Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
בחירות 2022: כל מה שצריך לדעת על ההצבעה בתל אביב ובכלל
מצביעות ומשפיעות בתל אביב. בחירות מרץ 2021 (צילום: גטי אימג'ס)
האם אני יכול להצביע בתל אביב למרות שאני רשום ביישוב אחר? האם יש תחבורה ציבורית? האם חייבים להביא את ההצבעה לבוחר (שרבים לא קיבלו השנה)? האם הייתי אמור כבר לדעת את כל זה לאור העובדה שזו מערכת בחירות חמישית בשלוש שנים? כל התשובות לשאלות האלו ועוד ממש כאן
לא האמנו שהיום הזה יגיע, אבל הנה זה קורה: הבחירות לכנסת ה-25 יתקיימו מחר, ביום שלישי (1.11). אלו הבחירות החמישיות (אלוהים אדירים) מאז 2019, לאחר שממשלת בנט-לפיד התפרקה ביוני האחרון, אז גם יאיר לפיד נהיה ראש הממשלה המכהן.
אילו רשימות מתמודדות הפעם?
הרשימות המרכזיות הן הליכוד, יש עתיד, הרשימה הממלכתית, הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, העבודה, מרצ, רע"מ וחד"ש-תע"ל. הבית היהודי ובל"ד אמנם קרובות לאחוז החסימה והתחזקו בשבועות האחרונים, אבל נכון לאף אחד מהסקרים הרבים שפורסמו עד כה, הן עדיין לא נכנסות לכנסת – ובכל מערכות הבחירות האחרונות, הפתעות סביב אחוז החסימה קרו לכיוון אחד בלבד (בנושא הזה, יש השנה סימני שאלה מסוימים סביב העבודה, מרצ וחד"ש-תע"ל).
האם גם בבחירות האלה יש יום שבתון?
כן. יום הבחירות הוא יום שבתון שבו אין חובה לעבוד, ולא מנוכה עליו יום חופש. על פי אתר כל זכות, עובדים בשירותי התחבורה ובשירותים הציבוריים אינם זכאים ליום שבתון, אך יש לאפשר להם להצביע במהלך יום העבודה. מי שעובד ביום הבחירות עשוי להיות זכאי לשכר בגובה 200%, או לשכר רגיל ויום חופש במועד אחר.
זו הפעם החמישית. כן, גם לנו לא כיף. ידעתם ש-37 ממשלות ב-74 שנות קיום מדינה זה בול ממשלה אחת לשנתיים?
האם אני חייב/ת להביא איתי לקלפי את ההודעה לבוחר?
לא, אין חובה להציג את ההודעה לבוחר בקלפי. ההודעה עוזרת להבין איפה נמצאת הקלפי שבה הבוחר רשום ואת מספרו הסידורי, ולכן עוזרת לאחראים על הקלפי, אולם אין חובה להביא אותה. לעומת זאת, חובה להביא תעודת זהות, דרכון בתוקף, רישיון נהיגה בתוקף, תעודת חוגר או תעודת שוטר לקלפי.
האם אני חייב/ת להביא איתי לקלפי את חיית המחמד שלי?
לא, וזה מוזר ששאלת.
אני גר/ה בתל אביב אבל רשום בקלפי ביישוב אחר. האם אני יכול להצביע בתל אביב?
כן. בכל עיר ישנן קלפיות נגישות, המיועדות לאנשים שמוגבלים בניידות מחמת מצבם הגופני. כל אדם יכול להצביע בקלפי כזו לאחר שחתם במעמד ההצבעה כי הוא מוגבל בניידות. שימו לב שישנם אנשים שבאמת מוגבלים בניידות ולכן צריכים את הקלפי הזו, אז השתדלו להיות בני אדם ולתת להם את מקומם בתור. את מיקום הקלפי הנגישה הקרובה אליכם ניתן לברר במוקד הטלפוני של ועדת הבחירות המרכזית ובאתר האינטרנט של הוועדה.
מה נדע בוודאות אחרי הבחירות האלה?
את מספר האנשים בעלי זכות ההצבעה בישראל שאשכרה הצביעו להדר מוכתר.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
שלב השאלה הזהה: מה חושבים הפוליטיקאים התל אביבים על העיר?
איך צריך לטפל במבקשי המקלט? מה יהיה עם מחירי הדיור ושוק השכירות? שאלנו את התל אביבים הבכירים במפלגות השונות את השאלות שמעניינות את תושבי העיר. הפינה לשיפוטכם
מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת? "אני לא מתנגד לפתיחת עסקים ומסחר באזורים חילוניים, בטח לא במתחמי מסחר כמו ביג או כמו הקניונים. אני מתנגד לחוק המרכולים, הפגנתי נגדו, הצבעתי נגדו וחלק ממצע כחול לבן אומר שאם ננצח בבחירות נבטל אותו. עם זה, בהמשך הדרך הייתי מעדיף לצעוד במתווה של אמנת גביזון־מידן שמדברת על כך שייפתחו בשבת פחות חנויות ויותר מקומות של תרבות ופנאי. אני אוהב את השבת הישראלית – את השירים ברדיו, את האווירה של יום מנוחה. לא הייתי רוצה לוותר עליה".
האם אתה תומך בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת? "כן, בטח. שוב, רק באזורים חילוניים כמובן. לו היו מנסים לעשות תחבורה ציבורית בשבת בבני ברק הייתי הולך להפגין נגד. בערים ושכונות חילוניות, לעומת זאת, צריך תחבורה ציבורית של מיניבוסים, רצוי חשמליים. זה יאפשר לנו לשמור על אווירת השבת הישראלית, אבל לא נהיה במצב שבו סבא עשיר יכול לבקר את נכדיו וסבא עני תקוע בבית".
"מה שאתם מכנים 'אוכלוסיית מבקשי המקלט' אינה קבוצה הומוגנית. יש לנו חובה מוסרית לטפל באנשים שהם פליטים מאזורי אסון. לגבי מהגרי העבודה, מותר לישראל להפעיל את חוקי ההגירה שלה כמו כל מדינה אחרת"
מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה? "ברור שלא. אם יש גורם אחד שלא הייתי מסכים שיגיד לאזרחים מה מותר או אסור לחשוב – זו הממשלה. אם מישהו חורג מהחוק נגד הסתה או נגד גזענות, אז שהחוק יטפל בו".
מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב? "מה שאתם מכנים 'אוכלוסיית מבקשי המקלט' אינה קבוצה הומוגנית. יש לנו חובה מוסרית לטפל באנשים שהם פליטים מאזורי אסון כמו דרפור, מפני שמדינה יהודית לא שולחת אנשים אל מותם. לגבי מהגרי העבודה, מותר לישראל להפעיל את חוקי ההגירה שלה כמו כל מדינה אחרת".
כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה? "בניגוד לכל מה שפורסם, תוכנית הדיור שלי במשרד האוצר לא הייתה מע"מ אפס, אלא דווקא בנייה של 150 אלף דירות להשכרה. זה ייצור שוק מקביל שיוריד באופן דרמטי גם את מחירי הדירות לקנייה. למה? כי צעירים יוכלו לגור בנוחות, במחיר מפוקח, באזורים מרכזיים, וזה יפחית מאוד את הלחץ על קניית דירה, גם מפני שתהיה להם האפשרות אחרי כמה שנים לקנות את הדירה ששכרו. כדי ליישם את התוכנית הקמתי בזמנו חברה ממשלתית בשם דירה להשכיר (אני אוהב את לאה גולדברג) שבנתה פרויקטים כאלה בגליל ים ובחיפה שהצליחו מאוד (אתם מוזמנים לנסוע לראות אותם). אם ניבחר, נוכל להמשיך את התוכנית והמחירים יירדו. איך אני יודע? כי ברבעון האחרון שלי כשר אוצר וראש קבינט הדיור מחירי הדירות ירדו בפעם הראשונה מאז 2007".
שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, עקב פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין? "ישראל צריכה להיות חלק מהמאמץ הגלובלי ולהיאבק במשבר האקלים דרך פעולה ממשלתית תקיפה ועמידה מול האינטרסים של תעשיות מזהמות. אני הייתי אחד ממובילי המאמץ המוצלח לסגור את מכל האמוניה בחיפה, וצריך לפעול באותה נחישות גם כלפי מזהמים אחרים. איפה הייתי מתחיל? תחשבו על המילים: השרה לאיכות הסביבה מיקי חיימוביץ'".
סאמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת)
מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת? "אני תומך בפתיחת עסקים בשבת, אבל יש לעשות זאת תוך כדי התחשבות בקהילות מקומיות דתיות".
האם אתה תומך בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת? "בהחלט כן, תחבורה ציבורית היא הרבה מעבר לדרך נוחה להגיע ממקום למקום. תחבורה ציבורית היא אחד הכלים הכי חשובים לשוויון הזדמנויות. עצם העובדה שאין תחבורה ציבורית בשבת פוגעת פגיעה קשה בחופש התנועה של האזרחים וביכולתם למצות את אפשרויות התעסוקה הקיימות. מובן שיש להתחשב ולפגוע כמה שפחות בקהילות מקומיות דתיות".
מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה? "חד משמעית לא. תפקידה של התרבות והאמנות בחברה היא לאפשר חופש ביטוי וגם לפתח חשיבה ביקורתית כלפי העולם בכלל, וכלפי הממשלה ומדיניותה בתחומים השונים בפרט. תרבות יכולה להיות כלי מרכזי בפיתוח וקידום חברה דמוקרטית".
"כמי שחי בשכירות המטורפת של יפו וכמי שנאבק למען זכות הדיור במשך שנים רבות, אני מתכוון להשקיע חלק ניכר מזמני בכנסת במאבק למען הזכות לקורת גג"
מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב? "המצב של מבקשי המקלט הוא מצב בלתי נסבל ולא אנושי. אי אפשר להזניח בצורה הנוראה הזאת עשרות אלפי בני אדם שעזבו את ארצם כתוצאה מרדיפה ואיום ממשי. המדינה חייבת לבחון באופן מיידי את כל בקשות המקלט ולתת פתרון קבע לאנשים הסובלים באופן יומיומי כתוצאה מהיותם חסרי מעמד".
כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה? "התנערות המדינה מחובתה לספק פתרונות דיור לאזרחים היא מחדל נורא. הממשלה חייבת לקחת אחריות על הזכות החשובה ביותר בעיניי – הזכות לקורת גג. זכות זו היא זכות קיומית ובלעדיה אי אפשר לקיים חיים. הכלכלה הניאו ליברלית החזירית שהוביל נתניהו הביאה למצב הקטסטרופלי של הדיור כיום. כמי שחי בשכירות המטורפת של יפו וכמי שנאבק למען זכות הדיור במשך שנים רבות, אני מתכוון להשקיע חלק ניכר מזמני בכנסת במאבק למען זכות זו.
"חוק השכירות הוא אמנם צעד חיובי ועל המדינה לאכוף את החוק בצורה יסודית, אך זה לא מספיק. יש להוסיף את עניין העלאת שכר הדירה בחידוש חוזה, ולהגביל אפשרות זו עד לשלושה אחוזים מדי שנה. חוקי שכירות הוגנים קיימים במדינות רבות בעולם ומאפשרים לאנשים להתמודד עם מחירי השכירות הגבוהים בכך שהם מונעים מבעלי הדירות לנצל את המצב הלא סביר בשוק ולהעלות את שכר הדירה בצורה לא מבוקרת".
שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, בשל פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין? "ההתנהלות הכלכלית של ישראל הובילה לכך שאין ביקורת ואין אכיפה מספקת על התעשיות המזהמות, מה שגורם לפגיעה קשה בסביבה ובאזרחים. רק לחשוב על התנהלות המדינה בעניין הזיהום בחיפה שפגע באופן קשה בבריאותם של אנשים רבים מוכיח כמה חשוב לאכוף וליזום חוקים שימנעו את הישנותם של מקרים מסוג זה. התעשיות המזהמות פוגעות לא רק באיכות החיים של כולנו, אלא גם בחיים עצמם".
סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי)
צילום: יונתן בלום
מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת? "אני בעד ביזור הסמכויות בענייני דת ומדינה לרשויות המקומיות. לתושבים צריכה להיות הזכות להחליט על צביון החיים שהם חיים. אישית אני בעד חיה ותן לחיות, אך הצרה שלנו במדינה הזאת היום, היא שהכלל הזה תקף רק בכיוון אחד. הרבנות האורתודוקסית קובעת וכל האחרים צריכים להתכופף. החילוני או הדתי המודרני או הרפורמי חייב להתיישר עם הלכות של פוליטיקה שהולכת ומקצינה ברבנות. אני תומכת בפתיחת עסקים בשבת, אבל חשוב מאוד שנקפיד על יום מנוחה שבועי לעובדים ולבעלי העסקים העצמאיים שגם להם מגיע לנוח ולהיות עם המשפחה. בצרפת למשל יש כמה ימים שבהם בעלי העסקים נדרשים לסגור בשעות מסוימות – לא כעניין דתי אלא כעניין סוציאלי".
האם את תומכת בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת? "אותו הדבר – אני מאמינה שגם כאן הכוח צריך להיות בידי הרשויות המקומיות. תחבורה ציבורית היא שירות חיוני. תשאלו את עצמכם איך זה שעשרות מפעלים מורשים (בצדק) לפעול בשבת כי כיבוי המכונות פוגע בייצור ומביא להפסדים, אבל תחבורה ציבורית שאמורה לשרת את כל שכבות האוכלוסייה ולאפשר לאנשים להנות מהשבת שלהם – אסור. לכן אני חושבת שחייבים לאמץ מודל שמעניק הרבה יותר סמכויות אוטונומיות לרשויות מקומיות כדי שיוכלו להתאים את השירותים לאופי הקהילה, וזה כולל בין היתר תחבורה ציבורית בשבת".
"אנחנו מדינה שטופת שמש שלא משתמשת במשאב הזול, הפשוט והנגיש כל כך שיש לנו כאן – השמש – והופכים אותו לאנרגיה"
מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה? "קודם כל, לפחות אחוז מהתקציב חייב לעבור לתרבות. תרבות אמיתית לא צריכה ולא יכולה ליישר קו עם השלטון, בשביל הדברים האלה יש לך שבתרבות עם דוד ביטן. ההחלטה על תקצוב חייבת להיות בידי אנשי מקצוע בלתי תלויים ששופטים על פי קריטריונים מקצועיים. חלק מתפקיד האמנות הוא לחתור תחת המקובל והידוע, לעורר את המחשבה והדמיון – ואת זה אי אפשר לעשות באווירה של פחד. ישראל היא מדינה שצמחה על בסיס היצירתיות שלה, בכל התחומים. השתקת התרבות היא הקפאת הקדמה, הסובלנות, המעוף, ואסור לנו לתת לזה לקרות".
מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב? "התנגדתי לגירוש מבקשי מקלט, גם כשבסיעת העבודה היו חילוקי דעות. ישראל חייבת מדיניות מבקשי מקלט סדורה שגם תפעל ברוח האמנה ותבדוק את המעמד של מבקש המקלט ותאפשר למי שנרדף בארצו מעמד פליט, שיכלול שילוב בחברה ואפשרות להתאקלם עד שהמצב במדינה שממנה ברח יתייצב. לצד זה צריך לפזר את האוכלוסייה ולהימנע מהמצב שקרה בדרום תל אביב – שם המדינה גם לא ראיינה את מבקשי המקלט ולא קבעה להם מעמד וגם הזניחה את התושבים המקומיים, את התשתיות, את המאבק בפשיעה ואת השירותים החברתיים. זו פשוט הפקרות מבישה. כשאין מדיניות, מקבלים את המצב הנורא של דרום תל אביב נוסף על זגזוגים ושיח שנאה שמלובה על ידי פוליטיקאים קטנים".
כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה? "צריך לטפל בשלושת החלקים של שוק הדיור. בשכירות – מה שהתחלתי לעשות בחוק שכירות הוגנת שקבע לראשונה כללי משחק בשוק הפרוץ הזה, אך באופן שימשיך לשכירות ארוכת טווח במחיר מפוקח; בדיור ציבורי – שיאפשר לעשרות אלפי משפחות הזקוקות לכך קורת גג יציבה ואפשרות לבנות את חייהן; והכל לצד טיפול במחירי הדירות לרכישה, שלמדינה יש כוח עצום לקבוע כבעלת הקרקע. "הטיפול במחירים המאמירים צריך להיות בעיקר בצד של ההיצע אבל לא רק בססמאות על 'שחרור קרקעות', אלא בהרבה יותר מעשים ובהתערבות ישירה של המדינה: לתמרץ יזמים ואת הגופים המוסדיים להשקיע יותר במיזמים לדיור בר השגה ולשכירות לטווח ארוך ולהגדיל את התמריצים ככל שמקצים יותר דירות מוזלות בכל פרויקט".
שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, עקב פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין? "אני שמחה על השאלה בין היתר כי התנועה שבראשה אני עומדת בתוך רשימת המחנה הדמוקרטי שהקמנו היא התנועה הירוקה, שחברים בה בין היתר חברת הכנסת לשעבר יעל כהן פארן שהיא הלוחמת הכי גדולה בתחום. מדינת ישראל חייבת לאמץ תוכנית לאומית להיערכות ולהתמודדות עם משבר האקלים. לא יכול להיות למשל שרשות החירום הלאומית (רח"ל) לא תתייחס בכלל לנושא האקלים במפת האיומים. זה לא שונה מסכנת צונאמי או רעידת אדמה. אני כן מזהה התעוררות גם אצלנו בארץ, אבל ברור שזה לא מספיק.
"ישראל התחייבה בוועידת האקלים בפריז לקדם עד שנת 2030 שיעור של 17 אחוז אנרגיות חלופיות, לצמצם ב־20 אחוז את הנסועה בתחבורה פרטית ועוד. אנחנו מדינה שטופת שמש שלא משתמשת במשאב הזול, הפשוט והנגיש כל כך שיש לנו כאן – השמש – והופכים אותו לאנרגיה. הגז הטבעי איננו פתרון לנצח – הוא חייב להיות אמצעי מעבר זמני לקראת אנרגיה נקייה ובת קיימא באמת. בד בבד מוכרחים כמובן לקדם תחבורה ציבורית איכותית שתוריד את הצורך בשימוש במכוניות פרטיות מזהמות, תחסוך לכל המדינה שעות מזיקות (בריאותית ונפשית) בפקקים ותרחיב את חופש התנועה. כמי שפעלה רבות לקדם תחבורה ציבורית איכותית ותשתית לתחבורה קלה של אופניים, קורקינט ועוד, אני מבינה מאוד את הצורך לשנות את המצב בישראל ולצמצם את הזיהום ואת פליטת גזי החממה לאוויר. ירוק זה לא טרנד, הגיע הזמן שנפנים את זה. זה שינוי הכרחי שנוגע לקיום הכי בסיסי שלנו פה".
מרב מיכאלי (העבודה)
צילום: עידו לביא
מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת? "יום מנוחה בשבוע הוא עקרון סוציאלי שאנחנו חייבות וחייבים לשמור עליו והוא צריך להיות יום משותף לכולןם, כדי שנוכל לבלות בו עם הקרובות והקרובים שלנו. צריך גם לזכור שמי שמוכנות לעבוד בשבת הן מי שזקוקות וזקוקים להכנסה הנוספת, לא לגמרי בחירה חופשית. לעומת זאת ברור שחייבים להתקיים חיי תרבות, בילוי ופנאי לציבור, לכן אלה התחומים הראשונים שצריכים לאפשר בהם עבודה בשבת וגם מסחר מצומצם, שמאפשר את הגמישות של החיים העכשוויים".
האם את תומכת בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת? "תומכת מאוד. היעדר תחבורה ציבורית בשבת היא פגיעה מוחשית בחופש התנועה. היא פגיעה בכל מי שלא יכולה להחזיק מכונית, והיא מעניקה תמריץ גרוע לקניית מכונית ולהכבדת הפקקים. תחבורה ציבורית במקומות הרלוונטיים בשבת חייבת להתקיים".
מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה? "דמוקרטיה משמעה בין השאר חופש ביטוי. חופש הביטוי נדרש בדיוק לרעיונות שהממשלה לא מסכימה איתם, לביקורת על הממשלה. חופש כזה לא יכול להתקיים כשהממשלה מפקחת על התכנים במוסדות התרבות והאמנות. פיקוח כזה הוא פגיעה עמוקה בדמוקרטיה של המדינה ואסור שיתקיים, זה כמובן בניגוד לחקיקה בלתי תלויה בממשלה כזו או אחרת שאוסרת על הסתה ואפליה. בשביל לקבוע איפה עובד הקו במקרה מסוים קיים בית המשפט, לא הממשלה".
מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב? "כיו"ר סיעת המחנה הציוני קידמתי הצעת חוק סיעתית לטיפול במבקשי המקלט ולשיקום דרום תל אביב. התוכנית היא קודם כל לבדוק את מעמדןם של מבקשות ומבקשי המקלט, דבר שממשלות הימין נמנעות בכוונה מלעשות, ואז בהתאם למעמדם לפזר אותם במקומות בהם יש צורך בעובדות ועובדים, לתמוך ברשויות שתקלוטנה אותןם, לפזר אותם ברחבי הארץ, לאפשר להם לעבוד בכבוד, עם ביטוח בריאות ממלכתי – יש פה אוכלוסייה צעירה וחזקה שיכולה לעבוד ולתרום למדינה, ובמקום לאפשר להם לחיות פה בכבוד אנחנו הופכים אותם לבעיה. החלק השני של התוכנית הוא הקמת מינהלת לשיקום דרום תל אביב, שתתאם בין כל משרדי הממשלה כדי סוף סוף להשלים את שיקום השכונות שבגין הבטיח לפני 40 שנה, והליכוד מעולם לא קיים. האמת היא שנתניהו ממש אימץ את התכנית כמעט במלואה לפני כשנתיים אבל אז הוא נבהל מכמה צייצני ימין בפייסבוק וגנז את ההחלטה".
כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים, אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה? "התוכנית הכלכלית של העבודה־גשר מציעה בנייה ממשלתית של 200 אלף דירות בחמש שנים, ורכישתן בפורמט של ליסינג בהשתתפות המדינה ובמחירים נמוכים שאפשריים למשפחות צעירות. חוק שכירות הוגנת שעבר הוא אכן חוק חלש ולא מספק בעליל. נדרשת חקיקה שלא תפגע בבעלי הדירות אבל תגן על שוכרות ושוכרים מפני ניצול לרעה של כוחןם של משכירות ומשכירים".
שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, עקב פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין? "לישראל יש כל התנאים להפוך למובילה בינלאומית בהתנהלות חדשנית לקידום קיימות, אילו רק היה לממשלות אכפת. ישראל חייבת לעבור להפקת אנרגיה סולרית מסיבית, לתחבורה פחות מזהמת, למיחזור בקנה מידה גדול ועוד ועוד. לפני הכל ישראל חייבת להבין שהארץ הנהדרת שמדינת ישראל יושבת בה הולכת ונרמסת תחת תכנון לקוי ותפעול גרוע. אנחנו חייבות בדחיפות להתחיל לשמור על ניקיון, לשקם את ים המלח והחופים, לשמור ולהבטיח את השטחים הפתוחים ושמורות הטבע. תפקידה של המדינה הוא בראש ובראשונה להבין את עומק המשבר האקלימי שניצב לפתחנו ולעודד באמצעות תמריצים חיים אקולוגיים יותר, החל מעידוד תחליפי בשר, דרך סיוע לעסקים לעבור לאנרגיה ירוקה ועד יצירת קואליציה אזורית שתטפל בנושא. משרד איכות הסביבה צריך להפוך למשרד לביטחון סביבתי ולהיות מתוקצב בהתאם".
ניצן הורביץ (המחנה הדמוקרטי)
ניצן הורביץ
מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת? "אני בעד. מרכולים, תרבות ובילוי – בהחלט. השבת חייבת להיות חופשית ופתוחה, כמובן תוך הבטחת הזכויות הסוציאליות של העובדים בשבת, על פי החוק".
האם אתה תומך בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת? "ודאי. לא יכולה להיות פה תחבורה ציבורית נורמלית אם היא מושבתת כל סוף שבוע. אין שום הצדקה לקרקע את כל מי שאין לו מכונית או רישיון, אין דבר כזה בשום מקום בעולם. לכן אני תומך בתחבורה ציבורית גם בשבתות וחגים, וזה כולל גם תחבורה בין עירונית של רכבות ואוטובוסים".
מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה? "לא! תרבות לא צומחת מנאמנות, ולכן ניסיונות ההתערבות של רגב ושות' הם בזויים. הם רוצים פה תעמולה, לא תרבות. תרבות אמיתית גורמת לנו לחשוב, לערער, לבקר, ותרבות כזאת לא יוצאת מנאמנות לממשלה השולטת".
מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב? "לבטל את הגירוש והכליאה, לבדוק סוף סוף את הבקשות של אותם אנשים ולהעניק מעמד פליט למי שמגיע לו. מדובר בבני אדם, והגיע הזמן שנתחיל להתייחס אליהם כך. במקביל יש ליישם תוכנית שיקום לדרום תל אביב ולקדם תוכנית השמה בעבודה מסודרת של מבקשי המקלט ברחבי הארץ".
כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה? "הזכות לדיור היא זכות יסוד, ומשם התוכנית שלנו לעניין נוצרה. אנחנו רוצים לקדם בנייה תקציבית של עשרות אלפי יחידות דיור, לחסל את התור לדיור הציבורי, לקבוע סטנדרטים ויעדים לדיור בר השגה בכל תןכנית חדשה, להסדיר אחת ולתמיד את שוק השכירות הפרוץ ולהכניס מודלים לשכירות ארוכת טווח. אפשר לפתור את מצוקת הדיור רק באמצעות מערך משולב. צריך לתקן את חוק השכירות כדי שיהיו לו שיניים ויכולת אכיפה".
שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, בשל פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין? "זה כנראה המשבר הרציני והחמור ביותר שניצב בפני העולם כיום. הגיע הזמן שישראל תבין שגם לה יש חלק בזה. ממש עכשיו התפרסמה התוכנית שלנו בנושא. תוכנית מהפכנית של ממש. נדרש פה שינוי תפיסה רציני, שבבסיסו במעבר לתפיסה של כלכלה ירוקה. בתמצית, התוכנית שלנו נשענת על ארבעה נדבכים עיקריים: תחבורה ציבורית והפחתה של הגודש בכבישים; פיתוח מסיבי של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, בדגש על אנרגיית השמש, התייעלות אנרגטית והפחתת צריכת השיא; פיתוח עירוני ודיור שיביא להרחבת מלאי הדירות בתוך הערים, התחדשות עירונית וחיזוק של מרכזי הערים; מיסוי ירוק, כלומר מסים שמטרתם להפחית זיהום מקומי וגלובלי שיביאו למעבר לכלכלה בת קיימא. לישראל מגיע גרין דיל משלה, וזה בדיוק מה שאנחנו מציעים".
פנינו גם לאיילת שקד (ימינה), גדעון סער, אמיר אוחנה ואופיר אקוניס (ליכוד), אולם לצערנו הם בחרו שלא להשתתף בכתבה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הגרין ניו דיל של המחנה הדמוקרטי הוא הכל חוץ משמאלני
התוכנית הישראלית שהוצגה אתמול ראויה לציון, אבל היא לא מדברת על טיפול במשבר האקלים בישראל, לא מטפלת נכון בעניין הבנייה וקורצת אך ורק למעמד הבינוני - ובזה חטאה הגדול
המחנה הדמוקרטי - ניצן הורביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק (צילום: Getty Images/אמיר לוי)
הגרין ניו דיל הישראלית שפירסם אתמול (שלישי) המחנה הדמוקרטי הוא תוכנית שאפתנית וראויה לציון במערכת הבחירות הנוכחית שמתעלמת לגמרי מנושאי סביבה, אבל היא לא מחדשת, לא אפויה וממחזרת סיסמאות ירוקות משנות ה-90 במקום להביט אל העתיד המשתנה במהירות. ובעיקר – היא לא שמאלנית.
התזמון של פרסום התוכנית מעניין במיוחד, על רקע מחאת החניות הקטנה שפרצה בשבועות האחרונים בתל אביב. הכל התחיל בהכרזה דרמטית של העירייה ש"תל אביב היא לא עיר למכוניות" ונגמר די מהר בהתקפלות מול מחאת תושבים קולנית. את מחאת ה"בעד מכוניות והזכות לחניה חינם" הוביל, למרבה ההפתעה, איש שמאל פרוגרסיבי מובהק ומועמד לכנסת מטעם המחנה הדמוקרטי, יריב אופנהיימר. חלפו יומיים מאותהמחאה מהירה ומוצלחת באופן תמוה, ואותו מחנה דמוקרטי מפרסם עתה את הגרין ניו דיל הישראלית, תוכנית שאפתנית לדה-פחמון (Decarbonisation) של הכלכלה הישראלית ועיקרה מעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2050, עם יעד ביניים שאפתני של 37% ב-2030, כששאר הנושאים עוסקים בתחבורה, פיתוח עירוני, מיסוי ושינויים בהרגלי הצריכה היומיומיים.
התוכנית, בדומה לתוכניות דומות שפורסמו בעולם ובראשן התוכנית שמקדמת בארצות הברית חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אינה מהווה מסמך מחייב המומלץ לאימוץ אלא יותר חזון, והחזון שמציגים במחנה הדמוקרטי הוא די סטנדרטי וכולל רבים מהרעיונות שהוצעו בישראל בשנים האחרונות – אגרות גודש, מס פחמן ורכבים חשמליים, יחד עם רעיונות לא מפותחים – לדוגמה, האם ההשקעה באנרגיה ירוקה מסובסדת או לא? זאת לצד רעיונות די רדיקליים עם היתכנות בעייתית כמו איסור על כניסת רכבים במרכזי ארבעת הערים הגדולות – יעד שלא הושג עדיין באף עיר בינונית או גדולה בעולם, או צמצום צריכת בשר – איך ובעזרת אילו אמצעים נכפה את זה?
מובילה את התוכנית האמריקאית. אלכסנדריה אוקסיו-קורטז (צילום: Getty Images)
נושא חשוב שמעלה התוכנית הוא הפיתוח העירוני, וטוב עשו מחברי התוכנית שקשרו את משבר הדיור עם משבר האקלים. אבל גם כאן מוצגות גישות פשטניות וישנות ולא תוכנית חדשה או נועזת. "בנייה לגובה תוך חיזוק מרכזי הערים" זו סיסמה ממוחזרת שאינה עומדת באתגרי התכנון העכשווי: כבר היום בונים לגובה ברבים מערינו, אבל אופי הבנייה – מגדלים רבים במרחקים רבים זה מזה ללא קישוריות לקרקע – כבר ידוע בבירור ככזה שאינו מייצר עירוניות טובה. למעשה, השוק נדחף לבנייה לגובה מכיוון שזאת נתפסת כ"יוקרתית" יותר ומאפשרת מחירים גבוהים יותר. כדי לאפשר צפיפות ולתמוך בחיי קהילה לוקליים, מטרה ברת קיימא מהמעלה הראשונה, עוברים היום לתכנון של בניה מרקמית עם מעט גובה פה ושם, כזאת שיכולה לייצר צפיפויות גבוהות יותר ולהכיל טוב יותר הליכה ברגל ותחבורה ציבורית.
מה שבעיקר חסר בתוכנית, ובזה היא נבדלת מאוד מהגרין ניו דיל האמריקאית, היא חוסר ההבנה לגבי הקשר ההדוק בין הנושאים החברתיים-כלכליים לבין סביבה ומאבק בשינוי האקלים
בגדול, השאלה היא איפה בונים ומה בונים. האם בונים צפוף, מעורב ומרקמי ליד תחנות רכבת כבדה וקלה, או שממשיכים לבנות פרברים בשחקים כמו אלה שכבר היום מקשטים את פתח תקווה ונתניה. אין בגרין ניו דיל הישראלית התייחסות לחוסר הסביבתיות (וההגינות) הטמונה בתוכניות כגון פינוי בינוי שמייצרות פסולת בניין בכמויות גדולות, מדירות אוכלוסיות חלשות ממרכזי ערים ופוצעות ללא התחשבות מרקמים עירוניים.
בנויים לגובה אבל כל כך לא עירוניים. מגדלי yoo בתל אביב (צילום: Shutterstock)
יחסית לתוכנית המבקשת להתייחס לסכנות הטמונות במשבר האקלים, אין בה כלל התייחסות לפעולות להכלת משבר האקלים. אין בה התייחסות לתכנון עירוני רגיש למים, כדי לשמר מים ואנרגיה, למנוע הצפות ולשקם את אקוויפר החוף המזוהם. אין בה הנחיות לפעולות כתגובה לעליית פני הים בעשורים הקרובים, כמו גם הנחיות לפעולות למניעת מידבור מבאר שבע צפונה, אחת הסכנות המיידיות הצפויות לישראל בשנים הקרובות.
מה שבעיקר חסר בה, ובזה היא נבדלת מאוד מהגרין ניו דיל האמריקאית, היא חוסר ההבנה לגבי הקשר ההדוק בין הנושאים החברתיים-כלכליים לבין סביבה ומאבק בשינוי האקלים. בראש צוות הגרין ניו דיל האמריקאית נמצאת ריהאנה גאן-רייט, ילידת שיקגו ובוגרת תוכנית רודס היוקרתית באוקספורד למדיניות חברתית, והיא שמה דגש מיוחד על תקשורת ושיתוף פעולה עם אוכלוסיות חלשות בארצות הברית, שהן הסובלות העיקריות מפגעי האקלים, יהיו אלה חקלאים הסובלים מבצורות או ערים בינוניות ללא תקציב גבוה כמו יוסטון וניו אורלינס שחוו אסונות אקלימיים קשים בשנים האחרונות.
אין צדק אקלימי
המחנה הדמוקרטי מציג תוכנית שהיא בעיקרה טכנוקרטית או לא ישימה, שנועדה לסבר את אוזנו של המעמד הבינוני הדואג ממשבר האקלים המשתקף לו בפייסבוק. אין בה "צדק אקלימי" כפי שדורשות תנועות סביבתיות ברחבי העולם. ואין מה להתפלא מכך, הרי המחנה הדמוקרטי מניף את הדגל הבורגנות הליברלית, ולא את זה החברתי. הרי מהצפות הולכות וקשות בתל אביב, כמו גם מזיהום אוויר, סובלות בעיקר שכונות הדרום, כגון שכונת הארגזים המוצפת קשה בכל שנה. את השכונה הזאת הם היו לבטח רוצים לפנות לטובת תוכנית פינוי בינוי, שממנה ירוויח בעיקר יצחק תשובה.
שימוש באנרגיה סולארית נפוץ מאוד בקרב הבדואים בנגב שאינם מחוברים לחברת החשמל, אך הרשויות מתעמרות בהם על ידי החרמת הפאנלים. את אותם בדואים ניתן גם לרתום להובלת המאבק לעצירת המידבור, אבל המדינה בוחרת לא להכיר בהם ובכפריהם, להרוס אותם ולבנות ישובים חדשים, פרבריים וזוללי משאבים במקומם.
השאלה האחרונה היא מאיפה יגיע הכסף. בתוכנית אין התייחסות אחת לפן הסוציאלי המובהק של גדילת שוק העבודה בעבודות חדשות מתגמלות ובריאותיות יותר למעמד הבינוני-נמוך. ראשי המחנה הדמוקרטי גם לא מעיזים לטעון שכדי לממן תוכנית זו צריך לקחת את הכסף ממקומות אחרים (שזו המהות של ניו דיל – זו תוכנית תמרוץ ממשלתית). הם רוצים תוכנית במסגרת כוחות השוק כפי שמטיפה לנו מפלגת זהות. מי יעז לגעת בתקציב המדינה? המועמד הדמוקרטי לנשיאות ברני סנדרס תומך בפירוש בכך שהתקציב הדרוש למלחמה באקלים – ודרוש כסף רב – יגרע ישירות מתקציב הצבא, מה שלשמאל הגנרלי לעולם לא יהיה אומץ להציע. לכן אל לנו להתפלא כל כך מהניתוק שמפגין אופנהיימר במלחמתו על הזכות להחנות את מכוניתו בעירו. לפוליטיקאים ליברלים בעיני עצמם אבל חסרי ראיית מציאות גדולה ובסיס אידיאולוגי רחב וקשיח, המבוסס בכנות על עקרונות שמאל של שיוויון וצדק, אין יכולת להמריץ את ההמון ולעשות שינוי אמיתי. הם רוצים חניה נוחה ליד ההמבורגר הטבעוני החדש.
אני מאמין דגול ב"אפקט המעודדות" – אותה הטיה שגורמת לאנשים להיראות מושכים יותר כשרואים אותם בקבוצה. אני לא אוהב את ניצן הורוביץ. ממש לא אוהב את סתיו שפיר. לגבי אהוד ברק אני יודע שהוא פוליטיקאי ציני וחסר חוט שדרה מוסרי (אבל אני לא מצליח לזכור את זה, כנראה בגלל אפקט פסיכולוגי אחר), אולם כשראיתי את האיחוד של המחנה הדמוקרטי זה היה מבחינתי הגרסה הסקסית של האיחוד של הספייס גירלז.
החיבורים האחרונים בשמאל, ובייחוד ההכתרה של אהוד ברק השנוי במחלוקת כמציל המחנה, מעידים יותר על הימין מאשר עלינו. למעשה הם מעידים כמה קיצונית הפכה המערכת הפוליטית, עד כדי ששנאה בריאה, בצל אותו אפקט מעודדות ידוע לשמצה, נדמית לנו כמו אהבה בת שנים. תחושת גועל קלה בי עולה כשאני חושב שנתניהו השחית את המערכת, שאפילו עזרה של אדם כמו ברק מתקבלת בברכה, ויכול להיות שיש פה אפקט מעודדות הפוך, שגורם לכל מי שמצולם סביב שולחן הממשלה להיראות רע יותר.
לפני 20 שנה התפרסמה במוסף "הארץ" כתבת שער על שכותרתה הייתה "למה אנחנו כל כך שונאים אותו". אפילו לא היה צריך להסביר מי זה אותו, וב־20 השנים שעברו מאז דומה שהסיבות רק התחדדו והצטברו והפכו לחזות הכל – רק־לא־ביבי. המצב קיצוני כל כך, עד שהדבר היחיד שאנחנו מסוגלים לראות בפוקוס הוא התיעוב שלנו לביבי, וכל מי שעומד נגדו הופך בן רגע לקדוש מעונה. מבחינה זו הדבר הכי טוב שיכול לצאת מהדחתו של ביבי הוא שנוכל לחזור לשנוא את הפוליטיקאים שלנו בצורה בריאה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
