ג'ים הנסון הוא כנראה הבובנאי המפורסם היחיד בתרבות הפופולרית. האיש שהכניס לחיינו את קרמיט הצפרדע הוכיח לאורך עשורים של יצירה עד כמה מגוון ויצירתי המדיום הזה יכול להיות, ועד כמה הוא רלוונטי גם לקהלים שסיימו מזמן את גן חובה. "רחוב סומסום" הוא תופעה בינלאומית שמשודרת עד היום, ו"החבובות" שורדת את מבחן הזמן בצורה מפתיעה, בעוד שיצירות כמו "סיפורי עמים", "הפרגולים", "הקריסטל האפל" ו"המבוך" זכו עם השנים למעמד קאלט ולהערכה האמנותית שהנסון חלם עליה בזמן אמת.

>>פיקסאר חזרה לכושר: "הקול בראש 2" יצחיק, ירגש ויביא אתכם לדמעות

הסרט החדש "ג'ים הנסון: איש עם רעיון" נחת לאחרונה בדיסני+, ומספק הצצה לחייו של היוצר המחונן. הבמאי רון האוורד, שכבר ביים בעבר סרטים דוקומנטריים על הביטלס ועל פאברוטי, מנסה להציע כאן משהו מעבר לעוד סקירה ביוגרפית ולפצח את מקורות ההשראה של הנסון. את זה הוא עושה בעזרת ראיונות עם שותפים ליצירה ו/או בני ובנות משפחה, ועם גישה לארכיון העצום שהותיר האיש אחריו. הבימוי אפילו מתכתב במידת מה עם הסגנון של "רחוב סומסום" – עיצוב רטרו חמוד וקצבי וגישה אופטימית וקלילה גם לנושאים רציניים.

הסרט מזכיר בכמה מובנים את "Moonage Daydream", הדוקומנטרי על דיוויד בואי משנת 2022. שניהם מתבססים על ארכיון חומרים ענק שנפתח לראשונה עבור ההפקה, ונוצרו בשיתוף פעולה מלא עם המשפחות של היוצרים במרכזם. שניהם עוברים על מסלול חייהם של הגיבורים ברפרוף יחסי עם התמקדות בשנים המוכרות גם ככה, כשיצירות מוכרות פחות מוזכרות כמעט כבדרך אגב. נקודת הדימיון המפתיעה ביותר היא הניסיון להסביר את הכוח היצירתי שלהם דרך תמה של זמן חולף והחרדה מפניו, עם הסבר שאותו ניסיון לעכב את מעבר הזמן נולד מהגורל הטרגי של אח נערץ. אלה סרטים מלאי אהבה – אין בהם ניסיון ליצור פרופיל דמות מעמיק או מורכבות כלשהי, אלא להעצים את האהבה וההשראה שדמויות אלה מעוררות בלאו הכי בצופה.

זה לא בהכרח דבר רע ויש מקום גם ליצירות כאלה, בטח בימים עגומים כמו אלה שאנחנו חווים. "איש עם רעיון" מציג בזריזות את תולדות חייו של הנסון, החל מילדותו במיסיסיפי דרך השותפות היצירתית עם אשתו לעתיד ג'יין נבל ועד להפיכתו לאחד מיוצרי הטלוויזיה הגדולים בעולם. שיחות עם קולגות כמו פרנק אוז, פראן בריל ודייב גואלז מציגים את הנסון כיוצר, בעוד ילדיהם של ג'ים וג'יין מגלים איך הוא היה כאיש משפחה. בנותיו ובניו השתלבו בדרכם במפעל חייו הפעיל עד היום, לא בהכרח בגלל ההשראה הגדולה שנסח עליהם אלא בגלל שזו הייתה הדרך העיקרית להיות איתו בקשר. המילים "אב מזניח" או "בן זוג לא משהו" לא נאמרות מפורשות, אבל זו המסקנה המתבקשת מהסיפורים המשפחתיים אודותיו. נו, בסטנדרט של עולם הבידור, וורקהוליק שפשוט לא משקיע בחיי המשפחה שלו זו כמעט טלית שכולה תכלת.

התוצאה של כל זה היא יצירה מתוקה, קלת משקל ומרגשת לרגעים, שעיקר העניין בה הוא הסיפורים הקטנים שמהדהדים את גדולת יצירותיו. זיכרון אחד מגלה איך נולד קרמיט, אחר מציין את המחויבות של הנסון לדמותו, דרך אנקדוטה על סצנה שצולמה ליטרלי בתוך ביצה. קטעים מיצירות מוקדמות חושפים את השורשים של "החבובות" אבל גם את האופי וההומור הייחודי של הנסון לפני הליטוש הטלווזיוני הסופי. ריטה מורנו וג'ניפר קונלי מספקות כל אחת סיפורים מצחיקים על שיתוף הפעולה עם הנסון, כולל קטע וידיאו מעולה של דואט בין מורנו למתופף הפרוותי אנימל.

הסרט מתמקד יותר בדרך אל "החבובות" ו"רחוב סומסום", ודוחס את כל השאר לסיום, כך שהחצי השעה האחרונה קופצת מנושא לנושא כדי להספיק הכל במעט פחות משעתיים. למרות הזריזות הזו, "איש עם רעיון" הוא מבוא לא רע לחייו ויצירתו של אחד מהאמנים הכי גדולים בתולדות הטלוויזיה, וצפייה מרגשת לכל מי שאמנות, חינוך או הומניזם חשובים לו. אם היא תעשה לכם חשק לדעת יותר, מומלץ מאוד להמשיךלסדרת הסרטונים DefunctTV: Jim Henson, שצוללת עמוק לתוך הקריירה שלו דרך שישה סרטונים באורך כחצי שעה. או פשוט צפו ב"חבובות", כמובן, שגם היא זמינה בדיסני+.
"ג'ים הנסון: איש עם רעיון" זמין עכשיו בדיסני+

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• דיסני+
• החבובות
• בובות

הנשיא ברטלט, "הבית הלבן"

תראו, מדובר בנו-בריינר. הנשיא ג'ד ברטלט הוא מנהיג מרשים, שקול ואמפתי כמו שרק אדם שאהרון סורקין כתב יכול להיות, פנטזיה אמריקאית מופלאה שמשלבת ערכים ליברליים, אינטלקט וחיבור לדת ולמסורת (ברטלט הוא קתולי אדוק ששקל קריירה ככומר). כמו דמות סורקינית ממוצעת, מדובר בטיפוס חכם במיוחד עם אהבה לשחמט ודיבור מהיר ועמוס שנינויות. עם זאת, הוא מוצג גם כמנהיג שקול, מלא אינטגרטי ומחויב לשליחות שבתפקיד. הוא מונע על ידי רצונו לעשות טוב למען העם, ולא פעם משנה את דעתו בהתאם לעצות של מומחים ושל האנשים שסובבים אותו.

לזלי נופ, "מחלקת גנים ונוף"

הדמות האייקונית של איימי פוהלר התחילה את הסדרה כמעין מקבילה נשית של מייקל סקוט מ"המשרד" – אישה שלוקחת את הקריירה הלא כל כך מרשימה שלה ברצינות תהומית, עם חיים אישיים די עלובה והתנהגות שטובלת לא פעם בקרינג'. עם הזמן היא – וגם אופי הסדרה – משתנים ומתפתחים למשהו אחר לגמרי, ונופ מתקדמת בהדרגה בסולם הדרגות של השירות הציבורי. את טוב הלב והרגישות שלה מגבות החריצות והנכונות לרדת לפרטים, שילוב שיוצר מנהיגה מעוררת השראה, מרגשת ובעיקר מקצוענית. ואם כבר דיברנו על איימי פוהלר, ראויה לציון גם ג'וי, הדמות שדיבבה סרט "הקול בראש", שהיא כמעט מקבילה מצוירת של נופ.

וודי, "צעצוע של סיפור"

בשלושת סרטי "צעצוע של סיפור" הראשונים, קאובוי הצעצוע מנהיג את הצעצועים של אנדי לאורך שנים עתירות שינויים – ממשחקי הדימיון בחדר של אנדי דרך הנטישה של הילד המתבגר ועד למעבר לגן ילדים מסויט וסאגת המזבלה הכמעט שואתית. ועדיין, לא מדובר במנהיג מושלם – בסרט הראשון אנחנו רואים את הצד האפל, הקנאי והקטנוני שלו, כשתואר הצעצוע האהוב על אנדי נגזל ממנו לטובת באז שנות אור. דווקא המעידה הזו והצלילה לתוך החלקים המכוערים יותר בנפשו היא זו שמאפשרת לו לעבור תהליך, למצוא את הביטחון הפנימי שלו ולהפוך למנהיג הטוב ביותר שהוא יכול להיות. יש גם סרט רביעי כמובן, אבל שם הוא כבר די בפנסיה.

ג׳ואן, ״מד מן״

עם כל הכבוד לגאונים בעיניי עצמם כמו דון דרייפר או רוג׳ר סטרלינג, ג׳ואן האלוואיי/האריס היא מי שהחזיקה בפועל את גלגוליה השונים של סטרלינג-קופר על כתפיה. מלכת המזכירות של העונה הראשונה תמיד הפגינה יכולות ניהול מרשימות, אבל עם הזמן היא צברה עוד ועוד יכולות וכישורים, בראשם היכולת להוביל אנשים בעזרת כבוד והערכה ולא רק פחד וקשיחות. היא אולי מאבדת את הקול שלה לפעמים, אבל יש גם יתרון במנהיגות שיש בה חיבור לרגש.

עם זאת, הפרק המייצג שלה כדמות סמכותית מראה שהיא יכולה להפריד בין הרגש האישי שלה לבין הדמות שהיא רוצה לשדר לקולגות שלה. כשאחד העובדים בחברה מצייר קריקטורה גסה שלה כצעד קטנוני של נקמה, חברתה פגי מתעצבנת ומאיימת לפטר אותו. ג׳ואן לא מודה לה על הסולידריות, אלא דווקא נוזפת בה על כך שהעניקה תשומת לב לפרובוקציה – דבר שלא רק עודד את ההתנהגות של העובד הסורר ונתן לה כוח עליה, אלא גם פגע ביכולת שלה להיתפס כדמות סמכותית מול העובדים שלה.

ג'ורג' וושינגטון, "המילטון"

הגרסה של לין מנואל מירנדה לאירועי המהפכה האמריקאית רחוקים מלהיות תיאור מעמיק או נאמן למציאות של הנפשות הפועלות, אז בואו נבהיר רגע שאנחנו מדברים על הדמות מהמחזמר, לא על וושינגטון מהפסלים והשטרות. וושינגטון, בגילומו של כריסטופר ג'קסון שהונצח בגרסה המוקלטת ובזו המצולמת שאפשר לראות בדיסני פלוס, הוא הנשיא-מייסד האולטימטיבי. דמות כל כך מרשימה שאפילו בהצגה עצמה אומר עליו המלך ג'ורג' השלישי "אין אף אחד אחר במדינה שלהם שמאיר בעוצמה כזו". וושינגטון מוצג על הבמה כדמות אב לגיבור ולאומה כולה, גנרל עטור הצלחות שהופך לפוליטקאי חריף, עם צד רגיש ואנושי מאוד. והכי חשוב, הוא יודע מתי לעצור ללכת הביתה. בתרגום חופשי מאחד השירים הגדולים במחזמר: "אדוני, הם יגידו שאתה חלש" "לא, הם יראו שאנחנו חזקים".

מופסה, ״מלך האריות״

האם סימבה הוא מלך טוב? תכלס, אנחנו לא באמת יודעים. מעבר להיותו היורש החוקי, הטיעון הכי חזק של הסרט להצדקת זכותו לכתר הוא ״סקאר ממש גרוע״, שזה תכלס לא משהו. מופסה, לעומת זאת, נותן לנו הצצה כלשהי ליכולות המנהיגות שלו. בתחילת הסרט הוא מציג לבנו את גישת ״גלגל החיים״ שלו, תפיסה רוחנית משהו של החברה האנושית (כלומר, חייתית) שבה כולם קשורים, מחוברים ומשפיעים זה על זה, מהיצור הזעיר ביותר ועד לטורף בראש שרשרת המזון. התפיסה הזו היא לא רק רעיון שיוויוני יפה, אלא גם משהו שאפשר לגזור ממנו מדיניות וערכים כמו מידתיות, איזון ותכנון לטווח ארוך, לא למען המנהיג אלא למען העם והעולם כולו.

קרמיט הצפרדע, "החבובות"

הצפרדע האהוב בעולם לימד אותנו שלא קל להיות ירוק. על הדרך הוא גם לימד אותנו שלנהל אנשים זה כאוס מוחלט, בייחוד כשהאנשים שלך הם חבורה של בובות פרווה מטורללות. אז נכון, הוא לא תמיד מצליח להשתלט על הבלאגן, ויש לו את רגעי הזעם שלו, אבל אם הצלחת להרים הפקה שבועית עם קבוצה כמו החבובות ולצאת מזה שפוי, מה זה כבר לנהל מדינה. תדמיינו את זה – סם הנשר בתפקיד שר הביטחון, מיס פיגי כשרת החוץ, גונזו כשר התחבורה, פאזי הדוב כשר החינוך, ג'ניס כשרת התרבות ופפה החסילון יו"ר הכנסת. עדיין יהיה רועש מאוד, אבל לפחות יהיה צחוקים.

ליאה אורגנה, "מלחמת הכוכבים"

לטרילוגיית המחודשת של "מלחמת הכוכבים" יש לא מעט מגרעות, אבל לפחות היא איפשרה לאחת הדמויות האייקוניות של שנות השבעים והשמונים להשלים את הסיפור שלה. עם כל הכבוד ללוק וכוחות הג'דיי שלו, הנסיכה ליאה הייתה הדמות הכי חזקה ומרשימה של צבא המורדים, מנהיגה טבעית שהובילה את אנשיה להצלחות וניצחונות כנגד כל הסיכויים. המנהיגות של ליאה משלבת תכנון אסטרטגי מחוכם עם התחשבות בחיילים הפשוטים וניסיונות להימנע משפיכות דמים (כאילו, של הצד שלה. אף אחד בסרטים האלו לא מתייחס לסטורם טרופרז כבני אדם). אפילו אחרי שנחטפה על ידי ג'אבה דה האט היא מוצאת דרך לגבור עליו, ועוד בעזרת השלשלאות שהוא עצמו אזק אותה בהן. בסדרת ההמשך אנחנו זוכים לראות אותה בחדר המלחמה, מובילה מהלכים אסטרטגיים חשובים, כשהתואר לפניה שמה הוא כבר לא "נסיכה" אלא "גנרל". כמו שצריך.

דייל קופר, "טווין פיקס"

סדרת המיסתורין של דיוויד לינץ' הביאה לחיינו את אחד השוטרים הכי מוזרים בתולדות הטלוויזיה, שהוא במקרה גם בן אדם משכמו ומעלה. דייל קופר הוא סוכן פדרלי שנשלח לטווין פיקס כדי לחקור את הרצח של לורה פאלמר, אבל במהרה הוא משתלב בחיי הקהילה המקומית, יוצר חברויות ומשנה חיים. קשה לא להרגיש בטוח כשהפרצוף המחייך של קייל מקלכלן בסביבה, אבל מעבר לחמידות הכללית, יש בדייל קופר גם צדדים אחרים – חוכמה, יצירתיות, פתיחות לאנשים אחרים ולשיטות חקירה אלטרנטיביות, אחריות ציבורית ובעיקר אופטימיות מדבקת. זאת ועוד – כשאחת הנערות בעיר מופיעה בחדר שלו עירומה, הוא מביא לה צ'יפס ומציע לה שיחת נפש מרפאת במקום לזרום איתה.

שר הורוביץ, "קלולס"

טכנית, שר לא אוחזת בשום תפקיד הנהגתי של ממש לאורך הסרט. עם זאת, יש לה את כל המאפיינים הנחוצים כדי להוביל את האומה לעתיד זוהר, מנצנץ ושיקי. היא אולי מתארת את עצמה כקלולסית, אבל האמת היא ששר לגמרי מסוגלת לחשוב לעומק על מצבים מורכבים, לעבוד קשה ולמצוא פתרונות יצירתיים. הנאום שבו השוותה את תושבי האיטי לאורחים שלא אישרו הגעה למסיבה של אביה הוכיח שיש לה צד הומני חזק, כמו גם ההקרבה העצמית שהיא מציגה כאשר היא תורמת את ציוד הסקי לנזקקים. אבל קו העלילה שמוכיח יותר מכל את הפוטנציאל שלה כמנהיגה הוא זה שנוגע לטאי – בת טיפוחיה שאותה היא מזניקה לפסגת הפופולריות, ובתמורה תוקעת לה סכין בגב ומכנה אותה "בתולה שלא יכולה לנהוג". על אף הסכסוך הכואב, שר לא משתמשת בכוחה לרעה ומנסה לנקום בטאי, אלא לוקחת את הביקורת ללב, בוחנת את התנהגותה ומתמקדת בהתקדמות וההתפתחות האישית שלה עצמה. לגמרי ראוי להערכה.

• המסך
• סרטים
• סדרות
• מחדל נתניהו
• קלולס
• החבובות
• מד מן

בסיום הפרק הראשון של "החבובות – מהומה!", להקת המהומה החשמלית של דוקטור שיניים נמצאת בדרכה לעוד הרפתקה בוואן הצבעוני שלה. הלהקה בדיוק שברה את השיא לסיבוב ההופעות הארוך ביותר בהיסטוריה, ובקרוב תתחיל להקליט את אלבום האולפן הראשון שלה. עם זאת, ברגע זה חברי הלהקה עסוקים באתגר אחר לגמרי – הם תקועים על צוק, חצי באוויר, כשהמתופף אנימל מתנדנד החוצה מהרכב. "ואו, איזה קליף האנגר", אומר אחד מהם, "בדיסני פלוס ימותו על זה".

המהומה החשמלית היו להקת הבית של "החבובות", תוכנית הבידור המיתולוגית שהפגישה את העולם המטורלל והפרוותי של ג'ים הנסון עם אנשים אמיתיים (בעיקר מפורסמים). עכשיו דוקטור שיניים, אנימל, פלויד, ג'ניס, זוט ושפתיים עברו לקדמת הבמה בהפקה חדשה של דיסני פלוס, שמנסה לקסום לילדים ולהוריהם כאחד. בשונה מעונה ממוצעת של "החבובות", הפעם יש גם עלילה שחגה סביב להקת הרוק הפרועה שמחפשת את הקול הייחודי והמקום שלה בתעשיית המוזיקה של ימינו.

נורה (לילי סינג), עובדת בחברת תקליטים כושלת, מנסה להציל את מקום העבודה שלה ממכירה להייטקיסט סליזי (אנדרס הולם), וכדי לעשות זאת היא זקוקה נואשות ללהיט חדש, אותו היא מקווה להשיג מדוקטור שיניים וחבורתו, שחתמו על חוזה הקלטות לאלבום בכורה לפני עשרות שנים ומעולם לא השלימו אותו. אתגרים רבים עומדים בפניה בדרך למטרה – היעדר ניסיון וקשרים בתעשייה, יחסים עכורים עם אחותה האינפלואנסרית, בוסית מלחיצה (חבובה זקנה עם משקפיים ומבטא יהודי-אמריקאי) ובעיקר להקה שאוהבת לאלתר, להתפזר ולעשות בלאגן יותר מאשר לעבוד. לצידה נמצא המעריץ הגדול ביותר של הלהקה, מוג (טאג' מורי), שמתגלה לאורך העונה גם כמפיק מוכשר.

בתכלס, זה קצת יותר מדי עלילה. עם כל הכבוד לחייה המאתגרים של נורה המפיקה, סיפור המסגרת הזה לא מאוד מעניין או חשוב, כי אנחנו כאן בשביל לראות חבובות עושה שטויות. ויש הרבה שטויות – אנימל נדלק על נורה ומציע לה מתנות מוזרות, מטווס ועד "ניתוח", ג'ניס מגשרת מריבה בין נורה לאחותה, הלהקה מארחת בסטודיו את הדי.ג'יי והמפיק Deadmau5, וחובשת מסכות עכברים תואמות לשלו וכן הלאה. הטירוף הזה כיפי, במיוחד ברגעים שבהם הסדרה מתחייבת עד הסוף לדאחקה בדרכים מפתיעות. המהומה החשמלית הם חבורה שאף פעם לא מפסיקה להתלהב, להתרגש ולהתרוצץ. מוג מציין שהלהקה תמיד שמחה ומרוצה, לא משנה מה נופל עליה, ואכן הדבר היחיד שיכול לערער את חבריה הוא בעיות פנימיות – למשל הפרק שבו אנימל חושב בטעות שהחברים לא צריכים אותו יותר ונעלם, מה שמוביל אותו לחיפוש עבודה מטורלל בהדרכתו של בן שוורץ. אפילו יש מדי פעם פלאשבקים שחושפים את סיפורי הרקע של הדמויות, והם חמודים להפליא.

בסך הכל "מהומה!" היא קומדיה חמודה למדי, שמתאימה לצפייה משפחתית לכל הגילאים. הכתיבה לא תמיד מושחזת מספיק וקשה לומר שהעלילה מותחת או מסעירה במיוחד, אבל כתירוץ שעל בסיסו מתפתח הכאוס היא בסדר גמור. אבל יש גם חיסרון אחד בולט שקצת קשה להתעלם ממנו – השחקנית הראשית. לילי סינג התחילה את דרכה כיוטיוברית ו-וולוגרית, והיא בהחלט משחקת כמו שהייתם מדמיינים הופעת משחק של יוטיובר – הרבה פרצופים דרמטיים, הגשה רובוטית והסתמכות יתרה על הצ'ארם במקום על יכולות משחק. גם הדמות שלה גנרית מדי – לא מספיק מקובעת ולחוצה בשביל שהמתח בינה לבין הלהקה יממש את הפוטנציאל שלו וגם לא מספיק זורמת בשביל שיהיה באמת כיף איתה. אז אולי היא לא הורסת את הסדרה, אבל ביקום מקביל עם דמות ראשית חזקה יותר, "מהומה!" היא סדרה שהיא לא סתם אחלה חמודה, אלא באמת טובה.

העונה הראשונה של "החבובות – מהומה!" זמינה במלואה בדיסני+

• ביקורת טלוויזיה
• החבובות
• דיסני+
• בובות

הקלישאה אומרת שאסור לפגוש את הגיבורים שלך. ועם זאת, כשקיבלתי את ההצעה החלומית להשתתף בשיחה עם הלהקה ד"ר שיניים והמהומה החשמלית לא היה סיכוי שאסרב. אני אדם פשוט – מציעים לי לפגוש חבובה אמיתית ואני מתייצבת. אחרי השיחה עצמה אני מציעה לעדכן את הקלשיאה למאה ה-21 ולהוסיף – אפשר לפגוש אותם, אבל עדיף שזה לא יקרה במסיבות עיתונאים בזום. בואו נודה באמת, מעטים האנשים שהפילטר המצ'וקמק של שיחות וידיאו מחמיא להם, בטח כשמדי פעם עולה על הקו נציגה מתאגיד כלשהו כדי לעדכן פרטים טכניים. או כמו במקרה הזה, כשאתם לחמש דקות הבובנאים צריכים לעצור את השיחה כדי לסדר משהו ולהזכיר לכל המבוגרים על הקו שהם מדברים עם… ובכן, בובות.

המהומה החשמלית נמצאים בסביבה כבר עשרות שנים. תוצר מובהק של עולם המוזיקה הכאוטי והצבעוני של שנות השבעים, ולמרות שאף נציג בתאגיד דיסני לא יודה, בזה אין ספק שריח חזק של וויד מבשר בכל רגע על הגעתם לזירת האירוע. ובכלל, אם לשפוט לפי הסדרה החדשה שלהם בדיסני+, "החבובות – מהומה", מדובר בלהקה המשפיעה בכל הזמנים שפשוט מעולם לא טרחה להקליט אלבום בצורה מסודרת. ווירד אל, ליל נאז X, סטיב איוקי ופולה עבדול הם רק כמה מהסלבריטאים שקופצים לביקור בסדרה כדי להביע את הערכתם העמוקה להרכב, שבזמן אמת התיידד גם עם מוזיקאים אגדיים נוספים.

השנים חלפו וגם הפרועים והכאוטיים ביותר נאלצים לשתף פעולה עם חברות ענק, והשאיפות האידאליסטיות שלא להתמסחר יצאו סופית מהאופנה. בסדרה החדשה שלה הרוקרים המזדקנים בחן מקבלים הצעה מנורה, בכירה בחברת תקליטים על סף פשיטת רגל, להקליט סוף סוף את האלבום המיוחל שלהם. כצפוי, התוכניות הפרקטיות של נורה מתנפצות על חומת הטירוף העטופה בבד פליז צבעוני. הלהקה פועלת לפי העיקרון המוביל ש"אין תוכנית זו התוכנית", אבל כמובן שכדי להצליח במשימה שני הצדדים יצטרכו למצוא את העמק השווה. בכל זאת, מדובר בסדרה לכל המשפחה.

כשהלהקה נשאלת כיצד התמודדה עם צילומי התוכנית, הבסיסט סרג'נט פלויד פפר משיב "זה היה לא קל. הדבר היחיד שהגעתי אליו בזמן זה ארוחת צהריים". פלויד הוא אחד מהחברים הדברנים יותר בלהקה, לצד הסולן-קלידן ד"ר שיניים והזמרת-גיטריסטית ג'ניס ששמחים להשיב לכל שאלה עם חיוך. המתופף אנימל והחצוצרן ליפס שמחים גם כן להשיב על כל שאלה, אבל התוצאה לא מאוד קוהרנטית – אנימל בעיקר צועק הרבה, רץ לכל הכיוונים ומאלץ את שאר החברים לנסות להרגיע אותו, בעוד ליפס מספק תשובות עמוקות וארוכות בג'יבריש מוחלט. ויש גם את זוט, נגן הסקסופון, שבעיקר מהנהן הרבה.

כיאה לנסיבות, המשתתפים בראיון התבקשו לשלוח שאלות מראש ומעטות מהן שרדו את הדרך אל הזום, כך שלעולם לא אזכה לגלות האם חברי הלהקה אוהבים את הביטלס או חושבים שהם אוברייטד. ברכות לעיתונאי דרום אמריקאי שהצליחו להשחיל לרשימה את השאלה "מתי תגיעו להופיע פה", ואיפשר לפפר להשיב "אתה יודע כמה קשה להשיג דרכון לאנימל?!".

כשהם נשאלים איך הם מצליחים להירגע מה אתם עושים כדי להישאר מאושרים בכאוס מוחלט, ג'ניס משיבה, בהתאם לדמותה הנוכחית כגורו וולנס "אני מנסה להישאר מרוכזת, רוחנית, להשאיר את ההילה שלי ורודה", בעוד פפר מזכיר שכאוס זה דווקא לא כל כך נורא מבחינתם, מה ששולח את אנימל לעוד סבב היסטרי של צעקות "כאוס!". איך הבלאגן הזה מסתדר עם הגלגול החדש של הלהקה כחלק מחברת תקליטים לכל דבר ועניין? התשובה היא ש"הרבה זמן לא ראינו את אנימל מחבב מישהי כמו שהוא מחבב את נורה".

מה אתם מקווים שאנשים יאהבו בסדרה שלכם?

פלויד פפר: "חוץ מאשר אותנו?!"
ג'ניס: "את המוזיקה המדהימה, את הוייבים המדהימים, ואת הופעות האורח הממש מדהימות של מפורסמים!".

כשהלהקה נשאלת איך זה מרגיש לקבל סדרה בכיכובם, ד"ר שיניים מתקן בצניעות אופיינית "לא הייתי אומר שבהכרח אנחנו הכוכבים של הסדרה הזו. יש לנו הרבה חברים ואנחנו רק זורמים, אנחנו כאן כדי להנות מהחוויה". שאלת המשך על ההבדל בין הסדרה החדשה לקודמת שלהם, "החבובות", מנפקת עוד מונולוג ג'יברישי, בסיומו מחדד ד"ר שיניים כי "גם אין פה חזירים וצפרדעים".
פלויד פפר: "אני מבטיח שזה לא יהיה כמו שום דבר שראיתם קודם".
אנימל: "אני דווקא ראיתי".
פלויד פפר: "מה?!".

איזו עצה הייתם נותנים לילדים שרוצים להקים להקה?

ג'ניס: "אני הייתי ממליצה למצוא אנשים שמשדרים על אותו גל כמוכם. זה הכל עניין של וייב".
פלויד פפר: "אני הייתי אומר – אל תעשו את זה".
ד"ר שיניים: "אבל אם אתם כן עושים את זה, תשיגו כלים".
פלויד פפר: "ואם הם חשמליים, תחברו אותם לחשמל".
ד"ר שיניים: "הייתה לנו את הבעיה הזו שנים, עם אנימל".

מה התוכניות לעתיד?

ד"ר שיניים: "אנחנו הולכים להמשיך לכסח כל עוד הגוף והנפש שלנו מסוגלת".
פלויד פפר: "אני דווקא חשבתי לפרוש אחרי היום".

• המסך
• החבובות
• דיסני+
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 946 // 25 שנות דוקאביב

קשה לעמוד בפני הקסם של החבובות – יצירה מלאת צבע והנאה שנולדה אחרי שג'ים הנסון ז"ל הרגיש מוגבל ב"רחוב סומסום". כך החבובות הפכו לגרסה טיפה יותר בוגרת של מופע הבובות, כזו שיכולה להתאים לכל המשפחה, מצחיקה את הילדים בזמן שהמבוגרים נהנים מההתחכמויות הקטנות. דורות גדלו על המופע שלהם, הסרטים המשיכו להפנט קהל במשך שנים רבות, ועכשיו בדיסני+ מחזירים חתיכה מוזיקלית מהם לחיים בסדרה קומית חדשה, שלפחות על פי ההתחלה שלה – מבטיחה הרבה כיף.

"החבובות – מהומה" מתמקדת בלהקת הבית של החבובות, "ד"ר שיניים והמהומה החשמלית", שם שמעיד על השנים בהם נולדה הלהקה. אז נכון, הרפרנסים הויזואלים של הבובות רלוונטים להיות בערך כמו ז'אנר הרוקנרול שאותו הם מנגנים, אבל הדמויות מספיק אייקוניות כדי לעבור גם ב-2023 – הפעם בגרסת להקת עבר שממשיכה להתגלגל. בעצם, כבר היה לנו גרסה ישראלית של הפרמיס הזה – רד בנד. ואכן, כל חברי הלהקה (כולל המתופף הכי אייקוני, אנימל) משתתפים במה שהוא הלכה למעשה קומדיה על להקת עבר שנאלצת להקליט את אלבומם הראשון (שמסתבר שמעולם לא הקליטו, ומשום מה כל זכרונות הסבנטיז שלהם מעורפלים) כדי להציל לייבל מוזיקה קורס. רק שבמקרה הם בובות. סליחה, חבובות.

הרעיון החמוד הזה מצליח לחבר במידה מסוימת בין עולם המוזיקה המודרני לעבר שממנו צמחו להקת החבובות, וגם מאפשר שורה כמעט אינסופית של אורחים מפתיעים מכל תחומי תעשיית הבידור, כי אלוהים אדירים מי יסרב להופיע בסדרה עם חבובות? זה החלום של כולנו. והנה רשימה מקוצרת של כמה מהאורחים: אל ינקוביץ', בילי קורגן, טומי צ'אנג, קווין סמית', דדמאוס, מורגן פרימן, זיגי מארלי ונפסיק עכשיו כי נגמר לנו האוויר, אבל יש עוד. הפרק הראשון מציג קצב בדיחות גבוה, אווירה כאוטית כיאה לחבובות ומה שמסתמן כאחת הסדרות החמודות של התקופה. עשרת הפרקים של העונה הראשונה עלו כולם לדיסני+, ועם 20 וקצת דקות לכל אחד, זה נשמע כמו ערב בינג' מושלם, עם או בלי ילדים.

"החבובות – מהומה", עונה 1, דיסני+

• מה רואים הלילה
• המסך
• דיסני+
• החבובות
• קומדיה
• לכל המשפחה