ההודעה לעיתונות של "מוקד 11", התוכנית החדשה של כאן 11, טורחת להבהיר ש-12 פרקי העונה הראשונה צולמו לפני ה-7 באוקטובר. זה לא באמת מפתיע. התוכנית, שבה מפורסמים ומפורסמות מתפעלים קו חם טלפוני ומנסים לסייע לפונות ופונים בשאלות והתלבטויות למיניהן, כנראה הייתה נראית אחרת לגמרי אם הייתה מצטלמת בתקופה האחרונה. לפחות בשלושת הפרקים שנשלחו לסקירה השאלות שהתקבלו היו שגרתיות יחסית, "אזרחיות" במהותן, וטוב שכך. כנראה שלא באמת היינו רוצים לראות את הראל סקעת מחלק טיפים לזוגיות בזמן מלחמה או את אנה ארונוב מייעצת למילואימניק שהעסק שלו על סף סגירה.

>> אמת נגד כוח: שמאלנים, אתם אמורים לאהוב את "מנאייכ"

באופן מוזר, עצם הרעיון של "מפורסמים מייעצים לאנשים רגילים מה לעשות עם הבעיות שלהם" מרגיש כמו הדבר הנכון בזמן הנכון גם בלי שאלות אקטואליות. מצד אחד לוהקו לתוכנית אנשים מסוג מאוד מסוים – לא "סלבס" במובן הזוהר והלא נגיש של המילה, אלא פשוט טיפוסים מוכרים שהקהל אוהב וסומך עליו. דברנים, פטפטנים אפילו, עם דעות ברורות ויכולות להגיש אותן בצורה מבדרת. מאותו סוג שמתאים גם ל"מה שתגידו" (שי אביבי ונורית גפן, למשל, הופיעו בשני הפורמטים). מצד שני, זו תוכנית שהלב שלה הוא לא המפורסמים אלא הבעיות האישיות – של הפונים מהקהל או של המפורסמים שמזדהים איתם ולפעמים רואים בהם משהו מעצמם ומחייהם שלהם.

נורית גפן, למשל, רואה את עצמה באישה שמתקשרת בפרק הבכורה כדי להתייעץ האם להיפרד מבעלה. האהבה שלה כלפיו כבר די התפוגגה, אבל היא התרגלה לרמת החיים הגבוהה שהוא מאפשר לה, ובסך הכל הוא חמוד ומקסים, אז למה לפגוע בו. גפן ממהרת לייעץ לה על פרידה, מה שמתבקש לגמרי מאישה שחיה לבדה כבר כמה עשרות שנים ומתייחסת לרווקות כמצב שבו אף אחד לא לועס לידך. חברה אחרת בפאנל המשיבים באותו הפרק היא דורין אטיאס, רווקה גם כן, אבל לא מאה אחוז שלמה עם זה. השיחה על רווקות בעד ונגד גולשת מעבר לשיחות הטלפון וממשיכה גם לשיחות פנימיות בתוך המוקד, שמלוות את הפרק לכל אורכו עד הטוויסט העגום בסיומו – הגילוי שהפרק צולם ימים ספורים לפני מותו של יהונתן גפן, הגרוש שמתואר על ידי נורית במילה "שיחיה, כי שנים רציתי שהוא ימות".

בפרק אחר, שמתמקד ביחסי ילדים והורים, מנסה אורלי זילברשץ להציע פתרון מחוכם לאישה שאיננה מעוניינת להביא ילדים לעולם, אבל חיה יחד עם גבר שכן חולם להקים משפחה. היא מייעצת לה להציע לבן זוגה תהליך הקפאת ביציות כדי לדחות קצת את ההחלטה, אבל מתערערת מעט כשהקולגה שי אביבי מעלה בדיעבד את האפשרות שאותו בן זוג יביא ילד לעולם עם מישהי אחרת. מעבר לנוכחות הטלוויזיונית שכל מפורסם מביא איתו, אביבי הוא אחד הכוכבים הזוהרים של התוכנית דווקא כי הוא יועץ מוצלח למדי, מישהו שכיף להגיע אליו עם שאלה כי התשובות שלו רגישות, נטולות שיפוטיות ולעיתים יצירתיות. ההשתתפות שלו ב"מוקד" עושה חשק לפורמט שיתמקד רק בו – תוכנית אירוח שבה אביבי לוקח מישהו אחר לשיחת נפש תוך כדי טיול רגלי בטבע, נניח.

בכל אופן, הניסיון של זילברשץ לסייע לאחרים להתמודד עם ההורות גם הוא לא נשאר על הקו. בפרט נוגעת לליבה ההחלטה של המוקדן ליאור דיין להביא איתו לצילומים תמונה שלו עם אביו, אסי, שצולמה ביום לא לגמרי מאושר. סיפור הילדות של דיין, סיפור של נטישה וכמיהה לשובם של הוריו הביולוגיים, העסיק אותה עד כדי כך שהיא מחליטה לקחת את דיין הצידה ולהגיד לו שההחלטה שלו הייתה לא נכונה בעיניה – ושהגיע הרגע להסתכל לעתיד במקום לעבר.

נכון, הסיפור האישי-משפחתי של ליאור דיין, כמו זה של נורית ויהונתן גפן, כבר מוכר לנו לגמרי. הוא דובר אינסוף בראיונות, תוכניות טלוויזיה אחרות ואפילו כתבות מגזין חדשותיות, עד כדי שהקהל כבר יכול להרגיש שהוא עבר את התהליך הטיפולי בנושא יחד איתם. ובכל זאת, קשה שלא להרגיש חמימות נעימה בחזה למראה הניסיונות של זילברשץ לעודד את דיין להמשיך הלאה ולהסתכל על ההווה – הילדים והאבהות שלו – ולא על העבר – הילדות שלו עצמו.

עבודת הליהוק כאן פשוט מעולה, והיא זו שמאפשרת לתוכנית להיות משהו מעבר לסתם בידור קליל. הטיפוסים שנבחרו הם לא בהכרח איי-ליסטרים או אפילו אנשים בעלי אישיות גדולה – לא דין אברהם טל כדין פצצת כריזמה כמו מאיה בצלאל עסיס – אבל המשתתפים ממוקמים טוב על הטווח שבין הכוכבות לגישה אנושית וכמעט טיפולית למתקשרים שפונים אליהם.

לא כל מוקדן או מוקדנית מעניקים עצות טובות באותה המידה, אבל כולם לפחות משתדלים לספק למתקשרים והמתקשרות אוזן קשבת, נחמה או חיבוק אוהב. לפעמים השיחה מסתיימת בלי עצה קונקרטית. לפעמים התשובה היא לא זו שהמתקשר רצה לשמוע כנראה, אבל הרגישות והאנושיות שבה התוכנית והמשתתפים בה פונים לסוגייה היא זו שעושה את ההבדל. היא גם זו שהופכת את המוצר הטלוויזיוני הזה לצפייה מתאימה מאוד לרוח התקופה. עם כל הכבוד למה שזה לא יהיה שקורה ב"כוכב הבא", זה לא בדיוק הזמן לספקטקלים נוצצים, אלא לשיחות אישיות חמודות עם חבר. או לפחות מישהו שמרגיש כמו חבר.
>> מוקד 11, ימי רביעי אחרי "מנאייכ", כאן 11

• ביקורת טלוויזיה
• כאן 11
• שי אביבי
• דורין אטיאס
• אנה ארונוב

אחרי שנמאס לה לחיות באתר בניה – דורין אטיאס, מעצבת, מבקרת אופנה, סטייליסטית ומנחת טלוויזיה – הקימה את הרשת ואת עיריית תל אביב על הרגליים. הדרישות שלה הן בסך הכל צנועות: היא רק רוצה שראש העיר יראה את מצוקת התושבים בבנייה המתרחשת בעיר ויוביל שיח משותף – תושבים, עיריה וקבלנים.

אטיאס גרה בשכונה מוכה תמ"אות: "בכל פאה של הבית שלי יש בניין בתמ"א", היא מספרת, "זה משפיע על כל אספקט בחיים. אני מסתובבת ברחוב, מתעוררת מרעש, מנסה להחנות את האוטו, ללכת על המדרכה, הילדים שלי מנסים להגיע לבית ספר, ואני קולטת שמשהו לא הגיוני קורה פה. העלתי את התסכול שלי על מה שקורה בשכונה לאינסטגרם והתחלתי לקבל ים פידבקים מכל רחבי העיר. לא מדובר בבעיה פרטית שלי – אני מקבלת תגובות מאנשים בלוינסקי, יהודה מכבי, שינקין, רוטשילד, מהשכונות של צפון תל אביב ומהשכונות של יפו".

כשהפוסטים שלה צברו עוד ועוד תאוצה ותגובות מתוסכלות, אטיאס החליטה לעשות מעשה והעלתה לרשת פניה ישירה לראש העיר, רון חולדאי. "אני לא רוצה שיפסיקו את התמ"אות. הן חשובות וחיוניות ואני מבינה שמדובר בניהול מורכב מאוד של כל הגורמים. מה אני כן רוצה? שראש העיר שלי יראה אותי, תושבת העיר. כשנותנים אישור לתמ"א הוא יכול לכלול גם מחויבות של הקבלן להפסיק את העבודה כשהילדים נכנסים ויוצאים מבית הספר, כדי לא לסכן אותם. אפשר לאשר רק עבודת לילה אחת או שתיים בחודש כדי לאפשר גם לתושבים לישון. כשמורידים בניין ליד בית ספר שכונתי צריך לחייב את הקבלן לשימוש בזרנוקי מים כדי שהילדים לא ינשמו את כל האבק. אפשר לשלוח את פקחי העיריה לתת דוחות למשאיות של הקבלנים שחונות שלא כחוק בשכונה".

ארבעה ימים אחרי שהעלתה לאינסטגרם פניה ישירה לראש העיר, שעוררה לא מעט רעש, קבלה אטיאס טלפון מהעיריה: "ראש העיר רוצה להיפגש איתך", נאמר לה. "הגעתי לפגישה כתושבת מתוסכלת שמגדלת פה שני בנים. לא באתי לריב, לא באתי לבקר, או להגיד נו נו נו. באתי לבקש שיראו גם את הצרכים של התושבים. שכחו אותנו. התשובה שקיבלתי הייתה שהעיריה ערכה לא מזמן סקר ומצאה שרוב התושבים מרוצים. ראש העיר חושב שאני מתעסקת רק בריבוע הקטן שלי אבל אני מקבלת כל היום תגובות שמוכיחות אחרת". אטיאס יצאה מהפגישה עם ראש העיר נחושה לייצר מפגש משולש – עיריה-ועדי שכונות-קבלנים ולחתור לאמנת חיים משותפים.כהכנה לפגישה הבאה בעיריה היא הרימה עצומהשמטרתה לבדוק האם התושבים באמת מרוצים מהמצב הקיים.

"אם גם ברחוב שלכם חסומות לא מעט מדרכות, אם גם בשכונה שלכם הקבלן קיבל אישור מיוחד מהעירייה לעבוד בשעות לילה מאוחרות,אם גם באוטו שלכם משאית הורידה את המראה ושפריצים של מלט כיסו את השמשה,אם גם מתחת לבית שלכם יש ספארי של מלגזות, שירותים ניידים ושלטים של 'גם כאן אסור להחנות', אם גם אתכם הורידו מהמדרכה עם העגלה, אם גם אתם גרים בתוך ענן של אבק, אם גם את החנייה שלכם קונוס של קבלן כבר תפס, אם גם אתם חוששים מלשלוח הילדים לבית הספר לבד כי בדרך יש מנוף סורר או חוט חשמל שנקרע, ואם גם אתם בוקר אחד התעוררתם למציאות שבה הקבלן של התמ"א הוא בעצם השריף של השכונה, אז וואלה, כולנו באותה סירה. ודי. חלאס. הגיע הזמן לשים לזה סוף". כך נכתב בעצומה.

"העיריה נכנסה למגננת אגו", אומרת אטיאס, "אבל אני לא במאבק עם העיריה ולא במחאה נגד ראש העיר, שמנהל מערכים מורכבים מאוד. אני רוצה שאנשים יבינו שאנחנו רשת חברתית אחת ואם נהיה מאורגנים ונעבוד ביחד נוכל לייצר חווית חיים טובה יותר. אני רוצה לראות את הצרכים של הקבלן ואת הצרכים של העיריה ואני רוצה שהקבלנים והעיריה יראו את הצרכים שלנו התושבים. אני רוצה שנשב ונכין אמנה ונקבע ביחד, בהתחשבות בצרכים של כולם, מתי מתחילים לעבוד ומתי מסיימים, כמה אישורי לילה נותנים ואיך מתנהלים על המדרכות וליד בתי הספר. אני לא הולכת מהעיר הזאת לשום מקום, בחרתי לחיות בה עם הבניה המטורללת ושכר הדירה המטורלל והארנונה המטורללת. תל אביב היא בת זוגי לנצח נצחים, היא ב-DNA שלי. מי תוביל את השיח הזה אם לא תל אביב?".

• הבועה
• דורין אטיאס
• ❤ תל אביב
• שיפוצים
• תמ"א 38

• Facebook
• Twitter
• Email

"פשוט לא היה לי זמן הפעם, יש לי כל כך הרבה דברים על הראש כרגע", משיב ששון קדם לשאלה מדוע בחר לא להציג בשבוע האופנה בתל אביב, שהתקיים בשבוע שעבר. התשובה נפלטת במהירות, כמי שנשאל אותה שאלה פעמים רבות בשבועות האחרונים. "כבר כמעט הרגשתי שהשתתפתי", הוא מתבדח.

אפילו סחרחורת של 21 תצוגות בתוך שלושה ימים לא הצליחה לטשטש את היעדרו של קדם, וזו עדות לאפקט החזק של המעצב הוותיק. את הפלטפורמה הגרנדיוזית שהעניקה נותנת החסות של שבוע האופנה, חברת גינדי, המיר קדם באירוע צנוע בהרבה. בסוף השבוע האחרון הציג את קולקציית החורף שלו בפני קהל מצומצם בהיכל התרבות, במסגרת אירוע אופנה מטעם עמותת לילך, המסייעת לילדים ונוער בסיכון. אך הוא הפתיע לא רק בבחירת הפלטפורמה, אלא גם בקולקציה עצמה: קדם, שנוהג לרקום מבנים רכים וסמיכים ולתרגם אותם לבגדים פואטיים ומלאי דרמה, התרחק הפעם מהצבעים הקודרים שמזוהים עמו. התצוגה הזאת יכלה להיות המקורית והסוחפת ביותר בשבוע האופנה, לו רק הייתה מוצגת בו.

צבעים עשירים והדפסים הם לא אלמנטים שמזוהים איתך.

"נכון. הגזרות שלי הן עצמן 'צבעוניות', לכן אני נוהג להתמקד בגוונים מונוכרומטיים שישקיטו אותן, אך סקרן אותי לגלות מה יקרה אם פעם אחת אחרוג מכך. ברגע שמחליטים 'ללכלך' קולקציה בצבע או בהדפס – חייבים לטהר את מה שמסביב. לכן הפעם יצרתי הרבה פחות שכבות, כי לא הייתה לי ברירה אלא לנקות. רוב מערכות הלבוש מורכבות מפריט אחד או משני פריטים. הפעם השמטתי גם את התיקים, התכשיטים ואפילו הצעיפים. לא רציתי שדבר יסיט את העין מהבגדים עצמם, העדפתי שמרכז הכובד יהיה ברור. השאיפה הייתה להגיע לסוג המסוים של הצללית שאני רוצה, ושם לעצור. רציתי שקט, ויותר מזה – אוויר. לראשונה הרמתי את המכפלות מקו הקרסול וחשפתי 30 ס"מ מהרגליים. כך חדר אוויר מהקרקע, וזה הוסיף הרבה קלילות".

הייתה השראה ספציפית לקולקציה, או שתהליך העבודה שלך – הממוקד בגזרה ובצללית – הוא שהנחה אותך?

"אני אבסולוטי מאוד, גם כמעצב וגם כאדם, ותהליך העבודה שלי תמיד מתחיל ונגמר בגזרה. אני לעולם לא סומך על הבד שיעשה את שלו, אני חייב להתערב ולשלוט בו. אני עושה זאת באמצעות גזירה, בעיקר דיגום חופשי, אני אחד המעצבים היחידים בארץ שעדיין נאמנים לטכניקה הזאת. אין לי לוח השראה, אני לא יודע לצייר איורי אופנה יפים ואין לי גזרות בסיס שאני מפתח או דגמי עבר שאני חוזר אליהם. כל קולקציה היא תהליך בריאה מחדש. אין שום שכל ישר, הכל אינטואיטיבי מאוד. זה תהליך תובעני וסיזיפי, בייחוד מפני שלפעמים צריך לקחת הפסקה מהיצירה וללכת לבנק, להריץ עסק. ובכל זאת, בכל קולקציה חשוב לי למתוח עוד קצת את החבל".

אתה לא מרגיש צורך להמציא את הגלגל מחדש מדי עונה?

"אני לא מחפש מהפכות, ואין לי עניין בכותרות 'ששון קדם השתנה'. אחרי 23 שנים יש לי מספיק ביטחון בעצמי. את הקולקציות שלי לא מספיק לראות, צריך לקרוא אותן ולחקור כדי להבין אותן לעומק, וזה ממלא אותי".

הלהט שבו מתאר קדם את תהליך היצירה הטוטאלי שלו, יכול להטעות ולתאר אותו כאמן שחי בוואקום, מנותק מהקצב התובעני של תעשיית האופנה, אך ההפך הוא הנכון. עם הפרויקטים שכילו את זמנו ומנעו ממנו להשתתף בשבוע האופנה, נמנים דוריס פטיט, שיתוף הפעולה שהשיק בעונה שעברה עם הסטייליסטית דורין אטיאס, התלבושות שעיצב ללהקת המחול ורטיגו ולמופע החדש של עידן רייכל, ועוד לא דיברנו על היצוא לחו"ל.

מעל כל אלו מתנוסס קו הבלאק לייבל החדש של קדם עצמו, שאותו יחנוך בשבוע הבא ללא קשר לקולקציה העונתית שהציג בשבוע שעבר: "אני לעולם לא עושה בגדים עונתיים, אבל בקבוצה הזאת, הכוללת 35 פריטים שמבוססים על טפט יפני וסריג פוטר פשוט על טוהרת הצבע השחור, רציתי ליצור משהו אלמותי שכמעט נוגד את הקצב המהיר של תעשיית האופנה. אני הרי נהיה חולה בסוף העונה, כשאני רואה בגדים שלי נמכרים ב־30 אחוזי הנחה. התרבות הזאת עושה לי רע".

בוא נדבר על דורין אטיאס.

"זהו קו בסיסי וצעיר, אלה בגדים שכל אישה הייתה רוצה לשמור בארון לשנים. האתגר לא היה ליצור משהו שלא נראה קודם לכן, אלא להפך: לעצב בגדים שנדמה שכבר ראית. החיבור עם דורין הוא מעניין ומפרה. היא מביאה את התובנות שלה על מה נשים רוצות, ואני את הידע והניסיון שלי. כיף לנו מאוד לעבוד יחד".

קדם אמנם לא הציג את הקולקציה שלו בשבוע האופנה, אך לא מדויק לומר שלא השתתף בו כלל: ביום התצוגות האחרון עלה המעצב על המסלול כנציג הוועדה האמנותית ששפטה בפרויקט Upcoming Designers מטעם מפעל הפיס. בצד קולגות כגון דורין פרנקפורט ומאיה נגרי, התבקש קדם לסמן שמונה כישרונות מבטיחים מתוך 80 מעצבים צעירים שניגשו לתחרות על מענק בסך 150 אלף ש"ח לעיצוב קולקציה.

"היה לי מרתק לעבוד איתם", מסכם קדם, ששימש גם כמנטור עבור הדור הבא בתעשייה. "רוב מבקרי האופנה ציינו שזו הייתה התצוגה החזקה ביותר בשבוע האופנה. הייתי כמו אב גאה, זה ממש גרם לי להרגיש כאילו הצגתי בעצמי. התמיכה הכספית היא כל כך חיונית. כסף מאפשר דבר גדול – להיות נטול דאגה. החופש הזה הוא תנאי הכרחי ליצירה. אני צריך להרגיש כמו ציפור. התמיכה הזאת אפשרה למעצבים הצעירים להיות ציפורים לעונה אחת".

לאן הציפורים האלה נודדות?

"אני רואה עתיד חי ובועט. שבוע האופנה היה חזק, לכל המעצבים היו קולקציות ייחודיות ושונות זו מזו. אף אחד לא חיפף, וניכר שהעשייה הייתה ברמה גבוהה. חייבים לזכור שהתעשייה שלנו צעירה מאוד, וזו התחלה נהדרת".

ששון קדם 190־3,500 ש"ח, להשיג בחנויות המעצב

• עידן רייכל
• דורין אטיאס
• ששון קדם
• ורטיגו
• בלאק לייבל
• החיים היפים
• אופנה