Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

דגלים בים

כתבות
אירועים
עסקאות
דגל שחור בחוף התל אביבי (צילום: שאטרסטוק)

מי קובע את צבעי הדגלים בחוף ומה הם אומרים? המדריך המלא

מי קובע את צבעי הדגלים בחוף ומה הם אומרים? המדריך המלא

צללנו למים הרדודים ובדקנו עבורכם מה אומרים צבעי הדגלים - מתי אפשר להיכנס למים, האם הים סוער וכמובן מתי להיזהר מהמדוזות?

דגל שחור בחוף התל אביבי (צילום: שאטרסטוק)
דגל שחור בחוף התל אביבי (צילום: שאטרסטוק)
6 ביולי 2017

עונת הרחצה הגיעה ועמה השאלות הבוערות של העונה: איך מנקים חול ממושבי המכונית? איפה אוכלים פה משהו נורמלי? איך שכחנו שוב את המחצלת בבית? וכמובן, למה הדגל אדום, הרי מבחוץ נראה שהמים ממש נחמדים? לפחות לגבי השאלה האחרונה נראה שבעיריית תל אביב־יפו יכולים להשיב על התהייה: "בכל תחנת הצלה בים יש מציל בכיר שקובע מדי יום איזה דגל יונף בתורן של התחנה", מסביר טל פילטר, סגן ראש אגף החופים בעיריית תל אביב־יפו והמציל הראשי של חופי העיר. "הוא לא בוחר את זה לפי מצב הרוח שלו. משרד הפנים, שמפקח על פעילות המצילים, קובע את נוהלי העבודה וגם את ההנחיות לקביעת צבע הדגל. יש שיקולים שונים שקובעים את זהות הדגל, בהם עומק, זרמים, מערבולות, רוחות, גובה גלי הים, תעלות ובורות וכן שובר הגלים במקום. מצילים בכירים הם ותיקים ובעלי ניסיון, כך שהם יכולים לזהות ולסמן בקלות את הצבע הרצוי".

למקרה שלא הקשבתם בתדריך הבטיחות של אימא ואבא אי שם בגיל 3, אלה הם הדגלים:דגל לבןאומר שהרחצה מותרת – רוצו פנימה;דגל אדוםמבהיר שהרחצה מותרת בהגבלה, לדוגמה – מותרת באזור מסוים,דגל שחורמצביע על ים סוער ומסוכן והרחצה אסורה.

"אם יש דגל לבן זהו יום רגוע למציל, בלי בעיות מיוחדות. ביום כזה הוא כמעט לא מתערב בניהול המתרחצים. כשיש דגל אדום צריך לשים לב יותר – לפעמים צריך להיזהר לא להיכנס לעומק, לפעמים המציל מונע ממתרחצים לא מספיק טובים להעמיק או מאזורים ספציפיים בחוף שהם מסוכנים והמציל צריך להפריד ולהזהיר עם שילוט או מצופים".

דגל אדום בחוף (צילום: שאטרסטוק)
דגל אדום בחוף (צילום: שאטרסטוק)

עם זאת, גם בדגל לבן יש להיזהר. "דגל לבן לא אומר שהכל בסדר ב־100 אחוז בכל המדדים. תמיד יש סכנה", מדגיש פילטר ומוסיף שבחלקה הגדול מקורה דווקא ברוחצים. "מדי שנה אנשים מגיעים לים בשעות שבהן אין מציל או לחופים ללא תחנת הצלה ומסכנים את חייהם. אנשים נהרגים כל שנה בחופים. אסור לומר 'לי זה לא יקרה' – אם אין מציל לא נכנסים למים".

נוסף על שלושת הדגלים הקלאסיים הצטרף בשנים האחרונותהדגל הסגולשמזהיר מפני מדוזות. "זה פיילוט שהתחיל בשנה שעברה והיה די מוצלח", מסביר פילטר. "גם הדגל הזה מונף בהתאם לשיקול הדעת של המציל – אם הוא מזהה שיש נחיל גדול או אחרי שמספר רוחצים נצרבו". פילטר מסביר שאפשר לברר את צבע הדגל לפני ההגעה לחוף, באמצעות פנייה למוקד העירוני או בבדיקה באתר העירייה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

צללנו למים הרדודים ובדקנו עבורכם מה אומרים צבעי הדגלים - מתי אפשר להיכנס למים, האם הים סוער וכמובן מתי להיזהר מהמדוזות?

מאתנעמה רק6 ביולי 2017
מתוך הפייסבוק של רוויטל מדר

"יכול מאוד להיות שזה לא נושא שראוי לדון בו בפריים טיים"

"יכול מאוד להיות שזה לא נושא שראוי לדון בו בפריים טיים"

שיחה על הראיון של ארז אפרתי ב"עובדה" עם רוויטל מדר, פעילה פמיניסטית ובעלת הטור "דגל שחור" בגלריה

מתוך הפייסבוק של רוויטל מדר
מתוך הפייסבוק של רוויטל מדר

אהלן רוויטל מדר, פעילה פמיניסטית ובעלת הטור "דגל שחור" ב"גלריה". מה את אומרת על הראיון עם האנס המשוחרר ארז אפרתי ב"עובדה"?

"ההשפעה של ראיון כזה על נפגעות תקיפה מינית היא קשה מאוד, לא רק על האישה שנפגעה מאפרתי. השאלה היא מה הערך של ראיון כזה – האם זה שהצופים ראו אנס שמודה באשמה יגרום להם להאמין יותר למתלוננות על תקיפה מינית בעתיד, או שזה עשה את ההפך ויצר אמפתיה עם האנס, הלבין את המעשה שלו? יכול מאוד להיות שזה לא נושא שראוי לדון בו בפריים טיים. האמונה שלי היא שהמאבק הפמיניסטי לא יכול להישען רק על מערכת המשפט בישראל, כי היא אמנם מענישה אבל לא בהכרח עושה צדק. עובדה שמשה קצב יושב בכלא, מסרב להודות באשמה ולעבור שיקום, ובסוף הוא ייצא משם בדיוק באותו מצב שנכנס לשם".

אי אפשר להכריח בן אדם לעבור שיקום.

"נכון, אבל הייתי מעדיפה שהמערכת תדחוף לשיקום יותר ממה שהיא עושה היום. ספציפית לגבי המקרה של אפרתי, יש בסיפור שלו שני גורמים חשובים שלא נתפסו בכתבה כגורמים אפשריים לדחוף גבר לאנוס אישה: העובדה שהאיש היה צלף בדובדבן, כי הרי הציפייה שאדם שנטל חיים של אנשים יכיר בזכות של האישה על גופה היא מופרכת; והדבר השני הוא שהוא היה במועדון חשפנות לפני האונס".

זה באמת היה מדהים. הוא אמר "היינו בדרכנו לפוסיקט" ונסלי ברדה הנהנה בפנים רציניות כאילו הוא אמר "נענו באזימוט 35 לעבר תל סאקי".

"ראיתי את זה וחשבתי לעצמי שהמאבק הכי חשוב של הפמיניסטיות היום הוא להצליח להחדיר את לימודי המגדר למערכת החינוך כבר מבית ספר יסודי. במצב הקיים בישראל, כשהמשטרה מלאה מטרידנים ותוקפים מינית ויש כיבוש ואין למדינה גבולות ברורים וכל הטלוויזיה מלאה בפרסומות סקסיסטיות – אני מתפלאת על גברים שמעולם לא תקפו או הטרידו אישה, לא להפך".

אם אפרתי היה מרצה מאסר של שמונה שנים, משתחרר ונשכר לעבוד בקיוביקל הצמוד לך במקום עבודתך, האם הייתי מוחה או מקבלת את זה, כי גם לאסירים משוחררים מגיע לעבוד?

"זה בדיוק העניין של השיקום – מאוד קריטי אם האיש עבר שיקום או לא. אני לא באמת יודעת איזה מין שיקום הוא עבר וכמה זה השפיע עליו, זה תלוי גם בשאלה אם מדובר במשרה ציבורית או לא. במקרה של חנן גולדבלט, למשל, למרות שהוא חזר לעולם התיאטרון ולא למשרה ציבורית, התנגדתי לכך שמיד עם צאתו מהכלא הוא ביים מחזמר. אני אומרת לך בתור נפגעת של תקיפות מיניות מכל הסוגים – קשה לראות אנס חוזר לחיים בזמן שנתקפות סוחבות איתן את התקיפה כל החיים".

אגב, שמת לב שבקטע שבו אפרתי תיאר את ההתנפלות על הנאנסת במגרש החניה, ליד האוטו שלה, הוא אמר "נתתי לה מכה, שלפתי החוצה" ובתרגום כתבו בסוגריים "את הקורבן" כדי להבהיר מה בדיוק נשלף?

"כן, ראיתי את זה. נו מה נראה לך שהוא התכוון, מה בדיוק אפשר לשלוף?"

אולי היא הייתה בתוך האוטו ומשם הוא שלף אותה.

"נשמע לי מוזר. הוא גם במצב קשה, כן. יש לי אמפתיה גם אליו במובן מסוים. הסקסיזם פוגע באיכות החיים שלנו וגם שלכם. זה לא כזה פאן להיות גבר בעולם פטריארכלי, למרות היתרונות הכלכליים והמגדריים שזה נותן לכם".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

שיחה על הראיון של ארז אפרתי ב"עובדה" עם רוויטל מדר, פעילה פמיניסטית ובעלת הטור "דגל שחור" בגלריה

מאתעופר מתן26 במרץ 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!