אוכל רחוב, כשהוא ממש במיטבו, עשוי להיות חוויה מסעירה ועוצמתית של סיפוק עמוק, התפוצצות של טעמים ומרקמים, כל הג'וסי והקריספי והאוממי שבעולם בכמה ביסים. כשנתקלים במנה שעושה בדיוק את זה, הטריק הוא להשאיר אותה חד-פעמית. אם תאכלו את אותה מנה שוב ושוב, אפקט התדהמה ילך וידעך באופן טבעי. והפיתה לב חריף של ג'סמינו הוא מנה שלגמרי מספיקה פעם אחת כדי להיווכח בגדולתה הנשגבת.

>> התאהבתי בשישברק פעמיים, וזה יקרה כל פעם מחדש // אוכל טוב ברחוב
>> הכריך של רחל בשדרה לא אמור לעבוד. זה פלא אמיתי // אוכל טוב ברחוב
>> אוכל טוב ברחוב: בורקס AM:PM תמיד יהיה שם בשבילי // יונתן עמירן

כמו הבוריטו לינגואה שאכלתי בסן פרנסיסקו, כמו הצלופח המעושן ישר מתוך חבית העישון בהולנד, כמו הפלאפל ממולא בשר שאכלתי בקהיר, כמו חביתת האויסטרים במיאג'ימה, כך גם הפיתה הזאת של ג'סמינו – זאת מנה שעוצרת אותך בחריקת בלמים ומכה את בלוטות הטעם בהפתעה, מציפה ומערפלת את החושים והופכת לחוויה טוטאלית ואף מטלטלת שנחרטת עמוק בזיכרון הקולינרי.

היה זה לילה אפל ופרוע כלשהו, אין לי שמץ של רקולקציה איך הגעתי לג'סמינו בשתיים בלילה במצב צבירה נוזלי, אבל אני זוכר בדייקנות כל רגע מהשנייה שקלטתי שהתור קצר מהרגיל ושאולי זה רעיון טוב להכניס לתוך הגוף גם משהו מוצק, דרך הרגע שבו הבנתי שאני הולך להזמין את המנה הקיצונית הזאת כי אם לא עכשיו אימתי, ועד לרגע שבו הביס הראשון המם אותי, כולל הנהמה העצמונית שליוותה אותו.

זה היה אחד הביסים הכי מספקים שאכלתי בחיים, ביס מסעיר שגורם למוח לחפש בפאניקה איזשהו בסיס נתונים קודם להשוואה וקטלוג, אבלי אין כזה.אני מפחית בשר כבר שנים בדרכי האיטית לצמחונות ולאורך הטקסט הזה קשה לי אפילו לכתוב את המילים "לב עגל חריף" – אבל דאם. הוט דאם. גם שנים אחרי אני מסוגל לשחזר את הטעם, את האלכימיה בין הצ'אנקים העסיסיים והמרקם הבשרני-קפיצי וטעמי הגריל כשהם פוגשים טחינה ובצל ועגבניה ופלפל חריף שירדו מהאש גם הם ומתלקחים בתבערה עם הפיתה הרכה. מנה פראית. פרועה. חד פעמית.

לא ממש חשבתי עליה מאז הפעם האחת ההיא ועד הרגע שבו צפה בחלל המערכת השאלה "מהי מנת אוכל הרחוב שהכי אהבת בתל אביב", והיא זינקה בבת אחת ממעמקי התודעה כמנצחת הבלתי מעורערת.לא רק שלא אכלתי אותה מאז או אפילו שקלתי להזמין אותה בביקורים חוזרים, יתכן שממש הדחקתי אותה בכל הכוח, בוש ונכלם על פרץ הקרניבוריות החייתי (זה הזמן להודות שזכור לי שהזמנתי גם פיתה קבב ודי בטוח שאכלתי אותה לקינוח). אבל עכשיו בא לי שוב. לעזאזל.

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• ג'סמינו
• פיתה
• אוכל חריף

>> לילית שמבון היא אמנית שחיה ויוצרת בתל אביב וכבר הציגה בשלל תערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. השבוע (חמישי, 27.2) היא תשיק בגלריה מאיה את תערוכת היחיד שלה, "שדות" (Demons), סדרת עבודות חדשה מהשנה האחרונה, שמהדהדות באופן מובחן זרמים מודרניסטים מהמאה הקודמת ומציגות אלמנט מאגי ותחושת רדיפה כפויה שפוגשים צבעוניות זועקת.עוד פרטים כאן

>> בר שהוא משפחה מאמצת והגן הכי יפה בתל אביב // העיר של משי כהן
>> פינה קסומה בחורשה וסטודיו ניו יורקי מגניב // העיר של אפרת לוי

1. גינת דובנוב

המובלעת הירוקה הכי יפה ונעימה בעיר. גובלת מצד אחד במוזיאון תל אביב ומצד שני ברחוב דובנוב הפסטורלי.

2. נילוס

סלון אירוח אפלולי ונחשק. הבר הקבוע, מלא שיק קולניאליסטי, בניגוד לרחוב אלנבי המשתפץ.
אלנבי 33

3. חוף גורדון

הדרך לחוף, דרך גינת העצמאות, עם הנוף הכי יפה.

4. בית ראובן

ברחוב ביאליק הקסום, בית ראובן הצייר. בקומה השנייה נמצא האטלייה שלו. חולמת להתיישב בחדר הנפלא ולצייר.
ביאליק 14

5. ג'סמינו

הפיתה הכי טובה בעיר.
אלנבי 99

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

רחובות ושדרות תל אביב. מעיר שהיה כיף להתהלך בה, רכבים דו גלגליים ממונעים הפכו את ההליכה לחוויה מסוכנת ומטרידה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
כל הופעה של ההרכב ניקוטין בניצוחה של זוהר שפיר האגדית היא חוויה שמרחיבה את הלב ומעיפה את הראש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השירים של Barbara, הזמרת הצרפתייה מעוררת ההשראה. על אף שהשירים מדכאים, הקול שלה עוטף אותך.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כחובבת כלבים ובעלי חיים –"תנו לחיות לחיות".

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
צו השעה להרים לכל מי שבכיכר החטופים ובעיקר לעינב צנגאוקר שנלחמת כלביאה.

מה יהיה?
יהיה מפתיע!

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• דובנוב
• הנילוס
• חוף גורדון
• ג'סמינו
• כיכר ביאליק

1. הבסטה

אוכל טעים מאוד, פשוט ולא מאולץ. מקום שאני באה אליו לאכול מעניין, טעים ויקר ובכיף.השומר 4

2. ברוט

לשבת שם על הבר ולחוות את היצירתיות, היציאות מהקופסה, ולראות את הסיפוק של הצוות כשהם רואים שהלקוח נהנה, בזכותם.נחלת בנימין 36

3. אבן עזרא

מקום שאני מרגישה בו בבית, אבן עזרא, הבן של עזרא, הלוא הוא אלרן. אוכל אותנטי עם טאץ׳ של אלרן לכיוון העילי. האווירה במקום היא בית לגמרי. ופגשתי שם כמה שפים שלוקחים אוכל הביתה לשבת.המשביר 2

4. ג'סמינו

אם בא לי פיתה עוטפת, כזאת שנותנת לי לדמיין עננים, אני הולכת לשם. זאת הפיתה עם בשר הכי מדויקת (והסביח של עובד בגבעתיים זאת הפיתה הצמחונית הכי מדויקת בעיניי).אלנבי 99

5. דליקטסן

כשאני נכנסת לדליקטסן אני מרגישה בסוג של לונה פארק. הם יודעים לעשות את זה!יהודה הלוי 79, כיכר רבין

6. אימפריאל

פעם, בימי טופולינו, באו אלי שני חברה שעמדו להשתתף בתחרות מיקסולוגים שהתקיימה בשוק מחנה יהודה. הם באו כדי שאלווה אותם בשוק למקומות מיוחדים של תבלינים ופירות לקבלת השראה, והם זכו בתחרות הזאת. ככה הכרתי את החבר'ה של הבר האולטימטיבי – אימפריאל. אם בא לי קוקטיילים מעניינים ויצירתיים, אני הולכת לשם. ואם בא לי לשתות איזה בירה עם הבן שלי, הולכים ל-K לבירה ושיחה.הירקון 66, הרצל 4

7. מקור הדגים חמיס בטשון

אני אוהבת את חנות הדגים של חמיס בטשון ביפו, שיש בה גם מהים שלנו וגם מהימים האחרים, דגים ופירות ים. היא מנוהלת על ידי חמיס האבא ושני בניו מישל ואנג׳לו, וגם האמא לפעמים על הקופה. ותמיד יש איזה הפתעה מיוחדת שמוציאים מ"מאחורה".יפת 92

• העיר שלי
• הבסטה
• ג'סמינו
• אימפריאל קוקטייל בר
• דליקטסן
• אבן עזרא
• ברוט