>> אורי עשת הואהשף של גרינברג בורגרהצפונית ובנו של בעלי גרקו, המסעדן צביקי עשת. ב-7.10 באחת בלילה הוא הגיע לביקור בארץ. "הלכתי לישון ואחרי כמה שעות קמתי לאזעקות, לא מבין מה קורה כי רק חזרתי מהמקום הכי שקט בעולם. ברגע זה נשברו אצלי כל התפיסות", הוא מספר. כבר למחרת החל לבשל לחיילים עם הצוות במסעדת גרקו הכשרה. "הוצאנו אלפי מנות לכל הארץ, לחיילים ומפונים". בכל התקופה הרגיש חסר השראה עד שעלה הרעיון להחזיר לחיים את גרינברג ביסטרו כספוט המבורגרים נגיש. במקביל הוא עורך ארוחות פרטיות תחת המותג "כנען" ומוביל מסעדת שף בריטריט בבעלות המשפחה באי קיאה שביוון

>>העיר של איתי מאוטנר: מקום מ-1949 ומקום למצוא בתוכנו רוך
>>העיר של אורי צור (טרטוריה מקומית): סיר קציצות מטורף וקפה שזחלתי בו על הרצפה
>>העיר של אלעד רון: מהחנות של אילן בן שחר עד מוזיקה שמרפאת את הנשמה

1. סלימי

אני אוהב לאכול במסעדות פועלים וסלימי אצלנו זו מסורת – סבא שלי היה אוכל כאן ואבא שלי ועכשיו אני. מקום שנותן לי הרבה השראה כשאני מבשל.
נחלת בנימין 80

2. חנן מרגילן

אותה אווירה כמו בסלימי ואוכל טעים ולא מתחכם. אני מת על גוז'גיז'ה במילוי בשר.
מסילת ישרים 15

3. תמתי

בית הקפה שלי ליד שוק הכרמל, כמה דקות הליכה מהבית. אני עובר שם בבוקר בטיול עם הכלבות ועוצר לאספרסו ארוך, וקונה שם קפה הביתה למקינטה של בת זוגי.
הכרמל 12

4. בית הפגודה

יש כמה מבנים בעיר שאני מעריך מבחינה עיצובית ובית הפגודה הוא אחד מהם. אני זוכר שכשסבא שלי היה מגיע לארץ לביקור הוא היה לוקח אותי לטיול באזור ותמיד גאה בו, כי כשהוא עלה לארץ הכול מסביב היה חולות.
נחמני 12

5. גרקו

אני בדרך כלל נמנע מפירגון למשפחה אבל הפעם החלטתי בכל זאת לפרגן לאבא שלי, המסעדן צביקי עשת. המתחם באזורי ח"ן הוא כמו בית עבורי, שם התחלתי את דרכי בקולינריה בארץ וגרקו הוא מקום סופר כיפי לשבת בו בכל שעה והרכב.
א.צ.גרינברג 25

מקום לא אהוב בעיר

בשנים האחרונים אני חווה את הכניסה לעיר כהארדקור, במיוחד צומת לה גווארדיה. בכל צומת שאתה עומד בה קופצים עליך ארבעה אנשים ונראה כאילו העירייה מזניחה את הנושא לחלוטין. לא נעים להגיע לעיר עם אורחים מחו"ל ולחוות שורה של אנשים דופקים לך על שמשת הרכב.

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ברמה האישית אירועי תרבות הם לא משהו שהצלחתי להתפנות אליו מאז הפרוץ המלחמה. אני יכול להגיד בלב שלם שאני לא שם עדיין מאז השבעה באוקטובר.

2. איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
עברית רצה אצלי יותר חזק בפלייליסט מאז פרוץ המלחמה. לשיר "אני מתגעגע אבא" של אריק איינשטיין יש כיום בעיניי הרבה יותר משמעות.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש כל כך הרבה, במיוחד כאלה שצצו מאז תחילת המלחמה, שקשה לשים את האצבע על ארגון אחד. כל מה שיכול לתרום לחיילים בימים אלה מבורך בעיניי. בלי קשר אני תורם לארגוני הצלת בעלי חיים, שכיום שמים יותר דגש על מפונים, כמואס.או.אס שמחלצים כלבים מעזה. כיום מגיעה להם תמיכה יותר מתמיד.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
סבא שלי מולה עשת, שהוא התל אביבי הכי מגניב. הוא עבר את כל מה שאפשר לעבור ואני תמיד שמח להרים לו.

5. מה יהיה?
אני בטוח לא זה שיודע להגיד אבל אני בתקווה גדולה שיהיה טוב.

• העיר שלי
• גרקו
• בית הפגודה
• תמתי
• חנן מרגילן
• סלימי

זאת הייתה העיר של ספי קרופסקי ז"ל. הוא היה עורך המשנה של טיים אאוט והוא אהב את תל אביב בכל נשמתו, עד כדי כך שהוא ייסד את המדור הזה. הבדיחה העצובה מספרת שהוא העדיף למות רק לא לעבור לגבעתיים, אליה היה אמור לנדוד, אלא שלפני שנה, בגיל 42, הוא הלך לעולמו. מאז העיר, וגם אנחנו, לא אותו דבר בלעדיו. 5 המקומות שהוא הכי אהב בתל אביב, פלוס אחד שהוא לא הספיק להתאהב בו, וכל כך חבל.

>> תל אביב שלו: הטורים והכתבות של ספי קרופסקי ז"ל
>> ספי קרופסקי ז"ל: כל כך הרבה ממך תמיד יהיה איתנו

1. בית הפגודה

ספי נורא אהב היסטוריה והעריך מאוד ארכיטקטורה. הוא התגורר עם בת זוגו איה, החתול שלהם מישה והכלבה שלהם סול בנחמני, הרחוב של בית הפגודה, ובכל ערב בטיול המשותף עם סול הוא נהג לספר איזושהי אנקדוטה על המקום או הבעלים, אותו הוא גם ניסה לראיין פעם ל"טיים אאוט". אגב, החלום של ספי היה שבית הפגודה יכנס ל"בתים מפנים" ביום מן הימים, וכך הוא יזכה להציץ בתוכו. ביום הולדתו ה-40 פרסם ספי פוסט בפייסבוק נוסח "תודה על הברכות" והזכיר את בית הפגודה. הוא קיווה שמישהו ב"טיים אאוט" יראה את הפוסט ויציע לו עבודה. בסוף זה קרה.נחמני 12

2. אצטדיון בלומפילד

ספי היה אוהד מושבע של הפועל. אדום בנשמה. הוא הבטיח לקחת יום אחד את בת זוגו איה למשחק, אבל למרבה הצער זה לא יצא.

3. שוק הכרמל

המאהבת. איה, בת זוגו של ספי קוראת לשוק הכרמל "המאהבת", וזו הסיבה לדבריה: "ספי היה פודי ובשלן אמיתי, וקצרה היריעה מלהכיל את הידע שלו על מאכלים ותבלינים. גרנו ליד השוק ואין יום שלא יצא לספי לעבור שם ולקנות משהו או סתם לשבת. ספי, כהרגלו, ידע לספר על כל דוכן ודוכן – בין אם רכילות היסטורית על בעלי המקום או על האבולוציה של הדוכן עצמו. אהבנו במיוחד את שישי בצהריים בשוק, לקנות הכל לשבוע הקרוב ולסיים עם דרינק ונשנוש מהדוכן האחרון שנפתח".

4. בית אריאלה (הבר)

"הגו טו שלנו בכל הזדמנות", מספרת איה. ספי מאוד אהב את אריאלה והיא זכתה לראות אותו בכל מצב רוח, כשהוא היה רווק וכשהוא היה בזוגיות, ולחוות איתו עליות ומורדות, הרפתקאות ושגעונות כיאה למערכת יחסים אדוקה בין לקוח קבוע ובעלים של בר.הרכבת 2

5. רחוב אוליפנט

רחוב פסטורלי עם שדרת עצים ענקית שספי תמיד אהב ללכת בה, ותמיד אמר כמה הוא מרגיש רגוע ושלו בה."הדירה המיתולוגית שלו, לפני שעברנו לגור יחד, הייתה ברחוב מזא"ה ורחוב אוליפנט היה בעצם 'החצר האחורית' שלו", מספרת איה. "זה רחוב קטן ולכן יש לו תו חנייה משל עצמו, וספי ממש התבאס לוותר עליו כשעברנו דירה".

6. קפלן

ספי לא זכה לראות את רחוב קפלן כפי שאנחנו מכירים אותו היום, בתור הלב הפועם של המחאה. אי אפשר לחשוב על מה שקורה פה בחודשים ובעיקר בימים האחרונים בלי לחשוב על ספי. הקול שלו כל כך חסר כרגע. כמה הוא היא מתרגש מההתעוררות הזאת וכמה טורים, כתבות, פוסטים וציוצים חכמים ורגישים הוא היה יכול לכתוב על המציאות הפוליטית המטורפת שאנחנו נמצאים בה. פספסנו.

• העיר שלי
• בית הפגודה
• בלומפילד
• שוק הכרמל
• בית אריאלה
• רחוב קפלן
• ספי קרופסקי ז"ל