מסעדה שהיא מסורת ומסעדה שהיא של אבא. זאת העיר של אורי עשת

אורי עשת (צילום יוני עשת)
אורי עשת (צילום יוני עשת)

"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים מוכרים בוחרים את המקומות האהובים עליהם. והפעם: השף אורי עשת חזר לארץ באחת בלילה ב-7.10 ומאז העולם התהפך, הוא הקים את גרינברג בורגר, ועכשיו הוא פנוי לקחת אותנו לסיבוב בעקבות אבא וסבא. וקפה עם הכלבות

>> אורי עשת הוא השף של גרינברג בורגר הצפונית ובנו של בעלי גרקו, המסעדן צביקי עשת. ב-7.10 באחת בלילה הוא הגיע לביקור בארץ. "הלכתי לישון ואחרי כמה שעות קמתי לאזעקות, לא מבין מה קורה כי רק חזרתי מהמקום הכי שקט בעולם. ברגע זה נשברו אצלי כל התפיסות", הוא מספר. כבר למחרת החל לבשל לחיילים עם הצוות במסעדת גרקו הכשרה. "הוצאנו אלפי מנות לכל הארץ, לחיילים ומפונים". בכל התקופה הרגיש חסר השראה עד שעלה הרעיון להחזיר לחיים את גרינברג ביסטרו כספוט המבורגרים נגיש. במקביל הוא עורך ארוחות פרטיות תחת המותג "כנען" ומוביל מסעדת שף בריטריט בבעלות המשפחה באי קיאה שביוון

>> העיר של איתי מאוטנר: מקום מ-1949 ומקום למצוא בתוכנו רוך
>> העיר של אורי צור (טרטוריה מקומית): סיר קציצות מטורף וקפה שזחלתי בו על הרצפה
>> העיר של אלעד רון: מהחנות של אילן בן שחר עד מוזיקה שמרפאת את הנשמה

1. סלימי

אני אוהב לאכול במסעדות פועלים וסלימי אצלנו זו מסורת – סבא שלי היה אוכל כאן ואבא שלי ועכשיו אני. מקום שנותן לי הרבה השראה כשאני מבשל.
נחלת בנימין 80

כל כך פשוט, כל כך טעים, כל כך מורכב. סלימי (צילום: ארכיון)
כל כך פשוט, כל כך טעים, כל כך מורכב. סלימי (צילום: ארכיון)

2. חנן מרגילן

אותה אווירה כמו בסלימי ואוכל טעים ולא מתחכם. אני מת על גוז'גיז'ה במילוי בשר.
מסילת ישרים 15

גוז'גיז'ה בחנן מרגילן (צילום: אנטולי מיכאלו)
גוז'גיז'ה בחנן מרגילן (צילום: אנטולי מיכאלו)

3. תמתי

בית הקפה שלי ליד שוק הכרמל, כמה דקות הליכה מהבית. אני עובר שם בבוקר בטיול עם הכלבות ועוצר לאספרסו ארוך, וקונה שם קפה הביתה למקינטה של בת זוגי.
הכרמל 12

קפה תמתי. צילום: רן בירן
קפה תמתי. צילום: רן בירן

4. בית הפגודה

יש כמה מבנים בעיר שאני מעריך מבחינה עיצובית ובית הפגודה הוא אחד מהם. אני זוכר שכשסבא שלי היה מגיע לארץ לביקור הוא היה לוקח אותי לטיול באזור ותמיד גאה בו, כי כשהוא עלה לארץ הכול מסביב היה חולות.
נחמני 12

בית הפגודה. צילום: shutterstock
בית הפגודה. צילום: shutterstock

5. גרקו

אני בדרך כלל נמנע מפירגון למשפחה אבל הפעם החלטתי בכל זאת לפרגן לאבא שלי, המסעדן צביקי עשת. המתחם באזורי ח"ן הוא כמו בית עבורי, שם התחלתי את דרכי בקולינריה בארץ וגרקו הוא מקום סופר כיפי לשבת בו בכל שעה והרכב.
א.צ.גרינברג 25

גרקו (צילום אנטולי מיכאלו)
גרקו (צילום אנטולי מיכאלו)

מקום לא אהוב בעיר

בשנים האחרונים אני חווה את הכניסה לעיר כהארדקור, במיוחד צומת לה גווארדיה. בכל צומת שאתה עומד בה קופצים עליך ארבעה אנשים ונראה כאילו העירייה מזניחה את הנושא לחלוטין. לא נעים להגיע לעיר עם אורחים מחו"ל ולחוות שורה של אנשים דופקים לך על שמשת הרכב.

המקום הכי נמוך בתל אביב. לה גווארדיה (צילום: שאטרסטוק)
המקום הכי נמוך בתל אביב. לה גווארדיה (צילום: שאטרסטוק)

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ברמה האישית אירועי תרבות הם לא משהו שהצלחתי להתפנות אליו מאז הפרוץ המלחמה. אני יכול להגיד בלב שלם שאני לא שם עדיין מאז השבעה באוקטובר.

2. איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
עברית רצה אצלי יותר חזק בפלייליסט מאז פרוץ המלחמה. לשיר "אני מתגעגע אבא" של אריק איינשטיין יש כיום בעיניי הרבה יותר משמעות.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש כל כך הרבה, במיוחד כאלה שצצו מאז תחילת המלחמה, שקשה לשים את האצבע על ארגון אחד. כל מה שיכול לתרום לחיילים בימים אלה מבורך בעיניי. בלי קשר אני תורם לארגוני הצלת בעלי חיים, שכיום שמים יותר דגש על מפונים, כמו אס.או.אס שמחלצים כלבים מעזה. כיום מגיעה להם תמיכה יותר מתמיד.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? 
סבא שלי מולה עשת, שהוא התל אביבי הכי מגניב. הוא עבר את כל מה שאפשר לעבור ואני תמיד שמח להרים לו.

5. מה יהיה?
אני בטוח לא זה שיודע להגיד אבל אני בתקווה גדולה שיהיה טוב.