>> טלי בן נון (למה שלא תעקבו) היא האוצרת הראשית של הבינאלה הארצית התשיעית לרישום, מפעל אמנותי מקיף וייחודי המתקיים בימים אלו בבית האמנים ירושלים ובחללי תצוגה נוספים במרכז העיר. בביאנלה, הנושאת את השם "רשמים IX: נֶשֶׁל", מציגים 77 אמנים ואמניות שנבחרו מתוך יותר מ-700 יוצרים שנענו לקול הקורא. האמנים המשתתפים ומאות היצירות המוצגות הם חגיגה מתמשכת של מדיום הרישום על מופעיו הרבים וכיווני העשייה העכשווית בתחום. בקיצור,אתם רוצים לראות את זה.

>> הדיבוק לדיבוק וכל החברים הכי טובים // העיר של נטע רוט
>> ראמן רצחני וחוף להינצל בו // העיר של אופיר ואורי אן ששון
>> סחר הוגן פמיניסטי והד מבאר קדומה // העיר של לורן מילק

1. השכונה שלי

אני גרה כמעט 20 שנה בשכונה הכי יפה בעיר: מעוז אביב. רכבות נמוכות של פעם, הרבה ירוק, עצים זקנים, שבילים שקטים, בית על עץ, גינה קהילתית ועוד. הילדים שלי תמיד צוחקים עלי כשאני אומרת שאני "נוסעת לעיר", אבל וואלה השכונה הזאת היא באמת סוג של קיבוץ שמרגיש מחוץ לעיר.

2. המטבח של טלו

האחיות המהממות, טלו ורוני, מנצחות על אחד המקומות הטעימים והשווים לאוכל מוכן, אבל כזה של מטבח שף. הכל נעשה עם חומרי גלם טריים והמון יצירתיות, פשטות ודיוק. התפריט משתנה כל שבוע ויש גם הרבה אופציות צמחוניות וטבעוניות (הפייבוריט שלי סלט עדשים כתומות). אם רוצים להתפנק אז יש גם מאפי בצק טעימים, קרקרים, ממרחים, עוגיות, גלידה ועוד. הכל הכל בעבודת-יד ובאווירה משפחתית עליזה.
וייסבורג 17 תל אביב (צהלה)

3. פרחי אר

אני והחנות הזאת זה סיפור אהבה. אם יום אחד יהיה לי פרלמנט נשים משלי, אדאג שפנינה ושושי ישבו בו – כי הן הכי מצחיקות, שנונות ומלאות בסיפורים עסיסיים. חוצמזה שהזרים של פנינה (בעלת החנות) והכלים ההורסים שהיא משדכת לכל זר, הם לא פחות מיצירת אמנות.
פנקס 45 תל אביב

4. קוט

בר יין קטן, פינתי ומתוק עםמלא סטייל ושיק אירופאי, ממקום באחת הפינות היפות של תל אביב. מבחר מטורף של יינות מכל העולם (ולא חוסכים פה בסוגי היינות שמוצעים בכוסות) ומנות טעימות ומדויקות ליד היין. חוצמזה, הברמנים שם מתוקים אחד אחד!
אחד העם 33 תל אביב

שיק של אירופה. קוט (צילום: נועם רון)

5. לילי לבני נשים

יש לי אובססיה לחנויות לבני נשים של פעם – גופיות כותנה פשוטות עם דנטל תחרה, כותנות לילה, חזיות, גרביים וגרביונים… לילי לבני נשים נמצאת בפינת הרחובות ריינס/פרישמן כבר למעלה משישים שנה. מדובר בארבעה דורות של נשים שמבינות נשים. סבתא שלי, שהייתה מאוד בעייתית בחזיות וקנתה רק חזיות בהתאמה אישית ורק אצל לילי, היתה לוקחת אותי איתה לשם כשהיתי מבלה אצלה בחופשות. אני מתה על זה שהעיצוב של החלון ראווה נשאר קצת אולד-סקול.
ריינס 20 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כל מופע ענק בגני יהושע ידוע כמטרד בלתי נסבל לתושבי השכונה (מעוז אביב, כבר אמרתי?!). החניות + המדרכות הופכים למקום חניה לבאי המופע בשיטת "חנה כפי יכולתך", והדציבלים המוגזמים של ההגברה הופכים למפגע סביבתי מחריש אוזניים (שמתחיל כבר כמה ימים לפני, בחזרות ובסאונדצ'ק), גם כשהחלונות סגורים. כשיש ארבע הופעות בשבוע של אייל גולן או עומר אדם ואת יודעת שאם לא תחזרי הביתה עד הצהריים – גם תמצאי את עצמך עומדת בפקקים נוראיים על רוקח וגם לא תהיה לך חניה. עיריית תל אביב-יפו – הגיע הזמן לעשות משהו בעניין!

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
תערוכה של אסתר שניידר,הושענא, במוזיאון בת-ים לאמנות. מסוג החוויות שנחקקות בגוף ובתודעה. תערוכה שגרמה לי לרצות לגור בה, לתפוס תנומה באחד הפסלים ולהתעורר לתוך חיזיון ציורי מיסטי ורוחני. כשכל המרכיבים – מהמבנה המעגלי של המוזיאון ועד הציורים והפסלים – מתאחדים לשלם אחד הרמטי, או אז תערוכה היא לא "רק" תערוכה אלא מקום, עולם.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"במשמרת שלי", סרט של אמנון רבי שמגולל אתסיפורו הטראגי של כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר ומי שבמשמרת שלו נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. רהוט וחד, יושב גילון מול המצלמה וחושף בכנות אמיצה כיצד טרגדיה לאומית שהמיטה אסון על החברה הישראלית, כרסמה וכילתה אותו מבפנים. מאיש משפחה שמח עם קריירה ביטחונית משגשגת, הפך לאדם מסוגר, מנותק ודכאוני. בשיחה בה הוא סוגר מעגל עם בנותיו לא יכולתי להפסיק לבכות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בחודשיים האחרונים אני תורמת (וממליצה גם לכן) למען החטופים שחזרו הביתה. חייבים לעזור לאנשים היפים האלה שעברו את הנורא מכל לחזור לחיים ולעמוד מחדש על הרגליים. בושה שהממשלה מפקירה שוב ושוב את אזרחיה ומתנערת מאחריות על מעשיה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
האמת, צריך להרים לכל התושבים שביתם ניזוק או נמחק כליל במלחמה מול איראן ביוני האחרון. לא יעלה על הדעת שהאנשים האלו יצטרכו לעבור מדורי גיהנום בירוקרטיים אינסופיים כדי שתהיה להם קורת גג חדשה.

מה יהיה?
פחד אלוהים.

• העיר שלי
• רישום
• אמנות ישראלית
• מעוז אביב
• פרחים
• קוט בר יין
• הלבשה תחתונה
• גני יהושע
• מוזיאון בת ים

*פורסם במקור במגזין את*
השנה החולפת שינתה את המציאות שלנו ללא היכר. שום דבר לא נראה ולעולם כבר לא יראה אותו הדבר, וזה נכון לכל תחום בחיי היומיום שלנו. ביממה האחרונה רץ ברשת קמפיין הלבשה תחתונה שמוכיח את הנקודה הזאת בדיוק, והוא עוצמתי וחזק ברמה שגורמת ללב להחסיר פעימה.

>>

הקולקציה החדשה של חברת דלתא הישראלית היא איננה עוד קולקציית לנז'רי לוהטת או קולקציית הלבשה תחתונה שמנסה להתכתב עם הטרנדים הכי חמים, זוהי קולקציה הכי מחוברת למציאות שיש – ובהתחשב במציאות הסוריאליסטית שבה אנחנו חיות בשנה האחרונה, היא חשובה מאין כמותה. קולקציית ADAPTIX היא קולקציית הלבשה תחתונה נגישה, המיועדת לנשים עם מוגבלויות פיזיות שונות (זמניות או קבועות). היא משלבת עיצוב ארגונומי עם ומציעה פתרונות הלבשה קלים ונוחים לשימוש, למשל סקוצ’ים לפתיחה בחלק הקדמי של החזייה במקום סגירת קרסים בגב החזייה.

בין המצולמות לקמפיין תמצאו את רותם שדות (25), שהייתה לוחמת בחטיבת חילוץ והצלה ולאחר מכן עבדה כמאבטחת בבית לוינשטיין. לפני כשלוש שנים היא עברה תאונה וריסקה את הקרסול שלה, ובעקבות זאת התפתחה אצלה מחלה עצבית מורכבת. לפני כחמישה חודשים היא נאלצה לקטוע את רגלה."משמח אותי להצטלם לקמפיין שנותן במה לקטועות וקטועי איברים", מספרת שדות, "זה מאפשר לנו להרגיש שייכים ובטוחים בחולשות שלנו, ללא קשר לנכות. מה שנתן לי כוח להתגבר על המשבר שעברתי, זה לראות עוד קטועים שנראים בטוחים בעצמם ובמוגבלות שלהם. אני רוצה להעביר מסר לעולם שגם קטועים רוצים להרגיש נאהבים ולהיות שייכים. לכל אחת ואחד מאיתנו מגיע להרגיש ביטחון בגוף שלנו, גם אם יש לנו פגמים שהם לא כמו כולם. אני מקווה שזה שאני נחשפת יעניק לעוד קטועים ולנכים תחושת ביטחון במוגבלות שלהם".

מצולמת נוספת היא נוי צברי, אשר צולמה לדלתא לראשונה בשנת 2020 בעודה מרותקת לכיסא גלגלים, וכך הגשימה את חלומה להיות דוגמנית – גם של הלבשה תחתונה. צברי הפכה משותקת בגיל 12 כאשר קפצה לבריכה וריסקה חוליה בצוואר. לפני כשנתיים היא הקימה את posSEAble – עמותה המנגישה את גלישת הגלים ואת הים לאנשים עם מוגבלויות, ואף מציעה את הגלישה ככלי שיקומי ללוחמים שנפצעו במלחמה. "אין לנו שליטה על החיים שלנו, ולפעמים אנחנו לא בוחרים מצבים מסוימים – אבל תמיד יש לנו שליטה על מה שאנחנו בוחרים לעשות עם מה שקיבלנו", אומרת צברי. "אנחנו לא רוצים שיסתכלו עלינו ברחמים, שחרב עלינו עולמנו. לרוב האנשים עם מוגבלות יש אחלה חיים ויש בהם הכל".

בסוף אוקטובר תושק בדלתא גם קולקציית הלבשה תחתונה נגישה לגברים עם מוגבלויות. בקולקציית הנשים תמצאו גוזייה עם סקוץ’ קדמי (119.90 ש"ח), ותחתונים בגזרות חוטיני, מיני והיי לג עם רכיסת סקוצ'ים בצדדים (49.90 ש"ח). הקולקציה זמינה בשלושה גווני בייסיק: ניוד, חום ושחור. בנוסף, הקולקציה כוללת חולצות יוניסקס נגישות למבוגרים ולילדים, עם פתחים בצדדים המתאימות לאשפוז או לשימוש לאחר ניתוח (49.90 ש"ח).

• אופנה
• דלתא
• הלבשה תחתונה
• שבעה באוקטובר

• Facebook
• Twitter
• Email

אני מקדישה דקות ארוכות בכל יום לייסורי מצפון על כמות הפסולת שאני מייצרת. השיא, כמובן, מגיע בתקופה החודשית לה אמורים לקרוא וסת אבל כולם קוראים לה מחזור (בדרך כלל לפני העברת הנושא ומלמול של משהו כמו "זה בכלל לא מגעיל מה הקשר"). מדובר בימים מבאסים, וזה לפני שאני מנסה לחשב בשנים את הזמן שיחלוף עד שטמפונים שהשתמשתי בהם במשך שעתיים יתחילו להתפרק.

לפני כמה שנים חשבתי שמצאתי את הפתרון המושלם בדמות הגביעונית, אביזר רב פעמי שעורר בי כל מיני מחשבות יפות ומרגשות על החיבור ולעצמי ולגוף שלי, ועל הצד החיובי שבצורך להתעסק מדי פעם בדברים "מגעילים" כמו הפרשות גוף. המעבר לגביעונית (Mooncup בלעז) הוא משהו שאני ממליצה עליו בלהט, אבל אם להיות כנות – שלי מסתכלת עליי מהמדף כבר קרוב לשנתיים. הסיבה פשוטה למדיי – בזמן הווסת אני יצור אומלל שרוצה לישון, לאכול ולא להתעסק בשום דבר מורכב יותר ממשחק בקנדי קראש. דברו איתי בכל זמן אחר בחודש ואשמח להתעסק בדברים כאלה.

תחתונים סופגי מחזור, אם כך, הם המצאה אידיאלית עבור גוש הסבל הקטן שהוא אני. כפי שבוודאי כבר ניחשתם, מדובר בתחתונים סופגים שחוסכים את הצורך להשתמש בתחבושות או טמפונים, אך גם מעוצבים כך שלא תרגישו שאתן לבושות בחיתול. לפני כמה חודשים הגיע לישראל המותג האוסטרליModibodi, שמציע תחתונים שכאלה לרכישה אונליין. הם מגיעים בכמה רמות ספיגה, כמה עיצובים וגזרות. סדרת המוצרים של המותג כוללת גם גופיות הנקה ובגדי ים. מחירו של תחתון כזה נע בין 85 ל-150 ש"ח. כמובן שצריך לרכוש כמה וכמה תחתונים שכאלה כדי להימנע לגמרי מהחלופות המקובלות והחד"פיות, אבל בשימוש נכון התחתונים יכולים להחזיק שנים ובכך לחסוך כסף. וזיהום סביבתי, כמובן.

הדבר החשוב ביותר – לפחות בשבילי – הוא שאלת הנוחות. לא רק על הגוף, כי כמה נוח כמה יכול להיות לי בימים המבאסים האלה, אלא גם נוחות השימוש, יענו "כמה צריך להתעסק בזה". החדשות הטובות הן שכמעט ולא צריך. התחתונים עובדים כמו תחבושת, כלומר, הם סופגים את הדם ומונעים ממנו לדלוף, גם אחרי סיום השימוש. ניתן לזרוק אותם לסל הכביסה ולהמשיך בחיינו או לשטוף אותם ידנית (אם את אדם מבוגר ופרודקטיבי). זמן השימוש משתנה אבל ככלל הם אמורים לספוג כמו שני טמפונים ויכולים להחזיק כמה שעות או יום שלם, תלוי בצרכים שלך וברמת הספיגה של התחתון. אני קיבלתי שני זוגות והשתמשתי בהם בעיקר בימים הראשונים והקשים יותר, כך שפעלתי לפי שיטת "להחליף כשאני מבחינה בקיומם".

בסך הכל החוויה הייתה נעימה ונוחה, לפחות עד שהגענו לשלב הכביסה. את התחתונים אפשר לכבס עם בגדים נוספים ללא חשש מכתמים, אבל רצוי לעשות זאת בתוכנית עדינה עם טמפרטורה נמוכה יחסית (עד 30 מעלות) ואסור בהחלט להשתמש במרכך. לא בדיוק תוכנית הכביסה הסטנדרטית שלי. אין לי מייבש, אז גם כשהייתי חרוצה ועשיתי כביסה עדינה במיוחד לא התאפשר לי להשתמש באותו זוג יום אחרי יום. אולי מתישהו אשנס מותניים וארכוש ערימה מכובדת שתאפשר לי להשתמש בהם לאורך כל תקופת המחזור, כך אוכל לבחון את יעילותם המלאה בכל מיני פעילויות טיפוסיות לזמן המחזור, כמו רכיבה על סוסים, משחקי טניס ויציאה למסיבה עם חברות כשאני לובשת רק לבן. עד אז אמשיך להשתמש בהם במקביל לתחליפיהם הנחותים ולהתייסר בכל מפגש עם פח האשפה בשירותים.

• החיים היפים
• בריאות
• מחזור
• ווסת
• תחתונים
• הלבשה תחתונה

• Facebook
• Twitter
• Email

בדיוק לפני שנה הזדעזענו מקולקציית המחטבים לגבר של ג'ק קובה, שגררה פרסומים מזעזעים עוד יותר כמו "הסוף לכרס הבירה!" ו-"לא רק לנשים: כך תסתירו את הכרס". המחטבים, כך נטען, מורידים מידה במכנסיים ואוספים את הבטן, האגן והיריכיים ויגרמו לגבר הלובש אותם להיראות מושלם בפגישת עסקים חשובה או דייט מהחלומות. הקמפיין המציג את המחטבים לעולם התהדר, איך לא, בגברים חטובים שכל קשר בין הגוף שלהם לצורך במחטב מקרי בהחלט. מילמלנו לעצמנו כמה נורא זה שמסורת משטור הגוף שנשים נאבקות להילחם בה משחר הימים וההפצרה האיומה להתבייש בגוף שאינו זעיר, מופנית כעת גם לעבר גברים והמשכנו הלאה.

מוקדם יותר החודש, למרבה הבהלה, הגדילו לעשות ולקחו את מסורת משטור הגוף צעד אחד קדימה בג'ק קובה עם השקת תחתונים "מרימי ישבן" לגברים, המגיעים עם ריפוד בר החלפה. "הגברים בעולם בכלל ובישראל בפרט עוברים בשנים האחרונות שינוי", נמסר מרשת ג'ק קובה. "מכון כושר, מניקור, השתלות והסרות שיער, טיפולי פנים ועוד, כחלק מהרצון המוצדק להיראות טוב. מחטבים לנשים הפכו כבר לחלק מקוד הלבוש, והיה זה רק עניין של זמן שיעצבו קולקציות ייעודיות שמתאימות למבנה הגוף הגברי". בנוסף, נמסר כי בשנה האחרונה נמכרו למעלה מ-6,000 מחטבים לגברים.

תחום מוצרי האופנה מחטבי הגוף איננו בשורה חדשה, ומתוארך במאה ה-16 עם המצאתו של האויב המר של האישה – המחוך. פריט האופנה הזה יוצר כדי לצמצם את הקפי הגוף הנשי, למנוע אכילה מרובה ובין היתר גם מנע נשימה וגרם לאינספור מקרי מוות ועיוותים. הפריט הידוע לשמצה (שעוד קיים היום בעיקר בגלל מורשתו הקינקית) אמנם רחוק שנות אור מהמחטבים בני זמננו, אך מהווה חלק מהותי במרדף ההרסני אחר מודל גוף ויופי שאינם בני השגה.

מצד אחד, יש שיגידו, כניסה של מחטבי גוף ותחתונים מרימי ישבן לזירת ההלבשה התחתונה אצל גברים מביאה בשורה בה העיסוק בגוף ובלבוש הופך מקובל יותר חברתית, שזורקת אותנו לימי הגנדרנות הגברית של המאה ה-19, לפני שהמאצ'ואיזם תפש את המושכות. כניסה של פריטים שחברתית מתויגים כנשיים עלולה להיות מדרגה גדולה בקבלה חברתית של מודלים גבריים רבים יותר, כאלה שיכולים לטפח את עצמם ולזלוג אל מעבר לסט החולצה-מכנסיים המוכר. גברים יכולים גם הם לטפח את עצמם, לא רק נשים, אך איפה עובר הגבול בין טיפוח להסתרה ובושה? האם יש משהו משחרר במילה "מחטב"? האם משהו באידאל הגבריות השירירנית משתנה או שמא מדובר באותו אידאל גופני שמקבל אישור מחודש?

הגוף הגברי זוכה אמנם להתבוננות מחודשת, רחבה ונזילה יותר, אך במקביל נראה כי ההתבוננות הזו מזמינה גברים להצטרף למעגל הבושה ההרסני שהגוף הנשי סובל ממנו כבר מאות שנים. מריטה, הרמה, הקטנה, הצרה – המונחים שנאבקות ונאבקים לשכוח מהם, זוכים לתחייה מחודשת ולא מתנצלת בדמותו של גוף גברי מסותת.

נראה שמספיק צעד אחד קדימה לעולם האופנה בדמות דוגמניות פלאס-סייז ויצור אקולוגי, כדי לקחת שלושה צעדים אחורה ולזרוע בושה בחלק נוסף מהאוכלוסיה. ניוז פלאש: גם גברים סובלים מהפרעות אכילה, גם גברים מתמודדים עם דימוי גוף ובושה. בדיוק כמו אצל נשים צעירות, שלטי חוצות המפרסמים אידאל גופני כוזב מלמדים דור שלם להתבונן בעצמו ולחוש שאינו שייך. ההנחה שגוף גברי אידאלי הוא גוף חטוב ומלא בשרירים מזיקה בדיוק כמו ההנחה שגוף נשי אידאלי הוא צנום וקטן.

• החיים היפים
• אופנה
• דימוי גוף
• גברים
• ג'ק קובה
• הלבשה תחתונה
• מגדר
• זהות מגדרית
• בגדי גברים

• Facebook
• Twitter
• Email

הרחק מהמדפים של ויקטוריה'ס סיקרט, מעצבת האופנה הלונדוניתכרמן ליוהשיקה את קולקציית הלבשה תחתונה מעוררת השראה, המותאמת במיוחד לטרנסג'נדריות. ליו, בת 27 וטרנסית בעצמה, החליטה לקחת את המושכות לידיים וליצור לנשים שלא עברו ניתוח לשינוי מין, לנז'רי שיגרום להן להרגיש בנוח. "כל הנשים ראויות להלבשה תחתונה סקסית", סיפרהבריאיוןלמגזין TLE.

https://www.instagram.com/p/BtTEM8tnu4S/

עוד כתבות מעניינות:

איך נראה לילה של טרנסית בזנות בדרום העיר?
היוזמה החדשה של גריינדר מעצבנת ומבזה
היוזמה שתקל על מציאת עבודה לחברי הקהילה הטרנסית

הקולקציה שעיצבה מגיעה בצבעים שונים, טווח רחב של מידות ופותחת בפני טרנסיות את היכולת ללכת ברחוב בנוח ולהסתיר את איבר המין שלהן אם יבחרו בכך. "עד כה הרבה נשים טרנסיות היו משתמשות במסקינגטייפ רגיל או גאפה שחורה", היא מספרת. "הסרה של סרטי הדבקה כאלה עושה נזק לעור וזה פשוט מאוד כואב".

כתשובה לכך, הוסיפה לין סרטי הדבקה מיוחדים הבנויים כך שמה שקורה מתחתיהם יישאר שטוח ומוחבא לאורך זמן. הסרט, לדבריה, בטוח לעור והרבה פחות מכאיב מאלטרנטיבות הקיימות כיום לטרנסג'נדריות. "טרנסיות בסך הכל רוצות שהאזור יראה חלק ונשי ככל האפשר. את כל היום רק מודאגת מזה שהסרט לא ירד בטעות", היא מסבירה. הקולקצייה, שאזלה זמן קצר אחרי שהושקה באתר, אמנם זמינה במשלוח רק לממלכה המאוחדת, לקנדה ולארצות הברית, אך באתר החברה נכתב כי כשיתחדש המלאי ניתן יהיהלבקשמשלוח מיוחד לכל מדינה דרך המייל.

לין הפסיקה ללבוש בגדי גברים לפני 5 שנים, ומאז מתמודדת עם הקשיים שבלהיות טרנסג'נדרית בעולם בו נזילות מגדרית היא טאבו. היא מספרת על המבוכה שמלווה את המסע הזה, שהביאה אותה לפתוח את IG, עסק ואתר אינטרנט המוקדש כולו לטרנסיות ובו מוצרי קוסמטיקה, סלון יופי, קו מצוקה,מידע על זכויותטרנסים וטרנסיות ואיפלו טיפים ליציאה מהארון.

"יש 660,000 מאתנו באנגליה ומיליון כמונו ברחבי העולם – ועדיין, לפעמים אנחנו מרגישות לבד", כך כתוב באתר האינטרנט של GI, המוקדש כולו ליצירת מרחב בטוח לטרנסיות. "ללכת לסלון יופי צריך להיות משהו נעים, אבל הוא מלווה לרוב בלחץ. גם לטרנסיות מגיע להינות", היא מספרת. אנחנו מחכים לגרסה הישראלית.

• הלבשה תחתונה
• החיים היפים
• טרנסג'נדרים