אהבתנו הנצחית להמבורגר בלתי מעורערת, אבל בשלב מסוים המבורגר זה המבורגר. הקציצה אולי משתנה, הלחמנייה מתחלפת, אבל הפורמט די קבוע ועשוי לשעמם, כל עוד לא מגוונים עם תוספות. הו כן, תוספות ההמבורגר – ההמצאה הכי גדולה מאז תוספות על פיצה. אנחנו לגמרי אנשי גבינה-בייקון ברגיל, אבל מדי פעם נחמד להפתיע את בלוטות הטעם עם יציאה מיוחדת, והיום אנחנו ממליצים על 3 המבורגרים שבאים עם תוספת שלא תשאיר אתכם אדישים. לא מתאים לכם? נסו אותנו ביום אחר.
>>כשמסעדת מונאר מסיימת לעבוד, בבר המטוגנים Fritto רק מתחממים
>>פלורה: בנקסט-דור של לונל אין אף מנה שחוצה את קו ה-50 ש"ח

המבורגר ברוטב פלפלת צרפתי | טאבי'ס

למה כדאי:ההמבורגריה השכונתית והמשפחתית הזו חדשה יחסית, אבל כבר הביאה יציאה שגורמת לבטן שלנו לעשות קולות של נמר. רוטב פלפלת, אותו רוטב צרפתי קרמי שהפך את הסטייקים לפי אלף יותר טעימים באייטיז, עושה להמבורגר שדרוג, ועם הבצל הקריספי שמוסיף מרקם בכלל יש פה יציאה יוצאת דופן.
מה יש בזה:קציצת בקר 250 גרם עם פלפלים קלויים, מלפפון חמוץ ביתי ובצל קריספי.
אווירה:פלאשבק לעידן שאפילו לא ידעתם שאתם מתגעגעים אליו
>> טאבי'ס, לינקולן 19 תל אביב

ספיישל פורט | פורט 19

‫למה כדאי:רשת ההמבורגרים הממזרית היא בין המקומות האחרונים שבאמת מתאמצים לחדש לעצמם ולנו כל פעם מחדש דרך הספיישל החודשי המשתנה, שתמיד מביא הברקות. רק לאחרונה מבקר המסעדות של טיים אאוט במיל' עודד קרמר הלין על תוספת הבמבה (דווקא אהבנו), אבל הספיישל של החודש בסניפי תל אביב הרבה יותר מעניין, עם יציאה בשרית בדמות שקדי עגל ויציאה צמחונית בדמות זוקיני מטוגן.
מה יש בזה:פורט קצבים, אייסברג, עגבנייה, בצל סגול, חמוצים, זוקיני בצ׳יפסר, שקדי עגל עסיסיים וגבינת פרמז׳ן מגורדת. שימו לב לשלוף את השיפודים של השקדים!
אווירה:אתם שפן הניסיונות של פורט 19, ואתם מתים על זה.
>> פורט 19, הרצל 20/החשמונאים 95/שלמה המלך 2 תל אביב

תפוחי עץ Dolce | גורמה 26

למה כדאי:כי קשה מאוד לצלוח המבורגר מתקתק ולצאת עם הקציצה למעלה, אבל בהמבורגריה הצרפתית הוותיקה ממקווה ישראל יש מנה שהצליחה לפצח את הקוד עוד עם הקמתה – קציצה עסיסית, פירורי גבינה כחולה שנמסים מהחום שסוגר עליה, וחתיכות של פרי אחד מקורמל שמעולם לא חשבתם שיתאים להמבורגר, אבל איכשהו מוסיף את הקראנץ' המתקתק הנכון.
מה יש בזה:בשר בקר עם גבינה כחולה, ותפוח עץ מקורמל. כן, מה ששמעתם, התפוח הזה לא הולך לעשות את רופא השיניים שלכם מאושר.
אווירה:יציאה צרפתית בחום הדרום תל אביבי.
>> גורמה 26, מקווה ישראל 26 תל אביב

• אוכלים שותים
• המבורגר
• גורמה 26
• פורט 19

אורין יוחנןהיא כוריאוגרפית, רקדנית ויוצרת עצמאית, הופיעה עם מיטב הכוריאוגרפים בישראל ובעולם וזכתה בפרסי משרד התרבות והספורט. יצירותיה חוקרות תכנים פמיניסטיים ומבוססי מגדר, תוך שימוש במחול, תאטרון, קול, חפצים ועיצוב במה. השנה היא מציינת 20 שנות קריירה במחול ויצירה ומחרתיים (27.3) היא תופיע במחול שלם בירושלים עם יצירת המחול והפרפורמנס "מאצ'ו מן", שמכניסה שלוש רקדניות לתוך זירה שהיא לעיתים זירת קרב ולעיתים מעגל תמיכה, ואתם תוכלו לראות אותה גם בתיאטרון תמונע (10.4 ו-24.4).עוד פרטים וכרטיסים כאן.

>> חנות צעצועים להיקבר בה ובר לחימום הלב // העיר של מאיה קניג
>> המקום הכי סודי ושדרה להרגיש בה בת 14 // העיר של לוטוס אתרוג

1. תיאטרון קליפה

המקום האהוב עלי ביותר, שהוא בית יצירתי, פרפורמטיבי ואנושי שלי כבר הרבה שנים, הוא לא אחר מאשרתאטרון קליפה, אותו מנהלת אישה אהובה עלי ברמות –עידית הרמן. עידית יקרה ללבי מהרבה סיבות – כמנטורית, כאמנית, כחברה, כאישה, מישהי שאני נושאת עיניי אליה הרבה שנים כחברה בקבוצת תאטרון קליפה, שם אני מחליפה כובעים בשצף מרקדנית, פרפורמרית או יוצרת ועד מנהלת חזרות, מפיקה ומנהלת הצגות. תאטרון קליפה זה ה-מקום לצרוך אמנות בועטת, חדשנית, ניסיונית, רלוונטית, מבדרת ומעניינת. כיוצרת עצמאית למדתי שם המון, יצרתי והשתתפתי בפרויקטים רבים. הקשר עם עידית וקליפה עיצב את האמנית שאני היום בהרבה דרכים. ממליצה להתעדכן במופעים שרצים ולתת לעצמכם.ן בילוי שהוא פשוט טוב.
משכן תאטרון קליפה נמצא ברחוב הרב קוק 37, שתי דקות הליכה מחוף הים ושלושים שניות הליכה מנחלת בינימין ושוק הכרמל, במילים אחרות, מיקום מושלם.

2. גורמה 26

יש לי בדיחה עם הילה פולברמכר שרוקדת ביצירה שלי "מאצ'ו מן", שבכל פעם שיש לנו חזרה טובה בסטודיו מתפתח לי חשק רציני לבשר. אני לא יודעת להסביר למה זה קורה לי, אבל בתור קרניבוריות המסקנה ברורה ומסתכמת תמיד בגורמה 26. זה ה-go to place שלי בכל פעם שאני צריכה (ממש צריכה בקטע פיזי) המבורגר מעולה, מושחת ומדויק. מזמינה תמיד את הקלאסי עם תוספת בצד של צ'יזי פרייז, שזה במילים אחרות צ'יפס ששוחה בצד'ר מותכת מעל. חסימת עורקים מגן עדן!.
בורגר גורמה נמצא ברח' מקווה ישראל 26. מומלץ הכי הכי הכי לאוהבות המבורגרים ברמה.

3. יולטה

יש לי פטיש מאוד רציני למוצרי נייר, מדבקות ועטים מכל סוג. ככל הנראה זה קשור לעובדה שגדלתי עם אבא בעל בית דפוס ומגיל צעיר יש לי גישה לניירות מכל סוג, חומרי גלם כמו סלוטייפים, שקפים, מלאי משרדי ועוד כל מיני, שהסבו לי שעות על גבי שעות של תעסוקה, יצירה ומדיטציה מאז שאני זוכרת את עצמי. ככוריאוגרפית וכותבת אספתי לי אוסף די מרשים של מחברות מכל סוג שמשמשות אותי בתהליכי יצירה שונים, יש תחושה מאוד כיפית להתחיל מחברת חדשה שתתמלא ברעיונות, מחשבות, טקסטים, רשימות, ציורים – ולדעת שכל זה בסוף הופך ליצירה בימתית, או לסדנה מרתקת לריקוד, לעיתים זה טקסט שמתפרסם לעולם או איור שהופך לתלבושת. אחת החנויות המתוקות למוצרי נייר מהממים שבכל כניסה אליה יש לי צמרמורות בגוף זויולטה.
יולטה יושבת ברח' שדרות מסריק 17-19 ומומלצת לכל מי שמתרגשת כמוני ממוצרי נייר, אסתטיקה וצ'צ'קס של ילדות גדולות…

4. קפה וספר במרחב פתוח

שתי אהבות גדולות שלי זה לקרוא ספרים (במיוחד כאלה שנכתבו על ידי נשים) וקפה (כזה שנעשה טוב בלי לשרוף את החלב). באופן מוזר ביותר, קל לי להתרכז בספר הרבה יותר כשאני נמצאת דווקא במקום הומה. אני לא יודעת להסביר את זה אבל איכשהו כשהספר טוב אני נשאבת פנימה והעולם סביבי עובר למיוט. אחת הרוטינות שלי זה לאסוף קפה טוב, אחד כזה לדוגמא יש באוזן השלישיתעל קינג ג'ורג', שם הם לא הורסים את הקפה, וללכת להתיישב באיזה מרחב פתוח כמו גינת דובנוב או גן מאיר או בטיילת על הים הרחק מהכבישים ולהיבלע בספר.

5. גינת כיכר הבימה

יש לוקיישן אחד מסוים שאני מאוד אוהבת, שהוא נוסטלגי בשבילי בהקשר של אהבה מפעם – הגינה הקטנה ברחבת הבימה, זו שנמצאת במגרעת כזו במרכז הכיכר וכשמתיישבים בפנים אפשר לשמוע מוסיקה קלאסית נעימה. לפני הרבה שנים ישבתי שם עם מישהו שהייתי מאוהבת בו מעל הראש, ישבנו שם כל הלילה עד שהבוקר עלה, שם הייתה לנו את הנשיקה הראשונה. לפעמים אני מתיישבת שם ונזכרת באותו לילה, לפעמים זה יוצר אצלי עצב ולפעמים נוסטלגיה נעימה. מה שבטוח, זה מעיין מיקום כזה שגורם לי להרהר על אהבה…

מקום לא אהוב בעיר:

המקום הכי לא אהוב, מסיבות ברורות, הוא כיכר החטופים ברחבה של מוזיאון תל אביב ובית אריאלה.אני שונאת את העובדה שאנחנו במצב כזה ששנה וחצי אחרי אותה שבת יש עדיין אזרחים חטופים, חיים וחללים בשבי. שיש משפחות שלמות מוטרפות מדאגה וצער, שיש כל כך הרבה אנשים שלא יכולים להמשיך הלאה, לעבור ריפוי, השלמה, לקבל חיבוק וסגירת מעגל. זה בלתי נתפס בעיני שאזרחי ואזרחיות המדינה הזו מופקרים לגורלם. המקום הזה לוחץ לי על הכפתור של שבירת החוזה בין המדינה לאזרחיה. זה מציף אצלי כל כך הרבה כעס, תסכול ועצב תהומי. המקום הזה מזכיר לי את הבושה שאני חשה מול אוזלת היד של אלו שאמורים לדאוג לביטחון שלנו.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
זה קל, ההצגה "דיפ שיט" של רותם נחמני שגם זכתה איתו בפרס שחקנית השנה של קיפוד הזהב. היא מציגה אותה בתאטרון קליפה, זו הצגה שעוסקת בדבר הכי משותף לאנושות – והרי זה קקי. היא משחקת דמות בשם ערגה שם טוב ומעבירה מעין סדנה אינטראקטיבית וקורעת מצחוק. הרבה זמן לא צחקתי ככה… מופע שמשחרר עצירות רגשית וכל טיפה של רצינות… ממליצה בחום.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
שאלה מאתגרת בהחלט, אני שמה פה שיר של עמית זרקא, מתוך הספר שלה "כל החזיונות בחושך" בהוצאת ספרי עיתון 77. שיר שמתמצת בעיני את הקונטרה הנשית שגברים במוקדי הכוח מפספסים לאורך ההיסטוריה האנושית. כשאני יכולה להזדהות עם שיר או טקסט או אמנית, זה אוטומטית מציע לי נחמה, כי כשאמנות מצליחה לשים דימוי קונקרטי ויזואלי/ טקסט לתחושה או רעיון אבסטרקטי שיש לי אז אני מרגישה פחות לבד, זה גורם לי להרגיש שאני בחברה טובה. אני חושבת שזו כוחה של אמנות טובה – לסדר ולארגן את העולם הפנימי שלנו, להציע מרחב של שיתוף והזדהות, במיוחד לנשים שקולן מושתק בחברה הפטריארכלית.

ספרות ושירה תמיד עזרו לי להבין שיש עוד כמוני שמנסות לנסח את המציאות העקומה ולהציע פרספקטיבה אחרת, אפשרות אנושית חומלת יותר, כוללנית יותר, אמפטית, רכה. שפה ספרותית של נשים היא לעד שונה משל גברים ובשנים האחרונות אני עושה לעצמי תיקון מודע לשנות הלימודים בביה"ס שם למדנו בעיקר רפרטואר של גברים – כעת אני קוראת ספרים של נשים שכותבות על החוויה של נשים בעולם. לא פלא שזה חידש את אהבתי לספרות, בעוד שבלימודים זה לא תפס אותי, בדיעבד אני מבינה שזה בגלל שלא הצלחתי להזדהות איתם. אז עם השיר פה של עמית זרקא, "בית", אני מזדהה ומרגישה בנימי הנפש והגוף שלי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטרות שנוגעות לשחרור כל החטופים שנותרו בשבי, בכל דרך אפשרית, בין אם זה על ידי תרומות, אקטיביזם, ארטיביזם או כל דרך שלא תאפשר לזה לרדת מסדר היום הציבורי עד שכולם ישובו.מטרה נעלה נוספת וקשורה היא להחליף את הממשלה הזו ומהר, כדי שנוכל לתקן את ההרס שהם ממיטים עלינו ולנסח מחדש את האמנה של המדינה עם אזרחיה. הלוואי שנבקש לעצמנו ממשלה שמקדשת מקצועיות, ידע, חיים, קדמה, שוויון, ניקיון כפיים וצניעות. אוטופיה מבחינתי תהיה כאשר נשים יהיו הרוב במוקדי קבלת ההחלטות.

מי התל אביבית שהכי צריך להרים לה כרגע?
האמת שיש שלוש נשים כאלו שאני ממש רוצה להרים להן, נשים שעושות ימים כלילות במאבק לשחרור החטופים, ששינו לגמרי את אורחות חייהן לטובת זה ואני מביטה בהן בהשתאות והערצה –עידית סוסליק, גילי שביט ושני חדשי–הן מתייצבות כל ערב, קוראות בקול חד וברור, כל אחת בדרכה שלה, להשיב את כל החטופים עכשיו. כל אחת מהן אני מכירה מאזור אחר של החיים כרקדנית וכיוצרת ואני עדה למחירים שהן משלמות, להקרבה האישית שהן עושות כדי להניע ולקחת חלק במאבק החשוב הזה. זהו מאבק על החיים של כולנו בעצם.

מה יהיה?
בשביל להבין מה יהיה צריך להסתכל באומץ על מה היה. יש את הקלישאה הזו, "ההיסטוריה חוזרת על עצמה" או "אם לא נלמד מההיסטוריה שלנו היא תחזור על עצמה שוב ושוב", אז זו השאלה החשובה בעיניי, מה למדנו ואיזה מסקנות הסקנו ואז – איך אנחנו רוצים לנסח את העתיד שלנו?
בתור רווקה עצמאית, אל-הורית, אמנית, כזו שתמיד מנסחת את עצמה לעצמה תוך מודעות לתכתיבים הקיימים וניקוי רעלים מודע מכל שטיפות המוח והמניפולציות שמפעילים עלינו כחברה, בסופו של יום אני יכולה לקחת קודם כל אחריות על עצמי ועל הסביבה המיידית שלי, שם אני משתדלת כמיטב יכולתי לעשות טוב, לקדם ידע, מחקר, ריאליזם, אומץ, כנות.
אני מקווה שנוכל להיות טובות וטובים יותר זה לזו, שנחשוב טוב טוב ולעומק על הבחירות שלנו, לאיזה מידע אנחנו מאמינים והיכן אנו צורכים אותו, על איזה א.נשים אנחנו סומכות וסומכים, בידי מי אנו מפקידים את העתיד שלנו, שנהיה פחות אימפולסיביים ויותר קשובים ואמפתים. אני מאחלת לנו עתיד בהיר יותר, כזה שיש לו אופק ופשטות, אפשרות לרווחה ונחת, ללא יחסים של כוח ומרות, כשביטחון קיומי הוא עובדה ולא דבר שצריך להילחם עליו ובעיקר מקווה שיבוא יום שבאמת באמת נאמין שכל זה מגיע לנו.

• העיר שלי
• מחול
• תיאטרון קליפה
• כיכר הבימה
• כיכר החטופים
• גורמה 26
• יולטה
• האוזן השלישית

בספקטרום המזונות, יש מרחב לא קטן בין המטבח העילי, כזה שבנוי מחומרי גלם יקרים שמורכבים בדקדוק עבור סועדים בחליפה, להמבורגר, אוכל חייתי שנועד לאכילה בידיים כמו אבותנו הקופים, וילכלך לכם כל חליפה או טי שירט. ומי אמר שאנחנו חייבים להיתקע על צד אחד בספקטרום הזה? כי לשמחתנו יש מקומות שמאחדים בין שני הצדדים, ומציעים גרסת גורמה למאכל המטנף. נגיד, ההמבורגריה הצרפתית גורמה 26.

כמה כמה שנים עברו מאז שגורמה התמקמו בשלהי דרום העיר, ואנחנו מודים שדי הופתענו שהם שרדו כל כך הרבה זמן, בעיקר כי לא מדובר בהמבורגר זול. אבל מאז שוק ההמבורגרים התחלף, וגורמה 26 הפכו לאופציה ממוצעת במחיר, ומצטיינת מאוד בכל הנוגע לטעם. ההמבורגרים המדוקדקים שלהם, כל אחד עם תוספות איכותיות וגישה שמנסה לעלות אותו מעל לממוצע בתחום. הכל מתאסף לביס עסיסי ומיוחד כמו שרק המבורגר יכול לתת, אבל עם שאיפה לגורמה. זה אומר כנראה שאפשר לאכול אותו בחליפה.

• מה מזמינים היום
• גורמה 26
• המבורגר
• משלוח

1. סון רון

יש המון מקומות שמדברים גבוהה גבוהה על שילובי אוכל שמותאים לחיך הישראלי, אבל בסון רון מיישמים – גוטמן לקחה את הפרגית בלאפה, החליפה לפילה עוף במרינדה ותבלינים הודים, ארזה בנאן עם רוטב יוגורט וטחינה והמציאה מנה פשוט נהדרת. גם הנאן שפונדרה ונאן הקבב מצליחים להמציא מחדש את הגלגל, ואפילו הסלטים שלהם נדירים וטעימים במיוחד – וזה לא דבר שאנחנו אומרים בקלות. קשה לפספס.

מנה מומלצת?עוד לא טעמנו מנה בסון רון שלא אהבנו, אבל יש משהו במנת הנאן סון רון עוף (48 ש"ח) ששמור בלב שלנו, כמו הנשיקה הראשונה. הנאן מספק פחמימה פריכה, העוף רך ברמות מלחיצות, הירקות והרטבים מפתיעים בדיוקם והתוצאה היא אחת המנות האהובות עלינו בעיר.
יש אופציה לטבעונים? יש שתיים מרכזיות: נאן סון רון טופו (48 ש"ח, עם טופו במרינדה משגעת) ונאן סון רון כרובית (48 ש"ח, על בסיס כרובית ובטטה צלויים).
איך מזמינים? אפשר לנסותבוולט, אבל יותר סביר שתצליחובאתר שלהם

2. גורמה 26

כמה כמה שנים עברו מאז שגורמה התמקמו בשלהי דרום העיר, ואנחנו מודים שדי הופתענו שהם שרדו כל כך הרבה זמן, בעיקר כי לא מדובר בהמבורגר זול. אבל מאז שוק ההמבורגרים התחלף, וגורמה 26 הפכו לאופציה ממוצעת במחיר, וגבוהה מאוד בכל הנוגע לטעם. ההמבורגרים המדוקדקים שלהם, כל אחד עם תוספות איכותיות וגישה שמנסה לעלות אותו מעל לממוצע בתחום. הכל מתאסף לביס עסיסי ומיוחד כמו שרק המבורגר יכול לתת, אבל עם שאיפה לגורמה. זה אומר כנראה שאפשר לאכול אותו בחליפה.

3. אבו חלווה

בשבוע שעבר ערכנו במערכתטעימה עיוורת של קבבים(קשה להיות אנחנו, ברור), במסגרתה בדקנו שישה קבבים ידועים במשלוח מבלי לדעת מי שלח מה. התוצאות היו חד משמעתיות, וכולנו בחרנו בפה אחד (שעדיין לועס) את הקבב של אבו חלווה. המחיר שלו היה הגבוה מבין השישה, אבל רק בגלל שהקצבייה שולחת כמות גדולה של קבבים, וכל קבב שווה את משקלו בזהב. הנה מה שחבר השופטים שלנו כתב עליו: "הטעם היה עילאי, מידת העשייה היתה יותר ממושלמת (האדמדמות העדינה במרכז עדיין עולה לנו בחלומות) ותערובת הבשר הגסה, עמוסה בבצל, תיבול מדויק ובשר באיכות בלתי רגילה. זה היה קבב חלומי, אוורירי, עסיסי וכל מה שאנחנו רוצים כשאנחנו מזמינים קבב".

4. פוד טרמינל

על פניו זה לא אמור לעבוד – מקום שמאחד בין ארבעה סוגי מטבחים שונים, שמציע גם המבורגר, גם אוכל ויאטנמי, גם סושי ופשוט היצע משגע של אוכל. הרי תפסת מרובה לא תפסת, לא? אז לא, כי בפוד טרמינל הצליו לפצח את האתגר, ולא לפספס באף מנה (ממה שאנחנו טעמנו). ההמבורגרים ראויים להיכנס לרשימת הטובים בעיר, המנות האסייתיות מרעננות וטריות, הרטבים מדויקים והרפתקניים והכל מתוקתק במקצועיות של פס יצור איכותי. למעשה, זה כמעט ולא נתפס אצלנו בראש שזה באמת עובד, אבל תזמינו ותגלו בעצמכם. לא יהיו אכזבות.

מנה מומלצת?באמת שמדובר במקום שאמור לשרת כל אחד לפי רצונותיו, אז זה תלוי בחשק שלכם – אבל רק נרמוז שיש לנו חשק עז להמבורגר הצרפתי עם פונדו הגבינות החלומי.
יש אופציה לטבעונים? באופן מפתיע ולא מאפיין ליעד המקום, לא הרבה. יש כמה מנות ראשונות באגף האסייתי, המבורגר טבעוני וגם קומבינציית סושי טבעונת, וגם כמה מנות שאפשר לטבען בקלות יחסית, אבל אין שום תשומת לב מיוחדת לנושא.
איך מזמינים? בוולט או תןביס, דרךאתר המסעדה

5. טוליפ

יש מקום אחד בעיר שמכין מאכלים לפי המסורת ההונגרית – אולי המטבח הכי מגוון של עדות האשכנז – ואף מארגן אותו יפה יפה במשלוח: מסעדת "טוליפ", שממוקמת ביהודה הלוי מזה 14 שנים, אבל המתכונים שלהם נספרים כבר במאות השנים. גם האחרונים לעשות בדיחות "חסר להם מלח" (חלאס, זה כבר לא מצחיק אף אחד) יודעים שאוכל הונגרי מפוצץ בטעמים, ובטוליפ מצרפים לו גם תוספות אשכנזיות למהדרין, כמו נוקדלי, בלינצ'ס מלוח וכמובן, כבד קצוץ. והנה החלק המפתיע: היא גם אחתהמסעדות שמדורגות הכי גבוה בוולט, כך שיש על מי לסמוך.

מנה מומלצת?אם בא לכם הונגרי בא לכם גולש הונגרי, אז לכו על הגולש האותנטי (69 ש"ח), אבל אם בא לכם אשכנזי אבל לא להתפרע, תמיד אפשר לקחת רולדת עוף (שניצל ממולא, 75 ש"ח).
יש אופציה לטבעונים?לא הרבה, אבל מה שכן מעניין – למשל, גולש פטריות הונגרי (65 ש"ח) או לצ'ו הונגרי (65 ש"ח).
איך מזמנים?בוולטאובתןביס

ואם זה לא הספיק לי?

אז אנחנו גאים בכם, כי תמיד אפשר עוד. פשוט בקרו ברשימת המשלוחים הכי טובים בתל אביב, ותמצאו פתרון לכל הבעיות שלכם (חוץ מחשבון הוולט).

• מה מזמינים היום
• המבורגר
• אוכלים שותים
• גורמה 26
• טוליפ

מזה כמה שנים שאני מרגיש שכריך עוף מטוגן הוא הלהיט הבא של תל אביב, כאילו בכל רגע הוא עוד רגע הופך לטרנד של הרגע, אבל תל אביב ככל הנראה לא מסכימה איתי. טרנדים באו וטרנדים הלכו (וואי זוכרים את השבוע של קערות פוקי?), אבל כריך העוף המטוגן טרם זכה ליומו הגדול. פה ושם ישנן מסעדות ספורות שנותנות כבוד לפרייד צ'יקן בין שתי חתיכות לחמניה (וראוי לציין את מנת הדירטי צ'יקן של הויטרינה), אבל במבט רחב אפשר להגיד שנתקענו עם השניצל הלבנטיני בעוד שבן דודו הפרייד צ'יקן האמריקאי מגיע מפעם לפעם לביקור.

וכך, בכל פעם שהדוד סם המטוגן מגיע לביקור, אני מוצא את עצמי נרגש לקראת המפגש, ובעיקר לקראת הביס הקראנצ'י הראשון. עכשיו יש סיבה מיוחדת להיות נרגש, כי כריך העוף המטוגן הגיע לאחת ההמבורגריות הטובות בעיר, גורמה 26. בית ההמבורגרים הצרפתי הצליח להתמקם די מהר בחלק העליון של רשימת ההמבורגרים התל אביבים שחייבים לטעום עם רשימה מרשימה של קציצות מצטיינות ותוספות יצירתיות, ככה שהציפייה שהם יפתיעו עם פרייד צ'יקן מיוחד בהחלט ניקרה בליבי ובטני.

על שקית הנייר של גורמה 26 מופיע הכיתוב ceci n'est pas une hamburger, כמחווה לציור הלא מקטרת של מגריט, רק שהפעם הוא צדק לגמרי – זה באמת לא היה המבורגר. בתוך השקית נחו להם כריך פרייד צ'יקן (עוף מטוגן במרינדת ריוויון עם פלפל קאיין, צ'דר אמריקאי, רוטב דבש-טבסקו וכרוב בחומץ בלחמניית בריוש, 55 ש"ח) לצד מנת נגיסי עוף בציפוי פנקו (35 ש"ח) וכמובן, צ'יפס בטטה (15 ש"ח) לצד מגוון רטבים שנעו בין מיונז שום ועד לרוטב גבינה כחולה.

הצצתי בכריך העוף המפתה שלבש רק לחמניית בריוש זוהרת, ועצרתי לרגע. היי, לא היו אמורות להיות כאן שתי חתיכות עוף? בדקתי שוב בתמונת הפייסבוק המפתה ששלחה אותי לוולט, וכן גם בתמונת המנה בוולט, ובשתיהן הופיעו בבירור שתי חתיכות עוף עצומות, בערך פי 1.5 מהלחמניה. הכריך שבידי, לעומת זאת, הורכב רק מחתיכת עוף אחת שלא פרצה מגבולות הלחמניה. אחרי שיחת טלפון זריזה ובדיעבד חביבה מדי למסעדה, גיליתי שהתמונה משקרת ושכריך הפרייד צ'יקן אכן מכיל רק חתיכה אחת.

תראו, אני לא באמת מצפה שמה שיגיע אלי יראה כמו בתמונה, אבל מקום מכובד כמו גורמה 26 לא צריך לזייף בתמונות ברמה כזו בוטה. צלמו מחדש, והפעם תוותרו על הצלם שאמר לכם "זה נראה קצת עייף, בואו תוסיפו עוד עוף".או שפשוט תוסיפו עוד עוף לכולם, כי בתכלס ברגע שנגסתי בכריך גיליתי שהחתיכה הבודדת שלי היתה בעובי של שניצל ממוצע, לא מעבר. מה קרה? לאן נעלם כל העוף? אולי זה בגלל שהזמנתי גם נגיסי עוף (הם היו מושלמים. גם הצ'יפס) חשבתם שאני לא צריך עוד?

הרי חלק מהעניין בכריכי העוף המטוגנים זה הנתח העבה, עסיסי כזה, שלנגוס בו מצליח לתת פייט לביס העמוס של בן דודו ההמבורגר. במקום זה קיבלתי גודל שניצל, הבן דוד האוסטרי. נו, אתם יודעים כבר מי היה אוסטרי.מה שכן, הטעם בהחלט היה במקום הנכון – העוף, שהונח מי יודע כמה זמן בריוויון, היה רך ומלא טעם, הבלילה שעטפה אותו טוגנה לשלמות והייתה מספיק עבה, צ'אנקית ומתובלת היטב. הצ'דר ריכך מעט את הפריכות ורוטב הדבש-טבסקו היה עדין מאוד, אבל נתן ספין קטן כל כמה ביסים. קשה לומר שהיתה שם חריפות, אבל בהחלט היה מלא טעם.

הפספוס היחיד, בתכלס, היה הכרוב, שהתחמם מהעוף שעליו ואיבד את משחק הטמפרטורות בין חם לקר שהוא בדרך כלל מציע במנות שכאלו (לרוב בפורמט קולסלואו, אבל גם הכרוב בחומץ היה מוצלח). אם רק המנה היתה בגודל שהובטח בתמונה, או לכל הפחות עם חתיכת בשר יותר משמעותית, היא היתה הרבה יותר מספקת.

המבורגר גורמה 26, מקווה ישראל 26, א'-ד' 11:00-0:00, ה'-ש' 11:00-1:00, 03-6005109

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• גורמה 26
• ביקורת משלוח
• עוף מטוגן