את הצוות: 'אנחנו בטוחים שהיא מספיק בוגרת בשביל זה?'. שבועיים אחר כך הקלקתי על סרטון שהפך לוויראלי, וראיתי את הילדה הזאת. היא באה למפגש עם הנציג שלה בקונגרס, נזפה בו בנושא האקלים והזמינה אותו לבוא לשיעור מדעים בבית הספר שלה, אבל הוא היה עסוק באותו יום".

• אל גור
• סרטים
• תרבות