Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה רואים הלילה: האיש הרע הכי טוב בטלוויזיה תולה את הכובע
"הרשימה השחורה" (צילום: יחסי ציבור/NBC)
במשך עשר עונות הפך ג'יימס ספיידר את ריימונד רדינגטון לאחת הדמויות הכי מבריקות על המסך, ואת "הרשימה השחורה" לאחת הסדרות הפופולריות בעולם. עונת הסיום עלתה לפני יומיים ב-NBC ונחתה היום בישראל, עם מיליוני מעריצים שמייחלים לפינאלה ראוי. תחזיקו אצבעות לאיש הרע
ב-2013, כשהעונה הראשונה של "הרשימה השחורה" עלתה ב-NBC, הטלוויזיה נראתה לגמרי אחרת. מהפכת הסטרימינג עדיין לא התרחשה. סדרות הריאליטי עדיין שלטו בסדר היום של המסך האמריקאי. תור הזהב של סדרות הדרמה כבר היה בעיצומו ב-HBO, AMC ושואוטיים, אבל רשתות הטלוויזיה המסורתיות התקשו לייצר להיטים מתוסרטים בנוסחאות הישנות. ופתאום "הרשימה השחורה" הייתה הלהיט הזה, סדרת הדרמה הנצפית ביותר בעונת הבכורה שלה, ביקורות נלהבות, מעריצים מסורים, ודלק רעיוני שהספיק לשמונה עונות טובות. שלשום שודר הפרק הראשון בעונת הפרידה שלה, הערב היא תעלה גם ב-yes ובסלקום TV, והגיע הזמן לתת לה את הכבוד שמגיע לה.
מעל הכל, "הרשימה השחורה" היא הסדרה של השחקן הפנומנלי ג'יימס ספיידר, שקיבל כאן מגרש משחקים עצום בגודלו כדי לפתח בו את דמותו המרתקת של ריימונד "רד" רדינגטון, סוכן מודיעין אמריקאי לשעבר וארכי-פושע שנמלט מה-FBI במשך עשורים, שמסגיר עצמו לפתע וחושף בפני סוכני ה-FBI את "הרשימה השחורה" שאסף במשך השנים על הפושעים הגדולים ביותר בעולם. הוא מבטיח לסייע להם לתפוס את כולם בתנאי אחד: הוא דורש לעבוד עם הסוכנת הצעירה אליזבת' קין. לכאורה אין ביניהם קשר. והלכאורה הזה החזיק איזה שמונה עונות. הפורמט הזה, עם קשת עלילתית רחבה בין הדמויות הקבועות לצד קשת עלילתית קצרה עם התחלה, אמצע וסוף סביב "פושע השבוע" וחיסולו, אחראי ל-197 פרקים של טלוויזיה ברמה גבוהה ובינג' מצוין כשלעצמו.
ההצלחה של "הרשימה השחורה" ב-NBC דעכה מהר, אבל ב-2014 היא עשתה סנסציה כשנמכרה על ידי הרשת לשידור נוסף בנטפליקס תמורת כשני מיליון דולר לפרק. ההצלחה הגלובלית של הסדרה בסטרימינג נתנה לה חיים ארוכים ואיפשרה לספיידר הזדמנות לשכלל עוד ועוד את דמותו של רד, הציר הייחודי של הסדרה כולה בעצם, עד שהפך לאחד האנשים הרעים הטובים בתולדות הטלוויזיה (ובטח אחרי שמגלים עליו את כל מה שמגלים עליו לאורך הדרך), בימים שבהם מישהו עדיין התרגש מאנטי-גיבורים פגומים בעלי נטיות פסיכופתולוגיות. העונה התשיעית לא הייתה מוצלחת במיוחד, אבל עונת הפינאלה אמורה לפצות עליה. נחזיק אצבעות לאיש הרע. >> "הרשימה השחורה 10" // NBC // עכשיו גם ב-yes ובסלקוםTV
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ג'יימס ספיידר משחק פושע מבריק – אבל לא מוכן לחיות בפחד מהטרור
כוכב "הרשימה השחורה" בילה את ארבע העונות האחרונות בעורו של הפושע רדינגטון. באופן מפתיע, זה רק גרם לו לכבד יותר את שלטון החוק - וגם להתעמק יותר בפוליטיקה העולמית. ריאיון
הקריירה של ג'יימס ספיידר מרשימה ומגוונת וכוללת אינספור סרטים בשלל ז'אנרים ובשיתוף גדולי הבמאים. "יפה בוורוד" של ג'ון יוז, "וול סטריט" של אוליבר סטון, "סקס, שקרים ווידיאוטייפ" של סטיבן סודרברג, "זאב" של מייק ניקולס, "סטארגייט" של רולנד אמריך, "קראש" של דיוויד קרוננברג, "מזכירה" של סטיבן שיינברג ו"לינקולן" של סטיבן ספילברג: דרמות, קומדיות, מותחנים ומדע בדיוני – ספיידר עשה הכל. הוא אפילו נתן את קולו לרובוט הנבל בסרט גיבורי העל של מארוול "הנוקמים: עידן אולטרון". אבל עכשיו, כשהוא כבר בן 57, ספיידר מרגיש שהוא הגיע לנחלה, ובעיקר למנוחה, דווקא בתוך תעשיית הטלוויזיה האמריקאית. בארבע השנים האחרונות הוא עושה זאת בתור רד רדינגטון, הדמות הראשית בסדרה "הרשימה השחורה" (שהעונה החמישית שלה עלתה בשבוע האחרון ב־yes ובסלקום TV) שנהייתה לו לבית חם – קרוב לבית האמיתי שלו בניו יורק, שאליו חזר אחרי שנות גלות בהוליווד.
“יש לי קולגות מאוד חכמים שתמיד חושבים על משהו להשקיע בו לעתיד", הוא מספר, “הם חוסכים כסף, חלקם קונים נדל"ן, או משקיעים בכל מיני כיוונים, אבל אצלי זה לא עובד ככה. אני לא טוב בתכנון, אני אף פעם לא מסתכל קדימה, אני לא טוב עם כסף. לא השקעתי בשום דבר, אני פשוט אעבוד עד יום מותי. אני ממש לא וורקוהוליק. למעשה אני די עצלן. יש לי מוסר עבודה נורא בכל הנוגע ללקחת פרויקטים, אבל כשזה קורה הכל משתנה, כי אני מרגיש שזו בושה לא לתת את המקסימום בהתחשב בנסיבות. בכל מקרה הייתי שמח שאיזה דוד עשיר שלא הכרתי מעולם יצוץ פתאום בחיי ויציע לי את המפתחות לממלכתו".
זה משפיע על השיקולים בבחירה של תפקידים? בשנים האחרונות אתה כמעט שומר בלעדיות לדמות של רדינגטון.
"לפעמים לקחתי על עצמי עבודה כי היא פשוט שילמה את החשבונות וניסיתי לעשות את המיטב, אבל עדיף שזה לא יקרה בסדרה. אם כבר אז עדיף שזה יקרה בקולנוע כי ההפקה מסתיימת אחרי כמה חודשים. בטלוויזיה זה יכול לקחת שנים, ואז זו טעות נוראה. למזלי הסדרות שהייתי שותף להן שמרו על רמת העניין שלי לאורך זמן. מצאתי ברדינגטון צדדים מצחיקים וגם דרמטיים וזה השאיר אותי מאותגר".
ג'יימס ספיידר ב"הרשימה השחורה"
“הרשימה השחורה" מבית רשת NBC האמריקאית עלתה לשידור ב־2013 ומיד ערכה לצופים היכרות עם ריימונד “רד" רדינגטון בגילומו של ספיידר – פושע בינלאומי שאחרי עשורים של פעילות מתחת לרדאר של שירותי הביון האמריקאיים מתייצב לפתע במטה ה־FBI עם הצעה שקשה לסרב לה – מיפוי ויירוט של המבוקשים הגדולים ביותר ברשימה של הרשויות. רשימה שחורה, לצורך העניין. בתמורה הוא מבקש חסינות וכן דורש לעבוד בלעדית עם הסוכנת אליזבת קין (מייגן בון), פרופיילרית בתחילת דרכה. נסיבות הבחירה המוזרה הזאת מתבררת בהמשך כנובעת מקשר משפחתי בין השניים. במשך העונות השניים חולקים יחסי אב ובת, או חניבעל לקטר וקלריס סטרלינג אם תרצו, במצוד אחר הנבלים המסוכנים ביותר בעולם.
רדינגטון וקין עובדים עם צוות של סוכנים המהלל את הגיוון האתני והמגדרי (כולל בתוכו לבנים, שחורים, מוסלמים וגם סוכנת מוסד לשעבר ממוצא אירני), אבל הדמות של ספיידר היא זו שמניעה כל פרק ופרק המוקדש לסיכול ממוקד של פושע ברשימה, וגם את העלילה הכללית. "אסור להרגיש נוח יותר מדי עם הסדרה שלנו. היא כולה נשענת על הדמות של רד והוא טיפוס שלא כדאי להיות שאנן לגביו", מזהיר השחקן שמבטיח הפתעות בעונה הקרובה.
לשירותי ביטחון יש נטייה לתלות את הצלחותיהם בחיסול של ראשי ארגוני פשע ומנהיגי טרור, והסדרה מבוססת על השאיפה הזאת – לכרות את ראש הנחש. אלא שהמציאות, במיוחד בעידן דאע"ש, מורכבת ודי מפריכה את ההנחה הזאת. חיסלת דמות מפתח אחת, אחרים יבואו במקומה. ספיידר מבהיר שגם אם הרדיפה האישית מניעה את עלילת “הרשימה השחורה", אין לראות בה שיקוף למה שנעשה במציאות בשטח. הוא קובע שמראש לא הייתה כוונה כזאת.
“אני לא חושב שיש יותר מדי נקודות השקה בין הסדרה שלנו למציאות. העולם היום כל כך מורכב שניסיון לגבש סדרת טלוויזיה שתהיה מבדרת ובה בעת גם שיקוף של המציאות נדון לכישלון".
הרשימה השחורה
ובכל זאת רבים בעולם חיים בתחושת פחד בצל איום הטרור וארגוני פשע שונים שפועלים במחשכים. זוהי אווירה שקושרת בין הסדרה לאנשים אמיתיים בכל העולם. אתה לא שותף להרגשה הזאת?
“יש מדינות שפועלות מתוך פרנויה אבל הן מאוד קיצוניות ומבודדות וזה מאוד עצוב. אני בכל אופן לא חי את חיי תחת פחד, תחושת רדיפה או חוסר ביטחון. מעולם לא חייתי כך ולעולם לא אחיה כך בעתיד. ייתכן שההיבט שהכי קוסם לקהל בדמות שלי, הוא שהוא בא מעולם מאוד מסוכן, הוא תמיד תחת איום, והוא חי את חייו כשהוא מעריך שבכל רגע שהם עוברים בפינת רחוב הם עלולים להיגמר. הוא מוכן לזה. אני לא מרגיש כך באופן אישי. אני חי בניו יורק שהיא מטרה לטרוריסטים, אבל אני לא מוכן לחיות כך את חיי. החלק הטוב בחברה ובתרבות לא חי כך".
כדי לאשש את משנתו ספיידר שולף במפתיע את רצח יצחק רבין – סמל לאומץ ושאיפה לשנות דברים מול האיומים עליו. “האם זו טעות מבחינתו של מנהיג דגול שאינו חסר ביטחון ומסרב להיכנע לפחד, כשהוא הולך לנאום מול קהל רב במהלך הפגנה למען השלום ואז נרצח במגרש החניה הסמוך? האם היה עליו להיות פרנואיד, האם הוא היה צריך לחשוש יותר? אני לא יודע לענות על זה, כי מלכתחילה לא היה לו שום סיכוי ליישם את הרעיונות שהוא נלחם עליהם אם הפחד היה מה שמניע אותו", הוא מסביר. “ואלו בממשלה שכן פועלים לפי הפחדים שלהם, האם הם מצליחים להגיע להישגים כלשהם שאני יכול להזדהות איתם? ממש לא. אבל איך אני יכול להשפיע על כך ולשנות את זה? רק לחיות את חיי בלי להיות מונע על ידי פחד. זה בא לידי ביטוי בכל דבר שאתה עושה. אני לא חי בתחושת רדיפה ואני מרגיש נורא על אלה שכן".
ספיידר דוחה מעליו את הפרנויה, אך מצד שני מודה שבניגוד לרדינגטון הוא כן חושש מרשויות החוק ומשתדל לא לאתגר אותן בחיים האמיתיים. “אני מאוד מאמין בשלטון החוק, זה מה שמאפשר לחברה להתקיים", הוא מצהיר ומיד מסייג. “אני מודה שכן יוצא לי לפעמים לעבור על החוק, ויותר מכך לשבור את הכללים. יש לי בעיה אמיתית עם כללים. אני חושב שיש הבדל גדול. כל אדם צריך להתמודד עם כללים קטנים, אפילו בבית שלו, בעבודה או בבית הספר. אין לי ספק שכללים נועדו להיות מופרים. מצד שני הכתבתי כללים לאורך שנים, בעיקר לשלושת בניי. כשמדובר בחוקים אני מכבד את הסמכות, ואין לי שום כוונה לבלות ולו יום אחד בכלא. אני יכול להתווכח על טוב ורע אבל לא על מה חוקי. גילמתי בחיי די והותר דמויות של עורכי דין כדי לדעת זאת".
"הרשימה השחורה", yes Action , ימי שלישי 22:00 וכן ב־yes VOD, סלקום TV
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אמנים וארגוני זכויות אדם נלחמים על הדמוקרטיה באירוע מיוחד
אחרי גל התקפות שהגיע לשיאו ברשימה שחורה וחשוכה של אנשי רוח ותרבות, החליטו אמנים וארגוני זכויות אדם להעלות הילוך במאבק על חופש הביטוי, וארגנו אירוע מחאה המוני בשישי הקרוב. ומי מוזמן? לא רק שמאלנים. תבואו, יהיה דמוקרטי
בעקבות הרשימה המקארתיסטית של ארגון "אם תרצו" וגל התקפות הנוכחי על חופש הביטוי והיצירה, החליטו אמנים וארגונים למען זכויות אדם לארגן אירוע מחאה אמנותי תחת הכותרת "הרשימה השחורה". הסלוגן שמלווה את האירוע, שיתקיים בשישי הקרוב בנמל תל אביב, הוא "מופע ענק עם קמצוץ של תקווה", והוא מאגד אג'נדה ברורה של ניסיון לשמור על המרחב הדמוקרטי – שנדמה כהולך ונעלם בישראל.האירוע ייתן במה לאמנים שונים אשר חלקם הופיעו בקמפיין "השתולים בתרבות" של "אם תרצו", ביניהם רבקה מיכאלי, דרור פויר, שרית וינו אלעד, מירה עוואד, גל אוחובסקי, רננה רז, קוואמי, ניר ברעם ואחרים.
"במקום לבוא בשליליות של רודפים אותנו וכמה שאנחנו ומסכנים, אנחנו רוצים להפוך את זה, ולהראות כוח וסולידריות", מסביר העיתונאי דרור פויר, ממנחי האירוע. "יש מגוון של ארגונים שמשתתפים מכל גווני הקשת. אנחנו לא מתכנסים ביחד לעוד הפגנת זעם של 'אכלו לנו, שתו לנו', אלא מתכנסים למסיבה בתחושה של חוזק אל מול שלטון הפחד. השמאל אימץ את פוזת הנרדף, אבל אנחנו לא איזה מיעוט מבוטל".
אבל זה לא אירוע לשמאל בלבד.
"הייתי שמח אם יבואו לאירוע לא רק שמאלנים אלא גם אנשי מרכז וימנים, אלא כל מי שהשיח הדמוקרטי חשוב לו. אני מאמין, ואולי אני אופטימי – שגם נתניהו ובנט הבינו שלדבר הזה יש נטייה להתפוצץ בפרצוף. אם בני בגין יבוא אני אישית מזמין אותו לסלואו".
אירוע "הרשימה השחורה" יום שישי 5.2, שעה 12:00
האנגר 11, נמל תל אביב.
הכניסה חופשית על בסיס מקום פנוי
אירוע הרשימה השחורה בנמל תל אביב
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
כבר כמה ימים – מאז שפורסמה ב״הארץ״ התוכנית של משרד התרבות לגבש רשימת יצירות אסורות – מסתובבת ברשת עצומה בשם ״הרשימה השחורה – אנשי תרבות מסרבים לשתוק״. העצומה פומפוזית גם באיכות השמות המופיעים בה וגם במספרם. נכון לכתיבת שורות אלה נאספו בה כמעט 5,000 חתימות, אבל העצומה הזאת היא שארית מהקיץ האחרון, מכוונת בכלל לשרת התרבות מירי רגב, וגם כשלפני יותר מחצי שנה היו בה אלפי חתימות שום דבר לא באמת השתנה. גם מי שיש לו מה להפסיד ישרבב פנימה את שמו, בין שזה מדאגה ואכפתיות אמיתית ליסודות הדמוקרטיה הנסדקים, ובין – למקרה שהדברים יסתדרו – כדי להיזכר כמי שהיה בצד הנכון של ההיסטוריה.
זה ממש בסדר, הגיוני ומובן, אבל אין בעצומות האלה, עד כה, שום דבר שמדגדג את הקונצנזוס. לכל היותר הן מעצבנות ימנים ונותנות נחת לשמאלנים, בעוד המציאות מתעוותת וממשיכה את דרכה במסלול אפל. דווקא עכשיו הבחירה של אחינועם ניני לפרוש מאמ״י (ארגון אמני ישראל) עקב ההחלטה להעניק פרס מפעל חיים לאריאל זילבר היא צעד אמיץ. לא בגלל ההשלכות שלו כלפי ניני עצמה – יהיו אשר יהיו – אלא כיוון שיש במעשה הזה יותר אקטיביות מאשר שרבוב שמה בעצומה.
אין הפתעה גדולה בכך שזילבר, שב־15 שנה האחרונות נרשמו תחת שמו לא מעט התבטאויות גזעניות, הומופוביות ונוטפות שנאה, נבחר לקבל את הפרס. כשבאמ״י אומרים שהם לא מערבבים פוליטיקה ואמנות, פיהם ולבם ופיהם – אפשר להאמין שאין חבר בוועדת הפרס שחשב אפילו לרגע להעניק לזילבר את הכבוד בגלל דעותיו החשוכות. אבל אותם אמנים שחותמים על עצומות, בשמם גם מחולק פרס למי שלא היה חושב פעמיים אם לסתום להם את הפה; בגלל הדעות, לא היצירות.
הבחירה להתנתק מארגון שהבחירות שלו לא תואמות את ערכיה היא לגיטימית, והקריאה לעשות כמוה אינה בבחינת סתימת פיות, אלא פשוט החלטה שלא להיות מזוהה, בשום צורה, עם מי שעומד מאחורי אמירות אנטי מוסריות. אפשר להמשיך לחתום על עצומות, יש משהו מנחם בלהיות חלק מקולקטיב צודק, אך בסופו של דבר יהיו אלה המעשים – נחרצים יותר או פחות מאלה של ניני – שיוכלו להביא לשינוי. אבל לא היא ולא אף אחד אחר יוכלו לעשות זאת לבד. ההירתמות המיידית לעצומות היא אמנם הבעת עמדה, אך היא לא תוביל לשום מקום, אין לה מטרות ויעדים. חתימות כבר לא עושות כותרות כמו פעם, לא מכנסים בעקבותיהן דיונים דחופים וספק אם מישהו מתקשה להירדם בגללן. את החתימות אפשר לחלק למעריצים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![ג'יימס ספיידר ב"הרשימה השחורה"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2017/10/sizes/tbl-401_20160802-vs_1637_rt_fnl_P_wo_500_367.jpg "ג'יימס ספיידר ב"הרשימה השחורה"")
