החיים מלחיצים, המצב מלחיץ, העיר מלחיצה,ולפעמים נראה שצריך כוחות על מיוחדים כדי להתמודד עם כל הסטרס שהקיום התל אביבי יכול לייצר. וכן, אפשר לעזוב את העיר ולגור בבקתה באיזה יער או במגדל גנרי באחד מפרברי השינה, אבל זה לא סוג השקט שאתם ואתן מחפשים. רבים כבר ניסו והוכיחו: אפשר לחיות בתל אביב ולמצוא בה שלווה ורוגע, ואפילו לא רק שלווה ורוגע פנימיים. איפה מוצאים מקומות כאלה בעיר? אין בתל אביב מספיק מהם, אבל זה רק הופך את המקומות שישנם למופלאים יותר. בואו להרגיע דחוף.

1. טיול בפארק הטיילת החופי

שום דבר אינו מרגיע יותר מקצת טבע פראי, ופרויקט הפארק החופי החדש הוא מתנה מדהימה לתושבי צפון העיר: קילומטרים של טיילת יפהפיה ומוקפדת אקולוגית עד להרצליה עם נקודות תצפית עוצרות נשימה על קו הצוק. אין סטרס שהליכה בפארק הזה לא תפוגג (ואם יש, פנו אל אנשי מקצוע).

2. שיעור יוגה על הגג של הרצל 16

מיליארד הודים אינם טועים: יוגה היא אחת הדרכים המועדפות על המין האנושי למצוא שלווה, ותל אביב מלאה בסטודיואים שמציעים יוגה מכל סוג אפשרי. ובכל זאת, גם בין שלל שיעורי היוגה בתל אביב יש רגועים ורגועים יותר. איפה תמצאו את השלווה המוחלטת?על הגג של הרצל 16, למשל, שם מתקיימים לאחרונה שיעורי יוגה בשת"פ עם מדריכי הלוקר רוםולולו למון שדואגים למזרנים ומתנה לכל משתתפ/ת.ההרשמה פתוחה לחברי weR2Mclub, מועדון החברים החדש ממפעלות רותי ברודו.
הרצל 16 תל אביב

3. פיקניק בפארק המדרון

יש כבר לא מעט פארקים נאים להירגע בהם ברחבי העיר – לא שלא צריך עוד – אבל פארק המדרון ביפו, ממש על קו החוף, הוא הרגוע והרוגע מכולם. כמעט בכל יום של השבוע תמצאו בו מרחבים ירוקים ושקט ברמה של נס, ולחשוב שאת כל היופי הזה בנו על הררי אשפת הבניין של מזבלת עג'מי – רק לנשום את זה עמוק ולתת ללב להתרחב. המלצה שלנו: הצטיידו במיטב הנשנושים שיש ליפו להציע או פשוט בחומוס מאבו חסן, ותנו לנפש שלכם את הפיקניק שהיא צריכה.

4. ריזורט אורבני בבריכה של R48

אין כמו חופשה בריזורט כדי להרגיע את הדופק ולהתעטף בשלווה, אבל למי יש כסף לחופשה בריזורט? לא לנו. אלא שאפילו לתפרנים כמונו יש כסףלהירשם למועדון weR2Mclub (כי זה חינם), ולגרד את החסכונות לטובת בוקר מיוחד בריזורט האורבני שכולל עיסוי (או שיעור פילאטיס או שיעור יוגה) פלוס בריכה פלוס ארוחת בוקר (אפשר גם בלי ארוחת בוקר, אבל בואו לא נעבוד על עצמנו). אנחנו שונאים את המילה "מפנק", אך לפעמים אין ברירה אלא להשתמש בה.
רוטשילד 48 תל אביב

5. בוסתן מוז"א

בוסתן מוז"א הוא פינת טבע קסומה ומתוקתקת במוזיאון ארץ ישראל, שנועדה להיות מקום שקט הרחק מההמון בימים שבשגרה, אך נדמה שכעת היא שקטה במיוחד. אפשר לנצל זאת כדי להגיע אליה, לשבת תחת גפנים ותאנות, לראות את החצבים פורחים כי כבר סתיו ולייחל לשקט הנכסף בכל המחוזות, אמן.

>> יש קסם מיוחד: 20 מלונות הבוטיק הכי מומלצים בתל אביב
>> איפה עושים פה מסאז': 11 מתחמי הספא הכי מומלצים בעיר

6. לחפש את המטמון במטמון

שום דבר אינו מרגיע כמו צלילה אל תוך ספר טוב, למעט אולי צלילה אל תוך ספר טוב בתוך חנות ספרים טובה. מטמון, החלל הספרותי היפהפה שנפתח לפני כשנה וחצי בבית רומנו, הוא מקום כה מרגיע לפשפש, לדפדף, למצוא אוצרות ולקרוא בו, עד כי אתם עשויים לשכוח היכן אתם, איך הגעתם לשם ומה עושים עכשיו. המלצה שלנו: פשוט תישארו שם, זה לא שמחכה לכם משהו יותר טוב בחוץ.
דרך יפו 7 תל אביב

7. ביקור ירוק בגן הבוטני

אחד הסודות הכבר לא כל כך סודיים של דרום תל אביב הוא פארק החורשות הנהדר, ואחד הסודות הכבר לא כל כך סודיים של פארק החורשות הוא הגן הבוטני שמסתתר בפאתי הפארק, פיסת טבע קסומה שאפשר לבלות בה בנועם ובשקט כמה שעות טובות וגם ללמוד לא מעט על החי והצומח בתל אביב. ובעיקר: מפלט מדהים לנפש ומתחרה בכיר על תואר המקום הכי רגוע בעיר.

8.תצפית במצפה על תל אביב

בחלק המזרחי של אוניברסיטת תל אביב, אי שם ברחוב ג׳ורג וויז, תמצאו תצפית מרגיעה, שלווה ושקטה שמשקיפה על נוף גוש דן כולו. התצפית מצוידת בספסלים, ויש שם רוח קרירה וחיונית, כך שבזמן ישיבה במקום אתם עלולים לחשוב שיום אחד פשוט הכל יהיה בסדר, כי גם זה חייב לקרות מתישהו. כדי להגיע רק צריך לכתוב "מצפה על תל אביב" בווייז, לקחת נשימה עמוקה ולהקיש שלוש פעמים בעקבים.

9. לנשום תרבות בכיכר ביאליק

כיכר ביאליק כל כך יפה, והחיבור בין בתי התרבות שמקיפים אותה – מוזיאון העיר, בית ראובן, בית ביאליק, בית ליבלינג ו"פליציה – אמנות הצליל" – כל כך מוצלח והרמוני, שההגעה אליה היא באמת כמו גיחה אל מציאות מקבילה שבה תרבות ואסתטיקה הם הדברים החשובים ביותר בעולם, ויש שהות להביט ולהקשיב ולקרוא. המלצה שלנו: תבחרו לכם איזו תערוכה או שתיים או שלוש, אל תצאו מהכיכר כל היום, ובסיומו תחושו על סף נירוונה. אחר כך תצאו לכיוון אלנבי והתחושה תתפוגג.

10. לשבת לבד מול הים

זאת הדרך הבדוקה להשיג שלוות נפש מאז שחר האנושות. רק שלא יבוא גל גדול.

11. ללמוד SAP ולהביט על העיר מהים

הים הוא כאמור ספק הרוגע הגדול ביותר במזרח התיכון ואולי בעולם כולו, אבל לפעמים החוף סואן וצפוף ומוכה פוצ'יוולי ואי אפשר להירגע בו באמת. הפתרון הוא כמובן להימלט אל תוך הים עם גלשן סאפ, יש מלא קורסים והאנדורפינים יעשו לכם רק טוב, ואחרי שחתרתם באופן בלתי נלאה מספיק זמן תוכלו להתיישב על הגלשן ולהביט מרחוק על העיר שנפרשת ומשתרעת מעבר לחופים. אומרים שזה שם דברים בפרופורציות, אבל זה דבר מאוד מעצבן להגיד ואנחנו באנו להירגע.

12. לשתות משהו מתחת לאדמה בשרונה

בכניסה ל-Okoko ישאלו אתכם איך קמתם היום, ונטורופתית תציע לכם את המזון והמשקה שייטיבו עם הגוף הספציפי שלכם, והכל מחומרי גלם טבעיים וטריים שנטחנים במקום (כולל דברים כמו קורדיספס, פסיליום וחגבים מיובשים). יש כאן שייקים שעשו אותנו בריאים רק מלקרוא את המרכיבים שלהם, אבל השיחוק האמיתי הוא הלוקיישן התת-קרקעי שמרגיש כמו מערה עוטפת ומחבקת ומנתק לרגע מתלאות המציאות. צ'יל.
דוד אלעזר 14 תל אביב

13. לברוח אל שוברי הגלים

לפעמים צריך לברוח רגע הכי רחוק שאפשר כדי להירגע, להסדיר נשימה ולעבד את הרגשות. והכי רחוק שאפשר בתל אביב זה רק אל תוך הים. אחד ממנהגי החופים האהובים בעיר הוא השחייה אל שוברי הגלים, לפעמים אפילו עם צידנית פיקניק חסינה למים, והישיבה עליהם עם הגב לעיר ועם הפנים אל הכחול הגדול. קפיצה קטנה ואתם בקפריסין. גם שם רגוע.

14. לאכול מלבי במקום הכי צ'יל

פעם קראו לו "מתחם התחנה" והוא היה כושל ביותר, עכשיו קוראים לו "פארק התחנה" והוא הולך ומשתפר כמעין המשך של פארק המסילה המוצלח, ויש בו את הכנאפה כעכ של פרח רסלאן ואת בית הקלייה של קפה נחת ואת קפה ויילנד הנאה, אבל המקום הכי צ'יל בכל האזור הוא "הקרון", הלוא הוא קרון הרכבת של המלביה, שורה ראשונה לבריזה מהים. מלבי, בירה, שש בש והרבה ספייס זה לפעמים כל מה שצריך כדי להגיע לנירוונה.

• הבועה
• ❤ תל אביב
• שקט נפשי
• R2M
• הרצל 16
• R48
• הגן הבוטני

>>אלי שקדהוא יועץ תקשורת ומנהל משברים, שבמשך שנים ייעץ לפוליטיקאים, בכירים והנהלות של תאגידים גדולים. באמצע החיים, בלי שום רקע במלונאות, הוא החליט לעזוב הכל, ויחד עם אשתו, האדריכלית והאוצרת חגית אמה ורנר (Room25) ושני שותפיו דיויד פרץ (Pure) ואמיר גליק (סטודיו נעים), הקים את Slowness קיבוץ מורן, טייק שלהם על בתי ההבראה של פעם, מקום שפעם, רגע לפני המלחמה, הגדרנו כאן כ"המפלט של התל אביבים". בסוף אוקטובר יציין סלונס מורן שלוש שנים להיווסדו.בקיצור, למה שלא תעקבו.

בשלוש השנים האחרונות, מאז שפתחנו את סלונס קיבוץ מורן, אני מחלק את הזמן בין העיר לגליל. השילוב הזה עוזר לי לשמור על השפיות: המרחק מקפלן, המרחבים הירוקים, האוויר הנקי והאפשרות להתנסות בחיים של דו־קיום, ולא רק בתיאוריה של שיחות בית קפה. מאז שהתחילה המלחמה, תל אביב עוזרת לי לעשות סדר בתוך המציאות המטלטלת. אני נצמד למקומות המוכרים, הפשוטים, המאווררים, ומשתדל כמעט שלא לצאת מהשכונה.

1. עדינה

המקומות שאני אוהב בעיר הם אלה שיש בהם ספסלים בחזית. אפשר להרגיש חלק, אבל גם להישאר מהצד. בנקודה הזו של שינקין פינת מלצ'ט, בין שמונה לתשע בבוקר, אני עובר כדי להרגיש את הדופק של השכונה. יושב על הספסל של עדינה ומסתכל על כל המתרחש. פה גם עושים אספרסו כפול על קרח וכריך לחמנייה רכה עם מקושקשת ובייקון הכי טובים בעיר. בבוקר יום שני אחרי אותה שבת, יצאתי מוקדם לנשום קצת אוויר. הרחובות היו ריקים כמו בימים הראשונים של הקורונה, כשאנשים עוד הסתגרו בבתים בהלם ובחרדה. כשהגעתי לעדינה שמחתי שדלת המעדנייה השכונתית הייתה פתוחה. עמדתי שם על המדרכה עם ארליך; שני גברים כבר לא כל-כך צעירים, אבות לילדים קטנים, הבטנו זה בזה בלי לומר מילה ושתינו קפה. בדיוק שנה לאחר מכן, בבוקר שאחרי מתקפת הטילים הראשונה מאיראן וכמה שעות אחרי עוד פיגוע שהיה בעיר, ופינת הרחוב הזו שקקה חיים. רגעים כאלה מזכירים לי למה אני עדיין לא עוזב לשומקום אחר.
שינקין 43 תל אביב

2. הרצל 16/Room 25

במשך שנים המשרד שלי שכן על גג הקומה הרביעית של הרצל 16. מספר פעמים ביום הייתי עולה ויורד את עשרות המדרגות של הבניין ההיסטורי ומספר לעצמי שזה מתכון לאריכות ימים. פעם הגיע אלי לפגישה פוליטיקאי מוכר ולא צעיר והטיפוס במדרגות כמעט גרם לו להתקף לב. עוד על גג הבניין – הגלריה Room25 של בת הזוג שלי, האוצרת והאדריכלית חגית אמה ורנר. נכנסים אליה לבד בכל שעה ביום או בלילה, שולחים מייל ומקבלים קוד כניסה לדלת. זה חלל אמנות אינטימי וייחודי, כמו תא וידוי, שפועל כבר שש שנים והציג כמה מהמייצבים היפים והמרגשים שנראו בעיר. למרות ששחררתי כבר את המשרד אני עדיין אוהב לעשות במסעדה למטה פגישות צהריים. האוכל נורא טעים, השירות מעולה, והמחירים נוחים. גם הקוקטיילים מצוינים ולרוב אני מזמין אחד יותר מדי.
הרצל 16 תל אביב

3. החוף המערבי (מול בית האצ"ל)

בחוף הזה התחלתי לגלוש על לונגבורד לפני 15 שנה. חבר שלי, רועי ניצן, אמר לי: "יש אחד רוני, הוא מלמד גלישה. תלך ללמוד אצלו ותדע לגלוש". וכך היה. לאורך השנים הייתי קם עם הזריחה או בורח באמצע יום העבודה לגלוש במערבי. הקטע הזה של קו החוף, כשמביטים אליו מתוך המים, מהפיק של הגולשים, יפה במיוחד. משם אפשר לראות את יפו העתיקה מתמזגת בעיר; העבר שחי גם בעתיד, קסם שמגדיר את תל אביב. בשנים האחרונות הספוט נהיה צפוף ואגרסיבי מדי בשבילי, וכמעט שאני לא גולש שם יותר. אני מעדיף להגיע באמצע השבוע, דווקא כשהים רגוע וכשכמעט אין אנשים; לרדת אל החול, להישען על חומת הסלעים ולהביט בשקט אל הים.

4.גנגא יוגה

כבר שנתיים שכל יום ראשון ושלישי שלי מתחילים פה, בשעה 7:00 בבוקר. מפה לשם יצא שתרגלתי יוגה כמעט 20 שנה על אף שרוב הזמן די השתעממתי מכל העניין. עד שיום אחד חגית הציעה שאבוא איתה לאיינגר יוגה עם עידו. "זה לא דומה לשום דבר שאתה מכיר", היא אמרה, "זה קפדני, מאוד כפייתי וכואב – אתה תעוף על זה". וצדקה. מתוך הפינה המטונפת והאפורה של יהודה הלוי ואלנבי עולים אל סטודיו קטן ושקט. הוא פשוט, אינטימי, ומעוצב ממש יפה והמתרגלים בו מאירים פנים. המורים עידו פלד ואייל יינוב יודעים לאזן בין רוח, תיאוריה וגוף, ואצלם אף פעם לא משעמם. אחרי השיעור אני עוצר לאמריקנו וטארטין בבית הקפה הקטן של שנטל (שה שנטל,מקווה ישראל 3). חיוך אחד שלה מספיק כדי לשכוח לרגע את כל השיט ולהאמין שאולי בסוף הכול באמת יהיה בסדר.
יהודה הלוי 43 תל אביב

5. נילוס

בחמישי בערב, כשאני לא בצפון, אני יושב קבוע בנילוס. יש במקום הזה משהו שמחזיר אותי לתל אביב שאני זוכר מלפני עשרים שנה: אמיתי, סטרייט-פורוורד, לא עטוף בדימוי. כשהמקום, האנשים ובעלת הבית היו הדבר עצמו. העיצוב הקיטש־אלגנט, תפריט המזטים הפשוט (דג מלוח, כבד קצוץ עם חזרת, פיצה מהמקום מעבר לכביש), המוזיקה שעושה נעים גם בלי סאונד מוקפד, התנועה בין השולחנות בחוץ לבר הסקסי בפנים. תמיד יש שיחות מעניינות ואנשים יפים. ומעל כל זה מנצחת מורן, בעלת המקום. מיתולוגיה בהתהוות, בדרך לשורה אחת עם כסית ותמר.
אלנבי 33 תל אביב

>> כיכר שהפכה למצפן מוסרי ומקום בילוי אחד // העיר של אוהד מטלון
>> מסעדה נדירה ומקום קדוש לשירים שלא שמענו // העיר של חיים שמש

מקום לא אהוב בעיר:

הקטע של שדרות רוטשילד בין נחמני למזא"ה, בין שני הקיוסקים. מרחב הולכי רגל שהפך כביש סואן של קורקינטים ואופניים חשמליים שיחד עם הכביש הצפוף והעיקול ממנו מגיחים האוטובוסים נותן תחושה תמידית של פגע־וברח.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מופע הדואו של ערן צור עם רם אוריון בערב שהוכרזה הפסקת האש בלבנון. המשפט "יש לנו אהבה, הייתי מאמינה. אחרי כל המדבר הזה, איזו נחמה", עם המוטיב גיטרה שאוריון ניגן, לא יצא לי מהראש שבועיים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"המסילה" של אסף שור. הרהור פואטי ומלא חמלה על מציאות שעוד רגע עומדת להתפוצץ לכולם בפנים, כשמתחתיה גועשת טראומה טעונה כמו חבית אבק שריפה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
העורף, בזמן מלחמה, צריך להתנדב ולתמוך רק באנשים שבחזית, כלומר החטופים, החיילים והמשפחות שלהם. בהתחלה כולם ידעו איפה להתנדב ולתרום, אבל עם הזמן התעייפנו וזה נשחק. אני ממליץ לחזור לעשות פעולות קטנות, גם בעצימות נמוכה, כמו שעשינו כולנו בהתחלה, כל אחד במעגלים הקרובים אליו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
"הבית בגלעד" בצפון הישן. מקום ללימודי דהארמה עם מפגשים פתוחים לכולם, בלי הרשמה ובלי תשלום. קהילה קטנה וטובה שמתרגלת מדיטציה ולומדת בודהיזם ומדי פעם גם מזמינה נזירים ומורים. מומלץ תמיד, ובטח היום.

מה יהיה?
באחרונה חזרתי ל'מסע אל המופלא'. גורדייף מזכיר שהכל קורה כפי שהוא מוכרח לקרות: תנועות המונים, מלחמות, מהפיכות, חילופי ממשלות. פשוט כי בני האדם הם כפי שהם. "אילו יכול היה דבר אחד להיות שונה – יכול היה הכל להיות שונה, ואז ייתכן שלא הייתה מלחמה", הוא אומר. זה לא מנחם, אבל כנראה שהשינוי יגיע רק כשכולם יפסיקו לשקר לכולם.

• העיר שלי
• מלונות בישראל
• שינקין
• הרצל 16
• חופים בתל אביב
• יוגה
• שה שנטל
• הנילוס

הגג של הרצל 16 הוא אחד מהסודות העירוניים החבויים אך השווים ביותר בעיר. במספר אירועים שנערכו בו כבר התגלה גג מוריק ורחב ידיים שמשקיף על כל מה שחשוב מסביב ומעניק נוף פנורמי יחיד במינו על שכונת פלורנטין והלאה ממנה. בקיצור, גג תל אביבי חלומי, שאם תשאלו אותנו – ממש לא מנוצל מספיק. או שרק יודעי דבר מנצלים אותו? עכשיו אנחנו בפומו.

כי מה אם היינו אומרים לכם שאפשר לעשות על הגג החלומי את הדבר הכי תל אביבי שיש, שזה אומר כמובן לתרגל עליו יוגה? ובכן, כן. כי סדרת אימוני יוגה על הגג של הרצל 16 כבר ממש כאן.מועדון החברים של R2M (נרשמתם כבר?! זה חינם)החל בסדרת מפגשי יוגה ווולנס שבמסגרתם הרצל 16 משתפים פעולה עם מועדון הכושר לוקר רום ועם מותג היוגיסטיות lululemon, לכדי סדרת שיעורי יוגה שנערכים על גג הבניין.

יוגה? אני בפנים. מי מדריך? צריך להביא מזרון?

על ההדרכה המיומנת ועל השי הסמלי יהיו אמונים מדריכי ומדריכות לוקר רום המנוסים, על מזרון היוגה הגמיש ועל הגיפט קארד לכל משתתפ.ת powered by lululemon כמובן. כך שאתם רק צריכים לבוא עם בגדים נוחים, מצברוח טוב לתרגול (סתם, לא יכולים להכריח אתכם) ובקבוק מים כי חם כאן עדיין. הם כבר ידאגו לכל השאר.

כמה מתאמנים בשיעור?

לכל שיעור יצטרפו עד 25 מתרגלים שמעוניינים לתרגל שווסאנה (נראה לנו שזו שם של תנוחה ביוגה), כלב מביט למעלה (זו בטוח תנוחה ביוגה!) לצד תנוחות נוספות שעוד לא למדנו את השמות שלהם. עכשיו תהיה לנו הזדמנות.

מתי זה קורה?

התרגולים הקרובים יתקיימו בתאריכים 28-29.9, כמו גם ב-12.10. במשך שעה, בין שש לשבע בערב, תוכלו לראות את השמש שוקעת וצובעת את כל השמיים בין תנוחה לאנחה, ואחרי התרגול אפשר ורצוי להישאר בהרצל 16 לכוס מבעבע או שייק בריאות שכלולים במחיר. רגע, אפשר לערבב ביניהם? רק שאלנו.

כמה זה עולה?

כל שיעור עולה 100 ש״ח, וזה כולל כמובן את השיעור המודרך, מתנה בהפתעה ודרינק בסיום התרגול. יש להירשם דרך מועדון החברים של R2M. זוכרים שההרשמה חינם נכון?

>> יוגה בגג, הרצל 16, הרשמה למצטרפים חדשים כאן

• ❤ תל אביב
• הבועה
• הרצל 16
• יוגה

הכסף שלכם שווה פחות. אין מה לעשות, זו האמת המבאסת – עם עליית המחירים בהכל, השקל פחות משתלם וגם אוכל רחוב הפך להוצאה שאנחנו שוקלים בכובד ראש, שלא לדבר על יציאה למסעדה של ממש. לכן אנחנו מנסים מאוד (גם אם לא תמיד מצליחים) לצאת ולאכול דווקא בשעות השמחות, כלומר שעות בהן המסעדות פחות מפוצצות וישמחו לכל קליינטורה, גם במחיר של הנחה משמעותית. ובמשמעותית אנחנו מתכוונים ל-30%, שזה כמעט שליש מהאוכל. היום אנחנו ממליצים על 3 מסעדות שמציעות 30% הנחה בשעות ההאפי האוור.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>הולך בתלם: שף ענר בן רפאל פורמן פותח מסעדת קז'ואל לכל המשפחה

הרצל 16

למה כדאי:המוסד של רותי ברודו הוא עדיין אחד המקומות היציבים בעיר, בעיקר כספוט שמאופיין בדנ"א תל אביבי גרידא, ברמה שבשלב הזה כבר קשה לדמיין את העיר בלעדיו: שילוב מעולה של ניחוח אסייתי, דרינקים צוננים וסטייל מנצח בכל פעם מחדש. וכשהוא מגיע בהנחה, זה פשוט סטייל משתלם בהרבה.
מה טעים:בחייכם, זו רותי ברודו. ראמן ישמח לבב אנוש, אבל בימים חמים שכאלו כנראה שנחזור כמו בכל פעם מחדש לקריספי צ'יקן המופלא בעיר. שני מנות ביס וצ'יפס שימלאו לכם את הלב.
מתי שמח:בימים ראשון עד רביעי, בין השעות 17:00 ל-19:00 תקבלו 30% הנחה על התפריט, לצד כוסות יין מיקבים מקומיים ב-35 ש"ח וקוקטיילים עד 38 ש"ח.
>> הרצל 16

קפה אירופה

למה כדאי:כי במרפסת הכי יפה של תל אביב עדיין מגישים אוכל קלאסי עם טוויסטים מודרנים שמושלם לצד דרינק מוקדם בשעות ההאפי האוור, שיש להודות – זה בערך הדבר הכי אירופאי שאנחנו יכולים לעשות בתל אביב.
מה טעים:יש את קרודו הדגים המפורסם בעיר, וגם שווארמה ספריבס, רביולו ארטישוק ירושלמי, מעורב דגים, שרימפס וקלמארי בהדרים. אירופה.
מתי שמח:בימים ראשון עד חמישי בין 17:00-19:00 תקבלו את ה-30% שלכם על כל התפריט, ככה פשוט, ככה טעים.
.>> קפה אירופה, רוטשילד 9

צ'יקטי

למה כדאי:אפרטיבו בצ'יקטי זה כבר מוסד, ויש אנשים שזה הפך לבילוי הקבוע שלהם (היי, אתם נשמעים קולים. אפשר להצטרף אליכם?). המסעדה של אבי קאשי, ובניצוחו של שף מיכאל גרטופסקי, מספקת גם אווירה יוצאת דופן של מנות קטנות ואנרגיה במקסימום. מקום טוב להתחיל את הערב, ומקום טוב גם לסיים בו מוקדם שיכורים ומפוצצים מדי.
מה טעים:ארנצ'יני מנצח, לינגוויני סיציליאני לחלום עליו בלילה, ניוקי ורדה עם אספרגוס ופסטו וביתי, לב ארטישוק כמו ברומא, ועוד שלל קלסיקות מהמטבח האיטלקי האהוב עלינו, עם טוויסט מקומי מדויק.
מתי שמח:בימים א' עד ה' בין 17:00 ל-19:00 כמיטב המסורת, כי עם 30% הנחה קל יותר להזמין את כל המנות הקטנות.
>> צ'יקטי, יהודה הלוי 59

• אוכלים שותים
• האפי האוור
• צ'יקטי
• הרצל 16
• ליבר

באמת שאין צורך להרחיב הרבה על כמה אנחנו אוהבים את האוכל של רותי ברודו. החותם שהשאירו מגוון המסעדות של R2M על תל אביב עמוק מדי מכדי לפרט (אנחנו עדיין בהתאוששות מסגירת הבראסרי), ובאמת שיש לעיר הזאת מזל שיש לה כמה איים של יציבות טעימה. אז נכון, אף פעם לא זול לצאת עם מנה של ברודו, אבל זה תמיד משתלם, משמח וממלא את בטננו באושר. ובהרצל 16 יש הרבה מנות שעושות לנו את זה, אבל מנה אחת שממש עושה לנו את זה – העוף המטוגן.

>>סגירה עצובה כזאת עוד לא הייתה פה: אנימאר נסגרת בסוף החודש

כלומר, הטייק האסייתי המתוחכם של ההרצל עובד מדהים בפחות או יותר כל המנות. רק תראו את התמונות היפיפיות האלו, ותעריכו את רמת הגימור, את חומרי הגלם הנהדרים, את החריפות המפתיעה. אבל ליבנו שייך לאחד, שהוא במקרה גם אחד מהעופות המטוגנים היותר טעימים בעיר. העוף פריך להפליא, הלחמנייה רכה כמו ענן, וכשהוא מגיע עם קולסלואו (ומשום מה זה לא קורה תמיד במשלוחים. מה נסגר, רותי?) זו אחת המנות המושלמות ביותר בעיר. רק חכו לצליל הקראנץ'.

מנה מומלצת:ראיתם את כל התמונות הנאות של הראמן והאודון והתפתיתם? טוב, אפשר להבין למה, אבל אנחנו פה בשביל הקריספי צ'יקן בלחמנייה העדינה הזו (74 ש"ח).
יש אופציה לטבעונים?בגזרת העיקריות כנראה שכדאי לכם ללכת על מנת הירוק הסיני (62 ש"ח) שמורכבת מבאק צ'וי וברוקלי עם תוספת, אבל ראוי לציין גם את הסמוסה הטעימה (48 ש"ח) מהמנות הראשונות.
איך מזמנים?בוולט
ואם לא בא לי? אז אתמול היינו דווקא במוד מקסיקני ורצינוארוחת טאקו מצוינת, אבל יש עוד המון דברים טובים ברשימתהמשלוחים הכי טובים בתל אביבשלנו. כאלה אנחנו, מאמינים בפלורליזם של אוכל.

• מה מזמינים היום
• משלוח
• הרצל 16
• עוף מטוגן