במהלך סוף השבוע האחרון ניסינו להבין קצת איך נראה הרחוב התל אביבי, או ליתר דיוק – איך נאכל הרחוב התל אביבי. תחום האוכל רחוב עובר שינויים משמעותיים עם המלחמה, וניסינו להבין איך עתיד להיראות אוכל הרחוב בשנים הבאות (ספוילר: יותר בינלאומי, יותר מקצועי ויותר כשר). במקביל, רצינו גם להביט על אוכל הרחוב שיש לנו כרגע, וביקשנו מכותבי טיים אאוט לספר לנו על מנת אוכל הרחוב האהובה עליהם ביותר. היו מי שבחרו קינוחים כמוהגלידה של אייל שניאוהקלצונה נוטלה של ברוקלין(וכך גם הצילו אותו, הסיפור המלא בלינק) ואף תועבות נהדרות כמוהבורקס של אמפם– אבל היום אנחנו ממליצים על 3 מנות אוכל רחוב שהכי התלהבנו מהן, ובטח שגם אתם.לא טוב לכן? נסו אותנו ביום אחר.

>>"השחף": מסעדת דגים ופירות ים מהסוג שכבר לא חשבנו שנראה בעיר

לב עגל חריף | ג'סמינו

מה העניין בעצם:חתיכת עניין – מנת רחוב מיתולוגית שבנויה על שלד הגריל הקלאסי של ג'סמינו, שילוב הטחינה-עמבה המוצלח בעולם וחתיכות לב עגל חריף שיכולה לשנות עמדות אידיאולוגיות של צמחונות.
מה אמרנו עליה:"גם שנים אחרי אני מסוגל לשחזר את הטעם, את האלכימיה בין הצ'אנקים העסיסיים והמרקם הבשרני-קפיצי וטעמי הגריל כשהם פוגשים טחינה ובצל ועגבניה ופלפל חריף שירדו מהאש גם הם ומתלקחים בתבערה עם הפיתה הרכה". //לטקסט המלא
אווירה:אין יותר רחוב תל אביבי מזה, כולל עבודות הרכבת והתור הקבוע.
>> ג'סמינו, אלנבי 99

רחוב בוקאדו | רחל בשדרה

מה העניין בעצם:אוקי מוכנים לזה? בגט שמן שמלא בגבינת רוקפור, חמאת כמהין, רוקט, נענע, כרוב, אשכולית אדומה, תפוז, גאודה, מרמלדת חבוש, בצל, קרפצ'ו סלק בשום ודבש, שקד ספרדי, קרם לימון, צימוקי שרי, עגבנייה טרייה, צנונית, בצל סגול, פסטו פיסטוק, פרמז'ן, חריף ו– לקחנו רגע נשימה– גם גרידת לימון.
מה אמרנו עליה:"איכשהו כל המרכיבים האלה מייצרים מנה מושלמת, כשבכל ביס מופיע טעם חדש בחיך ומורח לכם חיוך של עונג והנאה על הפרצוף. כריך ענק שמתפוצץ בתוך הפה ובדרך פלא קסומה ומופלאה הוא מרגיש מאוזן להפליא, קסם של ממש, כי כל בר דעת קולינרי יסביר שזה לא אמור לעבוד". //לטקסט המלא
אווירה:מבחוץ שרונה מרקט, אבל הביס ישגר אתכם לכל העולמות.
>> רחל בשדרה, אלוף קלמן מגן 3

שישברק | מנאל

מה העניין בעצם:מנה ערבית שעשתה סיבוב דאווין במסעדות שפים, ובזכות מנאל חזרה להפוך למנת אוכל רחוב נגישה שמציעה פיצוץ טעם בכל ביס עם שילוב בשר כבש ורוטב יוגורטי מופלא. נסו לאכול רק אחד, בהצלחה.
מה אמרנו עליה:"בקערת פלסטיק קטנה עם בערך 9 שישברקים קטנים התחבאה מנת אוכל הרחוב הכי מיוחדת שנתקלתי בה. מרק היוגורט הוגש קר, והכיסונים היו מקור החום היחיד, ספגו את הטעמים אבל הביאו גוון נוסף משל עצמו" //לטקסט המלא.
אווירה:כפר סודי במרקט של שרונה
>> מנאל, אלוף קלמן מגן 3

• אוכלים שותים
• אוכל רחוב
• רחל בשדרה
• ג'סמינו

אוכל רחוב, כשהוא ממש במיטבו, עשוי להיות חוויה מסעירה ועוצמתית של סיפוק עמוק, התפוצצות של טעמים ומרקמים, כל הג'וסי והקריספי והאוממי שבעולם בכמה ביסים. כשנתקלים במנה שעושה בדיוק את זה, הטריק הוא להשאיר אותה חד-פעמית. אם תאכלו את אותה מנה שוב ושוב, אפקט התדהמה ילך וידעך באופן טבעי. והפיתה לב חריף של ג'סמינו הוא מנה שלגמרי מספיקה פעם אחת כדי להיווכח בגדולתה הנשגבת.

>> התאהבתי בשישברק פעמיים, וזה יקרה כל פעם מחדש // אוכל טוב ברחוב
>> הכריך של רחל בשדרה לא אמור לעבוד. זה פלא אמיתי // אוכל טוב ברחוב
>> אוכל טוב ברחוב: בורקס AM:PM תמיד יהיה שם בשבילי // יונתן עמירן

כמו הבוריטו לינגואה שאכלתי בסן פרנסיסקו, כמו הצלופח המעושן ישר מתוך חבית העישון בהולנד, כמו הפלאפל ממולא בשר שאכלתי בקהיר, כמו חביתת האויסטרים במיאג'ימה, כך גם הפיתה הזאת של ג'סמינו – זאת מנה שעוצרת אותך בחריקת בלמים ומכה את בלוטות הטעם בהפתעה, מציפה ומערפלת את החושים והופכת לחוויה טוטאלית ואף מטלטלת שנחרטת עמוק בזיכרון הקולינרי.

היה זה לילה אפל ופרוע כלשהו, אין לי שמץ של רקולקציה איך הגעתי לג'סמינו בשתיים בלילה במצב צבירה נוזלי, אבל אני זוכר בדייקנות כל רגע מהשנייה שקלטתי שהתור קצר מהרגיל ושאולי זה רעיון טוב להכניס לתוך הגוף גם משהו מוצק, דרך הרגע שבו הבנתי שאני הולך להזמין את המנה הקיצונית הזאת כי אם לא עכשיו אימתי, ועד לרגע שבו הביס הראשון המם אותי, כולל הנהמה העצמונית שליוותה אותו.

זה היה אחד הביסים הכי מספקים שאכלתי בחיים, ביס מסעיר שגורם למוח לחפש בפאניקה איזשהו בסיס נתונים קודם להשוואה וקטלוג, אבלי אין כזה.אני מפחית בשר כבר שנים בדרכי האיטית לצמחונות ולאורך הטקסט הזה קשה לי אפילו לכתוב את המילים "לב עגל חריף" – אבל דאם. הוט דאם. גם שנים אחרי אני מסוגל לשחזר את הטעם, את האלכימיה בין הצ'אנקים העסיסיים והמרקם הבשרני-קפיצי וטעמי הגריל כשהם פוגשים טחינה ובצל ועגבניה ופלפל חריף שירדו מהאש גם הם ומתלקחים בתבערה עם הפיתה הרכה. מנה פראית. פרועה. חד פעמית.

לא ממש חשבתי עליה מאז הפעם האחת ההיא ועד הרגע שבו צפה בחלל המערכת השאלה "מהי מנת אוכל הרחוב שהכי אהבת בתל אביב", והיא זינקה בבת אחת ממעמקי התודעה כמנצחת הבלתי מעורערת.לא רק שלא אכלתי אותה מאז או אפילו שקלתי להזמין אותה בביקורים חוזרים, יתכן שממש הדחקתי אותה בכל הכוח, בוש ונכלם על פרץ הקרניבוריות החייתי (זה הזמן להודות שזכור לי שהזמנתי גם פיתה קבב ודי בטוח שאכלתי אותה לקינוח). אבל עכשיו בא לי שוב. לעזאזל.

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• ג'סמינו
• פיתה
• אוכל חריף

>> לילית שמבון היא אמנית שחיה ויוצרת בתל אביב וכבר הציגה בשלל תערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. השבוע (חמישי, 27.2) היא תשיק בגלריה מאיה את תערוכת היחיד שלה, "שדות" (Demons), סדרת עבודות חדשה מהשנה האחרונה, שמהדהדות באופן מובחן זרמים מודרניסטים מהמאה הקודמת ומציגות אלמנט מאגי ותחושת רדיפה כפויה שפוגשים צבעוניות זועקת.עוד פרטים כאן

>> בר שהוא משפחה מאמצת והגן הכי יפה בתל אביב // העיר של משי כהן
>> פינה קסומה בחורשה וסטודיו ניו יורקי מגניב // העיר של אפרת לוי

1. גינת דובנוב

המובלעת הירוקה הכי יפה ונעימה בעיר. גובלת מצד אחד במוזיאון תל אביב ומצד שני ברחוב דובנוב הפסטורלי.

2. נילוס

סלון אירוח אפלולי ונחשק. הבר הקבוע, מלא שיק קולניאליסטי, בניגוד לרחוב אלנבי המשתפץ.
אלנבי 33

3. חוף גורדון

הדרך לחוף, דרך גינת העצמאות, עם הנוף הכי יפה.

4. בית ראובן

ברחוב ביאליק הקסום, בית ראובן הצייר. בקומה השנייה נמצא האטלייה שלו. חולמת להתיישב בחדר הנפלא ולצייר.
ביאליק 14

5. ג'סמינו

הפיתה הכי טובה בעיר.
אלנבי 99

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

רחובות ושדרות תל אביב. מעיר שהיה כיף להתהלך בה, רכבים דו גלגליים ממונעים הפכו את ההליכה לחוויה מסוכנת ומטרידה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
כל הופעה של ההרכב ניקוטין בניצוחה של זוהר שפיר האגדית היא חוויה שמרחיבה את הלב ומעיפה את הראש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השירים של Barbara, הזמרת הצרפתייה מעוררת ההשראה. על אף שהשירים מדכאים, הקול שלה עוטף אותך.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כחובבת כלבים ובעלי חיים –"תנו לחיות לחיות".

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
צו השעה להרים לכל מי שבכיכר החטופים ובעיקר לעינב צנגאוקר שנלחמת כלביאה.

מה יהיה?
יהיה מפתיע!

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• דובנוב
• הנילוס
• חוף גורדון
• ג'סמינו
• כיכר ביאליק

המשבר הכלכלי הנוכחי פגע בכולנו, ולמרבה הדיכאון, גם בסטריט פוד האולטימטיבי: הפיתה, סמל ישראליות, שכיום כבר חוצה בקלות את רף ה-50 ש"ח למנה בשרית. ונכון, אפשר לספוג את העלות כדי לספוג את הטחינה, אבל עדיף להישאר מתחת לשטר של טשרניחובסקי, ולבחור פיתות ששוות כל שקל שהן עולות. אספנו את הפיתות הכי טעימות בעיר, כל עוד הן לא חצו את קו 50 השקלים.

>>במקום עוד בראסרי יקר על רוטשילד, בית גולדברג נולד מחדש כבר אוכל

קבב בפיתה | ניבו גריל

קבב בפיתה זה צמד מילים שאנחנו לא יכולים בכלל להסביר מהו מעורר בנו. במיוחד כשמדובר בקבב משושלת טורקית ותיקה שמבטיח עסיסיות ומידת צלייה מדויקת, לא כל שכן תערובת בשר טלה משובחת ומתובלת כמו שצריך. לפיתה תוכלו להוסיף ככל העולה על רוחכם, ואם אתם שואלים אותנו, אז טחינה, נגיעת עמבה, ירקות טריים וקצת סחוג. מזל שיש על מי לסמוך.
45 ש״ח עם צ׳יפס וחמוצים בדיל צהריים בוולט, 50 ש״ח לא בשעות הצהריים. חיים ויטל 2

שווארמה כבש בפיתה | בינו בפיתה

על בינו גבסו אפשר לסמוך כשמדובר בפיתות, שקשוקות, שווארמות וכל דבר שאנחנו אוהבים לאכול בתכלס. לכן אנחנו גם מאוד שמחים להכניס לכאן את שווארמת הכבש שמוציא מאמתחתו. בפיתה בלבד שווארמת כבש מצוינת יש חריף, משוויה, טחינה, בצל וירוקים וככה קומפלט, לא צריך להוסיף עוד דבר.
48 ש״ח, בית אשל 3

צ׳יקן טיקה | טיקה פיקה

הפיתות של כוהנת האוכל ההודי בארץ רינה פושקרנה, הן שילוב מנצח של אוכל הודי אותנטי ושל המזרח התיכון. כלומר, סביר להניח שבמומביי לא תאכלו פיתה עם צ׳יקן טיקה (אלא אם איזה ישראלי כבר פתח שם מסעדה ספציפית לזה), ולכן זו פיתה שבה כל העולמות נפגשים וטוב שכך. מדובר בפיתה עם צ׳אטני עגבניות וקרם מסאלה כשמעליהן נחים נתחי עוף שנצלו בטנדורי והם רכים, ריחניים ונעימים. לכך נוספים ירקות טריים, חמוצים ועגבניות לכדי פיתה כהלכתה.
46 ש״ח, בוולט

פיתה שניצל אנד אגס| פיתה בסטה

אנחנו אוהבים שניצל, אוהבים ביצים וגם אוהבים את השילוב הידוע סטייק אנד אגס. על כן, זה הזמן לפרגן לפיתה בסטה על שילוב שניצל וביצים שלא בהכרח היינו מעלים במחשבתנו אבל אנחנו שמחים שהם כן כי זה עובד. פיתה רכה ואוורירית משוחה במטבוחה פיקנטית, שניצל זהוב, ביצת עין על הפלאנצ׳ה, טחינה וחצילים מטוגנים כמובן. עובד ברמות.
47 ש״ח, שרונה מרקט

פיתה עם לאבנה וזעתר| דרוזינגוף

בית האוכל הדרוזי שנפתח בדיזינגוף מבטיח לנו את אחד הדברים הכי טעימים אי פעם שתמיד מזכיר לנו את הילדות. פיתה דקיקה ושטוחה לפי מיטב המסורת שמכינים במקום, ועליה מורחים בנדיבות לבאנה עשירה וחמצמצה ובוזקים זעתר מלמעלה לכדי ביס מנצח. אגב זה לא הדבר הכי משביע שיש, אלא רק סוגר פינה או פותח את התאבון, ועל כן נמליץ לקנח בעוד פיתה כזו, והפעם עם שוקולד השחר לאמיצים ומביני עניין.
פיתה עם לאבנה 32 ש״ח, פיתה עם שוקולד 25 ש״ח. דיזינגוף 154

פיתה חציל בענן | פנדה פיתה

אני ממש זוכרת את הפעם הראשונה שנעצתי שיניים בפיתה של פנדה, ושיניי פגשו אז באוויריות שמימית. הסוד של הפיתה הוא באידוי, מה שמבטיח מרקם רך ומבורך וענניות ניכרת. והיא בסיס נהדר לכל מה שתשימו בתוכה, אך אין כמו חצילים מקורמלים וחרוכים קלות עם צ׳אטני סלק, ביצה קשה להשלמת החלבון וסלט רענן שמקליל את הביס.
44 ש״ח, מל"ן 45 או בוולט

פלאפל | הקוסם

אי אפשר לכתוב רשימה כזו מבלי מי שלימד אותנו לעשות אברא קדברא ועשה קסמים בפיתה. השווארמה בקוסם אמנם נפלאה וחלומית, אך מחירה גבוה (62 ש"ח לשווארמה טלה). אז לא נתבאס ולא נגיד נואש, כי מזל שבמקום יש גם פלאפל נהדר בפיתה. טרי, מתובל היטב, עם נגיעת עמבה וטחינה מטפטפת, וגם לבונוס – בוריק מטוגן שכיף לנעוץ בו שיניים.
26 ש"ח, שלמה המלך 1 או בשרונה מרקט

שניצל בפיתה | אצל ציון

מאיר אריאל כתב על ציון שיר, וגם אנחנו מסוגלים לכתוב שיר הלל לשניצל בפיתה של ציון אם רק תבקשו מאיתנו. מנה שקלאסיקה זו שם תואר קטן מדי בשבילה, והיא כל מה שאנחנו רוצים – ועוד בפיתה. השניצל זהוב, חמים ונוטף שמן, הפיתה מחבקת אותו עם עמבה, חמוצים, טחינה וירקות טריים, ואנחנו ברקיע השביעי תוך כדי ביס נוטף טחינה ואושר. המחיר מאפשר לקנות עוד אחת לפני שתיגמר הראשונה.
37 ש"ח, הירקון 61

שקדי עגל בפיתה | ג'סמינו

מה יש להגיד שטרם נאמר על ג'סמינו? מנת הסטריט פוד הבלתי מעורערת שהיא הגו טו של כל התלאביביים, ומחכה גם בשעות הקטנות של הלילה עם תור שלא מבייש את הימים שלפני הקורונה. פיתה טרייה ומצוינת עם בצל ועגבניות צלויים, אליהם מכניסים במלאכת מחשבת קבב\שקדי עגל\ לב עגל\ נקניקיה שעשויים היטב על הגריל יחד עם טחינה, עמבה וירקות לבחירה. והכי כיף, לראות את הגרילמן זורה מלח על המקום.
44 ש"ח, אלנבי 97

פלאפל | ד"ר סעדיה

יש פלאפל ויש פלאפל של דוקטור סעדיה, ובמקרה הזה אין כמו הפיתה של המומחה. היא צנועה ולא עושה שופוני, ויודעת בכבוד ובשקט מה היא שווה. עשבי התיבול שבכדור הפלאפל המטוגן רבים ומורגשים גם בביס וגם בצבע הירקרק, והפריכות אימתנית ומלטפת. תוסיפו לפיתה, טחינה, חומוס וכן סלט עגבניות חריף לאיזון הטעמים הנכון, ובל תשכחו גם נגיעת חריף מעקצץ ונפלא.
22 ש"ח. המלך ג׳ורג׳ 45

סביח | סביח טשרניחובסקי

יא וורדי איזה סביח מפואר, כל אלמנט בו מחושב היטב- החל מהחציל המטוגן כהלכה, כלה בביצה במידת עשויה מושלמת ועד הפיתה כמובן- שמכניסה אליה את כל המרכיבים והתוספות בכישרון ובמיומנות והופכת את כל החגיגה הזו לביס הכי נכון במזרח התיכון. לנצח נאהב ונוקיר אותך סביח טשרניחובסקי, למרות שאתה בכלל כבר באלנבי.
40 ש"ח, אלנבי 45 או בוולט

פיתה כבדי עוף | מי ומי

כבדי עוף זה מה שנקרא, מאכל למיטיבי לכת. לא כולם מתחברים לטעם העז ולמרקם, אבל מי שאוהב, אוהב עד הסוף. בשביל כל אלה, נשמח לספר על הפיתה המופלאה של מי ומי הוותיקים, שכן מדובר בפיתה אוורירית וקלילה אליה מכניסים בנדיבות כבדי עוף שהשתחמו היטב בגריל פחמים, עם תוספות לבחירה. אנחנו נמליץ כמובן על טחינה, ואז על סלט כרוב מוחמץ, קצת חריף וחומוס גם.
42 ש"ח, דרך בגין 35 או בוולט

מסבחה לימה וביצה בפיתה |מזנון

לאייל שני תפקיד מרכזי בהפיכתה של הפיתה למוצר יוקרה יומיומי בעירנו. לפניו היינו נאמנים לסביח, פלאפל ושאוורמה בפיתה, והוא הראה לנו שאפשר וראוי לדחוף הכל לתוך כיס הקסם, ושמדובר בארוחה מושלמת. כולנו זוכרים את הסנסציה של הכרובית בפיתה, שלא האמנו שתעבוד אז, והנה המסורת נמשכת ובועטת. לרשימה זו בחרנו בפיתה עם מסבחה שעועית לימה וביצה קשה, פיתה נפלאה עם כל אבות המזון.
38 ש״ח

פיתה חזה עוף| ביס הזהב של השם

שם הדוכן הזה שבשוק התקווה מבטיח לנו לא פחות מאשר את ביס הזהב של כבודו, השם. עם בילד אפ כזה אפשר רק להתאכזב, אבל איך נגיד זאת בעדינות? באמת מדובר בביס אלוהי. מכינים כאן את התוספות במקום, ולצד השגרתיות תמצאו גם טורשי, לימון כבוש ועגבניות חריפות. יש פיתה מעורב, פרגיות, סביח ואפילו חביתה. ואנחנו בחרנו בחזה עוף שהושרה במרינדה שמיטיבה עם טעמיו ומתקבל אל הפיתה בהרמוניה אידיאלית.
45 ש"ח, אצ"ל 53 או בוולט

פיתה חלקי פנים | הלבנטיני

אמנם אנחנו לא בקיאים עד הסוף במסורת, אבל נדמה לנו שאם הפיתה הנהדרת הזו של הלבנטיני הייתה מוגשת בירושלים, היא כבר הייתה זוכה להיקרא מעורב ירושלמי. אלא שיש פריבלגיות השמורות לירושלמים בלבד, ופה היא מכונה פיתה חלקי פנים. זה לא הופך אותה לפחות טעימה, שכן חלקי הפנים צלויים היטב על הגריל, ונוספת לחגיגה ריבת בצל המשווה לכל טעם מתקתק קלות וגם תפוח אדמה מדורה שזה תמיד רעיון טוב.
45 ש"ח, בן יהודה 170

• אוכלים שותים
• פיתה
• פיתה פנדה
• הקוסם
• אצל ציון
• ג'סמינו
• ד"ר סעדיה

1. הבסטה

אוכל טעים מאוד, פשוט ולא מאולץ. מקום שאני באה אליו לאכול מעניין, טעים ויקר ובכיף.השומר 4

2. ברוט

לשבת שם על הבר ולחוות את היצירתיות, היציאות מהקופסה, ולראות את הסיפוק של הצוות כשהם רואים שהלקוח נהנה, בזכותם.נחלת בנימין 36

3. אבן עזרא

מקום שאני מרגישה בו בבית, אבן עזרא, הבן של עזרא, הלוא הוא אלרן. אוכל אותנטי עם טאץ׳ של אלרן לכיוון העילי. האווירה במקום היא בית לגמרי. ופגשתי שם כמה שפים שלוקחים אוכל הביתה לשבת.המשביר 2

4. ג'סמינו

אם בא לי פיתה עוטפת, כזאת שנותנת לי לדמיין עננים, אני הולכת לשם. זאת הפיתה עם בשר הכי מדויקת (והסביח של עובד בגבעתיים זאת הפיתה הצמחונית הכי מדויקת בעיניי).אלנבי 99

5. דליקטסן

כשאני נכנסת לדליקטסן אני מרגישה בסוג של לונה פארק. הם יודעים לעשות את זה!יהודה הלוי 79, כיכר רבין

6. אימפריאל

פעם, בימי טופולינו, באו אלי שני חברה שעמדו להשתתף בתחרות מיקסולוגים שהתקיימה בשוק מחנה יהודה. הם באו כדי שאלווה אותם בשוק למקומות מיוחדים של תבלינים ופירות לקבלת השראה, והם זכו בתחרות הזאת. ככה הכרתי את החבר'ה של הבר האולטימטיבי – אימפריאל. אם בא לי קוקטיילים מעניינים ויצירתיים, אני הולכת לשם. ואם בא לי לשתות איזה בירה עם הבן שלי, הולכים ל-K לבירה ושיחה.הירקון 66, הרצל 4

7. מקור הדגים חמיס בטשון

אני אוהבת את חנות הדגים של חמיס בטשון ביפו, שיש בה גם מהים שלנו וגם מהימים האחרים, דגים ופירות ים. היא מנוהלת על ידי חמיס האבא ושני בניו מישל ואנג׳לו, וגם האמא לפעמים על הקופה. ותמיד יש איזה הפתעה מיוחדת שמוציאים מ"מאחורה".יפת 92

• העיר שלי
• הבסטה
• ג'סמינו
• אימפריאל קוקטייל בר
• דליקטסן
• אבן עזרא
• ברוט