בשלב הזה, כבר השלמנו עם העובדה ש"הבנים" היא לא רק סדרת גיבורי העל הטובה ביותר על המסך, אלא גם יקום קולנועי בהתהוות. זה עוד יקום קטן – "שטני", סדרת אנתולוגיה מצוירת, הרחיבה את העולם, אבל "דור ה-V" כבר יצרה את מקבילת גיבורי העל השבורים לאקס מן. את העונה הראשונה סיימנו בקרב מדמם במיוחד במכללת גודולקין, עם הופעת אורח בלתי נשכחת של הומלנדר וכליאתם של גיבורינו מארי, אמה, ג'ורדן ואנדרה. שנתיים אח"כ, ואחרי עונה רביעית סוערת במיוחד של "הבנים" בין לבין, הספין-אוף חוזר עם לא מעט שינויים.
>>מה ראינו בלילה: 6 סדרות מומלצות שהחזיקו אותנו ערות השבוע

בראשית העונה אמה וג'ורדן לי משתחררים ממתקן הכליאה (או כמו שהם קוראים לו, "השיקום") אליו נכנסו בסוף העונה הקודמת. מארי (ג'אז סינקלייר) הצליחה לברוח מהמתקן, בעוד שאנדרה נהרג כשניסו לברוח, בחירה שהיוצרים עשו בעקבות מותו של השחקן צ'אנס פרדומו מתאונת דרכים במרץ 24. מאוחר יותר הם יגלו מה עמד מאחורי המוות שלו, ובסדרה בחרו לוותר על פלאשבקים או שחקן מחליף, ולהשאיר את המוות כבעל משמעות עלילתית דרך אביו, שיכנס עוד יותר לעלילה.

העונה נפתחת עם משימה שמארי מקבלת מלא אחרת מסטארלייט – לחזור לספסל הלימודים כדי לחקור פרויקט רגיש במיוחד שמכונה "אודסה", עליו מארי לא יודעת דבר מלבד שמו. תמיד נחמד לראות פרצופים מוכרים על המסך, אבל ביקום הספציפי הזה כמעט מרגש יותר לראות פרצופים חדשים, כמו המנהל הטרי והמסתורי סייפר, בגילומו של האמיש לינקלייטר ("ליגיון"), שהוא ללא ספק הליהוק הכי טוב של העונה. סייפר משרת את תאגיד ווט באופן ישיר, ומכין את הקרקע לעונה האחרונה של "הבנים", אבל גם לסדרות נוספות שכבר הוכרזו במסגרת היקום –Vought Rising ו-The Boys: Mexico.

ועדיין, העונה עומדת בזכות עצמה, ולא מתפקדת כטריילר להמשך, כמו שהתרגלנו מסדרות של מארוול. כך העונה מציגה את השפעות האירועים האחרונים שראינו ב"הבנים" על העולם – החברה מפולגת מתמיד, והרבה יותר גיבורי על מתחילים להאמין שהם בעצם מנהלים את העולם, ומנהל המכללה סייפר בהחלט מתדלק את האמונה הזו. דמיינו את מגנטו על ספידים, אבל בתור המנהל של האקס מן. ובכל זאת, גם הוא מבין ומזהיר ש"אם בני האדם יחליטו יום אחד להתאחד נגדנו – הלך עלינו".

מעבר לקידום הפרנצ'ייז, גם העונה הזו – וגם הסדרה הזו – ממשיכה לתפקד בתור הסאטירה שאנחנו צריכים, וחושפת את החברה האמריקאית במערומיה. ונתחיל כמו באנגלית, משמאל לימין – מצד אחד ישנם תמימים שמאמינים שגרפיטי לוחמני וסיסמאות יביאו לשינוי, מצד שני יש את אלו (כמו סייפר) שמשתמשים בדוקטורינת פחד על מנת לשסע את החברה, מצד שלישי אקטיביסטים שמאמינים בפעולות בשטח שנועדו למנוע מאנשים כמו המלנדר לתפוס עוד כוח (ונאלצים לעשות זאת בצללים), ומצד רביעי יש את תומכי הומלנדר שהפכו לקיצונים אפילו יותר. אפשר פשוט לראות איך חברה מתקרנפת והופכת למושחתת ככל שהמנהיגים מתקרנפים והופכים למושחתים בדרך לכוח בלתי מוגבל.

היא גם מציגה את האופן שבו מנהיגי ימין קיצוני בונה לאזרחים אשליה של עליונות, מבלי באמת לדאוג להם. במציאות שבה נערי גבעות מבצעים פוגרומים בתדירות, שבה תומכי בן גביר מגיעים להפגנות כדי להתסיס ולתקוף מפגינים, מתבקש למתוח את קו האלגוריה בין הומלנדר לנתניהו, למרות שהוא בבירור מיועד להלעיג את טראמפ. אבל כשמפגינים סובלים מאלימות משטרתית, חבר כנסת מועד ומאשים מפגינים ואנשים נחקרים במשטרה על שירים (שאלו את אריאל ברונז), והמנהיגים ממשיכים לשפוך שמן על המדורה – קל לראות גם את הקשר בין הפסיכופט בגלימה לנתניהו.

כן, זו סדרת גיבורי על ופיצוצית ואלימות ועירום מלא, אבל היא גם יצירה עם עמוד שדרה איתן, ואמירה ברור על שלטון הימין הקיצוני שמשחית גם את העם שחי תחתיו. בעוד שסדרת האם הראתה לנו את המנהיגים הנוראים מקרוב, "דור ה-V" (ובמיוחד בעונה השנייה) כבר מציבה מראה לחברה האמריקאית, ומנסה להגיד שגם אם אנחנו חושבים שהמצב ממש גרוע, עוד יכול להיות גרוע יותר. והאמת שזה די מלחיץ. קשה שלא לחשוב על התחתית המוסרית שאנחנו צפויים להגיע אליה, והסאטירה המרשימה של "דור ה-V" עשתה עבודה נהדרת בתרגום המציאות לפורמט גיבורי על. זו בדיוק הסאטירה שהיינו צריכים, גם פה. אולי הגיע הזמן שיהיה כבר "הבנים: ישראל"? את פרנצ'י כבר יש לנו.
"דור ה-V", עונה 2

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• הבנים
• אמזון פריים

מכל היצירות שניסו לשקף ולהגזים את הטירוף, ההקצנה והדביליות המוחלטת של עידן טראמפ השני, אף אחד לא קלע כמו "הבנים" של אמזון פריים. היא בכלל לא היתה אמורה להיות כזו, אלא סאטירה על תרבות גיבורי העל שהתפוצצה על אמריקה בעשור הקודם – אבל המציאות המוקצנת דחקה אותה לעבר סאטירה חברתית-פוליטית שגם אם מדי פעם היתה גסה מדי (תרתי משמע), בכל זאת היתה היחידה שהצליחה לקלוע בול. ובזמן שאנחנו ממתינים בקוצר רוח לעונה החמישית והאחרונה, יש נשנוש להרגיע את הבטן – והוא בכלל לא נשנוש קטן.
>>רדפורד הגדול: נער הזהב של הוליווד הצליח להציב לה אלטרנטיבה

אנחנו לא מתים, כעיקרון, על ספין-אוף. נקודת המוצא היא שסדרות כאלה הם פשוט ניסיון לסחוט עוד קצת כסף מגל הצלחה, אבל מפעם לפעם יש סדרות ספין-אוף ששוות את הזמן שלכם, ולפעמים אפילו מתקרבות לרמת המקור. "דור ה-V" היא מקרה שכזה, והעונה הראשונה שלה הכירה לנו דמויות שהתאהבנו בהן (איזה מתוקה ואומללה אמה), עולם חדש (אוניברסיטת גודולקין) ושפע של כוחות על מפתיעים, ובראשם של מארי, השולטת בדם. ועד סוף העונה, מבלי לספיילר, כבר ידענו שבאמת הכל יכול לקרות בה.

היופי הוא שסדרת הספין-אוף הזו והמתרחש בה זלג גם לסדרת האם, כך שאם אתם רוצים לדעת מה קורה בעולם שנשלט על ידי ווט – ואתם רוצים – "דור ה-V" לגמרי מספקת את הסחורה, ותלמד אתכם שיש מאבק רציני מאוד שמתרקם בין הסופס לבין בני האדם הפשוטים, וחברינו השורדים בגודולקין נמצאים ממש במרכזו. הטריילר כבר לימד אותנו שנראה אורחים מסדרת האם (היי סטארלייט), אבל כמו שלמדנו בעונה הקודמת – לעולם אי אפשר לדעת למה לצפות ממנה, ואנחנו לגמרי מצפים.
"דור ה-V", עונה 2. 3 פרקים ראשונים עכשיו באמזון פריים, פרק חדש מדי יום ד'

• המסך
• הבנים
• גיבורי על
• אמזון פריים

בכל פעם שאני שומע תלונות על "דה בויז" אני מופתע מחדש. כבר ארבע עונות היא מנצחת מחדש בקטגוריית "סדרת גיבורי העל הכי טובה" – ותמיד יש תלונות. בעונה הקודמת התלונה המרכזית הייתה שהעונה "לא התקדמה לשום מקום", אבל היא בפירוש הייתה עונת הכנה שבנתה את הקרקע לעונה הרביעית. כעת העונה הרביעית הסתיימה ולכל אורכה, עוד מהפרקים הראשונים, ראינו את אותן תלונות. מאט דונאטו מאתר IGN האמריקאי כתב על פרק הסיום שהוא "נותן לנו עוד מאותו הדבר, ללא האגרופים השטניים מתחת לחגורה שהתכנית פעם דחפה לנו לגרון". וצריך להגיד: בולשיט.

>> מאסטר בטלוויזיה: דירוג 20 הסדרות שאתם חייבים לראות עכשיו

אפשר אולי היה להבין את הטענות נגד "דה בויז" בתחילת העונה, אבל לקראת סופה היא ממש תפסה תאוצה והתחילה לקדם דברים באופן משמעותי, ממש עד הסוף המר.העונה הרביעית הסתיימה בטון קודר במיוחד ותגמול מאד גדול לצופים, פרק סיום מצוין שמראה בדיוק עד כמה העונה הרביעית רלוונטית ומשמעותית, על אחת כמה וכמה עבור ידידינו האמריקאים שעומדים רגע לפני בחירות שכנראה יחזירו את טראמפ לשלטון.

מעבר לרלוונטיות האקטואלית של הפרק – כולל סיפור ההתנקשות בנשיא – יש גם את האופן המופתי שבו הפינאלה בנוי: הוא סוגר את כל הפינות באופן כל כך מדויק עם המון טוויסטים מפתיעים, המון אקשן, ולמרות שאנחנו עדיין לא בעימות החזיתי המובטח על אדמה חרוכה מול הומלנדר, עכשיו אין ספק שהוא מגיע. לא ברור איך מישהו יכול להתלונן על כך שמדובר בעונה שלא התקדמה לשום מקום או שהאיברים הכרותים והדם המוגזם כבר לא מזעזעים כמו פעם. התחסנתם בפני הזוועות? תתלוננו לעצמכם על עצמכם.

אפשר להגיד הרבה דברים על "דה בויז", אבל היא עקבית. היא מעולם לא הסתירה את האג'נדות שלה, מעולם לא עידנה את עצמה בשביל אף אחד ומעולם לא התנצלה על הוולגריות שלה. זה תמיד היה חלק מהשפה שלה. חלק מהיופי בה הוא שאלימות היא אמנם כוח, בדיוק כמו שהדיפ אמר לבלאק נואר באחד מהדיאלוגים הכי טובים בעונה, אבל היא גם אמצעי להקצנה, אלמנט קריטי בסאטירה. כשהמציאות שלנו כל כך קיצונית, עם עולם ששוקע שוב לתוך מלחמות, לא אמור להפתיע איש שהסאטירה גם היא קיצונית. ובעונה הזאת "דה בויז" לקחו אותה צעד קדימה עם הוכחות בשטח.

כל העונה סבבה סביב משחק חתול ועכבר בין ויקטוריה ניומן, המועמדת לתפקיד סגנית הנשיא שנסחטת על ידי הומלנדר, לבין המועמד המוביל מטעם המפלגה הדמוקרטית, רוברט סינגר כשמעל מרחפת השאלה – מי יהרוג את מי ראשון? מפרק לפרק התבשל ניסיון ההתנקשות בנשיא, במטרה שניומן תזכה בתפקיד הנשיא אחרי מותו. פרק הסיום יצא בדיוק באותו השבוע בו התרחש נסיון התנקשות במועמד לנשיאות ארה"ב ונשיא לשעבר. והפרק הרי נכתב, צולם ונערך, הרבה לפני נסיון ההתנקשות. איך הם ידעו? לא, קונספירטורים, הדיפ סטייט לא הפיק את "דה בויז" ולא עומד מאחורי נסיון ההתנקשות בטראמפ. הסדרה פשוט עשתה את מה שכל סאטירה טובה עושה: קראה את הסיטואציה והעלתה את המסקנות שלה על הדף.

כשטראמפ נבחר לשלטון כולם אמרו, "היי, משפחת סימפסון חזתה את העתיד", אבל משום מה כש"דה בויז" מעלים את האופציה לנסיון התנקשות במועמד לנשיאות זה כבר לא סאטירי ובועט כמו פעם. המציאות כמובן הפוכה: הסדרה הוכיחה כמה הסאטירה שלה מדויקת, וכשצריך לדמיין מה יקרה על בסיס המציאות האקטואלית (אחד מתפקידיה המרכזיים של הסאטירה בימינו) – תסריטאי חכם כנראה יפגע בול בחלק מהמקרים.

היינו רוצים שהסאטירה של "דה בויז" לא תהיה רלוונטית בכלל. ואם כבר, לפחות שלא תהיה רלוונטית לישראלים. אבל גם כאן אנחנו רואים שליט שמנסה לשנות את צורת השלטון, ועוד עוסק בזה מאחורי הקלעים בזמן מלחמה, ובכל יום מחדש אנחנו רואים איך מכונת הרעל מנסה להנדס את תודעת הציבור צעד אחר צעד. המציאות שלנו קרובה הרבה יותר למציאות של "דה בויז" ממה שהיינו רוצים. אי אפשר לבטל את האמירה ואת הרלוונטיות שלה רק כי לא נעים לכם להביט במראה.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• הבנים
• גיבורי על
• אמזון פריים

אם יש סדרה אחת שאף פעם לא אכזבה אותי, זה "דה בויז" (שכהרגלי בקודש, גם הפעם אמנע מלקרוא לה בתרגום "הבנים". עמכם הסליחה). באמת שעד כה, כל פרק עבורי היה בדיוק מה שהוא צריך להיות, וזאת אולי הסיבה שנדהמתי מהבדלי הביקורות באתר Rotten Tomatoes לאחר הצפייה. המבקרים מפרגנים עם ציון 95% מצד אחד, ואילו הצופים הגיבו בסלידה מוחלטת, עם ציון של 56%. רגע, לא הבנתי מה קורה – אם נהניתי כל כך משלושת הפרקים הראשונים של העונה, איך זה הגיוני שאחרים רואים את זה אחרת לגמרי? אז נכנסתי לקרוא קצת מההביקורות שהשאירו המעריצים, וחייכתי – אין דאגה, מדובר בסך הכל בימנים מתוסכלים, רגע לפני הבחירות בארה"ב. אז כן, אין לכם מה לדאוג ואל תטרידו אתכם עם ציוני רוטן טומטוז – "דה בויז" נשארה אותו דבר: מדממת, מפתיעה ומעבירה ביקורת נוקבת על החברה האמריקאית, שמתמודדת עם שסע עצום בעם, לא בשונה מהמציאות הישראלית. בקיצור, כיף גדול.

>>תרבות של רגישות: את הטור הזה כדאי מאוד שתקראו עד "הסוף"

העונה הרביעית ממשיכה זמן קצר לאחר סיום העונה הקודמת, מעט אחרי שהומלנדר פוצץ ראש של מפגין שזרק פחית שתייה על בנו, ריאן. כבר בסוף העונה הקודמת גילינו שלבוצ'ר לא נשאר הרבה זמן לחיות, אולי חצי שנה, והפילוג בין תומכי הומלנדר לתומכי סטארלייט מגיע לנקודת רתיחה. כמובן שמעל כל זה מרחף איום, זה של ויקטוריה ניומן, שרצה למשרת סגנית הנשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית. ניומן כזכור, היא גיבורת על בהחבא, וכרגע נמצאת תחת שליטתו של הומלנדר. הסוף כבר ברור לרובנו – ויקטוריה ניומן תהפוך לנשיאה, ותיתן להומלנדר גישה למקום הכי יקר עבור העם האמריקני – הבית הלבן.

בינתיים במטה של ווט נותרו רק ארבעה חברים ב"שבעה", והם מבינים שאין ברירה, והגיע הזמן למצוא גיבורים חדשים עבור אמריקה. בשלושת הפרקים הראשונים הומלנדר מגייס שתי נשים: סיסטר סייג' (סוזן הייוורד), החכמה באדם, מעין גרסה אפרו-אמריקאית נשית לאוזימנדיאס מ"השומרים", ואת פיירקראקר (ואלורי קארי), שיש לה את הכוח של… איך אני אסביר את זה? כוח של נפצים. לא המוצלחים כמו שרקן, רמדאן או סוכריה, אלא יותר שומים, האלה של קופסה בשני שקלים. למה היא נבחרת לשבעה? פשוט כי היא ממש חזקה בעולם הקונספירציות, שכידוע הפכו לטרנד עולמי, והיא נותנת לקהל בדיוק את מה שהוא רוצה.

אם נצלול לרגע לביקורות המעריצים על העונה הרביעית, רואים המון תלונות על כך שהתכנית היא דף מסרים דמוקרטי "השולל את כל מה שמימין לעמדותיו של קארל מארקס", כדבריהם, ועוד כל מיני דרכים לקרוא לה "שמאלנית" – אבל כמובן שכמנהג הימין, זה רק נועד להסיח את הדעת מהביקורת המאד לגיטימית על הפוליטיקה האמריקאית, על האופן שבו טראמפ נהג כנשיא, ועל הפחד ממה שאדם כזה עלול לחולל בארה"ב אחרי שכבר ראינו למה תומכיו מסוגלים. "דה בויז" מעולם לא ניסו להיות אובייקטיביים, או להציג את כל הצדדים באופן שווה. אם כבר, הבעיה הגדולה של העונה הרביעית היא לא העמדות שיוצרה הסדרה מביעים, אלא הקצב הנורא איטי שלה כרגע.

העונה השלישית של הסדרה לא קידמה אותנו בהרבה – קבוצת הגיבורים שלנו עדיין מנסה להפיל את הומלנדר ועוזריו, הומלנדר מתקרב עוד צעד אל עבר אובדן אנושיות מוחלט, ואין לאורכה הרבה שינוי. אני גורס שזו הייתה עונת הכנה לקרב עד המוות, על אדמה חרוכה, בין בוצ'ר להומלנדר – כפי שהובטח לנו עוד מתחילת העונה הקודמת. ההכרזה על עונה חמישית ואחרונה לסדרה מוכיחה את זה. למרות שאנחנו מתקרבים לקו הסיום של הסדרה, זה עדיין לא מרגיש כך – תחילת העונה, מדממת ומזעזעת ככל שתהיה (כולל המסורת של סצינה אחת מזעזעת שמתעלה על כולן, כן אני מדבר על הרפרנס ל"מרבה רגליים אנושי"), ההתקדמות העלילתית איטית מאד ומתעכבת על תשלום חובות מהעונה הקודמת, לצד המון קווי עלילה משניים. חלקם חשובים, וחלקם – כמו קו העלילה של פרנצ'י וקימיקו לדוגמה – פחות.

זה לא שיש אפס התקדמות: היחסים בין ויקטוריה ניומן לרוברט סינגר, המועמד לנשיאות איתו היא רצה הם בין המעניינים בסדרה, כאשר השניים מנסים להפיל אחד את השנייה מבלי לחשוף זאת, ויש גם את מערכת היחסים הנוראית בין הומלנדר לריאן, שעונה על כל הקריטריונים של מערכת יחסים רעילה בין אבא לבן. אריק קריפקי מסדר לנו את חיילי השח על הלוח, ויש תחושה שבכל רגע עומד לקרות משהו שישנה את כללי המשחק מחדש. אבל בינתיים הכול עומד על מי מנוחות, וכשאני אומר "מי מנוחות" אני מתכוון ל"מי מנוחות" בסטנדרט של "דה בויז", שזה די פאקינג סוער. העונה החדשה עוברת באופן מזעזע ומדמם מתערוכה של קונספירטורים אמריקאים שונאי יהודים, לסצינה בבת מצווה באולם ליד, בה החבורה נלחמת בכפילים עירומים בעוד שתומר קפון מטביע אחד מהם במזרקת שוקולד. ולמרות שכל זה נשמע די מפוצץ – אנחנו עדיין מחכים לאותו הרגע שישנה הכל.

העונה מתחילה באופן רגוע יחסית לשלוש העונות הקודמות, אבל בסך הכל זה נראה מבטיח. העונה הקודמת של "דה בויז" התחילה בפיצוץ ענק, אך התגלתה כעונת הכנה. למרות העומס בקווי עלילה משניים, "דה בויז" נשארת נאמנה לעצמה ולסגנון שלה, ועומדת מאחורי האמירות שהיא מפזרת – בין אם זה על הקשר ההדוק בין מאמיני הקונספירציות לימין הרדיקלי, ובין אם באופן בו שליט שלא רואה אותנו ממטר מסית ומייצר פילוג בעם. היי, רגע – זה נשמע קצת מוכר. בכל מקרה, שווה לכם לצפות בעונה החדשה של "דה בויז", ואל תקשיבו להייטרים. או לימנים. או לימנים הייטרים. הם סתם קונספירטורים.
"הבנים". סליחה, "דה בויז", שלושת הפרקים הראשונים באמזון פריים וידאו, פרק חדש מדי שישי

• ביקורת טלוויזיה
• גיבורי על
• אמזון פריים
• הבנים
• המסך

הם חזרו לכסח: הסדרה הכי פרועה ובוטה על המסך שלנו (זוכרים את הירוגזם?) חוזרת אחרי שנתיים של המתנה לעונה רביעית שמבטיחה להיות המדממת והמופרעת מכולן. אז נכון שבינתיים קיבלנו את "דור ה-V",סדרת הספין-אוף המעולה, אבל אנחנו עדיין מתגעגעים לבוצ'ר והפרצוף הניו זילנדי הממזרי שלו. מה? לכל אחד יש קטע, ושלנו זה גברים שאומרים "קאנט".

>>פיקסאר חזרה לכושר: "הקול בראש 2" יצחיק, ירגש ויביא אתכם לדמעות

העונה השלישית השאירה אותנו – כמו כל עונה של "הבנים" – עם המון מתח לקראת הבאות (לא שאנחנו חייבים, אבל כאילו, זהירות – מגיע ספוילר): סולג'ר בוי אולי נתפס, אבל הומלנדר עדיין שולט על ווט, וחמור מזה, ריאן – הילד הממזר שלו ושל, איכשהו, בוצ'ר – בחר להישאר בחיק אביו נבל העל. אה, ויש את כל העניין הזה עם הגידול בראש של בוצ'ר שנותן לו רק כמה חודשים לחיות. ואם במקרה פספסתם את הספין-אוף המצוין, אז תדעו שגם שם קרו כמה דברים בקולג' גיבורי העל גודולקין שבהחלט יהיו רלוונטים להמשך הסדרה: קודם כל, הדמות המשגעת של סם ריירדן, אבל גם את פיתוחו של וירוס שמשנה את מאזן הכוחות בסדרת האם.

בקיצור, זו הולכת להיות עונה עמוסה, כשבמקביל הכוח הפוליטי של ווט מתעצם, וההשוואות בין שיטות הפעולה של הומלנדר הדמגוג הפטריוט לאלו של דונלד טראמפ קלות מתמיד. הטריילר מבטיח דם, אלימות, גיבורים ונבלים חדשים, קאמבקים מפתיעים (בלאק נואר חזר!), וגם – ואנחנו לא יכולים להדגיש מספיק עד כמה זה מרגש אותנו – תרנגולות וכבשים עם כוחות על. תרנגולות! וכבשים! עם! כוחות! על! האם צריך להמשיך לשכנע אתכם לרוץ ולראות את הפרק הראשון בעונה, או שהשתכנעתם כבר?
"הבנים", עונה 4. אמזון וידאו. פרק חדש מדי חמישי

• מה רואים הלילה
• המסך
• גיבורי על
• אמזון פריים
• הבנים