דפנה צרויה, אבי סורוקה ומשה ריבוש הם שלושה תושבים ותיקים של תל אביב, האחת נולדה בדרום תל אביב ועברה לצפון הישן לפני עשורים רבים, האחר היגר לעיר לפני מספר שנים והאחרון נולד בצפון הישן וחי שם עד היום.יחדיו הם יוצרים את הפודקאסט "בטל בשישים", פודקאסט ראשון מסוגו שבו שלושה אזרחים וותיקים מדברים על הכול, בפתיחות ושיתוף, ללא מעצורים ועם קצת הומור. "אנחנו כותבים את הפרקים, מקליטים, עורכים, מעלים אותם לרשת, משווקים, הכול לבד", הם מבהירים. "כן, גם אנחנו יכולים".

>> העיר של שירה פרבר: מים קדושים ומפלצת בטון מכוערת
>> העיר של דניאל בגנו: מרכז תרבות סקסי ויריד להרגעת העצבים

1. רחוב דיזנגוף

במהלך ילדותינו בעיר התנהלו ברחוב הזה חיי החברה של תל אביב. אמנים, סופרים, זמרים ,שחקנים ומשוררים ישבו בבתי קפה מבוקר ועד ערב, אנחנו הצעירים נהגנו להזדנגף שם ולבקש חתימות מיושבי בתי הקפה. היום אנחנו יושבים בבתי הקפה ונהנים מקפה טוב. הרחוב חזר לגדולתו.

2. גינות קהילתיות

המגמה של גינות קהילתיות בעיר מאפשרת גם לאזרח הוותיק וגם לצעיר ליצור חיי קהילה תוססים סביב נושא משותף. במיוחד יש לציין את הגינה הקהילתית רידינג ברמת אביב, שם יש חורשה לכלבים, אפשר לעבוד בטבע, ואפילו יש קפה-פיצריה גרונמן עם תור לא קטן מדי יום. כנ"ל גם גינת דבורה בארון בלב העיר, עם גינה נהדרת, ארון נתינה ,מסיבת החלפות מדי סוף חודש ועוד.

3. שוק התקווה

את הפוקדאסט אנחנו מקליטים בשכונת התקווה, ולפני ההקלטה אנחנו עוברים בשוק, קונים סאלוף במאפייה של התימני, קצת חמוצים במעדניית עופר ואנחנו מסודרים. יש לי הרבה זכרונות ילדות משוק התקווה. בתור ילדה, אבי נהג לקחת אותי מדי יום חמישי לתקווה לעשות קניות לשבת. השוק השתנה אבל לא האווירה. חוויה.

4. טוני ואסתר

תל אביב מבורכת במסעדות והיה קשה לבחור, אבל מסעדת טוני ואסתר בשוק לוינסקי היא אחת המסעדות הכי תל אביביות שיש. אוכל מקומי ממצרכי השוק, טעים ושירות נפלא.לוינסקי 39

5. גן העצמאות

בתור חובבי הליכה מושבעים (וגם בהמלצת הרופא) אנחנו מחפשים איפה אפשר לעשות הליכות בעיר. גן העצמאות הוא אופציה נהדרת: שבילי הליכה בטבע, משקיף לים ואין קורקינטים. לאחרונה התאגדנו בקבוצת פעילים למען גן העצמאות מתוך כוונה ליצור קהילה תוססת סביב הגן, לקיים שם אירועים קהילתיים, לטפח את הגן ולשמור על אופיו המיוחד.

מקום לא אהוב בעיר

התחנה המרכזית הישנה והחדשה.המקום הפך להיות החצר האחורית של תל אביב, ללא תקווה וללא עתיד. זנות, סמים, פשע. העירייה לא מטפלת וגם לא ממשלת ישראל.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה "מלאכים באמריקה" בקאמרי – הצגה נוקבת וגדולה מהחיים בשני חלקיה, עם שחקנים נפלאים, דם יזע ודמעות על הבמה. תיאטרון ציבורי במיטבו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט הישראלי "חמדה". סרט לכאורה קטן, אבל מעלה בעיות גדולות וקטנות של משפחה במבנה חדש עם מורכבות גדולה ביחסים בתוך המשפחה והרבה קשיים בחוץ. כולם רוצים טוב אך לכול אחד דרך אחרת להגיע לשם.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
שתי אוכלוסיות דורשות מאמץ חברתי, עירוני וממשלתי כדי לספק את הצרכים שלהן ולשלבן בחברה: אוכלוסיית הגיל השלישי שהולכת וגדלה ואוכלסיית נוער בסיכון. אנחנו ממליצים לכולם להתנדב לסייע לשתי האוכלוסיות הללו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
תתפלאו לקרוא, אבל אנחנו מרימים לעיריית תל אביב-יפו שעושה מאמצים גדולים במתן סיוע לאוכלסיית הגיל השלישי. הפודקאסט שלנו הוא חלק מהפעילויות הללו והוקם בעזרת מיזם אפ 60+ תל אביב .לאחרונה גם הקימה העירייה מועצת אזרחים וותיקים (ודפנה שותפה בה) מתוך כוונה לשתף אוכלסייה זו בתהליך קבלת החלטות בעירייה.

5. מה יהיה?
תקופה קשה במדינה, מלחמה בלתי נגמרת, הרוגים, חטופים, פליטים בארצנו, תוהו ובוהו פוליטי חברתי, רע, רע מאוד. שלא לדבר על העיר שהפכה לאתר חפירות ענק ולא רואים סוף. לכאורה אין סיבה לאופטימיות. כאזרחים וותיקים שעברו דברים קשים, אנחנו נמשיך להאמין שיבואו ימים טובים יותר, עוד בימי חיינו.

• העיר שלי
• פודקאסט
• רחוב דיזנגוף
• שוק התקווה
• טוני ואסתר
• גן העצמאות
• גינה קהילתית

יש מעט מאוד דברים שיכולים לסייע ללחץ ולמתח הנפשי בזמן מלחמה כמו לצאת אל הטבע ולנשום את הירוק, אבל יש מעט מאוד טבע בעיר לצאת אליו בתחושת ביטחון שמאפשרת הירגעות אמיתית. לעיריית תל אביב-יפו יש פתרון מקומי: הגינות הקהילתיות.

בימים האחרונים חילקה העירייה כ-21,000 שתילי ירקות לגינות הקהילתיות ביניהם שתלי קייל, כרישה, בצל ירוק, רוקט, קולורבי ועוד עשרות שקיות זרעים. במקביל, הועמדו בעיר חמש עמדות קומפוסט לחלוקה. בשל המצב הביטחוני, המחלקים מטעם העירייה מגיעים לגינות עצמן ולא נעשית חלוקה מרוכזת במשתלה העירונית.

בתל אביב קיימות כיום 69 גינות קהילתיות שהוקמו בשותפות תושבים, המאמצים ומטפחים שטח פתוח נבחר בשכונתם. ועל פי המודל האידיאלי שיובא מהעולם, הגינה הקהילתית יוצרת קשרים בין תושבים ומצמיחה פעילות קהילתית סביב מטרה משותפת, אבל עכשיו היא מקבלת עוד רובד של תועלת כשפעילות גינון בשכונה יכולה לתת מענה הפוגתי ללחצים נפשיים בזמן המלחמה.

האופי והמבנה של הגינה נקבעים על פי הרצונות והצרכים של גרעין הפעילים בה, והיא יכולה להיות מבוססת על מגוון צורות גידול: בית גידול למגוון מינים של בעלי חיים, ערוגות אישיות ו/או משותפות של ירקות, פרחים ותבלינים ועוד. עיריית תל אביב-יפו מסייעת לקבוצות תושבים להקים גינה קהילתית, ונותנת תמיכה מקצועית ותשתית מתאימה. היא מאשרת שטחים לפעילות, דואגת למקורות מים והשקיה ומספקת צמחיה בהתאם למלאי המשתלה העירונית. בקיצור, עכשיו זו עת לטעת. אחר כך נקצור ברינה.

• ❤ תל אביב
• גינה קהילתית
• עיריית תל אביב
• ריאה ירוקה

• Facebook
• Twitter
• Email

גינת ההסתדרות הממוקמת ברחוב ארלוזורוב 93 בצפון העיר צפויה להיפתח החל מיום חמישי הקרוב לציבור הרחב. הגינה, שעברה בשנה האחרונה שיפוץ, צמודה לבית הוועד הפועל של ההסתדרות והיא חלק ממתחם היסטורי לשימור. בקיצור, החל ממחר יהיה לכם עוד מרחב ציבורי פתוח וירוק לרבוץ בו, רק אל תבנו על כוס תה באחת הקומות העליונות בבניין הסמוך.בסרטון: הליכי שיפוץ הגינה

הגינה החדשה כוללת, בין השאר, מדשאה רחבה, אזורי ישיבה מרווחים, חיבור חופשי לאינטרנט, שולחן עם חיבורי חשמל ו-USB, ספריית רחוב וברזייה. בקרוב גם תובא למקום 'משאית אוכל' שתציע קפה. כמו כן הוקם בה "שביל תנועות הנוער" ובו פינות מורשת של ההסתדרות, וכן עמדות שמע בעברית ובאנגלית.

מבנה ההסתדרות נחנך לפני 67 שנה ועד כה הגינה סביבו היתה מגודרת, ורק גורמים מורשים נכנסו למתחם. את הגינה החדשה תכננה אדריכלית הנוף חוי ליבנה יחד עם האדריכל האחראי צחי אסא, ביוזמת יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עיריית תל אביב-יפו. בטקס הפתיחה המצומצם שיערך מחר לאור מגבלות הקורונה ישתתפו ראש העיר רון חולדאי והיו"ר בר-דוד.

• הבועה
• גינה
• עיריית תל אביב
• ריאות ירוקות בתל אביב
• גינה קהילתית
• שטחים ירוקים

• Facebook
• Twitter
• Email

בין סמטאות הבטון, שלוליות השתן, מגדלי היוקרה הנישאים אל על ובניינים הממתינים בסבלנות לתמ"א 38, בינות למוסכים ומסגריות רועשות מדרום ונחשולי פקקים מצפון, קמו להן במהלך השנים גינות ירק של ממש עם ערוגות ודחלילים, חסה וברוקולי, אפונה ריחנית, ואף מיני צמחי מאכל אקזוטיים ששמותיהם מהלכים על התל אביבי הממוצע קסם: סמבוק שחור, קייל רוסי, אסקליפאס. לא מדובר בגינה פה ערוגה שם. כאלף פעילים רוחשים בארבעים וחמש גינות קהילתיות המפוזרות בכל העיר.

"מלבד הקשר אל הטבע והעובדה שהגינה מושכת אליה מגוון חיות – קיפודים, פרפרים, דבורים וציפורים – שחשובות לאיזון האקולוגי, זו אפשרות לאנשים להיפגש, לעשות משהו ביחד", אומרת שרון גרינבלט, רכזת הגינות הקהילתיות בעיריית תל אביב־יפו. "ועבורנו בעירייה הגינות מאפשרות תקשורת שהיא לא סביב חובות, דוחות וקנסות, אלא סביב עשיה ובניה משותפת".

נועה שטרייכמן, ילידת קיבוץ יטבתה, המכונה בעליצות "הדיקטטורית של הגינה", היא אחת מן הפעילים המובילים את הגינה הוותיקה בעיר בשכונת מעוז אביב. "יום אחד, לפני 12 שנה, עלינו על השטח. עשינו שביל תיחמנו ארבע ערוגות. העירייה נכנסה כמה שנים אחר כך. בהתחלה עשינו הכל לבד", נזכרת שטרייכמן בערגה, ניצוץ חלוצי בעיניה. היום הגינה היא מרכז קהילתי המשמש למעלה מ־30 משפחות שנהנות משטח ירוק רחב ואפילו לול תרנגולות עם ביצים אורגניות.

"הקצב של הגינה הוא לא הקצב של העולם ב־2019", היא מסבירה את המשיכה של השכנים, כולם משפחות עם ילדים, אל המקום. "את שותלת חסה באוקטובר וקוטפת בדצמבר, דברים קורים פה לאט ובשיתוף פעולה. זה מצריך מחויבות, נוסף על העבודה והמטלות היום יומיות, אבל התמורה הנפשית היא עצומה".

הגינות מהוות גם מקום למפגש ולשיתוף פעולה בין תושבים ומוסדות עירוניים: אילת אבידור, מהגינה בנאות אפקה ב', מוציאה בהתנדבות את גני הילדים בשכונה לעבוד בגינה, שנים לאחר שבנה, היום בן 10, עזב את הגן. גם תלמידי תיכון ליידי דיוויס, בהם תלמידי כיתה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, מגיעים אל הגינה כדי לאכול ולעבוד בה. "בהתחלה הילדים לא רצו לגעת באדמה," היא אומרת. "היום המורות מספרות כמה הילדים רגועים אחרי שהם עובדים בגינה, שחשובה להמון אנשים בשכונה". הגינה המרוחקת מאפשרת חיי כפר של ממש, עם מסיק זיתים ואפילו עם לינה משותפת בטבע.

ראש אינדיאני

השטחים הרחבים יחסית ותחושת הקהילתיות והמעורבות המאפיינים את הגינות בקצוות הכרך, אינם נחלתם של תושבים ממרכז העיר שבכל זאת מעוניינים ליהנות מאיזה ציץ פורח. גינות אלה סובלות מאי יציבות, הנובע ממחסור בפעילים וממיקומן בתוך מרקם החיים הסואן; העירייה לא מאפשרת גידור כדי להותיר את האזור פתוח לכולם, וכך ניטעים בדלי סיגריות וצואת כלבים לצד שיחי הכוסברה העדינים.

אורן ענבי מצא את עצמו מתחזק לבדו את גינה 668 שליד רחוב השופטים, לאחר שהילדים של המשפחות המעטות ששיתפו עמו פעולה, גדלו ואיבדו עניין. "אנשים באזור לא ממש מתעניינים בחקלאות ויותר מחפשים משהו שיפעיל את הילדים לאיזו שעה", הוא אומר. "ויש בעיה קשה של צואת הכלבים שאנשים לא מנקים, כי זה מרחיק אנשים אחרים ולא מאפשר להשתמש בירק". למרות הבדידות הוא ממשיך לטפח את הגינה לבדו, ומאמין שיגיעו עוד שניים שלושה אנשים שיאמינו כמותו בחשיבות וביופי שבפעילות המשותפת סביב האדמה והטבע.

הילה הראל מהגינה הקהילתית בפלורנטין מספרת על שיתוף פעולה שנוצר דווקא מתוך הצפיפות והעומס: קשר מיוחד נרקם בין הפעילים בגינה, למטופלים במרכז לבריאות הנפש שנמצא מולה. "המטופלים התחילו לעבוד אתנו בגינה, והמשמעות של המילה "קהילה" באה לביטוי בצורה מרגשת מאוד, כי המרכז מנותק מהסביבה שלו-– אנשים באים לקבל טיפול וחוזרים אל החיים הקשים שלהם, ובאמצעות העבודה המשותפת הם הפכו להיות מעורבים בשכונה. לנו זה נתן הצצה לתוך מורכבות של חיים שאנחנו לא פוגשים בדרך כלל".

הקשר שנוצר הפך את המרכז לבריאות הנפש ממקום מרתיע למקום של שיתוף וצמיחה תרתי משמע: פעילים מן הגינה החלו לעבוד במרכז, והגינה פרחה ומשכה אליה אנשים נוספים: זוג זקנים שהתחיל להגיע לעבוד, נגר שבונה עבור הגינה ספסלים ושולחן, ואפילו זוג שהגיע משכונה אחרת כדי להתחתן.

מיכאל וקסלר, מגינת הגר"א שבנווה שאנן, דווקא אינו מוטרד מן העובדה שבגינה ארבעה פעילים בלבד: "יש הרבה דברים שאני רוצה לחקור, שקשורים למה שהאדמה יכולה לתת ולא למה שקורה בין האנשים", הוא אומר. "למשל שיטת גידול אינדיאנית: שותלים תירס, לידו שעועית שתטפס עליו אפונה וליד בטטה. התירס גדל, השעועית שמטפסת עליו נהנית מהיציבות שלו וגם שומרת עליו, השורשים של הבטטה מניעים את האדמה וכל הצמחים נהנים מהקרבה ביניהם". בשכונת נווה שאנן שבה אוכלוסייה מורכבת, אין כרגע קהילה מגובשת סביב רעיונות של טבע וקיימות. אולי התירס, הבטטה והאפונה יצליחו ליצור סביבם את הקהילה שתהנה מפירות של שיתוף ועזרה הדדית.

למפת הגינות הקהילתיות של תל אביב

• אקולוגיה
• גינה קהילתית
• סביבה
• עירוני