העשור האחרון היה עשור הפריצה של טסה תומפסון וג'ון ברנטל. עבור תומפסון זה היה תפקידה ב"ווסטוורלד" ועבור ברנטל זה היה התפקיד המצוין שעשה בעונה הראשונה של "המתים המהלכים" ולאחר מכן הופעתו כפרנק קאסל ("המעניש") בסדרות המארוול של נטפליקס, תפקיד אליו חזר מאוחר יותר בסדרה "דרדוויל: נולד מחדש". בנובמבר נחשפתי מחדש לתומפסון כשביצעה בסרט "הדה" תפקיד ראוי לאוסקר עליו היא גם קיבלה מועמדות לגלובוס הזהב. מאז שצפיתי בסרט חיכיתי לפרויקט הבא שלה והנה הוא הגיע – סדרת המתח "שלו ושלה" בנטפליקס, שם היא משחקת לצד ברנטל. הקאצ': זאת סתם סדרת מתח גנרית.

>> מה יהיה: הגיע הזמן שגם האופוזיציה תחטוף קצת ב"ארץ נהדרת"
>> החדשות הרעות: נטפליקס חושבת שאנחנו סתומים. ואולי היא צודקת

הסדרה עוקבת אחר מגישת החדשות לשעבר אנה אנדרוז, שחוזרת לעיר הולדתה סמוך לאטלנטה לאחר שנמלטה מאור הזרקורים לאחר טרגדיה משפחתית, הסיבה הגנרית ביותר והנפוצה ביותר כיום במותחנים מסוג כזה. היא חוזרת לעבוד בערוץ, הפעם ככתבת, בעקבות רצח שהתרחש בלילה שבו חזרה ואותו חוקר בלש המשטרה ג'ק הארפר, שהוא במקרה גם בעלה. כל הסיפור מלא בטוויסטים מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון של הסדרה, ועדיין היא פשוט לא מספיק טובה.

למרות שהצילום מעולה, ולמרות שנטפליקס מערימה תפניות מכל פינה, עדיין יש כשלים מהותיים בדבר הבסיסי ביותר: התסריט. ביצירות רבות יש שימוש בכלי שנקרא "השהיית הספק". זהו עקרון שלפיו הצופה מוכן להעלים עין ממידת הסבירות או מההגיון של הנחות יסוד או פרטים בסיפור, כדי להתמסר לו. הבעיה היא שיש לזה גבול. וכאן חוצים אותו שוב ושוב. יש כל כך הרבה בעיות בהגיון הפנימי של הדמויות. למשל, בשום שלב אף אחד לא מציע אפילו לבלש ג'ק הארפר לקחת צעד אחורה ולהימנע מחקירת הסיפור כי הוא יותר מדי קרוב אליו. זה נראה לי דבר די בסיסי. גם ההליכים הרשמיים במשטרה עובדים מאוד מהר, וזה לא שאני צריך עכשיו טונות של ניירת, אבל כל החקירה מרגישה על טורבו ובמותחן דווקא צריך לקחת את הזמן בלי לרוץ על הדברים.

עם זאת, קשה להתעלם מתצוגת המשחק של ברנטל ובטח מזו של תומפסון. אם התסריט היה מהודק יותר, אם היו מראים לנו יותר עבודת משטרה אל מול עבודת תחקיר עיתונאית, אם היו בונים ומתזמנים נכון את הטוויסטים ולא דוהרים אליהם ב-250 קמ"ש, זאת הייתה יכולה להיות סדרת מתח מעולה שמערערת באופן קבוע את הנחות היסוד של הצופה.

אבל בשלב מסוים לברנטל נגמר החומר לעבוד איתו, בעיקר לקראת הסוף. העלילה וההתפתחות של הדמות כבר לא מצליחות לספק מטען רגשי מספיק גדול כדי לעבוד איתו והוא כורע תחת האחריות שהפילו עליו יוצרי הסדרה. לעומת זאת, תומפסון נוכחת עד השנייה האחרונה. כשאנה מעבדת מידע חדש שהיא קיבלה – רואים את זה עליה. כשהגישה שלה כלפי מישהו משתנה מספיק להסתכל לה על העיניים כדי לקלוט את זה ויותר חשוב מהכל – מאמינים לה. היא מציבה רף שברנטל לא מצליח להגיע אליו. ניכר שהשקיעו בדמות שלה הרבה, ובדמויות אחרות – פחות.

נאמר בפשטות: "שלו ושלה" היא סדרת המתח הכי גנרית שיש. במרכז שלה יש שחקן מצוין שלא מצליח לעמוד בקצב ושחקנית מקצוענית שטורפת את המסך ובאה לעבוד. בלעדיה, לא בטוח שיש מה להסתכל על הסדרה הזאת. שחקנים טובים הם כמעט אף פעם לא הסיבה היחידה לראות סדרה, וגם הפעם לא, אבל זה בהחלט קרוב מאוד לשם. תענוג לראות את טסה תומפסון על מסך, אבל עדיף שזה לא יהיה בסדרה שרצה מטוויסט לטוויסט בלי לבנות מתח, תוך ניצול יתר (בלשון המעטה) של השעיית הספק ועם חוסר יכולת להבחין בין טפל לעיקר. עדיף פשוט לצפות בטסה תומפסון בכל דבר אחר.

• ביקורת טלוויזיה
• נטפליקס
• המסך
• סדרות
• בינג'

ההיסטוריה של ארצות הברית רווייה בנשיאים אמריקאים שניסו – ולפעמים הצליחו – להתנקש בחייהם. רק במערכת הבחירות האחרונה ראינו ניסיון התנקשות ביזארי בדונלד טראמפ, וכמה שכל הסיפור היה הזוי זה עוד כלום לעומת אסופת המטורללים שלקחו את החוק ואת הנשק לידיים וניסו לסיים קדנציות נשיאותיות בטרם עת. מה שמביא אותנו לסיפורו המוזר של ג'יימס גארפילד, הנשיא ה-20 של ארצות הברית, וצ'רלס גיטו, האדם ההזוי והלא לגמרי שפוי שרצח אותו.

"מוות ממכת ברק", מיני-סדרה היסטורית בהפקה מפוארת שעלתה בשבוע שעבר בנטפליקס, מגוללת את סיפורם של גארפילד וגיטו עד לסופו הבלתי נמנע. היא מצטרפת על המדף לעשרות יצירות שנעשו סביב נשיאים אמריקאים והמתנקשים שלהם, כמעט תת-ז'אנר בפני עצמו, ולכן גם סובלת מהשוואות לא מחמיאות לסרטים רבים, כי את הסיפור הזה כבר ראינו בעצם לא מעט פעמים.

>> המצעד: 20 הסדרות הכי טובות שצריך לראות עכשיו
>> וואה וואה וואה: הקאמבק של שם טוב האבי הוא מה שהיינו צריכים
>> וואה וואה וואה: סליחה, הקאמבק של שם טוב האבי לא טוב בכלל

אם מצליחים לשים את כל זה בצד לכמה שעות – ומדובר בארבעה פרקים בלבד כך שזו לא אמורה להיות בעיה – "מוות ממכת ברק" היא הפקה דליקטס עם תפקידים ראשיים נהדרים של מת'יו מקפדן ("יורשים") בתפקיד גיטו ומייקל שאנון ("אימפריית הפשע") בתור הנשיא גארפילד, כשלצידם סוגרים ניק אופרמן ובראדלי וויטפורד דליקטס של קאסט מוביל.

המיני-סדרה מבוססת על הספר המצליח "גורלה של הרפובליקה: סיפור של טירוף, תרופות ורצח נשיא", ספר עיוני שכתבה העיתונאית קנדיס מילר ונחשב נאמן ביותר לעובדות ההיסטוריות. מדובר גם בהפקה לא שגרתית של נטפליקס – מושקעת מאוד, קצרה מאוד, איכותית מאוד – שנראית כאילו מכוונת מראש לטקסי הפרסים, אבל התחזית שלנו לערב זה היא שצפוי כאן בינג' איכותי ומענג למדי, גם אם לא הרבה יותר מזה. תבדקו אותנו.
>> "מוות ממכת ברק" // Death By Lightning // ארבעה פרקים, עכשיו בנטפליקס

• המסך
• מה רואים הלילה
• נטפליקס
• נשיא ארצות הברית
• סדרות מומלצות
• בינג'

בעוד ימים מספר וויקליף ז'אן יחזור הביתה והגשם של גאנז אנד רוזס יתחיל, מה שאומר שנובמבר מגיע, ואיתו גל תכנים חדשים שיעלה לשירות הסטרימינג של דיסני+. החודש הזה מביא לנו תערובת של תכנים עמוסי כוכבים כמו הדרמה החדשה של ריאן מרפי, כמה סדרות מצליחות שחוזרות לעונה שנייה (או 16) וגם השלמה לפרויקט מהניינטיז על הלהקה שאיכשהו אף פעם אין מספיק דוקומנטרים עליה. פתחו טלוויזיה, זה לא שיש משהו טוב יותר בחוץ.
>>לראות אותן היום: מצעד 20 הסדרות הכי טובות בדיסני+ עכשיו

4.11 // הכל הוגן // All's Fair

כבר כמה שנים טובות שהביטוי "הסדרה המצופה של ריאן מרפי" נכח בלא מעט המלצות שלנו, אבל הפעם אנחנו משתמשים בו במלוא הכוח, כי הקאסט של הדרמה המשפטית החדשה שלו באמת מפחיד מרוב כישרון, וגם קים קרדשיאן שם. למעשה, היא בתפקיד ראשי לצד שורה של נשים עוצמתיות כמו גלן קלוז, נעמי ווטס, ניסי נאש, טיאנה טיילור (שהיתה מדהימה ב"קרב רודף קרב") ושרה פולסון, שמקימות משרד עורכות דין, עם הדרמה המתבקשת של מרפי.

11.11 // כללי המשחק 3 Tracker

החתיך התורן ג'סטין הארטלי חוזר לתפקיד קולטר שו בסדרה שאיכשהו שוברת את שיאי הרייטינג בארה"ב, למרות שבארץ היא טרם טפסה. העונה השלישית תתמקד בהתמודדות של שו עם ההיסטוריה המשפחתית שלו, לצד מה שהוא עושה הכי טוב בעולם – מאתר נעדרים בעזרת אינסטינקטים וכישורי הישרדות. מה חשבתם, שזה על נהג משאית?

12.11 // איירון מן וחבריו // Marvel’s Iron Man and his Awesome Friends

אוקי תרגעו, זו לא סדרה עבורכם, אבל עבור האחים הקטנים/הילדים שלכם היא תהיה מושלמת כי מדובר בגרסת קטנטנים לטוני סטארקס, שיחד עם גרסה צעירה אפילו יותר של רירי וויליאמס (איירון הארט) ואיירון האלק (מי ידע שיש כזה?) מתאחדים להגן על העיר שלהם ולפתור בעיות גדולות כקטנות.

19/11 // המורה לאנגלית 2 FX’s English Teacher

זה כבר הרבה יותר בשבילכם: העונה השנייה לסדרה המוערכת של בריאן ג'ורדן אלוורז שמהווה סוג של אנטיתזה למתיקות של "בית הספר היסודי אבוט", על מורה להט"בקי שמנסה לשרוד בבית ספר בטקסס שבו ההורים עוד תקועים בטראמפ והילדים כבר נמצאים עמוק באינטרנט ובטאומת הקוביד של כולנו. יהיה כיף.

19.11 // ההמבורגרים של בוב 16 Bob’s Burgers

מעלליה המופרעים של משפחת בלצ'ר ממשיכים להתגלגל כבר 16 עונות, והאמת שנאבדנו בדרך, אז אם אתם עדיין רואים את זה ספרו לנו אם היא עדיין מצחיקה בקטע מפגר כמו שאנחנו זוכרים.

24.11 // כריס המסוורת': מסע בלתי נשכח // Chris Hemsworth: A Road Trip To Remember

אנחנו לא יודעים על איזה חוזה חתם כריס המסוורת' עם נשיונל ג'יאוגרפיק, אבל כנראה שהם יתנו לו לעשות איזה דוקומנטרי שהוא רק ירצה, וכולנו מרוויחים מזה. הפעם הוא יוצא למסע הכי אישי שלו: רוד טריפ יחד עם אביו, שאובחן בשלבים ראשונים של אלצהיימר, ולבנות זכרונות חדשים עם אבא לא רק נועד לספר על המחלה ולעשות בונדינג יפה, אלא גם עוזרת להתמודד עם המחלה.

26.11 // האנתולוגיה של הביטלס // The Beatles Anthology

פנינה מיוחד ששמרו בדיסני לסוף החודש: בשנות ה-90 נוצר פרויקט מולטימדיה שכלל ספר, אלבום וסדרה דוקומנטרית בת 8 פרקים שמספרת על תולדות דרכם של ארבעת המופלאים מליברפול לעולם. ואם איכשהו חשבתם שהסיפור של הביטלס נגמר עד אז, מסתבר שיש עוד כי פיטר ג'קסון – איך לא – שחזר את הסדרה באיכות גבוהה ומעודכנת, ולשם כך יצר גם פרק תשיעי חדש שמציג קטעים שלא נראו מעולם של פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר מתקופת עשייתה הסדרה המקורית.

• המסך
• סדרות מומלצות
• דיסני+
• בינג'

התחושה הכללית שנטפליקס מביאים פחות ופחות תכנים טובים אולי מעוגנת בנתונים, אבל גם בחודשים החלשים שלה אפשר למצוא כמה יציאות מעניינות, ואולי איזה חלק מתוך סדרת דגל, ובדיוק כזה הולך להיות נובמבר עם (תחילת) הסוף של "דברים מוזרים", וגם סדרה היסטורית של יוצרי "משחקי הכס", חזרה של כמה קומדיות חביבות לעונה שנייה וסדרה מאוד מסקרנת על סופרת וספק רוצח. ואם לא אהבתם, מקסימום תמיד אפשר לתפוס שוב בינג' של סמוך על סול.
>>24 הסדרות הכי טובות שאפשר לראות עכשיו בנטפליקס

4.11 // אתגר הדיונון 2 Squid Game: The Challange

חשבתם שזה נגמר? הצחקתם אותנו. בנטפליקס הולכים לסחוט את הלימון הדרום קוריאני עד שהם ייכנעו לקים ג'ונג און. עונה שנייה לריאליטי שהפך את התוכנית על הריאליטי המזעזע לריאליטי מזעזע. 4.5 מיליון דולר לזוכה, 456 מתחרים, שקרים, תככים וטוויסטים. מקווים שאף אחד לא יהרג.

6.11 // מוות ממכת ברק // Death By Lightning

יוצרי "משחקי הכס" (מינוס ג'ורג ר.ר. מרטין) חזרו לעבוד ביחד כדי להפיק את המיני-סדרה ההיסטורית של מייק מקובסקי על הנשיא ה-20 לארה"ב ג'יימס גרפילד (מייקל שאנון המצוין) וצ'ארלס גיטו (מת'יו מקפדיין הגאון מ"יורשים"), הפוליטיקאי שהתנקש בחייו. יהיה בועט ופרופוקטיבי ומלא בזקנים נהדרים.

6.11 // המופע של וינס סטייפלס 2 The Vince Staples Show

עונה שנייה לסדרת האפרו-סוריאליזם החביבה של הראפר המבריק, שכנראה רצה אטלנטה משלו. העונה הראשונה הציגה לנו הצצה לתוך ראשו היצירתי, ועם קו עלילה רופף בעונה השנייה (מסע חיפוש עצמי בעקבות מות של דודו), אולי נקבל הפעם צלילה קצת יותר מעמיקה. או לפחות איזה וורס טוב, מה קרה?

10.11 // רחוב סומסום // Sesame Street

יאפ, קראתם נכון. העונה החדשה של רחוב סומסום תגיע לנטפליקס, עם הבטחה לשינוי פורמט קל ואותן דמויות קלאסיות. מושלם להורים לילדים צעירים או לסטלנים קשים.

10.11 // נחתים // Marines

סדרה דוקומנטרית שבנטפליקס מגדירים כ"סדרת התבגרות", כנראה בגלל שהיא עוקבת אחר טירוני היחידה חיל הנחתים האמריקאים דרך תהליך האימונים שיהפוך אותם מילדים לגברים. או מגברים לילדים. לא יודעים, היינו בחיל השלישות.

13.11 // אל המלחמה: הסמוראי השורד // Last Samurai Standing

הפקה מושקעת במיוחד של נטפליקס, שמעבדת ספר מאנגה יפני המתרחש בתחילת תקופה מייג'י ביפן (המאה ה-19), אז 292 לוחמים הגיעו למקדש בקיוטו למה שיהיה קרב ארוך עד המוות, כאשר המנצח יזכה בפרס כספי. שוג'ירו, סמוראי בלתי מנוצח, מצטרף לקרב במטרה לעזור לבנו ואשתו החולים. כן, זה נשמע כמו שוגון מעלי אקספרס, אבל נראה שהולכים להיות כמה קרבות משגעים.

13.11 // החיה שבתוכי // The Beast in Me

מאז שנגמרה "האמריקאים" אנחנו בגמילה קשה, ולמרות שמנת הקרי ראסל שלנו מסופקת על ידי "הדיפלומטים", באמת היה חסר לנו ממת'יו ריס. המיני-סדרה המאוד מצופה הזו, שמופקת בין היתר על ידי ג'ודי פוסטר וקונאן אובריאן, מצמידה את ריס לקלייר דיינס כסופרת מצליחה שעברה טרגדיה שנתקעת במשחק פסיכולוגי עם השכן העשיר והאולי (כנראה) רוצח שלה. אם רשימת המעורבים לא עשתה לכם חשק, הטריילר כן.

20.11 // האיש שלי בפנים 2 A Man on the Inside

סדרת הקומדיה החמודה של מייקל שור ("המקום הטוב") וטד דנסון ממשיכה באותו הטור הכל כך אופטימי של יצירותיהם האחרונות, עם סיפור על פרופסור להנדסה שפרש מעבודתו, ומוצא את עצמו כשתול של חוקרת פרטית בבית אבות. סביר שגם העונה השנייה תשלח אתכם להתקשר לסבתא ולהגיד שאתם אוהבים אותה.

27.11 // דברים מוזרים עונה 5 Stranger Things

כמעט עשור אחרי שעלתה לאוויר והפכה ללהיט חסר תקדים עבור נטפליקס, סדרת האימה-הרפתקאות-מסתורין סוף סוף מתקרבת לסיומה, ואנחנו כותבים מתקרבת כי זה הולך להיות רק החלק הראשון של העונה (השני והשלישי יגיעו בחודש הבא). אבל אל דאגה – ארבעת הפרקים הראשונים שיעלו בחלק הזה צפויים להיות ארוכים ועמוסים במיוחד, כאשר החבורה צריכה להתאחד בפעם האחרונה בהחלט כדי להציל את המציאות שלנו מלהתמזג עם העולם ההפוך, וגם לנצח את וקנה שנעלם בלי להשאיר זכר. בעולם הסדרה עברו רק 5 שנים מאז תחילתה, אז מעניין בעיקר איך יכילו את השינוי שעברה אילבן.

• המסך
• נטפליקס
• סדרות מומלצות
• דברים מוזרים - Stranger Things
• בינג'

יום כיפור הגיע והוא בא בדיוק בזמן. אין תקופה יותר מתאימה מזאת לחשבון נפש, מבט אמיתי וכן אל תוך הנשמה. לא חייבים ללכת לבית הכנסת בשביל זה וגם לא לצום. קולנוע הוא זירה מצוינת להתבוננות פנימית ובמיטבו הוא משקף לנו יפה את השיט שהולך בתוכנו. אפשר לעשות חשבון נפש גם בבינג' סרטים שמצד אחד ימלאו לכם את הזמן בכיפור, ומצד שני יישארו אתכם הרבה אחרי החג ויקחו אתכם למסע מרגש ומטלטל שיגרום לכם לחשוב עליהם ולהרהר בחיים עצמם גם שבוע אחרי הצפייה (או סתם ישחקו לכם בראש ובלב, שזה תמיד נחמד). אקשן.

>> בינג' חטאים: 11 סדרות מעולות שבטח פספסתם לגמרי
>> תודה אלוהים וסליחה: 11 בינג'ים קצרים ואיכותיים ליום כיפור

מתחת לעור (2013)

לא ראיתם עוד סרט כמו "מתחת לעור". הסרט עצמו אולי לא נשמע מבטיח במיוחד: אישה צעירה ומסתורית מפתה גברים בשעות הערב המאוחרות בסקוטלנד. עד כה נשמע סביר לחלוטין, לא מלהיב במיוחד, אבל כשמדובר בבמאי כמו ג'ונתן גלייזר, הבמאי של "אזור העניין" שהספיק גם באוסקר לעורר בארצנו הקטנטונת מהומה, אין ספק שיש כאן משהו מעניין. סצנות רבות מתוך הסרט צולמו במצלמה נסתרת ורבים מן המשתתפים (שלא ידעו שהם משתתפים) לא זיהו את סקרלט ג'והנסון, שמשחקת את אותה אישה פתיינית ומסתורית. מדובר בנקודת מבט מעניינת על האנושות שתגרום לכם להרהר ולערער על משמעות הקיום הרבה אחרי הצפייה בו.

דוני דארקו (2001)

אולי ראיתם את הסרט הזה בגיל הנעורים, אולי שמעתם עליו ולא ראיתם מעולם, אבל הסרט הזה ישחק לכם בשכל וברגש בו זמנית. הסרט מספר על נער צעיר שמתחיל לראות בלילות אדם בתחפושת מחרידה של ארנב, וביום למחרת הוא מתעורר במקומות שונים ומשונים. העלילה מסתבכת כשמכניסים לתוך זה חורי תולעת ומסע בזמן והאינטרנט כבר עמוס במאמרים והסברים לסרט, ככה שאתם יכולים גם לשקוע בהגיון הפנימי שלו לאורך זמן רב (ועדיין לא תבינו הכל).

בירדמן (2013)

כשמדברים על אלחנדרו גונסלס אינריטו יודעים איזה סרט אנחנו הולכים לקבל: כזה עם המון וואן שוטים. ועדיין – כולם הופתעו כששמעו על העלילה של "בירדמן" לפני קצת יותר מעשור: מייקל קיטון משחק בעצם את עצמו. כלומר לדמות יש שם שונה, אבל הסיפור הוא על שחקן (מייקל קיטון) שמוכר בעיקר בזכות דמות אחת שגילם, גיבור העל בירדמן (באטמן). הסרט עצמו מצולם בצורה כזאת שהכל נראה כמו וואן שוט אחד ארוך והכל קורה בקצב מהיר, כיאה לשואו ביז, עם דמויות כתובות היטב, תצוגת משחק נהדרת של אדוארד נורטון ובכלל, המפגש המטורף הזה בין תיאטרון לקולנוע שישלח אתכם לשעות ארוכות של מחשבה על השאלה האלמותית – מהי אמנות?

לופר (2012)

את השם ריאן ג'ונסון אתם מכירים יותר מסרטי "רצח כתוב היטב", אבל לפני זה הוא ביים את מותחן המד"ב הנהדר, "לופר", בו מתנקש מגלה שגרסה של עצמו מהעתיד נשלחה לביצוע משימה. הקאסט מלא בשמות מוכרים: ג'וזף גורדון לוויט, ברוס וויליס, פול דאנו, אמילי בלאנט ועוד שמות רבים ומוכרים. לא מדובר כאן בפרדוקס סופר מסובך כמו ב"דוני דארקו", אבל הוא מספיק מורכב כדי להפוך את הסרט מסרט אקשן רגיל לסרט אקשן מעורר מחשבה שנשאר איתך לאורך זמן.

אקס מכינה (2015)

הסרט הזה מוכיח שמי שחשב שפחד מבינה מלאכותית הוא פחד של העשור הזה טעה, כי גם בעשור הקודם יצרו סרטים כמו "אקס מכינה", שמעלה שאלות מהותיות על תפיסת בני האדם כלפי בינה מלאכותית ורמת המוסר העומדת מאחוריה היצירה שלה. הפעם מדובר על הייטקיסט צעיר שזוכה בהגרלה להגיע לבית של מליונר-טק כדי לבחון טכנולוגיית בינה מלאכותית יחידה במינה שהוא מפתח. אם לא הספיקו שביתות התסריטאים והשחקנים בהוליווד, "אקס מכינה" תספק לכם המון חומר לחשבון נפש על העתיד שכולנו צועדים אליו.

ממנטו (2000)

כשמדברים על סרטים שנשארים איתנו אי אפשר לא לדבר על כריסטופר נולאן. אני לא מדבר כל נולאן של אחרי באטמן, שהפך להיות הבמאי ההוליוודי הענק שכולנו מכירים. אני מדבר על נולאן בטעם של פעם, זאת אומרת בטעם של הסרטים המבריקים שהוא יצר לפני באטמן. הפעם אנחנו נדבר על "ממנטו", סרט על סוכן ביטוח עם אמנזיה שחוקר את המוות של אשתו באמצעות קעקועים ותמונות שעוזרות לו לזכור דברים. זה סרט ייחודי שמחייב צפייה נוספת, וגם אחריה הוא ישאיר אתכם עם שאלות, תהיות והרהורים על מה שכולנו עושים פה.

סמטת הסיוטים (2021)

עם כל הכבוד לבמאי ויוצר העולמות המוכשר גיירמו דל טורו, אין לו הרבה סרטים שמותירים חותם של ממש על נפשות הצופים. כן, רובוטים ענקיים נגד מפלצות ענקיות זה כיף, אבל שוכחים מזה ברגע שיוצאים מהסרט. "סמטת הסיוטים" הוא סרט שלא מדברים עליו מספיק, אבל הצפייה בו היא חוויה מצמררת והטרגדיה בו מותירה תחושת חוסר אונים שלא הייתה מביישת את "ג'וקר" (של 2019, לא החדש, למרות שגם הוא טרגדיה מהסיבות הלא נכונות). חוץ מזה מדובר בקאסט מהחלומות: בראדלי קופר, ווילם דפו, קייט בלאנשט, רון פרלמן, רוני מארה ועוד ועוד ועוד.

2001: אודיסאה בחלל (1968)

סרט המדע בדיוני של סטנלי קובריק כבר מזמן נכנס להיכל התהילה של תולדות הקולנוע. זאת קלאסיקה שעד היום דנים במשמעויות שלה, והסרט עצמו הוא לא רק ספקטקל קולנועי, הוא גם טריפ מטורף שלא ייתן למוח שלכם להירגע לרגע. כשנשכנסים לסרט יודעים שהוא מדבר על מסע של אסטרונאוטים לחלל בעקבות משלחת של בני אדם לכוכב צדק בעקבות הגילוי של מונוליט שחור ומסתורי, אבל מהרגע הראשון זה הופך להיות סיפור על אבולוציה, על תאוריות פילוסופיות ותחומים נוספים. נגיד, זוכרים שאמרתי שהפחד מבינה מלאכותית היה כאן כבר לפני שנים? אז הנה הוא גם כאן לפני כמעט 60 שנה. בכל סצנה בסרט יש משהו שיעסיק את המוח שלכם גם שעות אחר כך ותכל'ס, אם אתם אוהבים קולנוע, זה סרט שאתם חייבים לראות. ואם ראיתם – לראות שוב.

רוצחים מלידה (1994)

כשהבמאי אוליבר סטון לוקח סיפור שכתב קוונטין טרנטינו, ברור שייצא מזה משהו מעניין, במיוחד ביקורת בוטה על פולחן האישיות שעושים לרוצחים סדרתיים בתרבות הפוסט מודרנית. זה סרט מופרע לחלוטין שלעתים מרגיש כמו ניסוי קולנועי יותר מאשר סרט, אבל זה עובד וזה גם כל כך מזעזע. מה שבאמת משהה את החוויה הקולנועית גם שלושה עשורים אחרי, זה השאלה שעולה ממנו: מי גרוע יותר – הרוצחים האכזריים? המדיה שהופכת אותם לסמלי תרבות או החברה שצורכת את הסיפורים הללו? נחזור אליכם עם תשובות אחרי הבחירות בארה"ב.

שאטר איילנד (2010)

לפעמים למרטין סקורסזה יש סרטים שמרגישים אישיים יותר, אבל אז הם מתגלים כמותחן פסיכולוגי מטורף מלא טוויסטים בעלילה ומשחקי מוחות (תרתי משמע). "שאטר איילנד" מספר את סיפורו של טד דניאלס, שנשלח לחקור את היעדרותו של אחד מהמטופלים בבית חולים פסיכיאטרי שממוקם באי בודד. הסיפור הזה ישאיר אתכם ערים כל הלילה בניסיון לחבר בין חלקי הפאזל.

עלובי החיים (2012)

נכון, טום הופר הוא גם הבמאי שאחראי על "חתולים" הבזיוני, אבל תנו צ'אנס לעיבוד שלו לאחת היצירות הספרותיות המפורסמות בעולם, "עלובי החיים". אמנם אין מה להשוות אותה לגרסת המחזמר הבימתית בלונדון וברודוויי, אך אל תטעו, האיכות עודנה שם עם ביצועים מוזיקליים מטורפים של אדי רדמיין ואן האת'אווי ואפילו סשה ברון כהן שם. כמובן שאי אפשר לשכוח את יו ג'קמן בתפקיד ז'אן ולז'אן ואת ראסל קרואו בתפקיד ז'אבר. יש סיבה שהרומן הזה עובד לכל כך הרבה גרסאות: זה סיפור אנושי, וזה סיפור על אהבה, ועם זאת זה גם סיפור על חברה ומאבקים בשלטון והצפייה בו תדביק לכם כל כך הרבה שירים לראש, אז אל תתפלאו אם שבוע אחר כך אתם מוצאים את עצמכם מזמזמים את כל השירים.

האביר הירוק (2022)

שנת 2022 הייתה השנה של באטמן, האביר האפל, אבל היה עוד אביר אחד שלא מספיק אנשים מכירים – "האביר הירוק", סרטו של דייוויד לורי, לוקח אותנו לימי המלך ארתור ומספר את סיפורו של גאווין, אביר צעיר שנופל למלכודת של האביר הירוק כאשר האחרון מאתגר אותו לתת לו מכה אחת ולקבל את אותה מכה בתמורה שנה אחת אחר כך. זאת אגדה נפלאה ועגומה למבוגרים שמצליחה עד הרגע האחרון למתוח את הצופה גם אם הוא לא מבין מה בדיוק הוא רואה. לא רק שהסרט הזה ימלא לכם את כל החג, הוא גם יספק לכם תהיות לפני השינה על הסימבוליזם ועל המשמעויות הנסתרות שלו.

• המסך
• סרטים מומלצים
• בינג'
• הוליווד
• יום כיפור