תל אביב חוזרת לסוג של שגרת אחרי המלחמה, ואיתה חוזרים הבראנצ'ים בכל כוחם – מוגזמים, מפנקים ואלכוהוליים, עם מנות ביצים סקסיות וקינוחים שסוללים את הדרך לשנ"צ מתקתק. אתדעתנו העדכנית והמיוחדתעל בראנצ'ים כבר נימקנו ואת הרשימה המלאה תמצאו כאן, אבל בכל זאת איך שהשבוע נגמר עולות מחשבות על ארוחת שחיתות בשישי או שבת בבוקר (לא מוקדם מדי). ואם צריך סיבה לחגוג, תמיד אפשר לנעוץ אותה בחורף שסוף סוף מגיע לבקר קצת.

>>

בנדיקט

הסניף האיקוני ברוטשילד-אלנבי נסגר אמנם, אבל אי אפשר לדבר על בראנץ' – או כל דבר אחר שקשור בארוחת בוקר – מבלי להזכיר את הרשת שהפכה את הקונספט לקרנבל. כעת יש לכך סיבה עוד יותר טובה בגלל "בנדיקטפסט" – אירוע שמוקדש לפנקייקים מלוחים ויימשך עד סוף החודש. לדצמבר אפשר לבקש פנקייקים מתוקים?
מה אוכלים:פנקייק-קיש (לא השר) – קרעי פנקייק אפויים עם שמנת, גאודה ותרד בשמל; פנקייק סביח מפורק עם חציל קלוי, פלפל קלוי, ביצה רכה, קרעי תפוחי אדמה, טחינה, עמבה ולימון כבוש; פנקייק מקושקשת בייקון (כן!); סמאש פנקייק – שתי קציצות בורגר עסיסיות, צ’דר, ירקות ובצל צלויים ברוטב מייפל-שום; צ’יקן טריאקי פנקייק ופנקייק קרבונרה בייקון, קורנדביף, חלמון ביצה ופרמז’ן ורוטב קרבונרה קטיפתי (57-65 ש"ח). ואף מילה על דיאטה.
שרונה מרקט, קלמן מגן 3 תל אביב (בישיבה בלבד, ללא טייקאוויי ומשלוחים),מיום ראשון (16.11)להזמנות

ג'ורג' וג'ון

המסעדה היפה במלון דריסקו עברה בשנה האחרונה סדרת טלטלות לא פשוטה. שף תומר טל, שהביא אותה למקום השישי בדירוג 50 המסעדות הטובות במזה"ת של סן פלגרינו, עזב, ולנעליים הגדולות נכנסו השפים אלעד דגן וטל סוחמי (מנסורה). אלא שהשידוך לא עלה יפה וגם הם עזבו, וכעת מי שמוביל את ג'ורג' וג'ון מגיע מלמטה – שף ירון פישניאק, מי שהיה יד ימינו של טל, שמסייע בהטמעת התפריט החדש. בינתיים הקהל מצביע ברגליים – בשבת שעברה המסעדה הייתה מלאה – והמנות מצביעות על כיוון התפתחות נכון.
מה אוכלים:מוס כבד עוף עם קרם תפוחים (78 ש"ח), תמנון ברוטב מולה פלפלים ושוקולד ולאבנה מעושנת במרווה (112 ש"ח), טורטליני לאבנה במילוי ריקוטה ברוטב חמאה חומה (148 ש"ח) וספגטיני סרטנים בגרסה שונה מעט (128 ש"ח). ארוחה זוגית הכוללת פתיח וסלסלת לחמים, שתי ראשונות, מנת ביניים אחת, עיקרית אחת, קינוח ושתי כוסות יין הבית עולה 590 ש"ח – לא זול כלל אך בהתחשב במקום, בחומרי הגלם, בשירות ובכל שאר רכיבי הפיין דיינינג, התמורה יותר מאשר הוגנת. בתפריט האלכוהול משמח לגלות קוקטיילים על בסיס וויסקי ממזקקת מילק אנד האני הסמוכה.
אוארבך 6 יפו, שבת, 15:00-12:30, להזמנות 03-7269309

נואמה

שף מושיקו אברהם, כוכב צעיר ומבריק שפרץ לחיינו במסעדת אריא, מניח לרגע את הפיין דיינינג בצד לטובת פרק חדש כשותף במסעדת נואמה. כשלב ראשון בהשתלטות על המטבח הוא מטפל בבוהוריים כדי לעשות את מה שהוא קורא לו "בראנץ' אמיתי. לא רק בשם, ואז להגיש פילה בקר ודג כמו שעושים בהרבה מקומות". בהתחשב ברזומה שלו ובהבטחה להחזיר את הטייק אופים על המטבח הבוכרי, אנחנו שמות עליו את הז'יטונים. והפיין דיינינג? הוא עוד יחזור באויסטר בר הצמוד, וגם כאן יש למה לחכות.
מה אוכלים:לחמניית פארקר עם מקושקשת ועירית (42 ש"ח), בליני תרד מאודה, ביצה עלומה והולנדז (62 ש"ח), צ'יזבורגר מנתחים מיושנים ואיולי חמוצים (68 ש"ח), טוסט שרימפס עם איולי לימוני וקרם פרש (72 ש"ח).
נחלת בנימין 59 תל אביב, שישי ושבת, 17:00-12:00

קפה 65

הבראנץ' האהוב של קפה 65 במלון 65 ברוטשילד חוזר, ומנצל את ההזדמנות למתיחת פנים לכבוד חגיגות העשור. הפורמט נותר כשהיה – בופה עמוס גבינות, דגים, סלטים ומאפים טריים, מנות אישיות קטנות ומנה עיקרית לבחירה. המחיר קבוע מראש ללא אותיות קטנות והוא כולל שתייה קרה וחמה ללא הגבלה (מיצים טבעיים, מימוזה וקאווה וברד אפרול שפריץ אופנתי). ועוד בונוס – הבראנץ' מוגש לאורך כל השבוע ואין צורך להתאפק.
מה אוכלים:בורקס מים במילוי גבינה, חם ופריך עם ביצה קשה, רסק עגבניות, חריף וחמוצים, הצלחות אישיות משתנות כגון ארטישוק א-לה רומנה עם כדור לבאנה, סלק אפוי על קרם קשיו וברוסקטת סלט ביצים, מנה עיקרית לבחירה (טוסט קרואסון גאודה עם חמאת שקדים, תרד וביצת עין; שקשוקה ירוקה ופרנץ' טוסט) ומנות ספיישל יומיות משתנות כמו בריוש ביצת שניצל ופריטטה עם מיקס גבינות, בטטה ותפוח אדמה. גם אם חוזרים שוב ושוב, אף פעם לא משעמם. 130 ש"ח בראשון עד רביעי (מחיר הרצה), 155 ש"ח בחמישי-שבת.
רוטשילד 65 תל אביב, ראשון-שבת, 13:00-07:00, להזמנות 03-7677675

Link hotel & hub

משהו טוב קורה במלון לינק מרשת מלונות דן. אחרי פתיחתבית הקפה שאולהמתחדש מלון העסקים הצעיר והצבעוני בארוחת בוקר/בראנץ' במחיר סופר אטרקטיבי – 88 ש"ח לאדם. מזנון עשיר, מנת ביצים לבחירה, שתייה חמה ומיץ תפוזים סחוט טרי, וכל זה בפחות משטר כתמתם אחד. זקני תל אביב לא זוכרים דברים כאלה.
מה אוכליםגבינות משובחות, אנשובי אורטיז וגרבדלקס, מטבלים וממרחים, סלט יווני וסלט עלים בויניגרט חרדל ודבש, ארטישוק א-לה רומנה ופלפלים קלויים מוחמצים, זיתים בכבישה ביתית ועלי גפן, מאפה חציל, בורקס גאודה ובוריקיטס, קרואסונים ורוגלעך ועוד ועוד. וגם חביתה, עין, מקושקשת ועין הפוכה לבחירה.
שאול המלך 39 תל אביב,ראשון-שישי 07:30-11:00, שבת 08:00-12:00 (על בסיס מקום פנוי)

ברבור

אנשי ILU birds, שכבר סחפו העיר עם בראנצ'ים סודיים, פותחים את בר השיפודים לבראנץ' סקסי כמו שהם יודעים. מפות לבנות ומספיק אלכוהול משווים למדרחוב לוק פריזאי, והמנות פוגעות בול בפוני – ביסים עזי טעם, תועפות חמאה ושילובי ביצים ובשר. האירוע כולו קליל וקז'ואלי אך מוקפד עד לאחרון הקיסמים כי שוב, אלה מקצוענים שלא משאירים דבר ליד המקרה.
מה אוכליםסשימי מבושם בברגמוט ושיסו (78 ש"ח), עגבניות ואנשובי (48 ש"ח), האשבראון עם רוסטביף וביצת עין (72 ש"ח), שקדי עגל ואגס מוחמץ (78 ש"ח), נקניקייה צלויה עם כרוב בפחם וחרדל תפוחים (75 ש"ח) ופסטה זיטי בגריל עם שיפוד פטריות ורוטב קאצ'ו א פפה (75 ש"ח). ואלכוהול. המון אלכוהול.
נחלת בנימין 36 תל אביב, שבת 17:00-12:00,להזמנות

פרדיסו בר

הבר האיטלקי-נחלת בנימיני של שפית דנה לי ברמן פותח את הדלתות בשבת בבוקר לבראנץ' קליל וכיפי. לאור השמש (או הגשם, שיבוא כבררר), הטריבונות חמודות מתמיד והווייב כולו מזכיר חופשה ברומא.
מה אוכליםטרטר בקר ותפוצ׳יפס (52 ש"ח), דג כבוש עם סלט ביצים, ירקות חתוכים וברוסקטות (56 ש"ח), קרוק מדאם של שכבות שינקין, אמנטל, בשמל חרדל דמי גלאס וביצת עין (78 ש"ח), וסינטה צרובה לצד צ׳יפס ברנייז, ביצת עין ודמי גלאס (108 ש"ח). מקורות יודעי דבר מספרים שעפו על טוסט PB&J קרמו בוטנים וריבת ענבים (38 ש"ח), אז בביקורכם שם שימו אותו בזיכרון. במחלקת האלכוהול תמצאו בלאדי מרי, הוגו שפריץ ועוד קוקטיילים בהשראת אפרטיבו איטלקי ויינות לבנים ורוזה מאיטליה שמתאימים לצוהריים.
נחלת בנימין 43 תל אביב, שבת11:00-16:30,להזמנות

קפה גרג X תנובה

מהלך שיווקי חמוד מפגיש בין רשת קפה גרג ותנובה בתפריט שמבוסס כולו על קוטג' – הגבינה שהיא בית (או מחאה, תלוי באיזה צד של המתרס הייתם) ושבלעדיה אף ארוחת בוקר אינה שלמה. המאמץ החשיבתי ניכר, שכן המנות לוקחות את הקוטג' הסטנדרטי למחוזות מעניינים, ומכיוון שהן מוגשות לאורך כל היום – אפילו לא צריך להשכים קום. חשוב לציין שבכל זאת אי אפשר לישון לגמרי על האף, כי התפריט המיוחד בתוקף רק עד סוף החודש.
מה אוכליםארנצ’יני גבינות על קרם קוטג’ וסלסת עגבניות ועשבי תיבול, קאצ’ו א פפה – גרסת הקוטג’ (פסטה רחבה בחמאת שום, קוטג’, פרמז’ן ופלפל שחור גרוס), האני באטר קוטג’ (בריוש צרוב בחמאה עם דבש, קוטג’ ופיסטוק גרוס) ו"בוקר הכי ישראלי" – קרם קוטג’, סלסת עגבניות שמש ועשבי תיבול, ירקות שוק, בייגל זעתר ומוצרלה ועוד ועוד. 42-74 ש"ח.
קניון TLV, דיזינגוף סנטר תל אביב

• אוכלים שותים
• בראנצ'ים
• מסעדות בתל אביב
• בנדיקט
• ג'ורג' וג'ון
• נואמה
• קפה 65

שנת תשפ"ה כנראה לא במקרה מתחרזת עם אשפה. וגם עבור סצנת האוכל בתל אביב, זו הייתה שנה מטלטלת. משבר כלכלי, ביטחוני וחברתי מהעמוקים והכואבים בתולדות המדינה מכתיב אקלים ציבורי שפוף במיוחד, ומכאן קצרה הדרך לקריסה. מסעדות אהובות, ברים ובתי קפה – חלקם מוסדות ותיקים, אחרים יוזמות טריות ונועזות – נאלצו לסגור את שעריהם, לעתים בלי התרעה מוקדמת. חלקם עזבו בשקט, אחרים עוררו גל של תגובות נוסטלגיות ברשתות, אבל לכולם היה מקום של כבוד בהיסטוריה הקולינרית והתרבותית של העיר. אנו נפרדים מהטעמים והזיכרונות, ומציינים את אלה שהיו ואינם לתמיד, או חזרו בגלגול אופטימי אחר.

1. אדמתי

תואר הסגירה המבאסת של השנה שייך חד משמעית לאדמתי, מסעדת שף פואטית שכנראה הקדימה את זמנה. הבעלים עמרי אייזנשרייבר, נכדו של המשורר אלכסנדר פן (שם המסעדה נלקח משירו "על גבעות שייח' אבריק", ובשמו המוכר יותר "אדמה אדמתי") ושף אביב אטינגר יצרו מקום צנוע שלא הצליח להתבלט בשדרות רוטשילד הצפופות, והשאיר אחריו טארט טאטן סלרי פנומנלי שנחרט בזיכרון.

2. נחמה וחצי

הסגירה הפתאומית של בית הקפה האייקוני ומעוז הברנז'ה הותירה את תושבי השכונה של מרכז העיר המומים, ואת התסריטאים בפוטנציה ללא מקום להניח בו את הלפטופ ולהרהר באוסקר, לא שיהיה להם סיכוי רב עם כל החרם הזה. לקוחה קבועה ניסתה להרים מיזם גיוס המונים להצלת נחמה וחצי, אך הבור הכלכלי היה עמוק מדי ולא הותיר לבעלים ברירה אלא לסגור. מאז הלוקיישן האיקוני נותר מיותם, עד שיבוא יזם בעל ממון וימחה עוד פיסה מהזיכרון הקולקטיבי של תל אביב.

3. גלבי (המקום של ענת)

כך העיר מתפרקת מנכסיה התרבותיים ומבתי אוכל שהם הכול חוץ מאשר גנריים, ולנו נשאר חור בלב בצורת קובנה. ענת שבו ניסתה בכל כוחה להחזיק את מסעדת הבישול הביתי שלה, אבל גם 15 שנים בשוק לא עזרו מול השינויים של העיר. "העולם שייך לצעירים והשוק הפך להיות מלא בשפים צעירים שפותחים פה מסעדות טרנדיות. יש פחות מקומות כמו שלי עם אוכל טוב של פעם" היא אמרה לנו עם הסגירה, ונשאר רק למחות דמעה וגעגוע למרק רגל.

4. קונתאי

מבלי להיכנס לביף המתוקשר, קונתאי נסגר מהר מדי. הגסטרו־בר התאילנדי, שנולד בעקבות פלירטוט קולינרי בין השפים תומאס זוהר ויוסי שטרית, לא הצליח להפוך ללהיט המקווה, והתפייד לאחר שבעה חודשים אל תהום הנשייה של המסעדנות בעיר. בינתיים שטרית כבר פתח באותו חלל אתבנדיט, בר שבו הוא מגשים את חלומות הקז'ואל שלו, והקהל מצביע ברגליים. ומה עם תומאס זוהר? זו לא פעם אחרונה שתשמעו עליו, בוודאות.

5. פרדס

שמונה חודשים בלבד החזיקה המסעדה היפה לפני שהדלתות נסגרו בגלל "אתגרים בגיוס כוח אדם". שף ברק אהרוני עזב, מנת הקובה בלאבן הנהדרת נכנסה להקפאה עמוקה ובמלון דה ג'ורג' החלו לחשב מסלול מחדש. ומכיוון שביקום ובתל אביב אין ואקום, בקרוב תיפתח באותו חלל מסעדה בהובלת שף תומר טל (לשעבר ג'ורג' וג'ון). יש למה לחכות.

6. קפה מרסנד

קפה מרסנד, ממוסדות הקולינריה הוותיקים בעיר, הוקם לפני יותר מ-70 שנה על ידי יוצאי העלייה היקית וולטר מרסנד ורעייתו חנה, שבהמשך העבירו אותו לבנם מייק. בתחילת המילניום נמכר המקום לבועז טרגרמן, בעלי קפה באצ'י, שהקפיד לשמור על אווירת בית קפה באירופה שקסמה גם לקהל חדש שהתרפק על גלי הנוסטלגיה ועל עוגות מבית סבתא. אלא שבדיוק כשנראה היה שעתידו של המקום מובטח פרצה הקורונה, שסללה מדרון תלול ותזזיתי, עד לסגירה סופית בחודש פברואר השנה. תל אביב הקטנה שנעלמה.

7. אורבי

בית הקפה הסובייטי שעשה את רביעיית פלורנטין למגניבה (וזו לא היתה משימה קלה) התחיל ברגל שמאל עם פתיחה בספטמבר 2023, ומאז לא היה לו אפילו חודש אחד פשוט, והמלחמה ועבודות הבנייה הכריעו לבסוף. עוד נתגעגע ללביבות הגבינה התפוחות סירנקי, ועוד יותר למנות הוופל המוגזמות שהצליחו לגרום לנו לקום בבוקר לפחמימה.

8. בוטרגה

התאהבנו כמעט בן רגע באוכל של פריאל שבו, שכבר בשנות ה-20 שלה למדה לבשל כמו מאמא בת 80, והפכה את הפינה העמוסה בשוק הכרמל לקצת יותר שמחה. אבל עכשיו אם נרצה מרק סולת מרוקאי נאלץ לטוס ללונדון (למרות שבטח יש גם במרוקו). כואב לראות כשרונות צעירים נוטשים.

9. סאלוף ובניו

הבן הקטן והפרוע של "הסאלוף" מסיים עשור של פעילות, והגיש בחודש מאי את הקובנה האחרונה שלו, כנראה בליווי ערק כמיטב המסורת. עוד לא הצלחנו להבין איך הם קשורים לזה, אבל אנחנו מאשימים את החות'ים בכך ששוק לוינסקי הפך בן רגע לפחות מהנה, ועם פחות לחוח. לא בסדר, חות'ים. לא בסדר.

10. בתה וגריגה

אחד מנזקי הצד של המלחמה הזו היא סגירתם של רוב בתי האוכל הלהט"בים בעיר, לרבות הריסת הגיי-בר האחרון בעיר מ.א.ש מטיל איראני. בית הקפה האהוב על הקהילה הלסבית, וגם אם הוחלף באחר על פינת אלנבי-לבונטין, האווירה פשוט לא אותו הדבר.

11. הדיינר של גוצ'ה

אחד הגורמים הבולטים לסגירת מסעדות בעיר בשנים האחרונות, למעט שנתיים של מלחמה ללא עתיד, הם עבודות הרכבת הקלה שלעיתים מרגישות כמו מלחמה ללא עתיד. הדיינר הוותיק של גוצ'ה הוא אחד מהנפגעים האלו, אחרי שנתקע על עבודות אבן גבירול שהפכו את הגישה למסעדה למערבולת של אבק ורעש. הם עוד ניסו נואשות להחלים פורמט לדיינר איטלקי, אבל אין דבר העומד בפני ההרס של תל אביב. איפה עוד אנחנו אמורים לאכול המבורגר בסופגנייה בחנוכה הקרוב?!

12. ויקי כריסטינה

המאבק המתמשך של מתחם התחנה להפוך את עצמו למקום שאליו תל אביבים ותיירים מבחוץ נמשך כבר שנים לא מעטות, אבל עם היעלמותם של תיירים מחו"ל כל מה שנותר זה תיירים מהפריפריה, וזה לא מספיק כדי להחזיק את המסעדה הספרדית הוותיקה שהיתה שם כבר לפני 15 שנה, ולתקופה היתה המקום להיות בו. המקום עוד ניסה לשרוד בתור מסעדה עונתית, ואז עם השף ברק אביטל – עד שהמלחמה הכריעה. ביי טאפאס.

13. בלאדי שיק

שף ארז קומרובסקי נאלץ לסגור השנה את המסעדה שהקים עם האחים ירזין, וכנגזרת מכך גם את השווארמה בפיתה הצהובה שלו, שווארמה וייסברג. אל תדאגו לשף, הוא כבר הספיק לעבור לדברים הבאים, והזיכרון מהשווארמה שסבא שלו נהג לקחת אותו אליו וודאי יחזור בגלגול חיים אחר.

14. סופר פיצה

זה מרגיש כאילו נחתך לנו סלייס מהלב, והוא בצורת מרובע: הפיצרייה שהאכילה אותנו במי יודע כמה חתיכות של פיצה רומאית נסגרה, ונתגעגע במיוחד לבצק האוורירי ולאשליה שיש גיבור על בשם סופר פיצה. האופה יובל שניר (מאפיית בר לחם לשעבר) נעזר בשף דיוויד פרנקל כיועץ, ולקח את הפיצה למחוזות השף. סלייסים נדיבים בגודל ובתוספות כנראה לא הספיקו להחזיק מעמד יותר מ-5 שנים.

15. הקסבה

נדמה שאין תושב פלורנטין – או כל תל אביבי שביקר בשכונה – שלא מכיר את הקסבה. גם עם הסיכון של ליפול לקלישאות, באמת שמדובר במקום שהיה יותר מסתם עוד קפה-מסעדה-בר, אלא מקום שהפך ב-15 שנות פעילותו למוסד של ממש, כזה שנוצרה סביבו קהילה ותחושת בית גם אם זו הפעם הראשונה שלכם. הפופ-אפים של קאלו באבא הזכירו שהמקום נולד באווירת יוצאי הודו, אבל כנראה שאין יותר בעיר לרוח הזו, ונשאר רק פנקייקים יפנים תפוחים ורוטטים.

16. צ'נה

אחרי ארבע שנים, מתוכן שנה וחצי בניצוחו של השף המוכשר גיל דהאן, אחת מהמסעדות עם הבאזז הכי טוב בעיר נסגרה. במקור נפתחה כמסעדה של השף תומר אגאי, והפכה באוגוסט 2023 לספינת הדגל של השף גיל דהאן והשף קונדיטורית מיכל גולדברגר, שהגיעו יחד ממסעדת וייס. יחדיו הם יצרו מסעדה מחוננת, שהתאפיינה בקו חכם אך לא מתחכם, עם אוכל יצירתי שיוצא מחוץ לקופסא ובראנץ' שהעמיד חצי עיר בתור. אבל כנראה שהייפ זה לא מספיק, ובראשית השנה העברית נאלצו לסגור. דהאן עבר מאז למשייה, אבל הייחוד של צ'נה יזכר בתולדות העיר.

17. מנסורה

לא כל הסגירות עצובות, כי למרות שנתגעגע למסעדת מנסורה המצוינת מיפו, שמחנו עבור השפים אלעד דגן וטל סוחמי שגוייסו למסעדת ג'ורג' וג'ון. במשך שבע שנות פעילותה הצליחה מנסורה להתבלט במטבח המקומי שלה, והפתיעה את המבקרים בה במתח שבין חלל צנוע למראה, לרמה קולינרית גבוהה. תוצרת חקלאית מקומית, במיוחד דגים ופירות ים טריים, זכו לטיפול ביד אוהבת והוגשו כמנות חדשניות, או כפרשנות מקורית וטעימה למנות מוכרות. ולמרות שנתגעגע, יש עוד ברכה בסגירה הזו, שכן במקומה נפתחה המסעדה החדשה הכי מעניינת של השנה – סטודיו גורשה.

18. אלגריה

המסעדה/מעדנייה נסגרה בסוף שנת 2024 לאחר תריסר שנים של אוכל טבעוני מצוין, עשוי ברובו בעבודת יד מחומרי גלם איכותיים, שהפך אותו למוקד עלייה לרגל לפודיז, בין אם הם נמנעים מאכילת חיות או לא. במשך זמן לא קצר אלגריה זכתה להיות אחת מהמדורגות הגבוהות בוולט, וכשבחנו את זהגילינו שבצדק גמור– מנות טבעוניות שהצליחו לסחרר אותנו בטעמן, ונתגעגע אליהן מכאן והלאה.

19. בנדיקט רוטשילד

נכון שלא מדובר כאן בקולינריה עילית והעיר לא עצרה את נשימתה, אך המשמעות הסמלית של סגירת הסניף המרכזי, שפעל 24/7 וסיפק מוצא לכל בילוי, לא חמקה מאיתנו. מבחינות רבות, הרבה יותר משזה סימל את סוף ארוחות הבוקר של בנדיקט, הסגירה הזו הצביעה לנו עלסוף חיי הלילהכפי שהכרנו אותם.

20. בית הפנקייק בנמל ת"א

נכון שלא מדובר כאן בקולינריה עילית והעיר לא עצרה את נשימתה (מוכר לנו מאיפשהו), אך ללא הסניף המיתולוגי הנמל כבר אינו מתוק כשהיה. המוסד הוותיק לא הצליח לשרוד את המלחמה וסגר סופית את הדלתות, עוד מכה קטנה ומבאסת בכנף של הקולינריה בעיר ומקום שיישאר זיכרון נוסטלגי לזמנים תמימים ומתוקים יותר.

• אוכלים שותים
• סגירה
• בנדיקט
• צ'נה
• קסבה
• ויקי כריסטינה
• הדיינר של גוצ'ה
• הסאלוף
• בתה וגריגה
• בוטרגה
• אורבי

מה קרה? רגע אחד אנחנו לא מסתכלים ופתאום כל העיר שיפודים ומסעדות רופטופ? אז ברור, המצב הלא יציב גורם לרוב המסעדנים להימנע מלהשיק מסעדות גדולות, וכולם מחפשים פתרונות על האש, או יוקרה מעל העיר, אבל גם בזמן כזה תל אביב מצליחה להתמלא במקומות חדשים, מסקרנים ומעוררי תיאבון. החודש נפתחו 14 כאלו, שמספקים אוכל טעים וחדש למי שרק יכול להרשות לעצמו. אלו המסעדות והמקומות לאכול שכולם ידברו עליהם החודש, אם רק יצליחו לתפוס רגע עם פה פנוי.
>>"ג'וניפר": מיקסולוגית עם תואר אליפות פוגשת בר בוטני בלוינסקי

מולאם

עיר כמו תל אביב לא יכולה שיהיה לך רק בר תאילנדי אחד שבאמת שובר את הקופסה, אז עם כל הכבוד לקאב קם, המתחרה החדש בקטגוריה מגיע מבית התאילנדית בהר סיני, ומציעה תרגום חכם, סקסי ומעודכן של בר אוכל תאילנדי, כולל קוקטייל שמרגיש כמו סום טאם בכוסית. גם ככה חם פה, אז שלפחות תצאו למשהו חריף.
לפרטים נוספים

גיטה

השיפודייה החדשה של אביעד פלד ("פרא", "קרוט") בשוק לוינסקי ממשיכה את המגמה המאוד מובהקת של שפים שיורדים לעם דרך גריל גחלים. אוכל פשוט, נטול יומרניות אך עשוי לעילא, ואמנם קצת התבאסנו על מחירי השיפוד, אנחנו לא כועסים על שובו של ההרגל הישראלי הכי עמיד – פתיחת שולחן. יאללה נו, באמת היה חסר כזה בשוק.
לפרטים נוספים

שמירז

אם כבר בטרנדים עסקינן, לאחרשביכינו על מותו של סניף בנדיקט רוטשילד, אפשר לשמוח ממה שעשו עם סניף בנדיקט בן יהודה. וכן, כצפוי למודה, זה בייגלים – אבל לפחות זה בייגלים מידי מיכל אפשטיין (איטס), שביחד עם קבוצת בנדיקט הקימה מקום שמנסה להכניס קצת יותר סטייל למאפה העגול עם החור. לפי התורים שהשתרכו בכניסה במהלך הימים הראשונים, נשמע שהיא הצליחה בגדול.
לפרטים נוספים

לוקאאוט

תופעת הרופטפים של התקופה האחרונה קצת מבלבלת אותנו, אבל אם העיר רוצה לעמוד מלמעלה ולשלם יותר מדי על מנות נשנוש ודרינק, מי אנחנו שנהרוס את המסיבה? במיוחד אם היא מתרחשת בלוקיישן יוצא דופן שמשקיף על פארק הגלישה SRF Park TLV, מה שמשווה לה אווירה של בר בעיירת גולשים קיצית.
לפרטים נוספים

קאסה מאיה

אמרנו תופעה, לא? בר הרופטופ החדש של קבוצת רוטשילד Hospitality נפתח במקום בו שכן במשך תשע השנים האחרונות ספיק איזי, ומציע אווירה יותר בליינית מקולינרית עם די.ג'יי האוס ואנשים שמפזזים, ולרגעים אפשר אפילו לחוש בריזה קלה חולפת על הפנים. מנות סושי, שיפודי יקיטורי ושאר מנות קטנות, טעימות ובטווח המחיר הגבוה לז'אנר יהיו הפינגר-פוד היוקרתי שלכם, וקוקטיילים מושקעים ורבי הרכיבים שיעלו לכם בין 65 ל-72 ש"ח. נשמע יקר, נשמע יוקרתי.
לפרטים נוספים

פלורה

האחות הקטנה של לונל משתמשת בחומרי הגלם וכוח האדם של מסעדת האם כדי לייצר מנות שבכל מקום אחר היו עוברות בקלות את ה-80 ש"ח, אבל פה מקבלות תמחור הגיוני של מתחת ל-50 ש"ח. נכון שהן מוגשות בקערות חד"פ, אבל בשביל אוכל טעים כזה בזול אנחנו מוכנים לחזור לכלי הגשה מימי הקורונה.
לפרטים נוספים

לה בוהם

מלון הבוטיק דה גוטמן, שממוקם היטב בין נווה צדק לפארק המסילה, פתח קפה-ביסטרו-בר-יין שלא מציע שום בשורה קולינרית, ובכנות מרגיש כמו מקום שמיועד לתיירים בתל אביב מאשר לתל אביבים שבעים כמותנו, אבל המחירים בהחלט סבירים, הבריזה מאוד נעימה ולא מדובר במלכודת תיירים נווה-צדקית קלאסית.
לפרטים נוספים

פריטו

פופ-אפ מטוגנים שפועל בשעות הערב, כשמסעדת מונאר מסיימת את יום העבודה, לפחות לשלושת החודשים הקרובים. המקום בהובלתו של אורי נורדמן, יליד תל אביב בן 21 שמבשל באופן מקצועי כבר מגיל 15, ויעורר בכם קנאת גיל כשתטעמו את המאכלים המטוגנים שלו. התפריט מתחלף מדי שבועיים, אבל כשאנחנו היינו הוגש במקום אגרול חזיר ברוטב נאם פלה, שרימפס עם צזיקי ופלח לימון, כנפיים ברוטב גוצ'וג'אנג קוריאני ופלפלי פדרון מטוגנים – כך שנשמע שכל סיבוב בפראייר יהיה טעים.
לפרטים נוספים

ריפ בורגר

ההמבורגר של אנשי DePi ביקר אצלנו לפופ-אפ מצוין לפני באביב 2024, אך רק עכשיו הוא מצא בית קבע במקום עם קארמה רומנית טובה בבן יהודה. את הזמן הזה ריפ ניצל כדי לשדרג את הקציצה, שכיום מוגשת עבה, נוכחת ומתובלת היטב, ולצד טופינגס וספיישלים מיוחדים, מדובר באופציה המבורגרית חדשה-ישנה לעיר שחובה לבדוק.
לפרטים נוספים

היט סמאש

מצוידת בשנים של ניסיון ועמידות לחום של הפלנצ'ה, לי מרן תפסה חור בקיר בשוק הכרמל כדי להכין סמאש בורגרים קטנים ומדויקים במחירים נוחים. זה אומר קציצה של 75 גרם עולה 30 ש"ח, דאבל עולה 40 וטריפל 50 ש"ח, ולא במקרה זה יזכיר לכם המבורגר מקדונלדס עם טאץ' של עבודת יד.
לפרטים נוספים

טאקו בא

זה באמת היה רק עניין של זמן עד ששוק לוינסקי קיבל מקום לטאקו, ומי שהרים את הכפפה היו אנשי ג'אנקי בורגר, שאמנם לא מביאים פה שום הברקה קולינרית, אבל ברמת האווירה – 24 ש"ח לטאקו, 16 ש"ח לנאצ'וס ו-38 ש"ח לקוקטיילים, שזו האווירה הכי אהובה עלינו. תנו לאוכל שוק להיות אוכל שוק.
לפרטים נוספים

פופ נ רול

השפית רחל בן אלול, שהפכה סנדוויצ'ים למפלצות של טעם ב"רחל בשדרה" חוצה את הקווים לעבר השוק האסייתי ב-"Pop N Roll" החדשה שבשרונה מרקט, עם רולים בגודל לאפה (והמחיר בהתאם) ושילוב מוחץ בין קראנצ'יות, טריות ורוטב מלא אוממי. וגם יש מנת גיוזות חמוסטה ששווה ביקור בפני עצמה.
לפרטים נוספים

ביסטרו אופנהיימר

אין טוב יותר ממקום שמוקם על ידי תושבי האזור שפשוט חיפשו מקום טוב לצאת אליו בעצמם, וכך זכתה רמת אביב במקום שכיף לשבת בו, עם אווירה שכונתית מבלי שתהיה שכונה. המנות מדוקדקות של ביסטרו קלאסי עם שינויי אקלים מתבקשים ובמחירים שלא כואב להוציא. זה באמת מה שהיה חסר לשכונה.
לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• מסעדות חדשות
• בנדיקט
• התאילנדית בהר סיני

תל אביב היא השוק הכי תחרותי עבור עסקי מזון, כך שברור שכל מסעדן שני חולם על לייצר להיט שיכבוש את החיך התל אביבי. אבל רק מעטים מצליחים לקלוע בול לטעם, לאווירה ואפילו להייפ שצריך כדי להפוך ללהיט. והנבואה אכן ניתנה לשוטים, אבל אנחנו אוהבים להשתטות ולחזות דברים חיוביים. אז היום ניסינו לפצח איזה מקומות חדשים מראים פוטנציאל להצלחה. היום אנחנו ממליצים על 3 מקומות שאנחנו מאמינים שיהפכו ללהיט מקומי.לא מתאים לכם? נסו אותנו ביום אחר.
>>עוד ניצב המנזר: ביקרנו במוסד התל אביבי שחזר לפעילות מהר מהצפוי
>>הרקיע השביעי: 10 הרופ-טופים הכי כיפיים על גגות תל אביב

שמירז

למה להיט:אם יש עדות טובה לפוטנציאל הצלחה של מקום, זה התור הראשוני. ובכן, ביום הראשון של שמירז הבייגלים נגמרו עד 12, וגם למחרת התור השתרך לתוך רחוב בן יהודה. וזה לא רק הקפיצה על טרנד הבייגלים שמסמנת את שמירז כלהיט, אלא גם האנשים שמאחוריה – בנדיקט בצד העסקי, מיכל אפשטיין (איטס) על האוכל, ומדובר בשילוב מנצח שאנחנו חוזים שעוד יכה גלים בעיר.
מה טעים:בייגלים פתוחים שמציעים שתי פרוסות עמוסות רכיבים, כאשר נראה שלהיט האינסטגרם הבא הוא אבוקדו, ביצה עלומה, עירית, שאטה ומלח מלדון, שלמרות מחירו (62 ש"ח) יככב לא מעט בסטורי.
אווירה:כמו באמריקה, רק עבור הבוקר הישראלי.
>> שמירז, בן יהודה 171 תל אביב.לפרטים נוספים

מולאם

למה להיט:כי לבר האוכל התאילנדי החדש יש כל מה שצריך כדי להתבסס – את המטבח של "תאילנדית בהר סיני" מאחוריהם, לוקיישן נהדר בעורף של נחלת בנימין ואלטרנטיבה נדירה לקב קאם בתור מקום לדרינק באווירה תאילנדית ששובר את הרגלי האוכל המקומיים מבלי להתחכם יותר מדי. לא תמצאו כאן פאד תאי, אבל כן דרינק בטעם סום טאם.
מה טעים:מעבר לדרינקים, יש גם סום טאם אמיתי ("בגרסה הכי טובה היסטורית שיכולנו למצוא", מסביר השף) ושני סוגי מיאנג קם – הראשון עם שרימפס על עלי בטל, והשני מוסלמי עם בקר ושקדי עגל קצוצים על עיגולי רוטי.
אווירה:פותחים שולחן בגבוה בנגקוק.
>> מולאם, הר סיני 1 תל אביב.לפרטים נוספים

קפה 10/10 במטמון

למה להיט:כי זה דבר אחד לפתוח קפה ארטיזנלי איכותי עם תפריט רגיל נהדר, ותפריט נפרד עבור קפאולוגים שאוהבים להתנסות – אבל לעשות זאת בצמוד לחנות הספרים/קומיקס הנפלאה של בית רומנו? זה כבר שיחוק של ממש. אל תגידו שאתם לא מפנטזים עכשיו לשבת איזה שעה בספרייה עם כוס קפה איכותית ולהעמיד פנים שאתם קוראים משהו רציני אבל זה בעצם קומיקס.
מה טעים:מעבר לקפה באמת יוצא דופן שיכול להגיע גם עד 50 ש"ח (אל תדאגו, גם זה במחיר הרגיל מצוין), יש נשנושים מהמטבח של רומנו ומאפים מהקיסה קפה אז כולם יצאו שבעים ומאושרים ועם קצת כתמי שומן על הדפים.
אווירה:איך שדמיינתם כילדים שספריה למבוגרים מרגישה.
>> בית רומנו (קומה שנייה), דרך יפו 9. תל אביב.לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• התאילנדית בהר סיני
• מטמון
• בנדיקט

השעה היא 9 בבוקר, המקום הזה נפתח רק אתמול להרצה, אפילו השלט של בנדיקט עוד תלוי בחזית – אבל תושבי הצפון הישן כבר התפקדו על דלתי "Schmearz" (או בעברית: שמירז) בהמוניהם. ילדים בחופש הגדול שגררו את הוריהם העייפים, שכנים סקרנים שבאו להכיר את החבר החדש וסתם אנשים רעבים כמונו הגיעו במיוחד לבייגליה המדוברת של הרגע, פרי שיתוף פעולה של מיכל אפשטיין (איטס) ואנשי בנדיקט. התוצאה היא הכי אמריקה שיכולתם לחשוב עליה.
>>קפה, לחם, עבודה: נחמה וחצי נסגר. לאן לוקחים את הלפטופ עכשיו?
>>10/10: למטמון בבית רומנו יש בית קפה חדש שמתייחס לקפה כמו ליין

"שמירז", למקרה ולא ראיתם מעולם סיטקום יהודי אמריקאי, זו המילה הידישייאית לממרח. כשאפשטיין פתחה את המקום, היא לא יכלה שלא להיזכר בסבתה האמריקאית שהייתה נוהגת לשאול אותה "איזה שמירז את רוצה על הבייגל?". בייגלים של ראשון בבוקר הם מסורת ניו-יורקית יהודית ותיקה, והמקום החדש בהחלט הולם את הרוח הזו, ולא מפספס אף סממן אמריקאי – מהכיסאות הדיינר ומתבלין ה-Everything המפורסם, ועד מלפפונים חמוצים פריכים ומטוגנים עם מטבל גבינת שמנת, שמיר ועירית. תודו שחיכיתם לדבר כזה. בעצם לא רק אתם – אתמול הבייגלים נגמרו עד 12 בצהריים, כך שמדובר בלהיט כבר מההרצה.

לא מעט בייגליותנפתחו כאן בשנה האחרונה, ומדובר במגמה חיובית שאין לנו שום תלונות בנוגע אליה, אך עד כה שמירז הכי הזכירה לנו את ניו יורק, ויש לה בהחלט פוטנציאל להפוך למוסד ארוחות בוקר קבוע, כמו הוותיקים של האפר ווסט סייד. את הבייגלים עצמם מכינים ואופים במקום מדי יום ולאורך היום, והם ניחנים במרקם מדויק, לעיס ומהנה, אך לא דחוס או צפוף מדי. עוד דבר שאהבנו במיוחד היא האפשרות להזמין בייגל סגור, כשהוא ממולא וחצוי לשניים, או להזמין פתוח למי שמפחד שיפלו לו כל התוספות מלמטה בעת הביס (קרה לנו פעם, היה כואב), ומעדיף לנגוס בבייגל כמו שנוגסים בפרוסה טובה.

אנחנו הלכנו על בייגל Everything סגור – כי כאלה אנחנו, שמרניים – עם קרים צ׳יז, בצל ירוק, חביתה וצ׳דר (46 ש״ח), והתענגנו על כל ביס. המחיר לא נמוך, אבל הטעם בהחלט גבוה. בייגל מהונדס היטב שכל מרכיביו משתלבים זה בזה, בעוד החביתה החמימה ממיסה את הצ׳דר לתוכה, מדובר בתענוג אמיתי. התיבול על הבייגל עצמו היה לנו מעט מלוח מדי, כך שאולי יש לאן להשתפר.תפריט הבייגלים הסגורים נאמן למקורות, ומציע גם אחד עם קרים צ׳יז, סלמון מעושן, צלפים, בצל סגול וזרעי עגבניה (52 ש״ח), וגם אחד עם סלמון מעושן צלוי, חביתה, צ׳דר, מלפפונים חמוצים מתוקים ורוטב הבית (66 ש״ח). יש גם אחד עם אבוקדו, עגבנייה, רוטב הבית וחביתה (38 ש״ח).

בתפריט של הבייגלים הפתוחים כבר ניתן לראות את היצירתיות של אפשטיין, כאשר גם כאן חומרי הגלם הולמים את מנהטן – אך מוגשים בצורה שעבור הקהל הישראלי לפחות, פחות שגרתית. זה אומר קרים צ׳יז עם בצל ירוק וביצי דג פורל עם שמיר (56 ש״ח), או סלט דג לבן, מלפפון, צנון, פטרוזיליה, רוקט ושמיר (64 ש״ח), וגם אחד שאנחנו צופים שיהפוך לשיגעון האינסטגרם הויראלי הבא – אבוקדו, ביצה עלומה, עירית, שאטה ומלח מלדון (62 ש״ח). במילים אחרות, לתושבים הקרובים לבן יהודה פינת ז'בוטינסקי מדובר ביום חג, ולבאים מרחוק – תתאזרו בסבלנות, כי התור ארוך וההמתנה מרובה, אבל היא שווה את זה.
בן יהודה 171, בימי ההרצה מתחילים ב-8:00 בבוקר עד אחרון הבייגלים.

• אוכלים שותים
• בנדיקט
• בייגל
• רחוב בן יהודה